מן הכותרות של הבוקר יחשוב הקורא הסביר כי בוועדת גרמן יש דיון ארכני של מסקנות בשאלה אחת – כן שירותי רפואה פרטיים או לא בבתי החולים. אבל בפועל יש בהמלצות ועדת גרמן 154 סעיפים ועוד כמה עמודי הסתייגויות, ומתוכם רק 2-3 סעיפים העוסקים ישירות בשר"פ. ההתעסקות האובססיבית כמעט של המערכת ומי שמסקר אותה בשאלה הזו
בשער מוסף 7 ימים התראיינו 3 מנהלי בתי החולים הממשלתיים הגדולים במדינה, הם מבקשים לקדם את עמדתם שיש להכניס את שירותי הרפואה הפרטית לבתי החולים הציבוריים, כי לטענתם רק כך יזרום הכסף האדיר המועבר כיום למערכת הפרטית לבתי החולים הציבוריים ושאחריו יוחזר גם כוח האדם האיכותי. אני לא מתכוון להתמודד עם השאלה הכלכלית הסבוכה של
נתחיל מהסוף – לא משנה אם ועדת גרמן תחליט כן להכניס שר"פ או לא להכניס שר"פ (שירותי רפואה פרטית בתוך בתי החולים הציבוריים) אם לא תצא ממנה בשורה בתחום קידום וחיזוק האספקטים הדיגיטליים במערכת הבריאות, היא פספסה. הועדה הוקמה, כך על פי כתב המינוי: "על מנת למפות את המגמות השונות ולהבטיח את קיומן היציב לאורך
