מרדני הבריאות: מסגרת חשיבה לחדשנות בבריאות
בשנת 2018 החוקרים פיליפ ברנדוניק, ניקולאוס פרנקה וכריסטיאן ליטי מאוסטריה וגרמניה אספו במסגרת מחקרם את התוצרים הכי חדשניים מ-9 תעשיות שונות שערערו את התעשיות שלהם בין השנים 1828 ועד 2010 מכל העולם . לאחר מכן הם ביקשו מ-1,500 מנהלים, קלינאים, קובעי מדיניות ואקדמאים בתחום לקבוע כמה מהמוצרים והשירותים החדשניים הללו נוצרו על ידי משתמשים (בבריאות יהיו אלה מטופלים כדוגמה). התוצאות מדהימות, על פי הערכת העונים רק 21% מהחדשנות נעשתה על ידי משתמשים, בעוד שהתשובה האמיתית – 54% ממה שהוצג נוצר על ידי משתמשים. זהו פער משמעותי ביכולת של מובילים בתעשייה להבין את הערך של חדשנות הנובעת מהמשתמשים בטכנולוגיות שהם מוכרים או מובילים. למען האמת רק 8 מתוך כל 1,500 העונים הצליחו לתת הערכה נכונה.
הסיפור הזה, הוא אחד מעשרות סיפורים, מחקרים, דוגמאות ותהליכים שמציפה סוזנה פוקס (Susannah Fox), בספרה החדש : Rebel Health העוסק בכוח של מטופלים, וקהילות מטופלים להוביל שינוי וחדשנות בעולם הרפואה. מדובר בספר מצוין, מבחינתי הוא חובת קריאה לכל מי שעוסק בבריאות בכל צורה, כמובן למי שחווה משבר בריאותי ובכלל. הוא זמין באנגלית, אך היא אינה אנגלית מדעית אלא כתובה בצורה קולחת ונוחה.
סוזנה פוקס, היא אחת מאושיות התחום של שיתוף מטופלים, בבריאותם, בחדשנות ומחקר בהובלתם. כמובילת תחום הבריאות במכון המחקר Pew היא הייתה מהראשונות לזהות ולכמת את כוחה של הרשת בתהליך חיפוש המידע והכלים של המטופלים, מחקריה הופיעו על כל מצגת על "צרכן הבריאות החדש". בהמשך הובילה את תחום הטכנולוגיה והחדשנות במשרד הבריאות האמריקאי והיא חוקרת, מרצה וכותבת בנושא כבר שנים רבות.
הספר הנוכחי מהווה מעיין סיכום אפקטיבי ומדריך למשתמש בפתרונות בריאות שמטופלים מציעים – או חדשנות מטופלים בבריאות. מדובר במדריך הן למטופל הבודד או בן משפחתו הנדרש למצוא כעת מזור לבעיות שונות ומשונות ו/או כלים להתמודדות והבנה היכן למצוא אותם. אך זהו ספר גם עבור מנהלים, קלינאים, יזמים, משקיעים וכל מי שעוסק בקידום בריאות טובה יותר ופתרונות חדשניים בבריאות. זאת מכיוון שהספר ממחיש את הפער עמו פתחתי את הפוסט הזה, חדשנות שמטופלים כבר מובילים, ואינה נמצאת בתוך התהליך המרכזי של עולם הבריאות. ויש לשנות את זה.
מסגרת חשיבה לחדשנות בבריאות
בעוד פוקס מכוונת את כתיבתה בעיקר להבנת הדינמיקה באמצעותה מטופלים פותרים בעיות בתחום הבריאות וכיצד זה לא ממומש, היא בעצם מציעה מסגרת חשיבה רחבה ביותר לניהול חדשנות בכלל. מסגרת החשיבה שלה כוללת 2 מטריצות ו-4 טיפוסי חדשנות: המחפש (Seeker), המקשר (Networker), הפותר (Solver), מוביל (Champion). ארבעת הטיפוסים הללו, נכונים לא רק לעולם המטופלים, ניתן בקלות לראות אותם כטיפוסים בעולם החדשנות בכלל, ובבריאות בפרט.
לטיפוסים אלה יש תפקיד ביצירה, גילוי והבאת פתרונות לידיעת הציבור הנזקק להם, ואת התהליך ניתן להבין באמצעות המטריצה המרכזית שלה בספר:
כפי שניתן לראות, מדובר במטריצת צרכים ופתרונות. ציר ה-X עובר בין צרכים שאין להם מענה לכאלה שיש להם מענה. ציר ה-Y פועל בין בלתי נראים לנראים. וכך נוצרים 4 רבעים שיש ביניהם מעבר דינמי בהתאם לפעולות ולכלים שנעשה בהם שימוש:
רביע שמאל תחתון: צרכים שאין להם מענה והם עדיין בלתי נראים (קרי מעטים מבינים שמדובר בצורך בכלל, או שיש מעט משתמשים שנתקלו בו והם לא יודעים אחד על השנייה). לרבעון זה נותנת פוקס דוגמאות שונות של מטופלים במחלות נדירות למשל שנתקלים בקשיים ואפילו לא יודעים אם יש עוד מטופלים כמוהם הסובלים מאותה מחלה. או אנשים במחלות נפוצות עם צרכים שטרם הוחצנו.
רבע שמאל עליון: צרכים שאין להם עדיין מענה אך הם כבר ידועים, יש סביבם כבר מידע וקואליציה. אלו צרכים רפואיים שכבר נמצאים בתודעה הציבורית, או הקהילתית של המטופלים אך עדיין לא באו על פתרונם המלא. אלו יכולים להיות למשל צרכים כמו אבחון למחלה שעדיין אבחונה לוקה בחסר, מוצר רפואי לא מיטבי שעדיין לא נמצא לו תחליף ראוי, או פרוצדורה רפואית כואבת במיוחד שעוד לא מצאו לה פתרון אחר. כאן קהילות המטופלים, ואף ארגוני בריאות ועוד יודעים שיש צורך אך הוא נותר עדיין ללא מענה טוב מספיק .
רבע ימין עליון: צורך שיש לו מענה והוא מוכר לכולם. זהו הרבעון האופטימי ביותר במטריצה, כאן מדובר בצורך רפואי – למשל צורך בתרופה מסוימת – שיש לו תרופה טובה מספיק, היא זמינה ומוכרת למטופלים. או למשל אפליקציה מסוימת, או פתרון כמו משאבת חלב לנשים שהיא טובה וכבר כולם מדברים עליה.
רבע ימני תחתון: צורך שיש לו מענה, אך עדיין אינו מוכר. כאן לרוב מדובר בתחילת דרך של פתרון, או פתרון שמי שהביא אותו לעולם לא מחפש למסחר, או להפיץ אותו. זה פתרון אישי שנותן מענה לצורך שאולי הוא גדול, אבל עדיין לא ידוע לכל מי שנזקק לו. פה אפשר לתת דוגמה של פתרון ביתי לצורך כלשהו או איזה שיפור קטן לטכנולוגיה ידועה, שעדיין לא מוכר מספיק, אבל הבעיה פתורה ורק נדרש להפיצה.
כמעט כל מצב, צורך רפואי או כזה הקשור לבריאות ובכלל יכול למצוא את מקומו במטריצה. ובכל רבע או מקרה טיפוסי חדשנות שונים נדרשים כדי להזיז את הנושא לכיוון הרצוי המקדם אותנו לפתרון והקלה.
טיפוסי חדשנות
המחפש (Seeker): אלו הציידים שבחבורה. פעמים רבות יהיו אלו מטופלים שמרגישים שמשהו לא בסדר, שהסימפטומים לא ברורים, שהבדיקות לא מדויקות. הם מרגישים שמשהו לא בסדר והתשובות שהם מקבלים מהמטפלים ומהמערכת לא מספקים אותם. ואז הם יצאו לצוד אחר תשובות. ביציאה לחיפוש יש להם תקווה, אך פעמים רבות הם גם מלאים בתסכול וכעת על מצבם.
המקשר (Networker): המחברים, אלו שנמצאים בקהילות ומקשיבים, מחברים את הנקודות, ונותנים את התחושה שהמטופל לא לבד. הם יודעים להתחבר למשאבים שונים, קהילות, אנשים, וללמוד יחד כיצד לצאת מבעיה רפואית. חיבור לאנשים מסוג זה יכול להוות מערכת התראה ומודיעין למשבר קרב או פתרון חדש.
הפותר (Solver): אלו בעצם יוצרי הפתרונות. אלו אנשים שלוקחים בעיה, מפרקים אותה, בונים פתרון בודקים אותו, לומדים וממשיכים לשפר. אלו בעצם המהנדסים בחבורה. לרוב הם יהיו בפוקוס מאוד ברור על בעיה ספציפית, כי מה שמניע אותם במקרים אלו הן בעיות הבריאות שלהם או של קרוביהם. לפעמים הם גם יעקמו קצת את החוקים, ייצרו פתרונות "מ-עלים" ויגיעו למה שהם צריכים אם לא בדלת, אז מהחלון.
מוביל (Champion): חייב לומר, לפני ההסבר, שהתרגום פה מעט בעייתי. אבל אני חושב שמוביל זה מה שנכון, כי זה לא באמת אלוף כמו התרגום היבש. המוביל הוא מישהו או מישהי שלוקחים על עצמם להיות מוביל של אג'נדה. במקרים רבים אלו אנשים שיודעים לקחת את הרעיון, היוזמה הבסיסית, ולחבר אותם עם משאבים כספיים ואחרים על מנת לייצר צמיחה ואימפקט רחבים יותר. הם מאפשרים לכל שאר הדמויות לפרוח. הרבה פעמים אלו מנהלים מתוך ומחוץ למערכת שמחברים דברים לכדי תשתית גידול משמעותית.
לכל רבעון במטריצה יש שילוב של דמויות שנדרשות עבור השינוי מרבעון לרבעון. לא אכנס כאן לכל הפירוט. הדוגמאות שמביאה פוקס, הופיעו גם כאן בבלוג, אם כי ללא ניתוח הטיפוסים. תוכלו לקרוא בלינק על דייב דה ברונקרט, על Tidepool תוכלו להקשיב בפודקאסט שלי ושל ליאת רותם מלמד.
סוגי חדשנות בבריאות
כחלק מהסיפור הרחב שמספרת פוקס בספר, היא מציינת עוד מטריצה מעניינת על סוגים של חדשנות ופתרונות בעולם הבריאות. היא מספרת שאת המטריצה פיתחה כשעבדה במשרד הבריאות האמריקאי, והיא מסבירה איך הראתה אותה בשנת 2016 לראש ה-FDA דאז ד"ר רוברט קאליף.
מטרת המטריצה שפיתחה פוקס הייתה להראות את הפער בין פיתוח מכשור רפואי יקר הנמצא תחת רגולציה משמעותית לבין מכשירים פשוטים כמעט ללא רגולציה או עלות שהיא ראתה מתוך החיבור שלה לשטח ולחדשנות של מטופלים. דוגמה פשוטה היא למשל פתרון מכשורי יחסית פשוט שמצאו מטופלי פרקינסון על מנת להתמודד עם גלולות קטנות שהם נדרשים לקחת בידיים רועדות.
המטריצה פשוטה, ציר ה-Y מבדיל בין מכשור שחסם הכניסה שלו לשוק גבוה – רגולציה מורכבת, טכנולוגיה יקרה יחסית הדורשת השקעה. כך למשל אפשר לחשוב על קוצבי לב, מכשירי MRI וכדומה. למטה נמצאים מוצרים שחסם הכניסה שלהם לשוק נמוך עד אפסי. קל לייצר באמצעים יחסית פשוטים אב טיפוס ולהביא את הפתרון למי שנדרש לו – תחשוב למשל על הבד שהופך למנשא תינוק. יחסית פשוט וניתן לאלתור כמעט מכל דבר.
ציר ה-X נע על הסקאלה של כמות הצרכנים. האם מדובר בשוק גדול עד אין סופי – כמו למשל כל מי שנדרש לעירוי, ואז הפתרון יגיע לקהלים אדירים. או לחילופין פתרון מאוד ספציפי לאדם בודד או קבוצת אנשים קטנה – חשבו למשל על תרופת יתום, או שתל פרסונלי לחניכיים של אדם ספציפי. נחזור לסיפור של פוקס, שסיפרה איך היא מתארת את כל הסיפור לד"ר קאליף והוא לא ממש מגיב או מראה רגש בזמן שהיא מדברת ומסבירה לו למה חשוב להבין את הדברים בהקשר של חדשנות מטופלים, והיא בטוחה שכנראה הוא מכיר את הרעיון או שהוא לא מתרשם ממנו. אך בסוף ההצגה הוא אומר לה, כל הקריירה שלי הייתי מרוכז רק בחלק הימני העליון של המטריצה – מוצרים עתירי השקעה לקהלים גדולים, ובכלל לא חשבתי על כל סוגי החדשנות האחרים.
ואני מרגיש, שגם כיום רוב התעשיה, והארגונים בעולם הבריאות מרוכזים היכן שד"ר קאליף שם את יהבו, ואנחנו צריכים לחשוב גם על הפתרונות האחרים, והרבעונים האחרים במטריצה. ולחבר בין שלושת החלקים שפוקס מציגה.
חדשנות שמובלת על ידי מטופלים יכולה לחשוף אזורים מתים לחלוטין עבור תעשיית הבריאות ולהוסיף שכבות מרתקות לדיון ולעשיה. לכן חשוב לשתף פעולה עם קהילות מטופלים, ועם תהליכים שנוצרים שם. זה משפיע גם על חדשנות, גם על שירות וגם על מחקר – מי שיקרא בספר ישמע כיצד מטופלים הניעו מחקרים ששינו קווים מנחים של טיפול במיאלומה נפוצה, וכיצד יצרו חדשנות ותקצוב לסרטן השד.
בקיצור, ספר סופר חשוב, לכו, תקנו ותקראו.