בשער מוסף 7 ימים התראיינו 3 מנהלי בתי החולים הממשלתיים הגדולים במדינה, הם מבקשים לקדם את עמדתם שיש להכניס את שירותי הרפואה הפרטית לבתי החולים הציבוריים, כי לטענתם רק כך יזרום הכסף האדיר המועבר כיום למערכת הפרטית לבתי החולים הציבוריים ושאחריו יוחזר גם כוח האדם האיכותי. אני לא מתכוון להתמודד עם השאלה הכלכלית הסבוכה של
כתבתי כאן לא מעט על צרכן הבריאות הדיגיטלי, לצערי לרוב אין נתונים ישראליים על הרגלי השימוש של הצרכן הדיגיטלי. כלומר, זה לא שאין בכלל, אבל אין הרבה, ולרוב לא הנתונים או השאלות שהייתי רוצה לשאול. למזלי, בגלל העולם הדיגיטלי הכרתי את רמי יולזרי, הבעלים של ZetaTools ויחד יצאנו לאחרונה ועשינו סקר על הרגלי צריכת המידע
נתחיל מהסוף – לא משנה אם ועדת גרמן תחליט כן להכניס שר"פ או לא להכניס שר"פ (שירותי רפואה פרטית בתוך בתי החולים הציבוריים) אם לא תצא ממנה בשורה בתחום קידום וחיזוק האספקטים הדיגיטליים במערכת הבריאות, היא פספסה. הועדה הוקמה, כך על פי כתב המינוי: "על מנת למפות את המגמות השונות ולהבטיח את קיומן היציב לאורך
הרצון לקבל שירות רפואי באמצעים דיגיטליים ומרחוק בקרב מטופלים אינו קטן כלל וכלל. סקר חדש של אתר הבריאות האמריקאי Healthday ומכון המחקר Harris interactive מצא כי מעל שליש מהאמריקאים מבקשים לקבל שירותים רפואיים באמצעים דיגיטליים. על פי הסקר, שנערך באמצעות האינטרנט הקרב מדגם של 2,050 נבדקים בגיל 18 ומעלה, 37% מהאמריקאים רוצים את האפשרות לבצע
בשבועות האחרונים אני מקפיד לקרוא את כתבותיה של רוני לינדר גנץ על המתרחש בתביעת המתמחים. מדובר באחד הסיפורים המרתקים ואולי המשמעותיים ביותר שנולדו כחלק ממשבר הרופאים, ושהפסיקה בו עלולה לערער את כל היסודות של הכשרת רופאים בישראל. אינני יודע אם לטובה או לרעה, אני מתקשה לפסוק בנושא שאינני בקיא בו דיי הצורך. תקציר האירועים חמישה
