האם הטיפול במשבר הבריאות צריך להיעשות בכלים חדשים. הדיון בישראל סביב משבר מערכת הבריאות עוסק בעיקרו בשני מישורים (בהפשטה כמובן) – הגדלת כוח האדם הרפואי (מטרה ראויה, ולו בכדי להשוות לממוצע של מדינות מתפתחות), שיפור התנאים הפיזיים והגדלת תקני המיטות. ואת כל אלה עושים בעיקר באמצעות דרישות כספיות – הגדלת שכר, הגדלת תקני לימוד, הגדלת
הכנס השנתי של ה- ASCO או בשמו המלא American Society for Clinical Oncology נחשב לכנס הגדול וככל הנראה החשוב בעולם בתחום הסרטן. רופאים, חוקרים, אחיות, חולים, עמותות וחברות תרופות כולם שמים פעמיהם לשיקגו למקום בו יוצגו ממצאים חדשים על טיפולים, טכנולוגיות, ניסויים ועוד בתחום הסרטן. חייהן של חברות תרופות וטיפולים יכולים להיגזר מהמתרחש בכנס, ולא
השבוע השיק האתר לקהילה הרפואית E-med כלי חדש בשם e-Med DDx המאפשר לרופאים ולמטפלים לבחור סימפטומים וגורמי סיכון של המטופל ולקבל מגוון אבחנות אפשריות. כלים המסייעים לאבחנה רפואית אינם עניין חדש דווקא, באופן בסיסי הכלים הללו אמורים לסייע לרופא שלא לפספס אבחנות אפשריות. המבנה של הכלים השונים הוא מגוון ביותר וכניסת הכלים הדיגיטליים העלתה את ההתעניינות
מחקר חדש המתפרסם בגיליון מאי של הירחון Plastic and Reconstructive Surgery®, הירחון המדעי הרשמי של האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית מגלה כי 50% מהרופאים החברים באיגוד מדווחים על שימוש ברשתות חברתיות. מה שעוד ראוי לציון מהמחקר הוא שרק 1.5% מדברים על אפקט שלילי על המרפאה כתוצאה מפעילות ברשתות חברתיות. לא ניתן להימנע משילוב רשתות חברתיות בטיפול הרפואי במסגרת המחקר
במשרד הבריאות עוקבים אחר תופעות לוואי. בתקופה האחרונה עוקבים אפילו יותר ועל פי פרסום של העיתונאי דן אבן בעיתון הארץ הם עוקבים אחר תופעות לוואי גם בפייסבוק, לפחות כפיילוט. כל זאת החל לתפוס תאוצה לאור משבר שפקד את המדינה ובו אלפי אנשים סבלו מתופעות לוואי של תרופת האלטרוקסין לאחר שינוי בהרכב התרופה. תוצאות המשבר הביאו להקמת