טוב, ההתעסקות שלי בחיסונים, טוויטר, מגיפות ועוד עלולה עוד לעייף אתכם, אבל מחקר חדש ומאיר עיניים על הכוח של טוויטר כבסיס מידע לרחשי הציבור, וכלי מהותי לשמירה על בריאות הציבור גורם לי לחזור ולכתוב. המחקר החדש שנערך על ידי פרופ\' מרסל סלנטה והתפרסם לאחרונה ב- Plos Comutational Biology ביקש לבדוק האם ניתן באמצעות הסנטימנט כלפי חיסון חדש
בלי הרבה מילים, אין לצערי הרבה סרטים הנוגעים במגוון הנושאים הקשורים למדיה חברתית וחברות תרופות. חברת רדסקייויז\'ן יחד עם ארגון אננגלי הנקרא פארמהפורום וארגון לתקשורת בבריאות (HCA) יצרו סרט שנוגע בהרבה מן הנושאים האקטואלים איתם מתמודדות חברות תרופות. הסרט עשוי טוב, ולכן החלטתי להקדיש לו פוסט – כדאי להקדיש את הזמן. תהנו. [vimeo http://vimeo.com/30079463]
בשבועות האחרונים מתחוללת סופה ברשת החברתית הגדולה בעולם, אם בהשראת התחרות מבית גוגל, או פשוט בגלל הרבה שינויים שנצברו בקנה, הרשת עוברת מהפיכה גדולה ביותר. כמעט כל עמודי הטווח של פייסבוק עברו שינוי כלשהו: הפרופיל הפך לטיימליין, נוסף טיקר, השתנה הניוזפיד, הוספו פרמטרים לעמודים ולסטטיסטקות שלהם, השתנתה הדרך בה ניתן לחלוק ולעשות לייק על סטטוסים
מתקרב הרגע שבו יחלו קופות החולים לקרוא לנו להתחסן כנגד שפעת. מחלת השפעת, הנגרמת ממגוון של נגיפים (וירוסים) היא מחלה החוזרת אלינו מדי חורף בעוצמות משתנות. לפני מספר שנים מועט הפכה השפעת לפנדמיה – מגיפה עולמית – והרעידה את אמות הסיפים של עולם הבריאות והמחלות הזיהומיות. התקשורת העולמית דיווחה על כל שינוי, חיסונים פותחו במהירות
הרשתות החברתיות מרעישות ומתערבות בכל תחום, בפוליטיקה, במדיה ביחסים בין אנשים. גם בתחום הבריאות האפשרויות והפוטנציאל הגלום ברשתות החברתיות הוא אדיר – לא רק בתחום העצמת החולה, אלא גם בתחומים של מחקר ובריאות הציבור. כך, למשל נשאלת השאלה האם הרשת החברתית טוויטר, המאופיינת בדיווחים קצרים, יכולה להוות כלי יעיל במעקב אחר יעילות ובטיחות התרופה לאחר
