מי שעוקב אחר הבלוג, חוץ ממני, בטח שם לב שקצת נעצרתי, אז הסיבה היא בעיקר בגלל לידת בני השני, ששמו בישראל עודד. הלידה התרחשה בבית החולים מאיר בכפר סבא ועברה באופן מעולה, עם שירות ויחס מעולים מצד הצוות. כשסיימנו אני כמובן עשיתי חשיבה מחדש על התהליך שעברנו ומה ממנו היה יכול להיות יותר דיגיטלי. ככלל
הגישה של ד"ר ויקטור מונטורי ממאיו קליניק לטיפול בשאלה למה חולים ומטופלים אינם מבצעים את כל ההוראות של הרופא או נענים לטיפול, למרות שזה אמור לפעול לטובתם היא מאוד מעניינת. מדוע הם אינם לוקחים את כל התרופות, ולמה הם אינם מבצעים את כל הפעולות. גישתו טוענת שהבעיה היא לא בחולים, היא במערכת – והוא מציע
האם הטיפול במשבר הבריאות צריך להיעשות בכלים חדשים. הדיון בישראל סביב משבר מערכת הבריאות עוסק בעיקרו בשני מישורים (בהפשטה כמובן) – הגדלת כוח האדם הרפואי (מטרה ראויה, ולו בכדי להשוות לממוצע של מדינות מתפתחות), שיפור התנאים הפיזיים והגדלת תקני המיטות. ואת כל אלה עושים בעיקר באמצעות דרישות כספיות – הגדלת שכר, הגדלת תקני לימוד, הגדלת
השבוע השיק האתר לקהילה הרפואית E-med כלי חדש בשם e-Med DDx המאפשר לרופאים ולמטפלים לבחור סימפטומים וגורמי סיכון של המטופל ולקבל מגוון אבחנות אפשריות. כלים המסייעים לאבחנה רפואית אינם עניין חדש דווקא, באופן בסיסי הכלים הללו אמורים לסייע לרופא שלא לפספס אבחנות אפשריות. המבנה של הכלים השונים הוא מגוון ביותר וכניסת הכלים הדיגיטליים העלתה את ההתעניינות
מחקר חדש המתפרסם בגיליון מאי של הירחון Plastic and Reconstructive Surgery®, הירחון המדעי הרשמי של האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית מגלה כי 50% מהרופאים החברים באיגוד מדווחים על שימוש ברשתות חברתיות. מה שעוד ראוי לציון מהמחקר הוא שרק 1.5% מדברים על אפקט שלילי על המרפאה כתוצאה מפעילות ברשתות חברתיות. לא ניתן להימנע משילוב רשתות חברתיות בטיפול הרפואי במסגרת המחקר
