טוויטר בימי כולירה
זה לא מחקר ראשון מסוגו, ועדיין, העובדה שטוויטר הופך יותר ויותר לכלי אפידימיולוגי מצטיין היא מעניינת ויכולה להפוך את התגובה להתפרצויות של מחלות ליעילות יותר, וכך גם הדיווח מהם הוא בזמן אמת כמעט בעוד שהדיווחים של גורמים רשמיים מגיעים זמן ארוך לאחר מכן, מה שלא משאיר מה לעשות באמת.
המחקר החדש, שהתפרסם בגיליון מיוחד של American Journal of Tropical Medicine and Hygiene לרגל שנתיים לרעידת האדמה בהאיטי, בדק את הדיווחים בכלי מדיה לא רשמיים כגון טוויטר ומדיה חברתית אודות כולירה והשווה אותם עם הנתונים הרשמיים. את הבדיקה ערכו החוקרים באמצעות כלי ניטור בשם healthmap שאוסף מידע מאלפי מקורות מידע בזמן אמת ומאבד אותם לפי שמות של מחלות מדבקות ומספק פריסה גיאוגרפית של זיהומים בכל העולם. לטענת הכלי רמת הדיוק שלו היא מעל 90%.
החוקרים אספו את המידע במשך 100 הימים הראשונים לאחר רעידת האדמה. התברר להם שהדיווחים במדיה החברתית ובמדיה הלא רשמית היו מדויקים ביותר גם מבחינה גיאגרפית וגם בהתאמה להתפשטות המחלה באופן גיאגרפי. ההבדל המרכזי בין הדיווחים הלא פורמאליים לפורמאלים, היה שבועיים, כן המידע הפורמאלי פורסם שבועיים מאוחר יותר, וכאשר מנסים להעריך במצב חירום מה צריך, שבועיים זה המון זמן.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=dvj0lYB7Wjc&feature=plcp]
החוקרים ממליצים להשתמש בטוויטר ובכלים המנתחים מידע לא פורמלי באופן משלים לכלים הקיימים על מנת להעריך את המצב במקרי חירום. במאמר שפורסם בגארדיאן הבריטי אודות המחקר, טען מי שמנהל את המאקב האפידמיולוגי בהאיטי שהמידע הלא פורמלי הוא מוטה גם ברמה הגיאגרפית וגם בגילאים בגלל הטייה של שימוש במדיה החברתית באמצעות עיתונאים הנמצאים בנקודות אורבניות, או בכלל משתמשים שנוטים להיות אורבניים יותר. מנגד טענה החוקרת הראשית רומי צ'ונרה שדברים אלו נלקחו בחשבון, ועדיין המידע יכול להיות אפקטיבי ביותר בהערכת סיכונים והיערכות להתפרצויות בזמן אמת.
לפי החוקרים המחקר נהנה ממימון של קרן google.org והמרכז הלאומי לבריאות של ארה"ב ,הספריה הלאומית למדעים וקרן מחקרים למחלות זיהומיות.
You've really captured all the essentials in this sbujcet area, haven't you?
thank you. i think it is a compliment right?