תשובת ארגון הבריאות לשאלות בנושא הפוליו. וגם תוספות
תשובת ארגון הבריאות העולמי בנושא החיסון החי מוחלש לפוליו, באמצע מגיפת פוליו
שני הסנטים שלי בעניין משרד הבריאות, פוליו ומדיה חברתית
את האמת, כבר קפצו על הנושא כמה כותבים זריזים, והסבירו כיצד משרד הבריאות סובל ממשבר אמון בקרב האמהות, שהולכות לאינטרנט ומגלות עולם שלם של שאלות והפחדות בעניין חיסונים. הנה אתם יכולים לקרוא: כאן וכאן העניין העקרוני הוא שנראה כי יש משבר אמון בין המשרד לאזרחים, ושהמשרד רק מתחיל להפנים את השינוי שעובר על הקהל הישראלי
המסרון – לא מה שחשבתם
באופן עקרוני, פעילויות מבוססות הודעות טקסט אף פעם לא מרגשות את הדמיון. מה כבר מעניין בלקבל הודעת טקסט, כמה עשרות תווים. זה יכול להיות מאוד מרגש כאשר מדובר בהיכרות אישית, אבל הודעות טקסט מגורם פחות מוכר נראה לנו משהו לא משמעותי. הרבה פחות מרגש מוידאו, תמונות או כלים אחרים ברשת. אבל מסתבר, שאס אמ אס
7 עקרונות להתמודדות עם משברים במדיה חברתית
השבוע (ליתר בדיוק ב-6.3) אני עומד להרצות בכנס בינלאומי ששמו Digital Pharma Europe המתקיים זו הפעם הרביעית ומכנס אליו נציגים מחברות התרופות באירופה ומסוכנויות דיגיטל המתמחות בתחום הרפואה לדון באספקטים שונים של פעילות הדיגיטל בעולם התרופות. בין היתר ידונו השנה בחשיבותו של האייפד לעולם התעמולה הרפואית, כיצד נוסחה אסטרטגיה דיגיטלית לחטיבת מוצרי הנשימה של GSK,
מחקר: אפשר לנבא שיעור התחסנות באמצעות טוויטר
טוב, ההתעסקות שלי בחיסונים, טוויטר, מגיפות ועוד עלולה עוד לעייף אתכם, אבל מחקר חדש ומאיר עיניים על הכוח של טוויטר כבסיס מידע לרחשי הציבור, וכלי מהותי לשמירה על בריאות הציבור גורם לי לחזור ולכתוב. המחקר החדש שנערך על ידי פרופ\' מרסל סלנטה והתפרסם לאחרונה ב- Plos Comutational Biology ביקש לבדוק האם ניתן באמצעות הסנטימנט כלפי חיסון חדש
