האם הטיפול במשבר הבריאות צריך להיעשות בכלים חדשים. הדיון בישראל סביב משבר מערכת הבריאות עוסק בעיקרו בשני מישורים (בהפשטה כמובן) – הגדלת כוח האדם הרפואי (מטרה ראויה, ולו בכדי להשוות לממוצע של מדינות מתפתחות), שיפור התנאים הפיזיים והגדלת תקני המיטות. ואת כל אלה עושים בעיקר באמצעות דרישות כספיות – הגדלת שכר, הגדלת תקני לימוד, הגדלת
הכנס השנתי של ה- ASCO או בשמו המלא American Society for Clinical Oncology נחשב לכנס הגדול וככל הנראה החשוב בעולם בתחום הסרטן. רופאים, חוקרים, אחיות, חולים, עמותות וחברות תרופות כולם שמים פעמיהם לשיקגו למקום בו יוצגו ממצאים חדשים על טיפולים, טכנולוגיות, ניסויים ועוד בתחום הסרטן. חייהן של חברות תרופות וטיפולים יכולים להיגזר מהמתרחש בכנס, ולא
השבוע השיק האתר לקהילה הרפואית E-med כלי חדש בשם e-Med DDx המאפשר לרופאים ולמטפלים לבחור סימפטומים וגורמי סיכון של המטופל ולקבל מגוון אבחנות אפשריות. כלים המסייעים לאבחנה רפואית אינם עניין חדש דווקא, באופן בסיסי הכלים הללו אמורים לסייע לרופא שלא לפספס אבחנות אפשריות. המבנה של הכלים השונים הוא מגוון ביותר וכניסת הכלים הדיגיטליים העלתה את ההתעניינות
מחקר חדש המתפרסם בגיליון מאי של הירחון Plastic and Reconstructive Surgery®, הירחון המדעי הרשמי של האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית מגלה כי 50% מהרופאים החברים באיגוד מדווחים על שימוש ברשתות חברתיות. מה שעוד ראוי לציון מהמחקר הוא שרק 1.5% מדברים על אפקט שלילי על המרפאה כתוצאה מפעילות ברשתות חברתיות. לא ניתן להימנע משילוב רשתות חברתיות בטיפול הרפואי במסגרת המחקר
בשבוע האחרון יצא לי לקבל כמה מיילים מעמיתים בחברות התרופות עם לינק למאמר ארוך ומפורט של אחד ממנהלי האתרים לרופאים בישראל (אין הרבה) ובו הוא פותח בכך שאני "עצבנתי" אותו בביקורת שלי על האתרים לרופאים בישראל, ובשל כך ראה צורך מהותי לפרט את ההבדלים בינו ובין האחרים..ולמה אצלו הכל יותר טוב, יותר מעודכן ויותר מקצועי.