בתי החולים בישראל קורסים תחת העומס, מחלקות פנימיות נמצאות באחוזי תפוסה שקשה לתפוס, והכל בשל תחלואה דמוית שפעת. השנה התחלואה אף גבתה קורבנות לא טיפוסיים – שוב אנשים צעירים יותר. ובכן, אחד האתגרים בשפעת הוא לא רק לדעת אילו זנים יתקפו בכל שנה, אלא להבין את דפוסי ההדבקה ולנסות ולנבא כיצד תתפתח ההדבקות ברמה הגאוגרפית. אדם סיידק ופרופ\' הנרי
מתקרב הרגע שבו יחלו קופות החולים לקרוא לנו להתחסן כנגד שפעת. מחלת השפעת, הנגרמת ממגוון של נגיפים (וירוסים) היא מחלה החוזרת אלינו מדי חורף בעוצמות משתנות. לפני מספר שנים מועט הפכה השפעת לפנדמיה – מגיפה עולמית – והרעידה את אמות הסיפים של עולם הבריאות והמחלות הזיהומיות. התקשורת העולמית דיווחה על כל שינוי, חיסונים פותחו במהירות
הרשתות החברתיות מרעישות ומתערבות בכל תחום, בפוליטיקה, במדיה ביחסים בין אנשים. גם בתחום הבריאות האפשרויות והפוטנציאל הגלום ברשתות החברתיות הוא אדיר – לא רק בתחום העצמת החולה, אלא גם בתחומים של מחקר ובריאות הציבור. כך, למשל נשאלת השאלה האם הרשת החברתית טוויטר, המאופיינת בדיווחים קצרים, יכולה להוות כלי יעיל במעקב אחר יעילות ובטיחות התרופה לאחר
זה לא סוד, שיעור ההתחסנות נגד שפעת חזירים היה נמוך . ההמלצה הבסיסית של מרבית משרדי הבריאות בעולם היתה לחסן אוכלוסיות סיכון אבל גם את כלל האוכלוסיה, שכן לשפעת החזירים לא היה דפוס רגיל של שפעת והיא תקפה גם צעירים בריאים לחלוטין בשנות העשרים לחייהם. בישראל שיעור ההתחסנות היה נמוך, אך באופן מפתיע רבים מאוד
