Generated by All in One SEO Pro v5.0.1.1, this is an llms-full.txt file, used by LLMs to index the site. # e-פוכונדר e-פוכונדר ## פוסטים ### [נשים לגופן, העצמה ומהומת ספר רפואת נשים בישראל](https://e-pochonder.com/נשים-לגופן-מטופלים-מועצמים-ומהומה/2022/09/27/blog/) **Published:** ספטמבר 27, 2022 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** שערוריית שער הספר על רפואת נשים בישראל והסיפור מאחורי הספר "נשים לגופן" והקשר בין פמיניזם ומטופלים מועצמים. **Content:** בשבוע האחרון מהומה רבה ברשת – ספר חדש על תולדות רפואת הנשים בישראל התפרסם שעל כריכתו תמונות של רופאים גברים. [השער הזה עורר זעם ברשת](https://www.ynet.co.il/health/article/rk967js11s) על כך שספר על רפואת נשים מעוטר בגברים ורואה את הפריזמה של רפואת נשים בצורה גברית – לפחות ברמה הסימבולית. השיח סביב זה הביא מגוון רחב של מחאות. השיח התפשט מאוד בקרב הפיד של אלו העוסקים ברפואה. לצד זה התפתח שיח על מאמר על נשים כרופאות, שעורר אף הוא שיח קשה ובעייתי, וזכה גם לתגובה משמעותית מצד כותביו. כל אלה הזכירו לי את הסיפור מאחורי הספר "נשים לגופן" ואת הקשר בין פמיניזם ומטופלים מועצמים. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/09/SJNBNbiZj_0_0_972_646_0_x-large.jpg "SJNBNbiZj_0_0_972_646_0_x-large - e-פוכונדר")שער הספר מעורר השערוריה #### מעל 50 שנות מהפיכה "נשים לגופן" הינו אחד הספרים המשפיעים ביותר ברפואת נשים, הוא שינה את השיח סביב עולם הבריאות והמיניות של נשים. לאורך שנותיו הוא תורגם לעשרות שפות, נמכר במיליוני עותקים והוגדר אחד הספרים המשפיעים בהיסטוריה על ידי מגזין טיים. הסיפור מתחיל בכנס על בריאות נשים שהתכנס בשנת 1969. במסגרת כנס שנקרא "כנס לשחרור האישה" של קולג' עמנואל, התקיימה סדנא בשם "נשים וגופן". במסגרת הסדנא שיתפו האחת את השניה בתסכול שלהם מיחס הרופאים אליהן ומכמה מעט הן באמת יודעות על הגוף שלהן. השיח היה כה פרואקטיבי ומשחרר עבורן שהן החליטו לייסד קבוצה שהן קראו לה "The Doctors Group" אך לא בגלל שהיו בו רופאות, אלא כדי לבטא את התסכול והכעס כלפי רופאים והממסד הרפואי. מטרת הקבוצה היתה ללמוד מה שאפשר על גופן של נשים, חייהן, המיניות שלהן ואז ללמד האחת את השניה מה שהן מגלות. מכאן הן התקדמו לכך שהן יכתבו את הידע והמידע שלמדו עליו בצורה ברורה ופשוטה. את המידע הכתוב יוכלו להפיץ בין נשים כדי שאלה יוכלו להשתמש במידע על מנת לאתגר את הממסד הרפואי על מנת שישנה ושיפר את הטיפול הרפואי בהן. מכאן יש שרשרת התפתחויות שגרמו לנושא להתפוצץ בויראליות של שנות ה-70. במחיר "מצחיק" של 75 שנט יצא לאור ספר שנקרא "נשים וגופן" שנמכר מפה לאוזן ב-225,000 עותקים. בהמשך שינו את הנשים את שם הספר ל "גופינו ואנחנו" שכאשר עוברת נקרא "נשים לגופן". את הספר בשמו החדש הן מכרו במחיר נמוך עוד יותר – 30 סנט. זאת באופן מכוון כדי שיוכל להגיע לכל אשה שרוצה בכך. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/09/women_and_their_bodies_cover.jpg "women_and_their_bodies_cover - e-פוכונדר")תמונה של הגרסה הראשונה חוברת מהודקת ידנית לאחר הרבה התלבטויות והתחבטויות הן החליטו להפוך את הספר למסחרי באמצעות הסכם עם הוצאת סיימון שוסטר, אך דאגו שבמרפאות הוא יימכר ב-70% הנהחה. בהקדמה לגרסה המסחרית הראשונה הן כותבות: "בתחילה רצינו לעשות משהו עם הרופאים הללו, המתנשאים, פטרנליסטים, שיפוטיים ולא נותנים מידע. אז החלטנו על פרויקט קיץ ללמוד על גופינו לחלוק את המידע ולכתוב אותו בצורה ברורה לצורך קורס שייערך בסתיו… ככל שלמדנו יותר הבנו זאנו יודעות לאסוף [לחקור ולפרש מידע רפואי.](https://e-pochonder.com/%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%aa%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%9b%d7%a6%d7%a2/2021/04/25/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) קראנו את המאמרים ויכולנו לאתגר, ולהתווכח עליהם עם אנשי רפואה ואנשים נוספים". פסקה זו היא התמצית של רעיון [המטופלים המועצמים](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%92%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94/2014/05/07/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/). זה לאתגר את הממסד אבל בצורה שקולה ומעגנת בידע ומידע ראוי. אל תבלבלו את זה עם התנגדות לחיסונים. הן מדגישות שהשיחות היו חשובות לא פחות מהמידע והן עוררו הרבה רגשות שהשפיעו עליהן עמוקות. יש לזכור שבאותן שנים (ובאופן פרדוקסלי גם היום) הפלות עדיין לא חוקיות בארצות הברית, המשטור של מיניות ובריאות האישה היו בשיאן. והשיח שהן פתחו באמצעות הספרים והקורסים שהעבירו החלו לחלחל לממסד ולשנות אותו. התנועה מונה כמה וכמה הישיגים: שנשים הן מרבית עובדות הבריאות וצרכניות הבריאות אך אינן מיוצגות מספיק בקבלת ההחלטות של הממסד הרפואי. שנשים יכולות להבין ולנהל את בריאותן באופן אקטיבי (ולא רק נשים, מטופלים בכלל). התייחסות רפואית לאירוע חיים כגון הריון, לידה גיל מעבר ואף מוות לא תמיד מועיל להתמודדות עמן. בנוסף הן דורשות שנשים ידעו היכן יש חילוקי דעות בדרכי בריאות והיכן ישנו קונצנזוס הרפואי. שהמידע שהן מספקות מבוסס ראיות ומדויק ועוד. כל אלה הם יסודות משמעותיים וחשובים שאפשרו את השינוי הזה. בשנת 2005 בשורת[ נשים לגופן ](https://www.wtb.org.il/about/)התמסדה בישראל באמצעות עמותה של נשים שפועלות על פי אותו חזון בהתאמה לנשים ונערות בישראל. בעוד בריאות נתפסת כעניין מדעי גלובלי, בפועל יש לכך המון היבטים מאוד מקומיים ויש לבצע התאמה של המידע ולאסוף את החוויות של הנשים במקום על מנת באמת לסייע. #### בין נשים מועצמות למטופלים מועצמים התנועה הפמינסטית שעומדת ביסוד הפעילות שכתבתי עליה היא תנועה לשחרור, ולא מפתיע שרפואה היא אחד התחומים שבהם היא עוסקת, כי זהו מבנה כוח משמעותי. וזה החיבור העמוק בין הפמיניזם והצבת מטופלים בתפקיד מרכזי – קול שצריך שיישמע. אני חושב שאין צורך בהרבה הקשר להבין איך הסיפור הזה קשור בשערוריה שנלוותה להיסטוריה של רפואת הנשים בישראל והתמונות הגבריות בה. זה בדיוק המאבק שנמצא ביסוד של נשים לגופן. #### מטופלים לגופם הקשר בין התנועות הללו של פמיניזם והתמודדות עם ממסד רפואת הנשים, לבין מטופלים שרוצים לקחת אחריות על בריאותם הוא דיי אינטואיטיבי. יש רבים ששמים את האצבע ההיסטורית על הספר הזה כהולדת המטופלים המעוצמים – e-Patient. לכן לא מפתיע שכאשר הושק הירחון[ לרפואה השתתפותית](https://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0/2021/03/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) ([Journal of Participatory Medicine](https://jopm.jmir.org/)) בשנת 2009 נשים לגופן כתבו על כך פוסט וראו בירחון הזה הזה המשך ישיר לפעילותן. בהרצאות שלי אני גם מחבר בין שני האירועים. בפוסט שכתבו לכבוד השקת הירחון הן מסבירות כיצד תמיד ראו בנשים צרכניות נבונות של בריאותן כאשר הן יודעות מידע מבוסס המעצים את יכולתן לבסס את רצונן. כאשר לא שמים את המטופל, במקרה הזה אישה על שער ספר המדבר על רפואת נשים וההיסטוריה שלה, מפספסים את הנקודה. בדיוק כמו שכאשר עושים שיח על מטופל במרכז ואין מטופלים בפאנל בכנס, או כאשר עושים כנס על מחלה ולא מערבים את צד המטופל. נקודה חשובה אחרת המחברת בין התנועות הללו, היא הרצון למידע מהימן, בדוק ומבוסס עובדות, ולא קונספירציות ואני ממסדיות לשם אנטי ממסדיות. הנשים בספרן והמטופלים בג'ורנל המבוקר עמיתים שהקימו שואפים לקחת מידע רפואי וחוויות של מטופלים ולהנגיש אותו ברמה מובנת אך מבוססת. כאן מתפצלת דרכם מכל מיני משמיצי עולם הרפואה לשם ההשפמה והמרד. נקווה שהרעש הברשתות החברתיות בעניין הייצוג הנשי יחדד את הצורך בייצוג של מטופלות ומטופלים בסיפור של הרפואה הישראלית. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, רפואה 2.0 **תגיות:** מידע רפואי, רופאים --- ### [הנתונים מספרים: מטופלים משתמשים ב-AI וחושפים את אתגרי המערכת](https://e-pochonder.com/הנתונים-מספרים-מטופלים-משתמשים-ב-ai-וחו/2026/04/08/blog/) **Published:** אפריל 8, 2026 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** ניתוח נתונים של מספר דוחות על שימוש של ציבור המטופלים ב-AI שיצאו לאוויר העולם מאז תחילת 2026 מראה כי המטופלים עושים שימוש משמעותי **Content:** בימים האחרונים התפרסם מכתב מרתק בירחון הלנצט שנכתב על ידי צוות של מטופלים ורופאים על השימוש של מטופלים ב-AI וכיצד על המערכת להבין מחדש את תפקידה בקשר עם האינטראקציה החדשה שמתהווה בימים אלה. אינטראקציה שונה באופן מהותי ממה שהיה מוכר עד כה, וללא ספק תתרחב בתקופה הקרובה. במאמר שמובילה [שרה ריגרה](https://www.riggare.se/ "שרה ריגרה"), מטופלת וחוקרת [בירחון Lancet]( **קטגוריות:** Blog, בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** AI, CHAI, chatGPT, Co-pilot, KFF, rock health, בינה מלאכותית, בריאות, חולים, מחקר, שרה ריגרה --- ### [המרוץ של ענקיות הטק אל החלבון](https://e-pochonder.com/המרוץ-של-ענקיות-הטק-אל-החלבון/2025/10/04/blog/) **Published:** אוקטובר 4, 2025 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** המירוץ של ענקיות הטק אל החלבון — גוגל, אפל ומיקרוסופט מביאות את הבינה המלאכותית אל תוך עולם הביולוגיה. אחרי ש־AlphaFold של גוגל חולל מהפכה בחיזוי מבנה חלבונים, אפל משיקה את SimpleFold – מודל קל, חסכוני ופתוח יותר, ומיקרוסופט מציגה את BioEmu שמדמה לא רק מבנה אלא גם תנועה ודינמיקה. הפוסט סוקר את הגישות השונות, את המשמעות שלהן לפיתוח תרופות, ואת השינוי הרחב יותר שבו בינה מלאכותית מתחילה להבין את החיים עצמם **Content:** בשנה שעברה דמיס הסאביס, מייסד DeepMind החברה שנמצאת אולי במרכז יכולות ה-AI של גוגל, זכה בפרס נובל על עבודתו בתחום החלבונים – כאשר המודל [AlphaFold הוא המוביל שביניהם](https://alphafold.ebi.ac.uk/). כעת, שני חוקרים של חברת אפל (שבמוצריה כרגע יש פער משמעותי של שימוש במודלים של בינה מלאכותית יוצרת), פרסמו גרסת Pre print של המחקר שלהם שעוסק בדרך לייצר תוצאות טובות לא פחות [בניבוי של תצורת חלבונים](https://e-pochonder.com/%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%93%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9d/2011/10/02/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) מ-Alpha Fold, ולפעמים אף יותר בצורה הרבה יותר פשוטה לטענתם וגם חסכונית יותר. ולצורך כך הם עשו שימוש בטכנולוגיה יחסית נפוצה של יצירת תמונות מטקסט עם מודלים שנקראים Diffusion models – בדומה נגיד למודלים כמו Dall-E של Open AI. ![Demis Hassabis](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2025/10/Demis_Hassabis_in_2025_by_Christopher_Michel_A-683x1024.jpg "Demis_Hassabis_in_2025_by_Christopher_Michel_A - e-פוכונדר")Demis Hassabis By Cmichel67 Own work CC BY SA 40 httpscommonswikimediaorgwindexphpcurid=170088437 [בנוסף, גם מיקרוסופט זורקת את הכובע שלה לזירה](https://www.youtube.com/watch?v=-uGJPAQSUgI), כשהיא מספרת לעומק על המודל שלה BioEmu העושה שימוש במודלים של LLM על מנת לחזות את התפקוד של חלבונים, ולעשות זאת באופן פשוט וחסכוני. נראה שענקיות הטק לא משחררות אף חזית האחת מול השנייה, ותחום הביולוגיה הולך ומתחמם בהקשר הזה. #### SimpleFold – קיפול חלבונים בפחות משאבים ב־AlphaFold2, הבסיס לכל חיזוי הוא ההשוואה: לוקחים רצף של חלבון חדש, משווים אותו לאלפי רצפים אחרים, בונים ייצוג גיאומטרי, ומחשבים מבנה תלת-ממדי מתוך הקשרים אבולוציוניים. זה עובד היטב, כל עוד יש למה להשוות. אבל כשאין — כלומר, כשמדובר בחלבונים נדירים, או בכאלה שלא תועדו קודם — AlphaFold נעשה פחות מדויק. השיטה הזו של השוואה היא גם כוחו וגם מגבלתו. הוא דורש דאטה עצום, זמן עיבוד יקר, ותחזוקה רבה. [כאן אפל מנסה לשנות, באמצעות מודל שלו נתנו את השם – SimpleFold](https://arxiv.org/abs/2509.18480). מדובר במודל ללמידה עמוקה שמנבא מבנה תלת־ממדי של חלבון על בסיס הרצף חומצות האמינו שלו. זה כשלעצמו לא חידוש ודומה לאלפא-פולד. החידוש הוא של החוקרים זו הדרך. בניגוד לאלפא-פולד, הוא לא עושה שימוש בשום תהליך אבולוציוני של רצפים, לא נשען על ידע ביולוגי קודם, ולא מתבסס על ארכיטקטורה ייעודית שפותחה במיוחד לתחום. הם השתמשו במודל טרנספורמר כללי (בדומה ל־GPT), ובשיטה שנקראת flow matching – סוג של דיפוזיה שמתחילה מ"רעש" ומייצרת מתוכו מבנה כלי שדומה בעיקרון לדרך שבה מודל התמונות של Open AI מייצר תמונות. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2025/10/simplefold.png "simplefold - e-פוכונדר")מתוך המחקר של Simplefold SimpleFold, בעצם מבצע מה שמודל שפה יודע הכי טוב, הוא פשוט לומד ממבנים קיימים איך חלבונים "נראים", ומתרגם רצפים למבנים — כמו מודל שמתרגם אנגלית לצרפתית, בלי לדעת כיצד זה פועל. וזה לא רק עניין של עיקרון. מדובר בהבדל מבני אמיתי: בעוד AlphaFold בנוי כמערכת מורכבת של רכיבים ביולוגיים-גיאומטריים, SimpleFold הוא מודל end-to-end, קומפקטי בהרבה ועל כן זול ונוח בהרבה. אחת מנקודות החוזקה של SimpleFold היא שהוא לא מנפק מבנה אחד "נכון" של חלבון, אלא סדרה של מבנים אפשריים — מה שנקרא קונפורמציות. בעולם הביולוגי, זה תיאור מדויק יותר של המציאות: חלבונים נעים, משנים צורה, מסתגלים לסביבה. ולכן גם כל ניסיון לקבע אותם למבנה יחיד, כמו שעושה AlphaFold, מפספס משהו מהותי. SimpleFold יודע להתמודד עם זה ומאפשר לראות את המרחב האפשרי, לא רק את נקודת האיזון. זה יכול להיות קריטי בפיתוח תרופות, בזיהוי אתרי קישור, ובמקרים שבהם הגמישות המבנית משפיעה על התפקוד. החוקרים בדקו את ביצוע המודל על מבחנים מקובלים למודלים מסוג זה. אז האם SimpleFold מנצח את AlphaFold? לא ממש. אבל הוא מתקרב. ובכמה מבחנים ספציפיים הוא מצליח לעקוף מודלים כמו ESMFold (מודל חיזוי דומה לאלפא-פולד), ואף מתקרב לתוצאות של AlphaFold2. אבל ההישג המשמעותי נמצא בצורת המימוש – בלי ידע ביולוגי. בלי הנחות. ובלי חבילת קוד מורכבת וצור במשאבים בלתי נגמרים. #### Bioemu – מקיפול לצורות התנהגות המודל של מיקרוסופט שנקרא , [**BioEmu**,](https://www.science.org/doi/10.1126/science.adv9817) יושב באמצע באופן מסוים. הוא לא אומר “כך נראה החלבון”, אלא “כך הוא עשוי לזוז, להיפתח ולהיסגר לאורך זמן”. במקום לחשב מבנה קפוא, הוא מייצר אלפי גרסאות קטנות של אותה מולקולה – כמו פריימים בסרט – ובוחן את ההסתברויות לכל מצב. התוצאה היא תמונה עשירה של הדינמיקה: לא רק איך החלבון נראה, אלא איך הוא מתנהג – בדומה באופן מסוים ל-simplefold. הוא עושה שימוש בספריית החלבונים של Alphafold, ועוד ספריה של מחקרים על משמעותיות חלבונים. הפרומפט שלו אינו חומצות האמינו אלא החלבון עצמו. הכלי הזה מאפשר לחוקרי תרופות כלי משמעותי, כי פעמים רבות תרופה שנכשלה בקשירה למבנה אחד יכולה להיקשר בהצלחה לרגע חולף במבנה אחר. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2025/10/Bioemu_Science-1024x732.jpg "Bioemu_Science - e-פוכונדר")כיצד פועל המודל Bioemu של מיקרוסופט מתוך המאמר ב Science #### מגמה גדולה יותר הכניסה הרחבה של מודלים של LLM לעולם הביולוגיה, ושל ענקיות הטק יחד איתן לעולם החלבונים באופן ספציפי מהווה תפנית משמעותית. גוגל, אפל ומיקרוסופט לא מתחרות רק על דיוק או מהירות. הן מתחרות על פרדיגמה: האם נבין את הביולוגיה דרך אלגוריתמים מיוחדים שמבינים פיזיקה, או דרך שפה כללית של דפוסים ולמידה. אפל מהמרת על הפשטות; מיקרוסופט על עומק הדינמיקה; וגוגל, לפחות בינתיים, על יציבות של מי שהייתה שם קודם. יש כאן סיפור גדול יותר על שאלת המומחיות, והמשמעות של LLM לפירוק מסוים של המומחיות הזו. אם בקיפול חלבונים ניתן להגיע לתוצרים, תהיה לכך משמעות לעוד אזורי מחקר ומומחיות. בכל מקרה אם נצליח לייצר הדמיות יעילות במחירים נמוכים ובמהירות משמעותית – זה גם ישנה את הדרך שבה תרופות יפותחו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** LLM, אלפא-פולד, אפל, בינה מלאכותית, בריאות, גוגל, חלבון, מיקרוסופט, תרופות --- ### [פרדוקס AI ובני אדם - שני מחקרים חדשים](https://e-pochonder.com/פרדוקס-ai-ובני-אדם-שני-מחקרים-חדשים/2025/06/28/בריאות-2-0/) **Published:** יוני 28, 2025 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** שני מחקרים חדשים חושפים כיצד שיתוף אדם-AI ברפואה עלול לפגוע בביצועים—and בדיוק 4 הרגלים שישמרו על המטופלים וינצלו את הכוח של בינה מלאכותית **Content:** בצעירותי, אבא שלי הסביר שכשלמד בטכניון חישבו סינוסים בסרגל-חישוב. אני כבר הקלדתי במחשבון. שלטעמו היה “קליל מדי,” ולכן "אתה לא באמת יודע לחשב". אולי באמת ויתרתי על המאבק שמחולל זיכרון קפיצה מהירה להווה: האם קסמי ה-AI יעשו לנו אותו תרגיל? שני מחקרים חדשים, האחד [מ-MIT](https://www.media.mit.edu/publications/your-brain-on-chatgpt/) בחינוך והשני [מאוקספורד ](https://arxiv.org/pdf/2504.18919)בבריאות—בודקים ומוצאים תופעה מוזרה: ברגע שאדם ו-AI עובדים יחד, הביצוע הסופי לעיתים נחות מזה של כל אחד בנפרד. התקשורת יצאה בכותרות מבהילות, אבל זה לא יעצור אימוץ. כמו טכנולוגיות קודמות, גם כאן עדיף ללמוד אופטימיזציה מאשר להתבצר. ### תמיד המטופלים מפריעים אמירה ידועה ומשעשעת אומרת שרפואה הייתה מקצוע מעולה אם רק לא היו מטופלים. נראה שלאמירה הזו ממש מכוונות תוצאות המחקר שנערך באוקספורד. במחקר ניסו לבחון את היעילות של מודלים של בינה מלאכותית בפתרון של תרחישים רפואיים ובחירת דרכי פעולה. **איך בנו את התרחישים?** שלושה קלינאים בכירים כתבו עשרה תסריטים רפואיים פשוטים יחסית (כאב-חזה, פריחה בילד, כאב-בטן חריף). צוות נפרד של רופאים שלא ראו את הכתיבה יצר כל מקרה אבחנה מובהקת ודרך-פעולה מוסכמת. **המודלים שנבחנו** GPT-4o, Llama 3-70B ו-Command R+. תחילה קיבלו את התרחישים “נקיים” ונמצא ש-Chat GPT הציג 95 % דיוק באבחנה, ו-56 % בבחירת פעולה. Llama ו-Command השיגו רמות דיוק דומות, מעט מתחת. **ואז נכנסו בני האדם** 1,300 מתנדבים (מאוזנים מִגְדרית, גילאית, השכלה) חולקו לארבע קבוצות: שלוש קיבלו אחד משלושת המודלים לייעוץ חופשי בצ’אט; הרביעית חיפשה פתרון כפי רצונה (לרוב גוגל). אחרי כל שיחה ציינו המשתתפים אבחנה ופעולה בשאלון. והתוצאה: הדיוק האנושי עם AI צנח ל- 35% באבחנות ו-44.2% בהחלטות על דרך פעולה. בדומה לקבוצת הגוגל. כאשר החוקרים ניתחו את הצ’אטים התברר: המודלים הזכירו את האבחנה הנכונה בכ-65% מהפעמים, אך המשתמשים לא שמו לב, חששו או פירשו לא נכון את הסיטואציה וההמלצות. עוד יצוין שסימולציות AI לתרגול מול מטופלים שהריצו החוקרים על המודלים לא הצליחו לנבא את הכישלון. ![Oxford study design](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2025/06/oxford-study-design.png "oxford study design - e-פוכונדר")תהליך המחקר באוניברסיטת אוקסופרד מתוך המחקר ### העומס הקוגניטיבי מוסר 54 סטודנטים יושבים מול לפטופים, כובעי EEG מחוברים לראשם. הסטודנטים נתבקשו לכתוב חיבור בסגנון מבחני ה -SAT. הם חולקו ל-3 קבוצות: 1. לכתוב בלי עזרים כלל 2. נעזרה ב- Chat GPT 3. נעזרה במנוע החיפוש של גוגל. החוקרים גילו שהמאמרים שנכתבו על ידי chat GPT היו ללא "נשמה" והפעילות הקוגניטיבית של הכותבים שנעזרו במנועים הייתה נמוכה בכל האזורים במוח. כמו כן, רמת המעורבות ירדה לאורך המחקר והמשתמשים החלו ממש רק להעתיק ולהדביק את התוצאות. בנוסף כאשר נשאלה הקבוצה הזו לגבי המאמרים, הם לא באמת הצליחו לענות על שאלות או לשחזר מה שכתבו. החוקרים מכנים זאת הטלת עומס קוגניטיבי החוצה—המוח נסמך על קביים חיצוניים ומפסיק להתאמן. ![איור של משתתף במחקר MIT](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2025/06/MIT-stufy-participant.png "MIT - e-פוכונדר")איור של משתתף במחקר MIT ### מה הקשר? לכאורה, שני הניסויים אינם קשורים. האחד עוסק בחינוך, והשני הרפואה. אך ניתן לראות חיבור עמוק ביניהם: ברגע שה-AI פוגש את האדם, הכימיה שנמצאת בין השניים אינה בהכרח חיובית – הן בתוצרים, והן ביחסו של האדם לתוצרים. נראה שעצם היכולת להטיל את ה"אחריות" הקוגניטיבית על מכונה אחרת, גורמת לנו להניח שהעבודה הקשה כבר נעשתה, ולכן אנחנו מתאמצים פחות, זוכרים פחות ולעיתים פועלים באוטומט. נקודה נוספת שיש לשים לב בשני הניסויים, הוא הניתוק הרגשי. גם המתנדבים במחקר אוקספורד וגם הסטודנטים ב-MIT לא היו זקוקים למשהו בניסוי. המתנדבים באוקספורד לא היו באמת חולים במחלה שאותה ניסו לאבחן בעזרת המנועים. והסטודנטים ב-MIT לא באמת קיבלו ציוני SAT על כתיבתם. חוסר המוטיבציה לטעמי השפיע לא מעט על איכות התוצאות והבדיקות שאנשים עשו עבורם. בני אדם מונעים בהרבה מאוד מקרים מרגש ומוטיבציה, וכאשר אלו לא מהותיים, אין ספק שהדבקות הקוגניטיבית יורדת. ### מה אפשר ללמוד מזה? ההיסטוריה מלמדת שכל כלי חדש משכתב את החוזה בין מאמץ לנוחות. המחשבון אילץ את מערכת החינוך להתמקד בהבנה מושגית ועד השנים האחרונות ממשיכים לחקור וללמוד כיצד משפיע המחשבון על הלמידה. המחקרים מראים שאם בני האדם לומדים ללא מחשבון לפני, ומבינים את הדברים, שימוש בטכנולוגיה ובמחשבון משפרת יכולות. אם לא, ויש שימוש כבד בטכנולוגיה התוצאות יורדות. גם טייסי מטוסי סילון עוברים ימי “טיסה ידנית” כדי שלא יאבדו כישורים. ונראה שהדבר יהיה נכון גם עם מודלי-שפה גדולים: מי שישגשג יהיו אלה שילמדו להתמודד עם בעיות קודם כל באופן עצמאי ואז יפנו ל-AI. או שתיבחר הדרך האחרת – בה AI יהיה בזירה לבד, שם נראה תוצאותיו עדיפות. בכיתה, מחקרים הראות שכאשר התלמיד מתחיל להתמודד עם הבעיה לבד, ללא עזרה טכנולוגיות, למשל כתיבה עצמית לזמן מסוים לפני הזמנת משוב מה-AI משמרות את היכולת הנוצרת מההתמודדות אך מוסיפות עומק ודיוק שבאים משימוש בכלי בינה מלאכותית. [אצל רופאים, הסכנה היא הטיית אוטומציה](https://arxiv.org/abs/2205.09696)—הנטייה להאמין למכונה באופן מידי. מחקרים בדקו והראו שעצירה מסוימת, או בחינה מראש לפני קבלת תשובה מ-AI מפחיתה את התלות הזו ואת ההטיה הנוצרת. אלמנטים אלה, מזכירים בשימוש שלהם את התיאוריות של פרופ' כהנמן על מערכת 1 ומערכת 2, מרגע שמכריחים את המוח לא לקבל את קיצור הדרך ולהשקיע מחשבה – התוצר משתנה ולטובה. כך למשל יש מחקרים שבדקו מה קורה אם הרופא מתחייב לאבחנה לפני, או מקומות שהוסיפו מקום להצהרה של הקלינאי כי שקל ובדק את הדברים יחד עם AI . זה מקביל לדרישה שטייס ייגע בהגאים: תזכורת שהאחריות—והלמידה—נותרות בידי האדם. המחקרים הללו מעלים בהחלט שאלות לא פשוטות כיצד יש לעצב את הממשק בין אדם ומכונה, וכיצד ניתן לבחון את הכלים הללו כאשר המבדקים הקיימים לא באמת מנבאים את היכולת כאשר היא פוגשת בני אדם. באוקספורד טוענים להצלחות חלקיות עם מודלים של סימולציה, אך זה עדיין לא שם. נראה לי שצריך לחזור לבסיס, חשיבה ביקורתית, שאלה שאלות והגברת מעורבות (מוטיבציה ורגש) עשויים לשפר משמעותית את היכולת שלנו להפיק ערך מהכלים הללו ולא לתת לזה להרקיב את מוחנו. ### תכל'ס: ארבעה הרגלים שיסייעו לכם להתמודד ולשפר תוצאות - התחילו לפתור לבד, ואז הזמינו את ה-AI לעבוד אתכם. - דרשו לראות את ההיגיון של המכונה—מקורות, הסתברויות, חלופות. - כתבו בשתי שורות למה התשובה נשמעת לכם נכונה (או לא). - בהחלטות גורליות, שתפו מומחה אנושי לפני ביצוע. הקפידו על ארבעת ההרגלים האלה ובינה מלאכותית תהפוך לכלי שמסייע לשפר תוצאים ולא להפחית אותם. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** AI, מחקר, מטופלים, רופאים, רפואה --- ### [סקר: 1 מכל 6 מבוגרים משתמשים ב-AI לצורכי בריאות אך מרביתם עוד לא בטוחים בו](https://e-pochonder.com/סקר-1-מכל-6-מבוגרים-משתמשים-ב-ai-לצורכי-בריא/2024/10/05/כללי/) **Published:** אוקטובר 5, 2024 **Author:** אורי גורן **Content:** הנה סיפור פשוט על כיצד AI מסייע למטופלים: סו שרידן, חוותה כאב קשה בשיניים, לחיים, לסתות ועיניים לפני מספר חודשים. זה קרה לה כשבוע לאחר שהיתה בביקור אצל רופא השיניים. בעקבות זאת, היא חזרה אליו לבדיקה נוספת. רופא השיניים בדק ומצא כי השיניים בסדר גמור. הכאב המשיך ליום נוסף, וכן נוספה מעיין נפילה של שרירי הפנים, כמו מן שיתוק. אז בעלה,הרופא בהכשרתו, לקח אותה בדחיפות לחדר מיון. שם שללו גידול מוח, שבץ מוחי, וטענו כי זה לא יכול להיות שיתוק על שם בל ועליה להתעלם מהסימפטומים שלה. ובכן, היא חזרה הביתה, ובייאוש וללא הרבה הכשרה בכלל, פשוט החליטה להתייעץ עם ChatGPT. העלתה וסיפקה את כל פרטי המקרה. ChatGPT טען שהניקוי אצל רופא השיניים כנראה העיר זיהום בוירוס ההרפס (שלבקת חוגרת) ועל כן יש לה שיתוק וכאב בפנים. חמושה במידע זה היא חזרה למיון (תוך פחות מ-24 שעות). הפעם קיבלה התייחסות וטיפול שהפחיתו את הכאב תוך כמה שעות, והיא מקווה שגם השיתוק יעבור ופניה יחזרו למצבם הקודם. [סו שרידן, אינה חדשה לבעיות בקבלת טיפול רפואה](https://www.youtube.com/watch?v=Di9epzNFC3s "סו שרידן, אינה חדשה לבעיות בקבלת טיפול רפואה"), היא אחת הפעילות המרכזיות לקידום בטיחות המטופל ומניעת טעויות רפואיות בארה"ב. לאחר שחוותה טעות רפואית קשה עם בנה בעת לידתו, שגרמה לו לנזק מוחי, היא פועלת מזה שנים אל מול מערכות ורשויות להגברת המודעות. והנה היא נתקלה בכך שוב, רק שהפעם ייעוץ ממוחשב סייע לה לחמוק מתוצאות חריפות יותר. האמון שהיא נתנה, בהיעדר אופציה אחרת, ב-AI מתרחש לא מעט. רק שמחקרים וסקרים שנערכו בארחרונה מראים שלמרות יכולות יעילות למטופלים הרוב עדיין מטילים ספק באמינות המידע המסופק על ידי Chat GPT. #### 1 מכל 6 משתמש ב-AI למטרות בריאותיות אחת לחודש [סקר שנערך על ידי מכון KFF](https://www.kff.org/health-misinformation-and-trust/poll-finding/kff-health-misinformation-tracking-poll-artificial-intelligence-and-health-information/ "סקר שנערך על ידי מכון KFF"), במהלך חודש יוני בקרב 2848 אמריקאים, שהוא מכון לסקרים ומחקרי מדיניות בין היתר בבריאות, מצא כי 1 מכל 6 מבוגרים בארצות הברית עושה שימוש בצ'טבוטים של AI לצורך בירור מידע רפואי לפחות פעם בחודש. כאשר בקרב צעירים בגילאי 18-29 השעור עולה ל-25%. על פי המכון, כשני שליש מהמבוגרים מדברים על התנסות בצ'טבוטים לצרכים כלשהם, כאשר כשליש מדברים על שימוש של מספר פעמים בשבוע. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/10/3one-in-six-adults-say-they-use-ai-chatbots-for-health-information-and-advice-at-least-once-a-month-1024x782.png "3one-in-six-adults-say-they-use-ai-chatbots-for-health-information-and-advice-at-least-once-a-month - e-פוכונדר")מן הסקר עולה כי [רמת האמון בתשובות שמקבלים מהצ'טבוטים ](https://e-pochonder.com/chat-gpt-%d7%91%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%94%d7%a8%d7%a2-%d7%95%d7%94%d7%94%d7%96%d7%99%d7%94/2023/09/17/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/ "Chat GPT ברפואה – הטוב הרע וההזיה")משתנה על פי סוג השימוש. בעוד ש-66% יבטחו בתשובות הקשורות למשימות פרקטיות יום יומיות, ו-61% יבטחו בתשובות הקשורות לטכנולוגיה, הרי שבנושא בריאות הביטחון יורד משמעותית לכדי 36% ובפוליטיקה עוד פחות, רק 21% יבטחו בתשובות. מעבר לביטחון בתשובות עצמם, רבים חוששים וחוששות שלא יוכלו לזהות אינפורמציה מוטעית. כ-56% טענו שאין להם ביטחון ביכולת לזהות אינפורמציה מוטעית שיקבלו מהצ'טבוט. גם בקרב משתמשים יותר כבדים כ-49% לא בטוחים ביכולת להפריד בין עובדה לבדיה. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/10/5half-of-adults-trust-ai-chatbots-to-provide-reliable-information-about-practical-tasks-technology-fewer-trust-their-reliability-for-health-and-political-information-1024x836.png "5half-of-adults-trust-ai-chatbots-to-provide-reliable-information-about-practical-tasks-technology-fewer-trust-their-reliability-for-health-and-political-information - e-פוכונדר")בשאלה לגבי התועלת של הצ'טבוטים ככלי עזר בתחום הבריאות, הדעות חלוקות, 21% טוענים שזה לרוב עוזר, בעוד ש-23% טוענים שזה בעיקר מזיק, והרוב עדיין לא החליטו – 55%. #### הידיעה משנה את התפיסה נתונים אלה מצטרפים [לנתונים של מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר לפני כשבועיים](https://www.nature.com/articles/s41591-024-03180-7#Sec2 "לנתונים של מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר לפני כשבועיים"). במסגרת המחקר הוצגו ל-2280 נחקרים (במהלך שני מחקרים שונים) משתתפים מקרים זהים בהם מטופלים מבקשים עצה רפואית ומקבלים תשובה. כל התשובות שחולקו היו זהות, אך החוקרים ביצעו מניפולציה אחת. לחלק את התשובות למי המקור שלהם – רק צ'טבוט AI, רופא שנעזר ב-צ'טבוט AI ורופא אנושי בלבד. הנחקרים נתבקשו לדרג במסגרת של שלוש קטגוריות – אמפתיה, מהימנות, מובנות. בכל המקרים, התשובה האנושים שהיתה ידועה להם זכתה בדירוג הגבוה ביותר. מה שמראה את הפער לעומת שיפוט עיוור, שבמחקרים אחרים הראה ש-AI מקבל ציונים גבוהים יותר מבני אדם במקרים רבים. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/10/AI-rating.png "AI rating - e-פוכונדר")על פי החוקרים, התוצאה שמהווה הטיה אנושים נרחבת כנגד תוצאות רפואיות מבוססות AI, אפילו אם הן עוברות ולידציה של בן אדם אינה חדשה, ומאששת מחקרים קודמים. בתוך כך מציינים החוקרים כי נדרשת עבודה על מנת להרחיב את האמון בכלים אלה על ידי כל השחקנים במערכת הבריאות. הם מציינים כי אם מבטיחים לציבור שללא שום ספק בני אדם נשארים אלו המקבלים את ההחלטה והמילה האחרונה זה מעלה את האמון שלהם, נתון שיש לקחת בחשבון כאשר מטמיעים פתרונות שכאלו במערכות הבריאות. אני אוסיף כאן, כי אלו הן חלק מהשאלות העומדות גם בפני הרגולטורים בתחום, ועל מנת להגביר עוד יותר את השקיפות ואת האמינות, [הרי שיש לצרף יותר מטופלים ונציגי ציבור לדיונים](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9b%d7%aa/2024/04/15/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/ "תפקיד המטופל או המטופלת בעיצוב מהפיכת ה-AI") על מנת שיוכלו להעלות את השאלות, וההשגות שלהם ולתרום לפתרונות שיאפשרו פעילות טובה יותר של האלגוריתמים. גם החברות שמייצרות את הכלים יכולות להרוויח מחיבור ושיתוף מטופלים בבניית הכלים הללו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה, רפואה 2.0 **תגיות:** AI, Chat GPT, חולים, מחקר, מידע רפואי --- ### [איך EMDR עזרה לי להתגבר על טראומת ילדות: סיפור אישי](https://e-pochonder.com/איך-emdr-עזרה-לי-להתגבר-על-טראומת-ילדות-סיפ/2024/08/10/blog/) **Published:** אוגוסט 10, 2024 **Author:** אורי גורן **Content:** רגע, לפני ההקשר הלאומי המתחייב. בתוך כל המלחמה הקשה הזו, עברתי תהליך שעליו אפרט, והצלחתי למצוא מנוח לטראומת הילדות שלי. אני כבר כמה חודשים – נינוח יותר, פחות נוטה לכעס על הילדים, פחות מרגיש כאבי בטן לפני ימי עבודה, פחות חרדתי. זה לא היה ברור לי כל כך מהר. אבל היום זה כבר ברור לי מאוד, ואני כותב על זה כדי שאולי גם אחרים יוכלו למצוא פתרון או סיוע כך. הנושא של התמודדות עם טראומה עלה מדרגה בשנים האחרונות. המודעות לטראומה, חרדה והתמודדות נפשית, בקרב חיילים, בקרב נשים שעברו אלימות ועוד השתפרה מאוד ואנשים יצאו "מהארון החרדתי" שלהם. זה לא מושלם, ואף רחוק מכך, אבל זה חווה שיפור. ואז הגיע ה-7.10 והמלחמה ובריאות הנפש וההבנה שטראומה היא עניין לאומי במדינתנו חדר עוד יותר עמוק. המשמעות של ההתמודדות של מדינת ישראל עם גל הטראומה הנוראי וההשלכות שלו הוא קריטי. פרק מהפודקסט Participatient עם רמי יולזרי על טיפול בטראומה, המצב הלאומי ובכללהרבה נעשה מאז, מערכת בריאות הנפש שנכנס לתוך המלחמה כשהיא במצב קשה, מקבלת כעת התייחסות שהייתה צריכה לקבל כבר עשורים, זה לא מספיק, וחלק מהפערים והצרכים ייקח שנים לתקן, וספק אם הממשלה תשכיל לשמר את רמת התקצוב הנדרשת, אבל עכשיו קורה משהו ועדיף משהו מכלום. #### הקיץ של אביה הפרטי שלי בינואר 1983, כשאני בכיתה א', אמא שלי נפטרה מסרטן השד. זו הייתה הפעם השנייה בחיי שחוויתי מוות של אדם שאני מכיר, הראשון היה סבא שלי שנפטר כשנה קודם. אבל ברור לכולם שמותה שלי אמא שלי השפיע באופן דרמטי הרבה יותר על המשפחה ועלי. זהו מוות שהפך את רוב מה שמסביבו לשברי זיכרונות אם קיימים כאלה בכלל. 4 חודשים לאחר מכן, אבא שלי ז"ל ביקש לחגוג לי את יומולדת 7. אל תשאלו אותי למה ואיך אבל הוא לא דאג שאביא הזמנות לכיתה. ואז ביום המיוחל, שולחן מלא כל טוב, ואף אחד לא בא. אני ואחותי נשלחים להביא חברים מהשכונה, כמה מהם באים ויש חגיגה, שאין לי זכרון אמיתי ממנה. הסיפור הזה והטראומה הצרובה בו מלווים אותי כל חיי. כל אירוע, כל משהו שאני מארגן מעורר בי קושי עצום, פחד שאף אחד לא יגיע. זה לא משנה אם בעבודה, או בחיים הפרטיים, אני נהיה בלתי נסבל לפני כן, ואני מרגיש בלתי נסבל. מעבר לפעם ההיא, ולמסיבת עיתונאים אחת שרצה הגורל ואירחתי ביום שקרסה רשת סופרים, כל האירועים נגמרו טוב, אבל זה לא עזר. סצנת היומולדת בקיץ של אביה#### טיפול פסיכולוגי אני נמצא בטיפול פסיכולוגי כבר כשנתיים, זה הסיבוב השני השלי, הראשון היה אחרי הצבא. אני חושב שטיפול פסיכולוגי הוא כלי מהותי, ואין לי אלא להמליץ עליו. הרבה שעות דיברתי בטיפול הנוכחי על כל הדברים כולם – אבהות, זוגיות, עבודה, ערך עצמי. זה עזר, זה אוורר. אבל המנוע של הדברים לא פסק. ואז, לפני כמה חודשים הפסיכולוגית שלי, הציעה שננסה יחד משהו חדש. היא הציעה את שיטת EMDR. אני לא שמעתי על זה מעולם. היא סיפרה שזו שיטה ותיקה, והיא מכירה אותה, אבל לא ממש טיפלה באמצעותה. אבל, לאור הטראומה הלאומית, היא חזרה להיות משמעותית ומעבירים את המטפלים בישראל הדרכות כיצד להשתמש בה בשביל שיהיו כלים להתמודד עם גל הטראומה השוטף את המדינה. היא שלחה אותי לבדוק, ואחרי בדיקה קצרה אמרתי, יאללה. מה כבר יש לי להפסיד. #### שיטת EMDR [EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) היא שיטת טיפול ](https://www.emdr.org.il/ "EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) היא שיטת טיפול ")שפותחה בשנות ה-80 על ידי ד"ר פרנסין שפירו. השיטה, שנבדקה והוכחה מחקרית, מיועדת לטיפול במגוון בעיות נפשיות, במיוחד אלו הקשורות לטראומה וחרדה. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/08/Francine-Shapiro-1.png "Francine-Shapiro-1 - e-פוכונדר")פרנסין שפירו הרעיון מאחורי EMDR הוא שתנועות עיניים (או גירויים דו-צדדיים אחרים) יכולים לסייע בעיבוד זיכרונות טראומטיים. השיטה מבוססת על התיאוריה שטראומה "קופאת" במוח ומונעת עיבוד תקין של המידע. למרות שהמנגנון המדויק של EMDR עדיין לא ברור לחלוטין, יש כמה תיאוריות למה זה מועיל, הסיבה העיקרית היא כנראה החיבור בין שני צדי המוח לצורך עיבוד הזיכרון. בנוסף, אלפי מטפלים ברחבי העולם, כולל בישראל, בחרו להתמחות בשיטה זו. אחרי שחוויתי את השיטה, היא פתאום צצה לה לאחרונה בפרקים של חוק וסדר מדור מיוחד, קארמה או לא, זה גרם לי לעוד חיזוק בבחירה. #### מתחילים לטפל ב-EMDR ל-EMDR יש פרוטוקול מאוד מובנה שגם הוא בעצמו עזר לי מאוד לנסח עבור עצמי מחדש מה בעצם הזיכרון והבעיה איתה אני מתמודד. התחלנו דווקא בזיכרון אחר שלי, כזה שגם מלווה אותי שנים, והוא שאבא שלי לא מרוצה מזה שאני לא יודע את לוח הכפל (כן גם מספרים זה טראומה). והתהליך היה מעניין, החשיבה שלי על הטראומה הזו, בשילוב עם הצורך לחשוב ולהגיד מה עולה לי בזמן שאני מדמיין את התמונה ועוקב אחר שורת אורות שזזה משמאל לימין עשתה משהו. זה לקח כמה ביקורים, והרגשתי עליות וירידות ואז עצרנו. ואז, הגענו להתמודד עם הזיכרון שפירטתי קודם. והוא היה קשה יותר, התהליך עבר, והרבה מחשבות עלו תוך כדי, עלי, על הילדים שלי, על אשתי, על המשפחה שלי. חיבורים שלא הכל היה ברור לי למה עולה. בדרך גם שאלתי את אחותי על המקרה, וניסיתי לברר מה עוד היה שם. נושא תנועת העיניים, הוא יכול לבוא לידי ביטוי בכך שהמטפל מזיז עט הלוך וחזור. יש גם כאלה שמשתמשים בתיפוף בהצלבת ידיים בשני צדי הגוף. אנחנו השתמשנו במשהו טכנולוגי. מן פס פלסטיק ועליו שורת אורות שרצה מצד לצד, וידיות שרועדות על פי תזמון בכל יד. זה קצת מוזר להתרכז בזה בכל אחת מהצורות, וגם לחשוב על זיכרון טראומטי, שמלווה ומוזכר כל פעם מחדש, ועל התובנה המרכזית שעלתה מפרוטוקול ההכנה. אבל מעבר למוזר, זה לא היה נורא, וחשתי שדווקא האופן הפחות מילולי של השיטה הזו טוב לי. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/08/i_MOTION-145-Edit-Edit-new.jpg "i_MOTION-145-Edit-Edit-new - e-פוכונדר")המכשיר ששימוש אותי ב EMDR אבל בלי האוזניות ואז עוד כמה ביקורים, ושבוע דיי נוראי שהרגשתי בו ממש לא משהו. ואז זהו. סיימנו את הטיפול בשיטה בטראומה הזו. #### "אתה נראה נינוח" להיכנס מהמגזר הפרטי לתפקיד במגזר הציבורי, זה תהליך, איך לומר, לא פשוט. והוא היה עוד יותר לא פשוט עם כל מה שקורה סביבנו, בשילוב עם אפיזודה רפואית שעברתי, שהעלתה היא בעצמה את כל השדים הממאירים שמלווים את משפחתי. ואחרי כל הטיפולים הללו, פתאום בשלושת החודשים האחרונים אמרו לי יותר מפעם אחת "אתה נראה יותר נינוח בתפקיד". בהתחלה ייחסתי את זה לזמן שעבר, בסוף מתרגלים למקום, לתהליכים ובכלל. אבל לאט לאט, התחלתי להבין שמשהו אחר קורה. אני באמת יותר נינוח. גם לפני ביקורים, סדנאות, פגישות חשובות, אני יותר נינוח. אין כאבי בטן ומחשבות, הכל יותר פשוט. בבית, אני יותר רגוע, מכיל, לא מתעצבן. וגם בפגישות עם הפסיכולוגית, אין לי הרבה מה להגיד, השבועות נהיו יותר משעממים במובן הטוב שלי המילה. זה עבד. #### רגע, מה זה אומר? עכשיו שאני מנתח אחורה, אני חושב שזיכרון היומולדת, קיפל בתוכו גם את הטראומה הכוללת על מות אמי. זה משהו שהשפיע על כל החיים שלי, אבל מעולם לא באמת ידעתי איך להתמודד עמו, כי זה קרה שהייתי קטן ולא באמת זכרתי מה קרה וקשה לחזור אחורה כל כך הרבה ולעבד את זה במלל עם טיפול. וגם את זיכרון היומולדת הזה, הייתי מספר כהווי, לא באמת כטראומה, כי כשסיפרתי אותו לא חשתי את הטראומה. אבל בפועל אחרי שכן עשיתי לו עיבוד ב-EMDR מסתבר שזה היה מנוע משמעותי להתנהגות שלי בחיים. ולכן בחרתי לחלוק, כי אולי זה יעזור לעוד מישהו, ייתן שם של שיטה שאפשר לעשות בה שימוש. הפסיכולוגית שלי אומרת שהיום משתמשים בזה להרבה שימושים מעבר לעיבוד טראומה בדיוק, ויש כאן עוד אפשרויות. וכן, זה מתחבר גם להעצמת מטופלים. [בפוסט הקודם](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%93%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%92%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%a8/2024/04/30/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/ "מרדני הבריאות: מסגרת חשיבה לחדשנות בבריאות") פה בבלוג כתבתי על סוגים שונים של שיתוף שמטופלים עושים ודרכו מסייעים. ובעבר [שיתפתי על הדיאטה ](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%93%d7%99%d7%90%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%aa%d7%99-14-%d7%a7%d7%92-%d7%9e%d7%91%d7%9c/2021/05/09/featured/ "הדיאטה הדיגיטלית שלי – כך הורדתי 14 ק"ג מבלי לפגוש אף אחד פיזית")שלי למשל. כל שיתוף כזה מגדיל ומשפר את היכולת של פתרון או צורך לעלות מעל לפני השטח ולעזור לאחר. ולכן צריך לשתף. זהו, אז הנה שיטה. חשוב לציין, לי זה עבד, אבל בטח יש כאלה שלהם זה לא יעבוד כל כך טוב, זה לא קסם. אבל לדעתי שווה לפחות את הניסיון. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** EMDR, PTSD, בריאות, חולים, טראומה --- ### [מרדני הבריאות: מסגרת חשיבה לחדשנות בבריאות](https://e-pochonder.com/מרדני-הבריאות-מסגרת-חשיבה-לחדשנות-בבר/2024/04/30/בריאות-2-0/) **Published:** אפריל 30, 2024 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** סוזנה פוקס, בספרה החדש : Rebel Health העוסק בכוח של מטופלים, וקהילות מטופלים להוביל שינוי וחדשנות בעולם הרפואה. היא גם מציעה מסגרת חשיבה לניהול חדשנות. **Content:** בשנת 2018 החוקרים פיליפ ברנדוניק, ניקולאוס פרנקה וכריסטיאן ליטי מאוסטריה וגרמניה אספו [במסגרת מחקרם ](https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0048733319300460?via%3Dihub)את התוצרים הכי חדשניים מ-9 תעשיות שונות שערערו את התעשיות שלהם בין השנים 1828 ועד 2010 מכל העולם . לאחר מכן הם ביקשו מ-1,500 מנהלים, קלינאים, קובעי מדיניות ואקדמאים בתחום לקבוע כמה מהמוצרים והשירותים החדשניים הללו נוצרו על ידי משתמשים (בבריאות יהיו אלה מטופלים כדוגמה). התוצאות מדהימות, על פי הערכת העונים רק 21% מהחדשנות נעשתה על ידי משתמשים, בעוד שהתשובה האמיתית – 54% ממה שהוצג נוצר על ידי משתמשים. זהו פער משמעותי ביכולת של מובילים בתעשייה להבין את הערך של חדשנות הנובעת מהמשתמשים בטכנולוגיות שהם מוכרים או מובילים. למען האמת רק 8 מתוך כל 1,500 העונים הצליחו לתת הערכה נכונה. הסיפור הזה, הוא אחד מעשרות סיפורים, מחקרים, דוגמאות ותהליכים שמציפה [סוזנה פוקס (Susannah Fox)](https://susannahfox.com/about/), בספרה החדש : [Rebel Health ](https://www.amazon.com/Rebel-Health-Patient-Led-Revolution-Medical-ebook/dp/B0C56PKR9B)העוסק [בכוח של מטופלים, וקהילות מטופלים להוביל שינוי וחדשנות בעולם ](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9b%d7%aa/2024/04/15/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/ "תפקיד המטופל או המטופלת בעיצוב מהפיכת ה-AI")הרפואה. מדובר בספר מצוין, מבחינתי הוא חובת קריאה לכל מי שעוסק בבריאות בכל צורה, כמובן למי שחווה משבר בריאותי ובכלל. הוא זמין באנגלית, אך היא אינה אנגלית מדעית אלא כתובה בצורה קולחת ונוחה. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/04/SRF-on-stage-cropped-1000x1000-1.jpg "Screenshot - e-פוכונדר")סוזנה פוקס מתוך הבלוג שלה [סוזנה פוקס,](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%a9%d7%95-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91-4-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%99/2015/07/06/uncategorized/ "מה עשו מטופלים אקטיביסטים ב-4 ליולי?") היא אחת מאושיות התחום של שיתוף מטופלים, בבריאותם, [בחדשנות ומחקר בהובלתם](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9b%d7%aa/2024/04/15/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/ "תפקיד המטופל או המטופלת בעיצוב מהפיכת ה-AI"). כמובילת תחום הבריאות במכון המחקר Pew היא הייתה מהראשונות לזהות ולכמת את כוחה של הרשת בתהליך חיפוש המידע והכלים של המטופלים, מחקריה הופיעו על כל מצגת על "צרכן הבריאות החדש". בהמשך הובילה את תחום הטכנולוגיה והחדשנות במשרד הבריאות האמריקאי והיא חוקרת, מרצה וכותבת בנושא כבר שנים רבות. הספר הנוכחי מהווה מעיין סיכום אפקטיבי ומדריך למשתמש בפתרונות בריאות שמטופלים מציעים – או חדשנות מטופלים בבריאות. מדובר במדריך הן למטופל הבודד או בן משפחתו הנדרש למצוא כעת מזור לבעיות שונות ומשונות ו/או כלים להתמודדות והבנה היכן למצוא אותם. אך זהו ספר גם עבור מנהלים, קלינאים, יזמים, משקיעים וכל מי שעוסק בקידום בריאות טובה יותר ופתרונות חדשניים בבריאות. זאת מכיוון שהספר ממחיש את הפער עמו פתחתי את הפוסט הזה, חדשנות שמטופלים כבר מובילים, ואינה נמצאת בתוך התהליך המרכזי של עולם הבריאות. ויש לשנות את זה. בווידאו הבא תוכלו לראות ראיון שערכנו אני וליאת רותם מלמד עם סוזנה בפודקאסט שלנו [Participatient](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%a1%d7%98-participatient/ "פודקאסט: Participatient"): ראיון ב-Participatient עם סודנה פוקס ## מסגרת חשיבה לחדשנות בבריאות בעוד פוקס מכוונת את כתיבתה בעיקר להבנת הדינמיקה באמצעותה מטופלים פותרים בעיות בתחום הבריאות וכיצד זה לא ממומש, היא בעצם מציעה מסגרת חשיבה רחבה ביותר לניהול חדשנות בכלל. מסגרת החשיבה שלה כוללת 2 מטריצות ו-4 טיפוסי חדשנות: המחפש (Seeker), המקשר (Networker), הפותר (Solver), מוביל (Champion). ארבעת הטיפוסים הללו, נכונים לא רק לעולם המטופלים, ניתן בקלות לראות אותם כטיפוסים בעולם החדשנות בכלל, ובבריאות בפרט. לטיפוסים אלה יש תפקיד ביצירה, גילוי והבאת פתרונות לידיעת הציבור הנזקק להם, ואת התהליך ניתן להבין באמצעות המטריצה המרכזית שלה בספר: ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/04/Rebel-Health-Matrix.png "Rebel-Health-Matrix - e-פוכונדר")מתוך הספר Rebel Health כפי שניתן לראות, מדובר במטריצת צרכים ופתרונות. ציר ה-X עובר בין צרכים שאין להם מענה לכאלה שיש להם מענה. ציר ה-Y פועל בין בלתי נראים לנראים. וכך נוצרים 4 רבעים שיש ביניהם מעבר דינמי בהתאם לפעולות ולכלים שנעשה בהם שימוש: **רביע שמאל תחתון:** צרכים שאין להם מענה והם עדיין בלתי נראים (קרי מעטים מבינים שמדובר בצורך בכלל, או שיש מעט משתמשים שנתקלו בו והם לא יודעים אחד על השנייה). לרבעון זה נותנת פוקס דוגמאות שונות של מטופלים במחלות נדירות למשל שנתקלים בקשיים ואפילו לא יודעים אם יש עוד מטופלים כמוהם הסובלים מאותה מחלה. או אנשים במחלות נפוצות עם צרכים שטרם הוחצנו. **רבע שמאל עליון:** צרכים שאין להם עדיין מענה אך הם כבר ידועים, יש סביבם כבר מידע וקואליציה. אלו צרכים רפואיים שכבר נמצאים בתודעה הציבורית, או הקהילתית של המטופלים אך עדיין לא באו על פתרונם המלא. אלו יכולים להיות למשל צרכים כמו אבחון למחלה שעדיין אבחונה לוקה בחסר, מוצר רפואי לא מיטבי שעדיין לא נמצא לו תחליף ראוי, או פרוצדורה רפואית כואבת במיוחד שעוד לא מצאו לה פתרון אחר. כאן קהילות המטופלים, ואף ארגוני בריאות ועוד יודעים שיש צורך אך הוא נותר עדיין ללא מענה טוב מספיק . **רבע ימין עליון:** צורך שיש לו מענה והוא מוכר לכולם. זהו הרבעון האופטימי ביותר במטריצה, כאן מדובר בצורך רפואי – למשל צורך בתרופה מסוימת – שיש לו תרופה טובה מספיק, היא זמינה ומוכרת למטופלים. או למשל אפליקציה מסוימת, או פתרון כמו משאבת חלב לנשים שהיא טובה וכבר כולם מדברים עליה. **רבע ימני תחתון:** צורך שיש לו מענה, אך עדיין אינו מוכר. כאן לרוב מדובר בתחילת דרך של פתרון, או פתרון שמי שהביא אותו לעולם לא מחפש למסחר, או להפיץ אותו. זה פתרון אישי שנותן מענה לצורך שאולי הוא גדול, אבל עדיין לא ידוע לכל מי שנזקק לו. פה אפשר לתת דוגמה של פתרון ביתי לצורך כלשהו או איזה שיפור קטן לטכנולוגיה ידועה, שעדיין לא מוכר מספיק, אבל הבעיה פתורה ורק נדרש להפיצה. כמעט כל מצב, צורך רפואי או כזה הקשור לבריאות ובכלל יכול למצוא את מקומו במטריצה. ובכל רבע או מקרה טיפוסי חדשנות שונים נדרשים כדי להזיז את הנושא לכיוון הרצוי המקדם אותנו לפתרון והקלה. ## טיפוסי חדשנות **המחפש (Seeker):** אלו הציידים שבחבורה. פעמים רבות יהיו אלו מטופלים שמרגישים שמשהו לא בסדר, שהסימפטומים לא ברורים, שהבדיקות לא מדויקות. הם מרגישים שמשהו לא בסדר והתשובות שהם מקבלים מהמטפלים ומהמערכת לא מספקים אותם. ואז הם יצאו לצוד אחר תשובות. ביציאה לחיפוש יש להם תקווה, אך פעמים רבות הם גם מלאים בתסכול וכעת על מצבם. **המקשר (Networker):** המחברים, אלו שנמצאים בקהילות ומקשיבים, מחברים את הנקודות, ונותנים את התחושה שהמטופל לא לבד. הם יודעים להתחבר למשאבים שונים, קהילות, אנשים, וללמוד יחד כיצד לצאת מבעיה רפואית. חיבור לאנשים מסוג זה יכול להוות מערכת התראה ומודיעין למשבר קרב או פתרון חדש. **הפותר (Solver):** אלו בעצם יוצרי הפתרונות. אלו אנשים שלוקחים בעיה, מפרקים אותה, בונים פתרון בודקים אותו, לומדים וממשיכים לשפר. אלו בעצם המהנדסים בחבורה. לרוב הם יהיו בפוקוס מאוד ברור על בעיה ספציפית, כי מה שמניע אותם במקרים אלו הן בעיות הבריאות שלהם או של קרוביהם. לפעמים הם גם יעקמו קצת את החוקים, ייצרו פתרונות "מ-עלים" ויגיעו למה שהם צריכים אם לא בדלת, אז מהחלון. **מוביל (Champion):** חייב לומר, לפני ההסבר, שהתרגום פה מעט בעייתי. אבל אני חושב שמוביל זה מה שנכון, כי זה לא באמת אלוף כמו התרגום היבש. המוביל הוא מישהו או מישהי שלוקחים על עצמם להיות מוביל של אג'נדה. במקרים רבים אלו אנשים שיודעים לקחת את הרעיון, היוזמה הבסיסית, ולחבר אותם עם משאבים כספיים ואחרים על מנת לייצר צמיחה ואימפקט רחבים יותר. הם מאפשרים לכל שאר הדמויות לפרוח. הרבה פעמים אלו מנהלים מתוך ומחוץ למערכת שמחברים דברים לכדי תשתית גידול משמעותית. לכל רבעון במטריצה יש שילוב של דמויות שנדרשות עבור השינוי מרבעון לרבעון. לא אכנס כאן לכל הפירוט. הדוגמאות שמביאה פוקס, הופיעו גם כאן בבלוג, אם כי ללא ניתוח הטיפוסים. תוכלו לקרוא בלינק על [דייב דה ברונקרט](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%92%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94/2014/05/07/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/ "המטופלים אינם העגלה הריקה"), [על Tidepool תוכלו להקשיב בפודקאסט שלי ושל ליאת רותם מלמד.](https://www.podbean.com/media/share/pb-s8kib-141d8eb?utm_campaign=embed_player_share&utm_medium=dlink&utm_source=embed_player) ## סוגי חדשנות בבריאות כחלק מהסיפור הרחב שמספרת פוקס בספר, היא מציינת עוד מטריצה מעניינת על סוגים של חדשנות ופתרונות בעולם הבריאות. היא מספרת שאת המטריצה פיתחה כשעבדה במשרד הבריאות האמריקאי, והיא מסבירה איך הראתה אותה בשנת 2016 לראש ה-FDA דאז ד"ר רוברט קאליף. מטרת המטריצה שפיתחה פוקס הייתה להראות את הפער בין פיתוח מכשור רפואי יקר הנמצא תחת רגולציה משמעותית לבין מכשירים פשוטים כמעט ללא רגולציה או עלות שהיא ראתה מתוך החיבור שלה לשטח ולחדשנות של מטופלים. דוגמה פשוטה היא למשל פתרון מכשורי יחסית פשוט שמצאו מטופלי פרקינסון על מנת להתמודד עם גלולות קטנות שהם נדרשים לקחת בידיים רועדות. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/04/Invent-health-Matrix.jpg "Invent-health-Matrix - e-פוכונדר")מתוך הספר Invent Health Matrix המטריצה פשוטה, ציר ה-Y מבדיל בין מכשור שחסם הכניסה שלו לשוק גבוה – רגולציה מורכבת, טכנולוגיה יקרה יחסית הדורשת השקעה. כך למשל אפשר לחשוב על קוצבי לב, מכשירי MRI וכדומה. למטה נמצאים מוצרים שחסם הכניסה שלהם לשוק נמוך עד אפסי. קל לייצר באמצעים יחסית פשוטים אב טיפוס ולהביא את הפתרון למי שנדרש לו – תחשוב למשל על הבד שהופך למנשא תינוק. יחסית פשוט וניתן לאלתור כמעט מכל דבר. ציר ה-X נע על הסקאלה של כמות הצרכנים. האם מדובר בשוק גדול עד אין סופי – כמו למשל כל מי שנדרש לעירוי, ואז הפתרון יגיע לקהלים אדירים. או לחילופין פתרון מאוד ספציפי לאדם בודד או קבוצת אנשים קטנה – חשבו למשל על תרופת יתום, או שתל פרסונלי לחניכיים של אדם ספציפי. נחזור לסיפור של פוקס, שסיפרה איך היא מתארת את כל הסיפור לד"ר קאליף והוא לא ממש מגיב או מראה רגש בזמן שהיא מדברת ומסבירה לו למה חשוב להבין את הדברים בהקשר של חדשנות מטופלים, והיא בטוחה שכנראה הוא מכיר את הרעיון או שהוא לא מתרשם ממנו. אך בסוף ההצגה הוא אומר לה, כל הקריירה שלי הייתי מרוכז רק בחלק הימני העליון של המטריצה – מוצרים עתירי השקעה לקהלים גדולים, ובכלל לא חשבתי על כל סוגי החדשנות האחרים. ואני מרגיש, שגם כיום רוב התעשיה, והארגונים בעולם הבריאות מרוכזים היכן שד"ר קאליף שם את יהבו, ואנחנו צריכים לחשוב גם על הפתרונות האחרים, והרבעונים האחרים במטריצה. ולחבר בין שלושת החלקים שפוקס מציגה. חדשנות שמובלת על ידי מטופלים יכולה לחשוף אזורים מתים לחלוטין עבור תעשיית הבריאות ולהוסיף שכבות מרתקות לדיון ולעשיה. לכן חשוב לשתף פעולה עם קהילות מטופלים, ועם תהליכים שנוצרים שם. זה משפיע גם על חדשנות, גם על שירות וגם על מחקר – מי שיקרא בספר ישמע כיצד מטופלים הניעו מחקרים ששינו קווים מנחים של טיפול במיאלומה נפוצה, וכיצד יצרו חדשנות ותקצוב לסרטן השד. בקיצור, ספר סופר חשוב, לכו, תקנו ותקראו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, חדשנות, מדיה חברתית, מחקר, סוזנה פוקס, ספר, רפואה 2.0, שיתוף מטופלים --- ### [תפקיד המטופל או המטופלת בעיצוב מהפיכת ה-AI](https://e-pochonder.com/תפקיד-המטופל-או-המטופלת-בעיצוב-מהפיכת/2024/04/15/בריאות-2-0/) **Published:** אפריל 15, 2024 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** תפקיד המטופל או המטופלת בעיצוב מהפיכת ה-AI החל לתפוס תאוצה בימים אלה עם פתיחת מעבדה לבדיקת התפקיד של AI בשיפור טיפול וכן בהצהרת מדיניות בתחום **Content:** תפקיד המטופל או המטופלת בעיצוב [מהפיכת ה-AI](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94/2023/01/17/featured/ "אינטליגנציה מלאכותית מתרחבת בעולם הרפואה והרגולציה מגדירה עקרונות – AI AI AI"), לאן פנינו מועדות? ובכן, מאז הגיח לעולם מודל השפה Chat GPT של Open AI אנחנו נמצאים בריצת אמוק ובקצב התפתחויות שקשה מאוד לעמוד בו. כל בוקר חדשה נוספת, השקה נוספת ויכולת נוספת שמפילה את הלסת בצורה זו או אחרת. הריצה הזו לא פוסחת על עולם הבריאות, וארגוני בריאות בישראל ובעולם מתנסים ומנסים לפתח ולהטמיע מגוון כלים העושים שימוש ב-AI על מנת ליהנות מהפוטנציאל הגלום בו ולשפר יכולות, יעילות תפעולית וטיפול במטופלים. אבל שאלות יסודיות על המשמעויות של התפתחויות אלו על המטופלים לא תמיד נדונות בפורומים בהם שותפים גם מטופלים עצמם. כעת גם מטופלים ואקטיביסטים מבקשים להבין ולהגדיר את תפקיד המטופל במהפיכת ה-AI ורצוי להקשיב. שתי יוזמות תפסו את עיני דרך הפידים של הרשתות החברתיות, בקשר עם [תפקיד המטופל](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%93/2020/01/03/featured/ "חווית המטופל ושיתוף המטופל זה לא אותו דבר – לקח מהכנס השנתי לאיכות ברפואה") בעיצוב מהפיכת ה-AI ברפואה, ובעיקר בקשר עם פיתוח והטמעה של מודלים. האירוע הראשון הוא פתיחת מעבדת AI של ארגון [Open Notes](https://www.opennotes.org/opennotes-lab/ "Open Notes") – הארגון שמוביל את מהפיכת שיתוף המידע מהתיק הרפואי עם המטופלים באופן מלא. השני הוא נייר עמדה של 13 מטופלים אקטיביסטים שכונסו על ידי [Light collective ](https://lightcollective.org/)ארגון ללא מטרות רווח ששם לעצמו קידום של שימוש טוב בדאטה לטכנולוגיה רפואית. ![טבלה באנגלית על ההבדל בין מודלים של AI והסכנות של כל אחד מהם למטופלים ולמטפלים](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/04/AI-types.png "AI-types - e-פוכונדר")מתוך נייר העמדה לזכויות מטופלים סוגי אלגוריתמים וסיכונים #### המעבדה של Open Notes ותפקיד המטופל בעיצוב AI [Open Notes שהחל פעילותו בשנת 2010 ש](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%99%d7%a7-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9e/2021/04/05/featured/ "זה קורה: מטופלים מקבלים גישה מלאה לתיק הרפואי על פי חוק בארה"ב")ם לעצמו לקדם את הפתיחה של תיקים רפואיים לשיתוף נתונים עם מטופלים. מדובר בארגון שהוביל אג'נדה ברורה, שאינה תלוית טכנולוגיה, שבה ברור שלמטופלים יש את הזכות לראות את הנתונים הרפואיים שלהם ללא צנזורה מתוך ההבנה שהנתונים עליהם הם שלהם. מאז החל לפעול הארגון באמצעות קידום מחקר ופעילות, יש להם הישגים. לפני כשלוש שנים נכנסה תקנה חוקית בארה"ב שמחייבת ארגונים בריאותיים לשתף את הנתונים שלהם עם המטופלים ו/או אפליקציות מטעמם. תקנה מהפכנית שמשחררת את הנתונים למטופלים באופן קל ופשוט. בעיקר כי היא מנוסחת כך שרק אם יש סיבה ממש טובה ניתן לא לשתף. לאור תפקידו החשוב בתחום הנתונים הרפואיים, לא מפתיע ש-Open Notes מוביל ומגיב בין הראשונים לשאלה כיצד הטמעה של AI תשפיע על מטופלים. הרי בסוף AI מבוסס על נתונים, וברפואה על הנתונים אודות מטופלים בתיקים הרפואיים. [המעבדה הוקמה](https://www.opennotes.org/news/opennotes-opens-door-to-expanded-partnerships-new-lab-works-toward-clinician-patient-centered-healthcare-ai/ "המעבדה הוקמה") יחד עם המרכז הרפואי Beth Israel Deaconess בבוסטון שהיה גם בין הראשונים להטמיע את הגישה בקשר עם תיקים רפואיים של הארגון. מטרת המעבדה היא להוות מקום לביצוע מחקרים לבדיקה ושיפור השימוש ב-AI לטובת מטופלים. **המעבדה באה להתמודד עם 4 שאלות מרכזיות:** - כיצד השימוש בטכנולוגיות מידע יוכל להיות בשימוש ישיר של מטופלים ומטופלות על מנת לשפר את היכולת שלהם להיות מעורבים בטיפול בהם? - AI ישנה והחל כבר לשנות את האינטראקציה בין מטפלים למטופלים, כיצד אנו יכולים לוודא שזה בונה אמון והבנה בין הצדדים? - כיצד AI יוכל לשרת קלינאים לטיפול טוב יותר למטופלים? - כיצד נוכל לוודא שאלגוריתמים מאומנים ומיושמים בדרכים שמכבדים את הצרכים השונים והזכויות של המטופל/ת היחיד/ה ואת המטפלים שלהם אלו שאלות יסוד, ויהיה מעניין לראות את המחקרים והגישות שהמעבדה, לה מונה בשבוע האחרון ועד מייעץ מכובד במיוחד, תוציא תחת ידיה. #### טיוטה ל-10 דיברות לתפקיד המטופל בעיצוב מהפכית ה-AI ארגון light collective כינס 13 מטופלים אקטיביסטים מהמובילים בארצות הברית לדון [ולפתח נייר עמדה](https://lightcollective.org/wp-content/uploads/2024/03/Collective-Digital-Rights-For-Patients_v1.0.pdf "ולפתח נייר עמדה") דיי ראשון מסוגו שנקרא: "AI Rights For Patients" על הצורך בשיתוף מטופלים בעת עיצוב והטמעה של שירותים מבוססי בינה מלאכותית. התפיסה הבסיסית, כמו בכל שאלה של שיתוף מטופלים, היא שלמטופלים יש פה את האינטרס המרכזי כי זה נוגע בחיים שלהם – ולכן לא ניתן שמשהו אודותיהם/עבורם יוגדר בלעדיהם. שאלות בדבר הרגולציה וגבולות השימוש ב-AI באופן כללי וברפואה בפרט נמצאות בדיון מזה תקופה, ואף יש כבר רגולציה לשימוש בכלים של AI ברפואה. ה-FDA מדבר על מעל 500 מוצרים המשתמשים ב-AI שכבר אושרו לשימוש. עם זאת כאשר נכנסו מודלים של שפה גדולה הדיון בדבר גבולות השימוש, והאחריות התרבו משמעותית. נייר העמדה מתייחס לשני סוגו המודלים – אלו שהם פרדיקטיביים וספציפיים, ואלו של בינה מלאכותית יוצרת שהם כלליים יותר. הדרך שבה בחרו לבנות את נייר המדיניות הוא קצת דומה למעיין 10 דיברות. הנייר נפתח בהסבר עקרוני מדוע מטופלים חייבים להיות חלק מהדיון, ולקבל מקום בשולחן, וזאת בשל ההשפעה המרובה שיש למודלים אלו על שירותי הבריאות, על ההחלטות במי ומתי לטפל, וכן ביכולת לספק את השירות בכלל. ![לוגו ועיצוב ליוזמה לזכויות מטופלים ב-AI](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/04/Patient.jpg "Patient - e-פוכונדר")כותבי הנייר בחרו לספק 7 עקרונות ועל כל אחד להסביר מה המשמעות שלו, מדוע הוא חשוב, וכיצד זה ייראה בפועל כאשר יאומץ. העקרונות הם: - **מטופלים מובילי מדיניות ומנהל** **תקין** הכוונה כאן, היא הזכות של המטופלים להוביל במשותף את הדיון אודות השימושים ב-AI ולקבוע את החוקים ומנגנוני הפיקוח. כאמור, המטופלים יושפעו עמוקות משימוש בטכנולוגיה ועל כן חובה שהצרכים שלהם ישולבו כאשר מדובר על המדיניות. לטענת כותבי הנייר זה יאפשר להביא איזון ולחבר את צורכי הקהילות לדיון. כאן מדובר גם בשותפות במדיניות, אך גם בשותפות בפיתוח ועיצוב האלגוריתמים עצמם. - **מחויבות עצמאית למטופלים** המחויבות לבריאות המטופלים צריכה להישמר כמחויבות עצמאית למטופלים ולקהילותיהם, ובכך לאזן את המחויבות של גופים מסחריים לבעלי מניות וצרכים כלכליים. המחויבות לבריאות המטופל חייבת להיבנות גם ברמה החוקית והרגולטורית ולהישמר כך. מחויבות זו לבריאות מקורה בחובת הנאמנות והטיפול של המטפלים למטופליהם ולבריאותם, וזו צריכה להימשך גם כאשר מפעילים כלים טכנולוגיים כמו AI. זה צריך לבוא לידי ביטוי בחברות שווה של מטופלים בתוך התהליכים כולל יכולת השפעה והצבעה בתהליכים השונים. - **שקיפות** שקיפות צריכה להיות לאורך כל שרשרת הערך. גם שקיפות של דרך פעילות המודל ובמה הוא משתמש כדי להגיע לתוצאה שאליה הוא מגיע. אך שקיפות צריכה להיות גם בעת הבקשה לשימוש במידע, וכן בהסכמה מודעת לשימוש ב-AI בעת הטיפול או הבדיקה. (זו דרישה מאוד מעניינת, מכיוון שלרוב אנחנו לא דורשים הסכמה כה מעמיקה לשימוש בטכנולוגיות). בנוסף יש לספק לציבור ולמטופלים בסיס ראייתי ראוי לכך שהמודל אכן פועל כנדרש. בנוסף נדרשת שקיפות על הטיות הקיימות במודל. - **הגדרה עצמית (הייתי מעדיף אוטונומיה)** הזכות של המטופל על גופו, אוטונומיה, מגדירה את זה שלמטופל זכות להחליט האם הוא רוצה להיות מטופל באמצעות AI. עקרון זה מעמיק את הנקודה הקודמת ומגיע מאותו מקור שהסכמה מדעת נולדה – אוטונומיה של האדם על גופו. בנוסף מערכות בריאות יזדקקו לתת למטופלים אפשרות לערער על החלטות של אלגוריתמים ולאפשר להם לדרוש טיפול ללא אלגוריתמים. - **זהות, בטיחות ופרטיות** בסעיף זה דורשים כותבי הנייר, הסכמה של מטופלים לכל שרשרת הערך הקשורה באלגוריתם, במובן של ציפיה לפרטיות, הסכמה לשימש בנתונים שלהם לצורך לימוד מודלים חדשים ועוד. בנוסף, בטיחות ופרטיות המטופל חייבים לבוא בעדיפות עליונה של מפתחי הטכנולוגיות. עוד מבקשים המטופלים לאסור שימוש במידע אודות המטופל, בטח לא כזה הבא מגופים שלישיים (כמו למשל רשתות חברתיות) נגדו. לבסוף הם דורשים איסור על מכירת המידע שלו עבור נושאים מסחריים בטח לא ללא הסכמה מפורשת. - **הזכות לפעולה** בסעיף זה מדובר על היכולת של המטופלים לשמור על זכותם לתבוע משפטית באם נעשה להם עוול על ידי אלגוריתם, והיכולת לנקוט פעולה. בעצם מדובר כאן על האחריות שיש לגופי הבריאות בעת השימוש, וגם לחברות הטק בעת שהן מפעילות אלגוריתמיקה. - **ערך משותף** כאן מדובר על דרישה להיעדר אפליה במודלים. לדרישה יש כמה אופנים. הראשון ברמת הדאטה בו עושים שימוש לצורך בניה ולימוד המודל – כך שיהיה מייצג ויאפשר ייצוג לאכולוסיות בתת ייצוג. בהמשך דרישה גם לכך שהערך מהמודל עצמו יחלוק באופן שיוויוני ולא ייצר החרפה של האפליה שפעמים רבות קיימת בבריאות, בעיקר לאוכלוסיות קטנות ומודרות. מדובר בנייר ראשון ומקיף, שלטעמי לאחריו יגיעו עוד הרבה דיונים ותהליכים, אך ללא ספק למטופל תפקיד משמעותי שרק הולך ועולה בשימוש ב-AI הן באופן עצמאי והן ככלי בתוך מערכות הבריאות – PatientuseAI# ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי, רפואה **תגיות:** AI, אינטליגנציה מלאכותית, חולים, מידע רפואי, רופאים --- ### [המסע אחר הגביע הקדוש: אמזון משיקה שירות הכתבה לתיקים רפואיים](https://e-pochonder.com/המסע-אחר-הגביע-הקדוש-אמזון-משיקה-שירות/2019/12/08/blog/) **Published:** דצמבר 8, 2019 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** אמזון משיקה שירות הכתבה לתיקים רפואיים. התיק הרפואי הוא אחד הדברים שקלינאים הכי שונאים. בנוסף, סיפרו הרופאים שכ-23% מהזמן שלהם מושקע בעבודת ניירת. **Content:** [בסקר שנערך בקרב 9,000 רופאים ממגוון התמחויות בארה"ב](https://physiciansfoundation.org/research-insights/the-physicians-foundation-2018-physician-survey/), הופיע התיק הרפואי האלקטרוני כאחד הדברים שהם הכי שונאים. בנוסף, סיפרו הרופאים שכ-23% מהזמן שלהם מושקע בעבודת ניירת. התוצאות הללו מציגות את אחת הבעיות הקשות במערכת הבריאות, בעיקר זו האמריקאית, והיא שהתיק הרפואי הממוחשב במקום לתרום לטיפול, לבטיחות וליעילות הוא יצר סרבול וקושי לקדם את העבודה. זאת בתקופה ש-80% מהם טוענים שהם כבר מקבלים מטופלים מעל הקיבלות הסבירה שלהם. כמובן שתחושה כזו תורמת לשחיקה שלהם, לירידה בקשר העין והיכולת להכיל את המטופלים שלהם ועוד. התיקים הרפואיים הממוחשבים בארה"ב יצרו סרבול וקושי, עד כדי שהם יצרו תפקידים חדשים כדי להתמודד עם העומס הבירוקרטי, תפקידים של עוזר רופא, או רושם פרטים בתיק הרפואה. תפקידים אלו אומנם הקלו מאוד את חיי הרופא, אך ברור לכולם שזה לא בר קיימא לטווח ארוך, שכן גם כך העלויות של מערכת הבריאות האמריקאית נמצאת בקו עליה בלת סביר. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/12/Final-Infographic_Page_2-791x1024.jpg "Final-Infographic_Page_2 - e-פוכונדר")בתוך כך בתחילת השבוע השיקה חברת אמזון שירות חדש במסגרת הרחבת השירותים הייעודיים שלה לתחום הרפואה והבריאות. השירות שנקרא [Amazon Transcribe Medical](https://aws.amazon.com/about-aws/whats-new/2019/12/aws-announces-amazon-transcribe-medical-medical-speech-recognition/) נועד לספק לרופאים ומטופלים יכולת להפוך את השיחה ביניהם לטקסט, אותו ניתן באמצעות שירותים נוספים להכניס לתיר הרפואי. מדובר בשירות API במסגרתו כל כלי שקולט קול יוכל להעביר את הנתונים לענן של אמזון ויוחזר כזרם טקסטואלי, כולל סימני פיסוק ואותיות גדולות לתחילת משפטים. אמזון כבר מספקת שירות הכתבה מקול לטקטס, אך השירות החדש מיועד באופן מיוחד לעולם הבריאות ולכן מכיל הבנה טובה יותר של מושגים רפואיים ייעודיים. #### הגביע הקדוש? [הניסיון להעביר את עולם התיעוד הרפואי אל המימד הקולי הנו אחד האתגרים המשמעותיים בימינו](https://e-pochonder.com/a-rabbit-is-out-of-the-hat-%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%90%d7%a8%d7%98-%d7%90%d7%a4-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8/2024/01/28/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/ "A Rabbit is out of the hat: מהי הבשורה של הסטארט אפ המדובר"), יש בו את הפוטנציאל הגדול לשנות את כל הדינמיקה בחדר הרופא. היכולת להוציא, במובן מסוים, את המסך מבין הרופא למטופל, להחזיר את האמפתיה, וקשר העין, ולהשאיר את הרופא בסוג של ריכוז מלא עם המטופל. על כן אני קורא לו הגביע הקדוש, שכן הצורך לדייק בהבנת הקול והפיכתו לטקסט כאשר מדברים על תיעוד רפואי גבוה עשרות מונים מאשר זיהוי קולים במנועי חיפוש, חיפוש שירים או כל שאלה אחרת. טעויות בהבנת הטקסטים והסיפור הרפואי עלולות לגרור תוצאות הרות אסון לטיפול הרפואי, ובטח להמשכיות הטיפול לאורך זמן. אין צורך לחשוב שתיעוד כתוב של רופאים נעדר טעויות, אך זה לא מהווה "כרטיס יציאה" לטכנולוגיית זיהוי הקול. ישנם הרבה שחקנים בתחום הזה, והוא מושך אליו רבים בדיוק בגלל שמדובר במפתח משמעותי. זיהוי הדיבור באנגלית הוא כמובן במצב מתקדם יותר מאשר עברית בלבד, ובכלל עברית שפה קשה בתחום הזה. לפני כמה שנים שמעתי הרצאה על הניסיון באיכילוב לייצר הכתבה של תוצאות דימות באופן קולי, והאתגר הנרחב של זיהוי קולי, מבטאים, הבנה והפיכה למילים נכונות ועוד. הטכנולוגיה, גם של זיהוי שפה והפיכתה למלים משתפרת כל הזמן, וכעת נראה שכל הענקיות מכוונות לתחום. כמו אמזון, [גם מיקרוסופט עובדת בתחום, זאת בשיתוף חברת Nuance שעוסקת בתיעוד קליני](https://blogs.microsoft.com/ai/nuance-exam-room-of-the-future/?utm_source=press&utm_campaign=81139), וזאת על מנת לייצר יכולת להבין ולפענח את השיחה הרפואית בין המטפל למטופל, לתעד אותו וללמוד ממנו לתורכי אבחון. גם מיקרוסופט מתכננת מיקרוסופט לספק את הכלי כשירות ענן. [גוגל ](https://ai.googleblog.com/2017/11/understanding-medical-conversations.html)מצידה מקיימת מחקרים ושיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורט על מנת להגיע לאותו פיצוח. גוגל דיווחו כי המחקרים שלהם הצליחו לרמת דיוק של 79-80% בהפיכת ההכתבה לתיק הרפואי. כל אחת מענקיות הענן הזו תמשיך לקדם א השירותים. בנוסף אליהם גם ענקיות התיקים הרפואיים משחקות במשחק, וכן סטארטאפים שונים שמנסים לפצח את העולם הזה. אחד הסטארטאפים המעניינים בתחום היא חברת [Suki ](https://www.suki.ai/)שמתמחה בדיוק בתחום הזה, וכבר החלה לפרוס כלים בהתמחויות שונות. החברה שיתפה פעולה גם כאן עם אמזון ויש לה שיתוף פעולה קיים עם גוגל באותו תחום. ZoggMD מראיין את מנכ"ל Suki#### כתיבה, הבנה ויצירת פלטפורמה אמזון מציעה את השירות החדש כבסיס לתהליכים הקשורים בתיקים הרפואיים. בניגוד לשירותים אחרים שמנסים לפעמים לתת פתרון מלא בתחום, מדובר בשירות מאוד מדויק של הפיכת הקול לטקסט. לצורך בניית פלטפורמה יש צורך בשירותים נוספים מעל שירות ה-Transcribe שהושק בימים אלה. חברת התיקים הרפואיים המובילה סרנר, משתפת פעולה עם אמזון מאז יולי על מנת שכלי האינטליגנציה המלאכותית שלה ייקחו את התוצר של אמזון ויכניס אל התיק הרפואי בצורה נוכנה מדויקת ולאחר בקרה. בנוסף ניתן להשתשמש בשירות הותיק יותר של אמזון [Comprehend Medical](https://aws.amazon.com/comprehend/medical/) שנועד להבין את מה שמדובר בחדר ולתת על בסיס השיחה הצעות והמלצות לאבחנה וטיפול רפואי. אמזון טרחה בימים אלה לציין כמובן שהישרות מוכן לעמוד בסטנדרט הפרטיות HIPAA ושהיא לא עושה שימוש במידע הרפואי לצרכים אחרים שאינם הצורך הספציפי של השירות. זאת הדגשה שבאה לאחר שערוריה שתפסה את גוגל בשבועות האחרונים בקשר עם מידע רפואי שעלה לענן שלה כחלק משיתוך פעולה ועורר חשד לשימוש לא ראוי שלה. פיצוח היכולת לעבור לשימוש רק בקול בעת הביקור הרפואי הוא תכלית מאוד ראויה, וללא ספק תועיל רבות גם לענקיות הטכנולוגיה להגדיל עוד יותר את ההכנסות שלהם, אך גם לעשות מהפיכה אמיתי בדרך שהרפואה תתנהל מאותו רגע, ולשיפור מצבם של הרופאים אך גם של המטופלים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, בריאות 2.0, כללי **תגיות:** AWS, אמזון, תיקים רפואיים --- ### [צילום חזה: אינטליגנציה מלאכותית תנפק תשובה עצמאית](https://e-pochonder.com/אינטליגנציה-מלאכותית-תנפק-תשובה-עצמא/2022/07/06/featured/) **Published:** יולי 6, 2022 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** אושרה לראשונה באירופה מערכת המשתמשת בלמידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית (AI) על מנת לתת אבחנה של צילום חזה ללא ממצא באופן אוטונומי לגמרי ללא צורך בהתערבות אדם **Content:** ישנן מגוון דרכים להפחתת עומסים. במערכת הבריאות יש עומס הנובע מבדיקות שיוצאות שלילי כמו למשל, צילום חזה. הן חשובות, אבל כששיעורן גבוה אנחנו לוקחים זמן של בן אדם מיומן בכדי למצוא כלום. לפי הנתונים – בתלות לסוג המוסד הרפואי מספר בדיקות הדימות ללא ממצא יכול להגיע לעד 80%. בעולם המערבי יש מחסור של 30% לערך במספר הרדיולוגים. ולכן ניתן לראות ששלילי זה לפעמים מרבית העבודה – להגיד שדברים שליליים – וזה יקר. זה בדיוק מה שעושות חברות שמחפשות להקל על העומס. הן פועלות להורדת השלילים משולחן בעבודה באופן עצמאי. בימים אלה, אושרה לראשונה באירופה מערכת המשתמשת בלמידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית (AI) לפענח צילום חזה ללא ממצא באופן אוטונומי לגמרי ללא צורך בהתערבות אדם. החברה, [Oxipit](https://oxipit.ai/) מפתחת מערכת לפיענוח אוטונומי של צילומי חזה, והיא חלק מגל של חברות שמפתחות פתרונות לתחום הרדיולוגיה. #### יותר קל להגיד "לא מצאתי" פעמים רבות שחושבים על מערכות [אינטליגנציה מלאכותית](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94/2023/01/17/featured/ "אינטליגנציה מלאכותית מתרחבת בעולם הרפואה והרגולציה מגדירה עקרונות – AI AI AI"), אנחנו מדמיינים כיצד הן עושות פעולות אקטיביות של פיענוח חידות שהאדם לא מצליח. זאת באמצעות פענוח הקשרים מורכבים, ניתוח מיליוני נקודות מידע ומציאת פתרונות. רבות מחברות ה-AI משתמשות באותה דרך ומבקשות לפענח צילומים בהם יש סימנים שהעין האנושית מפספסת ובכך לשפר את הרפואה ואת דיוק האבחנה. זו שיטה מצוינת. אך בגלל רמות הסיכון והצורך להפחית אותו, לרוב המערכות הללו לא מגיעות לרמה אוטונומית מלאה. בכולן, במקום מסוים בתהליך, מגיע איש מקצוע רפואי להגיד – כן המכונה צודקת. זה הגיוני, בטח כאשר מדובר באבחנות שיש להן השלכות משמעותיות על חיי אדם.. בנוסף למורכבות של ההשלכות, גם המורכבות של "לתת שם" לכל ממצא ולתת לו את השם הנכון יש השלכה על הקושי בפיתוח, הדיוק ואיכות התשובה של המכונה. אבל בתוך כל עולם רפואי יש הרבה בדיקות שהתשובה שלהן היא "הכל תקין" ואם לוקחים את הזמן שלוקח למפענח האנושי להגיד הכל תקין זה הרבה פעמים לא משאיר זמן למקרים שדורשים באמת את המיומנות שלו. ועליה מתמדת בדרישה ופער הולך וגדל בין ביקוש להיצע מגיעים לבעיות קשות, להמתנה ארוכה לתוצאות וכו. על כן, הגישה שחברת Oxipit לקחה היא גישה חכמה. כ-15-40% אחוז מצילומי החזה מסתיימים בתשובה של "ללא ממצא" – אם נצליח לעשות לזה אוטומציה פינינו את הרופא, הרדיולוג במקרה הזה, לעסוק הרבה יותר בדברים שדורשים את היכולות שלו. וכמובן צמצמנו את הצורך בתוספת כוח אדם כאשר יש גידול בביקושים. #### חצי מיליון צילומים Oxipit שקיבלה את האישור השנה, הוקמה ב-2017 ומקורה בליטא. כשנה לאחר הקמתה היא קיבלה אישור למוצר הראשון שלה – ChestEye שזו מערכת המשתמשת ביכולות פיענוח ואינטליגנציה מלאכותית על מנת לבצע בקרת איכות על פיענוחים אנושיים של צילומים רדיולוגיים. גם כאן הגישה היא חכמה – לעשות ולידציה לאחור יותר קל מלעשות פרדיקציה. טעויות באבחון רדיולוגי הן עניין משמעותי ואין דרך שלא יקרו – רדיולוגים עובדים בתנאי זמן אמת, לחץ שחיקה ועוד. ובכלל אין בני אדם מושלמים. על פי החברה קיים שיעור טעויות שוטף של עד כ-5% מהפיענוחים הרדיולוגיים, בסרטן ריאות למשל, המצב חמור יותר וכ-19% מהמקרים מפוספסים. באופן כולל כחצי אחוז מכלל הפיענוחים הרדיולוגים כוללים טעויות בעלות משמעות להמשך הטיפול בחולה. כיצד זה עובד – החברה מקבלת גישה לכל הצילומים והפיענוחים של בית החולים, מערכת אינטליגנציה מלאכותית סורקת את כל המידע מוצאת אי התאמות, מעבירה את המידע הזו לרדיולוג של החברה שעושה ולידציה ואז זה מועבר חזרה למחלקת הרדיולוגיה של המוסד לאבחון מחדש. על פי החברה – חצי שנה של צילומים נסרקת ועוברת ולידציה בתוך שבוע בלבד. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/07/ChestLink-Workflow-1024x465.png "ChestLink-Workflow - e-פוכונדר")מתוך אתר החברה – תהליך העבודה של Oxipit – פענוח צילום חזה המערכת השנייה של החברה היא Chestlink והיא בעצם זו שאושרה כעת באירופה. התוצר הסופי שלה הוא כביכול מאוד פשוט – היא יושבת לפני הרדיולוג וממיינת – תוצאה שלילית הולכת ישירות לדוח, תוצאות חיוביות מועברות לרדיולוג וניתן לבקש מהמערכת לתייג ממצאים עבורו ואף לעשות תיעדוף לפי חומרה. #### התחלה שדומה לניסוי קליני דרך העבודה היא מעניינת. ראשית החברה מבצעת עבודה על ההיסטוריה – מנתחת כשנתיים של צילומים, מבינה מה שיעור השליליים במוסד, מסתכלת על שיעור השליליים הלא נכונה, ומייצרת הבנה של המערכת הספציפית והתהליכים הספציפיים. בשלב השני המערכת הופכת לצל של הרדיולוג ומפענחת לצידו את הצילומים לתקופה. ברגע שמגיעים לרמת וודאות מספיקה המערכת מתחילה לתת באופן עצמאי את הדוחות על צילומים ללא ממצאים. המערכת עוברת ולידציה תקופתית וניתוח של התוצאות לראות שהכל תקין. בעצם כל עליה לאוויר שלה – היא סוג של ניסוי קליני בתחילתו. אבל זה חשוב ומתחבר להרבה מאוד שונות שיכולה להיות בין מוסדות שונים. על מנת להגיע לוולידציה הנדרשת, המערכת פעלה באופן מפוקח במשך שנה ועסקה בפיענוח של 500 אלף צילומים במגוון מרכזים רפואיים באירופה. התוצאה של פעילות כזו בתחום ה-AI יכול להוות פתרון לעוד ועוד בעיות בתחום הרפואה. זאת מכיוון שישנו הרבה עודף של בדיקות או פרוצדורות שיוצאות שלילי ומכונות יכולות לייעל את הטיפול בהם. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** AI, אינטליגנציה מלאכותית, מחקר, רפואה 2.0 --- ### [שבועת היפוקרטס זקוקה לעדכון דיגיטלי](https://e-pochonder.com/שבועת-היפוקרטס-זקוקה-לעדכון-דיגיטלי/2022/09/27/featured/) **Published:** ספטמבר 27, 2022 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** הגיעה העת לעדכן את שבועת היפוקרטס כך נטען במאמר שהתפרסם בחודש האחרון בירחון לחקר רפואי של האינטרנט (JMIR). לטענת הכותב, עדכון השבועה יחזיר את הרלוונטיות שלה וישפר את הרפואה **Content:** הגיעה העת לעדכן את שבועת היפוקרטס. כך טוענים ד"ר ברטלן מסקו, הנחשב לעתידן בריאות מוביל, וד"ר ברנן ספיגל, אורטופד ומוביל את הרפואה דיגיטלית בתחום האורטופדיה בבית החולים סידר סיני בקליפורניה. השניים טוענים זאת [במאמר שהתפרסם בחודש האחרון ](https://www.jmir.org/2022/9/e39177)בירחון לחקר רפואי של האינטרנט (JMIR). זהו ניסיון כנה ומעניין לעדכן באופן מותאם את אחד היסודות המשמעותיים של מערכת הבריאות. #### מהיפוקרטס לרפואה דיגיטלית – האם צריך לשנות? לפני כמה מאמרים [הבאתי כאן בבלוג](https://e-pochonder.com/%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%93/2021/08/29/featured/) את הטענה כי נגישות מטופלים לכלים דיגיטליים צריכה להפוך לסמן חיוני חדש בעת בדיקת מטופל. זו טענה מהפכנית שיש ללא ספק להמשיך ולחקור אותה. כעת באים המחברים של המאמר הנוכחי וטוענים, [שבועת היפוקרטס](https://daedalus.umkc.edu/hippocrates/HippocratesLoeb1/index.html) צריכה לעבור עדכון בשל הופעת הרפואה הדיגיטלית. יש לציין שזה לא יהיה העדכון הראשון לשבועה הזו. השבועה הידועה בעיקר בשל המשפט הידוע, "Primum Non Nocere" "ראשית אל תעשה נזק", היא אחד מאבני היסוד בתפיסת מקצוע הרפואה. היא משויכת להיפוקרטס, הנחשב לאבי הרפואה המודרנית, ונכתבה ככל הנראה באיזור המאה ה-4 לפני הספירה. השבועה מכילה סט של דרישות מוסריות והתנהגותיות מרופאים ורופאות. הגם שאין סנקציות באי עמידה בשבועה, הממסד הרפואי רואה בה מצפן משמעותי לטיפול ולהתנהלות של רופא או רופאה. עקרונות כמו טיפול בכל אדם, סודיות רפואית ועוד נעוצים בשבועה הזו. אמירת שבועת היפוקרטס אונליין תוך כדי השנה הראשונה למגיפת הקורונההרלוונטיות של השבועה נבדקה יחסית מעט. במאמר מצוין משאל בקרב 3,000 רופאים ורופאות בארצות הברית. הסקר גילה כי רק 39% מרופאים והרופאות מתחת לגיל 34 ראו את השבועה כרלוונטית. בעוד שרופאים ורופאות מעל גיל 65 ראו בה רלוונטית ברוב ניכר של 70%. מאז כתיבת המסמך לפני אלפי שנים, עברה השבועה מגוון עדכונים. העדכון המשמעותי ביותר היה לאחר מלחמת העולם השנייה בעת ועידת ז'נבה. ועידה הידוע בשל האמנה שתיקנה והסדירה בעיות קשות שנחשפו במהלך המלחמה (ידועה בעיקר הרפורמה בניסויים בבני אדם). הצהרת הרופא המעודכנת נראית כך. הצהרה זו מהווה תרגום של ההצהרה שעודכנה בז'נבה (מתוך אתר ההסתדרות הרפואית בישראל): "כחבר למקצוע הרפואה אני מתחייב, ביראה ובכבוד, להקדיש את חיי לשירות האנושות; בריאותו ורווחתו של המטופל יהיו בראש מעייניי: אכבד את עצמאותו וכבודו של המטופל; אשמור על כבוד מרבי לחיי אדם. לא אתן לשיקולים של גיל, מחלה או מוגבלות, אמונה, מוצא אתני, מין, לאום, השתייכות פוליטית, גזע, נטייה מינית, מעמד חברתי או כל גורם אחר – להשפיע על מחויבותי למטופל; אכבד ואשמור סודות המטופל אשר הופקדו אצלי, גם לאחר מותו; אעסוק במקצוע הרפואה באורח מצפוני ומכבד, ובהתאם לנוהג הרפואי הטוב; אשמר את הכבוד והמסורת הנעלה של מקצוע הרפואה; אחלוק למוריי, לעמיתיי ולתלמידיי את הכבוד וההוקרה להם הם ראויים; אחלוק את הידע הרפואי אשר רכשתי למען רווחת המטופל ולקידום הבריאות; אקפיד על בריאותי, רווחתי וכישוריי במטרה להעניק טיפול ברמה הגבוהה ביותר; לא אשתמש בידע הרפואי שלי כדי לפגוע בזכויות האדם ובחירותו, אף לא תחת איום; על כל אלו, אני מצהיר באופן חופשי, בכל ליבי ובכל מאודי". לטענת הכותבים כניסת הרפואה הדיגיטלית מביאה עמה אתגרים וצרכים שלא ניתן היה לצפות בעבר. על כן חייבים לעדכן את השפה והעקרונות כך שישקפו את ההתמודדות עם הפיתוחים החדשים. טענה זו מוכיחה שוב את ההבנה של אנשי מקצוע שהרפואה הדיגיטלית היא שינוי יסודי ברפואה ולא רק שינוי טקטי בדרכים להספקת שירותי רפואה. מתוך המאמר מסבירים החוקרים: "השינויים שהרפואה הדיגיטלית מביאה הופכים אותה מרפואה המונעת מהחלטת הרופא ומבוססת על מידע חלקי, הנמצא בבעלות ארגון הבריאות, לרפואה הבנויה על שיתוף בהחלטות המבוססת על נתונים רחבים ממערכות שונות הנמצאים בבעלות המטופל שחולק אותם עם הרופא". מדובר על תוספת של מידע פסיכולוגי, גיאוגרפי, הרגלי חיים, מצב תחלואה כולל ועוד. #### אז את מה מעדכנים: בשבועה באנגלית מוצהר הצורך לכבד את ההשיגים המדעיים של עמיתים ועמיתות למקצוע. לדברי המחברים, העבודה המדעית הנעשית כיום רחבה יותר, ויש לכבד את העובדה שהתקדמות מדעית כבר לא נמצאת רק אצל מקצוע הרפואה. ולכן הם מבקשים להוסיף את מטופלים וחוקרים באופן כללי. **המשפט המעודכן באנגלית מודגשת התוספת:** I will respect the hard-won scientific gains of those physicians, *researchers, and patients* in whose steps I walk, and gladly share such knowledge as is mine with those who are to follow התיקון הבא חשוב מאוד. בטח בהקשר של מגיפות שונות שתוקפות את האנושות והוא ההכרה בחשיבות הרפואה המונעת. לכך יש חשיבות גם בהקשר של רפואה דיגיטלית המנסה לשנות הרגלים בכדי למנוע תחלואה. בעוד בשבועה הנהוגה מדובר בעיקר על טיפול בחולה, לא מוזכרת המחויבות למניעת תחלואה. **המשפט המעודכן באנגלית:** I will apply, for the benefit of the **healthy** and the sick, all measures \[that\] are required, avoiding those twin traps of overtreatment and therapeutic nihilism התיקון הבא הוא ממש לב של הבנה שכיום לרפואה הדיגיטלית משקל משמעותי בהחלטה הרפואית. בין אם זה המלצות מבוססות על נתונים, חישוב נתונים מהיר על מנת לקבל החלטה ועוד. על כן מבקשים הכותבים להוסיף את האלגוריתם ומי שכתב אותו כמי שעלול לגרום להטיות. ולטענתם חשוב לזכור שרפואה היא גם אומנות ולא רק מדע. **המשפט המעודכן באנגלית:** I will remember that there is an art to medicine as well as science, and that warmth, sympathy, and understanding may outweigh the surgeon’s knife, the chemist’s drug, or **the programmer’s algorithm** העדכון הבא, גם הוא תוצאה של דמקורטיזציה של מידע. לטעמי זהו העדכון שעלול להיות הכי שנוי במחלוקת. לטענת החוקרים, במצב הקיים כיום כשמטופלים רבים צוברים ידע, ניסיון ומומחיות במחלתם יש להתייחס אליהם כשותפים. כך שבהצהרה שבה מתחייבים להתייעץ עם עמיתים בעת מצב של אי ידיעה, יש להוסיף גם התייחסות למטופלים כמי שיכולים או יכולות לסייע. **המשפט המעודכן באנגלית:** I will treat my patients **in an equal-level partnership**, and I will not be ashamed to say ‘I know not,’ nor I will treat my patients in an equal-level partnership, and I will not be ashamed to say ‘I know not,’ nor will I fail to call in my colleagues when the skills of another are needed for a patient’s recovery בעדכון הבא מבקשים הכותבים לגעת בהבטחה לפרטיות, ומרחיבים אותה גם לנתונים שלו. זו הרחבה נחמדה. הפעם אינני בטוח שזה משמעותי, כי שמירת סודיותו של המטופל מניחה לטעמי גם את הנתונים הרפואיים שלו. ברמת ארגוני בריאות או חברות אחרות זה חשוב. בכל מקרה עדכון והוספת "הנתונים" של המטופל משקפת את התרחבות המידע שנכנס לשיקולים. **המשפט המעודכן באנגלית:** I will respect the privacy of my patients **and their data**, for their problems are not disclosed to me that the world may know ההצעה האחרונה של הכותבים דווקא קשורה לחיבור למקורות, אפשר לומר. התחייבות המזכירה לרופא שהוא לא מטפל בתיק הרפואי, במידע או באלגוריתם, אלא בבן אדם. אדם הזקוק לעזרה ונדרש שיקשיבו לו ויתחברו לבעיה ממנה הוא סובל. עדכון זה מכיר גם בתופעת הלוואי של הסתמכות על רפואה דיגיטלית, ואני חושב שזה חשוב ונכון. **המשפט החדש באנגלית:** I will remember that I do not treat a fever chart, a cancerous growth, *a data point, or an algorithm’s suggestion,* but a human being #### לאן הולכים מכאן? חיבור מגוון הקריאות לעדכונים שיש לבצע ביסודות הכי בסיסיים של מקצוע הרפואה, בין אם בסימנים חיוניים, ובין אם בשבועת הרופא.ה, מראה לנו עד כמה עמוק השינוי שאנו נמצאים בו. לאן כל זה יוביל בשנים הקרובות איננו יכולים לדעת בוודאות. מה שבטוח הוא שלא ניתן לקפוא על השמרים ביסודות המקצוע ויש לעדכן אותם בהתאם להתפתחויות. התפתחויות אלה יכולות להיות קליניות, מוסריות או בתצורת הלימודים של הרופאים והרופאות, שגם היא טרם עברה את העדכון הנדרש. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי, רפואה --- ### [A Rabbit is out of the hat: מהי הבשורה של הסטארט אפ המדובר](https://e-pochonder.com/a-rabbit-is-out-of-the-hat-מהי-הבשורה-של-הסטארט-אפ-המדובר/2024/01/28/כללי/) **Published:** ינואר 28, 2024 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** Rabbit הוא סטארט אפ אמריקאי עם בשורה על מערכת הפעלה מבוססת מודל פעולה גדול ומכשיר. המודל חשוב מהמכשיר ויכול לשנות את פני הרפואי **Content:** הסטארט אפ האמריקאי Rabbit חשף בתערוכת CES בחודש האחרון בלאס וגאס את המכשיר הנייד שלו r1. מכשיר נייד המבוסס על מערכת הפעלה המטמיעה המבוססת על בינה מלאכותית והבנה טבעית של בקשות המשתמש. ההצגה והרעיון זכו לבאזז אדיר (מעל מיליון וחצי צפיות לסרטון של אירוע ההשקה) ולתגובות רבות ברשת. והשאלה הנשאלת גם בתוך בליל התכנים אודות ההשקה היא: היכן מצויה הבשורה? האם במכשיר ראשון המבסס עצמו בעיקר על AI ואינטראקציה קולית וויזואלית? או שמע במערכת ההפעלה? וכמובן מה המשמעות לבריאות. #### מערכת הפעלה מבוססת AI r1 הוא מכשיר נייד המהווה עוזר קולי מדור חדש לחלוטין שמסוגל לבצע משימות מתוך הבנה של הוראות קוליות פשוטות. מעבר ליכולת התכנון כמו של מודלי שפה, ל-r1 יש אפשרות להזמין את הטיולים לעבוד מול הממשקים השונים ברשת ולבצע פעולות. ביצוע הפעולות הוא הגורם החדש של המודל ומערכת ההפעלה בבסיס המכשיר. בניגוד למודלים הנפוצים בשנה האחרונה שהם מודלים שמייצרים טקסט אך פסיביים בגדול, המודל הזה מאפשר לתרגם את התכנים גם לפעולות. למכשיר יש ממשק קולי המופעל באמצעות לחצן (PTT (Push to talk כמו של ווקי טוקי, מצלמה סיבובית, ומסך מגע עם מקלדת וגלגל ניווט. הממשק משתמש שלו מזכיר קצת את שנות השמונים מבחינה גרפית, אך לטעמי זה מכוון להראות שזה בעצם לא העיקר. המכשיר החדש מלווה בממשק אינטרנטי בו "מחברים" למכשיר, אתרים ופלטפורמות ווב בהם נרצה להשתמש. מרגע החיבור לאתרים המודל יודע להפעיל אותם. בכך הוא חוסך את כל הנושא של "חנות אפליקציות" והצורך של המשתמש לעבור בין אפליקציות לביצוע מטלות שונות. המודל עצמו ירוץ ויבצע, ואז יחזור לממשק הפשוט רק לצורכי אישור פעולות סופי בלחיצה פשוטה. ממשקים שהמכשיר לא מכיר, למשתמש יש אפשרות ללמד אותו. כמו למשל בהדגמה הוצגה היכולה בפעם אחת ללמד את המכשיר לעבור מול הממשק של מידג'רני ולייצר תמונות. לטענת החברה המכשיר החדש הוא חלק מתעשייה חדשה של מכשירים ניידים שישאירו מאחור את חנויות האפליקציות. המכשירים החדשים יאפשרו לנו להתנהל מול העוזר הנייד שלנו בצורה קולית וויזואלית פשוטה והוא כבר ידאג לכל השאר. גם אם לא ממש לבד מהתחלה, אז אחרי שנלמד אותו בקצרה. את המכשיר תמחרו ב-199 דולר ונראה שרשימת ההזמנות אליו תפחה באופן דרמטי תוך מעט מאוד זמן. סרטון סקירה מעניין על המוצר R1 Rabbit#### מערכת ההפעלה – מודל LAM (Large Action Model) את היכולת לבצע פעולות, ולהבין כיצד להתמודד עם ממשקי משתמש גרפיים פיתחו בחברה במסגרת מודל שנקרא Large Action Model. מודל המהווה מיזוג יכולות של מודל שפה גדולה (Large language Model) עם מודלים סימבולים קרי הבנת סימנים גרפים ותבניות שימוש אנושיות. על פי החברה, זהו זיווג של שתי אסכולות תכנות – זו הגוזרת ממשק גרפי לפעולות ידועות והצעות ברורות עבור המשתמש. וזו שהיא יותר קופסה שחורה המאפשרת ללמוד ולהתפתח על בסיס תכנים ולתת תשובות בעלות הגיון מילולי. המודל נועד לתת מענה לחיסרון המשמעותי של LLM's, הנגועים בחוסר יכולת להבין ממשק גרפי שלא מתרגם לתכנים מילוליים. לכן פעמים רבות כאשר אתר או פעולה אינה מתויגת כראוי הוא פשוט לא יכול להבין או לתפעל אותה. הזיווג הנוירו-סימבולי שהחברה מתהדרת בו אמור להפוך את המודל שלהם לכזה היודע לפענח ממשקים ויזואליים באופן יחסית פשוט ומהיר ולכן בעל כוח משמעותי. ולטעמי כאן הכוח הגדול של החברה, כי מרגע שתוכנה יודעת לתרגם מילים למעשים בממשקים גרפיים נולד עולם משמעותי. עם זאת אני לא חושב שהמכשיר שלהם עדיין מספיק טוב להחליף את הטלפון הנייד, ולכן אני לגמרי לא בטוח שהוא ימצא קהל מספיק גדול. מערכת ההפעלה הזו לא חייבת "להחליף" את עולם האפליקציות, אבל תהפוך את הטלפון החכם לכזה שחנות האפליקציות שלו מתממשקת יחסית בקלות עם הרצון שלנו "להגיד" לטלפון מה לעשות ולחסוך את כל הלחיצות. בנוסף, חיבור אינטואיטיבי ולימוד חד פעמי לעבודה יאפשר למערכת ההפעלה הזו לעשות כל כך הרבה דברים שניתן רק לדמיין. #### ואיפה Rabbit פוגש את הרפואה חברי [רועי שטרנין](https://www.linkedin.com/in/roishternin/) היה מהיר ויעיל לעלות על [החיבור בבלוג שלו בלינקדאין](https://www.linkedin.com/pulse/coming-healthcare-revolution-roi-shternin--qxgmf%3FtrackingId=fV4jWoBLN7HtFD2Q%252Brx6%252BA%253D%253D/?trackingId=fV4jWoBLN7HtFD2Q%2Brx6%2BA%3D%3D) בין Rabbit לבין עולם הבריאות ומהפיכה שהוא עובר ממילא בגלל מודלים של שפה גדולה. אבל אני ממש לא חושב ש R1 זה המכשיר שיביא את הבשורה. לעומת זאת מערכת הפעלה מבוססת יכולת ביצוע משימות בממשקים גרפיים – או כן, זו תהיה מהפיכה. אחת הנקודות הידועות בממשקי משתמש של מערכת הבריאות, זה שהם לא משהו, ולרוב מורכבים ומעוררים שחיקה בפני עצמם. רבות ממערכות התיק הרפואי הן מערכות ותיקות, לא מספיק טובות ברמת חווית השימוש, ומורכבות לתפעול, וממילא מיועדות יותר להתחשבנות כספית מאשר לטיפול רפואי. היכולת של מטפלים ומטפלות לתעד את כל הנדרש תיעוד, מייצר הרבה עובדה, והרבה תאים למלא וכו. תחשבו על מודל שיכול במהירות ללמוד מה לעשות, לייצר את הפעולות הנדרשות בתיק הרפואי רק מתוך הדיבור של הקלינאים והקלינאיות. #### להפוך את הדיבור למעשה [יש לא מעט ניסיונות מוצלחים, יותר ופחות של הפיכת תיעוד שיחה לטקסט ואישור.](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/2019/12/08/blog/ "המסע אחר הגביע הקדוש: אמזון משיקה שירות הכתבה לתיקים רפואיים") אני חושב שפה השילוב עם פעולות כמו הנפקת אישורים, מרשמים ועוד, שחוזרים לרופא לאשרור סופי יכולה לשנות לחלוטין את האימוץ של כלים מתקדמים ברפואה. כי את הבסיס אפשר יהיה להשאיר כפי שהוא, והמהפכה היא בשכבה מעל היסודות שקשה מאוד לשנות. שלא לדבר על בניית מסלולי טיפול מלאים, פעולות משולבות על בסיס הבנה של מחלות וכלים אחרים. בנוסף לערך של התגברות על ממשקי עבודה בעייתיים עבור מטפלים ומטפלות, וייעול תהליכי העבודה, גם לצרכני הבריאות יכולה לבוא בשורה, כמעט באופן דומה. האפשרות לתעד צרכים, לתפעל אפליקציות שונות, לבקש בקשות מהמטפלים או לבדוק מידע בתיק הרפואי מבלי שצריך להיכנס לאפליקציות שהרבה פעמים מבלבלות ומקשות על המטופל, ובכן זוהי בשורה שגם תרחיב את השימוש בקרב אוכלוסיות עם מורכבות בהבנה. אם אני מדמיין את השלב הראשון של המהפכה הזו, היא אינה כוללת שינוי דרמטי בדרכים שבה נבנים ממשקים, מערכת ההפעלה פשוט לומדת להפעיל את הקיים, ולחסוך לנו ברדק. בהמשך אני מניח שזה יתנוון לתוך תהליכי פיתוח ששמים בפרונט את הדיבור ורק למתקשים או לצרכים ספציפיים ממשקים גרפים כמו אלו הקיימים היום. #### השפן בכובע זו מערכת ההפעלה אם לסכם, הרי שלדעתי המעניין במהלך של Rabbit זו מערכת הפעלה, ובכלל לא המכשיר. בעוד הוא ככל הנראה יכבוש נישות קטנות, מערכת הפעלה שכזו המשולבת במכשיר הטלפון החכם הקיים יכולה לייצר אקוסיסטם חדש של ממשק אדם טלפון/מכונה. זה יחבר ויגשר בין הממשק הנרחב הקיים היום לממשק השפה העתידי, וזו תהיה קפיצת מדרגה לעולם בריאות שכבול הרבה פעמים למערכות legacy מיושנות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי **תגיות:** AI, אפליקציה, מודל שפה גדול, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [קאן 2023: מצעד הזוכים בבריאות ופארמה - כלים, שיחה והורדת סטיגמה](https://e-pochonder.com/קאן-2023-מצעד-הזוכים-בבריאות-ופארמה-כלים/2023/06/25/כללי/) **Published:** יוני 25, 2023 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** קאן 2023: מצעד הזוכים בבריאות ופארמה: השנה העבודות הזוכות מציגות כלים, שיח ער והסרת סטיגמות **Content:** קאן 2023, פסטיבל הפרסום המוביל בעולם ממשיך לחזק את קטגוריות הבריאות והפארמה. בניגוד לעבר הפעם יש זוכים גדולים בתחום הפארמה, הבריאות ואיכות החיים. הקמפיינים, כרגיל מצוינים, ונוגעים בנושאים חברתיים רחבים, לאו דווקא באלמנט המוצרי של חברות התרופות. הפסטיבל מלמד שרלוונטיות הפכה להיות שם המשחק, ומכאן[ שעזרה למטופלים](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%93/2020/01/03/featured/ "חווית המטופל ושיתוף המטופל זה לא אותו דבר – לקח מהכנס השנתי לאיכות ברפואה") בנושאים החשובים להם, תורם גם לפרסום ולגם לכבוד המוענק להם. [כבר למעלה מ-6 שנים שיש לקאן קטגוריות ייעודיות לתחום הבריאות והפארמה](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%a7%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%93-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90/2017/06/21/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/ "כבר למעלה מ-6 שנים שיש לקאן קטגוריות ייעודיות לתחום הבריאות והפארמה"). במהלך השנים היו לפסטיבל לא מעט צרות עם קטגוריית הפארמה שלא הצליחה לייצר עבודות באיכות מספיקה וסיימה עם תוצאות מאכזבות וללא זוכים בגרנד פרי. בשנים האחרונות נראה שיפור, וקמפיינים שונים הגיעו להישגי אריה הזהב וגרנד פרי. מרבית העבודות הזוכות הן בפרסומות ועבודות שעוסקות בהעלאת מודעות למחלות, מצבים רפואיים שונים וכלים להתמודדות. תמיד ניתן ללמוד מעבודות זוכות ולראות מרכיבים שונים בקמפיינים מנצחים, קצת כמו הסופרבול, קאן הוא מקום ללמידה. #### קאן גרנד פרי לפארמה: לגלול רגשות בפרקינסון [מחלת הפרקינסון](https://www.parkinson.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/ "מחלת הפרקינסון") זו מחלה כרונית, מתדרדרת וללא מזור אמיתי. המתמודדים עם המחלה סובלים ממגוון רחב של בעיות כאשר הידועה בהן היא הרעד או העדר שליטה בתנועות הגוף. עם זאת המחלה מתאפיינת גם בזמנים הנקראים "off" בהם חולה הפרקינסון "תקוע" ולא מצליח להזיז את עצמו. לחולה פרקינסון יכול לקחת לפעמים זמן ארוך ביותר לצאת מהמיטה ולהתחיל את הבוקר. תופעה נוספת שממנה סובלים חולי הפרקינסון הנה העדר יכולת להביע רגשות בפנים ([היפומימיה](https://iw.approby.com/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/ "היפומימיה")). לצורך שימור היכולת הזו הם אמורים להתאמן מול המראה בעשיית פרצופים. האימון הזה אמור לקחת 25 דק' ביום, וכמובן שקשה מאוד למטופלים לשמור על שגרה שכזו,. מה גם שלעמוד מול המראה ולעשות פרצופים מביך עבור רבים מהם. כאן נכנסו חברת התרופות [EuroFarma ](https://eurofarma.com/ "EuroFarma ")הברזילאית וסוכנות הפרסום Dentsu לסייע עם פתרון יצירתי המשלב טכנולוגיית AI לזיהוי פנים ואת הפיד של הרשתות החברתיות. זיהוי הפנים באמצעות AI מאפשר למטופלים להתאמן ולבטא רגשות שתורגמו לאימוג'ים ולפעולות רלוונטיות ברשתות החברתיות שלהם. חיוך ללייק, עצב לסקרול למעלה ועוד. הכל ניתן לראות בסרט של הקמפיין שזכה בגרנד פרי בקטגוריית הפארמה. מה שחשוב כאן הוא הבנת הצורך, והפיתרון היצירתי המאפשר שימוש בפנים לביצוע גלילה (פעולה שבעצמה לא קלה לחולי הפרקינסון) ושילוב עם אימון חשוב שמסייע להם לשמור על אלמנט חשוב של אנושיות – הבעת רגשות. סרטון ההגשה לקאן מתוך אתר IB Bonline#### קאן גרנד פרי לבריאות ואיכות חיים: עובדים עם סרטן כ-50% מחולי הסרטן בעולם מפחדים לספר למעסיק שלהם שחלו. רבים מחולי הסרטן במדינות שונות מפוטרים בשל מחלתם. על פי מחקר, של חברת הפרסום פובליסיס, 92% מהמשיבים טוענים שיחס חיובי של מקום עבודתם למחלתם תרם לבריאותם. הנתונים הללו הם חלק מקמפיין שזכה בגרנד פרי בקטגוריית הבריאות ואיכות החיים – [Workingwithcancer#](https://www.workingwithcancerpledge.com/ "Workingwithcancer#") והפך לתנועה ממשית. כ-600 חברות בעולם, בהם כ-30 מהחברות הגדולות בעולם החליטו לקחת על עצמם אחריות ולאפשר למתמודדים עם סרטן ליהנות מביטחון תעסוקתי תוך כדי. בין היתר חברות כגון גוגל, דוסני, LVMH, אבווי, מקדונלדס ועוד הצטרפו. בישראל, לרבים יש סוג של ביטחון תעסוקתי בזמן הסרטן, אבל הוא לא מלא ולא תמיד מספק את כל הצרכים, בטח למי שאין ביטוחים פרטיים. היחס של המעסיקים, שמנסיוני על פי רוב הוא חיובי, ולכן כנראה אנו לא רואים קמפיין כזה בישראל (לגמרי יש מצב שאני טועה פה). אבל בעולם לא תמיד יש רשתות סוציאליות משמעותיות, ובכל מקרה "יציאה" שכזו ממעגל היכולת לעבוד אינה מותירה לפעמים דלת חזרה לאחר שנה או יותר במאבק. ולכן מדובר בקמפיין שנוגע בעניין חברתי עמוק. על מנת לעשות אימפקט, החליטו בפובליסיס להשיק את הקמפיין בועידת דאבוס. ואכן האימפקט נוצר וחברות הצטרפו להתחייבות שהקמפיין מציע. מעבר לאתר, לפעילות ציבורית, ולפעילות עם חברות מובילות, יש לקמפיין גם סרטונים מצוינים המראים מגוון אספקטים של התמודדות עם עבודה של חולי סרטן. בחרתי להראות שניים. הסרטונים הופקו עם בית החולים סלואן קטרינג עבור הסופרבול שנתן לקמפיין במה ציבורית משמעותית ביותר. #### קאן גרנד פרי: התמונה האחרונה קמפיין "התמונה האחרונה" שזכה בגרנד פרי אף הוא, נועד להביא לדיון ציבורי את נושא ההתאבדויות, ואת העובדה שהתאבדות לא תמיד "נראית" כמו שאנחנו חושבים. הקמפיין הוא תוצאה של שילוב כוחות של עמותת CALM -Campaign Against Living Miserably וערוץ הטלוויזיה האנגלי ITV. הקמפיין החל עם תצוגה של 50 תמונות של אנשים שנראים שמחים ובשיא חייהם ליד הנהר בלונדון. יומיים לאחר מכן תוכנית הבוקר של הערוץ חשפה מה עומד מאחורי התמונות והעבודה שאלו התמונות האחרונות של אנשים שהחליטו לקחת לעצמם את החיים. הקמפיין עורר שיח נרחב באנגליה סביב נושא ההתאבדויות והדרך לסייע לסובלים. מעבר לתערוכה וליחסי הציבור הובל קמפיין בכל כלי המדיה, כולל שימוש במשפיענים, מותגים ועוד על מנת להעצים את סיפורה של "התמונה האחרונה". בנוסף לתמונות נעשה גם שימוש בסרטונים אחרונים של אנשים שהתאבדו ובו הם נראים שמחים ומלאי חיים מה שמעצים את הפער. השיח סביב הנושא ברשתות עלה ב-30% בזמן הקמפיין, והדיון על הסטיגמה סביב איך "נראית" התאבדות גדל באופן משמעותי. מדובר בנושא משמעותי ביותר, בטח לאחר הפנדמיה שפגעה בחוסן הנפשי של רבים. גם כאן, רואים נושא בעל משמעות ציבורית ורלוונטיות מטופל באופן ייחודי, שובר מוסכמות. כמו כן רואים את החשיבות הרבה של "ייצור שיח" סביב הקמפיין ולא רק פעילות פרסומית. #### קאן גרנד פרי: ההופעה האחרונה ההופעה האחרונה, הוא קמפיין ייחודי שנוצר משילוב ידיים של חברת ביטוח חיים "פרטנרס לייף" וסדרת טלוויזיה ידועה בניו זילנד "Brokenwood Mysteries" בה מפוענחים מקרי רצח כל פרק. מטרת הקמפיין היתה להעלות את המודעות לצורך בביטוח חיים, שמסתבר שאינו פופולרי במיוחד בניו זילנד, מה שהופך אותה לאחת המדינות עם חסר ביטוחי משמעותי. שיתוף הפעולה בה לידי ביטוי בכך שבסוף כל פרק, דמות הנרצח בפרק חוזרת לחיים, להופעה אחרונה. בתוך כך נוצרת סצינה נוספת לפני הכתוביות בה הדמות מדברת על הצורך בביטוח חיים כי לא ניתן לדעת מה יקרה לך, וזאת תוך כדי שהות בתוך חדר המתים. כמובן שהחיבור התוכני החזק, ויצירת הסיטואציה המושלמת לדיון על מוות ללא ידיעה מראש מחזק את המסר. התוצאות לא איחרו לבוא – 135% עליה ברכישת ביטוח חיים בחברה במהלך הקמפיין, ועליה של 75% בלידים ישירים ליועצי הביטוח של החברה. זאת בנוסף לשיח ציבורי חיובי על החיבור הנכון של המותג לתוכן הטלוויזיוני. #### עוד קאן אחד: המחזור, לא מה שחשבתם העיסוק בדימוי של המחזור הנשי בפרסומות הוא נושא טעון שזוכה להתייחסות רבה בשנים האחרונות. בגדול לנשם דיי נמאס מכך שהמחזור מוצג כתקופה מלאת נוזלים כחולים, פעילות כיפית ונשים לא מציאותיות. נעשו לא מעט קמפיינים שכניסו אל השיח שמדובר בהפרשה לא כחולה, ובתופעה שאינה תמיד רצופה בהנאה וקפיצות לבריכה. זו חלק מתנועה לפרסום שאינו מוכר רק פנטזיות ורק גוף משולם. ועכשיו מצטרף עוד קמפיין מעניין מחברת Essity המוכרת מוצרי הגיינה לנשים שכבר עשתה בעבר קמפיין בנושא בשם "סיפורים מהרחם". כעת Essity יצרה קמפיין נוסף בשם Periodsomnia שניתן לומר שזה היעדר שינה בגלל מחזור. בסרטון רואים סצינות ריאליסטיות המערבות גם קצת דם, ועוד קולות והפרשות של נשים אמתיות יותר במיטה בעת מחזור. הצילום נעשה בשילוב של מצלמה תרמית להראות את הסבל והחום שנשים סובלות מהם בלילה עם מחזור. זה קמפיין ישיר, שאמור לסייע גם בהשקת המותג בארה"ב אבל תורם לשיח שמנרמל את המחזור בקרב נשים ומכיל גם את הקושי הכרוך בכך, ואת הלגיטיציה לדבר על הנושא בצורה אמתית. סרטון ההגשה של Periodsomnia לפסטיבל קאן #### קאן: רלוונטיות ויצירתיות בסופו של יום ניתן לראות [שבקאן השנה](https://www.lovethework.com/en-GB/cannes-lions/health-wellness?entry_type_id=23&year=2023) כמו גם בכמה שנים קודם לכן, היצירתיות והרלוונטיות של השיח מנצחים הפקות משופשפות ונוצצות. חדירה לשיח מאפשרת למותגים להיתפש כחלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה ומאפשרת לאפקט להתגבר. אלה אולי לא תובנות חדשות, אבל בשווקים של בריאות בהם נהוג לרוב להפחיד או למכור עתיד ורוד, זו בהחלט תובנה משמעותית. בנוסף ניתן לראות שאין חלוקה לפי "מדיה" בקמפיינים הללו ויחסי ציבור, משפיענים, דיגיטל וטלוויזיה מעורבבות כקמפיין אחד גדול. עוד אנו רואים שגם חדשנות טיפולית של ממש יכולה לבוא גם מאגפי השיווק. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, בריאות 2.0, כללי **תגיות:** בריאות, חברות תרופות, חולים, מדיה חברתית, מידע רפואי, פרסום רפואי, קאן --- ### [Chat GPT ברפואה - הטוב הרע וההזיה](https://e-pochonder.com/chat-gpt-ברפואה-הטוב-הרע-וההזיה/2023/09/17/רפואה/) **Published:** ספטמבר 17, 2023 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** Chat GPT - בינה מלאכותית יוצרת - הניעה דיון נרחב גם ברפואה. שני מקרים מעניינים מאפשרים להבין את המורכבות של הטכנולוגיה **Content:** כמות המלל הנשפכת על Chat GPT – בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) – כה גדולה שהיא מתחרה רק עם כמות המלל עליו התאמנו המודלים. הכניסה המהירה והדרמטית שלה לחיינו נראית כמו אחת המהפכות הטכנולוגיות המהירות שעוברות על האנושות מאז ומעולם. וכמו בכל מהפיכה, יש תומכים נלהבים, מתנגדים ברורים, שוחרי אסונות ומי שמנסים להסתכל בכל הצדדים. וכמו בכל מהפכה רק ההיסטוריה תדע לשפוט מי מהם יצא חכם, ומי פחות. דליתי מהררי המלל שתי דוגמאות מעניינות [ליכולות מעוררות התקווה ](https://e-pochonder.com/a-rabbit-is-out-of-the-hat-%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%90%d7%a8%d7%98-%d7%90%d7%a4-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8/2024/01/28/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/ "A Rabbit is out of the hat: מהי הבשורה של הסטארט אפ המדובר")ומעוררות השאלה של המודלים הלו ברפואה. דרכם אנסה לתת קצת כיוונים לדיון. ד"ר ברטאלאן מסקו עם סרטון קצר על שימושים של Chat GPT בתחומי הרפואה. #### Chat GPT וקווים מנחים לטיפול בסרטן הקווים המנחים הנפוצים והמקובלים כיום לטיפול בסרטן, נערכים ומפורסמים על ידי ה- National Comprehensive Cancer Network, וידועים בקיצור בשם [NCCN Guidelines](https://www.nccn.org/guidelines/nccn-guidelines). ב[מחקר חדש](https://jamanetwork.com/journals/jamaoncology/fullarticle/2808731) שפורסם בכתב העת המדעי JAMA Oncology ניסו החוקרים לבדוק את הידע של מודל השפה הגדולה ChatGPT בעצות והמלצות לטיפול בסרטן. החוקרים יצרו 4 טמפלטים לפרומפטים לבקשת עצה והמלצה מהמודל כל הטמפלטים היו כאלה שלא נתנו רמז לתושבה המצופה. צורה זו של פרומפט מיועדת ל- Zero Shot Learning (קרי תשובה על שאלה בודדת ללא דו שיח) . לתוך הטמפלטים יצקו 26 תיאורי מקרה הקשורים בסרטנים הנפוצים ביותר – סרטן שד, ערמונית וריאות. סך הכל נוצרו 104 פרומפטים לבדיקה ב – Chat GPT 3.5 ונתנו למומחים באונקולוגיה לשפוט את התשובות של Chat GPT לפי מידת ההתאמה שלהם לקווים המנחים. בתקשורת הרחבה בארצות הברית נכתב ששלושים אחוז ממהמלצות לא תאמו את הקווים המנחים, אך זה קצת מטעה. ב-98% מהמקרים נתן המודל לפחות המלצה טיפולית אחת. כל ההמלצות הללו היו בהתאמה לקווים המנחים, אך ב-30% מהמקרים נכללה המלצה נוספת שאינה תואמת את ההמלצות של הקווים המנחים. בנוסף, ב-12.5% מהמקרים נוספו גם המלצות שהוגדרו על ידי החוקרים כהזיות של המודל – קרי אינן תואמות למקרה, כמו המלצה על טיפול מקומי למקרה של סרטן מפושט. על פניו, ניתן לראות בכך הצלחה או כישלון של המודל, תלוי על מה מסתכלים. אבל צריך לזכור שהיענות וטיפול על בסיס קווים מנחים אינו מהווה 100% גם מהמלצות המומחים באונקולוגיה, ישנם מחקרים רבים מראים כי מדובר באחוז מסוים של טיפולים שאינם תואמים את ההנחיות. במחקר אחד דובר על 85% התאמה, באחרים לא היה ברור בדיוק אחוז הההמלצות שאינן תואמות. עם זאת, יש להניח שלסטייה של הרופאים יש ביסוס אחר, מה שלא ברור מדי כאשר מדברים במודל שפה גדולה. החוקרים עצמם מסכמים את המחקר באופן יחסית מאוזן, ראשית הם מסבירים שפרומפטים המכוונים ל-zero shot הם כאלה שעלולים לייצר יותר טעויות. שנית, הם מסייגים שהמודל לא מתיימר להיות תוכנה רפואית מאושרת ולכן ככל הנראה לא עבר בקרה מספיקה בהקשר הרפואי. אך זה לא כזה משנה, כי אנשים בכל זאת פונים למודלים אלו כדי לקבל עזרה. #### אחרי 17 רופאים, ושנים של סבל, הילד אובחן על ידי Chat GPT סיפורו של אלכס מאפשר הצצה מזווית אחרת על התועלת הרפואית של Chat GPT. אלכבס הוא ילד חמוד שהחל מגיל מוקדם החל לסבול מכאב משמעותי שגרם לו להתפרצויות בכי קשות. בהמשך החל ללעוס דברים, חווה כמה שנים של כאב ועצירת גדילה. בכל הזמן הזה הוריו לקחו אותו מרופא לרופא ללא מענה אמיתי. בשל הלעיסה פנו לרופא שיניים, שהפנה לאורתודנט שמתמחה בטיפול במעבר אוויר והוא החל טיפול שנראה מועיל, אך לא באמת פתר את הבעיה. בנוסף לכאב ולקושי, זיהו ההורים גם עצירה בגדילה. רופא הילדים אליו פנו בעניין, ייחס את עצירת הגדילה לבעיות הנובעות מהמגיפה. בנוסף לכל אלו הילד גם חווה גרירה ואי שיווי משקל על אחד מרגליו. סך הכל חווה הילד אלכס מעבר של כ-17 רופאים שונים ללא אבחנה משמעותית שפתרה את שילוב הסימפטומים הלא ברור. ![אלכס, הילד שאובחן על ידי chat GPT](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/09/a-boy-saw-17-doctors-over-3-years-for-chronic-pain-chatgpt-v0-FEGgkiKZxdzJrWmZWAS8iSsVutegD2tJ6RTfEr8aPDA.webp "a-boy-saw-17-doctors-over-3-years-for-chronic-pain-chatgpt-v0-FEGgkiKZxdzJrWmZWAS8iSsVutegD2tJ6RTfEr8aPDA - e-פוכונדר")הילד אלכס תמונה מתוך reddit כל אלה הביאו את אמו של אלכס, בייאושה לפנות בתחילת השנה ל-Chat GPT. היא סיפרה למודל את כל מה שעבר על הילד שלה, והמודל מצידו הציע תסמונת הנקראת Tethered cord syndrome. שכאשר קראה עליה עשתה המון שכל. בהמשך השתמשה האם באבחנה על מנת למצוא ולהיכנס לקבוצת פייסבוק של הורים לילדים הסובלים מהבעיה, וראתה בסיפורים שלהם הרבה מן המשותף עם בנה אלכס. לאור התגלית פנתה לנוירולוגית ילדים, שלאחר שהסתכלה ב-MRI של הילד בהצליחה להבין מה הבעיה במהירות. היא ראתה ספינה ביפידה חבויה, אשר הביאה לגירוי של חוט השדרה. זהו מצב רפואי שלא קל לאבחן, ללא ספק, אך היה אמור להיות מאובחן אחרי 17 רופאים. [בכתבה](https://www.today.com/health/mom-chatgpt-diagnosis-pain-rcna101843) המספרת על המקרה, האם מספרת שהבעיה היא שכל רופא היה מומחה במשהו ספציפי ולא הצליח להסכל מעבר לזה. והנה פה מודל השפה הביא חיבור בין הסימפטומים למשהו הגיוני, שפתר כאב וסבל של שנים עבור אלכס והוריו. סיפורי נסים כאלה הם גם חלק מהתהליך שעובר כיום על הטכנולוגיה, והיה[ גם במהפכות קודמות](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%90%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%99/2012/09/14/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/ "רשת רפואה – פייסבוק ככלי דיאגנוסטי"), כמו סיפורים על ילדים שאובחנו במחלות נדירות בשל חכמת ההמונים ברשתות החברתיות ועוד. #### אז טוב רע או הזיה? החלק הטוב והחשוב שממלאת טכנולוגיה הוא ביצירת אופציות נוספות, וחיבור לא סטנדרטי או שונה לפעמים של אותם נתונים. יצירה ובחירה של אופציה. מה שחשוב, הוא השיח המשותף של המטופלים יחד עם הצוות המטפל שלהם. החזרה אל הצוות עם ההצעה של הטכנולוגיה לדיון מחודש. זו הדרך הנכונה לנהל ולאמת את ההמלצות של Chat GPT. וכאן התקווה של החיבור. אז אינני יודע אם "כולנו נמות" והאנושות תיעלם, או לחילופין כולנו נוכל נוח והטכנולוגיה תעשה הכל עבורינו, מה שבטוח שיש פה אופציה משמעותית לשיפור ותהליך שינוי. ואת זה צריך לנהל וללמוד. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, בריאות 2.0, כללי, רפואה **תגיות:** Chat GPT, אינטרנט, בינה מלאכותית, בריאות, חולים, מחקר, מידע רפואי, רפואה 2.0 --- ### [סוף להתברברות: אפליקציית ניווט לבית חולים](https://e-pochonder.com/סוף-להתברברות-אפליקציית-ניווט-לבית-חו/2014/03/10/בריאות-2-0/) **Published:** מרץ 10, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** יש יתרונות ויש חסרונות בהיותך בלוגר, היתרונות הוא החופש לכתוב על מה שאתה רוצה, והנה אני כאן חופר לרוב על נושאים שלא מתעסקים בהם שם בחוץ,אבל לפעמים זה מבאס שאתה לא מקבל את החדשות כמו שאר אמצעי התקשורת. אז נכון זה קצת באיחור, אבל עדיין שווה לכתוב על זה. בית החולים כרמל של שירותי בריאות כללית השיק בסוף השבוע הקודם אפליקציה המאפשרת ניווט בבית החולים. רעיון בסיסי, אבל בפועל אין כמעט בתי חולים שיש להם את זה, והתועלת שלו למטופלים ובני משפחה הוא אדיר. בסופו של יום ניווט בבית חולים הוא קשה, גם בגלל ששמות המחלקות והמכונים לא תמיד נהירים, אבל גם בגלל שלרוב שאנחנו שם אנחנו במצב של מצוקה כלשהי אז למי יש סבלנות לדקדק עם שלטים. [![ניווט בבית חולים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/מחוברת-1-300x225.jpg "מנווטים בבית חולים - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/מחוברת-1.jpg)האפליקציה בפעולה על פי בית החולים עולה שממחקרים שנערכו ברחבי העולם עולה כי בעיית " איך להגיע " טרם נפתרה ב 100%. המחקרים מצביעים על כך כי מתחמים מסובכים, מסדרונות ארוכים ושילוט מורכב מהווים גורם שמעלה את החרדה בקרב חולים המגיעים לטיפול בעת משבר. המטרה היא לאפשר למטופלים ולמגיעים לביה"ח הגעה מדויקת קלה ומהירה למקום אותו הם מבקשים וכן להקל על בעלי מוגבלויות. בבדיקות שנערכו בבתי חולים בעולם נמצא גם כי 25% מהמבקרים פונים לקבל הוראות הכוונה בעמדות המודיעין למרות השילוט הקיים . המערכת שהושקה בבית חולים כרמל פועלת בצורה דומה ל- WAZE ופותחה במיוחד לצורכי המבקרים בבתי החולים. היא ממקמת במדויק את המשתמש, בתוך מבנה בית החולים, באמצעות הסמרטפון שלו. המערכת כוללת מפת ההתמצאות ומשלבת נקודות עניין מרכזיות, כמו שמות המחלקות או היחידות, מיקום המעליות, שם הקומה בה נמצא המטופל במעבר בין קומות וגם את מיקום הקפיטריה. האפקליציה מתממשקת עם WAZE ו google map ולכן ניתן להשתמש בה כבר מהבית ועד המחלקה. האפליקציה כוללת גם מידע שימוש על המחלקות והמרפאות בבית החולים כגון שעות פעילות ושעות ביקור. האפליקציה הפעילה בשלב זה רק באייפון תומכת ב-4 שפות. את האמת פתרון חשוב לשיפור השירות וקצת מוזר שלקח כל כך הרבה זמן לבנות אותו. והנה סרטון על טכנולוגיה אחרת יחסית מעניינת לתת פתרון לבתי חולים: ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** waze, אפליקציה, בית חולים, בית חולים כרמל, חולים, מטופלים, ניווט, שירותי בריאות כללית --- ### [חברות התרופות זקוקות להערכה מחדש כדי להצליח בבריאות דיגיטלית - דוח](https://e-pochonder.com/חברות-התרופות-זקוקות-להערכה-מחדש-כדי-ל/2023/04/26/blog/) **Published:** אפריל 26, 2023 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** חברות התרופות חייבות לעשות הערכה מחדש של האסטרטגיה שלהם בתחום הבריאות הדיגיטלית ושיתוף הפעולה עמם. כך קובע דוח חדש של חברת HealthXL **Content:** חברות התרופות נמצאות בתחילתו של עידן חדש בפעילותן בתחום הבריאות הדיגיטלית, כך טוען דוח חדש של חברת [HealthXL](https://www.healthxl.com/ "HealthXL") המתמחה במתן שירותי ייעוץ ומידע בתחום הבריאות הדיגיטלית לחברות התרופות וליזמים בתחום. לטענת החברה, מעורבות חברות התרופות בתחום נמצא בצומת דרכים לאחר הלקחים שנלמדו במגפת הקורונה, וכן בשל המצב הכלכלי העולמי. עם זאת, החברה רואה במצב החדש כהזדמנות לשינוי אסטרטגי שיביא לשותפויות מוצלחות יותר בעלות השפעה וביצוע בסדרי גודל, ולא רק בפיילוטים קטנים. #### שלבים בהתבגרות [על פי הדוח, הנקרא Pharma 3.0](https://www.healthxl.com/blog/pharma-3-0-doing-digital-health-better "על פי הדוח, הנקרא Pharma 3.0"), חברות התרופות נמצאות על מסלול התבגרות בכל הקשור למעורבותן בתחום הבריאות הדיגיטלית. הדוח מבוסס על המידע שמצטבר בפלטפורמה של HealthXL וכן על ראיונות עם 12 מומחים בתחום שהם בעלי תפקידים בכירים בחברות התרופות ועולם הבריאות הדיגיטלית. מתוך הראיונות, מחלקות מחברות הדוח את שלבי ההתבגרות של תעשיית התרופות בתחום עד כה ל- 2 עד 3 שלבים. **השלב הראשון עד פרוץ המגיפה** היה שלב ההתנסות, בו החברות ביצעו מגוון רחב של התקשרויות, ניסיונות ופיילוטים לעייפה עם חברות בריאות דיגיטלית. מה שנעדר מהשלב הזה זו אסטרטגיה ברורה של החברות – למה הן עושות את זה וכיצד זה תורם לעסקי הליבה שלהן. התוצאה הייתה בעיקר : ["תיאטרון חדשנות" ](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9a-%d7%aa%d7%9e%d7%a0%d7%a2%d7%95-%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%a0%d7%a5-%d7%91%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95/2021/02/07/blog/ "כך תמנעו ממלכודת "החפץ המנצנץ" בטרנספורמציה דיגיטלית")וכמה כישלונות עסקיים. **[השלב השני הגיע יחד עם מגפת הקורונה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9e%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a8/2020/04/19/blog/ "מרי מיקר מפרסמת דוח טרנדים ייעודי למשבר הקורונה")**, וממש לפניה, שהחברות הגבירו את ההשקעות בחברות בריאות דיגיטלית, החלו לבצע חשיבה על ההזדמנות האסטרטגית והגבירו מעורבות בתחום. האימוץ המואץ נבע גם ובעיקר מאילוצי המגיפה אך גם מההתקדמות הרגולטורית בתחום והתבגרות שוק הבריאות ביכולת להתמודד עם פתרונות אלה. למרות ההאצה, ובשנה השלישית מאז החל השינוי בחברות עדיין לא רואות החזר השקעה משמעותי בתחום הבריאות הדיגיטלית, המצב הכלכלי החדש מצריך הידוק חגורה הפוגע ישירות בפרויקטים מסוג זה שעדיין אין להם התאמה אסטרטגית עמוקה לחברות. וכך עולה מחדש השאלה: האם תעשיית התרופות היא בכלל "בית" לפתרונות רפואה דיגיטלית. **השלב השלישי** לטענת מחברות הדוח הוא כעת, ו[הוא מבשר שינוי כיוון וצמיחה נכונה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa/2017/06/04/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/ "מרי מיקר: הבריאות הדיגיטלית בנקודת מפנה"). אך לפני שנקפוץ לפתרונות יש להתעכב בשאלה – מדוע זה לא קרה עד כה? ![חברות תרופות ובריאות דיגיטלית - שלבים בהתפתחות על ציר הזמן](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/04/Evolution-1024x565.jpg "Evolution - e-פוכונדר")מתוך הדוח של חברת HealthXL #### כישלונות לא יתומים מחברות הדוח, המתבססות כאמור על בסיס הידע שלהן ושל המומחים איתן דיברו מזהות שתי סיבות משמעותיות שאותה ניתן לפרק למספר תת גורמים: **סיבה ראשונה:** אימוץ טכנולוגיות הרפואה הדיגיטלית היה רצון אמיתי, אך לא הופעלו סטנדרטים גבוהים מספיק ברמת הראיות הקליניות והמדעיות, מחסור בעבודה מותאמת של ניסוי, טעיה ותיקון. כמו גם, ציפיות להצלחה שלא היו ריאליסטיות גרמו לתעשיית התרופות אכזבה ומעצור. על פי הדוח מספר העסקאות, ההשקעות ושיתופי הפעולה שתעשיית התרופות ביצעה עם חברות בריאות דיגיטלית בשנים האחרונות היה משמעותי. בנוסף מינו בחברות Chief Digital Officers כסימן לרצון משמעותי להשתנות. אך אלו שמילאו את התפקידים לא הצליחו לבצע שינוי משמעותי בארגונים שלהם ורבים מהם עזבו. בנוסף כאמור היה אימוץ רחב של טכנולוגיות, [אך לא הופעלו סטנדרטים קליניים ברמה המצופה,](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a6%d7%98%d7%9e%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90/2022/04/18/featured/ "התבגרי או הצטמקי: מה קורה לתעשיית הבריאות הדיגיטלית ?") ויותר מדי תוכניות הוגדרו רק כפיילוטים ולא עברו להטמעה רחבה – מה שקרוי "Pilotitis". תיאום ציפיות לקוי. זהו חלק נוסף בסיבה זו. הבטחות לתוצאים בלתי סבירים, מודלים וציפיות של כניסה לשוק שפשוט לא היו מחוברות למציאות המורכבת. בעיקר ניתן להצביע ללוחות זמנים וחוסר התאמה של דרכי מכירה ויכולות הטמעה. אלו שוב גרמו לאכזבה. בנוסף מציינות מחברות הדוח שמרבית הפעילויות הללו לא הצליחו להגיע להחזר על ההשקעה ולרווחיות משמעותית. בדוח מופרדות פעילויות משלימות שלא הגיעו לאימוץ נרחב ופעילויות שיצאו לדרך כעצמאיות. במיוחד מצוין כי חברות שהשקיעו באסטרטגיות של פעילות בריאות דיגיטליות עצמאיות (מכירה) ספגו מכה קשה אף יותר. **סיבה שניה:** תעשיית התרופות היא שמרנית. היא מורגלת במודלים עסקיים מסוימים ומתקשה להשתנות בתחום זה. בנוסף, בתור תעשייה עתירת רגולציה ובירוקרטיה, התהליכים בחברות התרופות איטיים ומורכבים, וזה לא מותאם לתעשיית של סטארטאפים וטכנולוגיה. לבסוף זוהי גם ההתנגדות הפנימית בארגונים גדולים ובוגרים (תעשיית התרופות) לשינוי. כאשר מפרקים את זה לגורמים אלו הדברים שעולים: מכירת תרופות אינה דומה ואינה מחוברת למכירת תוכנה או טכנולוגיה. כוח האדם, היכולות, החשיבה והמבנים הארגוניים אינם מותאמים. כמו כן המודלים העסקיים שונים מהותית. תהליכים מורכבים וחוסר יכולת להבין את הצורך בפתרונות חלקיים. תרופה יוצאת לשוק, לרוב שהיא "עוברת הכל" והיא במצב הכי טוב שהיא יכולה להיות – בטיחות ויעילות מוכחות. תוכנות שרוצים שיהיו מושלמות נגמרות בדרך ויוצאות מאוחר מדי, כי ההתקדמות של השוק מהירה הרבה יותר. חברות התרופות מתקשות מאוד עם צורת עבודה כזו, ונוטות לשאוף למושלם ומפספסות את הטיימינג. התנגדות לשינוי, יש בזה משהו שהוא יחסית אינהרנטי לתעשיית התרופות כתעשייה שמרנית, מבוססת גדולה וותיקה. זה כמובן גורם למגוון קשיים בעיקר ביצירת יכולות חדשות, מבנם ארגוניים חדשים וגמישות תפעולית. זה מתחבר לנושא הבא בדוח והוא השמת הפעילות של בריאות דיגיטלית בנפרד מהפעילות המרכזית של החברות – מכירת תרופות – ויצירת ארגונים נפרדים. בסופו של יום זה מאט את השינוי, ואת בניית היכולות. #### עידן חדש? Pharma 3.0 לטענת מחברות הדוח, אנו על סף עידן חדש. הגורמים המרכזיים לעידן זה הם: 1. חברות תרופות צריכות לחזור לשולחן השרטוטים ולנסח לעצמן אסטרטגיה ברורה ומותאמת ליכולות והצרכים שלהן ברמה רוחבית. וזאת מכיוון שהבריאות הדיגיטלית לא נעלמה. 2. חברות בריאות דיגיטלית לא מתאימות ינופו החוצה באופן טבעי בשל הירידה בהשקעות והתמקדות ברווחיות. בשל כך חברות התרופות יוכלו לבחור שותפות חזקות התואמות לאסטרטגיה מהותית של החברה, ועולם הבריאות הדיגיטלי יאפשר צמיחה נכונה ומותאמת לסביבה הבריאותית המתגבשת. 3. חברות התרופות נמצאות בצומת נכונה ליצירת היקפי הטמעה משמעותיים של פתרונות בריאות דיגיטלית במערכת הבריאות, אך לצד יכולותיהן, גם הסביבה הנוספת צריכה לעבור התבגרות – ברמת מודלים כלכליים, רגולטוריים ויכולות אימוץ אצל ספקי הבריאות. **ובהרחבה לנושאים אלו כותבות המחברות:** מאסטרטגיית בריאות דיגיטלית, לבריאות דיגיטלית ככלי אסטרטגי. זהו שינוי מחשבתי מהותי בתפישה של פתרונות של בריאות דיגיטלית. במהות חברות תרופות, צריכות להישאר חברות תרופות שלהם אלמנט משמעותי של בריאות דיגיטלית שמתחבר לזה, ולוורטיקלים בהם היא פועלת. קפיצה החוצה, דינה להיכשל. לשינוי זה משמעות רבה ביכולת לבצע השקעות נכונות בארגון, ביכולות ובחיבור של הפתרונות ליכולות הקיימות של הארגון. מיצירת ערך בטווח הקצר לרווחים בטווח הארוך. הניסיון לבחון רווחים ישירים בטווח קצר יהרגו פעילויות אלה, בגלל שהבשלות של הנתונים והיכולות עוד לא שם. אבל ערך ניתן למדוד מיד, גם אם הוא לא ערך כספי ישיר – למשל שיפור היענות לטיפול, נתונים על שיפור קליני בעולם האמיתי ועוד. אלו כלים שיאפשרו בהמשך לתרגם את הפעילות לרווחים. להתחיל מערך ללקוח. הדיון ביצירת ערך נוגע גם לערך הישיר ללקוח, ובו יש להתחיל. יש לבחון חווית מטופל ומטפל, שימוש בכלים לאורך זמן, וביצוע פעולות באמצעות הכלים הדיגיטליים. מיקוד בתחומים אלה בתחילה יאפשר יצירת מוצר טוב יותר לטווח ארוך. חשיבה בגרסאות ולא במושלמות כדי לקדם את הפתרון שלא כמו תרופה. #### מודל 5 חלקים לחשיבה אסטרטגית מחברות הדוח יחד עם המומחים והמומחיות שרואיינו, יצרו כלי בן 5 חלקים על מנת להעריך מחדש את האסטרטגיה הדיגיטלית ולקבל החלטות השקעה בארגון: 1. התאמה לבריאות דיגיטלית – חשבו היכן פתרונות בריאות דיגיטלית יכולים לייצר ערך ללקוחות שלכם. לא פתרונות גנריים, למשל ל"היענות" אלא לחשוב על ההיענות של הלקוחות ולהבין מה המשמעות של הטמעת הפתרונות הללו. 2. מדדים להצלחה – יש צורך לבנות מדדים להצלחה מהתחלה. לא לצאת לדרך בלי הבנה כיצד מודדים. סביר להניח שבהתחלה נסתכל על מדדים של אימוץ ושימוש בפתרון, בהם מדדים של גידול והטמעה רחבה יהיו הכלי לבדיקת הצלחה. 3. משאבים – מה המשאבים, המודלים הארגוניים, התפעוליים והתהליכיים הנדרשים בבריאות דיגיטלית, בטח מרגע שהערך לטווח הקצר נהיה ברור. החלטות השקעה ובניית צוותים נכונה, תהווה כלי משמעותי ליצירת הצלחה. כך למשל היכולת לשחרר ולייצר גרסאות מתמשכות, היא יכולה לא מוכרת לרוב בחברות התרופות. 4. מודלים עסקיים / מודל שותפות – כאשר עוסקים בפיילוטים, המודלים הרבה יותר פשוטים וברורים. אך כאשר רוצים לייצר מודלים לטווח ארוך עם הסביבה העסקית צריך לחשוב שוב, ולייצר שותפויות בעלות ערך לטווח ארוך בהם יש אפשרות לכולם להרוויח. לדוגמא – פעמים רבות פתרונות בריאות דיגיטלית ממומנים בדומה לתרומות, זה ברור שמודל כזה יקרוס מרגע שתרופה תרד מפטנט או יקוצצו תקציבים. מודל אחר, אפילו על החזר בסיסי של ההשקעה יהיה יותר בר קיימא לאורך זמן. 5. מודל עסקי להתרחבות. לאחר השיפצורים לאורך זמן בטווחים הקצרים והבינוניים, חייבים מודל עסקי ברור לטווח הארוך שיאפשר השקעה משמעותית וגידול בפריסת הפתרון. צריך לממן ארגונים פנימיים הולכים וגדלים. ![חברות תרופות ובריאות דיגיטלית מודל 5 שלבים לחשיבה אסטרטגית עבור חברות התרופות](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/04/strategy.png "strategy - e-פוכונדר")מתוך הדוח מודל 5 חלקים לאסטרטגיה ארוכת טווח למרות האופטימיות של הדוח, השינוי שמתבקש בתעשיית התרופות, אינו פשוט, והכוויות שחלקן מתוארות כאן בדוח, הן משמעותיות ועלולות ליצור אפקט שלילי. בנוסף הירידה באימוץ של חלק מהפתרונות שגדלו מאוד בזמן הקורונה, ופשיטות רגל של מספר חברות הנחשבות למשמעותיות בתחום, כמו [Pear](https://peartherapeutics.com/pear-therapeutics-files-for-chapter-11-and-will-seek-to-sell-assets-through-sales-process/ "Pear") מצריכות הרבה מחשבה לאן הולכת התעשייה. מצד שני הגידול האקספוננציאלי ביכולות המחשוב בחודשים האחרונים, מביא אותנו לעידן חדש ומשמעותי, והשינוי עלול להיות בלתי נמנע. זמנים מעניינים בכל מקרה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, בריאות 2.0, כללי **תגיות:** בריאות דיגיטלית, חברות תרופות, חולים, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מרי מיקר מפרסמת דוח טרנדים ייעודי למשבר הקורונה](https://e-pochonder.com/מרי-מיקר-מפרסמת-דוח-טרנדים-ייעודי-לקור/2020/04/19/blog/) **Published:** אפריל 19, 2020 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** מרי מיקר מפרסמת דוח ייעודי למגיפת הקורורנה וסוקרת את הטרנדים הכלכליים והטכנולוגיים המרכזיים העולים מהמשבר וישנו את העתיד **Content:** קרן ההשקעות בונד, המתמחה בהשקעה בחברות טכנולוגיה, שחררה דוח מיוחד בנוגע למגיפת הקורונה למשקיעים וללקוחות שלה, כך [נחשף על ידי האתר Axios](https://www.axios.com/mary-meeker-coronavirus-trends-report-0690fc96-294f-47e6-9c57-573f829a6d7c.html). הדוח מכיל 28 עמודים ומהווה סקירה מרתקת של המצב הנוכחי כולל לא מעט תובנות מרתקות באשר למשמעות של [מגיפת הקורונה](http://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%91%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%95%d7%9e/2020/03/11/featured/) (COVID19) לכלכלה, למערכת הבריאות, השוואות היסטוריות של חבילות חילוץ וכמובן גם התייחסות ייעודית לשאלה כיצד הטכנולוגיה הושפעה ומשפיעה על המשבר הזה ועל הצפוי לנו לאחריו. מה שמעניין זו העובדה שהצוות שכתב את הדוח המיוחד הוא הצוות של [מרי מיקר, הידועה בדוח השנתי ](http://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa/2017/06/04/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/)המקיף שלה על הטרנדים הבולטים ברשת. הדוח הובא לידיעתי על ידי אלית מן ביטון. ![לוגו של בונד קפיטל](//i2.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/bondlog-1024x422.png "bondlog - e-פוכונדר")לוגו של בונד קפיטל מתוך האתר שלה #### הדוח עוסק במגוון דברים ואלו ראשי הפרקים שלו: - משבר הקורונה – שוק ואפטר שוק - וירוסים ומיקרובים – גורמי משבר תקופתיים - אנשי חדשנות קריאייטיבים (גלובלית + בשיתוף) ינצחו את המשבר הזה - שינויים מהירים מייצרים צמיחה בשני הכיוונים: 1. מדענים, אנשי חדשנות, מומחי תוכן מקבלים מקום יותר משמעותי בשולחן ההחלטות. 2. איזון בית עבודה חדש. 3. [האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9a-%d7%aa%d7%9e%d7%a0%d7%a2%d7%95-%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%a0%d7%a5-%d7%91%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95/2021/02/07/blog/). 4. עליה בשירותים לפי דרישה גם לעובדים וגם לצרכנים (כמו אובר אבל בתעשיות אחרות). 5. הסיוע של הממשלות למשק חייב להיות מונע עלי ידי טכנולוגיות עדכניות וטובות יותר. 6. שנת 2020 תהיה מדרגה [משמעותית בפונקציית ההתפתחות של הטכנולוגיה ברפואה](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94-fda-%d7%9c%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/2021/01/31/featured/). 7. ניצנים ראשונים של צפייה בספורט דיגיטלי כמסמן דרך אינטראקציה חברתית. - העולם לא מסתיים כל כך מהר. נעבור את זה אך העולם לא יהיה אותו דבר לא אתרגם ואעבור על הכל. אנסה להתייחס לנקודות הנוגעות יותר לבריאות, רפואה וטכנולוגיה. למטה ניתן לראות את הדוח המלא שהעלאתי עבורכם ל-Slide share. #### ניתוח המשבר הכלכלי כפי שניתן לראות מראשי הפרקים של הדוח יש בו סקירה נרחבת יחסית. כמה נקודות בהקשר הכלכלי ששווה בכל זאת להזכיר. ראשית, מיקר וכותבי הדוח משווים את העוצמה של המשבר ואת מהירות התגובה העולמית לקצב של רעידות אדמה שיוצרות שבר קרקע ומתקדמות בקצב מסחרר של 138 מייל בדקה. בתוך כך מציינים כותבי הדוח ש-93% מ-193 מדינות העולם דיווחו על מקרי קורונה מאושרים. כמו כן מציינים כותבי הדוח שהתגובה המרכזית היא נקיטת צעדים של ריחוק חברתי ושליטה בתנועה של האזרחים ככלי ליישור העקומה. נכון לזמן כתיבת הדוח, נראה כי כל 20 הכלכלות הגדולות בעולם יישמו צעדים אלו, מה שמשפיע על 80% מהתוצר הלאומי הגולמי. ![הגידול במספר המדינות עם מקרי קורונה](//i2.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/G20.jpg "G20 - e-פוכונדר")מספר המדינות עם מקרי קורונה מאושריםהגרף הנ"ל, המראה את רגע ההצטרפות של מדינות עם חולה מאושר, מעניין כי גם הוא נראה אקספוננציאלי, הגם שהוא בעל מספר סופי של מדינות בקצהו. המשמעות של זה היא כמובן העצירה המשמעותית ביותר של הכלכלה העולמית מאז המשבר של 1929. ![זמן ההפעלה של צעדי ריחוק חברתי - 20 הכלכלות הגדולות](//i3.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/social-distnacing.png "social-distnacing - e-פוכונדר")ריחוק חברתי 20 הכלכלות הגדולותלמרות הנזק המשמעותי שהריחוק החברתי מביא עמו, כותבי הדוח מסכימים כי זהו צעד הכרחי, ואף נמצא כיעיל ביותר, שכן בכל המדינות שהפעילו את הכלים הללו ירד קצב ההכפלה במספר החולים בוירוס הקורונה מ-3 ימים לכ-10 ימים לאחר 21 יום מרגע שסגר כזה או אחר מופעל. כותבי הדוח לא מתעלמים מדילמת אסטרטגיית היציאה ושמירה על קצב הדבקה סביר לאחר שחרור הכלכלה. #### הניסוי הכלכלי הגדול בתולדות הכלכלה האמריקאית (וכנראה הגלובלית) בדוח משווים את הטרנדים של התעסוקה ושוק המניות האמריקאי לעומת המשבר הכלכלי של 1929, ויש דמיון רב מבחינת הזינוק במובטלים. מה שעוד מעניין הוא ההשוואה של חבילת החילוץ שאושרה בבתי הנבחרים של 2 טריליון דולר, לחבילות החילוץ הענקיות הקשורות בשני המשברים האחרונים (1929, 2008) הגם שברמה נומינלית זוהי חבילת החילוץ הגדולה ביותר וללא ספק המהירה ביותר, הרי שכאחוז מהתוצר היא קטנה יותר מחבילת החילוץ של אובמה, ושתיהן לא מתקרבות ל-New deal שהייתה קרובה ל-40 אחוז מהתוצר של ארצות הברית באותו הזמן. ההשוואה מתייחסת לחוקי החילוץ, כיום הבנק המרכזי בארה"ב מוסיף לחבילת החילוץ עוד 2.3 טריליון דולר של קרן הלוואות לעסקים כולל רכישת אגרות חוב עירוניות. יחד מדובר בכ-20% מהתוצר הלאומי הגולמי של ארצות הברית ו-124% מהכנסות הממשל ממיסים. החוב של ארצות הברית יעלה ל-127% אחוז תוצר. כותבי הדוח טוענים שמדובר בניסוי הכלכלי והפיסקלי הגדול בתולדות ארצות הברית. למרות המספרים האסטרונומיים שבהם מדובר, כותבי הדוח טוענים שהתגובה המהירה והמסיבית הזו אולי לא תספיק, שכן אנחנו מדברים על מגיפה של איבוד הכנסה בשרשרת שאיננו יודעים עדיין את כל עומקה. על פי הדוח החלק הכספי הוא רק צד אחד של משבר הקורונה, ויש להתייחס גם לאמון ולביטחון של הציבור במצבו ובכלכלה. וזה לדבריהם עדיין לא ברור. הם מציבים כמה שאלות מהותיות שהמענה עליהן יבהיר את המצב: מתי אנשים יוכלו לצאת מהבית באופן בטוח תוך איזון של פרטיות וזכויות אזרח? כיצד תקציבי הממשל מגיעים בצורה יעילה לידיים הנכונות כדי להניע את הכלכלה? מה היכולת לתת לעסקים לחזור לחיים ולהניע את הכלכלה תוך הבנה שעוד צפויות סגירות תקופתיות במקרה של זינוק בהדבקה? באיזה אופן יתבצע ניהול החוב הפדרלי, שעלה גם בזמנים הטובים, וכעת מגיע לשיאים?. #### ממגיפה למגיפה – הוירוסים והמיקרובים שהיכו בעולם בדוח עושים סקירה של מצב המגיפות לאורך ההיסטוריה. זו סקירה חלקית כמובן, ויש עוד התפרצויות יותר "מקומיות" בעולם. אך נראה כי ההבדל המהותי כיום הוא שישנם כמה טרנדים משמעותיים מהשנים האחרונות שמחברים את העולם באופן משמעותי. חיבור העולם לאינטרנט וגידול משמעותי בכמות המשתמשים, עליית המסחר הגלובלי, עלייה בתנועת אנשים בין גאוגרפיות שונות, וכן עליה משמעותית באורבניזציה (עיור) של העולם שגורמת למגורים הרבה יותר צפופים. כל אלה סיפקו בסיס לכך שהקורונה יכל להתקדם בין מדינות העולם ותושביהם במהירות חסרת תקדים. ![מצד שמאל גרף הגידול בטיסות לאורך השנים עם 7% בשנה האחרונה. מימן הגידול באורבניזציה לכדי 55% מאוכלוסיית העולם ,](//i2.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/urban-1024x385.jpg "urban - e-פוכונדר")מתוך הדוח גידול בעיור ובתעבורה אווירית#### ההתגייסות הגלובלית בכל החזיתות תופעה מדהימה שמביאים כותבי הדוח, והם מתפעלים ממנה, זו עוצמת התגובה הטכנולוגית, מדעית, רפואית לוירוס הקורונה. זוהי תגובה גלובלית חסרת תקדים, וההשוואה היא לא לפרה-היסטוריה, אלא למגיפת שפעת החזירים שהייתה פה רק לפני כמה שנים. היכולת הגלובלית לשקיפות ושיתוף תוצאות, מידע ו-best practice היא חסרת תקדים. והנה כמה נתונים שמראים זאת: כ-3,000 מחקרים כבר פורסמו אודות נגיף הקורונה, שזה פי 20 ממה שפורסם על התפרצויות של מחלות זיהומיות ביחס לשלב שאנחנו נמצאים מרגע ההתפרצות. כ-500 מחקרים קליניים שונים כבר נמצאים בדרך לחיפוש אחר תרופות, טיפולים וחיסונים כנגד הקורונה. בניסויים אלו ישתתפו כ-5 מיליון אנשים, חסר תקדים במהירות וסדר הגודל. חשוב לציין שהמקום בו מתקיים מרבים המחקר הוא סין. ![מספר המחקרים שפורסמו לעומת מגיפת שפעת החזירים ומגיפת הסארס](//i1.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/publication.jpg "publication - e-פוכונדר")גידול מעריכי במחקריםכותבי הדוח מציינים כי מדובר בשיתופי פעולה המתאפשרים בשל הטכנולוגיה והחיבור הגלובלי באופן שמעולם לא נעשה בעולם הרפואה. לטענתם בקרוב נבין האם התגובה העוצמתית הזו למשבר הזה תישא פירות משמעותיים. #### הטרנדים המשמעותיים שצמחו עד כה **חברות הטכנולוגיה מבנות את הפרדיגמה:** הנושא הראשון שכותבי הדוח מתייחסים אליו הוא כמובן העובדה שכיום החברות הגדולות ביותר במשק האמריקאי הן חברות העוסקות בטכנולוגיות מידע מבוססות ענן, שהוקמו על ידי מנהלים שהם מהנדסים ופותרי בעיות. לדבריהם כיום אנו רואים את החשיבות של כזו חשיבה בהתמודדות עם המשבר מבחינת השימוש בטכנולוגיה ומידע על מנת לבסס תכניות פעולה ולאפשר פעילות ממשלתית ראויה. **איזון חדש בין בית ועבודה:** השינוי הדרסטי שהוביל את כל העובדים לעבודה מהבית, יוצר דפוס חדש וחסר תקדים שבו אין משרד, ואין שום אינטראקציה שאיננה מבוססת טכנולוגיה. כותבי הדוח מציינים כל מיני נקודות ונראה שגם ערכו סקר לא מחייב בקרב חברות שהם בקשר איתן. אני הייתי רוצה להתרכז בשתי נקודות שהועלו. הראשונה היא העליה המטורפת בשימוש בזום מ-10 מיליון ל-200 מיליון משתמשים בפחות מחודש. כאשר הכלי הופך לשחקן משמעותי ביכולת לייצר אינטראקציה יותר אנושית ואישית בין אנשים. יש לציין כי מהסקר נראה כי אנשים רואים את התועלת של פגישות הוידאו כיותר יעילות, מתחילות ומסתיימות בזמן וחוסכות הרבה משאבים מסביב. הנקודה השנייה והחשובה שעולה היא שחברות שעושות שימוש בתקשורת כתובה משותפת ומפורטת המאפשרת שיתוף ודיון, מתאימות יותר למשבר ויכולות לשמור על יעילות ביצועית – הדוגמה המרכזית שלהם היא אמזון. אבל זה כמובן מתייחס לכלים כמו סלאק, ג'ירה ועוד המאפשרים שיתוף ושקיפות. אם לומר משהו על הסקר, הוא מראה שברור שמשהו ישתנה, אבל עוד לא ברור עד כמה ואיך. **האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית** : כאן מציינים הכותבים שמדובר [בטרנדים קיימים שעוברים האצה משמעותית](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a7%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c/2023/04/26/blog/ "חברות התרופות זקוקות להערכה מחדש כדי להצליח בבריאות דיגיטלית – דוח"). הטרנדים המרכזיים שכותבי הדוח מציינים הם האצה משמעותית בהשקעות בטכנולוגיות מידע על ידי חברות. בנוסף הם רואים שינויים במגוון תעשיות: מסעדות עוברות מישיבה סביב השולחן, לגישת דוכן הפלאפל; חנויות קטנות מתחילות למכור אונליין; עליה בחיבור הדיגיטלי בתוך קהילות באמצעות שימוש באפליקציות מתאימות; מעבר של מותגים גדולים למכירה אונליין; לימוד מרחוק; בידור דיגיטלי; עליה ברכישות מצרכים בסיסים באונליין; אנשים אוכלים יותר בבית; עליה בשימוש במפגשי אונליין עם רופאים (ארחיב בהמשך). אין פה טרנדים יוצאי דופן, אבל הגידול הכה גדול בשימוש ישאיר משהו מהם לעתיד, אין ספק. ![עליה בשימוש באפליקציות לרכישת מצרכים משמאל, משלוחים מדיינרים לדלת מימן](//i2.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/grocery-1024x378.jpg "grocery - e-פוכונדר")עליה בשימוש באפליקציות לרכישת מצרכים משמאל משלוחים מדיינרים לדלת מימן **שינויים בצורת התעסוקה ובשימוש בשירותים של "לפי דרישה"** : השימוש בשירותים לפי דרישה (On-demand), עלה בשנים האחרונות עם שירותים כמו אובר, Via, שירותי משלוחים שונים (בדומה לוולט בישראל). שירותים אלו מאפשרים לנו להזמין עכשיו מוצר, לקבל די מיד, או לזמן מאוד מדויק שאנחנו צריכים בלי לרכוש, ללא בעלות (כמו AirBnB). השימוש בשירותים אלו רק מתעצם כעת, וגם בעולם העבודה גדל התחום של תעסוקה מותאמת לפי דרישה (work on demand). בשירותים אלו אנשים יכולים להציע את עצמם לעבודה על בסיס מה שהם רוצים מתי שהם רוצים. מצד שני המעסיקים לא צריכים עכשיו להיכנס למחויבות אדירה. שירותים אלה, בתעשיות שעוד פעילות גדלים בקצב מטורף. ונראה שהגמישות הזו תאפשר לאנשים שכעת הם מובטלים למצוא עבודה שתותאם יותר לצורכיהם. כמו כן, יש שינוי בסוג התעשיות שכרגע מגייסות בטירוף. השינוי ניכר בחברות המזון ובתי המרקחת כמו גם חברות העוסקות במכירות שירותי אונליין, ושרשרת אספקה לשירותים אלו, כמו גם תעשיית הבריאות. בעוד שתעשיות אחרות גמורות לחלוטין. גם בארץ שופרסל מגייסת בקצב מוגבר, בעוד תעשיות אחרות בעצירה. ![מודעות דרושים לפי תחום במרץ 2020 בארצות הברית](//i0.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/workforce.png "workforce - e-פוכונדר")שינויים בהרגלי התעסוקה **מהפיכה דיגיטלית דרושה במערכות הממשלתיות:** לטענת כותבי הדוח, וראינו את זה גם בארץ, המערכות הממשלתיות המפגרות והתשתיות הישנות והשבריריות הנמצאות שם, מקשות באופן משמעותי על ההתמודדות של הממשלות עם המגיפה ועם התגובה הנדרשת. כך ביכולת לשחרר מידע בפלטפורמות בהן הצרכן נמצא, ועד היכולת להחליט אילו עסקים נדרשים לעזרה ומתי. הכותבים רואים שיפור למשל בנטישת הצ'ק בממשל באמריקאי ושילוב חברות כמו פייפל ואחרות לצורך העברת תשלומים לאזרחים. הכותבים מקווים שהחברות הטכנולוגיות המתקדמות ייכנסו וישתפו פעולה עם הממשלה במשימה המטורפת של להניע את המשק ולהחזיר לאזרחים את האמון בכלכלה, ובתוך כך לייעל את הפעולה של הממשלה באופן משמעותי. **אירועים וירטואלים – מה ניתן ללמוד מהספורט והגיימינג אונליין**: הדוח סוקר פעילות ספורט אונליין שגוררת גידול מטורף בפלטפורמות של גיימינג חברתי ומשחקים שמוקרנים לאנשים. תחרויות נסקאר אונליין גררו מיליוני צופים במירוץ דיגיטלי. משחקי הכדורסל של המכללות שהחשבות לאירוע הספורט המרכזי של חודש מרץ התלבשו על משחק כדורסל אונליין יחסית ותיק כדי לייצר את הטורניר באופן וירטואלי ואנשים צופים בזה במספרים חסרי תקדים. לדברי הכותבים בשל העובדה כי משחקי ספורט הם עתירי מגע לא נראה שיחזרו מהר והטרנד הזה מהווה הצצה לדרך בה נצרוך ונשחק ונספק את היצר הבסיסי הזה בעתיד הנראה לעין. כמו כן, יש בכך כדי לרמוז לצורות תקשורת במקומות אחרים בחיינו באמצעות פלטפורמות שיתוף המוניות. #### ומה עם הבריאות? האצה טכנולוגיות חסרת תקדים ובכן, מערכת הבריאות נמצאת במרכז המהומה הגלובלית הזו, עובדיה נאלצים מדי יום לסכן את עצמם ואת משפחתם על מנת להעניק טיפול לחולי הקורונה, ולחולים אחרים. זו ללא ספק אחת הפונקציות החברתיות המורכבות ביותר כיום בתוך מכלול הפעולות. יש לומר להם תודה מדי יום ולהעריך את עבודתם גם כשכל זה יסתיים. כפי שרבים כותבים בחודשים האחרונים הוירוס הזה חודר וחושף חולשות רבות בעולם שלנו, ואולי החולשה הברורה ביותר היא חולשת מערכת הבריאות האמריקאית המפוזרת והבעייתית, וזאת למרות שההשקעה בה היא 8% מהתוצר הגולמי, ו-28% מההוצאה הפדרלית בכלל. לא רק בארצות הברית החולשות מתגלות, זה קורה בכל העולם, למעט אולי בגרמניה שם חוזקה של המערכת מתגלה כעת. אחד הדברים המעניינים שכותבים בדוח, הוא שהבסיס של מסע המטופל והמפגש הרפואי בקהילה, לא השתנה הרבה מאז מגיפת השפעת של 1918. זה אמנם פשטני, אך אם מסתכלים על זה, יש צדק דיי רב באבחנה הזו. האינטראקציה עדיין מבוססת על אדם שחש בסימפטומים, הולך למרפאה שם הוא עלו להדביק, נפגש עם הרופא, הרופא מבצע דיאגנוזה קלינית המבוססת ברובה על אנמנזה ללא בדיקות הקיימות במקום, ולבסוף שולח את המטופל לביתו להמשך טיפול והשגחה. שוב כאשר מדובר בשפעת ומחלות ויראליות זה בהחלט המצג הנפוץ. הטכנולוגיה לא השפיעה באופן מהותי על יסודות המפגש הרפואי בקהילה. שוב, הרופא משתמש בתיק רפואי אלקטרוני, והמטופל היום מבקש חלק מהשירותים דרך אפליקציה, אך היסודות אותן יסודות, ויש שטוענים שההשפעה הטכנולוגית מרעה את המצב לא משפרת אותו בינתיים. אני מעריך שזו תהיה נקודת מחלוקת עם רבים. אני יכול לראות את שני הצדדים של הויכוח הזה ולהסכים במידה מסוימת עם שניהם (קרי שיש שינוי וגם שעדיין יש דמיון רב ל-1918 במפגש הרופא חולה) . התובנה השנייה היא שיש מלא מידע ונתונים אבל מעט מאוד חיבוריות שמאפשרת הסתכלות במידע בכל נקודת זמן ולבצע הפקת תובנות. במובן הזה המצב בארצות הברית יותר גרוע. החוקרים מציינים שעל מנת להבין מה המצב וכמה משאבים יש למערכת נדרשו העברות של מאוד קבצי אקסל ונתונים שנאספים באותו רגע באופן ידני ומגושם, כך שקשה מאוד לתכלל אותם. אז בישראל הקופות מאוד ממוחשבות. והרבה מאוד הן יודעות, אבל אם אתם עוקבים אחרי הדיווחים של משרד הבריאות, וחלק מהתשובות לשאלות, ניתן לראות שתשתית המידע הלאומי חסרה מאוד, ולהרבה שאלות אין תשובה ברורה ( כמה מכונות הנשמה יש?) ועוד. כמו כן עלו טענות רבות על תשתיות רעועות לעיבוד מידע ובדיקות. כותבי הדוח מציינים שהמשבר יאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית של המערכת, בכמה אספקטים. האספקט הכי משמעותי, ואותו מגבים הכותבים בגרפים מדהימים זו הטלרפואה. רופאים נדרשים לראות מטופלים והמעבר לכלים דיגיטליים הוא הכרחי משני הצדדים. [כתבתי על זה לפני כמה שבועות](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/2020/03/09/featured/). והנה הגרפים שמראים שאכן זה מקבל ביסוס אדיר במציאות עצמה. בישראל הקופות גם עלו עם זה כמה מדרגות בשבועות האחרונים והרחיבו והעמיקו את החיבור של רפואה מרחוק כחלק משגרת הטיפול במרפאה. מה שללא ספק לא יחזור אחורה באופן מלא לאחר המשבר, ולו בגלל רמת ההשקעה הניכרת כדי לאפשר זאת. ![חיפושים למושג טלרפואה - גוגל טרנדס](//i0.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/telesearch.png "telesearch - e-פוכונדר")חיפושים למושג טלרפואה גוגל טרנדס![הורדות של האפליקציה טלדוק המספקת שירות טלרפואה באייפון.](//i2.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/teldoc.png "teldoc - e-פוכונדר")הורדות של האפליקציה teledoc המספקת שירות טלרפואה באייפון מעבר לטלרפואה, רואים כותבי הדוח כמה טכנולוגיות נוספות שצפויות לגידול משמעותי. **מכשירי מעקב מחוברים אחר פעילות ומטופלים מרחוק,** אלו הם השעונים וממכשירי מדידה ובדיקה אחרים שכמובן מאפשרים השלמת הנתונים לרופאים בעת פגישות מרחוק. **דיאגנוסטיקה מהירה בנקודת הטיפול**, זהו נושא שנמצא יחסית בפיגור. הגם שהטכנולוגיה מהירה ואפשרית כבר זמן מה עדיין אין בדיקות מהירות ופשוטות בהישג ידו של הרופא. כיום יש בדיקות מהירות לסטרפ, בדיקת שתן ועוד קצת. אבל אין ספק שנזדקק לבדיקות יותר מתוחכמות ומהירות בנקודת הטיפול על מנת לשלול או לאשר אבחנה, למשל של קורונה, אבל לא רק. **חיבור המידע במערכת באופן יעיל**, שיפור ביכולת לשפר ולחבר את כל המערכת למידע הנדרש, באופן מיידי בכל נקודה, תאפשר מתן מענים מהירים יותר, בטח בתקופה הנראית לעין. כותבי הדוח מציינים את זה בארצות הברית שם כאמור המצב מורכב יותר, אך גם בישראל ראוי שתהיה תעבורת מידע בין הנקודות במערכת באופן יותר חלק ושקוף. **אוטומציה ואינטליגנציה**, ככול שיוטמעו יותר תהליכים של אוטומציה בפעולות שונות במערכת כך יתפנה הזמן של המטפלים לתת למטופלים את הטיפול שרק הם יכולים, ואת המגע האנושי. שילוב אינטליגנציה מלאכותית יוכל אף הוא לשפר ולנתב עומסים בצורה יעילה יותר במערכת. זה לא יבוא במקום שיפור התשתיות והחייאת המערכת בישראל, אך זה בהחלט יוכל למתן חלק מהעומס הקשה שהמערכת חוה ביום יום וכעת. אם הגעתם עד לכאן, **כל הכבוד.** זה סיכום ארוך לדוח מלא מידע. ויש בו עוד. הסיום של כותבי הדוח הוא אופטימי ומקווה למאמץ גלובלי משותף, ולא לפיצול והסתגרות לאומית וניתוק הכבלים המחברים את כולנו יחד. אני מקווה גם שהעתיד יהיה של שיתוף פעולה והבנה של הבסיס האנושי המשותף, אם כי העבר מלמד שמשברים כה גדולים עלולים גם להביא למלחמה. טרנד אחד שלא דובר בדוח אך אני מזהה אותו, וקשור לכל ההעצמה הטכנולוגית ורפואה מרחוק, והיא החולה שמקבל תפקיד חשוב עוד יותר במערכת, רבות מההחלטות עוברות כעת אליו, ויש לתת לו את הכלים נכונים לקבל החלטה מושכלת מה לעשות בצעד הבא, החל מהמידע שלו – התיק הרפואי השלו שיונגש לו – וכלה בכלים ומידע ברגע האמת על מנת שלא ימנע מטיפול שצריך, וימנע מסיכון כשלא צריך. בתחום זה המערכת צריכה עוד להשתפר. **[Our new-world – Mary Meeker and BOND report on COVID19](https://www.slideshare.net/urigoren/our-newworld-mary-meeker-and-bond-report-on-covid19 "Our new-world - Mary Meeker and BOND report on COVID19")** from **[Uri Goren](https://www.slideshare.net/urigoren)** הדוח המלאלהורדת הדוח המלא בפורמט PDF [לחצו כאן ](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/our-new-world-200418161223.pdf) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** בריאות דיגיטלית, טרנספורמציה דיגיטלית, מרי מיקר, קורונה --- ### [התבגרי או הצטמקי: מה קורה לתעשיית הבריאות הדיגיטלית ?](https://e-pochonder.com/התבגרי-או-הצטמקי-מה-קורה-לתעשיית-הבריא/2022/04/18/featured/) **Published:** אפריל 18, 2022 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** דוחות חדשים שיצאו על מצב תעשיית הבריאות הדיגיטלית מעמידות את התעשייה אל שאלת התבגרות וסדר גודל של השפעה **Content:** תעשיית הבריאות הדיגיטלית יוצאת משנתיים וקצת של קורונה במצב מוזר. מצד אחד השנתיים האחרונות שינו באופן יסודי את ההבנה כי לעולם הבריאות הדיגיטלית יש מקום. בנוסף, נצבר ניסיון בניהול רפואה מרחוק, רפואה מהבית, ופתרונות דיגיטליים שונים חדרו ללב העשייה הרפואית. מצד שני, דוחות חדשים שפורסמו מראים כי [תעשיית הבריאות הדיגיטלית צריכה להתבגר](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa/2017/06/04/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/), או שהיא תמצא את עצמה בבעיה. [דוח של CBinsights](https://www.cbinsights.com/reports/CB-Insights_Digital-Health-Report-Q1-2022.pdf) לרבעון הראשון של 22' מראה על ירידה משמעותית בעסקאות במימון שהתעשייה זוכה לו. כמו כן הדוח מציג ירידה כמעט בכל המדדים לשיעור נמוך המזכיר את המצב הפרה פנדמי. במקביל[ דוח אחר של R2G](https://research2guidance.com/product/building-digital-health-ecosystems-the-eight-building-blocks-of-a-digital-health-ecosystem/) מצא כי השחקנים הקיימים בשוק הבריאות[ לא מצליחים לייצר אינטגרציה אמיתית](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a7%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c/2023/04/26/blog/ "חברות התרופות זקוקות להערכה מחדש כדי להצליח בבריאות דיגיטלית – דוח"), והם תקועים בשלב ["תיאטרון החדשנות"](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9a-%d7%aa%d7%9e%d7%a0%d7%a2%d7%95-%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%a0%d7%a5-%d7%91%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95/2021/02/07/blog/) שבחרו בו בשנים האחרונות. #### ירידה בעסקאות ובמימון חברת [CBinsights](https://www.cbinsights.com/), מחברות המחקר המרכזיות העוקבת אחרי התעשיות הדיגיטליות בעולם, מספקת שירותי מחקר ומיפוי. דוחות החברה על תעשיית הבריאות הדיגיטלית הן מדד טוב למצבה ובהתאם מקבלים תהודה משמעותית בקהילה המקצועית. אני ממליץ לעקוב אחריהם. הדוח לרבעון 1 בשנת 22' יצא בימים האחרונים והוא יחסית עגום. על פי הדוח, עסקאות המימון בתעשיית הבריאות הדיגיטלית הגיעו לשווי של 10.4 מיליארד דולר, ירידה של 36% ביחס לרבעון הקודם. סכום זה הוא הנמוך ביותר מזה שנה וחצי (6 רבעונים). כשמפרקים את הנתונים ניתן לראות ירידה בכמות חדי הקרן – רק 6 חדשים ברבעון. ירידה של 96% בהנפקות, כאשר עסקאות ה-SPAC נעלמו לחלוטין לעומת 6 עסקאות ברבעון הקודם. ![מתוך דוח CBinsights גרף המראה ירידה בהשקעות בתעשיית הבריאות הדיגיטלית ברבעון 1 שנת 22](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/04/globalfunding-1024x584.png "globalfunding - e-פוכונדר")מתוך דוח CBinsights עוד נמצאה ירידה של 52% במה שמוגדר על ידם כמגה עסקאות. לעומת זאת עסקאות מיזוג המשיכו בקצב משביע רצון יחסית : מעל 100 עסקאות לרבעון, כבר רבעון 7 ברציפות, מה שמראה שוב צורך בהתבגרות. ![גרף מתוכן מחקר CBinsights המציג כמו עסקאות מיזוג בתעשיית הבריאות הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/04/2022-04-17-1-1024x535.png "2022-04-17-1 - e-פוכונדר")מתוך דוח CBinsights ראוי לציין ירידה של 60% במימון תעשיית הטלה-פסיכיאטריה והגעה לסכום כולל של 792 מיליון דולר בלבד. טלה רפואה ככלל ראתה עליה של 12% בכמות העסקאות, אך הסכום הכולל ירד ב-32% לעומת הרבעון הקודם. לא ניתן לנתק את מצב של תעשיית הבריאות הדיגיטלית מהמצב הגלובלי הכללי. זו תקופה של אינפלציה ועליה בריביות, נפיצות גבוהה בשווקים, מלחמה באוקראינה וירידה דרסטית בצעדים הקשורים למגפת הקורונה וכמעט היעלמותה מהשיח של האקטואליה. הגם שהיא לא נעלמה כמובן. כל אלה משנים את תפיסת המשקיעים ואת תפיסת הנחיצות ברפואה מרחוק. למרות זאת, הטרנדים הבסיסיים המצריכים [שינוי משמעותי במערכת הבריאות, שהבריאות הדיגיטלית אמורה ](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%a1-%d7%96%d7%a7%d7%95%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99/2022/09/27/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/)להביא, לא נעלמו: האוכלוסייה הבוגרת, מחלות כרוניות, מחסור משווע בכוח אדם רפואי, וכוח אדם שסובל משחיקה מטורפת. בנוסף חשוב לציין את ההרגל של רבים לקבל רפואה מהבית ולהאמין ביכולת העצמית שלהם לטפל בעצמם. לכן אני חושב שהדוח מראה שתעשיית הבריאות הדיגיטלית נמצאת בנקודת החלטה,[ התבגרי](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%9e%d7%aa%d7%91%d7%92%d7%a8-%d7%90%d7%a7%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%a1%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%a1-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94/2020/01/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) או הצטמקי. חברות הבריאות הדיגיטלית חייבות להשפיע באופן נרחב יותר על הבריאות, להפוך לחלק יותר מרכזי בשירותים שהמטופלים מקבלים ולהתחיל לממש הבטחות. #### השחקניות המסורתיות נכשלות באינטגרציה אמיתית של בריאות דיגיטלית דוח אחר, שיצא במקביל על ידי חברה אחרת שעוסקת רבות בחקר תעשיית הבריאות הדיגיטלית – [Research 2 Guidance](https://research2guidance.com/), מנסה לנתח את הסיבות מדוע השחקניות המסורתיות – ספקי שירותי בריאות, מבטחים, חברות פארמה וציוד רפואי לא מצליחות לייצר אינטגרציה משמעותית שתאפשר להם להציע ללקוחות הצעות ערך דיגיטליות משמעותיות בשיתוף פעולה משמעותי עם תעשיית הבריאות הדיגיטלית. בנוסף, הדוח המבוסס על מחקר בקרב בכירים בתחום, מבקש לתת עקרונות שלדעתו יאפשרו בניה של פלטפורמה אינטגרטיבית שכזו. הדוח נוגע בכמה מחלות ידועות של התעשייה. הדוח מדגיש את העובדה שתעשיית הבריאות יצרה אפיקי שיתוף פעולה שהם יותר "תיאטרון חדשנות" מאשר יצירת חדשנות, ערך ואינטגרציה אמיתית. הכוונה היא לכך שמרבית אפיקי שיתוף הפעולה נוגעים במחקר וסקאוטינג – אקסלרטורים, האקתונים, זרועות השקעה וסיוע ראשוני בבניית חברות. שיטות אלה התאימו בחלקן לשלבים ראשונים של תעשיית הבריאות הדיגיטלית אך רבות מהן יצרו תחושה של חדשנות יותר מאשר חדשנות אמיתית שהגיעה למטופלים ולמטפלים במספרים משמעותיים. זה חלק מ[תסמונת החפץ הנוצץ שהופיעה בפוסט אורח של טימותי וויט בבלוג. ](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9a-%d7%aa%d7%9e%d7%a0%d7%a2%d7%95-%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%a0%d7%a5-%d7%91%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95/2021/02/07/blog/) הדוח מסביר שדרך בניית השותפויות כיום אינה נכונה מבחינה תהליכית. מנגד מציג הדוח דוגמה לאפשרות שזה יקרה. המקרה המתואר הוא של תעשיית המבטחים הדיגיטליים. אלו מצליחים למנף את הצעות הערך של הבריאות הדיגיטלית באופן נרחב כדי לספק ולייצר ערך למבוטחים. בעיקר בשוק העסקים המבטחים בעצמם את הבריאות של עובדיהם בארצות הברית. בנוסף מציג המחקר של R2G עוד כמה נקודות, כגון אי התאמה בין הציפיות והערכים שחברות הסטארט אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית מחפשות בשותפות לעומת הערכים של השחקניות המסורתיות – בעוד אלה מחפשות ללמוד, לייצר חדשנות פנים ארגונית ותדמית חדשנית, חברות הסטארט מחפשות מימון ושיפור מכירות. אי התאמה בציפיות ובמטרות כמובן מייצרת כמעט תמיד פער, אי הבנה ולאחר מכן כישלון. עוד עולה כי מרבית ההשקעה שתיארנו בשלב החיפוש והסקאוטינג לא תואמת למה שהשחקנים עצמם רואים כנקודות הכשל המרכזיות – התאמה, אינטגרציה ויצירת מערכת ערך. מה שמסביר למה הדברים לא קורים בקצב שהיה מצופה. ![מתוך דוח של חברת R2G על אי התאמה בין השקעה לגורמי סיכון בבניית שותפות בתעשיית הבריאות הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/04/effort_missalignent-1024x557.jpg "effort_missalignent - e-פוכונדר")מתוך המחקר של Reseach 2 Guidance #### שמונה צעדים להצלחה חברת R2G מציעה שמונה צעדים משמעותיים שעל תעשיית הבריאות הקיימת לעשות על מנת לאפשר אינטגרציה משמעותית של תעשיית הבריאות הדיגיטלית כדי לייצר הצעות ערך רציניות ומשמעותיות ללקוחות שלהן. לטעמי הרבה מהצעדים הללו מתקשרים באופן מלא לפיגור מסוים של תעשיית הבריאות בטרנספורמציה הדיגיטלית שלה, כאשר מסתכלים עליה כמו [בפוסט שכתבתי על 5 אבני הלגו של טרנספורמציה כזו.](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%91-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa/2021/07/18/featured/) והנה העצות שלהם, שאני חושב שהן ראויות מאוד: 1. **הצעת ערך** – הגדירו במדויק מה היא הצעת הערך שאתם רוצים לתת לשוק באמצעות האינטגרציה עם חברות בריאות דיגיטלית, והצעת הערך יכולה להיות עבור הלקוחות החיצוניים והפנימיים. אבל הגדרה ברורה תאפשר מיקוד, תאפשר סינון והתאמה של השותפות. 2. **מפת דרכים** – פרויקט הכולל אינטגרציה של מערכות החברה יחד עם הצעות ערך של חברות בריאות דיגיטליות אינו פרויקט של "זבנג וגמרנו". זוהי השקעה של 3-5 שנים לפחות. בנו מפת דרכים שתגדיר מה הסדר ובאיזה קצב מוסיפים חברות והצעות ערך נוספות. 3. **תהליך התאמה ושותפות** – לא כל חברה מתאימה לכל חברה. הגדירו תהליך התאמה, וקריטריונים להתאמה של חברות חיצוניות להצעת הערך ולמערכת שלכם. זו לא החלטה סטטית וסביר להניח שתשתנה עם הלמידה. אבל הגדרת תהליך ושמירה על קריטריונים תאפשר סינון ושיפור של סיכויי השותפות. (כאן R2G ממליצים על עצמם כשותף לתהליך כזה…טוב צריך לצאת משהו גם להם) 4. **PLAYBOOK**– ספר שמסביר את כל התהליכים ואיך עושים אותם בחברה שלכם. זה כולל תהליכים כגון: חיפוש, דרך בדיקות נאותות, אינטגרציות, אבטחת מידע, מודלים עסקיים מקובלים ועוד… סטנדרטיזציה של התהליכים ופרסומם יאפשר הרבה יותר יעילות וודאות גם בתוך הארגון וגם לשותפים. זכרו שמדובר בארגונים גדולים, ותיקים ומרובי ממשקים, וכל ממשק יכול לספק הפתעות. 5. **הגדירו דרך ניהול ותפקידים** – המילה באנגלית היא Governance – והתרגום שלה בעברית לקוי לכוונה שלה בתוך תהליך ארגוני. בפועל מדובר על דרך הניהול המקובלת, מי אחראי על מה ואיך מקבלים הכרעות בתהליך. הגדרות אלו אמורות לגעת בבעלות, מודל עסקי, כיצד מקבלים החלטות ופותרים חילוקי דעות בשותפות. מדובר באחד התהליכים שלרוב בחברות ישראליות הוא פחות מקובל, אך יש לו ערך רב בארגונים גדולים. 6. **תוצאים מצופים ומדידה** – בסוף תהליכים אלו לא נעשים לשם שמיים. ולכן חשוב מאוד להגדיר מה הערך העסקי שאנחנו רוצים להשיג ואיך אנחנו מודדים אותו. הרבה פעמים רצים לשותפות, מתחילים ואף מציעים ללקוחות אבל לא יודעים מה היא ההצלחה, ולכן קשה להעריך זאת. שווה לדבר על זה מראש. 7. **תוכנית תקשור ואימוץ** – אחת המחלות הקשות שאני מכיר בתעשייה היא עבודה קשה עד נקודת ההשקה ואז קריסת מערכות בתהליך שלאחר מכן. למרות שאלו התהליכים הכי חשובים. יש ליצור מודעות בקרב הלקוחות הרלוונטיים (פנימיים וחיצוניים). לאורך זמן תקשור זה הינו קריטי ביצירת סדרי גודל ואימוץ. אם זה לא מתוכנן ומתוקצב זה כמו לכתוב שירים למגירה. אפליקציות יפות שאף אחד לא יודע על קיומן. 8. **מערכת טכנולוגית** – חשוב מאוד לבנות פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת אינטגרציה. זאת על מנת לנהל את כל השותפים והצעות הערך, ולכן מוכנות טכנולוגית היא קריטית. ארגונים גדולים אוהבים מערכות סגורות ולא גמישות. זה מקשה מאוד על ניהול תהליכים כאלה, ולכן המוכנות של הפלטפורמה היא קריטית. שוב מפנה אתכם [לפוסט על טרנספורמציה דיגיטלית](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%91-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa/2021/07/18/featured/), זה לא תהליך פשוט – לא טכנולוגית ובטח לא אנושים בארגונים גדולים. לסיכום, אני חוזר לכותרת. תעשיית הבריאות הדיגיטלית מוצאת את עצמה שוב בנקודת מפנה ועליה לעשות הצעדים הנכונים על מנת להפוך לכלי אמיתי ומשמעותי. התעשיה חייבת להגדיר נכון את הצעת הערך, להביא את המידע הנכון ואת סדרי הגדול שיהפכו אותו לבעלת משמעות. זה קריטי גם לתחזוקת ההשקעה וגם למימוש ההבטחה. עם זאת, צריך לזכור שיש לתקשר נכון את הערך המצופה מהפלטפורמות הללו למשקיעים, ולכן גם בזה יש מה לתקן. בהקשר הזה ממליץ [לקרוא את הטור הבא על חברת הטלרפואה טלדוק](https://seekingalpha.com/article/4501709-teladoc-partnerships-big-tech-make-buy?mailingid=27392561&messageid=must_reads&serial=27392561.263219&utm_campaign=Must%2BRead%2BApril%2B16%2C%2B2022&utm_content=seeking_alpha&utm_medium=email&utm_source=seeking_alpha&utm_term=must_reads) שמנייתה קרסה בעשרות אחוזים בשנה וחצי האחרונות. זאת למרות שאם מסכלים נכון היא בדיוק בדרך להפוך לפלטפורמה עם הצעת ערך משמעותית והיא מתחברת נכון עם שותפים ויצירת פלטפורמה לשיתוף פעולה. לאט לאט תתבגר התעשיה ונראה שינויים עוד יותר דרמטיים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי, רפואה **תגיות:** אינטרנט, בריאות דיגיטלית, חברות תרופות, מחקר, רפואה 2.0 --- ### [תפריט הפודקאסטים שלי לרגל השקת הפודקאסט חדש: Participatient](https://e-pochonder.com/תפריט-הפודקאסטים-שלי-לרגל-השקת-הפודקא/2023/02/19/blog/) **Published:** פברואר 19, 2023 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** תפריט הפודקאסטים שלי לרגל השקת הפודקאסט החדש: Participatient בו אורי גורן וליאת רותם מלמד עוסקים בשיתוף מטופלים במערכת הבריאות **Content:** בחודש האחרון יצא לאור הפרויקט שלי ושל [ליאת רותם מלמד ](https://liatmelamed.com/ "ליאת רותם מלמד ")בצורת פרקים ראשונים של הפודקאסט: [Participatient](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%a1%d7%98-participatient/ "פודקאסט: Participatient"). כפי ששמו מעיד עליו הוא עוסק בשיתוף מטופלים במערכת הבריאות לצורך שיפור מערכת הבריאות. הפרויקט נולד לו לפני כשנתיים והתבשל באיטיות, הוא מחובר לאג'נדה שאני וליאת מתומכיה, אבל גם לעובדה שפודקאסטים הפכו למשהו משמעותי בחיים שלי לפחות – תפריט האזנה שהחליף כמעט לחלוטין את הרדיו. לכן ראיתי לנכון לחלוק עמכם את רשימת ההשמעה שלי, שחלקה שימשה השראה לפודקאסט. כמו כל תוכן זה עולם דינאמי ולא הכול באותה רמה. מקווה שתמצאו בהמלצות תועלת. פודקאסטים הם לא עניין חדש, אם לומר את האמת. פודקאסטים הם חלק מהנוף ברשת וברשימות ההשמעה כבר שנים רבות. אבל הפורמט התפוצץ בעולם בשנים האחרונות ועוד יותר בעת הקורונה. יש לכך כנראה הרבה סיבות – ביניהן ההתפתחות הטכנולוגית שמאפשרת לכל אחד להקליט פודקאסט בבית ומכאן גם הוזלה משמעותית בעלויות ההפקה. כלי הפצת התוכן שהפכו קלים וחינמיים כמו אפל פודקאסט, ספוטיפיי ודומיהם. לבסוף בישראל, כניסה מסיבית של גופי שידור ישראליים מהמיינסטרים, לדעתי "כאן" היה המוביל, לתוך הפקה והפצה של פודקאסטים שגררו אחריהם התפוצצות ישראלית. אני חושב שגם אצלי הקורונה היוותה האצה של החיבה לפודקאסטים, והיכולת לנהל את רשימת ההשמעה שלי באמצעות ספוטיפיי גם במוסיקה וגם בדרך צריכה של תוכן שאינו מוסיקלי. אז לפני המלצות הנה הפודקאסט שלנו: #### Participatient הפודקאסט שלנו עוסק בסוגיות שונות הקשורות לשיתוף מטופלים במערכת הבריאות. זה שיתוף על כל גווניו, החל מהיחס של רופא ומטופל בחדר הטיפול ועד ועדות והחלטות המעצבות את מערכת הבריאות. הפורמט הוא בעיקר שיחות ביני ובין ליאת רותם מלמד על נושאים שונים, בהמשך גם נארח מומחים שונים בהם מטופלים, רופאים ועוד. הפודקאסט הוא בין 35-45 דקות לרוב ופרק יוצא בערך כל שבועיים. ועכשיו להמלצות שלי… מתחילים. #### רפואה [Out of Patients](https://podcasts.apple.com/us/podcast/out-of-patients-with-matthew-zachary/id1482032829) ![מת'יו זאקרי, הפודקאסט Out of patients](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/02/matthew-zachary.png "matthew-zachary - e-פוכונדר")מתיו זכארי הפודקאסט של מת'יו זכארי, אחד הפעילים הוותיקים בתחום העצמת המטופלים, ומי שייסד את העמותה [Stupid Cancer](https://stupidcancer.org/ "Stupid Cancer") לקידום טיפול בסרטן אצל צעירים ומתבגרים (ההשראה לחלאס סרטן לדעתי) לאחר שאובחן כחולה בעת שהיה סטודנט. זכארי מוביל כיום תנועות מטופלים, פיתוח תוכן וארגון של תנועות מטופלים הוא הבעלים של חברת הפקת פודקאסטים. כמו שם הפודקאסט גם לחברה שם חכם -Off scrip (מחוץ למרשם) וזו רשת מעניינת של תוכניות על בריאות. התוכנית שאני ממליץ היא בהגשתו ובה הוא מקיים שיחות עם יזמים ואקטיביסטיים בתחום בצורה משעשעת, חכמה ומאוד נוקבת הנוגעת להעצמה ולמצב הבריאות – בעיקר בארצות הברית. ניתן לצור בכל הפלטפורמות. [עושים רפואה ](https://www.osimhistoria.com/med "עושים רפואה ") הפודקאסט הישראלי המוביל בתחום הרפואה. ד"ר יובל בלוך מוביל יחד עם שותפים שונים, כל תוכנית עוסקת בנושא אחד, סיפורי, שיחתי ומעניין. כל פעם מתמקדים בסיפור אחר סביב מחלה או אירוע הקשור לעולמות הרפואה. ד"ר בלוך הוא רופא ילדים, כיום מגישה לידו עמליה נוימן, בעבר הגישו גם אחרים. ליובל יש יכולת להסביר דברים בצורה פשוטה יחסית וברורה מה שהופך את התוכן לנגיש ומעניין. [The Humanising Health and Care ](https://www.pointofcarefoundation.org.uk/the-humanising-health-care-podcast/ "The Humanising Health and Care ") הפודקסט הזה של העמותה The Point of care foundation המקדמת באנגליה את השיטה לשיתוף מטופלים שנקראת[ Experienced Based Co Design](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c/2014/03/23/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/ "מה קורה שחולים וצוות רפואי משתפים פעולה לשיפור איכות בבית חולים?") מקיימת שיחות עם מטופלים ומטפלים על נושאים שונים שקשורים לטיפול רפואי מכיוון המטופלים ונושאים הקשורים לשיטת השיתוף שלהם. לא קשה להבין למה אני שומע את זה. #### עסקים [Business Wars](https://wondery.com/shows/business-wars/) ![הלוגו של ביזנס וורז פודקאסט מבית וונדרי](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/02/MM-David-Brown-Business-Wars-logo-horizontal-jpg.jpg "MM-David-Brown-Business-Wars-logo-horizontal-jpg - e-פוכונדר") אני חושב שאם יש פודקאסט שהניע אותי להתעמק בעולמות הללו, זה זה. הפודקאסט של דיוויד בראון, הוא בעצם סיפורי מאוד ומציג מאבק בין שני מותגים בתעשיות שונות. הפודקאסט הוא ממש תסכית כמו שאנחנו זוכרים משנות הארבעים עם קטעי משחק, שעשועי מילים אפקטים קוליים ועוד. עשוי ומופק בצורה מהממת. הגעתי אליו מהמלצה של עמית קמה איש מקצוע בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית שמוביל את קהילת ה-CDO ומשם אני חושב שזה משהו שאני ממש מקפיד להקשיב לו מדי שבוע שיש פרק חדש. אם בבריאות עסקינן הסדרה שלהם על מלחמת החיסונים לקורונה הייתה מעולה ברמות. פשוט מומלץ. [Business Movers](https://wondery.com/shows/business-movers/ "Business Movers") גם הפודקאסט הזה בהובלת לינדזי גראהם הוא סיפורי ומתמקד בלקחים עסקיים. גם הוא משתמש בהמחשת שיחות וכלים תיאטרליים אך הוא מתמקד בדמות מובילה ואיך היא מניעה את הסיפור. כך למשל התמקדות בטים קוק בכניסה לניהול אפל, או בלי אייקוקה כשכנכנס לנהל את קרייזלר. הסגנון דומה מבחינת ההפקה ל-Business Wars אבל מעט שונה בקו הסיפורי. גם כאן אני עוקב מושבע. [חיות כיס](https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progid=7 "חיות כיס") ![הלוגו של חיות כיס מבית כאן הסכתים](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/02/podcastProgram7_img_share820437812-1024x538.jpg "podcastProgram7_img_share820437812 - e-פוכונדר")לא באמת צריך את ההמלצה שלי כדי להכיר את חיות כיס מבית כאן הסכתים. הפודקאסט אולי הטוב ביותר בתחום הכלכלי בישראל. שואב לדעתי את השראתו מ-Planet Money של NPR אבל עדיין הצוות של שאול אמסטרדמסקי, צליל אברהם וכעת גם אלון אמיצי, מביא סיפורים כלכליים בצורה מהפנטת, מופקת לעילא ולעילא ומעניינת ביותר. מדי רביעי זה לרוב פותח לי את הבוקר. הצטרפתי קצת באיחור לכת המעריצים אבל מאז שהתחלתי לדעתי לא הפסדתי אף פרק. [חצי שעה של השראה עם ערן גפן](https://www.gefenpodcast.com/ "חצי שעה של השראה עם ערן גפן") תוכנית הראיונות של ערן גפן עם מנכ"לים מובילים בשוק הישראלי על דרכם העסקית, חדשנות וסוגיות ניהוליות היא אחת הטובות בישראל. ערן משתמש בכלים שלו כדי לנתח יחד עם המנכ"ל תהליכים ארגוניים ויחד הם מגיעים הרבה פעמים לתובנות חכמות ומנוסחות. כמה מהתכוניות היו ממש מרתקות, לפעמים המרואיינים לא טובים כמו חברים. [התמונה הגדולה](https://podcastim.org.il/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94/ "התמונה הגדולה") התמונה הגדולה הוא פודקסט שיחתי של שני אנשים מאוד חכמים שמנתחים חברות שונות, בעיקר מתחום הטכנולוגיה ברמה האסטרטגית. ניר סבתו הוא משקיע ב-Entrée Capital, אביעד בן יהודה עובד בצוות האסטרטגיה המרכזי של גוגל. הם מטבלים את שיחותיהם בהרבה נתונים, ניתוחים אסטרטגיים, משמעותם של פיצ'רים שונים וגם בתפיסות שלהם לאן החברות השונות צריכות ללכת. מאוד מומלץ למי שמתעניין בעסקים, אסטרטגיה ושיווק. [Behind The tech](https://www.microsoft.com/en-us/behind-the-tech "Behind The tech") הפודקאסט הזה מבית מיקרוסופט מובל על ידי קווין סקוט ה-CTO של מיקרוסופט, ומראיין יזמים ומובילי דעה בתחום הטכנולוגיה לשיחה אישית עם המון לקחים מקצועיים בתחום המדע, הטכנולוגיה והניהול. שיחות משעשעות מחכימות ולעיתים גיקיות להטריף. הפוקוס הוא כמובן טכנולוגיה אבל זה בית ספר שלם לתפיסות עולם ועוד. ממש כדאי להקשיב וגם ללכת אחורה בפרקים – כי זה על זמני. #### אקטואליה ואחרים [Plain English](https://podcasts.apple.com/us/podcast/plain-english-with-derek-thompson/id1594471023 "Plain English") לפודקאסט הזה הגעתי בעקבות המלצת טוויטר של שאול אמסטרדמסקי. דרק תומפסון, כתב התרבות הטכנולוגיה והכלכלה של האטלנטיק יצר תוכנית פובליציסטיקה וראיונות על נושאי סדר היום – לרוב מזווית אמריקנית במיוחד, אבל בגישה רעננה, לא מתנשאת ומפוכחת. נושאים כמו הפגיעה בפוריות הגבר, טוויטר ואלון מאסק ועד מהפיכות בתחום התעסוקה בעקבות הקורונה. קול מרענן מדויק ושווה האזנה ממש. [The Intelligence ](https://theintelligence.economist.com/ "The Intelligence ") הפודקאסט היומי של האקונומיסט, מנתח נושאים ברומו של עולם באקטואליה העולמית והכלכלית בצורה מעניינת, מפורטת דיה ולא מעיקה. כל יום בערך 3 אייטמים ברורים ולפעמים גם ספיישלים. תשמעו שם מדי פעם גם על ישראל, אבל בגדול זה האקונומיסט בפודקאסט – גם כאן אני מאזין דיי הדוק, כל פרק בערך 20 דקות. [האמת היא](https://podcasts.apple.com/il/podcast/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A2%D7%A4%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%97/id1576526768 "האמת היא") האמת היא עם עפר שלח. לפני שהפך לפוליטיקאי היה שלח אחד העיתונאים האהובים עלי. כתיבתו הייתה חדה, אהבתי את פרשנות הספורט שלו ובכלל איש רציני. כפוליטיקאי ההערכה שלי אליו הייתה מעורבת. עכשיו הוא חוזר לכס העיתונאי, אם כי לא מסתיר את עברו הפוליטי המיידי. שלח מראיין מומחים שונים על נושאים שעל סדר היום – יותר במסגרת בעיות גדולות, ולא ענייני פוליטיקה וצרחות הנהוגים במקומותינו. שיחות מעניינות, לפעמים קצת פולמוסיות. [שיט של אחרים](https://podcastim.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D/ "שיט של אחרים") ![לוגו של הפודקאסט שיט של אחרים](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/02/צילום-מסך-2023-02-19-183201.png "צילום-מסך-2023-02-19-183201 - e-פוכונדר") מודה, זה קצת מוזר החיבה היתרה שלי לפודקאסט הזה של סיון לוטן ויהב ארז בו הן עונות למגוון שאלות של אנשים שיש להם "שיט" החל מבעיות יחסים, ביטחון עצמי, מין ועוד. את האמת שהשיחה המשוחררת והנעימה, היכולת לדבר על דברים לא פשוטים בצורה כנה וישירה תפסו אותי אחרי שהשם של הפודקאסט הביא אותי פנימה. שווה האזנה. [שיר אחד](https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progid=3 "שיר אחד") ![הלוגו של הפודקאסט שיר אחד מבית כאן הסכתים](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/02/podcastProgram3_img_share722225804-1024x538.jpg "podcastProgram3_img_share722225804 - e-פוכונדר")עוד אחת מהיצירות האהובות עלי מבית כאן הסכתים. ניר גורלי ומאיה קוסובר מגישים בכל פרק סיפור מאחורי שיר ישראלי אחד מוכר. למדתי לא מעט על זמרים, תהליכים שירים וכו. את כל זה הם עושים דרך הסיפורים העשויים והתפורים בקפידה. גם כאן ההפקה מוקפדת ביותר, איכות הסיפור והיכולת לגעת בנקודות מעמיקות, ולא ידועות למי שלא פריק של טריוויה מוסיקלית, היא נהדרת. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, כללי, רפואה **תגיות:** אינטרנט, בריאות, חולים, מדיה חברתית, פודקאסט --- ### [המלצת צפיה: Diagnosis - על כוחה של חכמת ההמונים](https://e-pochonder.com/diagnosis-בנטפליקס-על-כוחה-של-חכמת-ההמונים/2022/11/05/blog/) **Published:** נובמבר 5, 2022 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** לכו לראות בנטפליקס את Diagnosis - סדרה המתארת ניסוי בכוחה של חכמת ההמונים לפיענוח אבחנות רפואיות מורכבות שניהלה ד"ר לינדה סנדרס. **Content:** נתחיל מזה שזה איחור לא אופנתי כנראה אבל נטפליקס הציפה לי את זה רק עכשיו. אם אתם קוראים את הבלוג הזה, שימו הכל בצד ולכו לראות בנטפליקס את [Diagnosis](https://www.netflix.com/il/title/80201543). סדרה המתארת ניסוי בכוחה של חכמת ההמונים לפיענוח אבחנות רפואיות מורכבות שניהלה[ ד"ר ליסה סנדרס](https://medicine.yale.edu/profile/lisa_sanders/) יחד עם הניו יורק טיימס. 8 סיפורים מדהימים ב-7 פרקים עשויים היטב. כן זה סדרה מ-2019, אבל אם לא ראיתם לכו לראות. ועכשיו קצת ממני. בשנה הראשונה שלי כעצמאי בעסק שנקרא אז על השם הבלוג הזה, הגעתי לשיחה בחברת סאנופי. הם חיפשו סוכנות שתלווה אותם בבניית אפליקציה עבור מטופלי סוכרת. ואני זוכר שאחרי הבריף הדבר הראשון שאתה חושב עליו הוא – בוא נראה מה כולם עושים ונציע כיוונים מרכזיים עם איזה קונץ. ואני, החלטתי שאין לי מושג. במקום להמליץ על מה לפתח, המלצתי על דרך איך לדעת מה כדאי לפתח. משם יצאנו לתהליך יחד עם [אתר כמוני](https://www.camoni.co.il/). במסגרת התהליך הצענו למטופלי סוכרת לתת לנו רעיונות לאפליקציה שתסייע להם להתמודד עם המחלה. המון רעיונות וגם תוצרים שעזרו לנו.[ כתבתי על זה אז, כדאי לקרוא](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d/2013/07/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/). #### חוכמת ההמונים ברפואה -תדמית לא פשוטה חוכמת ההמונים ברפואה לפעמים נתפסת כבעייתית. למרות שהיא מוטמעת באופן מסוייים בתוך עולם ההתייעצות הרגיל של ורופאות ואנשי מקצועי רפואיים. חוכמת ההמונים היא כלי רב עצמה לסיוע בפתרון בעיות, לחבר אנשים ועוד. ישנם מקומות שההמון עושה רעש שלילי והופך לטפשות עדר (חיסונים למשל) אבל זו לא סיבה לזרוק את הכלי הזה לפח. [בעולם](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/2012/02/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) [ובישראל](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/2013/11/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) נעשו הרבה ניסויים ותהליכים ואף הוקמו [פלטפורמות לסייע בכך](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%94%d7%9e%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/2013/04/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/). הסדרה Diagnosis מרתקת מכיוון שהיא מצליחה לסנתז את הבעיות ואת היתרונות של התהליך. תוך כדי היא מראה עד כמה האינטרנט והגלובליות הכרחיים ומעצימים את התהליך. ישנם מקומות שההמון עושה רעש שלילי והופך לטפשות עדר (חיסונים למשל) אבל זו לא סיבה לזרוק את הכלי הזה לפח. [בעולם](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/2012/02/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) [ובישראל](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/2013/11/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) נעשו הרבה ניסויים ותהליכים ואף הוקמו [פלטפורמות לסייע בכך](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%94%d7%9e%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/2013/04/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/). הסדרה Diagnosis מרתקת מכיוון שהיא מצליחה לסנתז את הבעיות ואת היתרונות של התהליך. תוך כדי היא מראה עד כמה האינטרנט והגלובליות הכרחיים ומעצימים את התהליך. טריילר לסדרה Diganosis על חכמת ההמונים ברפואה #### כוחה של חכמת ההמונים – 1 כמי שמדבר רבות על כוחה של רפואה השתתפותית הסדרה מציגה לנו מטופלים שרוצים לסייע לעצמם ולפעמים נתקלים בקשיים של המערכת בדרך לקבל תשובה. הסדרה מציגה בצורה מדהימה, איך שיח מבין ומכבד בין רופאים ומטופלים יכול לשבור הגנות בשני הצדדים. וכיצד הוא מסוגל ולגרום להם לחשוב אחרת, לצאת מעצמם על מנת למצוא פתרונות טובים יותר. ד"ר סנדרס, עושה בסדרה כמה שיחות ונותנת כמה הערות על צורת ההתנהלות של כל צד, אבל אמפטית מתוך הבנת הקושי של גורמי הרפואה, ושל המטופלים. היא מצליחה ביכולת מדהימה להקשיב, לראות ולבצע תהליכים. כן, היא עושה את זה בסרט, ולא ב-7 דקות במרפאה. אני לא מזלזל, אבל זה מראה את האפשרות והכוח של התהליכים הללו. #### כוחה של חכמת ההמונים -2 רופאים לא יודעים הכל. הם לא יכולים לדעת הכל. זה עוד לקח. זה לא הופך אותם ללא טובים, או לא רציניים, זה מראה שרפואה היא מקצוע מורכב, מסובך, רווי מידע, הרגלים ותפיסות. פתיחת השאלה לכל העולם מביאה לדיון. מחברת תפיסות ונסיונות דומים ואחרים מרופאים מהתמחויות שונות, מחוקרים אקדמיים, ממטפלים ועוד. הרבה פעמים זה מתכנס לאותה אבחנה. לפעמים זה מביא גישה אחרת בגלל תשומת לב לפרט שאחרים לא מתמקדים בו. את הלקח הזה צריך להביא להרבה דיונים בעולמות הרפואה – לכנסים רפואיים, לועדות מדיניות ובכלל. גיוון מקצועות ודעות משפר את הדיון הרפואי ואת התוצרים ולא משבש אותו. ![ד"ר ליסה סנדרס בודקת מטופל. מובילה שימוש בחכמת ההמונים בסדרה](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/11/lisa-sanders-1024x576.jpg "lisa-sanders - e-פוכונדר")דר ליסה סנדרס#### כוחה של חכמת ההמונים – 3 רק לדעת שאני לא משוגע. זהו לקח חשוב ביותר מהסדרה. זה מראה למה קבוצות פייסבוק של מטופלים הם כלי כה חזק ומשמעותי. בסדרה רואים איך כאשר אנשים שומעים על אנשים אחרים שחוו את אותם סימפטומים ואת אותו תהליך זה משרה בהם כוח, אמונה, יכולת התמודדות ועוד. ההיכרות הזו עושה המון שינוי בתפיסה של אנשים את עצמם ומחזקת את כיווני החשיבה. אסיים במה התחלתי – לכו לצפות ב-Diagnosis. עשויה היטב, מרתקת, מלמדת וגם מרגשת, בכיתי כמה פעמים במהלך הסדרה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, כללי, רפואה, רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, חולים, חכמת ההמון, מדיה חברתית, מידע רפואי, רופאים --- ### [גוף האדם והטכנולוגיה מעורבבים יחדיו](https://e-pochonder.com/גוף-האדם-והטכנולוגיה-מעורבבים-יחדיו/2013/03/05/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 5, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בספרו פורץ הדרך ["The creative destruction of medicine"](http://www.amazon.com/Creative-Destruction-Medicine-Digital-Revolution/dp/0465025501) מסביר ד"ר אריק טופול כי אנו קרובים לרגע שבו הרופא לא יזדקק יותר לנוכחות הפיזית של החולה שכן ניתן יהיה לבנות מודל ממוחשב מלא של החולה ולטפל במודל. יש מי שקורא את מילים אלה ומתחלחל מהמחשבה על איבוד הקשר רופא-חולה, על חוסר האנושיות ועוד. יש צדק בקרב המלינים, אבל לטכנולוגיה יש את דרכה להתקדם מבלי לשאול שאלות. שתי ידיעות על בסיס מחקרים שפורסמו השבוע שופכות אור על המאמצים הללו ובאופן מעורר במיוחד ### ממשק מחשב-מוח נייד הושתל בהצלחה בקופים חוקרים מאוניברסיטת בראון בארה"ב מדווחים כי הצליחו להשתיל שתל המשמש כמגשר בין המוח למחשב שהוא סלולרי ומאפשר ניידות גבוה יותר. זה נשמע קצת מדע בדיוני, אבל בפועל ניתן היה עד היום להשתיל מכשירים כאלו הקוראים באופן צמוד את המתרחש במוח ושולחים מידע רב למחשב. רק שהחיבור הצריך חוטים. כך שהניידות של הנבדקים הייתה מוגבלת ביותר. המכשיר שהושתל במוחם של הקופים החיבור בין מוח למחשב חשובה ביכולת לטפל בחולים שיכולת התנועה שלהם נפגע ולא מפגמים מוחיים אלא מניתוקים בחלקים אחרים בגוף. כמו כן המידע הרב שהחיישנים של הכלי הזה מייצרים, מאפשרים ללמוד הרבה יותר על מחלות מוח דגנרטיביות ועוד. המושתל החדש מאפשר טעינה של סלולות מרחוק, הוא משדר נתונים במהירות גבוהה למחשב, ולאחר מעקב של 13 חודשים אחרי הקופים לא נצפו תופעות חריגות אצלם. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=ogBX18maUiM\] לאור ההצלחה בניסויים בבעלי החיים מצפים החוקרים לקבל אישור להשתלה של מכשיר זה, העשוי פלטיניום, במוחם של בני אדם. במקביל פועלים החוקרים על הקטנת המכשיר וייעולו האנרגטי. העובדה שהמכשיר אינו מחובר פיזית בכבל, יאפשר לחוקרים לקבל מידע על פעילות המוח בסיטואציות יותר מורכבות מאשר ניתן היה עד היום ובכך ללמוד הרבה יותר על תפקוד המוח. ניתוח של מידע מסוג זה יוכל לשפוך אור על נושאים רבים… יצוין כי בעבר עשו בבראון פעילות עם מכשיר דומה שאפשר לחולה להזיז יד של רובוט (בסרט) באמצעות פקודות מוחו, אך החיבור למחשב היה באמצעות כבלים. ### **מודל ממוחשב מלא של המטבוליזם האנושי** במקביל להתפתחות הראשונה, דיווחו חוקרים מקונסצוריום חוקרים בינלאומי כי הצליחו לייצר מודל ממוחשב מלא של המערכת המטבולית האנושית. הישג זה נבנה על מחקרים קודמים של חוקרים מאונ' קליפורניה שבסן-דייגו. המודל שנקרא [reacon 2](http://vmh.uni.lu/#home) מאפשר לחוקרים לבדוק ולחקור את המערכת המטבולית לצורך הבנת מחלות ופיתוח טיפולים חדשים במגוון רחב של מחלות כגון – סוכרת, סרטן, הפרעות פסיכיאטריות, והפרעות נוירולוגיות ניווניות. החוקרים, שפרסמו את דבר הצלחתם בג'ורנל [Nature Biotechnology](http://www.nature.com/nbt/journal/vaop/ncurrent/abs/nbt.2488.html), מספרים כי המודל החדש מאפשר גם חיבור עם המיפוי הגנטי הנרחב הקיים כיום ושילוב של המודל עם המשמעויות הגנטיות על מנת לאפשר מיפוי מדויק של הרשת המטבולית של גוף האדם. אחד מהחוקרים בפרויקט השווה את המודל לגוגל Maps, שבו גוגל לוקחת מגוון גדול של מידע ושכבות מידע והופכת אותם למרקם אחד של מידע שניתן להתמצא בו. לדברי החוקרים גם במודל החדש ניתן להתמקד בנקודות או שכבות מידע ספציפיות כמו בגוגל, שם ניתן להתמקד החל בבית בודד דרך רחוב עיר ארץ או כל הגלובוס. ליכולתה של המערכת לתת הקשר לכל המידע הרחב הזה יש חשיבות אדירה במחקר על תרומת המערכת להתפתחות מחלות. המטבוליזם האנושי למערכת המטבולית חשיבות אדירה בבריאות האדם, את זה חוקרים מבינים כבר זמן מה, כעת המיפוי יאפשר מחקר יעיל ורציני. כך למשל הצליחו החוקרים כבר כעת להשתמש במודל כדי להבין טוב יותר חיידקים קטנים ואת הסיבות לעמידות לתרופות שלה או לייעל את ייצור האתנול של שמרים. למרות ההתקדמות האדירה שהמודל מביא, יש עוד מקום רב לשיפור שכן המודל הזה מאפשר גישה ל-1,800 גנים מתוך 20,000 רלוונטיים. אך ללא ספק מדובר בכלי מחקרי אדיר. ### האם האדם מאבד חשיבותו? שתי הדוגמאות שכתבתי עליהן כאן, מעוררות מחשבות רבות. האם בעצם על ידי השילוב של טכנולוגיה ומודלים, האדם מאבד מחשיבותו, האם המלאכותיות האולטימטיבית תגרום לזילות בחיי האדם באמצעות החלפתו בתחליפים סינתטיים. אני מקווה שאין כך הדבר, שהטכנולוגיה תמשיך להיות בשירות האדם ולא הפוך, ושהיכולת הטכנולוגית תהווה מקפצה לאנושות טובה יותר, פחות מנצלת וזאת בשל האפשרות לחלופה טכנולוגית. בינתיים, נקווה שהשתל שישימו לנו בעתיד לא יעשה קצר… ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** recon 2, גוגל, חולים, מודל ממוחשב, מוח, מחקר, מחשב, מטבוליזם, מידע רפואי, סרטן, תרופות --- ### [חברים רבים בפייסבוק? המוח שלכם גדול יותר](https://e-pochonder.com/חברים-רבים-בפייסבוק-המוח-שלכם-גדול-יות/2011/10/20/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 20, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** המחקרים אודות ההשפעה של פייסבוק עלינו מתרבים- חלקם חיוביים, חלקם שליליים. הפעם [מחקר חדש ומעניין ](http://www.ucl.ac.uk/news/news-articles/1110/11101801-facebook-friends-linked-to-size-of-brain)מצא קשר בין גודלם של איזורים מסוימים במוח לבין מספר החברים שיש לאדם בפייסבוק. החוקרים מאוניבטרסיטת קולג' לונדון מצאו גם כי אנשים שלהם חברים רבים בפייסבוק הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בעלי יותר חברים בעולם האמיתי. המחקר פורסם בימים אלה בג'ורנל *[Proceedings of the Royal Society B](http://rspb.royalsocietypublishing.org/content/early/2011/10/12/rspb.2011.1959?sid=977d7cab-1432-40fd-ba09-36b1fde30043).* **165 מוחות** ד"ר רויוטה קאנאי, חוקר ראשי של המחקר יחד עם פרופ' גריינט ריס, חוקר קליני בכיר בעמותת "וולקאם" ועמית באוניברסיטה, ועם חוקרים נוספים במכון למדעי המוח והקוגניציה והמרכז להדמיית מוח בדקו סריקות מוח של 125 סטודנטים שכולם פעילים בפייסבוק, והשוו את הסריקות לגודל הרשתות החברתיות של כל סטודנט הן באון ליין והן באוף ליין. התוצאות חזרו על עצמן גם בקבוצה נוספת של 40 סטודנטים שנבדקה לאחר מכן. בנוסף לבדיקת המוח, הקשר בין רשתות און ליין ואוף ליין נבדק גם באמצעות שאלות כגון: לכמה אנשים תשלחו סמס על אירוע חשוב וחגיגי? (עבודה חדשה, חתונה לדוג') כמה אנשים יש לכם בספר הטלפונים? כמה חברים נשארו לכם מבית ספר או האוניברסיטה שאתם מסוגלים לערוך איתם שיחה ידידותית כרגע? כאשר מן התשובות היה ניתן להסיק על הקשר בין הגדול של רשת האון ליין לרשת האווף ליין של אנשים. האם המוח משתנה בגלל רשתות חברתיות? החוקרים מצאו קשר חזק בין מספר החברים של אדם בפייסבוק לבין כמות החומר האפור שיש לאותו אדם באיזורים מסוימים במוח. החומר האפור הוא המקום בו נעשות פעולות העיבוד של המוח. אחד האיזורים בהם נמצאה הגדלה של החומר האפור הוא איזור האמיגדלה הנחשב לאיזור האחראי על זיכרונות ועיבוד רגשות. מחקרים קודמים כבר מצאו קשר בין כמות החומר האפור באמיגדלה לבין גודלן של הרשתות החברתיות בעולם האוף ליין – כך שככל שיש יותר חומר אפור כך גדולה של הרשת גדול יותר. המחקר הנוכחי מצא את אותה קורלציה גם לעולם האון ליין. **החוקרים מצאו יותר חומר אפור גם בשלושה איזורים נוספים:** - האונה הרקתית הימנית בשקע של קליפת המוח (Sulcus) – שלה תפקיד ביכולת שלנו להבחין האם עצם שזז מולנו הוא ביולוגי, כאשר בעיות במבנה האיזור הזה נמצאו אצל ילדים אוטיסטים. - אמצע האונה הרקתית השמאלית בכיפה (Gyrus) שנמצאה כמגיבה לבהיה של אחרים בנו, ועל כן חושבים כי הוא קשור ביכולת שלנו לפענח קודים וסימנים חברתיים. - איזור קליפת המוח הימנית קשורה ליכולת הזיכרון והניווט שלנו, כולל ניווט ברשתות חברתיות. איזורים אלה היו קשורים רק לריבוי חברים באון ליין ולא באוף ליין. עם זאת החוקרים ביקשו להדגיש כי לא מדובר בקשר סיבתי, קרי אין עדות בשלב זה לכך שהגדלת רשת החברים בפייסבוק תגדיל את האיזור הזה במוח. או לחילופין שיש אנשים שהמוח שלכם "מתוכנת" מראש להיות כזה המאפשר חברים רבים. ד"ר קאנאי סיפר: "מצאנו מספר איזורים במוח הקשורים לגודל הרשתות החברתיות של אדם הן באון ליין והן באוף ליין. השאלה המעניינת היא האם האיזורים הללו עוברים שינוי לאורך הזמן והפעילות ברשת, אז נוכל לדעת האם הרשת באמת משפיעה על המוח". לדברי פרופ' ריס: "לרשתות החברתיות השפעה מאסיבית על העולם, אך אנחנו מבינים מעט מאוד לגבי ההשלכה שלהן על המוח האנושי. עובדה זו הובילה להרבה השערות בלתי מבוססות שהאינטרנט הוא המובן כלשהו רע לנו. המחקר שלנו מסייע להתחיל ולהבין כיצד האינטראקציות שלנו עם העולם, מתווכות על ידי רשתות חברתיות. כך נוכל להתחיל לשאול שאלות אינטילגנטיות על היחסים בין האינטרנט והמוח. שאלות מדעיות ולא פוליטיות". ומה לי יש לומר על זה, ובכן, אין ספק שמדובר במחקר מעניין ובתחילתו של תהליך ארוך שיבחן את השאלות העמוקות העולות מהעלייה הניכרת בשימוש בפייסבוק, באינטרנט וברשתות החברתיות. על פניו נראה הגיוני שיש קשר בין רמת הפעילות ברשת לרמת החברתיות באוף ליין, אך כמובן יש הטוענים כי הרשת מבודדת אותנו, ויש לו מעט אנשים שהם לא כאלה חברתיים אבל יש להם המון חברים בפייסבוק מסיבות אחרות. בקצור רבות השאלות מהתשובותף אבל גישה מדעית ומעמיקה מעשירה ללא ספק את הדיון. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אונליין, אינטרנט, מדיה חברתית, מוח, מחקר, פייסבוק --- ### [אינטליגנציה מלאכותית מתרחבת בעולם הרפואה והרגולציה מגדירה עקרונות - AI AI AI](https://e-pochonder.com/למידת-מכונה-הרבה-קורה-בעולם-הבריאות-וה/2023/01/17/featured/) **Published:** ינואר 17, 2023 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** למידת מכונה ומודלים של אינליגנציה מלאכותית מהווים אתגר רגולטורי ומשרד הבריאות פרסם טיוטת עקרונות בתחום על בסיס עקרונות בינלאומיים מקובלים **Content:** AI AI AI – זו התחושה שלי בחודש האחרון, כותרת רודפת כותרת, יש מגוון כה רחב של התפתחויות בתחום של [למידת מכונה ובינה מלאכותית](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%92%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%a0%d7%a4%d7%a7-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90/2022/07/06/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/). בראשן הכניסה של מודל [ChatGPT](https://openai.com/) והנגישות הפשוטה שניתנה לאנשים להתנסות ולבצע פעולות עמו כמות השימושים השונים מדהימה בהמון עולמות, וגם בעולם הבריאות( למשל: לעבור מבחן ברפואה, לסייע לסובלים מדיכאון, לכתוב אבסטרקטים למחקר, מכתבי שחרור ועוד). כמובן שיש מגבלות, אך מרחב האפשרויות מצית את הדמיון. במקביל, בימים אלה משרד הבריאות פרסם טיוטה בשם ["עקרונות מנחים לפיתוח טכנולוגיות מבוססות למידת מכונה"](https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/digital-medical-technology-glmp/he/subjects_Digital_Medical_Technology_GLMP.pdf) שעד סוף השבוע פתוח להערות הציבור. בין הרגולציה למציאות המתהווה יש מתחים מעניינים אבל ההתקדמות בפרסום עקרונות חשובה ביותר. ![גיף מתוך פאוור רינג'רס בו רובוט אומר איי יי יי](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/01/power-rangers.gif "power-rangers - e-פוכונדר") הרבה מאוד חדשות בתחום #### מסמך עקרונות בינלאומי בנושא למידת מכונה בתחום הבריאות המסמך שמשרד הבריאות מפרסם בימים אלה הוא קבלה שלו את מסמך העקרונות בנושא למידת מכונה שהופק בשיתוף פעולה בין הרשויות הרגולטוריות בארה"ב, אנגליה וקנדה. הצהרת העקרונות המקורית פורסמה בסוף 2021, וההצטרפות של משרד הבריאות מטרתה לייצור גם הרמוניזציה של עקרונות עם רשויות נוספות על מנת לתת לתעשייה בישראל בסיס משותף לעבודה בתחום פיתוח למידת מכונה וטכנולוגיות קשורות. בסיס משותף זה אמור לסייע בהשארת טכנולוגיות ושירותים גם למערכת בישראל, שכן מרבית החברות מכוונות לשווקים הבינלואמיים בראשם – ארה"ב. המשרד כותב בהקדמה שהעקרונות יעודכנו ככל שהטכנולוגיה תשתפר וזאת בדיאלוג עם התעשיה. העקרונות המהווים את הבסיס למושג שנקרא [Good Machine Learning Practice (GMLP)](https://www.fda.gov/medical-devices/software-medical-device-samd/good-machine-learning-practice-medical-device-development-guiding-principles). הנושא של GxP – תהליכים מיטביים המוגדרים על ידי הרגולטור, הוא משמעותי מאוד בתחום הרפואה ויש עקרונות ורגולציות המנוהלות בשיטה זו לפיתוח ייצור ושילוח של תרופות ואביזרים רפואיים, ניסויים קליניים, הפעלת מעבדות ועוד. לכן פרסום עקרונות שכאלה יוצר תשתית בסיסית וחשובה ביותר לשאלה כיצד יש לבנות מודלים של למידת מכונה בעולמות הרפואה., כיצד מאבטחים, בודקים, מוכיחים ומנגישים למשתמשים את המוצר והיכולת שלו. צריך לזכור שבשלב ראשון אלו רק עקרונות, ולאחר אלו יש לרדת גם לפרטים, ועדיין אלו מסייעים מאוד להבין את הכיוון ואת צורת החשיבה. לא אכנס לפירוט והסבר של כל העקרונות המופיעים בתקציר בטבלה שבתמונה. ![טבלה מרכזת של העקרונות לשילוב ופיתוח למידת מכונה בטכנולוגיות רפואיות](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/01/GMLP-1024x417.jpg "GMLP - e-פוכונדר")מתוך מסמך העקרונות בנישא למידת מכונה של משרד הבריאות **עם זאת יש פה כמה דברים שלטעמי הם מעניינים:** 1. **צוות רב מקצועי עם הסתכלות רחבה**. כאשר ראיתי הסברים לנושא ברשת, התייחסו בעיקר לשילוב של רופאות וקלינאים, לצד מומחי נתונים ומדענים רלוונטיים אחרים. לטעמי חשוב לציין פה גם את הגיוון שיש לתת לייצוג של מטופלים ו/או בעלי עניין אחרים הקשורים לטכנולוגיה. חיבור רב מימדי כזה יסייע רבות לאורך כל חיי המוצר ובעיקר לעמידה בשאר העקרונות וכן ביצירת מוצר/תוצר טוב יותר. 2. **[התמקדות בצוות האדם-בינה:](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%92%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e/2019/02/16/featured/)** כאן אני חושב נוגעים בנקודה חשובה של התחברות לתהליכים הקיימים, גם כאן חלק מההסברים שניתנים ברשת מתמקדים שוב בעולם הקליני רפואי, ואני חושב שזה חשוב גם לבינה שתשמש את הצרכן/מטופל בקצה. בנוסף, אני חושב שזה מדגיש כיהגישה הבסיסית היא שהבינה המלאכותית אינה חלופה לאדם, אלא כמשלימה ומשתלבת. זה מאוד הגיוני, אך אני תוהה כיצד זה ייראה בעתיד כאשר אנחנו מדברים בחיבור של "בינות" שונות לאורך התהליך הרפואי ואוטומציה מלאה של תהליכים מסוימים. 3. **ניטור הלמידה המתמשכת** – זהו לטעמי אחד הנושאים המהותיים להסדרה משני הצדדים של המטבע, מצד המערכת הלמידה תשמש לשיפור המוצר והיכולות שלו בתנאי עולם אמיתי, אך מצד שני חשוב ליידע את המשתמשים ולראות שלא נוצרות הטיות או סכנות בדרך. ככלל מסמך העקרונות הוא חשוב טוב ומקיף, אך כפי שגם מחבריו מבינים, זוהי התחלה של תהליך ולא סופו, שכן הטכנולוגיה לא עוצרת. #### בין העקרונות של למידת מכונה להתקדמות במודלים גנרטיביים בעניין זה, אחת ההנחות המובלעות בתהליך ובעקרונות שבעצם המודלים של [למידת מכונה יהיו ספציפיים ](https://e-pochonder.com/tag/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/)וילמדו על בסיס מאגרי נתונים רפואיים וקליניים. אבל כפי שראינו בתקופה האחרונה, הרי שמודלים גנרטיביים כגון Chat GPT ואחרים כבר יכולים לספק שירותים רפואיים מסוימים – למשל בתמיכה במטופלים וביצוע מטלות שיחה כאלה ואחרות – וזאת ללא אימון על נתונים ספציפיים, ולא כשימוש מכוון מראש ומדויק. התוצאות של הפעילות הזו אינה ברורה עד הסוף, וכבר כעת מתפרסמים סיפורים על נזקים/תועלות של כלים אלה. ולכן יש כבר פער בין המציאות המתהווה לתפיסת העולם של העקרונות. זהו פער כמעט אינהרנטי לרגולציה אבל ברור בהחלט שצריך כבר עתה לחשוב על כך. מודלים גנרטיביים כאלה יוכלו בהמשך לבצע מגוון מטלות, וכבר עכשיו מסייעים בתקצור מחקרים, כתיבה של מכתבי שחרור ועוד, ללא בקרה יותר משמעותית מהעריכה של הרופא, ולא שאני רואה בזה קושי מיוחד, אבל הרגולטור חייב לתת את דעתו. ככלל נראה שחלק המהמודלים הללו נדרשים לפחות תהליכי לימוד וולידציה והם גם לאו דווקא מודלים "מתמחים" אלא מודלים כלליים שמבצעים למידה יחסית מצוצמצת על מנת להניע נושאים חדשים. כרגיל יהיה מרתק להבחין מה תהיינה ההתפתחויות ומה יצליח למצוא לעצמו מקום משמעותית בתוך החיים של כל מי שנודע במערכת הבריאות ואו חלק ממנה. \*התמונה הראשית צוירה על ידי[ Dalle-2 ](https://openai.com/dall-e-2/)עם ההוראה לצייר רופא מלמד רשת נוירונים לפענח צילום רנטגן בסגנון ון גוך עתידני ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי, רפואה **תגיות:** FDA, אינטליגנציה מלאכותית, למידת מכונה, מטופלים, משרד הבריאות, רופאים --- ### [התרופות הדיגיטליות מגיעות לוול-סטריט](https://e-pochonder.com/התרופות-הדיגיטליות-מגיעות-לוול-סטריט/2019/07/14/כללי/) **Published:** יולי 14, 2019 **Author:** אורי גורן **Content:** ההנפקה הקרבה של חברת ליבונגו ([Livongo](https://www.livongo.com)) המתמחה במתן טיפול לא תרופתי באמצעות מד סוכר ושינוי התנהגות בסוכרת, לחץ דם והשמנה, מהווה את הטסט הראשון המשמעותי בבורסה האמריקאית לחברה שמציעה "תרופות דיגיטליות" – שהנו החלק שאותי אולי הכי מעניין בתוך מרחב הבריאות הדיגיטלית. הצלחת ההנפקה תסמן ראייה חיובית של המודלים העסקיים, של בסיס הפטנטים וכו' ולטעמי תדחוף [קדימה שותפויות ואפשרויות חדשות.](http://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%9e%d7%aa%d7%91%d7%92%d7%a8-%d7%90%d7%a7%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%a1%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%a1-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94/2020/01/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) בדומה להנפקות אחרות שהכניסו תחומים דיגיטליים לוול סטריט (ע"ע פייסבוק וכו'), הצלחה יוצרת התלהבות וכניסה רחבה יותר, ההנפקה של ליבונגו מגיעה אחרי כשלוש שנים של עצירה יחסית בהנפקות של חברות בריאות דיגיטלית. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/07/Livongo-Logo.png "Livongo-Logo - e-פוכונדר")לוגו ליבונגו מתוך אתר החברה #### תרופות דיגיטליות?! [תרופות דיגיטליות](http://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%97-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%aa-%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d/2012/10/03/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) (Digital Therapeutics) הנו תת תחום של הרפואה הדיגיטליות בו מנסות חברות שונות להשפיע על מחלות, בעיקר כרוניות, באמצעים שאינם כימיים המבוססים על שינויי התנהגותי בעיקרו, לרוב באמצעות תוכנה משולבת סנסור או בלעדיו. זה נשמע כמו כל אפליקציה ממוצעת, רק שלרוב החברות הללו, שהן רציניות יותר מ"כל אפליקציה", מבצעות ומפרסמות מחקרים משמעותיים יותר, ורובן מקבלות אישור רגולטורי לטענה הקלינית שלהן – שיפור רמות סוכר בסוכרת, ירידה בלחץ דם, כאב וכו. יש חברות רבות בתחום, היותר ידועות בתחום הן Livongo, [Omada Health](https://www.omadahealth.com/) , [Pear Therapeutics](https://peartherapeutics.com/) ו- [Akili](https://www.akiliinteractive.com/). לכולן המכנה המשותף שציינתי מעלה, אך כל אחת מהן לוקחת את הנושא בצורה מעט שונה. הכיוון הזה של הרפואה הדיגיטלית הוא לטעמי אחד המעניינים אותי, כפי שציינתי, מכיוון שהוא מהווה התפתחות [גדולה בחלק הטיפולי של מטופלים](http://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c/2019/12/28/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/), לאחר מגוון של טכנולוגיות מאוד משמעותיות בתחום הדיאגנוסטי, המחקרי ועוד. כמו כן, ואולי זה בשל הרקע שלי בחברות תרופות, הוא נראה לי אחד המעניינים ביותר עבור חברות תרופות עצמן. ![ערכת מוצרי ליבונגו - מד סוכר, אפליקציה ומשקל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/07/Devices_Meter_iPad_Hypertension-1024x625.png "Devices_Meter_iPad_Hypertension - e-פוכונדר")ערכת ליבונגו מתוך אתר החברה לא רק אני חושב כך, [עסקה של 300 מיליון דולר](https://www.businesswire.com/news/home/20190103005147/en/Otsuka-Click-Therapeutics-Collaborate-Develop-Commercialize-Digital), במסגרתה משלמת חברת התרופות Otsuka לחברת התרופות הדיגיטלית Click Therapeutics לצורך פיתוח משותף של טיפולים לדיכאון. קליק מוכרת כחברה המפתחת תוכניות בעלות ערך ערך קליני טיפולי. והסכום המשולם לצורך פיתוח טיפולים לדיכאון מראה את הערך והגדול של הסיפור. מעבר לעסקה זו, נמצאות השקעות שונות של חברות תרופות בתחום, כגון ההשקעות של פייזר ונוברטיס בחברת Akili המנסה לפתח [משחקי וידאו לטיפול](http://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%95-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d/2014/07/30/%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%96%d7%9c%d7%98%d7%a8/) ב-ADHD. [עסקה נוספת](https://en.globes.co.il/en/article-digital-therapeutics-co-happify-teams-with-sanofi-1001286428) בעלת גוון ישראלי היא ההשקעה ושיתוף הפעולה של סאנופי עם חברת Happify העוסקת בתחום ההתמודדות עם דיכאון וחרדה, ופנתה בתחילה בעיקר לארגונים וחברות ביטוח. ישנן עוד חברות ישראליות שנכנסו לתחום הזה בכיוונים שונים – בהן [Hello Heart](https://helloheart.com/outcomes/) שגם היא עוסקת בשיפור הטיפול בסוכרת, לחץ דם ורפואת לב. וכן חברת Rmdy המציעה פלטפורמה לבניית תוכניות שכאלה עבור ארגוני בריאות וחברות תרופות. ככלל דוחות המסקרים את התחום מראים תחזית שתחום התרופות הדיגיטליות יגיעה להכנסות של קרוב למיליארד דולר לשנה בסוף 2024, אך לטעמי זו הערכת חסר, בטח על בסיס המספרים וקצת הגדילה שמציגה ליבונגו לקראת ההנפקה. #### אז מי זו ליבונגו ליבונגו מספקת תכנית לשיפור איזון הסוכרת שאינו כולל טיפול תרופתי, אך בשלב זה לא אמור להחליף טיפול קיים. במסגרת תכנית הטיפול ליבונגו מספקת מד סוכר דיגיטלי למדידות סוכר לאורך היום, כך שהנתונים מהווים את הבסיס לעצות רפואיות מותאמות על מנת לשנות את ההרגלים ולשפר את המצב הבריאותי. בנוסף ניתן שירות של מאמנים ויועצים רפואיים על מנת לסייע בטלפון גם. התוכנית הראתה נתונים מאוד מרשימים במחקרים לגבי יכולתה להוריד את מדד ה-HbA1C בצורה משמעותית, כמו גם הורדה בצריכת שירותי בריאות וביקורים במרפאה. כיום החברה מספקת תכניות רחבות יותר גם לטרום סוכרת, לחץ דם, איזון שומנים והרזיה. וכמובן מרחיבה כל העת את יכולתה בתחום ניתוח הנתונים ומתן מענה מדויק. סרטון המתאר את השירות של ליבונגו#### ליבונגו מציגה נתונים מעניינים הנתונים [שחשפה ](https://www.marketwatch.com/story/livongo-health-ipo-5-things-to-know-about-the-digital-health-startup-2019-07-05)ליבונגו לקראת ההנפקה יוצרים תמונה מעניינת, וגם שאלות שיש לשאול לגבי המודלים העסקיים. ליבונגו מציגה צמיחה משמעותית בהכנסות שנה אחר שנה, החברה הכניסה 68.9 מיליון דולר ב-2018 לעומת 30.9 מיליון דולר בשנה שקדמה לה. מודל התשלומים של ליבונגו הוא מודל מנוי, מה שמייצר זרם הכנסות יחסית קבוע ויציב, שזה עניין חיובי. עם זאת במקביל לגידול בהכנסות החברה גם הגדילה את ההפסדים שלה, כאשר ב-2018 הפסידה 33.4 מיליון דולר לעומת רק 16.9 מיליון דולר ב-2017. החברה צופה שההפסדים יימשכו בתקופה הנראית לעין לאור הצורך בהשקעה רחבה לשיפור השירותים והרחבת בסיס הלקוחות. בתהליך הצמיחה שלה ליבונגו גם רכשה שתי חברות בסכומים של עשרות מיליוני דולים, בהם חברה המתמחה בהעלאת נתוני בדיקות סוכר לענן וחברת העוסקת בשינויים התנהגותיים בתחום הבריאות. לחברה גם שיתוף פעולה עם אמזון במסגרתה היא פיתחה יכולות לאלקסה על מנת שניתן יהיה לקבל מידע ועצות באופן קולי לגבי מדידות הסוכר ועוד. מבחינת כמות מנויים, נכון למרץ 2019 לחברה 164 אלף מנויים בתחום הסוכרת, שזו עליה של כ-40% לעומת סוף שנת 2018. החברה מציגה צמיחה בכמות המעסיקים ל-679 כמעט הכפלה לעומת סוף 2018. כ-50% מהכנסות החברה מגיעות ממכירות באמצעות שותפי הפצה שונים כגון CVS ו-Express Scripts. #### ומה בארצנו? ובכן, בינתיים ארגוני הבריאות הגדולים בישראל, טרם הכניסו כלים שכאלה באופן נרחב או משמעותי לתוך המגוון הטיפולי שלהם, ומתמקדות באספקטים אחרים ולא פחות חשובים של בריאות דיגיטלית. ההגיון אומר שזה יקרה לבסוף, מעניין איך ומה. בכל מקרה התחום לטעמי יצמח באופן משמעותי גם כחלק מהרצון של ארגונים וממשלות לנסות ולהוריד את עלויות הבריאות והרצון למנוע תחלואה ולמנוע התדרדרות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** בריאות דיגיטלית, ליבונגו, תרופות דיגיטליות --- ### [CES 2020: בריאות מונחית AI, הכל נהיה "חכם" ולפעמים קצת משוגע](https://e-pochonder.com/ces-2020-בריאות-מונחית-ai-הכל-נהיה-חכם-ולפעמים/2020/01/13/featured/) **Published:** ינואר 13, 2020 **Author:** אורי גורן **Content:** תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם [CES ](https://www.ces.tech/Topics/Health-Wellness/Digital-Health.aspx)הנערכת בלאס וגאס משכה[ גם השנה](http://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%97%d7%9b%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%a9-%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%a9-%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%93%d7%90%d7%98%d7%94-%d7%9b%d7%9a-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%aa/2015/01/15/uncategorized/) מלא מציגים ונושאים מתחום הבריאות שהפך לאחד התמות המרכזיות בתערוכה. לפני כעשור ייסדה התערוכה את ה-Digital Health Summit שלה ומאז זו אבן שואבת להסתכלות על אפיקי חשיבה, טרנדים ומוצרים שבקרוב ימלאו לנו את החיים בבריאות. קרוב ל-170 אלף מבקרים גדשו את התערוכה שנערכה בשבוע האחרון, והם צפו בהמון המון חידושים. עבדכם הנאמן, לא פקד את התערוכה, אבל הנה כמה טעימות שהופיעו בסיקור הנרחב ביותר שהתחום זכה לו בתערוכה. תעורכת CES מזמנת את כל חברות הטכנולוגיה הגדולות, וגם כאלה שהם ממש קטנות, ומכל העולם ולכן היא טובה מאוד כבסיס להבנה מה קורה בעולם הטכנולוגי, ולאן מסתכלים. עם זאת לפעמים מגיעים לקדמת הבמה נסיונות מוזרים שמובילים לגיחוך. #### הכל "חכם" זה לא יפתיע אתכם שהכל נהיה יותר חכם ומונחה אלגוריתמים, אין כמעט אביזר סביבינו שמישהו לא מנסה לייצר אלגוריתם ושירות שילווה אותו. אחד האביזרים החכמים שהופיע בכל הסקירות הוא שטיח האמבט החכם [Mateo ](https://www.mateo.ai/#stay-tuned)שמנסה להתמודד בצורה מעניינת עם אתגר פסיכולוגי שהם איתרו – והוא שאנשים לא באמת רוצים לעלות על המשקל. אנחנו רוצים להרזות, לעשות פעילות, אבל לעלות כל פעם על המשקל ולראות את ההצלחה / כישלון (לרוב) שלנו לא מעודד אותנו. ולכן השטיח החכם שלהם לא מראה לנו את התוצאה, אלא שולח לאפלקציה והוא יגיד לנו רק אם יש בעיה או תזוזה חשודה. השטיח יודע לזהות באופן ייחודי את תביעת הרגל כך שהוא יכול לזהות את הדיירים השונים. בנוסף למשקל, Mateo יודע לנתח את הרכב הגוף (שומן, שרירים וכו), ולבסוף הוא יכול לעדכן אתכם על מידת הנעל המדויקת של ילדיכם (הורים יבינו את החשיבות). בנוסף תנותח היציבה שלכם באמצעות אלגוריתם, וניתן לקבל תרגילים רלוונטיים לשיפור היציבה, בנוסף מפת חום תאפשר לחולי סוכרת לראות האם יש סכנה לפצעים או זיהומים ברגל. אם כבר אנחנו במקלחת, אז גם מגוון של מברשות שיניים חכמות מגיעות לשוק, אחרי שהוצגו כקונספט בשנים קודמות, מהמותגים המובילים – פיליפס, קולגייט ו-[Oral B](https://io.oralb.com/en-us/) השיקו מברשות חכמות. המברשות יכולות לעדכן אתכם האם צחצוח השינויים שלכם נכון, מה רמת הלחץ שאתם מפעילים וכמובן להפוך את הצחצוח למשהו אתגרי כדי לשפר לכם את הצחצוח. מדובר במכשירים לא זולים במיוחד שינועו בין 150-300 דולר, אבל תחשבו כמה עולה ביקור אצל רופא השיניים לכן יש מצב שזו עדיין השקעה חכמה. https://www.youtube.com/watch?v=FBG6BWVKmGY סקירת מברשות חכמותרגע של תמיהה עולה לגבי ההתמקדות בחדר האמבטיה, כאשר נפגשים עם האלקטרוניקה שהוצגה על ידי P&G כחלק מהפעילות של מותג ניירות הטואלט האמריקאי [Charmin](https://www.cincinnati.com/story/news/2020/01/08/ces-2020-proctor-and-gamble-charmin/2844617001/). החברה הציגה שני דברים בתערוכה שאיך לומר, לא פשוט לעכל. אחד הוא רובוט שמביא נייר טאולט כי מי לא מתבאס שנגמר והוא תקוע. והשני הוא סנסור שמודיע מתי "בטוח" להיכנס לשירותים לאחר שמישהו אחר היה שם. התפיסה על פי ההודעות לעיתונות היא "חווית שירותים טובה יותר". נו שוין. #### המאבק על שורש כף היד גדל גזרת השעונים והצמידים להטה גם היא, מגוון דיי רחב של חידושים בתחום הזה פרצו השנה. מעל כולם בלט בסיקור השעון החדש של חברת Withings שעברה לא מעט טלטלות בשנים האחרונות כאשר נרכשה, ואז נמכרה ואז שוב… השעון החדש שלהם [Scanwatch ](https://www.withings.com/us/en/scanwatch)משך תשומת לב רבה בסיקור וזאת בשל הלוק המדליק שלו לצד יכולות של ECG ברמה רפואית, שמאתר כמו השעון של Apple הפרעות קצב, אך ל-Scanwatch יש גם מד סטורציה ויחד הוא גם מהווה מד לדום נשימה בשינה. בנוסף לזה הוא גם יודע לעשות מה שכל השעונים כבר יודעים – לעקוב אחרי הליכה, קלוריות, תיעוד תרגילי כושר ועוד. אני חושב שהעובדה שהוא נראה כמו שעון קלאסי נותנת לו יתרון משמעותי והחברה עצמה ידועה בטכנולוגיה האיכותית שהיא מייצרת. הכירו את השעון החדשצמיד מעקב נוסף שתפס את תשומת ליבי הוא [Medirom ](https://www.businesswire.com/news/home/20200109005884/en/Medirom-Announces-Partnership-MATRIX-Industries-Deliver-World%E2%80%99s)בעיקר בגלל ההכרזה שלהם כי הם עובדים על מציאת דרך לבנות צמיד מעקב שלא יזדקק יותר לטעינה, שבוא נאמר על האמת היא נקודת החולשה של מרבית המכשירים הללו. לפחות אצלי לפעמים ההטענה או הצורך בה מוריד ממני את השעון לזן יחסית רב. אם נוכל להסתובב בלי להטעין – וואו. [Aktiia ](https://aktiia.com/#device)הוא צמיד נוסף יחסית פשוט מבקש לעשות מעקב רצוף אחר לחץ הדם. הצמיד מאפשר למדוד את לחץ הדם באופן רציף ולזהות האם אכן סובל האדם מלחץ דם לא תקין הדורש טיפול. בניגוד לשאר הצמידים הצמיד הזה ממוקד, ולכן יכול להציע משהו שנראה ממש כמו צמיד ולא שעון, ולכן זה הופך למשהו יותר דיסקרטי ופשוט, שיכול לחיות ליד טכנולוגיות אחרות. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/Elegantlypowerful_01_1-1024x654.jpg "Elegantlypowerful_01_1 - e-פוכונדר")מתוך אתר Aktiia שימו לב ללקו הפשוט ולא מסגירצמיד נוסף שעליו יש לשים את הדעת הוא הצמיד [DnaNudge ](https://www.dnanudge.com/)שנועד להיות מעיין Day 2 בצמיד. הטענה של החברה שעל בסיס ריצוף גנטי של דגימת רוק הם יכולים לדעת אילו מוצרים או רכיבים אינם טובים לכם מבחינה גנטית. כיצד זה נעשה, כל המוצרים באנגליה, כך על פי היזמים הבאים מאנגליה, נסרקו ונמצאים בענן, וסריקה שלהם באמצעות האפליקציה תגרום לצמיד להבהב ירוק או אדום בהתאם. מעבר לכך הצמיד יסייע לכם יחד עם האפליקציה גם להזיז. בסקירות של התערוכה המוצר הוצג בקטגוריות המוזר ומעניין, אני גם תוהה עד כמה מגובה במחקר הנושא הזה. ועדיין כקונספט הוא בהחלט מעניין. #### טריקודר – מכשיר מדידה נייד כולל – מירוץ החימוש בשיאו המרדף אחר הסורק הרפואי האגדי של סדרת הטלוויזיה והסרטים המיתולוגית Star trek הנו ותיק. אך נראה שהטכנולוגיה מתחילה להתכוונן יפה לתחום ועוד ועוד אלמנטים מגיעים. ובכן בישראל כולנו כבר מכירים את מכשיר טייטו (שעבדכם הנאמן מחזיק בבית) שמשווק יחד עם שירות הטלרפואה של שירותי בריאות כללית, ובכן הוא אינו לבד בשוק בכלל, בתערוכה השנה הופיעו כמה וכמה מתחרים בתחום, ואין ספק שנראה עוד ועוד מכשירים שכאלו. הדחיפה המשמעותית שאנו רואים לשירותי רפואה מרחוק בכל העולם, דורשת שיפור ביכולת האבחון מרחוק, ומכשירים מעין אלה מהווים חוליה משמעותית בשרשרת. המכשיר הראשון פותח על ידי ד"ר סמיר קומר, בן העיר לאס וגאס, שפיתח את המכשיר שנקרא [Medwand](https://medwand.com/), שמכיל סטטוסקופ, מדחום, ECG, מצלמה שיכולה לצלם את האוזן ואת הגרון, מד ריווי חמצן וכן יכולת לבדוק את העור. המכשיר בעיצוב נאה אינו חדש בשוק, אבל לדעתי קיבל קצת יותר חשיפה בשל הקשר ללאס וגאס. Medwandמתחרה נוסף בעולם הטרייקודר, הוא ה-AiDar שהוא מכשיר שעובד קצת שונה מהגישה של האחרים, שכן הוא מסתמך על הכנסה של משהו שדומה קצת למין משאף/מדחום לפה. המכשיר הזה מאפשר לבצע בתוך דקה מדידה של מגוון רחב של פרמטרים מתוך הרוק, האוויר, קצב הנשימות וכלי דם בתוך הפה. כך הוא מאפשר תמונת מצב של פרמטרים יסודיים: ריווי חמצן, א.ק.ג, ויראביליות של קצב הלב, קצב נשימות, סטורציה, טמפרטורה וכן לחץ דם. זאת בשילוב של חיישנים גם על מוט האחיזה. התפיסה מאוד מעניינת, והעיצוב לא רע בכלל. ככל שהצלחתי לבדוק, המכשיר לא אושר עדיין ב-FDA. ![תמונת המכשיר Aidar לאבחון ביתי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/1.80_soft-shadow.png "1.80_soft-shadow - e-פוכונדר")מתוך אתר החברה AiDar#### נפלאות האור אלמנט נוסף שרציתי לגעת בו שתפס את עיני בבמכשירים שהוצגו וסוקרו במסגרת התערוכה, הם המכשירים שמבקשים לעשות מניפולציה ולשלוט באור לטובת טיפולים שונים במחלות או בעיות הקשורות בעיניים. שלושה מכשירים וטכנולוגיות שראיתי הצילחו לעורר, בי לפחות, עניין רב. הראשון שבהם הוא מנורה המסייעת לדיסללקטים. המנורה [Lexilight](https://lexilife.com/en/22-lexilight-lamp.html), המנורה מבוססת על הסבר מדעי שנולד בצרפת שטוען שדיסלקציה נגרמת מכך שיש שתי עיניים דומיננטיות מה שיוצר תפיסה של המוח של אותיות מראה, או אותיות מטושטשות וכו'. לכן המנורה מנסה באמצעות נורות LED ליצור פולסים ספציפיים המאפשרים לטשטש את התפיסה של אחת העיניים וכך ליצור איזון מחודש ולאפשר לאנשים לקלוט את השדר הויזאולי בצורה טובה יותר. המוצר נמכר כבר באירופה ולחברה שיתוף פעולה עם עמותה בתחום והיא טוענת כי ביצעה מחקר על 300 אנשים שמצא כי אצל 90 אחוז מהם דווח שיפור ביכולת לקרוא ולהבין. ![מנורה לדיסלקטים - לקסילייט](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/lexilight-lamp.png "lexilight-lamp - e-פוכונדר")הלקסילייט מאתר החברה המכשיר השני שתפס את עיניי, הוא של [Novasight ](https://www.nova-sight.com/curesight.html)הישראלית (בהמשך פינה לישראליות נוספות) שהמציאה טכנולוגיה שמאפשרת לטפל בעין עצלה בצורה מתוחכמת יותר מאשר לשים רטייה על העין הלא עצלה. באמצעות משקפיים יעודיים, ומסך טאבלט האדם המטופל יכול לצפות בנטפליקס או יוטיוב והמכשיר עוקב אחר העיניים ומטשטש לעין הדומיננטית את הראייה ומאפשר את חיזוק העין שדרוש לה טיפול. מדובר עדיין בטכנולוגיה קצת 'קלנקית' מבחינת החויוה כי היא דורשת טבאלט ייעודי + משקפיים יעודיות, אך לדעתי אין ספק שאפשר יהיה לעשות לזה לבסוף אינטגרציה למסכים הנפוצים יותר ולפתור בעיה לילדים על מנת שלא יזדקקו לצאת עם כל מיני דברים על הפנים. הטכנולוגיה השלישית היא של [Gentex](https://apnews.com/05c66d3d759aa2fa16d1ad446b591da0) ששיתפה פעולה עם מאיו קליניק לצורך פיתוח מערכת בקרת תאורה המשלבת גם מצלמות חכמות על מנת לשלוט בתאורת החדר על מנת לאפשר תאורה אופטימלית למנתחים וכן לחדרי מטופלים. מדובר במשהו שעשוי להיראות שולי אך אני בטוח ששליטה נכונה בתאורה לאנשים יכולה לשפר את חווית המטופל, וכן את חווית הניתוח עבור מנתחים הזקוקים לתאורה אופטימלית על מנת לעשות את עבודתם באופן מדויק. #### רגע על ישראליות המוצר הישראלי שתפס הכי הרבה כותרות, הוא המכשיר של [Orcam ](https://www.orcam.com/en/)שמאפשר באמצעות מצלמה קטנה והרבה אינטליגנציה מלאכותית לזהות מי מדבר איתם בקהל, מה שמאפשר להם אינטראקציה חברתית טובה יותר, ולבודד רעשים ולשמוע טוב יותר, באמצעות מכשיר שמיעה שמחובר בבלוטות'. בנוסף, גם ערכת בדיקת הזרע הביתית YO קיבלה חשיפה יפה כחלק מסיקור הטכנולוגיות הקשורות למין ופוריות בתערוכה. השנה טכנולוגיות שקשורות לסקס קיבלו מקום ראוי בתערוכה לאחר ששנים קודמות קצת הוחבאו או נאסרו להצגה. בדיקת זרע ביתית היא חלק מהיצע הטכנולוגיה הגדל בתחום הפוריות והוא לוקח ברצינות את פוריות הגבר. חברה נוספת בתחום שזכתה להתייחסות היא חברת [Binah.ai שהציגה אפליקציה ייחודיות](https://www.globenewswire.com/news-release/2020/01/06/1966540/0/en/Introducing-Binah-ai-App-Detecting-Vital-Signs-Through-Video-of-a-Person-s-Face.html) המאפשרת לדלות את הפרטים הביראותיים של אדם מתוך וידאו שלו, או באמצעות מצלמת וידאו. מתוך ניתוח תמונת הפנים החברה יודעת בתוך שניות לדעת סטורציה, וריאביליות של קצת הלב, דופק, קצב נשימות ואף לחץ נפשי. אלו יכולות מרשימות ביותר. וללא ספק תורמות רבות להתפתחות הטלרפואה והיכולת ללמוד מתוך וידאו. אין ספק שלפוליטיקאים זו טכנולוגיה שיכולה להיות הרסנית בתוך דיונים ועימותים פוליטיים. ![הדמיה של האפליקציה לניתוח סימנים מתוך וידאו של Binah.ai](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/binah-ai-app.png "binah-ai-app - e-פוכונדר")מתוך הודעה לעיתונת של Binahaiיש עוד הרבה טכנולוגיות, ואולי אקדיש עוד פוסטים בעניין בהמשך. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי --- ### [כשההמון מממן שדיים](https://e-pochonder.com/כשההמון-מממן-שדיים/2012/09/02/שונות/) **Published:** ספטמבר 2, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** רבים מדברים בשנה האחרונה על הפלא הקרוי מימון באמצעות ההמון או באנגלית Crowdfunding . הפעילות הזו מאפשרת ליזמים ואנשים לבקש מימון מההמון עבור פרויקטים שונים. הפעילות הבולטת בתחום בזמן האחרון (שגם עבדכם הנאמן תרם לה) היתה של האתר[ חורים ברשת](http://www.holesinthenet.co.il/) שביקש מההמון לתמוך בהשקעה הנדרשת לשדרוג האתר ובניית פלטפורמה חדשותית חדשנית. אבל, מסתבר שהמימון של ההמון יכול לזרום גם למקומות אחרים, כמו במקרה של בפלטפורמה הנקראת – [Myfreeimplants](http://myfreeimplants.com/index), המדובר בפלטפורמה המאפשרת לטענתה לנשים לממן ניתוח שדיים באמצעות תורמים נדיבים באתר. לאחורנה הודיע האתר על תחרות – My Breast day ובה הגולשים מתבקשים לנחש מתי יושלם הגיוס ה-1000 באתר. מי שינחש נכונה את היום יקבל 500 דולר לצורך השקעה באתר. התחרות והאתר מעוררים הרבה שאלות. **הגדלת חזה חינם** האתר שהוקם עוד ב-2005, על ידי שני יזמים, הוא בעצם סוג של אתר היכרויות המעודד נשים לעשות מגוון פעולות, חלקן חושפניות על מנת לזכות בניתוח הגדלת חזה. הנשים מצידן לא צריכות להוציא אגורה מכיסן, אך גם לא מקבלות את הכסף, זה מועבר ישירות למנתחים שעובדים עם האתר, ובדרך האתר גוזר עמלה. האתר הוא בעצם סוג של טוויסט על אתרי היכרויות, בשילוב עם סוג של פורנו רך. על פי מקימי האתר הוא הצליח לגייס עד היום כ-8 מיליון דולר לניתוחי שדיים. [![my breast friend](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/09/freeimplant1-1024x812.png "freeimplant - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/09/freeimplant1.png)עמוד הבית של Myfreeimplantלמרות זאת בראיון לאתר Crowdsourcing.com מקימי האתר טוענים שהוא כן אפשרות לגיוס כסף מההמון, ומאפשר לנשים להממש את רצונן. לטענתן העובדה שזה מתנהג כמו אתר היכרויות רק מחממת את האווירה. לבסוך על כל הודעה שבחורה שולחת ל"חבר" בפלטפורמה מביאה לה דולר, ומעבר לזה ניתן לתרופ עוד ככל העולה על רוחו של התורם. האתר דורש מהבנות מגייסות להעלות תמונות שלאחר הניתוח ועוד… ועל כך ספג לא מעט תגובות קשות. אין ספק שזו דוגמה לכך שכל כלי טכנולוגי יכול להיות בר שימוש לטוב ולרע, והוא אינו מוטה מראש לתוצאה מסוימת, הרי בסופו של יום פלטפורמות לגיוס הון, רובן ככולן מקדמות אינטרסים חשובים ומאפשרים יזמות מסוג חדש וכלים נוספים להשגת הון בתלות נמוכה יותר במשקיע בודד או באינטרס מסוים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** crowdfunding, crowdsourcing, אינטרנט, חוכמת ההמון, מדיה חברתית, מימון באמצעות ההמון, שדיים, שתלים לחזה --- ### [משרד הבריאות מבין שאין לו את כל הפתרונות – וזה הדבר הכי טוב שקרה לו      ](https://e-pochonder.com/משרד-הבריאות-מבין-שאין-לו-את-כל-הפתרונו/2016/09/15/uncategorized/) **Published:** ספטמבר 15, 2016 **Author:** אורי גורן **Content:** הפעילות של משרד הבריאות בקידום החיבור הדיגיטלי של עולם הרפואה אינו פרויקט חדש. הוא מנוהל כבר כמה שנים, אך בשנה האחרונה חלה קפיצת מדרגה משמעותית שמגיעה בימים אלה למקומות חדשים ומרתקים. המשרד עושה מגוון רחב של פרויקטים והתקדמות, כאשר במשרד מדברים על מעל 300 פרויקטים דיגיטליים שכרגע מתקיימים במשרד. כמו כן מתכוונים במשרד לבצע פעילות להנגשת מאגרי מידע על מנת שיזמים יוכלו להיעזר בהם לפיתוח שירותים, וכמובן גם למחקר. בנוסף נראה כי המשרד מגייס נציגים לחדשנות למוסדות השונים של המשרד וזאת מתוך הבנה כי יש להשקיע באנשים עם החשיבה הנכונה על מנת להצליח. על פי מה שהוצג, המשרד מתכנת גם האקת'ונים ועוד. **מפתרון לאתגר** מערכת הבריאות לרוב הרגישה שיש לה את המומחים והפתרונות ושהם יודעים הכי טוב. זה עניין מסורתי. לכן, העובדה שמשרד הבריאות מציג שלושה מכרזים, שהם סוג של מכרזים הפוכים – להם הוא קורה מכרזי אתגר, זו מהפיכה. הרעיון של מכרזי האתגר, הוא שהם לא מבקשים פתרון שכבר אופיין במשרד הבריאות, אלה מציבים שאלה, או אתגר ליזמים, ומבקשים מהיזמים להציע פתרון כאשר הזוכים יזכו למימון לצורך ביצוע פרויקט הוכחת הקונספט ואם זה יצלח יוטמע הפתרון באופן רחב יותר. ![מכרזי בעיה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2016/09/pt-300x95.jpg "מכרזי בעיה - e-פוכונדר") והפתרון לא חייב להיות כזה שאושר במקומות אחרים, הרעיון הוא להתנסות בפתרונות חדשניים שיכול להיות שהם בשלבים מוקדמים יותר. בשלב ראשון העמיד המשרד שלושה אתגרים: ניהול עומסים בבתי החולים, השמנה וזיהוי נכון של מטופלים. מדובר בבעיות לא פשוטות כלל, שעדיין אין להם פתרונות חד משמעיים. בדרך אל המכרז ביצע המשרד מיט אפ, שהיה בעצם סוג של מפגש ספקים. כמות האנשים שהגיעה היתה מרשימה ביותר, וגם המפגש עצמו היה מאוד מעניין, ולאחר פתיחה הגיעו נציגים של המשרד וענו על שאלות עד בלי די. **התייעצות עם הציבור** במקביל לפעילות הזו, מנהל המשרד התייעצות רחבה וארוכת זמן עם הציבור באמצעות מערכת "תובנות". כל אחד מבחירי המשרד פתח והעלה שאלה בנושא של בעיות רפואיות, או מדיניות כללית של משרד הבריאות, והציבור כולו מוזמן ומגיע ונותן את דעתו. הנושאים שכרגע משרד הבריאות שם להתייעצות הם: מחלות כרוניות טיפול ומניעה, צמצום אי השיוויון בבריאות ותזונה בריאה. המשרד מצידו מקבל רעיונות, תובנות ומחשבות של מטופלים, מומחים, ואנשים נוספים שמעלים שאלות, מוסיפים לינקים ומדברים בינם ובין עצמם גם. ממש קהילה. המערכת מאוד נגישה ונוחה, והלינק שלה מופץ באופן חוזר ונשנה באמצעות פייסבוק עוד. התייעצות שכזו עם הציבור היא כלי משמעותי, וגם הוא מראה על שינוי הגישה שאומרת – לא כל החוכמה אצלנו, ואנו רוצים לשמוע מה יש לאחרים להגיד. היוזמות הללו של משרד הבריאות מעוררות תקווה, ואף השראה מבחינתי, כי היא מראה על שינוי בדפוס החשיבה שיכול להביא לפריצות דרך של מצב, כאשר מעגל החושבים והדנים על בעיות הבריאות והפתרונות שלהם גדל מעבר לאנשי המערכת ודרכי החשיבה המקובלות שלה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Uncategorized **תגיות:** open innovation, התייעצות עם הציבור, משרד הבריאות --- ### [ד"ר מגליק: "התשלום במערכת הבריאות חייב להיות מבוסס על ערך ולא על כמות או פעולה"](https://e-pochonder.com/התשלום-במערכת-הבריאות-חייב-להיות-מבוס/2016/02/16/uncategorized/) **Published:** פברואר 16, 2016 **Author:** אורי גורן **Content:** השבוע הוא אולי שבוע האירועים העמוס ביותר על בריאות דיגיטלית בישראל. במהלך השבוע יתרחשו 4 אירועים שיסתיימו באירוע שיא שהוא כנס mHealth Israel שייערך ביום חמישי בבית התפוצות שבאוניברסיטת תל אביב. לכנס מגיעים כ-40 מרצים מחו"ל ומישראל והוא מקיף ונרחב. [הרצון להיות בכל האירועים גדול](http://www.meetup.com/mHealth-Israel/), אבל המציאות מורכבת מכך, בכל מקרה לקראת הכנס ראיינתי את המרצים המסקרנים שיגיעו לכנס, [ד"ר מטיק מגליק](https://twitter.com/matic_meglic), דירקטור של בריאות דיגיטלית ופתרונות ניהול למטופלים בחברת מדטרוניק ב-EMEA. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2023/01/1535962090588.jpg "1535962090588 - e-פוכונדר")דר מגליק מתוך לינקדאין ד"ר מגליק הוא אחד מהמנוסים בעולם בתחום של מדיניות בריאות בתחום השימוש בדאטה ובמודלים חדשים לתשלום עבור שירותי בריאות. הוא רופא בכשרתו, עם הכשרות נוספות בתחומי מנהל עסקים ועוד. בקריירה שלו הוא פעל במוסדות האיחוד האירופי כמנהל מדיניות בתחומים שונים, היה יועץ ואף יזם בתחום בטרם הצטרף לשורות מדטרוניק. העיסוק שלו בתחום הביא חדשנות גם בתוך מדטרוניק שם הוא פיתח שירותי ניהול חדרי ניתוח, מודלים עסקיים חדשניים וכעת הוא עוסק בתחום הבריאות הדיגיטלית. #### אז על מה משלמים? הריאיון התקיים באמצעות דואר אלקטרוני והנושא הוא אחד המורכבים והמעניינים כיום – והוא מודלים של תשלום במערכת הבריאות. לצורך התשלום והמודל העסקי במערכת הבריאות יש הלשכות עצומות על כל הגופים העסקיים הפועלים בתחום – שכן פעמים רבות המודל או הערך שמביאות חברות הבריאות הדיגיטלית לא נופלות בדיוק להגדרות שקיימות היום במערכת, ולכן גם המודל העסקי של החברות, וגם של ספקי השירותים והמבטחים מתרסקים במפגש הזה וזה מונע כניסת חדשנות. במקביל למודלים הכלכליים הקיימים היום יש חסרונות מובהקים בזמנים של עליה מתמדת בשיעור ההוצאה לבריאות, שכן תשלום עבור כמות בעולם בו מחירי המוצרים אינם זולים במיוחד, וגם מודל הגנריקה והתחרות משתנה, מצריך חשיבה מחודשת על ניהול התשלום ועל השאלה – על מה משלמים. המודל הבסיסי הוא תשלום עבור כמות, גם בכוח האדם – תשלום לפי ביקור/פעולה, וגם בתחום של ציוד רפואי ותרופות בו משלמים לפי מלאי. המשמעות של תשלום כזה הוא שהתוצאה הרפואית של השימוש בתרופה או בציוד פחות מעניינים, והסיכון כולו נופל על המשלמים. המודלים החדשים שחלקם עוברים ניסוי של החיים האמתיים תחת הרפורמה של אובמה במערכת הבריאות בארצות הברית במסגרתה מנסים ליצור התניות של איכות רפואית ואחריותיות על התוצאות כחלק מהשאלה על מה משלמים. מודלים נוספים שקיימים במדינות אחרות מדברות על תשלום לרופאים גם על בסיס תוצאות קליניות של החולים שלהם וכן על בסיס רמות שביעות רצון. תאורטית המודלים הללו אמורים לחסוך כסף, ולכל הפחות לשים את הכסף איפה שהוא הכי מועיל – שיפור בריאות המטופלים. בתחום התרופות והציוד הרפואי מדובר על מודלים של חלוקת סיכון, שהסכמים כאלו קיימים גם בישראל בשנים האחרונות, בהם חלק מהסיכון של התרופה מונח על כתפי הספק על מנת שלא ימכור סתם, או שיישא בתוצאות אם הטיפול לא מקיים את הבטחתו. מודלים מסוג זה אמורים ובמקרים רבים אכן מייצרים מוטיבציה אצל הספק לא למכור הכי הרבה, אלא למכור נכון כך שהתוצאות הקליניות יהיו טובות, בנוסף שזה מייצר מוטיבציה לשירותים עוטפים שנועדו לסייע למטופלים להשיג את המרב מהטיפול – הן בהיענות והן בתוצאות. אמנם ההיגיון התאורטי קיים, אבל התוצאות בשטח הרבה יותר מעורבות, חלק מהתוצאות של אובמה עדיין לא מראות שהמודלים החדשים חוסכים. אם זאת ללא ספק העובדה שמודלים הקיימים לא מחזיקים, ואינם ברי קיימא לטווח ארוך יכריחו את המערכת לשנות דיסקט. המודלים הללו כולם נחים תחת הכותרת של תשלום עבור ערך, או תשלום עבור ביצועים… רק שהשאלה ערך למי, ואילו ביצועים היא שאלה יחסית פתוחה. **ד"ר מגליק, כיצד אתה מגדיר ערך במודלים שאתה מפתח, וערך עבור מי?** בבסיס החשיבה שלנו עומדת הגדרת האיכות שהגדיר מייקל פורטר במודל שלו שנקרא [מערכת בריאות מבוססת ערך](http://e-pochonder.com/%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%95-%D7%94%D7%93/) – תוצאים קליניים של מטופלים חלקי עלות הטיפול. עם זאת אנחנו תמיד מחפשים כיצד להגדיל ערך לכל בעלי העניין בשרשרת הטיפול – מטופלים, אנשי רפואה, ספקי שירותים, מבטחים וכו. עם זאת במקרים רבים עדיין קשה לשייך ערך כספי על הרבה אלמנטים של ערך רפואי (למשל [חווית מטופל](http://e-pochonder.com/%D7%A6%D7%98%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F/)). כתוצאה מכך עדיין המוקד הוא על אופטימיזציה של עלויות וייעול תהליכים, על מנת להוריד בהוצאות, שכן מרבית המדינות בתחום אחריותי לא בנויות על מנת לשלם על שיפור תוצאים קליניים. ככלל בניית מודלים שכאלה דורשים התאמה ותפירה ספציפית למדינה ולתהליכים השונים בכל מדינה מבחינת תשלום על בריאות. אנו צופה כי זה ישתנה בעתיד וייווצרו הזדמנויות משמעותיות לספקי שירותים שמבינים היטב את המערכת ואת התהליך של מתן שירותי בריאות. **חברות רבות בתחום של בריאות דיגיטליות עדיין חסרות בסיס מדעי מוצק ומחקרים משמעותיים להוכחת התועלת הקלינית שלהם, כיצד אתה מתמודד עם זה כאשר אתה בונה מודלים עסקיים?** זהו נושא משמעותי ביותר וחסם מרכזי לאימוץ גדול יותר של שירותים מסוג זה באירופה, אפריקה ובמזרח התיכון, לא בגלל שהשירות לא מוכן, אלא בגלל שספקי השירותים מסרבים לקחת את הסיכון בהטמעתם. לטעמי במקרים רבים צריכות החברות לקחת את הסיכון ולעמוד מאחורי מה שהם מבטיחות, תוך שהן לוקחות על עצמן את הסיכון לגבי האם הערך לספקי הבריאות וכך ההחלטות על אימוץ טכנולוגיות חדשניות יהיה הרבה פשוט. כאשר אנו בונים מודלים כלכליים אנחנו כמובן מנסים לאסוף את כל המידע שאנחנו יכולים (ברמות אמינות משתנות) ומתוך כך לקבל החלטה עסקית שלוקחת בחשבון את הסיכונים, סיכויים וכמובן התאמה אסטרטגית והתאמה של רמות סיכון שאנחנו מוכנים לקחת. בצורה כזו אנחנו יודעים להניח מה יהיה הסיכון ולקחת אותו. במקרים אחרים אכן צריך לחכות לנתונים נוספים. #### על תוצאות במעקב מרחוק לאחרונה פורסם [מחקר גדול של מכון Scripps בראשות פרופ' אריק טופול](http://www.kpbs.org/news/2016/jan/22/wireless-health-monitoring-did-not-cut-healthcare-/) שמצא כי מעקב צמוד מרחוקי אחר חולי סוכרת באמצעות מגוון של מכשירים לא הצליח לייצר ירידה בהוצאות ושיפור בתוצאים הקליניים בטווח הקצר. המחקר יצר גלים משמעותיים מאוד בשוק, משתי סיבות – זה היה המחקר המשמעותי ביותר עד כה, וגם העומד בראשו הוא מהמנהיגים הרפואיים הבולטים ביותר שמובילים לשינוי ומעבר לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתחום הבריאות . **שאלתי את ד"ר מגליק מה דעתו על המחקר ותוצאותיו?** הטמעה בסדר גודל משמעותי של שירותי בריאות דיגיטליים ומערכות ניהול ומעקב לחולים הם לרוב פרויקטים מאוד מורכבים – לא רק ברמה הטכנית אלא בעיקר ברמה הארגונית. מדובר בפעולה הדורשת ניהול שינוי, התאמת תמריצים, שינויים במודלים של תשלום והכללה בסל השירותים, אספקטים של משאבי אנוש – כמו ביטול תפקידים, שינוי תפקידים וכן לבסוף הסברה והתאמת מטופלים נכונים לטיפולים הללו. כתוצאה מהמורכבות הזו, תכניות פיילוט מחקרים קטנים מתקדים מאוד להוכיח תוצאות והצלחות. מחקרים ופיילוטים שכאלה לרוב בתוך מערכת מוגבלת, בה נשמרים תהליכים ושירותים קיימים המשפיעים על חסכון והתייעלות, עלויות וכו'. במחקרים, התכנון והצורה שבה נעשה המחקר משתנה מאוד, וההשוואות נעשות על בסיסים שונים ולתוצאות שונות. כמו כן אנחנו לומדים היום שבחירת החולים למחקר על ניהול מחלה מרחוק היא משמעותית ביותר. כתוצאה ממה שהסברתי הספרות הרפואית מספקת לנו איזו תוצאה שנרצה לחפש – אם מחפשים כישלונות ניתן למצוא אותם, ואם מחפשים סיפורי הצלחה, גם אותם נמצא. דוגמא כזו היא המחקר הבריטי הענק Whole System Demonstrator project שמצאה כי הטמעה של שירותי טלה רפואה יכולה להפחית תמותה ולשפר תוצאים קליניים, אך שבמבחינת עלויות הטמעה זה עדיין לא יעיל. אני סבור שמעקב דיגיטלי אחר חולים הוא בעל תפקיד ברור עם ערך ברור, אך אל לנו לראות אותו כפתרון טכני העומד בפני עצמי, זה יעבוד רק כחלק ממערכת אינטגרטיבית שעושה שינוי משמעותי בדרך שבה אנחנו מספקים שירותי בריאות. **וכיצד אתה מתייחס לכנסה המאסיבית של חברות ענק טכנולוגיות כגון אפל, גוגל ופייסבוק לעולם הבריאות, וכיצד זה משפיע על מדטרוניק ופעילותה בתחום?** בשלב זה כולם מנסים לתפוס נתח וחלק בתחום של בריאות דיגיטלית, תוך שהם אומרים שהם יכולים לעשות בערך כל דבר. אני חושב שיש מספיק אתגרים והזדמנויות בתחום השיפור של מערכת הבריאות שיספיקו לכולם בעתיד הנראה לעין. לטעמי מדטרוניק נמצאת בעמדת יתרון בשל הניסיון של 50 שנה במתן פתרונות בעולם הבריאות. המעבר שלנו למודלים עסקיים של תשלום על פי ערך, ובריאות שנבחנת על בסיס ערך, משקפת את ההבנה שלנו כיצד נספק ערך ללקוחות שלנו בעתיד, וכן מכוונת את ההשקעות שלנו בפיתוח יכולות בתחום הבריאות הדיגיטלית על מנת לספק מגוון רחב של פתרונות. #### אירופה או ארה"ב? **מרבית חברות הסטארט אפ בתחום מכוונות עצמן לשוק האמריקאי, האם אתה חושב שהן מפספסות בזה שהן לא פונות לשווקים האירופאים?** לשווקים האירופאים יש יתרונות וחסרונות. אני חושב שבהתחלה זה זוק יותר סלחני בגלל שהוא פחות מבוזר מהאמריקאי, אבל אלו שווקים שהרבה יותר קשה לצמוח בהם במהירות ולתפוס בעלות על נישה. **האם אירופה מתקדמת יותר מהארה"ב בתחום הדיגיטציה של מערכת הבריאות?** בהרבה מובנים כן. פריסת תשתיות eHealth לאומיות, מאמצים לייצר חיבוריות (interoperability) אך אלו מערכות מאוד מורכבות, ככל הנראה יותר מהאמריקאיות. עם זאת ברמת אימוץ חידושים האירופאים נמצאים מאחור, כמו גם ביצירת תנאים כלכליים לאימוץ חדשנות, והצלחה של חברות חדשניות שכאלה. ברמת החדשנות במערכת עצמה אני חושב שיש סוג של תיקו. אך חשוב לציין כי השווקים כה שונים, שיהיה קשה אפילו למצוא נתון אחד שהוא בר השוואה בין המערכות בתחום הזה. **ולסיום, אם היית צריך לבחור דבר אחד שיש לשנות בעולם הבריאות היום, מה זה היה?** ללא ספק הייתי משנה את הדרך שבה גופי בריאות משלמים על השירותים שהם צורכים – זה חייב להיות מבוסס על ערך ולא על כמות או פעולה. אז אם זה מעניין אתכם, ביום חמישי הקרוב בואו לבית התפוצות. ואם הגעתם עד לכאן מגיע לכם גם הנחה. אז לפני התשלום שימו: epochondriac16 בקוד ההנחה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Uncategorized **תגיות:** mhealth Israel, בריאות דיגיטלית, ד"ר מטיק מגליק, מבטחים, מדטרוניק, מודל עסקי, רופאים, תרופות, תשלום --- ### [פרויקטים לשינוי עולם הבריאות ליזמים בישראל](https://e-pochonder.com/פרויקטים-לשינוי-עולם-הבריאות-ליזמים-ב/2015/01/28/בריאות-2-0/) **Published:** ינואר 28, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** קהילת היזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית הולכת וצוברת בישראל תאוצה מדהימה. לפני כמה שנים שקמה הקבוצה הראשונה והוותיקה של יזמים [Health 2.0](http://www.meetup.com/Health20tlv/) זה התחיל ב-20-30 איש במפגש הראשון. כעת בקבוצה של [Mhealth Israel](http://www.meetup.com/mHealth-Israel/) מגיעים מעל 100 לפגישות שנערכות מדי חודש. במקביל מתרחשים האקת'ונים שונים, והאקסלרטור של מיקרוסופט סיים רק לפני שבוע את המחזור שהוקדש ליזמים בתחום הבריאות. ככל שהתחום רותח, לא רק בארץ אלא גם בעולם, כך גם מספר היזמים המפנים את ראשם לתחום שהולך וגדל בהתאם. בקיצור תקופה מרגשת, שלי אישית ממש מרתק לראות עולם שהיה ברובו לא ישראלי הופך לכזה שישראלים נהיים בו גורם משמעותי. חשוב לציין למשל את ההשקעות שנעשו בשבועיים באחרונים, שהרלוונטית ביותר היא ההשקעה של סמסונג בחברת Early Sense עם מערכת הניטור והסנסורים המתקדמים שנועדו לאבחן מוקדם ככל האפשר התדרדרות של מטופלים. והנה שני דברים מעניינים שעומדים לקרות בתקופה הקרובה שרציתי לעדכן עליהם. [![Y7 Health challange](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/01/10926414_1002568416438967_4146342793076304695_n-300x154.jpg "10926414_1002568416438967_4146342793076304695_n - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/01/10926414_1002568416438967_4146342793076304695_n.jpg) **Y7** מנבטת היזמות שזהו פרויקט בחסות עמותת יצירה 7 וחברת PenZA עורכת מחזור בשיתוף עם יחידת המחקר והפיתוח של איכילוב על מנת לפתח פתרונות ייעודיים לתחום הבריאות. לצורך העניין הם עורכים מפגש היכרות. המטרה של מנבטת היזמות היא ליצור צוות רב תחומי שעובד יחד לפיתוח פתרון במשך 4 חודשים. הקבוצה תקבל מנטורים מחברת פנזא בעזרת "מטודולוגיות חשיבה עיצובית" . כאמור המטרה היא להקים מיזם בעל השפעה תוך כדי למידה משותפת, עבודת צוות ופיתוח יזמות עצמי. [מפגש ההיכרות ](https://www.facebook.com/events/390547727794050/?pnref=story)ייערך ביום רביעי ה-26 לפברואר בשעה 18:00. המפגש יארך כשעה ויתקיים במשרדי Y7 – מתחם 'Bloom' דרך בן צבי 55, ת"א-יפו. **TOM –** שזה מיזם ששמו מורכב מראשי התיבות TIkun Olam Makers יגיע לעשות מייקת'ון של 72 שעות בחודש מרץ בתל אביב. מייקרים הם אחיהם של ההאקרים, אך שונים מהם ברצון שלהם לייצר משהו שאינו רק תוכנה, אלא גם דברים פיזיים, זה יכול להיות רובוטיקה, או מצלמות, או טכנולוגיה לבישה או כל דבר אחר. המטרה TOM היא לייצר טכנולוגיות חדישות שיסייעו לאנשים עם מוגבלות וייצר להם פתרונות חכמים. בפעילות זו יש שיתוף פעולה עם מכון רעות. כדאי להירשם, זה יקרה ב-17-19 למרץ. והנה סרטון קצר שמסביר על הפעילות המאוד מעניינת של TOM. (תודה לדניאל גבירצמן שבזכותו נחשפתי לעניין) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** mhealth Israel, TOM, Y7, האקתון, מייקרים --- ### [פרסומות בריאותיות מתחרות הפרסום בקאן](https://e-pochonder.com/פרסומות-מתחרות-הפרסום-בקאן/2014/07/03/כללי/) **Published:** יולי 3, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** תחרות Cannes Lions נחשבת לטקס פרסי האוסקר של הפרסום. מדי שנה נחשפים בתחרות קמפיינים ופעילויות פרסומיות מרתקות, חלקן הופכות לסרטונים ויראליים ולשקופיות בכל מצגת בשנה שלאחר מכן. השנה לראשונה פתחה התחרות מסלול ייעודי לתחום הבריאות שהתחלק בין פרסומות של פארמה ושל שירותי בריאות באופן כללי. מדובר בכניסה משמעותית של הפרסום הבריאותי למפת הפרסום העולמית ויש כמה זוכים עם קמפיינים מרגשים. למי שצופה בפוסט הזה באמצעות הניוזלטר במסגרת הרוג'ום, אין צורך ללחוץ על הלינקים, חלקם יופיעו בדפים הבאים. אני מסדר את הקמפיינים לפי הדברים אותם אני אהבתי ולאו דווקא לפי רמת הזכייה. 1\. קמפיין גיוס רופאים לאפריקה – מדי שנה מסיימים את לימודיהם 1,200 רופאים באפריקה, יותר ממחצית עוזבים את היבשת. בפועל רק 2.9% מהם יטפלו לבסוף באוכלוסיות הכפריות שבאפריקה, ולכן יש צורך בגיוס רופאים. במסגרת הקמפיין שלחו המגייסים חבילה לרופאים בעולם. בתוך החבילה היה סטתוסקופ וקופסה. ברגע שנלחץ הסטתוסקופ על הנקודה הנכונה בקופסה נוצר שידור של תשדיר קצר שניתן לשמוע רק בסטתוסקופ. בתשדיר קראו לרופא לבוא ולטפל באפריקה. הקמפיין הצליח בגיוס 4 רופאים שכל אחד מהם השפיעה על קהילה של כ-80 אלף איש! 2\. דיוור ננומטרי – חברת 3M ביקשה לקדם את הציוד שלה למעבדות, ומכיוון שעובדי מעבדות משתמשים פעמים רבות ביום במיקרוסקופ, הם בנו חבילת דיוור ובתוכה המוצר של 3M ועליו מסר שהודפס בגודל 500 ננומטרים ונראה רק מבעד לעדשת המיקרוסקופ. רעיון מבריק ושימוש נכון במוצר כמדיה בכדי להעביר מסר. 3\. דמויות מצוירות קרחות – קמפיין מדהים לטעמי ובו אגודה למען ילדים חולי סרטן בברזיל ביקשה לסייע לחולים באמצעות הפיכת דמויות מצוירות לכאלו שהן קרחות. כך יכלו לסייע לילדים המרגישים שונים בגלל הקרחת ומקבלים הערות. בקמפיין היו סרטונים של דמויות קרחות וגם ברשתות החברתיות אנשים יכלו להחליף את התמונה שלהם לתמונה של ציור קרח. ילדים חולי סרטן אהבו מאוד את הקמפיין והוא נחל הצלחה חסרת תקדים כש-91% מהחברים הברזילאים בפייסבוק נחשפו לקמפיין, ואפילו נשיאת ברזיל צייצה בתמיכה. מדהים! קמפיין זה התחרה בתחרות הכללית ולא בתחרות הבריאות. GRACC campaign 4\. סרטון לרופאים על ארביטוקס – סרטון מרגש שלא רואים בו גרף אחד. הכל זה רגעים אנושיים. בסופו המשפט – This is how tumor shrinkage looks like. התובנה הכה גדולה פה היא שעוד גרף ועוד מידע מדעי לא ישנה תפיסה לרופאים או ימחיש את הנקודה בסרטון, אבל היכולת לראות תגובות מרגשות ולהבין פתאום את המשמעות האנושית של הטיפול, היא חשובה. 5 פרסומת ל-Invokana – תרופה של ג'ונסון אנד ג'ונסון לטיפול בסוכרת. התרופה מונעת ספיגת סוכר מן המזון כאשר הסוכר העודף מופרש בשתן. הפרסומת כה פשוטה וכה נהדרת. רואים בה דונאט בתוך בריכה. 6\. טוויטר להעלאת מודעות לסרטן – קמפיין מודעות שיצר חשבונות לסוגי סרטן שונים שהחלו לדבר על סימפטומים, וככל שהעוקבים התעלמו מהם כך הציוצים הפכו חמורים יותר עד שהם בעצם אמרו לעוקב שהוא מתעלם ואם כך היה במציאות הוא היה מת. קמפיין חזק ביותר. 7\. סיפורה של קייט – פרסומת לתרופה סימפוני הנלקחת פעם בחודש. במסגרת הפרסומת עגבו אחר מטופלת בשם קייט ג'ונסון והסרטון מכיל 688 תמונות מחודש בחייה. רק תמונה אחת קשורה לתרופה. וכךך ממחישים כמה התרופה לא מפריעה לאורח החיים הרגיל ומאפשרת אותו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** Cannes lions, health, חדשנות, פרסום רפואי, פרסומות, קאן --- ### [T2MED - כנס על תחום הבריאות הדיגיטלית בטכניון (חבל"ז)](https://e-pochonder.com/t2med-כנס-על-תחום-הבריאות-הדיגיטלי-בטכניון/2013/12/12/כללי/) **Published:** דצמבר 12, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** יש מסעות שמתחילים בלי שתדע איך ייראה הסוף שלהם. ביום שלישי הקרוב אני עומד להרצות בכנס על בריאות דיגיטלית שעורך הטכניון בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל שנקרא: T2MED Social-Mobile-Cloud meets Medicine @ Technion כשהסכמתי להרצות לא ידעתי מה זה עומד להיות… הנחתי והבנתי ממי שדיברתי אתו, אחד ממארגני הכנס פרופ' אורי רוזנשיין, שהולך להיות רציני. אבל בימים האחרונים פתחתי את התכניה וגיליתי שזה ללא ספק אחד הכנסים החזקים שהיו בנושא בריאות דיגיטלית בישראל. התכנית כל כך עשירה, ויש שם לא מעט הרצאות שגם אם לא הייתי מרצה הייתי מגיע אליהם. כמו כן ההדגמות של סטארטאפים ישראלים בתחום הבריאות הדיגיטלית גם הן חדשניות כולל כמה שאני עוד לא מכיר בכלל. והנה כמה הרצאות ששמתי עליהן עין, ואני מקווה שלא כמו בפעמים קודמות אדווח עליהן גם לאחר הכנס (זה אחד החלקים המרכזיים שאני רוצה לשנות בהתנהלות שלי בבלוג). התוכנית המלאה והפרטים הטכניים של הכנס והיכולת להירשם חינם [נמצאים כאן](http://events-tce.technion.ac.il/t2med-2013/program/) אז בואו נתחיל: [**Ginger io**](http://ginger.io/) זו אחת מפלטפורמות הבריאות הדיגיטלית המרתקות שמפתחים כיום המשתמשת בטלפון הסלולרי שלנו וביכולת שלו לתעד אותנו ככלי לבנת הבריאות שלנו. זה אחד הסטארטאפים שקיבלו המון התייחסות בעולם ומאוד מעניין לשמוע מה יש להם להגיד. אנמול מאדן אחד המקימים והמנכ"ל עומד להרצות על Social Sensing to model health behaviors. MobiGuide Project – פרויקט פאן-אירופאי שלא הכרתי שמטרתו הסופית היא בניית פלטפורמה שתהווה מעין מלווה אישי מאוד חכם שמרכז את כל המידע שלנו מתיקים רפואיים, בדיקות אפליקציות ועוד.. אבל גם נותן לנו עצות מותאמות אישית בנקודות החלטה רפואיות. זה נראה כמו פרויקט שמחפש את הגביע הקדוש בסיוע לחולים. מי שתרצה היא פרופ' מור פלג מאוניברסיטת חיפה המתמחה במערכות מידע. נשמע מרתק. [![mobiguide-logo](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/12/mobiguide-logo.jpg "mobiguide-logo - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/12/mobiguide-logo.jpg)**אפידמיולוגיה של מנועי חיפוש**. [כבר כתבתי בעבר](http://e-pochonder.com/?p=1399) שיש למנועי חיפוש (גוגל) ולטוויטר אספקטים משמעותיים ביכולת שלהם להפוך את המידע שבידיהם לכלי אפידמיולוגי חזק. הרצאות של אלעד יום-טוב ממיקרוסופט ישראל בעניין נראית לי מעניינת מאוד. **שימוש במידע ומודלים של שירותים על מנת לשפר מערכות**. הרצאתו של פרופ' אבישי מנדלבאום החוקר את נושא מערכות מתן שירותים ואת המודלים שלהם כדי לשפר אותן ולבצע אופטימיזציה שלהן, זה עניין מרתק. זה מעניין במיוחד לאור המשבר שמערכת הבריאות נמצאת בו כיום והניסיונות השונים לבצע אופטימיזציה שלהן הן מבחינת עלויות והן מבחינת מתן שירות יעיל (תורים קצרים ועוד). **שימוש ב- Big Data בעבודה**. היא הרצאתו של עופר פביאן שהוא אחד מהמקימים של סטארט אפ בריאות דיגיטלית מעניין ביותר [Medial Research](https://earlysign.com/) (שנחשפתי אליו בגלל הכנס הזה) העוסק בשימוש בנתונים וניתוח ואלגוריתמים על מנת לבצע בדיקות של אוכלוסיות שלמות לצורך גילוי מוקדם של מחלות. הוא אמור להציע מקרה מבחן על זיהוי מוקדם של סרטן המעי. **תופעות הלוואי של Big Data**. היא הרצאה מכיוון אחר שמבקשת להזהיר שהניתוח של מידע כה רב עלולה להיות בעלת השפעות שליליות גם על הפעילות של הרופאים והמטופלים בנקודות ההחלטה. הסתכלות ביקורתית היא חלק מהיכולת לשפר את המודלים ולכן לטעמי זו הרצאה חשובה. המרצה הוא פרופ' יואכים מאייר מאוניברסיטת תל אביב. **לקראת בית חולים ללא קירות**. אין לי מידע על התוכן (אם כי יש לי כמה ניחושים). אבל המרצה הוא אחד הרציניים שיש. ד"ר ג'ונתן לויט שהוא רופא עם רקע במערכות מידע והוא מנכ"ל של חברת בריאות דיגיטלית בשם Telcare שהסטארטאפ שמפתח את מד הסוכר הסלולרי הראשון (לא מתחבר לטלפון אלא סלולרי בעצמו). **Real-World mHealth @ Clalit: A Revolution in Progress** הרצאה אחרונה היא זו של ליאור וולף ראש אגף רפואה מקוונת בכללית. הסיבה המרכזית היא שזו הרצאה על בפועל. בכללית עושים דברים ורואים תוצאות מהשטח וזה חשוב מאוד כי ככה לומדים ולא מתיאוריה בלבד. ועל מה אני ארצה, על הצד של המטופלים… ככל שאני מתעמק בתחום זה נקודת מבט קריטית לשינוי שעובר על מערכות הבריאות, ומכיוון שאינני רופא אני שמח להיות זה שמרצה על כך. בנוסף לכל אלה עומד להיות מצעד סטארטאפים ישראלי מרשים שיכלול: [טלסופיה](http://www.telesofia.com/) [מדיסייפ](http://www.medisafeproject.com/) [מדיווזור](https://medivizor.com/) הלו דוקטור Medaware [דריו](http://mydario.com/about/) הילאריום [Montfort](http://www.mon4t.com/) וגם הרצאה של גדעון מנטל מקים Treato ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** mHealth, T2MED, אורי גורן, אפליקציה, בריאות, חוכמת ההמון, חולים, טכניון, כנס, מדיה חברתית, מידע רפואי, סלולרי, ענן, קורנל, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [14 סיבות של אתר "פרויקט אמת ברשת" - ניתוח ביקורתי](https://e-pochonder.com/14-סיבות-של-אתר-פרויקט-אמת-ברשת-ניתוח-בי/2013/08/22/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 22, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** טוב, לאנשים המפיצים את המידע נגד החיסונים יש פוסט שהפך ויראלי ביותר. הוא מופיע באתר ["פרויקט אמת ברשת" ](http://www.emetaheret.org.il/2013/08/04/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99/) והוא מכיל 14 עובדות וסיבות כביכול שיש להכיר לפני שמחליטים להתחסן. החלטתי לנתח את הפוסט שלהם. הערה: הלינקים מהטקסט מהמקורי נשמרו כפי שהם. המקור ייצבע בצבע טקסט אחר על מנת להבדיל **פתיח הפוסט המקורי:** למי שעוקב אחרי סיפור הפוליו, הצהרת משרד הבריאות שבכוונתו לרכוש מאות אלפי [חיסונים](http://www.emetaheret.org.il/tag/%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/ "הפוסט מתוייג כ-חיסונים") עם וירוס חי מוחלש נגד נגיף הפוליו לא הגיעה בהפתעה. כבר כמה שבועות שאנחנו מחכים להחלטה הצפויה הזו שתחילתה ידועה אך סופה לא ברור כלל. צמרת משרד הבריאות מתפקדת בימים אלה באופן דומה מאוד לצורת ההתנהלות בתקופת מגיפת שפעת החזירים. עדכון 20.8.13 ככל הנראה בתגובה לויראליות העצומה של המאמר הזה (כמעט 6,000 המלצות בפייסבוק, 15,000 צפיות במאמר נכון לעכשיו) התפרסמה כתבה שאמורה לסתור את הנקודות שהעליתי כאן. את[מאמר התגובה](http://realitybugs.me/2013/08/05/polio2/) כתבה דוקטור קרן לנדסמן, רופאה תומכת בחיסונים. לא אסקור כאן את הנקודות שבהן לנדסמן טעתה והטעתה, מספיק שאפנה אתכם לקריאת תגובת ארגון חסון למאמר שלה ואשאיר לכם את הסקת המסקנות. "חצי מיליון מנות חיסון כבר הוזמנו – משרד הבריאות יתחיל לחסן נגד [פוליו](http://www.emetaheret.org.il/tag/%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95/ "הפוסט מתוייג כ-פוליו") המבצע אמור היה להקיף כ-150-200 אלף ילדים באזור הדרום, וכעת ייתכן שיורחב לכל הארץ. המבצע יימשך כחודשיים; חיסונים יינתנו גם בבתי הספר במסגרת המבצע יחוסנו ילדים בחיסון הניתן בטיפות ומכיל נגיפים מוחלשים, כדי להגן על קרוביהם שאינם מחוסנים נגד המחלה." ([הארץ](http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2088288)) רק לפני 3 ומשהו שנים התבשר הציבור על מגפה אפוקליפטית שעומדת לפקוד את ארצנו ולהשאיר מאחוריה עשרות אלפי הרוגים, אלא אם נחסן את האוכלוסיה. "זה כדאי," לחשו בכירי תאגידי התרופות באזנם של מנהיגי העולם החופשי. "שלמו על חיסון אחד וקבלו דובי מפרווה מתנה." ומנהיגינו שלנו לא חשבו פעמיים. ארגון הבריאות העולמי אומר ואנחנו עושים. 450 מיליון שקל שילמו אזרחי המדינה על מאות אלפי חיסונים. והתוצאה? מגיפת הייפ היסטרית שהתבררה לבסוף שהושפעה [ממניפולציה של חברות התרופות](http://www.emetaheret.org.il/2009/11/17/%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/) שראו דולרים מול העיניים. וזה לא אני אומר. [וועדת החקירה של האיחוד האירופי אומרת](http://www.emetaheret.org.il/2010/01/12/%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%95%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D/)… חברות התרופות הראו רווחי שיא בתקופת שפל כלכלי, [ישראל](http://www.emetaheret.org.il/tag/%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/ "הפוסט מתוייג כ-ישראל") נתקעה עם מלאי עצום של חיסון שהיו שאמרו כי הוא מסוכן ולא נבדק מספיק ואזרחי ישראל קיבלו את מנת ההפחדה והפאניקה באדיבות התקשורת שפשוט אוהבת את הגופן האדום והשחור כי זה מוכר (וגם מרזה). אבל יש לנו זכרון קצר, ויש מי שיודע זאת ובונה על זה. בפעם הקודמת, בזכות עבודתם של כמה "משוגעים" זה לא הצליח להם כ"כ. אזרחי ישראל והעולם פשוט לא הגיעו להתחסן כי בעידן המידע החופשי כבר אין הגמוניה לתקשורת הממסדית, והמידע הופץ במהירות. אבל אף אחד לא איבד את עבודתו בעקבות הפארסה, חזרנו לראות תוכניות ריאליטי רדודות ואלימות והעולם כמנהגו נוהג. גם היום יש כמה "משוגעים" (משרד הבריאות אוהב לקרוא להם "מתנגדי חיסונים") ביניהם רופאים, אקדמאיים ואפילו כמה שהם תומכים מוצהרים של חיסונים שקוראים להחלטת משרד הבריאות לחסן את האוכלוסיה בחיסון מוחלש לפוליו – "טעות קשה". [בפעם הקודמת שכתבתי מאמר דומה](http://www.emetaheret.org.il/2009/08/03/%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%90%d7%aa%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a1/) בתקופת שפעת החזירים הוא הגיע לכמעט 30 אלף צפיות ועד היום הוא אחד המאמרים הנצפים באתר. זה תלוי בכם אם גם הפעם נגיע להרבה אנשים שאולי יחשבו פעמיים. אז שתפו בבקשה והפיצו. **תשובת הבלוג: חלק מהלינקים פה מובילים למידע מעניין, אבל לא מנוסח כמו שפה בפוסט. למשל דובי הפרווה זו פעולה שעשה הממשל האמריקאי, וגם הכסף זה כסף שהוציא הממשל ולא חברות התרופות. המידע היחידי המעניין פה הוא של אדם בשם טום ג'פרסון אפידמיולוג שמתמחה בעניין חיסוני השפעת, אבל גם הוא שנוי במחלוקת וממילא מתעסק בשפעת בלבד כך שהרלוונטיות למצב הנוכחי של הפוליו לא ברור לי. אבל הבאתי דברים בשם אומרם.** **ועוד, בתקופת הטיפול בשפעת החזירים הייתי בחברת תרופות שייצגה את אחד החיסונים. בשאלה הגדולה האם היה לא היה צריך להצטייד בחיסונים – בדיעבד אפשר אולי לומר שלא, לפני כן זו החלטה מורכבת וממילא תמיד חוכמת הבדיעבד טובה יותר. ראוי לציין שאנשים לא התחסנו בחיסון לשפעת החזירים, אבל תופעה אחרת כן קרתה שיעור החיסון בחיסוני השפעת הרגילים עלה באופן משמעותי באותה בשנה. נראה לי אישית כי הסיבה של חיסנו בחיסון שפעת החזירים הוא פעילות נמרצת נגד החיסון הספציפי. מעבר לזה תשפטו לבד את הלינקים, ותשאלו האם רלוונטי לעכשיו.** **חיסון על חיסון** רוב הילדים בישראל כבר ממילא מחוסנים נגד המחלה בחיסון המכיל נגיפים מומתים שנכלל בתוכנית החיסונים הלאומית. המשמעות היא שיזריקו לילד שלכם חיסון למחלה שהוא כבר חוסן נגדה וזאת כדי שהוא ישמש ככלי למניעת העברת הנגיף הפראי. הבעיה היא שכדי למנוע את הפצת הנגיף משרד הבריאות צריך לחסן 100% מכל נשאי הנגיף, דבר שהוא בלתי אפשרי סטאטיסטית. **תשובת הבלוג:** **או מאה או 0?** **הנה טיעון נחמד אבל לא ברור. ראשית אני לא בטוח שהשגת 100 אחוז היא הדרך היחידה לעצור את ההתפשטות. באף חיסון כמעט אין 100 אחוז התחסנות, אבל כאשר מגיעים לרמת התחסנות גבוה הנהוגה לרוב בישראל עובדה שהמחלות הקשות הללו לא מופיעות. צודק הכותב שהילדים מחוסנים, רק שהחיסון המומת מייצר חיסוניות פחותה במעיים ועל כן ילד שמחוסן בחיסון מומת בלבד לא מפתח חיסוניות במעיים ולכן יכול להיות נשא של הוירוס פרא – ולהדביק אדם לא מחוסן. אז תסבירו לי למה לא לחסן?** **החיסון עלול בעצמו ליצור מגיפה** שימו לב לסיטואציה המעניינת שנוצרה: מתן [חיסון פוליו](http://www.emetaheret.org.il/tag/%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95/ "הפוסט מתוייג כ-חיסון פוליו") מוחלש לילדים המחוסנים, לא רק שהוא מיותר לחלוטין עבורם, אלא הוא גם מסכן את הילדים הלא-מחוסנים, שעלולים להיפגע מוירוס החיסון שיופרש ע"י הילד המחוסן. דו"ח מבקר המדינה שבדק את התנהלות משרד הבריאות בזמן התפרצות הפוליו ב-1988 מצא שחצי מהחולים בין השנים 1983-1987 היו קשורים בקבלת תרכיב החיסון. "החיסון שישמש במבצע הוא בעל סיכון מוגבר להעברת הנגיפים לקרוביהם של הילדים המחוסנים ולהתפרצות של [מחלת פוליו](http://www.emetaheret.org.il/tag/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95/ "הפוסט מתוייג כ-מחלת פוליו") פעילה אצלם." ([הארץ](http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2088288)) **תשובת הבלוג:** **ציטוט חלקי בלבד** **זו כמובן ציטוט חלקי מאוד של דברי המבקר. מי שייכנס לדוח, ייגלה שאכן מתוך 8 מקרי פוליו בשנים 1983-1987 מחצית היו קשורים בקבלת התרכיב, אך שוב אלו היו ללא שילוב של תרכיב מומת קודם לכן. בנוסף, ההתפרצות של 1988 נבעה בכלל מסיבות אחרות. היא נבעה, כמה דומה, מכך שבנפת חדרה חיסנו אז רק בנגיף מומת ונגיף פרא עבר בין מחוסנים עד שפגע בכאלו שאינן מחוסנים. 15 איש לקו במחלה קשה. מי שיעמיק לקרוא, יראה שמומחי ארגון הבריאות העולמי טענו שם שחיסון מומת בלבד מאפשר את הפצת המחלה ולכן לא מומלץ. אבל שוב זו 1988 ומאז עברו הרבה מים בירקון….וגם הידע והמידע על החיסונים גדל.** **לאחר מכן הוחלט לתת חי מוחלש לכלל האוכלוסיה. משנת 90 הוכנס חיסון חי מוחלש (תלת זני) לשגרה בשלוב עם חיסון מומת ועד שנת 2004 לא אירע אף מקרה פוליו מחיסון או שלא מחיסון במדינה. עוד אציין כי על פי ארגון SAGE בכל המדינות שבהם הוכנס חיסון מומת לפני חיסון מוחלש לא נצפתה תופעה של שיתוק הנגרם מנגיפי החיסון.** **שחיתות בחברה המייצרת את החיסון** שמה של חברת התרופות המייצרת את החיסון, גלקסו סמית' קליין, נקשר בעבירות שחיתות קשות לאחרונה כאשר החשד הוא ששיחדה רופאים בסין לרשום תרופות מתוצרתה תמורת טובות הנאה כספיות ומיניות. "חברת התרופות הגדולה בבריטניה חשודה במתן שוחד לפקידי ממשל, ארגוני [בריאות](http://www.emetaheret.org.il/tag/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/ "הפוסט מתוייג כ-בריאות"), בתי חולים ורופאים כדי להגדיל המכירות ולהעלות מחירים, מסר המשרד לביטחון פנים בסין בהודעה רשמית באתר האינטרנט שלו. בהודעה נמסר עוד כי GSK חשודה גם בשימוש בקבלות מזויפות לצרכי מס." (דה-מרקר) אותה [חברה](http://www.emetaheret.org.il/tag/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94/ "הפוסט מתוייג כ-חברה") חתמה על הסדר פשרה לאחרונה בתביעה על כך שהסתירה מידע על תופעות לוואי קשות בתרופה מתוצרתה. "בבקשה נטען כי גלקסו שיווקה את תרופת הסוכרת "אבנדיה", מבלי ליידע את צרכניה בדבר הסיכונים הרבים שבנטילתה." ([YNET](http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4393293,00.html)) עוד על הפרשה, כאן **תשובה: הפרשות אכן קרו. רק ששחיתות לצערנו הרב יש בהרבה מאוד ארגונים גדולים, והשאלה האם אנחנו מפסיקים לרכוש מהם הכל? כמו כן שהחיסון הזה אינו יצרן כסף אדיר כלל וכלל כך שנראה לי שפוטנציאל השחיתות קטן, לטעמי. כל עלויות רכישת החיסון הם מיליון שח בלבד.** **בהלות חיסונים מומצאות כל שלוש שנים בממוצע** משרד הבריאות היה עסוק בשנים האחרונות. בכל 3 שנים בממוצע שוחררה הצהרה מפחידה בנוגע למגיפות וקריאה להתחסן נגדן. 1998- נגיף פוליו בביוב של גוש דן. אין חולים. 1999 – כנ"ל 2004 – בהלת פוליו (נגיף בביוב בגוש דן). לא דווח על אף חולה במחלה. ([NRG](http://www.nrg.co.il/online/1/ART/734/201.html)) 2007 – עוד בהלת פוליו. שוב נגיף בגוש דן, שוב אין חולים. ([NRG](http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/630/340.html)) 2009 – בהלת שפעת החזירים. 450 מליון ש"ח על חיסונים מיותרים. (אין צורך בלינק, כולנו זוכרים). 2013 – נגיף פוליו נמצא ברהט ומשם "התפשט" לערי הדרום. עברו כבר שלושה חודשים ואין חולים. ב-2007 התראיין נציג משרד הבריאות לטלוויזיה והרגיע שאין מקום לדאגה. עוד הוא הוסיף שבמדינות הנאורות כבר לא מחסנים בחיסון המוחלש כי הוא עלול לגרום לשיתוק ומוות. החיסון שהוא דיבר עליו אז הוא אותו החיסון שהיום הם מעודדים להתחסן איתו. **תשובת הבלוג:** **1998 ו-1999 לא מצאתי מידע ספציפי אבל למיטב זכרוני לא היה אז מבצע חיסון. הלינקים של 2004 ו-2007 נראה דווקא שמשרד הבריאות לא רץ למבצע חיסון כל פעם. ב-2007 בכלל מדובר על ממצאים של זן חיסון, שככל הנראה קשור לאנשים שהופכים להיות כאלה שבאופן כרוני משילים אותו בצואה. הם לא חולים או משהו כזה. ב-2004 נמצא נגיף בכניסה לשפד"ן ולא הוכרז מבצע חיסון חדש, זה לטעמי אומר שיש שיקול דעת ושמשרד הבריאות לא "רעב חיסונים" ומת לשלם לחברות התרופות עוד כסף!** **מגיפה לא טובה לעסקים** האם יש קשר בין המהירות שבה פועל משרד הבריאות בקניית החיסונים ובין ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי לכל התיירים שמגיעים למדינות שנמצא בהם פוליו להתחסן נגד פוליו? "במקביל, פרסם השבוע ארגון הבריאות העולמי הודעה חריגה: "ארגון הבריאות העולמי מעריך את הסכנה של התפשטות בינלאומית של [מחלת הפוליו](http://www.emetaheret.org.il/tag/%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95/ "הפוסט מתוייג כ-מחלת הפוליו") מישראל למדינות נוספות כבינונית-גבוהה, וממליץ לכל התיירים למדינות שנפגעו מהמחלה להתחסן באופן מלא נגד פוליו". גורמי רפואה בישראל מעריכים כי האזהרה הזו אינה מוצדקת." ([מאקו](http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-8312f0a4cdc3041004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=786102762))) **תשובת הבלוג:** - **מגיפות אכן לא טובות למדינת ישראל, גם מבחינת תיירות, אבל גם מבחינת תחלואה ונזק לחיי אדם.** - **על פי תחקיר של ידיעות אחרונות, דווקא בעולם חושבים שמשרד הבריאות התעכב הרבה יותר מדי ברכישת החיסונים וכניסה למבצע חיסון. http://m.yedioth.co.il/yedioth/index/2013081601yedioth\_25\_91ED6A2D14** - **כמובן שישראל אינה רוצה להיכנס לרשימה של מדיניות נגועות בפוליו, אז ההתנגדות גם ברורה.** **גם מומחים למחלות זיהומיות מתנגדים למתן החיסון המוחלש** מומחים למחלות זיהומיות כמו פרופ' אלון מוזס, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בהדסה ונציג האיגוד למחלות זיהומיות, וד"ר מיכל שטיין, נציגת איגוד רופאי הילדים, מתנגדים לחיסון המוחלש. "הנה דברים בנידון שאמרה בדיון בכנסת לפני מס' שבועות החיסונים ד"ר מיכל שטיין: "דבר נוסף שרציתי להגיד, זה באמת הנושא של בחירת החיסון, במידה שיצטרכו לחסן בהיקפים יותר רחבים… אני חושבת שזו תהיה טעות קשה לחסן עם חיסון חי מוחלש" "מהלך מגמתי זה (לחיסון בלתי רצוני ובלתי מודע של כלל האוכלוסייה) אינו מקובל על פרופ' דולברג, שטוען כי מאז שנות החמישים ניתן בישראל הנגיף המוחלש המסכן את האוכלוסייה: "המחלה נדירה בארץ, אבל הנגיף שכיח מאוד. הפרשות התינוקות מסכנות בעיקר מבוגרים שחוסנו בעבר, אבל חסינותם נחלשה (כמו למשל חולי סרטן) ואחרים שלא חוסנו". לדבריו, אם למקבל החיסון יש בעיה חיסונית, הוא עלול להפריש את החיסון זמן ארוך יותר לאחר קבלתו, וקיימת האפשרות שהנגיף יתרבה במערכת העיכול במשך שנים ויהפוך אלים רק כעבור שנים". ([DOCTORS.CO.IL](http://www.doctors.co.il/ar/3233/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+-+%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%93)) **על דבריהם של המומחים שהתנגדו ביוני למתן חי מוחלש, כבר כתבה קרן לנדסמן, ישנן דעות לכאן ולכאן, וגם למידה לאורך זמן. הדיון בכנסת היה בתחילת חודש יוני, ממצאים נוספים כמו כמות הנשאים והתפשטות נגיף הפרא הם דברים שהתרחשו מאז. [אם תיכנסו לפורום חיסונים בדוקטורס ](http://www.doctors.co.il/forum-2588#message-28300)תראו תשובות של ד"ר מיכל שטיין מהשבוע האחרון ואין שם המלצה לא לחסן את מי שכדאי לחסן.** **הציטוט של פרופ' דולברג נראה מאוד רלוונטי, אך כשלוחצים על הלינק מגלים שהוא אמר אותו ב-2004 ולא עכשיו. זה כמובן ציטוט כללי, ולא ספציפי. יצוין כי דווקא ד"ר חיים רוזנטל, שלא ידוע באהבתו לחיסונים מצוטט אז מ-2004 כי שאומר שהחיסון המוחלש הכי דומה לחיסון טבעי :).** **לא כל ההורים ממהרים להתחסן** עדכון 20.8.13 [סקר עדכני שפורסם בערוץ 10](http://www.emetaheret.org.il/2013/08/20/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%A2%D7%A9%D7%A8-46-%D7%90%D7%97%D7%95%D7%96-%D7%9E%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%95/) מגלה שכמעט חצי מאוכלוסיית ההורים לא מתכוונת לחסן את ילדיהם בחיסון. ויש כאלה שחיסנו ומתחרטים על זה… מתוך תגובה [בדף חיסונים בע"מ](https://www.facebook.com/pages/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%9E/111315228890879?fref=ts) – חיסון הפוליו —————————— "גם אני נכנעתי ללחץ ( בעיקר של בעלי) לפני שבוע.. מאז הילדה עם חום, עין דלוקה, מחליפה סימפטומים כל הזמן- שיעול, , כאב ראש, שורף בפיפי. הרופא לא ראה שום דבר והאחות הודיעה לי בנחרצות שאין קשר לחיסון. חיסון של פוליו לא עושה תופעות לוואי.. או קי.. אז לא החיסון.. אבל אין ספק שהגוף שלה יצא טוטאלית מאיזון, ומבחינתי ברור שזה קשור. מעצבנת אותי הנחרצות והביטחון של המערכת לגבי זה. ומעצבן אותי שעשיתי לה את זה. אני לא מחסנת אותה בשאר המנות. קודם שנראה שמישהו חולה בכלל.." ויש כאלה שאפילו פתחו קבוצה בפייסבוק בשם: "[הורים אומרים לא לחיסון הפוליו המוחלש](https://www.facebook.com/groups/224882174329609/)" **תושבת הבלוג:** **העובדה שיש הורים שלא מחסנים, ויש הורים המציינים תופעות לוואי ובטוחים שזה מהחיסון, היא מעניינת אך, להסיק מאמא אחת או מאנשים שאינם רוצים להתחסן לגבי כלל האוכלוסייה זה מוזר ומאוד בעייתי. האם זו סיבה להתחסן? אם כמות המחסנים או לא מחסנים היא סיבה לעשות פעולה, הרי שלחסן זו הפעולה המומלצת – מאות אלפים מחסנים בימים אלו, ובחיסוני השגרה בישראל יש אחוז כיסוי אדיר!** **כל הזמן מוצאים נגיפי פוליו בביוב** "פרופ' שאול דולברג, מנהל טיפול נמרץ יילודים ופגים באיכילוב: "כל הזמן מוצאים נגיפים בביובים שלנו, ורובם ככולם נמצאים שם בעקבות הפרשות ילדים שקיבלו חיסון מוחלש (בבליעה)". גם ממשרד הבריאות מודים שאכן מוצאים מדי פעם נגיפי פוליו בביוב. דובר המשרד: "עד לשנים האחרונות הייתה שונות של עד 10.9 אחוזים בנגיפי הפוליו החיסוניים שמצאנו בביוב, יחסית לחיסונים שאנחנו מטפטפים לתינוקות. אולם בבדיקה שערכנו לפני כחודש ותוצאותיה נתקבלו באחרונה, נתגלה במי הביוב נגיף שברור כי הגיע ממקור חיסוני, והוא שונה בכ-14 אחוזים מבחינה גנטית מן הנגיף החיסוני המקורי". החשש, אומרים במשרד הבריאות, אינו מפני הידבקות כתוצאה ממגע עם ביוב מזוהם. "אנחנו מדינה מתוקנת והביוב לא חודר למערכת המים שלנו. הבעיה היא שהימצאות הנגיף המוטציוני בביוב מהווה אינדיקציה לכך שיש כמה עשרות תינוקות בגוש דן שנדבקו בו לאחר שקיבלו חיסון והם מפרישים אותו דרך הצואה." **תשובת הבלוג:** **הציטוטים שוב נראים מאוד משכנעים, רק שהם מניפולטיביים כי הם לקוחים** **מהכתבות של ב-2004 (ואף אחד מהכלכלה האמיתית לא מציין זאת) תקופה בה עוד חיסנו בחיסון החי מוחלש. הממצאים הפעם הם של נגיף פרא! ונכון הביוב עצמו אינו מסכן, הוא רק סמן לעובדה שיש אדם שנושא את הנגיף והוא עשוי להדביק.** **תופעות לוואי קשות לחיסון החי-מוחלש** "החיסון בטיפות בפה מכיל נגיף חי שעלול לגרום לשיתוק ומוות אצל מי שנדבק ממנו." [כך לפי דוקטור סוזן המפריז](http://www.emetaheret.org.il/2013/07/02/%D7%A1%D7%95%D7%96%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95/) שחקרה את מחלת הפוליו. בעבר היה נהוג לחסן בחיסון פוליו חי-מוחלש (OPV). בעקבות חיסון זה היו התפרצויות רבות של פוליו בקרב האוכלוסייה המחוסנת. כך לפי דו"ח מבקר המדינה שקבע כי חצי מהחולים במחלה בין השנים 1983-1987 היו קשורים בקבלת תרכיב החיסון. ב-2004, כשהוציאו את החיסון החי-המוחלש משימוש, הוא היה מסוכן ולא יעיל. "משרד הבריאות מתכוון לבטל את השימוש בחיסון נגד פוליו (שיתוק ילדים) הניתן לתינוקות בטיפות דרך הפה – כך נודע ל"ידיעות אחרונות". ועדה מיוחדת שדנה בנושא תקבע כנראה בקרוב כי יש להסתפק בחיסון הניתן בזריקה ולבטל את החיסון הניתן בטיפות, משום שהוא \*אינו יעיל\* ועלול לגרום במקרים נדירים ביותר לתחלואה במחלה. "החיסון (המומת מ.ה) הניתן בזריקה יעיל מאוד, ואינו יכול לגרום להופעת המחלה", אומר פרופ' פרנסיס מימוני, מומחה ברפואת ילדים. "לעומתו, החיסון הניתן בטיפות עלול במקרים נדירים לגרום להופעת שיתוק ילדים אצל מי שקיבל אותו. בשנים האחרונות אף אחד מהפציינטים שלי ומילדיי לא קיבל אותו בשל הסיכון הכרוך בו". ([YNET](http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2964109,00.html)) **תשובת הבלוג** **שימו לב לציטוט המדובר. הציטוט של פרופ' מימוני נכון, הוא משנת 2004 וכאן המקום לציין כי לאחר הציטוט מופיע שזו עמדתו האישית ולא עמדת ארגון רופא הילדים. כמו כן הקביעה כי החיסון החי מוחלש אינו יעיל היא של הכתבת ולא של אף אחד מהרופאים שהתראיין. הסיבה כאמור היא היעדרות הפוליו בישראל ועל כן לא היה צורך בחיסון המוחלש כמו במדינות שנעשו. ד"ר רישפון טוען שם גם שהחיסון המומת מייצר חסינות זהה במעיים, אין לי דרך לסתור או לאשש. אבל הוא מוסיף ואומר שלחיסון החי מוחלש היה תפקיד נכבד בהכחדת החיסון. כלומר החיסון החי מוחלש אולי אינו "יותר יעיל" מהמומת ביצירת חסינות במעיים אם בכלל…** ולגבי ד"ר סוזן האמפריז, שהוידאו שלה גם נהיה פופולארי. היא שוכחת לציין בתחילת הוידאו שחוץ מנפרולוגיה כעת היא גם רופאה הומיאופטית, ויש לזה חשיבות שמדברים על חיסונים. עוד מעניין לציין, שבמקום אחד היא טוענת שפוליו בכלל לא עושה שיתוק זה רק השימוש ב-DTT שגרם לשיתוק, ומצד שני טוענת שהחיסון החי מוחלש מדביק את הילדים בפוליו וגורם לשיתוק… והנה מתוך ויקירציו, אתר מעניין שמבקש לנפץ פסוודו מדע… מוזמנים לקרוא [http://rationalwiki.org/wiki/Suzanne\_Humphries](http://rationalwiki.org/wiki/Suzanne_Humphries)** **בטיחותו של החיסון הזה לא נבדקה מספיק** החיסון החי-מוחלש שינתן כעת הוא חיסון חדש שייצורו החל ב-2009. למיטב ידיעתי ההבדל היחידי בינו לבין החיסון שיצא משימוש ואשר נטען כי הוא מסוכן הוא בזן אחד של נגיף שהוצא ממנו. מאחר וזה ההבדל היחידי הוא לא הצטרך לעבור מבדקי בטיחות לפני שיווקו… במילים אחרות – בטיחותו של החיסון הזה לא נבדקה במחקר רחב היקף. זה לא מפריע למנכ"ל משרד הבריאות [להכריז בבטחון](http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4413394,00.html): "הסיכון הוא פשוט אפס". ספר את זה להודים, מר מנכ"ל. **תשובת הבלוג:** **העובדה שמנכ"ל משרד הבריאות טען שיש אפס סיכון, היא לטעמי אכן טעות כאמירה. אין אפס סיכון בכלום, בייחוד לא שמדובר בתרופות. יש חישוב זהיר של סיכון מול תועלת. כן נציין שלגבי החיסון דווקא מה שכתוב פה נכון – ההבדל היחיד הוא הוצאה של נגיף 2 שהוכרז כלא קיים בעולם, ולכן הבטיחות זהה. לגבי המחקרים ראו [בתשובת ארגון הבריאות העולמי שפרסמתי כאן.](http://e-pochonder.com/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C/)** **אפרופו, אצל ההודים, תופעות הלוואי הידועות של שיתוק כתוצאה מחיסון נובעות מכיוון ששם לא נותנים את המומת לפני המוחלש. הסיבה היא בעיקר לוגיסטית. החיסון המומת ניתן בזריקה ומצריך קירור וקשה לעשות זאת באזורים מרוחקים. לגבי מתן המוחלש אחרי המומת והמשמעות של זה כבר נתתי מקור קודם לכן (ארגון SAGE).** **האם החיסון שניתן בהודו גרם למספר שיא של שיתוק רפה?** ארגון הבריאות העולמי מספר לנו בגאווה שבשנתיים-שלוש האחרונות הצליחו להכחיד לגמרי את הפוליו בהודו. מבצעי חיסון אינטנסיביים (כל ילד מקבל בממוצע 15 מנות של OPV, החיסון החי) הצליחו להפחית את הפוליו בהודו לאפס. כך טוענים גורמי הבריאות. רק שיש בעיה אחת. כאשר בוחנים את הנתונים מגלים שבזמן שהורידו את מקרי הפוליו בהודו משיא של 4322 מקרים בשנת 1998, לאפס ב-2012, עלה שיעור ה-AFP (מחלת שיתוק שנראית בדיוק כמו פוליו) מ-1005 ל-60,923 מקרים בשנה. יש קשר? עדכון 20.8.13 בתוכנית צינור לילה הגדילו לעשות ויצרו קשר עם רופא מהודו, מומחה לפוליו שמצא שככל שמחסנים יותר לפוליו בהודו (בחיסון המוחלש) כך עולה אסטרונומית התחלואה בשיתוק שנראה בדיוק כמו פוליו רק מסוכן הרבה יותר. קוראים לזה AFP. לינק לתוכנית מאתמול בלילה (נושא הפוליו מתחיל מדקה 07:10): http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=999594 **תשובת הבלוג** **ראשית, כתוב גם כאן שמספר המנות של החי מוחלש בהודו היא אדירה (בישראל לא מדברים על יותר ממנה אחת בשלב זה), לפעמים מעל 10 מנות. לגבי עליה התחלואה, אכן כך, אך היא לא מהפוליו. הרי שיש מקרים הקשורים לחיסון הם מדווחים, גם בהודו. [ל-AFP ](http://www.health.qld.gov.au/cdcg/index/afp.asp)אפרופו יש מגוון רחב של סיבות. אבל קטונתי מלהכחיש את הקשר. בישראל לא מצאתי נתונים או עדויות לקשר שכזה. יתרה מזו הטענה ש- AFP מסוכן יותר מפוליו אינה נכונה. AFP זה השם של שיתוק פתאומי שמתאר גם את השיתוק שנובע מפוליו וגם כזה הנובע מגורמים אחרים. קצת כמו תוכי מזכיר לכם שכאשר נותנים חי מוחלש אחרי חיסון מומת גם בישראל ב-90-2004 לא היה מקרה אחד של שיתוק לאחר חיסון כך שכנראה מדובר בסיכון נמוך ביותר, לא יודע אם אפס.** **קשר אפשרי למחלות נוירולוגיות קשות** "אף שתומכי החיסונים מרבים להרגיע את הציבור ולומר כי הנגיפים המוחלשים בטיחותיים לשימוש, איש אינו יודע מה קורה לנגיף במשך שנים, או אפילו עשרות שנים, אחרי שהוא מתמקם בגוף. העובדה שיש אנשים שפיתחו מחלה נוירולוגית בעקבות חשיפה לילדים שחוסנו, מצביעה על כך שהנגיפים הרדומים מסתתרים בגוף ומתחילים לפעול לאחר שנים. כמה מחקרים מצביעים על קשר אפשרי בין נוכחותם של נגיפים רדומים לבין מחלות נוירולוגיות רבות. חוקרים מצאו שרמת הנוגדנים לנגיף החצבת , למשל , גבוהה יותר אצל חולי טרשת נפוצה, בהשוואה לאנשים בריאים. ממצאים דומים נרשמו אצל מספר חולי ALS \[ מחלה ניוונית הפוגעת בעצבים המוטוריים\]". (ד"ר ראסל בליילוק "גילויים על רפואה ותזונה" – ע"מ 152-153) **תשובת הבלוג:** **ד"ר בליילוק נמנה על אלו שאינם רואים בחיסונים כלי ראוי למניעת מחלות. כל חיסון, כך נראה הוא בעייתי עבורו. ועדיין, כמות המחלות ומקרי המוות שנמנעים על ידי החיסון הם אדירים. כמו כן, אין כאן הפניות לגבי מקורות לאמירה שמופיעות כאן. ובכל מקרה ההתייחסות כאן היא לנוגדני חצבת ולא פוליו. כך שאני לא יודע אם ניתן להסיק מזה משהו על נגיפי הפוליו המוחלשים. הנה מתוך הויקי של הרציונאליים [http://rationalwiki.org/wiki/Russell\_Blaylock](http://rationalwiki.org/wiki/Russell_Blaylock)** **התעלמות שיטתית של גורמי הבריאות מעובדות לא נוחות** במרץ 2011 התפרסם מחקר של רופאה מאוניברסיטת בריטיש-קולומביה בבריטניה. במחקר בדקה הרופאה את מדיניות החיסונים של גורמי הממשל בבריטניה. אני אשאיר לכם את המסקנה האם הנקודות משיקות למה שקורה בישראל. להלן הנקודות העולות מהמחקר: 1. במקום לבחון מחדש את מדיניות החיסונים כאשר הגיעו ראיות לתופעות לוואי חמורות מהם, רשות הבריאות הבריטית עשתה את אחד מהדברים הבאים: 1) לא עשתה כלום 2) שינתה או מחקה את המידע הרלוונטי מפרסומים ציבוריים 3) עשתה מאמצים רציניים כדי לשדר לציבור מסר מרגיע שהחיסונים בטוחים. 2\. רשויות הבריאות חסמו כל דעה נוגדת בנוגע לבטיחות החיסונים 3\. במקרים רבים ביקשו רשויות הבריאות מחברות התרופות לשנות בצורה מלאכותית את הנתונים שלהן כדי שהמידע יעמוד בקנה אחד עם רף הבטיחות 4\. הישענות בצורה סיסטמתית על מחקרים מפוקפקים מבחינה מתודולוגית והתעלמות ממחקרים עצמאיים שנערכו בנושא בטיחות החיסונים 5\. ניפוח קטגורי וסיסטמי של התועלת בחיסונים והפחתה בחשיבות סכנות החיסונים 6\. קידמו תוכניות להחדרת חיסונים חדשים שתועלתם הרפואית מוטלת בספק לתוך מערכת החיסונים הרשמית עוד לפני שהחיסונים קיבלו אישור על בסיס ההנחה שהם לבסוף יאושרו 7\. מניעה אקטיבית של מחקרי בטיחות בנוגע לחיסונים 8\. מערכת הבריאות הבריטית ניצלה באופן מכוון את אמון ההורים ואת חוסר הידע שלהם במטרה לקדם תוכנית חיסונים שאינה נתמכת מדעית ושעלולה לסכן ילדים מסויימים ולגרום להם בעיות בריאותיות ארוכות טווח ([SCRIBD](http://www.scribd.com/doc/157987940/The-vaccination-policy-and-the-Code-of-Practice)) "תוכנית החיסונים מנוהלת על ידי אנשים חסרי אחריות שהכסף עומד לנגד עיניהם. הם מציגים עצמם כמגינים על בריאותו של הדור הצעיר, בעוד שבמשך 30 השנים האחרונות הם גרמו לילדים נזק רב יותר מכל המחלות שהם ניסו להכחיד". (ד"ר ראסל בליילוק – "גילויים על רפואה ותזונה" – עמ' 161) **תגובת הבלוג:** **המחקר מראה אכן בעיות בהתנהלות הגורמים הבריטיים, בעיקר בקשר עם חיסון ה-MMR. מצד שני מראה שרשויות בריאות אחרות נהגו באופן שונה וכמצופה אפילו על ידי החוקרת– הקנדים, היפנים והסקוטים. אז כך שלא ניתן להכליל מהניסיון הבריטי לכל העולם.** **המחקר שלא התקיים** אחרי 60 שנות חיסונים בעידן המודרני, אלפי מחקרים (שהרבה מהם מומנו על-ידי יצרניות התרופות), מיליארדי דולרים שהוצאו ועוד יותר מכך שהורווחו, אתם יודעים איזה מחקר לא נערך עדיין? מחקר השוואתי שישווה את בריאותם ארוכת הטווח של ילדים מחוסנים מול זו של לא-מחוסנים – המחקר שלא נערך מעולם – וגם לא ייערך. 60 שנות חיסונים בעידן המודרני, עשרות אלפי מחקרים בתחום, ומחקר אחד מתבקש שמעולם לא נערך. מוזר לא? אגב, עוד מחקר שעוד לא התקיים הוא זה שבודק את בטיחות השילוב בין החיסונים (להזכירכם, עשרות מנות חיסון שונות ניתנות לילדינו היום) **תשובת הבלוג:** **אתם יודעים למה לא התקיים כזה מחקר? ובכן כי זה לא אתי! כן מתקיימים מחקרים על חיסוניות ובטיחות של כל חיסון אל מול כאלה שלא קיבלו אותו (אבל לא כל החיסונים מול מניעת חיסונים מאחרים). ויש כמובן את נתוני התחלואה הגלובליים המראים על יריד במחלות שניתן להם חיסון. ישנם לא מעט מחקרים שלא מתבצעים כי זה לא אתי. גם מחקרים שמשווים בין פלצבו לתרופה הרבה פעמים מפסיקים את הזרוע של הפלצבו אם התרופה מראה יעילות משמעותית יותר וכל החולים מועברים לתרופה, למה? כי זה לא אתי מבחינה רפואית למנוע מהם את האפשרות לשפר את מצבם הבריאותי.** אבל אפשר להסיק על הדברים מהשוואת עולם מערבי שהתחסן קודם למחלות לעומת עולם שלישי שלצערנו לא תמיד התחסן, ולראות את נתוני התחלואה.** לגבי המחקר השני, כאן אני רק משער, ואשמח אם רופאים או בעלי ידע ספציפי יסייעו לי. לרוב חיסונים חדשים נבדקים על ילדים מחוסנים בחיסונים אחרים, כך שמראש נתוני הבטיחות מכילים את החיסונים האחרים שכבר ניתנו לילדים בשגרה. וכאשר הופכים חיסון שמשלב כמה מחלות כן עושים ניסויים – הנה למשל הנתונים של ה-CDC על חיסון ה-DTAP** **אפרופו גם עובדה זו מתייחסת לכלל ההתחסנות ולא ספציפית לחיסון הפוליו, אז אם אינכם רוצים לחסן כלל, כנראה שזה רלוונטיים.** **אז הנה לכם, מה נשאר מ-14 עובדות וסיבות על החיסון?** **ציטוטים מ-2004, או של מתנגדי חיסונים עקרוניים ולא רק נגד החיסון החי מוחלש מפוליו, סקרים וקבוצות של פייסבוק, מחקר על התנהלות רשות הבריאות האנגלית, ומידע על הודו שהמצב שם שונה בתכלית.** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [מדע בדיוני: רופאים שחזרו פנים באמצעות מדפסת תלת ממדית](https://e-pochonder.com/מדע-בדיוני-רופאים-שחזרו-פנים-באמצעות-מ/2013/04/04/שונות/) **Published:** אפריל 4, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** הנה סיפור שלא רואים או שומעים כל יום. פניו של מנהל המסעדה האנגלי אריק מוגר שוחזרו לאחרונה באמצעות תותב שהודפס באמצעות מדפסת תלת ממדית שמשלים את פניו. זו ככל הנראה הפעם הראשונה בעולם שפניו של אדם שוחזרו באמצעות תותב שהודפס כך. פניו של מוגר נפלו קרבן לגידול סרטני בגודל כדור טניס שגדל מתחת ללחיו השמאלית. כחלק מטיפול נאלצו הרופאים לנתחו ולהסיר כמעט את כל החלק השמאלי כולל את עינו, לחיו וחלק מחלקים מהלסתות שלו. עם הבעיה הקשה הזו נאלץ לחיות מוגר שנים, כאשר הוא כמובן סובל ממבטים לא נעימים וקשיים באכילה ודיבור ואיכות חיים ירודה. במהלך השנים לא הצליחו הרופאים לתקן את הנעשה בניתוחים פלסטיים בשל הטיפולים הכימותרפיים ועוד.. אך כעת באמצעות טכנולוגיה חדשנית של מדפסות תלת ממדית השתנו חייו. הרופאים ביצעו מספר צילומי סי.טי מדויקים של צדו השמאלי של ראשו ובעזרת שימוש בעיבוד ממוחשב הצליחו לייצר שחזור של פניו, ולהדפיס זאת באמצעות מדפסת תלת ממד המדפיסה שכבות של פלסטיק וסיבי ניילון. בצורה זו נבנה למוגר תותב ייחודי שעצם שינה את חייב והחזיר לו את פרצופו. בנוסף התותב מאפשר למוגר לאכול באמצעות פיו לאחר שנים בהם נאלץ להיעזר בצינורית ישירות לקיבה, כמו גם שיפור משמעותי במראהו החיצוני. #### **חזר לשתות ולאכול** בראיון לדיילי טלגרף סיפר מוגר, המתגורר באסקס באנגליה: " נדהמתי מאיך שזה נראה. בפעם הראשונה שהחזקתי את זה ביד זה הרגיש כאילו אני מחזיק את הפנים שלי בידיים. ששמתי את זה במקום לא האמנתי כמה טוב זה נראה. לפני התותב הייתי צריך להחזיק את הלסת שלי ביד על מנת לשמור על יציבות ולדבר בצורה סבירה, וכשהייתי שותה היו נשפכים לי נוזלים מהפה החוצה. כששתיתי את כוס המים הראשונה עם התותב לא נשפכה טיפה אחת החוצה". #### **מבניית** **אבטיפוס לבניית פנים** מדפסות תלת ממד מאפשרות לייצר גופים תלת ממדיים באמצעות הדפסה עם חומרים שבונים. המדפסות הללו נמצאים מזה שנים בשימוש של התעשייה על מנת לבנות אבטיפוס של מוצר חדש כמו שואב אבק וכו'. למרות השימוש הנרחב שנעשה בהם בתעשייה לעתים נדירות נעשה בהם שימוש לתחום הבריאות. מנתח הפה ולסת ד"ר אנדרו דאווד החל לעשות שימוש במדפסות תלת ממד לייצור הדמיות של הלסתות של חוליו לפני כשנתיים, כך שיוכל להתאמן על טכניקות ניתוחיות. מוגר הופנה לדאווד על ידי מי הרופא שהצלי את חייו, וזה החליט לנסות ולייצר תותב לאחר הכישלונות של הניתוחים הפלסטיים. בעצם ההדפסה התלת ממדית יצרה את התבנית לתותב וממנה יוצרה מסכת סיליקון הנדבקת לפניו של מוגר באמצעות מגנטים לשם יציבות מרבית. לפי ד"ר דאווד בשלב זה לא ניתן להדפיס ישירות את הסיליקון אך הוא מעריך כי כאלה מדפסות יהיו בעתיד. ההדפסה התלת ממדית מאפשרת לייצר "חלפים" באופן מהיר וקל יותר בייחוד במקרים בהם ניתוחים אינם אפשריים. בנוסף ניתן יהיה לייצר חלפים המתאימים גם למשל לגוון העור בעונות שונות – כמו לאחר שיזוף. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** אריק מוגר, הדמייה ממוחשבת, מדע בדיוני, מדפסת תלת מימד, שיקום פנים, תותב --- ### [Y Psychiatry is Changing](https://e-pochonder.com/y-psychiatry-is-changing/2012/05/21/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 21, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** בשבוע שעבר הרצה ד"ר אשר עידן, עתידן, מומחה לְמדיה חברתית, וובּ 2.0 ולחדשנות, בכנס השנתי של איגוד הפסיכיאטרים. נושא הרצאתו היה השינוי שדור ה-Y והרשתות החברתיות מכניסות בפסיכיאטריה וכיצד הן זה מכניס את המקצוע ואת הרפואה לצורך בשינוי פרדיגמטי. אני גאה להציג פוסט המבוסס על משפר שאלות ששאלתי את ד"ר עידן על הרצאות ועל תשובותיו המרתקות ומאירות העיניים. אני מבקש להודות לד"ר עידן על נכונותו והשקעתו בתשובות, ובטוח שכולנו נהנה מהתוצאה. קריאה נעימה. ועכשיו אתן את הבה לד"ר עידן ותשובותיו: **מהם העקרונות הבסיסים לפי ראייתך של הפסיכיאטריה?** הפסיכיאטריה היום מנסה לשלב טיפול נפשי עם טיפול תרופתי, באותן שיטות וכלים כמו לפני 50 שנה. אולם שני דברים השתנו: ראשית, הופיע דור חדש של מטופלים, דור הY-, שבשנת 2020, יהווה את רוב המטופלים. דור הY- חושבים אחרת ומרגישים אחרת. החשיבה והרגשות מושפעים רבות מטכנולוגיית המידע שבה אנו משתמשים. השימוש באינטרנט, הופך את החשיבה שלנו ליותר אסוציאטיבית, ואת הרגשות שלנו ליותר אמפטיים ופחות אובייקטיביים. על כך נרחיב בהמשך. ככל שאנו שוהים יותר ברשתות חברתיות, אנו אוהבים יותר לספר על עצמנו ועל אחרים. חשיפה עצמית היא צורך פנימי עמוק. שנית, הופיעו כלי אבחון וטיפול חדשים, מבוססי רשתות חברתיות. בעיה גדולה של הפסיכיאטריה, ושל הרפואה באופן כללי, היא של התמחות יותר, וחוסר ראייה אינטגרטיבית. ברשת החברתית הרפואית , ניתן למצוא תלונות רבות על חשיבה רפואית ליניארית-סדרתית, במקום חשיבה רשתית-הוליסטית. לפעמים לוקח חודשים ושבועות, שפציינט עובר ממומחה למומחה למומחה, כשכל מומחה, רואה כמו ראש קטן, רק את הצדדים הנוירולוגיים, האורטופדיים, הגסטרולוגיים, וכו', של הבעיה. ממשק של רשת חברתית, מאפשר לפתור בעיות בו זמנית בצורה רשתית, ולא ליניארית סדרתית. דוגמה לכך היא ממשק זיהוי הבעיות וקבלת ההחלטות של חברת פנורמה הישראלית, שמאפשרת שימוש בכלים של חוכמת ההמון (אינטליגנציה קולקטיבית), עם כלים של אינטליגנציה מלאכותית, תחת ממשק אחד של רשת חברתית של פרופסיונליים רפואיים. http://www.panorama.com/index.html . מה מגדיר כיום את דור ה-Y?** יש המחלקים לשלושה דורות: דור ה Y- גילאי 5-25, דור ה-X גילאי 25-45, ודור הבייבי בומרס גילאי 45-65. אולם אני מחלק רק ל-2 דורות. דור ה-Y גילאי 5-35, ודור הבייבי בומרס גילאי 35-65. ההבדל העיקרי בין שני הדורות, הוא טכנולוגיות היסוד שעיצבו את חשיבתם והתנהגותם. בעוד שהמבוגרים דור הבייבי בומרס גדלו על הלוגיקה הליניארית והמונולוגית של תרבות הנייר (העיתון, הספר, והטופס), דור הY- גדל על הלוגיקה הרישתית והדיאלוגית של התרבות הדיגיטאלית (הרשת החברתית, מנוע החיפוש, והסמארטפון). טכנולוגיות שונות אלו הן "מערכות הפעלה" אנושיות, השונות זו מזו. הן אפילו שתי חומרות אנושיות שונות זו מזו. כפי שאנו רואים במחקר המשווה בין המוח של הקורא בספר, לבין המוח של המחפש בגוגל. כתוצאה מהבדלים אלה בין שני הדורות ב"תוכנה האנושית", וב"חומרה האנושית", בין שני הדורות, כל ההתנהגויות שלהם שונות: בעבודה, בצרכנות, בפוליטיקה, וכו'. בעבודה הם לא יציבים, כצרכנים הם לא נאמנים, ובפוליטיקה הם חושבים שאפשר להחליף שלטון בקליק. בתקשורת, הם לא מאמינים לפרסומות ולמומחים, אלא לחברים ולמשפחה. **כיצד הפסיכיאטריה קשורה ברשתות החברתיות?** יש שלושה תחומים שמיוצגים על ידי שלוש רשתות חברתיות שרלבנטיות לרפואה ולפסיכיאטריה: א, הרשת החברתית, Patients opinion היא רשת שמשתפת סיפורים של פציינטים על מה שעברו במערכת הבריאות. הסיפורים האלה מייצגים את חוכמת ההמון, ומאפשרים הערכת רופאים ובתי חולים. הרשת החברתית. ב, , היא רשת של עשרות אלפי חולים כרוניים שמשתפים מידע על עצמם, מתוך תקווה למצוא טיפול מתאים או רפואה מתאימה, וכשאין תרופה מתאימה, חברי הרשת מקווים שהחשיפה, תאפשר לגורמים שונים לפתח ביתר קלות, תרופות חדשות וטיפולים חדשים. הרשת החברתית , ג, היא רשת לרופאים בלבד. במחקר חשוב בחברת גוגל התגלה כי, הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש משנים את "שרשרת ההחלטות הצרכנית" בכל תחום: פעם היו רק שתי "נקודות החלטה": א. יש לי בעיה רפואית. ב. יש לי מפגש עם המרפאה. כיום נוספו עוד נקודות החלטה: חיפוש, קריאת חומרים באינטרנט, התייעצות ברשת החברתית. **מה לדעתך ישתנה באופן הטיפול הפסיכיאטרי בשל התפתחות הרשת החברתית?** כל הרופאים ולא רק הפסיכיאטרים, ייאלצו לוותר על הגישה ההיפר-סמכותנית שלהם, לטובת חוכמת ההמון, ולטובת עובדים פרופסיונאלים אחרים בתחום הרפואי, כמו אחיות, פסיכולוגים, וכו'. **מה יקרה לרופא הפסיכיאטר?** שוב ושוב, פחות סמכות, פחות הטלת משמעת. יותר הקשבה. יותר אמפטיה. **אילו כישורים יזדקקו הפסיכיאטרים לפתח בשל כך?** חשיבה רב-תחומית, חשיבה מחוץ לקופסה, אינטליגנציה רגשית **אילו כלים אתה מזהה היום בתחום?** הרבה יותר הקשבה ללקוח. אך העיקר שימוש בקיר (של פייסבוק) למטרות אבחון, טיפול ושיקום. כיום , צעירים חושפים את העצמי שלהם ואת קשריהם ובעיותיהם החברתיות והנפשיות בדרגות חשיפה מדהימות. כל מה שצריך לעשות, הוא לפתוח דפי אוהדים שיאפשרו מעין "רנטגן חברתי", למתרחש בנפשו ובהתנהגותו של המטופל. לכך יש השלכות אתיות ומשפטיות עצומות, שאפילו לא התחלנו לדמיין. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, אשר עידן, בריאות, דור ה-Y, חוכמת ההמון, חולים, מדיה חברתית, פייסבוק, פסיכיאטריה, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [גוגל מוסיפה מימד חדש לחיפוש סימפטומים רפואיים](https://e-pochonder.com/גוגל-מוסיפה-מימד-חדש-לחיפוש-סימפטומים/2012/02/16/רפואה-2-0/) **Published:** פברואר 16, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** ענקית החיפוש משנה את הדרך שבה מנוע החיפוש יגיב לחיפוש סימפטומים רפואיים. [בפוסט ](http://insidesearch.blogspot.com/2012/02/improving-health-searches-because-your.html)שכתב ד"ר רוני זייגר, אסטרטג הבריאות הראשי של החברה, הסביר כי המהלך נועד להקל על החולים למקד את חיפושיהם, עם זאת גוגל מסבירים שהרשימות שמוצגות לא נערכו על ידי רופאים אלא על ידי אלוגריתם והם אינם מהווים עצה רפואית. בשבועיים האחרונים, [חודש הדיון](http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000718833) על המונח סייברכונדריה – מונח שהוא מעין אבחנה פסיכיאטרית חדשה לאנשים הסובלים מחרדה ומסימפטומים קשים בעקבות מידע שהם מצאו ברשת. זהו מושג יחסית ותיק, שפחות ופחות נמצא בשימוש בעולם כי הובן שהרכבת במובן הזה כבר עברה והגיע הזמן לעסוק בעיקר. בישראל, טרם. לכתבה שהיתה באתר סלונה, אפילו התראיינתי. והשינוי הזה שגוגל עורכת ללא ספק יעלה שוב את השאלה, האם מועיל או מזיק והאם הוא יגביר את הסייברכונדריה. **סימפטום ולאחריו מחלה** בפוסט שלו מסביר ד"ר זייגר שבגוגל הבחינו שלאחר שאנשים מחפשים סימפטום כלשהו הם מייד מחפשים לאחריו שם של מחלה מסוימת, והכלי החדש נועד לתת להם כלי וכיוון, באמצעות הצגת המידע אודות מה אחרים עם סימפטום כזה מחפשים. בגוגל מאמינים שזה יסייע בייעול ההחיפוש ומציאת מידע רלוונטי. זהו שוב שימוש בניתוח של מידע עצום (Big data) והפקת כלים מעניינים לטובת המשתמש, טרנד הולך וגובר. [![חיפוש סימפטומים בגוגל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/02/update-symptom-search-blog-screenshot1.png "חיפוש סימפטומים בגוגל - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/02/update-symptom-search-blog-screenshot1.png)חיפוש סימפטומים בגוגל**עדיין לא זמין בעברית** בינתיים בניסיונות שלי בעברית ובאנגלית עוד לא ראיתי את הפיצ'ר החדש, נקווה שבקרוב נוכל לנסות אותו. אין ספק, שיהיה מעניין גם לחוקרים רפואיים להתעמק בכלי הזה, על מנת לראות מה החשדות הגדולים של חולים ברשת, ומה בעצם ה"ההמון" חושב על המחלות הקשורות לסימפטום. גוגל תעשה נכון אם תחל לשתף גם מומחים ומוסדות בתחום הבריאות לתוך הסיפור הזה, וזאת על מנת לשפר ולטייב את המידע המוצע לגולש ולמען שיפור בריאותו. השלכות קיימות גם עבור חברות תרופות, שכן פרסום ממוקד בסימפטומים יכול לסייע להם להגיע לחולים רלוונטיים. וכאן יכולו החברות ללמוד לאן החולים פונים עם הסימפטום ולהאפשר באמצעות פרסום ממומן למצוא חולים נוספים שלא הגיעו למקום הנכון….אבל זה רק רעיון… ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** גוגל, חברות תרופות, חוכמת ההמון, חולים, חיפוש, מחלות, מידע רפואי, סימפטומים, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מה? שו? שטו? אפליקציה מתרגמת תקשורת רופא-חולה](https://e-pochonder.com/מה-שו-שטו-אפליקציה-מתרגמת-תקשורת-רופא/2011/06/29/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 29, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** התקשורת בין הרופא לחולה היא אחד הכלים המרכזיים ביותר לטיפול נכון, רציני וראוי. היכולת של הרופא באמצעות שאלת שאלות ולקיחת היסטוריה רפואית טובה, ולהבין את תלונתו של החולה כראוי, לאבחן את בעיותיו של החולה ולתת לו טיפול נכון ומדויק היא חשובה ביותר. אך מה קורה כאשר החולה מדבר בשפה אחת, והרופא בשפה אחרת, הו אז עלולים להתגלות פערים בעייתיים שללא ספק פוגעים בטיפול הרפואי. גם בישראל הנושא מקבל חשיבות ומשרד הבריאות הוציא לאחרונה הנחיות בנושא. שיחה בנושא בין שני סטודנטים לרפואה באונ' קליפורניה בסאן פרנסיסקו – אלכס בלאו ובראד קוהן, הסתיימה בפיתוח [Medibabble](http://medibabble.com/) אפליקציה המאפשרת תרגום של שאלות רפואיות לשפות שונות. האפליקציה מכילה [תרגום](http://e-pochonder.com/%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F/) ל-2,500 שאלות לצורך אבחון רפואי לשפות רוסית, ספרדית, סינית, קנטונזית, מנדרין, וקריאולית (השפה המדוברת בהאיטי) האפליקציה מאפשרת לרופא לבחור על שאלות רפואיות והמכשיר (איי פד וכו') משמיע את השאלה בשפה המבוקשת. ההקלטות נעשו על ידי מתורגמניות רפואיות, שכן נשים נשמעות טוב יותר בהקלטה, כך מסתבר. לרופא ניתנות אפשרויות שונות להתקדם בין השאלות השונות לפי סוג האבחנה וסוג התלונה. האפליקציה נבנתה כך שאין צורך בקליטה של המכשיר אליו הורדה האפליקציה על מנת להשתמש בה. לדברי המפתחים עניין זה נובע מן הידיעה שבמרבית המקומות בהם ניתן טיפול רפואי אין קליטה סלולרית. הפיתוח נעשה על ידי צוות של אנשים, ביניהם מומחים בתחום לקיחת ההיסוטריה הרפואית, ונבנה על מנת לתת מענה נרחב ביותר לצרכיו של הרופא בעת לקיחת ההיסטוריה לצורך אבחון. ![לוגו מדיבבל]() **אי הבנה בין רופא וחולה** על חשיבותה של ההיסטוריה הרפואית נכתב ונאמר הרבה. לטענת בלאו, חלק זה מהווה 90 אחוז מהאבחנה של המחלה בה חולה האדם. בשל חשיבות התקשורת בשלב זה ובכל הטיפול הרפואי, גם בישראל נראה כי הנושא תופס תאוצה, כאשר רק לאחרונה דווח כתב הבריאות דן אבן בעיתון הארץ על קורסים אותם עוברים צוותי בתי החולים בהדסה לצורך אימון בתרגום והתאמה תרבותית. גם כאשר מדברים עם החולה באותה שפה ישנן אי הבנות משמעותיות, אתגר שמערכת הבריאות העולמית והישראלית מתמודדות איתו מזה שנים רבות. אל בעיה זו, בארץ מהגרים כמו שלנו, [מצטרפות אי הבנות שעלולת להיות חמורות יותר בשל פערי שפה.](http://e-pochonder.com/%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%9e%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9f/2019/03/02/featured/) ![צילום מסך medibable]() חשיבות הנושא, לו יש גם השלכות משפטיות על תחום הרשלנות הרפואית (ראו בכתבה של דן אבן), הביאה את משרד הבריאות לפרסם בפברואר האחרון גם חוזר מנכ"ל בנושא זה ובו נדרש כל ארגון בריאות לאפשר תרגום רפואי בין חולה ומטפל רפואי. מדובר בצעד לא פשוט במדינה מרובת שפות כשלנו. והנה החשיבה על פתרון טכנולוגי יכולה לסייע באופן חלקי לעניין זה. למה חלקי, כי אחד הדברים שנראה שהאפליקציה החדשה לא עושה, זה לתרגם חזרה את תשובתו של החולה, ואז נשאלת השאלה כיצד ממשיכים. עם זאת יש לציין שאם יש בן משפחה שיכול לתרגם חזרה, לאחר שנשאלה השאלה באופן מדויק, הרי שגם זה שיפור. גם עם האתגר של תרגום דו צדדי מנסים למצוא פתרון טכנולוגי. ב-2009 קיבלה אונ' אחרת בקליפורניה, הפעם בדרום, מענק על מנת לפתח מערכת תרגום דו צדדית מאנגלית לספרדית. המענק בסך 2.2 מיליון דולר אמור היה לאפשר לצוות רב תחומי הכולל מומחים בבריאות, תקשורת ומחשבים לבנות מערכת שכזו. אין ספק שהיכולת למחשב את פעולת התרגום, ולהופכה לניידת היא משמעותית ביותר בראייה של מערכת הבריאות והיכולת של הרופאים והחולים להבין אחת את השני ברגעים קריטיים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, medibabble, אונליין, אייפד, אייפון, אינטרנט, אפליקציה, חולים, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0, תרגום --- ### [פייסבוק פיתחה מודל AI לניבוי תגובה טיפולית לשילובי תרופות](https://e-pochonder.com/פייסבוק-פיתחה-מודל-ai-לניבוי-תגובה-טיפול/2021/04/18/featured/) **Published:** אפריל 18, 2021 **Author:** אורי גורן **Content:** בשישי האחרון פרסמה פייסבוק כי [פיתחה מודל AI ](https://ai.facebook.com/blog/ai-predicts-effective-drug-combinations-to-fight-complex-diseases-faster/)המאפשר לנבא כיצד יגיבו תאים לשילובי תרופות. המודל יאפשר מיקוד יעיל בביצוע ניסויים לבדיקת יעילות השילובים במחלות קשות. המודל שפותח בשיתוף מכון המחקר הגרמני [Helmholtz Zentrum München](https://www.helmholtz-munich.de/en/) פורסם גם [כמאמר ללא בקרת עמיתים](https://www.biorxiv.org/content/10.1101/2021.04.14.439903v1) ב-biorxiv. החברה הודיעה כי הוא יוגש לפרסום בירחון מדעי. #### פייסבוק רפואה ו-AI בפייסבוק מתעסקים בעולמות הרפואה מזה שנים, עם שירותים שונים שניסו לפתח לצורכי רפואה באופן ספציפי. בנוסף, פייסבוק היא המארחת הגדולה בעולם כיום של קהילות חולים – רובן סגורות. שיח בריאותי בפלטפורמה הוא עניין משמעותית וער. השיח בעייתי לפעמים, אך התועלתת מקהילות התמיכה גדולה. זה מתרחש בשל היכולת להתחבר לאנשים דומים, בין אם על רקע תחלואה דומה או על רקע מקצועי רפואי. לאורך השנים כתבתי [כאן בבלוג ](https://e-pochonder.com/tag/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7/)מספר פעמים על הנסיונות וההשלכות הבריאותיות של פייסבוק. ![לוגו פייסבוק AI על שלט](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/04/facebook-ai.jpg "facebook-ai - e-פוכונדר")פייסובק AI במקביל בשנים האחרונות פייסבוק גם מעמיקה את היכולות והמחקר באינטליגנציה מלאכותית (AI) והשימושים השונים שלה. לטענת פייסבוק הם מבקשים להגיע לאינטליגנציה מלאכותית ברמה אנושית. כמובן שזה לא רק לטובת האנושות. אך נראה שהיכולת של פייסבוק להשקיע משאבים כה רבים מקדם את המחקר. כמו כן נראה שבמרבית המקרים הדברים נעשים באופן פתוח המעודד קידמה. #### ניבוי תגובה תרופתית מודלים המנבאים תוצאות תרופתיות על תאים ומסייעים לפיתוח תרופות הוא אחד הנושאים החמים ביותר בתעשיית המחקר הרפואית כיום. ישנן חברות תרופות שמשקיעות הון משמעותי בניסיון לנצל אינטליגנציה מלאכותית לשיפור תהליך פיתוח התרופות. עיקר המאמץ הוא בשיפור משמעותי של אחוזי ההצלחה במחקר ופיתוח שעד היום עומד על מספרים קטנים מאוד – באיזור 1% מכלל המולקולות שנכנסות לפיתוח שממש מגיע לשוק. כמו כן החברות מחפשות דרך לתכנן מולקולות של תרופות כך שיהיו ייעודיות למטרתן באופן נכון ומהיר יותר. אחת הדוגמאות המעניינות שאני עוקב אחריהן בתחום היא חברת [Insilico Medicine](https://www.fiercebiotech.com/medtech/breaking-big-pharma-s-ai-barrier-insilico-medicine-uncovers-novel-target-new-drug-for) שהצליחה לשבור שיא ולמצוא מולקולה לטיפול ב- Pulmonary Fibrosis ב-18 חודשים מרגע התחלת החיפוש ועד הגעה לייצור ראשוני של המולקולה. מדובר בהורדה משמעותית לכחצי מהזמן שזה היה לוקח פעם. שימוש ב-AI אינו חייב להתמקד רק בחיפוש תרופות חדשות אלא גם בשימוש מחודש בתרופות קיימות. זהו תחום משמעותי ביותר, שכן יש דיי הרבה מולקולות ידועות כיום בשוק ולחלקן עשויות לטפל במחלות אחרות, שטרם נחקרו עבורן. ![ציטוט על פריצת הדרך של מודל ה-AI של פייסבוק](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/04/170958983_778064199581398_5053736849388370751_n-1024x530.jpg "170958983_778064199581398_5053736849388370751_n - e-פוכונדר")ציטוט על משמעות פריצת הדרך מתוך הבלוג של פייסבוק AI ראינו זאת גם השנה. תרופות רבות, שלא נועדו במקור לטיפול ב[מחלת הקורונה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9e%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a8/2020/04/19/blog/) נחקרו ונמצאו אפקטיביות לטיפול בקורורנה. בנוסף, ראינו כיצד מודלים ממוחשבים לניבוי שימשו לאבחון וניהול הטיפול במחלה, ואף לייצור חיסונים בזמן שיא. הרבה ממה שפעם נראה תיאוריה ועתידנות הופך למצאות בשטח. לא ללא בעיות, אבל בהחלט שינוי דרמטי בהרבה מאוד אספקטים. יונתן אדירי, מנכ"ל ומייסד Healthy.io ציין זאת: פעם ראשונה שהאנושות הציבה תגובה מעריכית לתחלואה מעריכית. #### אז מה פייסבוק עשו לפני שנתחיל את החלק הזה, חשוב לזכור שאני לא מדען, ובטח לא מדען נתונים ואני מסביר הכי טוב שביכולתי. אם זה לא מדויק – אנא פנו אלי ותאירו את עיני לטעויות. על פי ההסבר בבלוג של פייסבוק, המודל מאפשר לבדוק את ההשפעה של תרופות ושילובים על ה-RNA והשינויים בו. באמצעות זה הוא מאפשר לייצר ניבוי אודות האפקטיביות של שילובים שלא נבדקו מתוך המידע כולל תזמון ומינון. בנוסף גם את היעילות של התערבויות נוספות ברמה הגנטית ניתן יהיה לנבא. יכולת ניבוי השילובים כמו גם למידה עצמאית של המודל אלו החידושים המשמעותיים במודל החדש. המודל שנקרא: Compositional Perturbation Autoencoder (CPA). הנתונים עליהם מתבסס המודל נובעים מהיכולת וכמות הדאטה האדירה שמפורסמת מטכנולוגיה של מיפוי RNA של תאים בודדים, המייצר כמות אדירה של נתונים, ומאפשר גם לבדוק תגובות לשינויים של התא על התפקודים שלו (למשל מה תרופה עושה לתא) – המות העצומה יכולה להגיע ל-20 אלף רשומות לתא. הנתונים הללו יכולת משמשים כבר היום לניסוי לבחון מה תהיה ההשפעה של תרופות. הבעיה עד כה היתה שמודלים ממוחשבים צריכים מסדי נתונים מתוייגים על מה ללמוד. כלומר מודלים בהם המידע צריך להיות במידה מסוימת מפוענח ומתויג על מנת שהמחשב יוכל לדעת שמשהו גורם למשהו ואומר משהו. המודל הנוכחי לומד באופן לא מפוקח את הנתונים. המודל גם בודק כך שילובים שלא נבדקו מראש. זה נותן יתרון אדיר במהירות וביכולת להשמיש נתונים לא מתויגים ולהאיץ את הלמידה. לא אכנס להסבר הטכני כי תכל'ס לא בטוח שאני מבין אותו. אך להבנתי יש שלושה מודלים שרצים אחד על גבי השני (וזה הפטנט הגדול של פייסבוק פה) שמתייגים את המידע ומפענחים חזרה. באמצעות מנכנון זה הם יודעים לעשות בקרה אוטומטית שההבנה והתיוג נכונים למהות הצורך כך מסבירים בבלוג את מה שהם מסוגלים כעת לעשות – ואהבתי את ההפשטה אז אסביר כך. חשבו על התא כמודל שמתלבש במספר בגדים ומדגמן לוקים שונים של שילובים – נגיד חולצה, מכנס, כובע ומשקפי שמש – ויש לנו תמונות כיצד המודל נראה במגוון מסוים של שילובים. המודל לומד כל שילוב, אך יודע לבודד את ההשפעה של כל בגד ואז להביא "לוקים חדשים" שלא נבדקו וכיצד ניראה בהם באופן הטוב ביותר. זוהי יכולת סופר מורכבת כשמדברים על תאים ותרופות אבל זה בדיוק מה שמאפשר ניבוי עם שילוב של תרופות יתן את האפקט הרצוי. וזה לא עניין של מה בכך, בפייסבוק מדברים על כך שבעבר על מנת להבין את ההשפעה של 100 תרופות על התאים מייצר בין 5,000 ל-19 מיליארד אפשרויות, וכמובן כדי לצמצם ולבדוק היה לוקח שנים לבדוק, כעת ניתן יהיה לנבא באמצעות המודל את השילובים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר בתוך שעתיים! זה לא נורמלי…. ![גרף המתאר את מספר השילובים האפשריים של תרופות לטיפול במחלה מסוימת והמשמעות של המודל של פייסבוק](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/04/171130554_313277423467238_199497720753528294_n-1024x469.jpg "171130554_313277423467238_199497720753528294_n - e-פוכונדר")מתוך הבלוג של Facebook AI#### המשמעות של המודל המשמעויות של המודל הן מהותיות ומתחברות לנושא של רפואה מותאמת אישית בנפח רחב. זה יעזור בעיקר לאנשים עם מחלות נדירות או במצבים מורכבים שהתרופות המיועדות לטיפול במחלה הפסיקו לעבוד, וצריך לחשוב מחוץ לקופסא, שם המודל הזה יסייע לתת אפשרויות טיפוליות חדשות. היתרון בשימוש מחדש של תרופות הוא שפרופיל הבטיחות ידוע וברור אז הסיכון יותר ברור, וממילא לרוב במחלות קשות החלק השני שעל המאזניים הוא החיים עצמם אז היכולת לשאת סיכונים גבוהה יותר. זה שינוי משמעותי שקורה בהיום במגוון של דרכים של רפואה בהתאמה אישית ובמציאות טיפולים שמשתמשים בהם מחדש. וגם לחברות ותעשיות שעד היום הציעו פתרונות פחות יעילים זה קפיצת מדרגה ויהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחות של היכולת הזו. #### חדשנות פתוחה של ענקיות אחד הדברים היפים פה הוא העבודה שהחדשנות פתוחה, ו[המידע נגיש לשימוש](https://github.com/facebookresearch/CPA), ופייסבוק מזמינה את מי שרוצה לעשות שימוש במודל שלהם. מצד אחד זה מוריד עלויות. מצד שני יוביל את שיפור היכולות שלו כאשר יותר ויותר אנשים יצללו אליו ויעשירו אותו. מה יצא מזה לפייסבוק, אני בספק אם הם יהפכו להיות שחקן של פיתוח תרופות, אבל מבחינתם זה עוד כלי בינה מלאכותית שפותר שאלות בסיסיות בדרך לאינטליגנציה מלאכותית ברת יכולות אנושיות וזה חשוב להם מאוד. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי **תגיות:** אינטליגנציה מלאכותית, פייסבוק, תרופות --- ### [נגישות לכלים דיגיטליים: האם הגיע העת לדבר על סימן חיוני חדש](https://e-pochonder.com/נגישות-לכלים-דיגיטליים-האם-הגיע-העת-לד/2021/08/29/featured/) **Published:** אוגוסט 29, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** נגישות לכלים דיגיטליים הפך למשמעותי ביותר ביכולת הטיפול הרפואי. מאמר חדש מציע לראות בהם סימן חיוני לרמת הבריאות של המטופל **Content:** ברפואה ישנם 5 סימנים הקרויים סימנים חיוניים (לי זה מזכיר קצת את 5 החושים שלנו, קרי משהו יסודי ביותר לקיום). אלה מדדים רפואיים הכי בסיסיים הנותנים תמונת מצב ראשונה על מצבו הרפואי של אדם, ארבעת הסימנים הראשוניים הם – חום, דופק, קצב נשימה ולחץ דם. אלו הסימנים שמטפל רפואי ייקח כמעט תמיד כחלק ממפגש רפואי. יש עוד סימן חיוני שנוסף מאוחר יותר, והוא רמת כאב. כעת מציעה קבוצת רופאים וחוקרים מארה"ב להוסיף סימן חיוני נוסף שישי במספר, שקצת מזכיר לי "חוש שישי" – רמת נגישות לכלים דיגיטליים של המטופל. לטענתם היכולת הזו משמעותית ביותר לטיפול ומשנה מספיק כדי להיחשב סימן חיוני. [את הצעתם פרסמו בכתב העת המקצועי The journal of Diabetes science and Technology](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33980049/). מדובר בהצעה פרובוקטיבית, ללא ספק שנויה במחלוקת ואולי אף מהפכנית. הם אינם מתביישים להשוות את הצעתם להצעה שהביאה להוספת הכאב לסדרת הסימנים החיוניים. המשמעות של הפיכת סימן כלשהו לסימן חיוני הופכת אותו ל"מוצר צריכה בסיסי" של האדם בהערכת מצבו הרפואי, זו תוספת דרמטית, ונראה כי החוקרים מכוונים בדיוק לשם. הם מבקשים להביא [לשינוי חשיבה עמוק על המשמעות של נגישות מטופל לכלים דיגיטליים על בריאותו ועל הטיפול רפואי בו.](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%a1-%d7%96%d7%a7%d7%95%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99/2022/09/27/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/08/Maslow.jpg "Maslow - e-פוכונדר")מתוך האתר httpstoolkitloomlycomfree wifi instabridge #### "רפואה וירטואלית" אני חושב שלא סתם ההצעה מופיעה בכתב עת לסוכרת ומרופאים שעוסקים בתחום זה. וגם העיתוי אינו מקרי, לאור החשיבות האדירה שנגישות לכלים דיגיטליים קיבלה בעת מגיפת הקורונה. הטיפול במחלת הסוכרת באמצעות היכולות הטכנולוגיות והתוספות שנגישות לכלים דיגיטליים שכאלה (כגון מדי סוכר חכמים, מזרקים המחוברים לרשת ועוד), מוסיפה משנים באופן דרמטי את היכולת של המטופל והמטפלים ברפואיים לנהל באופן חכם ואף אוטומטי את מצבו הרפואי, ולכן זה אף הגיוני שמשם זה בא. בעצם מזהים החוקרים שני עמודי תווך מרכזיים בטיפול הרפואי כיום – האחד נגישות לטכנולוגיה וסנסורים המסייעים ומנטרים את המטופל, המאפשרים לו ולרופא להבין טוב יותר את מצבו גם מחוץ למרפאה – את זה מכנים מכנים הכותבים "רפואה דיגיטלית". ועמוד התווך השני הוא התקשורת מרחוק עם המטפלים, כלומר הבאת המידע וטיפול מרחוק גם אם לא במרפאה עצמה – מה שנקרא "טלרפואה" על פי תפיסת החוקרים. יחדיו טוענים הרופאים יש לקרוא לדרך טיפול זו – "רפואה וירטואלית". יש לומר שזו הגדרה שאינה בהכרח קונצנזוס, והדיון בהגדרת הגבולות של רפואה דיגיטלית / וירטאולית הוא מורכב ורב ענפים בעצמו. לטענת החוקרים הרפואה הוירטאולית מאפשרת שיפור משמעותי בתוצאים הרפואיים. לדוגמא הם טוענים כי משאבות סוכרת חכמות משפרות את רמת הסוכר של המטופלים תוך הפחתה בהיפוגליקמיה ושימור של רמות סוכר תקינות לזמן ארוך יותר. עוד הם טוענים שבשל השיפור יש לתת לטכנולוגיות אלו עדיפות על פני טיפולים אחרים. מעבר לדוגמא זו של חיבור למכשירים חכמים, הדורשים בעצמם חיבור לרשת האינטרנט, גם הכלים לעמוד התווך השני של טלרפואה הוכיח את עצמו כקריטי לטיפול, בטח בתקופה של השנה וחצי האחרונות. את הטלהרפואה הם מחלקים לכמה חלקים. הערוצים הם טכנולוגיות העברת מידע כמו טלפון, הודעות טקסט ושיחות וידאו. אבל גם נגישות למדיה חברתית, בהן ניתן לתקשר ישירות או בקבוצות ולבסוף כמובן שגם הפורטלים למטופלים של ארגוני הבריאות. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/08/125624222_s.jpg "Measuring Blood Glucose Levels - e-פוכונדר")סוכרת ניהול דיגיטלי של המחלה עוד חלק בטלרפואה זו היכולת להעביר מידע מסנסורים ומעקבים ביתיים אל המטפל הרפואי. מבחינת אופי הטיפול הוא יכול להיות סינכרוני בוידאו, או א-סינכרוני באמצעות הודעות כתובות בכל מיני ערוצים או שילוב של הכל. החוקרים מצטטים כי ישנם תוצאים קליניים המראים כי הנגישות לכלים וסוג טיפול כזה שיפרו את התוצאות הרפואיות של המטופלים. בנוסף הם מציינים כי ישנה גם אפשרות לשיפור ההיענות של מטופלים לטיפול התרופתי בכלים אלה. #### רפואה וירטואלית מדגישה פערים אחד המונחים הנפוצים כיום כמשמעותיים ביותר בתחום הרפואה, זה המושג שקרוי [Social Determinants of Health](https://www.cdc.gov/socialdeterminants/index.htm) – והוא מייצג גישה שטוענת שלמאפיינים סוציולוגיים של האדם יש השפעה משמעותית ביותר על בריאותו, וחוסר ההתייחסות אליהם מנציח פערים וגורם לנתק משירותי בריאות או לטיפול לא נכון. [בפודקאסט Digital Health 360](https://open.spotify.com/episode/3I3adZkYFoNli8pTE5MGFK?dl_branch=1&si=s-NSvvRRTmumuzKWolkQxQ) ששמעתי לאחרונה בו התראיינה כלכלנית הבריאות ג'יין סרסון-קאהן, היא מסבירה שבמהלך הקורורנה ראו כיצד החיבור לאינטרנט מהיר בזמן המגיפה השפיע ישירות על נגישות לשירותי בריאות ואיך אוכלוסיות עם נגישות נמוכה חלו יותר ונפגעו יותר. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/08/SDOH-icons-1024x548.png "SDOH-icons - e-פוכונדר")מתוך אתר ה CDC מדדים סוציולוגיים לקביעת בריאות ככלל המגיפה הדגישה לא מעט את הפערים בתחום הבריאות והעלתה לדיון משמעותי את האספקט הזה. גם במאמר הזה שאנו סוקרים מסבירים הכותבים שחוסר התייחסות לפער בנגישות לכלים דיגיטליים יגרום לרבים ליפול מאחור. לכן יש להתייחס אליו ולתכנן איך לצמצם אותו למינימום על מנת להצליח במעבר לכלים דיגיטלים כגורם משמעותי ברפואה. כותבי המאמר מבקשים להתייחס לממשק של אדם לכלי דיגיטלי כמשמעותי בשאלה הזו של רפואה דיגיטלית, וזאת מכיוון שכיום עדיין צריך המטופל לחבר עצמו אל הטכנולוגיה, היא אינה חלק אינטגרלי ממנו ואינה מושתלת בו (גם לא אחרי חיסון קורונה). שלושת הנקודות שיש לשים לב לפי החוקרים: 1. יכולת החיבור הראשונית 2. היכולת לשמור על החיבור 3. מה קורה כאשר מתנתק החיבור לכל אחד מהאספקטים הללו יש משמעות כמובן ליכולת לטפל באופן וירטואלי, וההשלכה היא גם למטפל וגם למטופל. על כן צריך לבחון את זה כאשר ממליצים על כלי דיגיטלי, ולהתייחס למאפיינים החברתיים הרבים שמשפיעים על כך. #### "אפגר דיגיטלי" בספר "לחשוב מהר לחשוב לאט" של פרופ' דניאל כהנמן הוא מספר ומסביר בשבחם של אלגוריתמים פשוטים המאפשרים בצורה ברורה לבטל הטיות, ופעמים רבות לשפר באופן ניכר אבחנות רפואיו. הוא גם מספר בהרחבה את הטענות בעד ונגד חשיבה כזו ברפואה, שיש רבים הרואים ברפואה הרבה מימדים של מומחיות ואינטואיציה (אומנות) ותפיסה זו גורמת למומחים להתנגד לאלגוריתמיקה של רפואה. אחד הסיפורים היפים בספר, הוא על האלגוריתם הפשוט של אפגר להערכת מצב בריאותו של התינק ברגעים לאחר הלידה, וכיצד מספר גורמים בסיסיים המוערכים ברגעים הראשונים יודעים לנבא היטב את רמת שרידותו ואת רמת הטיפול שהתינוק צריך. זה דומה מאוד להערכת סימנים חיוניים, וזה מראה שלפעמים פורמולה פשוטה וברורה מאפשרת אבחנה שמושפעת פחות מהטיות בסיסיות של המטפל. אפגר הביא למהפך בהערכת ילודים ולירידה בתמותה. כותבי המאמר מנסים להציע "אפגר" כזה להערכת יכולת הנגישות לכלים דיגיטליים המטופל, מכיוון שבניגוד לגורמים האחרים (למעט כאב) לא ניתן ממש לספור או לבדוק את זה מספרית. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/08/Digital_Apgar.jpg "Digital_Apgar - e-פוכונדר")מתוך המאמר Klonoff DC Shang T Zhang JY Cengiz E Mehta C Kerr D Digital Connectivity The Sixth Vital Sign J Diabetes Sci Technol 2021 May 1219322968211015241 doi 10117719322968211015241 Epub ahead of print PMID 33980049 והנה השאלות שהם מציעים (בתרגום שלי): 1. האם טיפול ורטואלי הוא בר השגה מבחינה כלכלית? כן/לא 2. האם למטופל/ת יש מחשב נייד/טלפון חכם/טאבלט? כן /לא 3. האם למטופל יש גישה למצלמת וידאו (שיחת וידאו) ? כן / לא 4. האם למטופל יש יכולת אוריינות בראותית ומספרית על מנת להפיק ערך מהטכנולוגיה ? כן /לא 5. האם למטופל יש גישה לאינטרנט מהיר? כן/לא 6. האם אימון המטופל מהווה עומס כלכלי או עומס של זמן? כן/לא 7. האם נתונים נאספים אוטומטית בטכנולוגיה הזו? כן/לא 8. האם הנתונים מועברים ישירות לתיקו הרפואי של המטופל? כן/לא 9. האם המידע מאובטח? כן/ לא 10. האם המידע נשמר בפרטיות ראויה? כן/לא הציון הכולל הוא מתוך 10 כאשר כל תשובה חיובית נספרת. ההמלצה של הכותבים היא למלא אותו במפגש פיזי כדי להוריד הטיות, הרי שביצועו במפגש וירטואלי מראש מטה לכיוון אלה שיכולים. אני חושב שהשאלון לא רע, אם כי לא בטוח שהוא מספיק מדויק, וגם הכותבים כותבים שנדרשים עוד מחקרים בכדי לעשות לו ולידציה ואף לראות מה ערכו הנבואי. בהמשך המאמר מציינים החוקרים את הצורך לשפר אספקטים רבים, בעיקר מערכתיים, בתחום הרפואה הוירטואלית. הם מציינים יש למחשב תיקים רפואיים, להגדיל את הכיסוי הביטוחי של כלים וטיפולים דיגיטלים, שמירה על אבטחת מידע בעולם שכזה. משום מה הם אינם מתייחסים מספיק לצורך בהכשרת המטפלים לשימוש בכלים אלו, שלטעמי זה נתבך משמעותי ביצירה נגישות לכלים דיגיטליים. #### הרגע הדיגיטלי ברפואה? [כבר בתחילת המגיפה היה ברור שרפואה באמצעים דיגיטליים עומדת להפוך לחלק משמעותי מהיכולת להתמודד עם השגרה הרפואית והצורך בקשר מטפל מטופל.](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/2020/03/09/featured/) אני חושב שהגישה של המחברים נכונה, ואין ספק כי נגישות לכלים דיגיטליים הופכת ליותר ויותר משמעותית ליכולת לטפל באנשים, והיכולת של אנשים לשפר לעצמם תוצאים קליניים. אינני יודע היכן ייעצר המחוג בתזוזה האדירה הזו שאנו חווים בכל תחומי החיים. ברור לי שהוא לא יישאר או צריך להישאר דיגיטלי לחלוטין. עם זאת, המידע הרב והנסיון הנצבר שאנו רואים ברפואה מרחוק ללא ספק יאפשר הרבה יותר בחירה, וניהול נכון של מגוון הערוצים בקשר מטפל מטופל והפיכתו לגמיש יותר, יעילת יותר וטוב יותר לשני הצדדים (אני מקווה). ההצעה של החוקרים לטעמי אמיצה, וראויה ללא ספק למחקר המשך הבודק האם השאלות שבחרו אכן מאפשרות ניבוי נכון של תוצאים קליניים עדיפים וחיבור מטופלים לצורות טיפול דיגיטליות. אני חושב שצריך להוסיף את זה אולי למדדים אחרים שאנחנו מכירים שבודקים אוריינות בריאותית, או אקטיבציה רפואיה של מטופל. אני בטוח שאלו יאפשרו למטפל ולמטופל לנהל נכון יותר את התקשורת הרפואית ואת הבחירה בערוצים הנכונים. ברמה לאומית ההבנה היכון עוברים קווי השבר החברתיים, והיכן הפער הדיגיטלי פוגע באנשים יכול לאפשר ליייצר תוכניות לאומיות של פיתוח יכולות, והשקעת משאבים על מנת שכולם יוכלו ליהנות מכלים אלו. זה יכול לסייע דווקא בדילוג על בעיות של מרחק, נגישות למומחים ועוד, המהווים פעמים רבות סיבות שורש לפערי מרכז פריפריה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי **תגיות:** SDOH, אינטרנט, בריאות, חולים, מחקר, רפואה 2.0 --- ### [האם הקורונה תהפוך את הרפואה הדיגיטלית למיינסטרים ברפואה?](https://e-pochonder.com/האם-הקורונה-הוא-המשבר-שיהפוך-את-הרפואה/2020/03/09/featured/) **Published:** מרץ 9, 2020 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** וירוס הקורונה מתפשט בעולם כמגיפה. האם המשבר הבריאותי הגלובלי יגרום לשינוי משמעותי ולקבלה של שירותי רפואה מרחוק - טלהרפואה **Content:** הרבה נכתב בימים אלה על משבר הקורונה (Covid19), על המחדלים, ההיסטריה וכן על התפיסות הריאליסטיות באשר למה שעומד בפני מערכת הבריאות העולמית. הקורונה, נגיף מדבק זורע תחלואה בקצב מהיר במיוחד, וחוסף לעולם את רשת הקשרים העולמית והגלובלית, וכן את היתרונות והחסרונות של מערכות הבריאות והתרבויות השונות. כל מספר שאכתוב פה לא יהיה נכון עוד 24 שעות, כי הכל זז ומתקדם במהירות עצומה. בתוך כך עולים כמה נושאים, כגון הרפואה הדיגיטלית, שנושקים לנושא העיקרי שלי בבלוג ואני אנסה להתעמק דווקא בהם. כאשר[ בית החולים שיבא הציג לראווה](https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5679691,00.html) את איזורי הבידוד והטיפול המיוחדים לקורונה נושא השימוש בטכנולוגיה, ובעיקר כזו של טיפול ואבחון מרחוק בלטה לעין. אבל בתוך בית החולים זה שימוש ראשוני ובסיסי. למשבר הקורונה, כך נראה, יש פוטנציאל נרחב להשפיע בקידום השימוש והמקובלות של טיפול ומעקב אחר חולים מרחוק – טלהרפואה. #### משברים הם זרז לשינויי שוק משמעותיים ב-2012 פרסם [ד"ר אריק טופול](http://e-pochonder.com/?s=%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C) את הספר הראשון בסדרה על ההשפעה מרחיקת הלכת של הטכנולוגיה והמחשוב על הרפואה. הוא בחר לקרוא לספר שלו[ The Creative Destruction of Medicine](https://books.google.co.il/books/about/The_Creative_Destruction_of_Medicine.html?id=5Q-O9vnNqPkC&source=kp_book_description&redir_esc=y) ([הרס יצירתי](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%94%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c/2013/08/06/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) של הרפואה) וטען שהטכנולוגיה מתקדמת לנקודה בה החדשנות שבה תהרוס את המודל של שירותי הרפואה שאנחנו מכירים ותייצר מודל חדש של הרפואה הדיגיטליתואחר לחלוטין ממה שמקובל כיום. למרות שעברו 7 שנים, עדיין מדובר בספר חשוב שראוי מאוד לקרוא. מאחורי השם עמדה התפיסה של [הכלכלן יוסף שומפטר](https://www.themarker.com/magazine/1.2555014) שהאמין, בדומה למרקס במחזוריות של הכלכלה, ובכך שיהיו תמיד נקודות שיא ושפל. בעוד מרקס חשב שהשפל יוביל למהפכה בהובלת הפרולטריון, שומפטר ראה את השפל ככלי מרכזי בניקוי השוק והבאתו לבריאות, כדי להוריד השקעות לא חכמות. שומפטר שם במרכז המנוע הכלכלי את היזם כמי שבאמצעות החדרת חדשנות גורם לשבר במודל הכלכלי ולהחלפתו. מרקס לא ראה דווקא בחדשנות סיבה למשבר, אלא יותר בהצלחת יתר של הכלכלה. בפועל לאחר שנים המחזוריות בכלכלה היא ללא ספק כנכונה, ואכן לאחר כל מחזור כלכלי בעטיו של משבר נערכו תיקונים במבנה הכלכלה והשירותים, גם אם לא מרקסיסטיים באופיים. כך למשל מציין האקונומיסט שמשבר ה-SARS שפקד את סין הביא עימו את בשורת הרכישות אונליין והפך אותה מתעשיה נידחת יחסית, לכזו השווה כיום 64 מיליארד דולר בסין בלבד, מכיוון שבשל הפחד לצאת מהבית הצורך בהזמנת מוצרים אונליין הרגיל אנשים לשימוש בשירות. גם הרס יצירתי הוכח כפעיל בשווקים, כאשר טכנולוגיות מערערות הופכות שווקים על ראשיהם ומשנות משמעותית את השוק בו הן פועלות (אמזון, אפל, נטפליקס ועוד). ![גרף המתאר את גלי החדשנות של שומפטר מהמאה ה-18 ועד 2020.](//i3.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/03/waves-of-innovation.jpg "waves-of-innovation - e-פוכונדר")גרף נקודות השינוי בשווקים בשל חדשנות הרס יצירתי הרפואה וצורת המתן של שירותי הרפואה, משתנה, ללא ספק, והטכנולוגיה משפיעה עליה באופן דרמטי, אך קצב האימוץ של שינויים, כגון הרפואה הדיגיטלית, הוא איטי הרבה יותר מאשר בשווקים אחרים. זה לא מפתיע כאמור, שכן כאשר מדובר בכלים שחיי אדם תלויים בהם, [שמרנות והססנות הם לאו דווקאה תכונות שליליות](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%a1-%d7%96%d7%a7%d7%95%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99/2022/09/27/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/). ולכן מעניין יהיה לראות את מערכת הבריאות בזמן משבר הקורונה וכיצד היא תשתנה ואילו מודלים יקומו כמנצחים, ואילו ימוגו. ללא ספק מחלה מדבקת חדשה ברמה כזו היא משבר ולכן באופן טבעי בשל הצורך להרחיק בין בני אדם, לטכנולוגיה של פעולה מרחוק יש יתרון מובנה. אנו רואים שמגוון שווקים מתחילים להתגלות כיותר מצליחים בעידן של בידוד. תחום העבודה מהבית, רכישה ברשת (e-commerce) וכן תחום הרפואה של טיפול ואבחון מרחוק מקבלים יותר תשומת לב. מטבע הדברים ארצה לעסוק בעיקר בטלה רפואה. #### טלה רפואה – המצאה לא חדשה שנשארה תמיד תקווה בעברית המושג טלהרפואה הוא שם הומוגני, אך מתחת לשם הכולל הזה יש לבצע מגוון של אבחנות, והדיון אודות היקף המושג ומה הוא כולל בתוכו אינם כה ברורים. טלהרפואה במובנה הרחב הוא כל פעולה או התייעצות או פעולה רפואית הנעשית מרחוק, זה מתחיל במה שהוא אולי מובן מאליו – מפגש בין מטפל למטופל באמצעים טכנולוגיים (טלפון או וידאו). בנוסף, זה כולל גם ניתוחים רובוטיים כאשר המנתח לא נמצא בחדר עם המנותח, טלהרדיולוגיה כאשר מפענח הצילום לא נמצא ליד המטופל שעבר את הצילום, טלה-התייעצות כאשר כבר היום אחיות ורופאים בקהילה מתייעצים מרחוק עם מומחים לגבי מתן טיפול למטופל שהרופא המומחה לא ראה באופן אישי ועוד ועוד. בארצות הברית קוראים למפגש הבסיסי Tele-Medicine ולכלל השימושים מרחוק Tele-Health. הטלה-רפואה, הגם שב-2020 זוכה לעדנה אינה כה חדשה. כבר לפני כמאה שנה ב-1925 ד"ר הוגו גרנסבק, מהנדס, ממציא וסופר מדע בדיוני חשב על מכשיר שמאפשר דיאגנוזה ומגע מרחוק באמצעות רדיו במכשיר לו קרא teledactyl. בשנות החמישים כבר היו בתי חולים שהצליחו לייצר מערכות ראשוניות להעברת דיאגנוזות באמצעות גלי רדיו וכו ולטפל מרחוק. בשנות ה-60 וה-70 המירוץ לחלל האיץ רבות את הניסוי והחשיבה סביב הנושא שכן היה צריך לפתור כיצד ניתן לטפל באסטרונאוטים הנמצאים אלפי קילומטרים. כאשר מחקרים ופעילויות אלו הראו תוצאות נאות, הממשל האמריקאי החל לפזר פתרונות שכאלה במקומות מרוחקים שנזקקו לסיוע. ![](//i0.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/03/Teledactyl-3-1925.jpg "Teledactyl-3-1925 - e-פוכונדר")טלרפואה נוסח 1925 מכשיר ה teledactyl בישראל החלוצים המסחריים ובכלל בתחום היו חברות הניתור מרחוק של הלב, בראשם חברת שח"ל שפיתחה ושיכללה את היכולת לנתר מטופלים מרחוק. במקביל בשנות התשעים עם התפתחות האינטרנט המסחרי ולאחריו כלים דיגיטליים שבראשם הסמארטפון העלו באופן משמעותי את היכולת לבצע טיפולים ופגישות מרחוק. כיום שירותי טלהרפואה נפוצים ביותר, ומתחילים בחדירה למרכז הטיפול הרפואי. אם כי עדיין ברמה עולמית מספר המפגשים הוירטואלים הגם שעולה נשאר יחסית נמוך, ואינו ממצא את היכולת של הכלים החדשים לתת תפוקה במערכת הבריאות. בשנים האחרונות קופות החולים בישראל נכנסו חזק מאוד לתחום ופתחו מוקדים במגוון תחומים על מנת לספק שירותי רפואה מרחוק, לילדים, עור, שיקום ומעקב אחר חולי סוכרת ומבוגרים כמו גם רפואת משפחה. בחודשים האחרונים חדרו השירותים גם לתוך המרפאות עצמן עם תפיסת הרפואה ההיברידית של מאוחדת. זאת במקביל לשירותי טלהרפואה והתייעצות בין רופאים אחיות ומומחים ברחבי הקופות על מנת לגשר על החוסר ברופאים מומחים בפריפריה. כללית במקביל השיקה את טייטו ששדירג את יכולות הבדיקה מרחוק עם כלים וחיישנים של לב, ריאות, חום, צילום גרון ואוזן לצורך מתן מידע לרופא שאינו יכול למשש את החולה. ![מכשיר הטייטו לשימוש ביתי למהעברת נתוני בריאות לרופא מרחוק](//i0.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/03/wide-1024x512.jpg "wide.jpg - e-פוכונדר")הכללית השיקה וכעת יואץ האימוץ במערכת עם זאת, עדיין שירותי הטלרפואה אינם לחם חוקה של המערכת ויש הרבה דיונים ושאלות, וכן כלים ויכולות, שיטות וקווים מנחים קליניים שאינם נפוצים מספיק. נתוני השימוש בטלהרפואה עדיין נמצאים יחסית בחיתולים, יש הרבה מאוד פעילויות אך סך ההיקף עדיין קטן ביחס לסך שירותי הבריאות. נ[תונים של מחקר של J.D Powers](https://cdn2.hubspot.net/hubfs/5096139/Files/Thought%20Leadership_members%20and%20partners/JD-Power_Telehealth-Adoption-and-Usage-White-Paper.pdf) שנערך עבור איגוד הטלרפואה האמריקאי ופורסם ביולי 2019 מדברים על פחות מ-10% אחוזים מהמטופלים שהתנסו ואימצו שימוש ברפואה מרחוק, וכ-74% טוענים שביטוח הבריאות שלהם לא מכסה שירותים כאלה, וגם אם הנתון נובע מחוסר מודעות הוא מעיד עד כמה רפואה מרחוק עדיין אינה הסטנדרט. #### תהליכי האצה נראים בשטח בימים האחרונים ישנו שטף גדול של ידיעות ויוזמות המראות כי הרפואה מרחוק היא המפלט אליו פונה מערכת הבריאות בעולם במצב שמצריך ריחוק חברתי. למרות שזהו מצב ייחודי ואינו המצב הנוהג לרוב במערכת, ברור שהניסיון הרב שייצבר מאילוץ בזמן המשבר ישרת את ההתקבלות של שיטת הרפואה הזו והפיכתה ליותר ויותר בסיסית במודל השירות והיחסים בין מטופלים לרופאים. אסקור כמה וכמה מהיוזמות שקראתי עליהן בימים האחרונים וכן נתונים שונים. נתחיל מהבורסה, כי סמן מעניין לציפיות הינם המשקיעים. [מנייתה של חברת Teledoc](https://finance.yahoo.com/news/teladoc-tdoc-49-date-rally-132201495.html) שמספקת שירותי טלה רפואה באמצעות אפליקציה ושיחות וידאו באופן קל ופשוט עלתה בכ-49% מתחילה השנה וזאת על רקע שוק נפיץ הנוטה לירידות בתקופה האחרונה… בארה"ב הועבר השבוע [חוק ההקצבה להתמודדות עם משבר הקורונה](https://www.healthcareitnews.com/news/congress-waives-telehealth-restrictions-coronavirus-screening) בקונגרס, במסגרתו הוענק אישור מיוחד לשר הבריאות לתת היתרים והקלות לשירותי טלרפואה במסגרת הביטוח ההבריאות מדיקייד, מה שיקל על מימון והספקת שירותי רפואה מרחוק, כעת בזמן משבר הקורונה, אך ברור כי חקיקה כזו והתקדים שהיא יוצרת יספקו בסיס להתרחבות משמעותית של כיסוי בעתיד. זוהי נקודה קריטית מבחינה תקדימית, כי ע[ל פי פרסום במגזין טיים](https://time.com/5793535/coronavirus-telemedicine-telehealth/), המומחים טוענים כי רגולציות מסובכות ומיני הגבלות היו אחד המעקבים הגדולים לאימוץ הרפואה מרחוק. בשל היותה של ארצות הברית בעיקר שוק בריאות פרטי, עלות בדיקות הקורונה עולות סכומים משמעותיים ומונעים בדיקות רבות ואבחנות נכונות של נדבקים וחולים הנמנעים מהבדיקה, ועל כן מעריכים מומחים שרמת ההדבקה והמספרים שם גדולים בהרבה מהמדווח. לאור זאת [ההכרזה של CVS](https://www.nasdaq.com/articles/cvs-offers-aetna-members-coronavirus-diagnostic-testing-with-no-co-pay-2020-03-06) על חבילת הטבות קורונה היא משמעותית. היא כוללת בדיקת אבחון ללא תשלום, אפשרות לקבלת סל מוצרים לבית המבודד בשל המחלה, וכן שירות חינם של טלרפואה למעקב וטיפול בחולים המבודדים בביתם. מדובר באחת מרשתות בתי המרקחת הגדולות בארצות הברית שהיא גם ספק בריאות ריטייל משמעותי ביותר, וכן מנהל הטבות בריאות, כך שלהצהרה משמעות רבה. בסין חברת עליבאבא החליטה לתרום את שירותי הטלהרפואה שלה למחוזות שסבלו ממהתפרצות, וכבר בימים הראשונים של הפעילות נכנסו מעל 400,000 איש לדף הנחיתה רובם ממחוז הוואי מקור ההתפרצות. על פי [האקונומיסט](https://www.economist.com/business/2020/03/05/millions-of-chinese-cooped-up-and-anxious-turn-to-online-doctors), חברת JD הסינית העוסקת בתחום הרפואה מרחוק חוותה גידול של פי 10 בשימושים בשירותי ייעוץ הפואי מרחוק בפלטפורמה שלהם מאז ההתפרצות ומגיעה ל-2 מיליון התייעצויות בחודש. הרצאה של קרדיולוג באתר זכתה ל-1.6 מיליון צפיות (אפשר לחשוב שמדובר בלהיט חדש של זמר). על פי אנליסטים השוק של בריאות דיגיטלית בסין יגדל בקרוב ל- 30% יותר מאשר התחזיות הקודמות ויגיע ל-29 מיליארד דולר השנה. ![גרף המתאר את הגידול בשוק הבריאות הדיגיטלית בסין, יגיע לכ-200 מיליאד יואן בשנת 2020, שלושים אחוז מעל התחזיות המקוריות](//i2.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/03/20200307_WBC408_0.png "20200307_WBC408_0 - e-פוכונדר")מתוך האקונומיסט בישראל גם כן נראית הגברה משמעותית בתחום. כפי שציינו [בשיבא ](https://www.mobihealthnews.com/news/europe/israels-sheba-hospital-turns-telehealth-treat-incoming-coronavirus-exposed-patients)איזור הבידוד והאחריות על חולי קורונה הפכו לנקודת מבחן למיני טכנולוגיות של טיפול ואבחון מרחוק. שימוש נרחב בטייטו, במציאות מעורבת של חברת XR Health הישראלית לצורך מפגשים עם המטופלים דרך מציאות מדומה. כמו גם שימוש ברובוטים עם מסכים ליצירת שיחת וידאו עם מומחים ועוד. כל אלה הופכים את איזור הבידוד בשיבא לסוג של מעבדת טלה רפואה. בנוסף ישמשו הטכנולוגיות למעקב אחר חולים הנמצאים בבידוד ביתי. בשני ראיונות של מנכ"לי [כללית ](https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001320914)(בגלובס) [ומכבי ](https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.8642910?v=89C129AC8572821C6A946390804E3924)(דה-מרקר) סיפרו השניים על הרחבה משמעותית של פלטפורמות הטיפול מרחוק שכבר פועלות בקופות. בכללית משתמשים בשירותי הטייטו עבור מבודדים גם בשעות פעילות המרפאות, שעות שהיו מחוץ לתחום עד לאחרונה. במכבי מספקים פלטפורמות וידאו עבור מטופלים מהבית, מה שנקרא על ידם מכבי היברידי (בדומה למאוחדת) שיורחב משמעותית. בראיון של מנכ"ל כללית נאמר שלמרות שהשירות מיועד לנדבקי קורונה, הרי שלא יסגרו את הטלפון גם לאחרים… מה שמראה על הזליגה הצפויה. הנקודות שאספתי פה הן רק הקצה לטעמי, אני מניח שגם במדינות אירופה השימוש בטלרפואה יגדל משמעותית, ובטח בעוד מדינות מזרח אסיה שם גם כך האימוץ הטכנולוגי גבוה, ולכן בפועל לדעתי מדובר כאן בנקודת מפנה גלובלית. שכן כל המסה הזו תגיע לנקודת רתיחה אם אכן נגיע לכמויות החולים שעליהם מדברים המומחים, ובתוך כך ייווצר ניסיון רב בזמן אמת, ונקווה שיהי חיובי, של שיטת הטיפול מרחוק. בדומה לכלי מלחמה, הניסיון הקרבי הוא מקדם האימוץ הגדול ביותר. והניסיון הקרבי הזה לטעמי יעשה שינוי דרמטי ברגע שלאחר המגיפה. הרגולציה תתיישר לצרכים ולביטחון גובר בכלי הטיפול הללו, ויפרוץ את הדרך לטיפולים רבים הרבה יותר מרחוק, ואני מניח גם ברמות מורכבות גדולים יותר. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** Covid19, וירוס, טלרפואה, קורונה, רפואה דיגיטלית, שומפטר --- ### [נובו נורדיסק מציגה מערכת דיון אינטראקטיבית ללמידה של רופאים](https://e-pochonder.com/נובו-נורדיסק-מציגה-מערכת-דיון-אינטראק/2014/06/24/כללי/) **Published:** יוני 24, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** חברת הדיגיטל emotive בנתה עבור חברת נובו נורדיסק מערכת אינטראקטיבית המאפשרת לרופאים ללמוד על מקרים של מטופלים באופן אינטראקטיבי לדון על המקרים באמצעות המחשות באיי פד ולבדוק נתונים לאורך זמן. כל זאת במפגשים אמתיים, ולא למידה מרחוק. המערכת החדשה מדגימה מספר מקרים של מטופלים, והרופאים יכולים ללמוד ולהמשיך את הטיפול, תוך שהם יכולים לדון על ההחלטות שלהם עם עמיתיהם ולעקוב אחר תוצאות הטיפול שלהם ולקבל פידבק אודות מי בקבוצות הדיון צודק. מדובר בכלי אינטראקטיבי שנעשה בו שימוש במפגשים, אך בשל היכולת לצפות בנתונים ולדון בזמן אמת הוא מעלה את המעורבות של הרופאים בנושא. מטרת הכלי היתה חינוכית על מנת לסייע לרופאים כללים ולרופאים מומחים בסוכרת להתמודד עם התפיסות והפעולות שלהם וללמוד יחד ולדון. [![החלטות בזמן](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/decisions-in-time-4-300x230.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/decisions-in-time-4.png)מתוך האפליקציהמבחינה טכנולוגיות נבנה אפליקציה המכילה את מקרי הדוגמה ואת המקרים והתגובות והנתונים לאורך זמן, למערכת קוראים Diabetes in Time ולדברי חברת Emotive בפיילוט שנערך עם המערכת בלונדון התגובות היו כה חיוביות שהחברה ביצעה הגדלה של מספר המפגשים המתוכננים בלונדון בשל דרישת הקהל. פרויקט זה ממחיש כי פעילות דיגיטלית היא עניין שניתן לשלבו באופנים שונים גם בפעילות שטח, במפגשי רופאים, בתערוכות ובכלל. הרובד הדיגיטלי לא מחייב שאנשים לא ייפגשו גם בחיים האמתיים או "אופליין". ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** איי פד, אפליקציה, חברות תרופות, למידה, נובו נורדיסק, רופאים, שיווק --- ### [איזה באזז מייצרות חברות התרופות ברשתות החברתיות](https://e-pochonder.com/איזה-באזז-מייצרות-חברות-התרופות-ברשתו/2013/09/24/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 24, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** See on Scoop.it – E-Pochindriac והפעם: אסטרה זנקה מלמדת רופאים על תקשורת רופא חולה באמצעות סרטונים של חולות ג'ננטק מסייעת בפיתוח גרסה חדשה למשחק מלחמה בסרטן, מחקר על הבאזז של חברות התרופות במדיה החברתית ואפליקציה של תלת מימד לכנסים See on trailer.web-view.net ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [1 מכל 4](https://e-pochonder.com/72/2011/04/25/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 25, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** אתחיל בסיפור קצר מתוך ספר שאני קורא בזמן האחרון על [החולה המועצם מאת אליזבת כהן](http://www.amazon.com/Empowered-Patient-Diagnosis-Cheapest-Insurance/dp/0345513746/ref=pd_sim_b_1). אליזבת מספרת על אחותה, שנתקלה בקשיים להביא את ילדה הראשון, היא עברה טיפולים רבים ולבסוף הגיעה לרופא שסייע לה מאוד בטיפול באמצעות הפריית מבחנה וכך נולדה בנה הראשון. היא היתה אסירת תודה לרופא, והמשיכה כמובן להיות מטופלת אצלו. כשחזרה, בגיל קצת מבוגר ורצתה ילד שני, ניסו כמה טיפולים ומשכשלו טען הרופא שאין לה אפשרות להרות בגלל גילה וזהו. אחותה של אליזבת לא ויתרה, היא נכנסה לאינטרנט ושמעה על כיוון טיפולי שונה שנעשה במקומות רבים בארה"ב ומצליח להביא נשים בוגרות לכדי הריון. היא חזרה אל הרופא, הציגה לו את הנתונים, אך הוא פסל אותם, ואמר שאינה מתאימה בגלל בעיית לחץ הדם שלה. היא חזרה לרשת, בדקה מספר מאמרים וגילתה שזו לא מכשלה ושנשים עם בעיה דומה לשלה התנסו ואף הצליחו בטיפול ללא תופעות קשות. גם לאחר המידע הזה סרב הרופא להיכנס לטיפול. ביציאה מהרופא, אחת מהאחיות במרפאה קראה לה, הכניסה אותה לחדר סגור וסיפרה לה שהסירוב נובע מהחלטה של מנהל המרכז הרפואי לא לעשות טיפולים כאלה, קרי מסיבה שאינה רפואית ספציפית אלא בשל מדיניות עקרונית. היא כמובן המליצה ללכת לרופא אחר לא רחוק משם שכן מבצע את הטיפול. אחותה עשתה כך ובזמן כתיבת הספר כבר הייתה במהלך הטיפולים מהסוג החדש. ולמה טרחתי לספר לכם את הסיפור, הכל בגלל נתון מעניין צץ אל מול עיני בימים האחרונים, הוא לא פורסם בעיתונות היומית, לא מפתיע אם כי חבל, והנתון מספר על כך ש1 מכל 4 ישראלים שינו את הטיפול שנקבע להם על-ידי רופא, לאחר שגלשו באינטרנט וקראו תכנים באתרי רפואה. הנתון פורסם באתר דוקטורס אונלי, והוא מצוטט ממחקר חדש של מכון גיאוקרטוגרפיה. מדובר בנתון נמוך יחסית לארה"ב אבל זוהי פעם ראשונה שנתון שכזה מתפרסם אודות ישראלים. כבר לפני שנתיים פרסמתי טור בדה מרקר, זה היה אפרופו נתון אמריקאי שטען כי 40% מהאמריקאים מפקפקים בהמלצת הרופא שלהם בעקבות מידע שקרו באינטרנט. הנתון פורסם אפרופו כנס מדיסין 2.0 שהתקיים בשבועות האחרונים ועסק בהיבטים האתיים והמשפטיים של הרפואה והאינטרנט. ביום הפתיחה הרצה פרופ' רכס על הנושא, כאשר הוא מזהיר מפני הסכנות החמורות של השינוי הפרדיגמטי. אני פחות מפחד מהשינוי, מדובר באתגר גדול למוסד הרפואה שהיה בשליטה על המידע, וכיום הוא בבעיה, המידע כבר לא אצלו. בעקבות ההרצאה התפתח דיון מרתק בין הרופאים שנכחו בדיון. **להעצים או למנוע?** רופא אחד ציין שאין לו בעיה עם האינטרנט, הוא בעצם מבקש החולים לא להסתכל באינטרנט בגלל שזה מכניס אותם לפאניקה. הוא מבקש מהמשפחות המטופלות אצלו לא להיכנס לאינטרנט ומבטיח לתת להם את כל המידע אודות הטיפול שלו בהם ולהיות פתוח. כעיקרון זו גישה שנשמעת סבירה, אך מסתתרת בה הנחה חבויה, והיא שיש לאותו רופא את כל המידע. אני מבין שהוא מפחד מפאניקה של ההורים, אבל אם היה משתף איתם, ופותח גוגל איתם או מבקש מהם לבוא עם המידע אליו ויחד לדון בו, אולי היה מגלה דרכם משהו שלא הספיק להכיר, אולי זה יועיל? רופאה אחרת לעומתו טענה כי היא מעודדת את החולים שלה להיכנס לאינטרנט, היא טענה שהיא דנה עם החולה במידע והיו פעמים שהיא גם למדה מן המידע דברים שלא ידעה (רחמנא ליצלן). הגישה הזו לטעמי היא הנכונה, אך יש לקחת אותה צעד נוסף, על הרופא להיות שם באון ליין, להנגיש מידע רפואי רלוונטי ואמין, להליץ על מקורות מידע ולהיות פתוח עם הפציינטים שלו. כן, אני יודע ומבין, שזה ככל הנראה כמעט בלתי אפשרי כאשר יש רק 7 דקות לבדיקה, אבל אולי דווקא בגלל זה הרשת יכולה להיות לעזר, כאשר בסוף השיחה הרופא יודע בוודאות שלא הספיק להעביר את כל המידע. אפילו ייתן לחולה את מילות החיפוש הרלוונטיות, או הפניה לאתר רלוונטי להמשך קריאה. בהרצאה מאוחרת יותר באותו ערב הסביר דייב דברונקרט, הלו הוא [ePatientdave](http://epatientdave.com/), כי על הרופא מטפל בעשרות מקרים שונים, בעוד החולה מטפל רק בעצמו ויכול להפוך למומחה במחלה שלו. זהו יתרון שעל הרופא לנצל, בייחוד במקרים של מחלות נדירות או קשות. גם במחלה כרונית. זה מתחבר למה שכתבתי קודם. יש פה הזדמנות אדירה, והרפואה, והרופאים והממסד הרפואי בראשם חייבים לנצל אותה, ויחד עם הפציינטים לתעל אותה למקום שמתוכו תצמח תועלת רבה יותר. להילחם בכך יהיה מעשה דון קישוט. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, בריאות, גוגל, חוכמת ההמון, מדיה חברתית, מידע רפואי, סקר, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [משאף לאסתמה ואופניים שהפכו ליותר חכמים](https://e-pochonder.com/משאף-לאסתמה-ואופניים-שהפכו-ליותר-חכמי/2014/05/13/בריאות-2-0/) **Published:** מאי 13, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** הפעם בלי הרבה הקדמות מורכבות, פשוט שני סרטונים שמדברים בעד עצמם. **משאף לאסטמה – חכם** המקרה הראשון הוא של אוסמן קוואטו מאוניברסיטת דרקסל שבארה"ב, חולה אסתמה בעצמו, החליט לעצב מחדש את משאף האסתמה ולבנות אפליקציה שמתחברת אליו תחת השם Breathe, והכל מנקודת מבטו של מי שסובל מהמחלה ונותן מענה לבעיות שלו. את מגוון היכולות תוכלו לראות בסרט. אבל הדברים הקטנים מבחינתי הם היפים – העיצוב שטוח יותר כדי שייכנס יותר טוב לכיס, הפיה היא כזו שאינה דורשת מכסה (שלרוב נעלם) והאפליקציה מאפשרת בין היתר לא לשכוח את המשאף. נקודת מבטו של המשתמש כה חשובה. **אופניים חכמים** את הסרטון של Valour, האופניים החכמות, ראיתי בפייסבוק, לצערי לא זוכר מי שיתף. מדובר בפרויקט שמגייס כעת בקיקסטארטר. שוב אופניים שמתחברים לאפליקציה וכן לענן של מידע ומכאן המערכת לומדת ונותנת המון ערך לנוסע באופניים. אבל גם חיבור לצמידי בריאות ומכאן הקישור לעולם הבריאות. במקביל כמובן פיתחו שם פלטפורמה לאפליקציות נוספות. פשוט ומדליק. שווה צפייה. החיבור החכם של מוצרים "טיפשים" הופך אותם ליצורים המאפשרים הרבה יותר אפשרויות נוחות, ויכולת למידה משמעותית – הלקח הוא שצריך להסתכל על כל מוצר והתנהגות ולראות מה ניתן ללמוד ולעשות מהדאטה שהוא מייצר. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** mHealth, Valour, אוניברסיטת דרקסל, אופניים, אסתמה, אפליקציה, חולים, משאף, סלולרי, רפואה 2.0 --- ### [לא רק טקסט: הירחון BMJ מציג אבסטרקטים למחקרים בוידאו](https://e-pochonder.com/לא-רק-טקסט-הירחון-bmj-מציג-אבסטרקטים-למחק/2013/12/25/רפואה-2-0/) **Published:** דצמבר 25, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** יש בקרים כאלה שאתה עולה על פיסת מידע מגניבה ומחליט שאתה חייב לכתוב עליה בבלוג. אז הנה זה קרה לי היום. כתב העת הרפואי הבריטי המכובד BMJ פרסם [מאמר מערכת ](http://www.bmj.com/content/347/bmj.f7617)המספר על ההחלטה שלו לספק בנוסף לאבסטרקטים הרגילים בכתב גם את האופציה לחוקרים להציג את המחקר גם בווידאו. את אבסטרטקטים מעלה האתר לערוץ היוטיוב שלו וכן לאזור באתר שלו. לדברי כותבי המאמר (שלא יכולתי לראות את כולו כי איני מנוי) הכלי החדש נועד לייצר הנגשה נוספת למידע של המחקרים ולתת לחוקרים לתת מידע עודף ורקע נוסף למחקר ומקורותיו. כמו כן הם יכולים להשתמש באנימציה וגרפים שאינם אפשריים בפורמט הרגיל של אבסטרקט. [![לוגו BMJ](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/12/bmj-logo-og.jpg "לוגו BMJ - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/12/bmj-logo-og.jpg)שיקול נוסף המופיע בחלקי המאמר שראיתי הוא העולם החברתי שמתפתח ברשת שמאפשר לחוקרים לחלוק את המחקר בבלוגים וברשתות החברתיות באופן פשוט יותר וגם לאחרים להציג את המחקרים הללו באופן נוסף. אני חושב שזו יוזמה מאוד ברוכה ונכונה לזמננו. עולם הוידאו הופך משמעותי יותר ויותר ברשת והיכולת להגיש תוכן באופן ויזואלי מקלה על העיבוד ועל הקשר עם הגולש. כמובן שכאשר מסתכלים על התוצרים הם משתנים ברמת האיכות, אני מקווה ומניח שתהיה עקומת למידה של הירחון ושל החוקים ונראה תוצרים טובים ומעניינים. ### **גם בישראל** בישראל האתרים של הרופאים עושים שימוש נכבד בוידאו, רמות ההצלחה ואיכות ההפקה משתנות בין הפלטפורמות השונות אך אני לא חושב שהפורמט הזה פוצח עדיין באופן המיטבי. זה לא פשוט, גם בגלל קהל המציגים וגם בגלל קהל היעד. ללא ספק הכיוון של הוספת וידאו ויצירת תכנים ויזואליים הוא משמעותי וחושב. פרויקטים לדוגמה בישראל הם בתי הספר האינטרנטיים וצילומי ההרצאות של [ e-med](http://www.e-med.co.il/emedia/ShowItem.aspx?RecordId=36207) ושל רשת רפואה וצילומי ההרצאות שלהם. כמו כן יש את הפרויקט של אתר דוקטורס אונלי הנקרא 6Min שהוא שונה במהותו בשל אורכו הקצר והניסיון לתת מידע באורך אינטרנטי יותר ונגיש יותר. בארצות הברית האתרים לרופאים, אתרים חדשותיים לא ירחוני מחקר, עושים גם הם שימוש בוידאו נרחב, למשל פרויקט ה-באזז במסדרונות הכנסים של אתר Medpage. לסיכום, הגישה של ה-BMJ מביאה אספקט נוסף להגשת מידע רפואי לרופאים ובכלל, ואני מעריך שעוד ייכנסו ממדים נוספים של חדשנות בתחום בשנים הקרובות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** BMJ, אתרים לרופאים, וידאו, יוטיוב, מחקר, רופאים, רשתות חברתיות --- ### [תשובת ארגון הבריאות לשאלות בנושא הפוליו. וגם תוספות](https://e-pochonder.com/תשובת-ארגון-הבריאות-לשאלות-בנושא-הפול/2013/08/18/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 18, 2013 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** תשובת ארגון הבריאות העולמי בנושא החיסון החי מוחלש לפוליו, באמצע מגיפת פוליו **Content:** אני אחסן את ילדי. ראשית אחסן את הקטנצ'יק בחיסון המומת, ולאחר מכן אחסן את שני ילדי בחיסון החי המוחלש. למה? כי אין לי שום חשק שהם יסתובבו בעתיד עם נגיף שמשכפל את עצמו במעי שלהם, ולמרות שהסיכון נראה תאורטי, אם יש לי אפשרות אני מעדיף למנוע את זה. כמו כן, אני עושה גם צעד שיסייע לחברה, לכל חולי הסרטן, האיידס, המושתלים ועוד…אה כן וגם אלה שלצערי לא יתחסנו. בשבוע האחרון השתתפתי [בלא מעט עימותים בעניין החיסון](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%93-%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0/2019/10/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/). ויש לי כמה הערות ותובנות בשל כך, כמו כן, בעקבות כמה שאלות פניתי ישירות לארגון הבריאות העולמי, בעיקר בשאלת הניסויים הקליניים וקיבלתי תשובה מופרטת שכבר אביא כאן כלשונה. **הבהרה – הטוקבקים באתר זה אינם מפורסמים אוטומטית – אני אפרסם כל דבר שלא יכלול השמצות לגופו של אדם, אלא טיעונים לגופו של עניין…** עוד שתי הבהרות – אני לא רופא, וזו מגבלה מסוימת שבאים לדבר על [חיסונים](http://e-pochonder.com/?s=%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D) והמידע כאן אינו תחליף לשיחה כנה עם הרופא האחות או כל מטפל רפואי מוסמך אחר. בנוסף, כן, עבדתי בתעשיית התרופות ועבור חברה ששיווקה ומשווקת חיסונים, ואני גאה על כך, אך דעתי בקשר עם חיסונים היא עצמאית, היא שלי, והייתה כך גם לפני שעבדתי בתחום. גם אבא שלי היה בעניין מבלי שעבד דקה בחייו בחברת תרופות, וב-88' אני זוכר שלקח אותי להתחסן, וביקש להתחסן בעצמו, אך אמרו לו שהוא מבוגר מדי. #### מסוכן אם הוא ותיק, מסוכן אם הוא חדש אחד התחביבים שעלו אצל מתנגדי [החיסונים](http://e-pochonder.com/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94/) הוא לדון בסתירות שבדברי משרד הבריאות, לא אכחיש שהמשרד עשה כמה טעויות בהעברת המסר, אך גם מתנגדי החיסונים מציגים כמה טיעונים מעגליים, וגם כאלה המעלימים חלקים מהמידע: אחד הטיעונים נגד החיסון ונגד משרד הבריאות היא שהוא "מבלבל" את הציבור – או שזה חיסון ישן ומוכר או שהוא חדש. רק שמתנגדי החיסונים עושים את אותו הדבר – אם הוא ישן, הרי ש"הורידו אותו מהמדפים" והוא מסוכן. ואם הוא חדש – איפה הניסוי הקליני, החיסון מסוכן. ובכן גם כאן יש לופ. רק שהעובדות עומדות לצד משרד הבריאות – כי בחיסון יש שני חלקים מרכזיים – כל הרכיבים העוטפים והחלק של הנגיף המוכנס אליו. בהמשך תראו את ההסבר של ארגון הבריאות העולמי. אבל הדמיון הוא לחיסוני השפעת – כל שנה משנים את הזנים, אבל החיסון נשאר אותו חיסון. כל שיש לבדוק הוא שהזנים הם הנכונים והוכנו בצורה ידועה עבור החיסון ומייצרים תגובה חיסונית (כמות נוגדנים). המצב דיי דומה פה בפוליו – החיסון כולו זהה, ולכן בטיחותו ידועה, בעוד שהורידו לו זן אחד – מה שמשנה את מאזן היעילות וכן את האפקטים הקשורים בהורדת זן מס' 2. ולכן שאלת הניסוי הקליני קשורה יותר ליעילות של הזנים – שמכינים אותם באותה צורה ובודקים האם הם שומרים על היעילות שלהן ביצירת חיסוניות גם כאשר זן אחד הוצע. (הרחבה בהמשך) #### "הורד מהמדפים" אז זהו שלא. החיסון החי המוחלש לא הורד מן המדפים. אף אחד לא מתכחש שלחיסון יש תופעה נדירה של שיתוק הנובע מן החיסון. על כן הוחלט להפסיק לחסן אתו בשגרה, ובכך למזער ולהעלים לחלוטין את הסיכון לשיתוק, ולשמרו רק למצבים שבהם תועלותיו משמעותיות – בעת התפרצות. זה שונה לחלוטין מהורדה מהמדפים, זו לא החלטה לא לעשות שימוש כלל, זה לעשות שימוש בתנאים. וכשמתקיימים תנאים של הופעת נגיף פרא, ישתמשו בו, גם בלונדון ובפריז. #### מדינות מערביות פתאום, שימוש במדינה מערבית הפך להיות סמן לבטיחות? הרי אצל מתנגדי החיסונים , גם חיסון ה-HPV אינו תקין , גם החיסון המחומש, גם החיסון לשפעת, תכל'ס כל חיסון – והשאלה של עולם מערבי לא רלוונטית עבורם. שנית, גם במדינות אחרות ברגע שהמחלקים מיליוני מנות, וזה מה שעשו, ועוקבים באמצעות ארגון הבריאות העולמי יש מידע על בטיחות. ואת החיסון הזה חילקו במדינות עולם שלישי שעדיין מוכות פוליו (אפרופו, לא מעט גם בשל התנגדות להתחסנות). עוד יותר מעניינת העובדה שרבים ממתנגדי החיסונים משתמשים כתחליף בשיטות ריפוי "טבעיות" שמקורן דווקא במזרח ומדינות שבחלקן כן ניתן החיסון. #### מוחלש על מומת, משתק או לא אז הנה הסטטיסטיקה המאוד ברורה, ממדינת ישראל ממש, גם אם החיסון "הישן" ה"מסוכן" לא אירע אירוע אחד של שיתוק כאשר בישראל נתנו מומת בטרם מוחלש. מ-88' ועד-2004. למרות זאת בשל האפשרות העקרונית לשיתוק כזה הפסיקו. כעת כאשר נגיף חי וחזק מגיע לארצנו, מאזן הסיכונים משתנה, ולכן מחזירים מוחלש לצורכי תגובה, לא שגרה. בכל מקרה הסטטיסטיקה של מיליוני מחוסנים, חזקה מכל ניסוי קליני קטן כזה או אחר – והסטטיסטיקה אומרת שלא אירע מקרה אחד של שיתוק. #### לא רוצה להגן על המתנגדים ובכן, זה לא טיעון של מתנגדי חיסונים מוכרים, כי זו ירייה ברגל עבורם. זו טענה של הורים שנוצר אצלם שוויון בטיעונים – למרות שהמדע והניסיון נמצאים בעיקר באזור אחד, בעוד הצד השני מגובה בעיקר בשאלות פתוחות וללא תשובות אמתיות. אך כאן הכשל, אותם מתנגדים שעליהם אתם מסרבים להגן, אלו הם האנשים המניעים את השיח ורוכבים על הסיפור על מנת להמשיך ולחצוב לעצמם עוד תומכים. כלומר, בעצם מתן הבמה לטיעונים והסתמכות עליהם כדי לא לחסן אתם מקדמים את האג'נדה שכביכול אינכם רוצים ל"סכן" את הילדים שלכם עבורה. שמתי לב לכך שכן רבים, לפחות כל מי שאני התווכחתי עמו כן חיסן את הילדים בחיסון המומת… #### כבר קרה פעם ולא חיסנו אחד הקטעים המעניינים הוא השימוש של המתנגדים בעובדה שבעבר כבר נמצאו שרידי פוליו במערכת הביוב ואז לא חיסנו את האוכלוסייה. באופן טבעי זה נתפס כניגוד להחלטה, אך בעצם זה רק מאשש את הרעיון שמשרד הבריאות מפעיל שיקול דעת. ראשית, גם בישראל, כאשר החל האבחון לפני מספר חודשים לא ישר התחילו לחסן, אלא חיכו וביקשו לראות האם תהיה היעלמות ספונטנית. אבל לא הייתה. העובדה שהמשרד לא מגיב באוטומט בכל זיהוי נגיף דווקא מעודד ולא מעורר חשש. הרי אם ראשי משרד הבריאות היו עובדים עבור חברות התרופות, האינטרס הכלכלי היה אומר ברגע שאפשר הכניסו כסף. ובכן, בפעמים הקודמות לא היה כך. זכרו גם שהקרבה לתקופה שעדיין חיסנו עם נגיף חי מוחלש גרמה לכך שהאוכלוסייה הרלוונטית (זו שאינה מחוסנת במוחלש) הייתה קטנה משמעותית מאשר כעת…וזה בטח היה שיקול. #### מדורה על הראש וקרח על הרגליים ארצה גם להתייחס למצב התקשורתי החדש שנולד כאן. המשל שעולה לי בראש הוא של אחד מהמרצים שלי לתקשורת כאשר דיברתי עמו על דוקטרינת האיזון. דוקטרינה זו שלצערי עדיין נפוצה אומרת שהתקשורת צריכה לאזן בין צדדים – הבאת ח"כ משמאל, הבה גם מימין…ומכאן הפך להיות שאם הבאת רופא התומך בחיסון, הבא מולו מי שמתנגד לחיסון. רק שכאן מתאים המשל – אדם שראשו עולה באש ורגליו טמונות בקרח לא מייצר איזון טמפרטורה באמצע גופו. התקשורת צריכה לבחון באופן ביקורתי ומשמעותי מי עומד מאחורי טיעוני הנגד, מה התימוכין? מה המדע שעומד מאחורי זה? וכשבוחנים זאת, אין בסיס מדעי מוצק, יש שאלות פתוחות מתחכמות כביכול אך ללא נימוק מעמיק ומגובה, בעוד הצד השני מגובה בניסיון אדיר של התחסנות, מחקרים ומידע ככל האפשר. #### השמת הצדדים כשווים רק מחזקת את המתנגדים. בעין השביעית פורסמו מאמרים נוקבים על הקונפורמיזם העיתונאי כביכול שלא בודק את שאלות מתנגדי החיסונים. מעניין לדעת, האם היינו שומעים את אותן טענות בדבר כתבות המדברות על העובדה שהעולם עגול. האם כל פעם שמישהו תומך בעובדה זו נביא מישהו שמתנגד? או האם על כל שאלה באבולוציה צריך להביא בריאתן הטוען שלא היתה אבולוציה כלל? מכיוון שהתנגדות לחיסונים הפכה לסוג של בון טון מתייחסים למתנגדים ולנושא כמחלוקת מדעית כביכול, אך לא כך. #### תשובת [ארגון הבריאות העולמי](http://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%91%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%95%d7%9e/2020/03/11/featured/) השאלה ששאלתי נגעה לשאלת הניסוי הקליני, ופניתי לחוקר Sutter מהמחקר ההודי שעובד עבור ארגון הבריאות העולמי ורציתי להבין האם הניסוי ההודי תקף גם עבור GSK… וזו התשובה שקיבלתי מרופאה מטעמו, יש כאן הרבה מידע על תפיסת החיסונים, זה מורכב כי זה נושא מורכב. אתרגם כמיטב יכולתי: Dear Mr Goren, Thank you very much for the query to the World Health Organization. Before answering specific question on bivalent OPV vaccine, I would like to provide a brief explanation on regulatory practices in general, pertinent to already licensed products and it's subsequent variations and clinical trials. תודה על שאלתך שהופנתה לארגון הבריאות העולמי. לפני שאתן תשובה לשאלה הנוגעת לחיסון החי מוחלש הדו זני, אני הייתי רוצה לתת הסבר קצר על כיצד עובדת הרגולציה בקרב חיסונים שכבר קיבלו אישור ורישיון, ואת הווריאציות שלהם והניסויים הקליניים שלה. First clinical trials are required to answer well defined questions of product effectiveness, dosage and safety. The size of clinical trial matters when it comes to ability identifying post-vaccination reactions. Clinical trials will identify very common, common and uncommon reactions, i.e. those occurring up to one case in 1.000 vaccinated. Some vaccine trials have been designed to identify rare reactions, i.e. occurring app 1/10.000 vaccinated recent examples include HPV, rota virus vaccines. To identify rare events, at least 30.000 or more individuals need to be enrolled in a clinical trial. However, for very rare events these cannot be identified by a clinical trial, but by using postlicensure monitoring systems which are regular systems that monitor safety and effectiveness of products over decades and for millions of doses administered. These can trace signals for very rare events which then lead into more targeted search and specific studies. Simply, there are limits what clinical trials can produce. ראשית, מחקרים קליניים נדרשים על מנת לענות על שאלות מוגדרות הקשורות ביעילות של המוצר, המינון הדרוש והבטיחות שלו. לגודלו של הניסוי הקליני חשיבות באשר ליכולתו לזהות תופעות לוואי שלאחר ההתחסנות. מחקרים קליניים יכולים לזהות לרוב תופעות נפוצות מאוד, נפוצות ובלתי נפוצות, כלומר כאלה המתרחשות בפחות מ-1 ל-1000 מתחסנים. ישנם ניסויים קליניים תוכננו על מנת לאבחן גם תופעות לוואי נדירות. כלומר כאלה המתחרשות בכ1 ל-10,000. דוגמאות אחרונות הם הניסויים בחיסוני הרוטה וה-HPV. על מנת לאבחן מקרים נדירים, נדרשים לפחות 30,000 מתחסנים ויותר שירשמו לניסוי. בכל מקרה, מקרים נדירים באמת אינם יכולים להיות מאובחנים מראש באמצעות ניסוי קליני ולכן יש מערכת מעקב אחר החיסון לאחר אישורו העוקבת אחר יעילותו ובטיחותו של החיסון הנמשכת עשרות שנים ומילוני מנות. מערכות אלו מסוגלות לעקוב אחר סיגנלים לתופעות מאוד נדירות, שבתורן יכולות להוביל לחיפוש וביצוע מחקרים ספציפיים. בקיצור, ישנם מגבלות לניסויים קליניים. Second, clinical trials have a well defined question that they are aiming in addressing. If the quality of the trial is deemed satisfactory, the results need to serve its purpose and it would be unethical to request additional clinical trials for aspects already addressed. If it is necessary to repeat trials in different settings, in different populations or different age groups, the rationale for these additional trials has to be clear. A special form of clinical trials, "bridging studies", are used to build up on knowns towards addressing new questions without starting from the very beginning. שנית, כאמור למחקרים קליניים יש שאלות מוגדרות שהם מבקשים להתייחס אליהם. אם איכות המחקר נחשבת משביעת רצון, התוצאות משרתות את מטרת המחקר, ויהא זה לא אתי לבקש מחקרים קליניים נוספים לשאלות שכבר קיבלו מענה באמצעות המחקר. אם יש צורך לחזור על מחקרים במתארים שונים, באוכלוסיות שונות או בקבוצות גיל שונות, הרציונאל בביצוע מחקרים נוספים חייב להיות ברור. ישנם מחקרים קליניים מיוחדים הנקרים "מחקרי גשר", המשתמשים בידע קיים ובונים עליו על מנת לספק מידע בשאלות חדשות, מבלי הצורך להתחיל מהתחלה. OPV vaccines have been in use worldwide since 1960s, in a trivalent formulation of type 1,2 and 3 Sabin polio viruses. **Bivalent formulation is composed of types 1 and 3, all other contents of the vaccines remain the same. Vaccinal strains used, the same ones for all producers**, are well characterized – there is no need to generate additional information. What has been required, is to confirm bOPV performs equal or better than tOPV in terms of immune response for types 1 and 3. This has been confirmed by the study conducted by Dr Sutter. Since good correlation of vaccine potency (non clinical test regularly done on each lot of produced vaccine) and immunogenicty (clinical test looking at antibody response), regulators may decide to license mOPV and bOPV vaccines on those data. In addition, there is a clinical trial of bOPV produced by GSK (data currently unpublished), which confirms the immunogenicity of bOPV established in the previous trial. החיסון החי המוחלש נמצא בשימוש בעולם הכולו מאז שנות ה-60, בפורמולה תלת זנית העושה שימוש בזנים 1,2 ו-3 של זני פוליו סבין. הפורמולה הדו זנית מכילה את הזנים 1 ו-3, **כאשר כל שאר התכולה של החיסון זהה. זני החיסון שבהם נעשה שימוש, הם אותם זנים אצל כל היצרנים**, הם מאופיינים היטב – אין צורך לייצר מידע נוסף עבורם. מה שכן נדרש הוא אישור שהחיסון הדו זני פועל לפחות טוב או יותר טוב מהחיסון התלת זני במובן של יצירת תגובה חיסונית לזנים 1 ו-3. השאלה הזו נענתה בניסוי של ד"ר סאטר. בשל קורלציה טובה של הפוטנטיות ( בדיקות שאינן קליניות הנעשות באופן שגרתי על כל אצווה של החיסון) ואימונוגניות (בדיקות מעבדה לא קליניות הבודקות את יצירת הנוגדנים), הרגולטורים יכולים להחליט לאשר חיסון מוחלש חד זני (mOPV) וחיסון דו זני (bOPV) על בסיס המידע הזה בלבד. בנוסף, ישנן תוצאות של מחקר קליני שנעשה על ידי GSK (עדיין לא פורסם), המאשרר את האימונוגניות של החיסון כפי שפורסם במחקר קודם. We realize the sudden need for OPV in fully immunized children of Israel has been received with lots of concerns. I would like to use the opportunity to address some of them: אנו מבינים שהצורך הפתאומי בתוספת חיסון חי מוחלש לילדים המחוסנים באופן מלא בישראל יצר דאגות וחששות רבים. אני רוצה להשתמש בהזמנות זו על מנת להתייחס אליהם: #### OPV vaccine being banned in other countries While indeed many countries ceased to use OPV vaccine and replaced it with IPV, this has been done on the basis of no circulation of wild polio virus and to remove any risk of vaccine associated paralytic polio, a known vaccine reaction to live vaccines. Other strategy to effectively remove the risk of VAPP is to have first ever dose of polio vaccine to be IPV, followed by OPV. **No country has banned the use of OPV**. OPV is deemed essential in combating transmission of wild polio virus following its reintroduction. #### חיסון חי מוחלש הופסק (הוחרם) במדינות אחרות בזמן שבהחלט מדינות רבות הפסיקו את השימוש בחיסון החי המוחלש והחליפו אותו בחיסון המומת, זה נעשה על בסיס כך שאין נגיף פעיל המסתובב ועל מנת להסיר את הסיכון לשיתוק כתוצאה מהחיסון, תופעה ידועה של החיסון החי מוחלש. אסטרטגיה אחרת להוריד בצורה אפקטיבית את הסיכון לשיתוק כתוצאה מהחיסון (VAPP) היא לתת ראשית את החיסון המומת ולאחריה את המוחלש. **אין מדינה שאסרה את השימוש בחיסון החי המוחלש**. החיסון החי המוחלש נדרש על מנת להילחם בהדבקה והעברה של הפוליו פרא לאחר שהוא חודר שוב. #### OPV vaccine is not used in Europe Many countries do not use OPV in routine programme for number of years, none uses bOPV at the moment (http://apps.who.int/immunization\_monitoring/globalsummary/schedules). These countries have equally, as Israel, accumulated cohorts of children who are naïve for live vaccine, and therefore susceptible for viral replication in the intestines and further transmission. **bOPV is currently not labelled for routine immunization, but for outbreak response and immunization campaigns**. Some parents may consider it irrelevant providing extra vaccine to already fully immunized children. This is however needed, as there may be vulnerable individuals in own family or community who are not protected. #### לא משתמשים בחיסון החי המוחלש באירופה מדינות רבות אינם משתמשות בחיסון החי המוחלש בתוכנית החיסונים השגרתית במשך מספר שנים, אף מדינה אינה משתמש בחיסון הדו זני בעת הזו. המדינות הללו, כמו ישראל, צברו שנתונים של ילדים שלא נחשפו מעולם לחיסון החי המוחלש, ולכן ישנה אפשרות שהם ישכפלו את הוירוס במעיהם והדבקה כתוצאה מכך. **החיסון הדו זני אינו מאושר לחיסון שגרתי, אלא לחיסון כתגובה להתפרצות.** ישנם הורים שחשבו שזה לא רלוונטי לחסן ילדים מחוסנים. עם זאת, חיסון שכזה נחוץ, מכיוון שלכל משפחה הסיכוי שיהיו בה אנשים רגישים, או בסביבתם הקרובה. #### Children subjected to large clinical trial Conducting clinical trials is mandated by stringent rules under Good Clinical Practice. All trials have to be registered, monitored by independent bodies, its scope and purpose has to be clear and subjects in the trial need to consent to it. **Provision of a licensed bOPV vaccine in Israel is not a clinical trial** but a public health measure to stop transmission of wild polio virus that has ceased opportunity to replicate in individuals who are protected against clinical polio due to immunization with the inactivated vaccine, but lack local intestinal immunity to stop viral replication. Israeli Ministry of Health had responded to the wild polio virus circulation reestablishment selecting a live vaccine, as there are no other alternatives. #### הילדים בישראל הם חלק מניסוי קליני ענק ביצוע ניסויים קליניים מצריך עמיד בתנאים מחמירים של ביצוע ניסויים בתנאים נאותים. כל הניסויים צריכים להירשם, להיות מפוקחים באמצעות גופים בלתי תלויים, המטרה וההיקף צריכים להיות ברורים והמשתתפים חייבם להסכים ולהשתתף. **המתן של החיסון הדו זני שיש לו רישיון אינו ניסוי קליני** כי אם צעד לשמירה על בריאות הציבור על מנת לעצור את ההעברה של פוליו פרא שקפץ עם ההזדמנות להתרבות בקרב אנשים אשר מחוסנים כנגד מחלת הפוליו באמצעות החיסון המומת, אך אין להם את החיסון במעי הנדרש על מנת לעצור את שכפול הוירוס. משרד הבריאות הישראלי הגיב להתרבות של הפוליו באוכלוסייה באמצעות הבחירה בחיסון החי מוחלש, שכן אין אלטרנטיבות אחרות. Dr Dina Pfeifer Programme Manager Vaccine-preventable Diseases and Immunization World Health Organization Regional Office for Europe UN City Denmark ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** IPV, OPV, אורי גורן, ארגון הבריאות העולמי, חיסון, משרד הבריאות, פוליו --- ### [ההרס היצירתי של שומרי משקל](https://e-pochonder.com/ההרס-היצירתי-של-שומרי-משקל/2013/08/06/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 6, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** אחד המושגים המעניינים ביותר שנקשרו למתרחש בעולם הרפואה ויחסו עם השינויים הדיגיטליים והמחקריים העוברים על המקצוע הוא המושג Creative Destruction [שמופיע כותרת ספרו המרתק](http://www.amazon.com/The-Creative-Destruction-Medicine-Revolution/dp/0465025501) של אחד ממובילי הדעה בתחום ד"ר אריק טופול. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/09/creative-destruction.jpg "creative-destruction - e-פוכונדר")ספרו של אריק טופול ## הרס יצירתי ומערכת הבריאות [הרס יצירתי הוא מושג שנהגה על ידי הכלכלן יוזף שומפטר ](http://orikatz.wordpress.com/2012/12/03/creative/)המתאר את הדרך שבה הקפיטליזם מחריב את הסדר הכלכלי הישן ובונה במקומו הסדרים יעילים וטובים יותר. דוגמאות מעניינות להרס יצירתי הם קריסה של תעשיות בשל חדשנות – כך למשל תעשיית העיתונות הנמצאת במשבר עמוק בשל העובדה שהאינטרנט יצר תחליפים מיידים, הוזיל את עלויות הפרסום וייצור התוכן ולקח את ה"חדשות" העולות באופן תדיר כך שהעיתון של הבוקר נשאר מאחור. על כן העיתונות זקוקה להמציא עצמה מחדש על מנת למצוא מודלים שיהיו יעילים כלכלית, ורלוונטיים ללקוחות. דוגמה אחרת היא כמובן אותו iPod ותוכנת ה-iTunes שפשוט חרבו את תעשיית המוזיקה והמציאו אותה מחדש. חנויות תקליטים ורשתות ענק קרסו, אך מוסיקה ממשיכה להיות עסק גדול שהמודלים בו השתנו לחלוטין. ![שומפטא](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/5f/Joseph_Schumpeter_ekonomialaria.jpg)יוזף שומפטר (מתוך ויקיפדיה)ובכן, אותו הרס יצירתי מגיע, וצריך להגיע גם לעולם הבריאות, כך מנבא אריק טופול בספרו, הוא מפרט בצורה מעלפת כיצד הטכנולוגיה משנה ותשנה את היכולות של הרפואה הקיימת ויהפכו אותה ללא רלוונטית. כל המול של הרפואה מן היסוד יזדקק להשתנות. מעבר ללחצים הטכנולוגיים, גם לחצים כלכליים וחברתיים גורמים לעולם הרפואה להרגיש את הלחץ ולחפש את המודל היותר יעיל לפעול בו. ההוצאה לבריאות מטפסת באופן משמעותי, כך שמדינות מחפשות דרכים לעצור את ההוצאה, היחס בין רופאים ואנשי בריאות למטופלים הולך לרעת הרופאים, כך שחייבים מודל יעיל יותר של טיפול. בימים אלה, בישראל יושבת וועדה ומחפשת דרכים לחזק את מערכת הבריאות הציבורית, ראוי להם לקרוא את אריק טופול, שלוקה אולי באוטופיזם ביחס לפתרונות, אך מאבחן את הבעיות יפה ביותר. ## שומרי משקל נפגעת והנה, בימים האחרונים אנחנו מקבלים דוגמה נאה, חם חם מהתנור של הרס יצירתי. חברת שומרי משקל האמריקאית פרסמה את דוחותיה לבורסה, והדוחות נראים לא טוב. הרווח למניה יורד בעקביות מאז 2011. שומרי משקל, עם קבוצות התמיכה שלהן, ושיטת הנקודות ועוד…היא חברה ותיקה ביותר שכבר המציאה את עצמה כמה פעמים, הן מבחינה עסקית והן מבחינת סוגי הדיאטה. החברה שהחלה לפעול ב-1963 והפכה למותג רב לאומי. רק בחודשים האחרונים זכתה כמותג הבולט בין תכניות הדיאטה בארה"ב, נתח השוק שלה מוערך בכ-43% משוק שמגלגל לא פחות מ-2.4 מיליארד דולר. עם זאת לאורך השנים חוותה קשיים משמעותיים והצליחה לחזור מהם – נטישת הדיאטה בסוף שנות ה-90,כדורי ההרזיה ודיאטת אטקינס כולם פגעו בה אך היא הצליחה לחזור. כעת, בדוחות הללו, שלוו בעזיבת המנכ"ל שנטען כי הלך לחפש אתגרים חדשים (נשמע מוכר) מסמן על משבר לא פשוט. ולמה? כי כיום תכנית דיאטה יחד עם יכולת של קבוצת תמיכה היא תבנית הקיימת בצורה שונה ודיגיטלית. כך למשל שימוש בצמידי מעקב המחוברים לאלמנט חברתי ברשת מספקים פתרון טוב. אפליקציות דיאטה שונות הניתנות חינם ועוד… כל אלה פוגעים בחברה באופן לא פשוט. ![](http://www.calculator.co.uk/wp-content/uploads/2013/08/august-05-03.png)באתרים שונים בארה"ב מצוטט סמנכ"ל הכספים כמי שאומר שהחברה לא מצליחה לגייס לקוחות חדשים הזולגים לפתרונות אינטרנטיים שונים. אז נכון שלשומרי משקל יש אפליקציות, ושיווק דיגיטלי, אך המודל העסקי והבסיס הוא עדיין קבוצת התמיכה. יש ויכוח על היעילות של קבוצת התמיכה, אך יש רבים שזה עוזר להם, וכעת נראה שקבוצת תמיכה וקהילה ברשת מהווה כלי לא פחות עצמתי, ותחליף נאות. יהיה מעניין לעקוב מה יקרה לשומרי משקל, והאם החדשנות הטכנולוגית תביא אותה להתחדש או למצוא את עצמה קצת כמו קודאק. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אפליקציה, אריק טופול, הרס יצירתי, שומפטר, שומרי משקל --- ### [בלוקבאסטר מגזין לחברות הפארמה - דוח חדש: תקציבי השיווק הדיגיטלי למול רופאים מזנקים](https://e-pochonder.com/בלוקבאסטר-מגזין-לחברות-הפארמה-דוח-חדש/2013/06/19/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 19, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** See on Scoop.it – E-Pochindriac הפעם במגזין: נתונים על דיגיטל ורפואה 2013, אתר חדש של סאנופי ישראל לסובלים מאלרגיה, דוח חדש שקובע שתקציבי השיווק הדיגיטלי למול רופאים מזנקים, משחק חדש לתחום הסוכרת וכיצד רוש מציירת את המדע ביו טיוב **uri goren**'s insight: בלוקבאסטר הוא ניוזלטר חדש מבית רשת רפואה, פארמהקווסט ואי פוכונדר המיועד לפתוח צוהר לעולם השיווק של חברות תרופות בדגש על שיווק באמצעות הדיגיטל. המגזין יוצא אחת לחודש באמצעות המייל See on trailer.web-view.net ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [שני סטארטאפים רפואיים מישראל התקבלו ל-Masschallange](https://e-pochonder.com/שני-סטארטאפים-רפואיים-מישראל-התקבלו-ל-ma/2013/05/26/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 26, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** החדשות הללו פורסמו בעיקרון, ידיעה[ בדה מרקר](http://www.themarker.com/technation/1.2028322) ציינה כי 7 סטארטאפים ישראליים התקבלו למחזור הבא של האקסלרטור Masschallange שפועל בארה"ב ונחשב לאחד המובילים. עם זאת לא נין בידיעה פוקוס על הסטארטאפים הרפואיים שהשתחלו שם. לטעמי העניין מראה על שינוי בתרבות הסטארטאפים הישראלית, שנעה לפחות בתחום הטכנולוגיה על ציר האינטרנט/סלולר בלבד ופחות נגעה בעולם הרפואה, וכעת מחברת יותר ויותר את כל הנושאים הללו יחד. שני הסטארטאפים המדוברים הם -Medalert שהוקם על ידי ד"ר גידי שטיין, סגן מנהל פנימית ב' בבית החולים בילינסון, ו-Vecoy Nanomedicines שהוקם על ידי ארז ליבנה. Masschallange מגדיר את עצמו כגדול בתחומו בעולם. המסלול של האקסלרטור כולל 4 חודשי ליווי, תחרות סטארטאפים שהזוכה בה מקבל מיליון דולר פרס, חשיפה משמעותית וסיוע לחברות להתקדם ולהגיע ליעדן. אין ספק שמדובר בכלי רב כח עבור חברות צעירות. מודלים דומים קיימים גם בישראל. סך הכל התקבלו 128 חברות למחזור הנוכחי. \[vimeo http://vimeo.com/58463792\] **MedAlert** החברה מנסה להכניס ממד חדש לבטיחות במתן תרופות . הכוונה היא לבצע ניתוח של מידע רב, מה שקרוי BigData על תרופות ודרך המתן שלהם על ידי רופאים, על מנת לייצר מערכת התראה כאשר רופא מבקש לתת את התרופה היא תסייע בהחלטה ותמנע טעויות תרופתיות. המערכת מצטרפת למערכות רבות של סיוע להחלטת הרופא, ולשימוש במידע הכה רב הקיים במערכת הבריאות ולא זמין כיום לניתוח רב ממדי. [**Vecoy Nanomedicines**](http://vecoy.com/) החברה הוקמה על ידי -ארז ליבנה, אליו הצטרפו עידו בצלת ואיתן אלירם. השניים הראשונים מומחים בתחום הננוטכנולוגיה, ואלירם מומחה למדיה חדשים ששירת בעבר כיועץ בתחום במשרד ראש הממשלה. החברה שקיימת כבר מ-2010 מבקשת לייצר טיפול אנטי ויראלי כללי ויעיל באמצעות כלים של ננו רפואה. באמצעות הכלים הללו היא מבקשת לייצר מלכודות לוירוסים כך שהם חושבים שהם הגיעו לתא מארח, ובאמצעות כך להשמידם. נשמע מדע בדיוני, אבל זה ממש לא. ברור לגמרי כי אם וכאשר הטכנולוגיה תהיה ברמה הטיפולית מדובר בפריצת דרך חסרת תקדים בטיפול בוירוסים, שהם בפתוגנים המשמעותיים ביותר שאנו לא באמת יודעים להתמודד עמם. מדובר בחברה שכבר קיבלה לא מעט חשיפה והתייחסות, ומעניין לדעת מדוע הם פנו לאקסלרטור שהוא פחות מתאים בהיבט של סטארטאפים שהם יותר ביו רפואיים. עם זאת גם כאן מדובר בהתפתחות מעניינית והתכנסות של עולם היזמות לסוג של יחסית דומה של מסלולים. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=6i8TKTWFJk8\] בישראל נפתחה לאחרונה ההרשמה לאקסלרטור של מיקרוסופט, גם שם מקבלים חשיפה וכלים לקידום סטארטאפים ברמה גבוהה ביותר. מגוון של סטארטאפים רפואיים בעיקר בתחום האפליקציות וטכנולוגיית המידע השתתפו. כל הפרטים[ בלינק הזה ](http://blogs.technet.com/b/bizspark_group_blog/archive/2013/04/03/israel-microsoft-accelerator-opens-applications-for-third-class.aspx) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** Medalert, Vecoy Nanomedicines, אקסלרטור, יזמות, מיקרוסופט, ננו רפואה, סטארטאפ, רפואה 2.0 --- ### [כלי אינטרנטי ישראלי חדש מבקש לסייע לרופאים לאבחן מחלות](https://e-pochonder.com/כלי-אינטרנטי-ישראלי-חדש-מבקש-לסייע-לרו/2013/05/21/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 21, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** השבוע השיק האתר לקהילה הרפואית E-med כלי חדש בשם e-Med DDx המאפשר לרופאים ולמטפלים לבחור סימפטומים וגורמי סיכון של המטופל ולקבל מגוון אבחנות אפשריות. כלים המסייעים לאבחנה רפואית אינם עניין חדש דווקא, באופן בסיסי הכלים הללו אמורים לסייע לרופא שלא לפספס אבחנות אפשריות. המבנה של הכלים השונים הוא מגוון ביותר וכניסת הכלים הדיגיטליים העלתה את ההתעניינות והמגוון באופן משמעותי- החל מתוכנות המתממשקות לתיקים הרפואיים של החולים, כלים המשתמשים בחכמת ההמונים כמו הסטארט אפ קראווד מד שכתבתי עליו [כאן](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%9E%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94/). בנוסף גם מחשב העל ווטסון הוא בבסיסו כלי ייעוץ לאבחנה לרופא. הכלים אינם מתיימרים להחליף את הרופא אלא לסייע לו. **אבחנה בהסתברות** הכלי של E-med הוא פרי פיתוח עצמי של החברה, כאשר האבחנה ניתנת ב-80% על בסיס הסימפטומים שהמטפל מכניס ו-20% על בסיס גורמי הסיכון. האלגוריתם מבוסס מבוסס על האינדיקציות והמידע של [ePocrates](https://online.epocrates.com/) מאגר מידע רפואי ותרופתי אמריקאי נפוץ ומקובל ביותר. האבחנות מוצגות באופן של אחוזי התאמה והסתברות לפי הסימפטומים והמאפיינים הנוספים שהרופא המטפל הכניס למערכת. באתר מפרטים את נוסחת החישוב של האבחנה. הגישה למידע הנוסף הנו בתשלום. ישנם חלקים חופשיים. בשלב זה מדבור בגרסת בטא. **אלגוריתם לחולים** השירות של כלים המסייעים לאבחנה קיימים גם לחולים. גם כאן מגוון הכלים הוא אדיר – חלק מהכלים ספציפיים להתוויה או מחלה, חלק כלליים. חלקם סלולריים ומוצגים כאפליקציות, חלקם זמינים באינטרנט, כמו מחשבונים רפואיים שונים ועוד. אחד המעניינים בתחום, הוא [הסימפטומייזר](http://sym.doctors.co.il/) של אתר זאפ דוקטורס, המנסה לסייע באבחנה באמצעות כלי גרפי המבקש מהחולה להכניס סימפטומים. הכלי מבוסס על מידע של אונ' הארוורד, ויש לו גם אפליקציה סלולרית. הכלי מאשר לבחור איברים בגוף ומשם סימפטומים לפי רשימות סגורות, ולאחר מכן בסדרה של שאלות שונות עד הגעה לאבחנה אפשרית. מספר האפשרויות עדיין יחסית קטן לאפשרויות הכוללות של אבחנה רפואית, אך כולל אבחנות הנפוצות. **טוב או רע?** ובכן, השאלות על טיבן של מערכות סיוע בקבלת החלטות רפואיות לרופאים ולחולים נוגעות במחלוקת בין שני חלקי הרפואה ותפקידי הרופא – מדע הרפואה לאמנות הריפוי. שני החלקים מבטאים את החלק הלא "מדעי" של הרופא שכמו בלש טוב, יודע לראות את החולה, או כדברי פרופ' אבינועם רכס בהרצאה ששמעתי לאחרונה "להריח את החולה" לבין שלל המידע הדיאגנוסטי, מדעי וסטטיסטי המאפשר אבחנות מדויקות. אי אפשר לזלזל באף צד בעבודת הרופא, אך מערכות סיוע בקבלת החלטות שכאלה, הולכות ומשתכללות ביכולת לנתח מידע בכמויות אדירות יוכלו לספק לרופא "סקונד אופיניון" בעלת משקל משמעותי ולהעלות אפשרויות שאולי אינן מידיות אך יכולות לכוון אותו. בצידם של החולים, השאלה האם אין סכנה, כאשר אנשים עלולים לאבחן את עצמם באופן שגוי ועל בסיס זה לקבל החלטות מהותיות – כגון ללכת עכשיו לרופא שאין צורך, או לא ללכת לרופא בזמן שיש בכך צורך דחוף. אין לכך תשובה אחת, אני מניח שיש סיכונים וסיכויים, כמו שגם ברפואה הרגילה יש מקרים של ניסים ומקרים של רשלנות. העובדה היא שהדברים הללו קיימים, ולכן לטעמי יש להפעיל סטנדרטים מסוימים על אות כלים כך שיקבלו אישור מצד ג' על מנת שלא יעלו כלים חסרי ביסוס. ומנגד יש צורך לחנך את הציבור כיצד לבחור בכלים מבוססים ולא בכלים שעלולים להיות מופרכים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** e-Med DDx, אינטרנט, אפליקציה, בריאות, חוכמת ההמון, חולים, מחקר, מחשב, מידע רפואי, מערכות תומכות החלטה, סימפטומייזר, סלולרי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מה קורה שחולים וצוות רפואי משתפים פעולה לשיפור איכות בבית חולים?](https://e-pochonder.com/מה-קורה-שחולים-וצוות-רפואי-משתפים-פעול/2014/03/23/כללי/) **Published:** מרץ 23, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** יש סיכוי שיאמרו שאני חופר יותר מדי בנושא, אבל מבחינתי החיבור בין חולים מעורבים בטיפול ובשינוי מעכת הבריאות ובין הטכנולוגיות הרבות, ואפילו השיווק הדיגיטלי, הוא חיבור מיידי ברור וחושב. על כן שראיתי את ההזדמנות הזו שעלתה בעקבות כתבה מרתקת שפורסמה [בגארדיין ](http://www.theguardian.com/society/2014/mar/04/collaborating-with-patients-improves-hospital-care)הבריטי, לא התאפקתי והחלטתי לכתוב. מדובר בכתבה המאפשרת להציץ לתהליך בפועל של שיפור איכות הנעשה בשיתוף של אנשי צוות רפואי והמטופלים ומה התוצרים שלו. הוא גם מציג נקודות מעניינות המראות את דרך ההסתכלות השונה של המטופל והרופא או הצוות הרפואי על אותה סיטואציה. הכתבה מספרת על תהליך שהתרחש בבית חולים בברקשייר שנועד לשפר את חווית המטופל בטיפול הנמרץ בבית החולים. התהליך עליו מסופר בכתבה הוא גם חלק ממחקר שבוצע ופורסם בכתב העת של ב-National Institute for Health research של שירותי הבריאות הלאומיים (NHS) בבריטניה. מטרת המחקר הייתה להעריך ולבדוק שיטת עבודה לשיתוף חולים בתהליכי איכות הנקראת EBCD – Expirience Based Co Design. השיטה מבוססת על צוות עבודה משותף של מטופלים ואנשי צוות של בית החולים, כאשר המטופלים הם כאלה שטופלו בתהליך המדובר, והשיתוף והמעמד של כל החברים בקבוצה הוא שווה. הצוות צופה בראיונות עומק מצולמים בוידאו של מטופלים שעברו טיפול וכן שומע את החוויות של המטפלים, במקרה זה טיפול נמרץ, ולאחריו מתבצעת חשיבה כיצד לשפר את איכות וחוויות הטיפול. יצוין כי התהליך נחשב יקר, שכן איתור מטופלים המסכימים להתראיין והפקת סרטוני הוידאו מגדילים את העלות. מטרת המחקר שפורסם היא לבדוק האם שימוש במאגר סרטוני חוויה שאינם בהכרח ספציפיים למחלה המדוברת, אלא ממחלקות דומות ברחבי המדינה, ובכל להוריד את עלויות ההפקה ולהפוך את התהליך לכזה שניתן לבצע באופן יותר נרחב. תהליך העבודה כלל קבלת סרטוני חוויה מהמאגר הארצי, תשאול הצוות הרפואי, ישיבת צוות רפואי ופגישה של המטופלים שראו את הסרטונים ואז ישיבה משותפת על מנת לקבל רעיונות והחלטות וסדרי עדיפויות. על פי התוצאות העובדה כי סרטוני חוויית המטופל לא היו ספציפיים לבית החולים המדובר לא הזיקה לתהליך ולרמת ההזדהות עמם אך כן הורידה את העלויות. [![EBCD](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/stages-in-experience-based-co-design-277x300.jpg "stages-in-experience-based-co-design - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/stages-in-experience-based-co-design.jpg)From TheKings fund website [httpgooglcBz5ev](http://goo.gl/cBz5ev)אבל מה יצא, הגארדיין מספר על לואיז לוסבי, שהשתתפה בתהליך לאחר שאושפזה בטיפול נמרץ לאחר ניתוח מציל חיים שבתהליך ההתאוששות ממנו חוותה הזיות, מה שמסתבר הוא תופעה יחסית נפוצה. כאשר שמעה על האפשרות להיות חלק מצוות שישפר את חווית המטופל, שאצלה הייתה הזויה (ולא רק כסלנג) היא קפצה על ההזדמנות. כתוצאה מהתהליך המשותף נולדו מספר פעולות בהן: חוברת הסבר ואף DVD עבור קרובי המשפחה כיצד להתמודד ולהגיב להזיות של יקיריהן בטיפול נמרץ, בנוסף הוחלט על שינוי צבעי הווילונות שליד המיטות מכחול בוהק לירוק חיוור, כי הסתבר שהמטופלים טענו כי הצבע הכחול החמיר את ההזיות (ספרו לי בבקשה האם היה רופא או אחות שידעו את זה??). לואיז מספרת לגארדיין כי הכחול היה כה בוהק שהוא יצר בעיניה השתקפות כ שהיא חשבה שכל האחיות עם שיער בלונדיני היו עם שיער אפור. בנוסף, גם לחולים מנושמים שופר הטיפול, לאחר שהמטופלים הסבירו כי העובדה שהם מונשמים ולא יכולים לדבר גרמה להם לתחושת חוסר אונים ותחושה שלא יכולים לשמוע להם, הציעה אחת האחיות כי ניתן לעשות שימוש באפליקציית אייפד המשמשת כבר היום לתקשור עם אוטיסטים על מנת שתהווה כלי עבורם להביע את רצונותיהם. האפליקציה מאפשרת לחולים לסמן רצונות שהאיי פד לאחר מכן מקריא בקול וכך ניתן לחולה להביא רעב או צמא או צרכים אחרים. השיטה מנוסה בהצלחה גם באגפים אחרים, כגון חולי סרטן ריאות ועוד כאשר גם הצוות הרפואי מרוצה מהתוצאות. **כשחולים שותפים התוצאות מגוונות** לרוב כאשר מדברים על איכות הטיפול, מדובר על כלים שונים על מנת להגיע לתוצאות קליניות שונות, התכניות הללו לרוב מתכוננות על ידי אנשי צוות ורופאים, המטופלים לא היו חלק מצוותי התכנון. השיטה החדשה מבקשת לייצר צוותים משותפים בהם החוויות של שני הצדדים מוזנות אליהם והם ביחד מייצרים תוצרים. בתהליך שהוצג כאן, שפותח על ידי פרופ' גלן רוברט מקינג'ס קולג', ברור לכל מי שקורא, שהתייחסות לצבע הווילונות לא היה מתרחש אם מטופלים לא היו מעלים את הנקודה, הרי לאחיות ולרופאים אין את חווית ההזיה, וממילא הם רואים בה חלק טבעי מהתאוששות, זו לא האשמה, זו עובדה שיש מגוון נקודות מבט שצריך את כולן על מנת לייצר תהליכים משמעותיים. מי שמתעניין להעמיק עוד יותר בתהליך ובצורת העבודה, הנה [לינק ](http://www.kingsfund.org.uk/projects/ebcd)לארגז כלים בנושא. והנה סרטון קצר: [1 EBCD: What is experience-based co-design?](http://vimeo.com/39158501) from [The King's Fund](http://vimeo.com/thekingsfund) on Vimeo. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה, רפואה 2.0 **תגיות:** EBCD, NHS, בריאות, בתי חולים, חולים, רופאים, רפואה 2.0, רפואה משתפת --- ### [דיגיטל פארמה (הכנס)](https://e-pochonder.com/דיגיטל-פארמה-הכנס/2012/10/12/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 12, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** יש חוויות שקורות מעט, אחת מהן היא לדעתי לכתוב פוסטים בשדה התעופה. אבל עד עכשיו לא היה לי זמן לנסח לעצמי את הדברים, וזו דווקא דרך דיי טובה להעביר את הזמן. ובכן, עוד זמן קצר ממריא לארה"ב להרצות ולהשתתף בכנס דיגיטל פארמה של החוף המזרחי בארצות הברית (Digital Pharma East). מדובר בפעם השישית שהכנס הזה מתרחש, והוא מאורגן על ידי חברת כנסים הנקראת Exl Pharma. זו הפעם השלישית שאני מרצה בכנסים שלהם, אבל זה ללא ספק הפורום הגדול עד כה, וזה מרגש, בכנס משתתפים כ-600 משתתפים, יש בו מעל 80 מרצים, והוא למיטב הבנתי סולד אאוט. מהות הכנס היא לעסוק בכל הנושאים שעולם הפארמה מתחבט בהם בנושא הדיגיטל, יש בו חמישה מסלולים מקבילים: שיווק לצרכן ולמטופל, שיווק למטפלים רפואיים (רופאים, אחיות…), תהליכים פנימיים לשיפור ובקרה, אסטרטגיה לשיווק רב ערוצי, אנקונפרנס אינטראקטיבי. בנוסף יש יום אקסטרא של סדנאות בתחום המובייל. מי שרוצה לעקוב בטוויטר אחרי מה שקורה בכנס, או לפחות בדיבור עליו… ההאשטג הוא digpharm# [![דיגיטל פארמה איסט](http://pixelsandpills.com/wp-content/uploads/2011/09/Digital-Pharma-Logo-NEW.Final-450x169.png "דיגיטל פארמה")](http://pixelsandpills.com/wp-content/uploads/2011/09/Digital-Pharma-Logo-NEW.Final-450x169.png)אז מה סימנתי לי בתוך כל הסיפור: 1\. העתיד של הפארמה – 15 טרנדים. יוצג על ידי חברת קליק הלת', שזו חברת שיווק דיגיטלית לעולם הפארמה והרפואה, שאני אישית עוקב אחריהם כי הם עושים דברים מעניינים. 2\. הרצאתו של סינאן אראל מאוניברסיטת NYU על מה הייפ ומה באמת מביא תקווה בטרנדים של מדיה חברתית, שיווק ויראלי וביג דאטה. 3\. גיימיג בעולם הבריאות, הבנת התפקיד העולה של הטרנד. 4\. כיצד להשתמש בניתוח של ביג דאטה על מנת להעביר תקציבים לפעילות דיגיטל, הרצאה שתועבר על ידי נציג של חברת רוש. 5\. כיצד להתשמש באיי פד על מנת לשפר את הגישה לרופא. הרצאה שתועבר על ידי נציג מחברת התרופות אסטלס. 6\. כיצד נראה העולם הרגולטורי כיום בהקשר של דיגיטל. דיון פתוח בהובלת נובריטס וג'ונסון אנד ג'ונסון יש עוד הרבה הרצאות מעניינות, אבל אני רק אחד ויש חמישה מסלולים…. אני עצמי ארצה על ניהול משברים במדיה חברתית, הרצאה שכבר נתתי בפורום האירופאי, ואני מקווה שתצליח גם הפעם. מבטיח לנסות ולדווח אונליין על מה שאני שומע מהכנס, מקווה שהראש לא יתפוצץ מרוב מידע. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** pharma, אונליין, אפליקציה, דיגיטל פארמה, חברות תרופות, כנס, מדיה חברתית, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [Health 2.0 - בישראל](https://e-pochonder.com/health-2-0-בישראל/2012/09/23/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 23, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** השבועיים האחרונים היו עמוסים ביותר, ולמרות שתכננתי לכתוב את הפוסט הזה כל הזמן, זה פשוט לא קרה. ועדיין, למרות הזמן שעבר מאז מפגש הפתיחה של הקבוצה הישראלית של ארגון health 2.0 לא אוותר ואדווח עליו, כי אני חושב שיש לכך חשיבות גדולה לתחום. ובכן, המפגש הראשון התקיים והיה מוצלח, ועל פי המארגנים של הקבוצה, ישי קנובל וענת בינור הוא יתקיים אחת לרבעון מעתה. עכשיו מעט רקע, ארגון Health 2.0 הוא ארגון מרתק שנבנה בתחילה סביב כנסים, הראשון ועדיין הגדול שבהם נערך בסאן פרנסיסקו מדי סתיו, והכנס הקרוב יתקיים ב-7-10 לאוקטובר. את הארגון הקים מת'יו הולט, אחד האנשים הבולטים בתחום הבריאות הוטכנולוגיה, ובעשור האחרון התחום תפס תאוצה משמעותית וכך גם הארגון. קבוצות מקומיות נפתחו ברחבי הגלובוס ומארחות מדי זמן את הקהילה המקומית סביב התחום למפגשים. מטרתם לקדם את התחום, לחבר בין יזמים, משקיעים, רגולטורים וקידום הנושא בכלל. [![Health 2.0 Israel](http://photos2.meetupstatic.com/photos/event/b/5/3/8/600_122746392.jpeg)](http://photos2.meetupstatic.com/photos/event/b/5/3/8/600_122746392.jpeg)באתר של הארגון קיים בלוג פעיל ומרתק, הארגון החל גם לקדם תחרויות פיתוח, פעילויות hackathons שמוכרות יותר מעולם הטכנולוגיה וכן כנסים שעוסקים בנושאים שונים. ככלל הפך הארגון לאחת הבמות המרכזיות עבור יזמים וארגוני בריאות להשיק יוזמות, ללמוד על חדשנות ועוד. בנושף לפעילות הכנסים והאתר, הארגון מספק גם שירותי ייעוץ עסקיים ועוד. בישראל, למרות שקיימת קהילת סטארטאפים טכנולוגיים משמעותית, התחום המחבר בין קהילת הסטארט אפ לעולם הבריאות עוד לא מקבל את ההתייחסות המגיעה לו, למרות שמדובר באחד התחומים החמים בעולם. זה לא אומר שאין תעשייה, אך טרם יש התייחסות רצינית מספיק במרבית הכנסים של תחום הסטארט אפ הטכנולוגי לעולם הזה (אם אני טועה כאן, אנא תקנו אותי). יש לכך מגוון סיבות לטעמי, כמו מורכבות, כמו נפילה בין הכיסאות של עולם הרפואה לעולם הטכנולוגיה ועוד. על כן הקמת הסניף הישראלי של הקהילה הזו הוא בגדר בשורה ואני שמח על כך. הקהילה היא קהילה פתוחה והיא מתרכזת סביב קבוצת [ meetup](http://www.meetup.com/Health20-Israel/). היוזמים הם שני אנשים מוכשרים ביותר – ישי קנובל היה מנהל הדיגיטל של חברת AgaMatrix שעוסקת בפיתוח ומכירה של מדי סוכר המתממשקים לאייפון, וענת בינור שעוסקת בפיתוח עסקי עבור רשת של אנג'לים בצפון קליפורניה. הקהילה מיועדת לאנשים הפעילים בתחום אם מבחינת יזמות, אם מבחינת חשיבה ועניין במימון בתחום, או בשירותי עזר לתחום, כך שתתפתח קהילה שתסייע לייצר מתוכה חדשנות פעילות מעניינת. [![מפגש health 2.0 ישראל](http://photos1.meetupstatic.com/photos/event/d/b/a/8/highres_157136232.jpeg)](http://photos1.meetupstatic.com/photos/event/d/b/a/8/highres_157136232.jpeg)מתוך המפגשבמפגש הראשון היו כמה עשרות אנשים, רובם יזמים ומפתחים בתחום, עם רעיונות מרתקים. מעבר לנטוורקינג הוצגו שלוש חברות מרתקות: treato ,Telesofia ו-Tawkon **Treato** מדובר בסטארטאפ ישראלי שמבקש לעשות סדר בכל השיחה הבריאותית ברשת. סדר לא במובן של לסדר אותו או לתקן אותו, אלא למצוא בו מובן, מידע, ידע ותובנות. כל אלה מופנים לשני קהלים – קהל הצרכנים שיכול באמצעות הממשק לדעת מה חושבים אחרים על הטיפול התרופתי שהם מקבלים כעת, בשלב זה מדובר בתרופות בארה"ב. כאשר מכינסים תרופה מקבל מדד פשוט של חוות דעת על התרופה ועל אלו הדומות לה ומוזכרות יחד איתה. כלי יעיל ומעניין. אך מודל ההכנסות מבוסס על גופים מקצועיים, בעיקר חברות תרופות, שיוכלו לקבל דוחות מעניינים על התרופות שלהם, על הצרכים הרפואיים ועל השיחה סביבם ברשת. מדובר במיליוני שיחות ונתונים מעניינים המעובדים באמצעות אלגוריתמים שמפותחים על ידי treato. **[Telesofia](http://www.telesofia.com/)** טלסופיה עוסקת בפיתוח אפליקציה ותוכנה הנקראת MyRx TV שמיועדת לשפר את ההבנה של החולים את ההוראות התרופתיות שהרופא נתן לחולה. מדובר בתחום רחב ומרתק שנקרא Health Literacy ומדבר על יכולת ההבנה שלנו את המידע וההוראות שהרופא נתן ולפעול על פיהן. הנתונים בנושא, הם די מזעזעים. על פי נתונים שמופיעים באתר החברה כ-36% מהאמריקאים הם בעלי אוריינות בריאותית נמוכה, המשמעות של זה היא עלויות מיותרות של מעל 100 מיליארד דולר בשנה למערכת. רק מכיוון שהוראות לא מבוצעות או לא מבוצעות כראוי. על מנת להתמודד עם הבעיה, פיתחו בטלסופיה מערכת המאפשרת לחולה לסרוק את התרופה, להכניס את נתוניו ולקבל סרטון וידאו מותאם אישית שמסביר לו את הוראות השימוש בתרופה. ההתאה של הסרט היא גם תרבותית, ג'נדריאלית וגילאית כך שניתן להזדהות עם הסרטים, וכמובן הם פשוטים ובהירים ומקלים על הבנת התרופה וההוראות. מתוך כך טוענים בחברה גם הביצוע נכון, אך גם ההיענות עולה. את האמת רעיון מרתק, שלטעמי יש לו פוטנציאל משמעותי. לסרטון: #### Tawkon האפליקציה הזו באה לסייע לנו ממש לשמור על הבריאות הסלולרית שלנו. Tawkon מאפשרת לנו לקבל התראה כאשר רמת הקרינה שלנו בטלפון הופכת להיות מסוכנת. כל מקורות הקירנה מנותרים כולל בלוטות', וויפיי והרשת הסלולרית עצמה. וההתראה מאפשרת לשנות את האחיזה או המרחק מהאוזן ובכך להוריד את רמת הקרינה. ברור לחלוטין שמדובר באפליקציה חשובה ביותר, אך פחות אהודה על יצרני הסלולרי ונותני השירות. עם זאת הרעיון מרתק, וכיום הוא ניתן להורדה חינמית מהרשת. הכינוס הראשון של Health 2.0 בישראל היה מרתק, בעיקר ברמת היכרות עם עוד אנשים שמשוגעים באופן דומה לי לנושא החיבור של הדיגיטל והרפואה. המפגש הבא ייערך בתקווה בעוד כרבעון. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [הסיכון הוא בהתעלמות ועוד 12 מילים](https://e-pochonder.com/הסיכון-הוא-בהתעלמות-ועוד-12-מילים/2012/05/15/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 15, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** [כבר כתבתי](http://e-pochonder.com/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA/) כאן על מאיו קליניק ועל המומחיות המדהימה שלהם במדיה חברתית עבור בתי חולים. הם ללא ספק החלוצים ופורצי הדרך, וכמי שמבינים את החשיבות הם גם מלמדים את זה. הבוקר, נחשפתי לפוסט לש ד"ר פריס תמימי, שהוא המנהל הרפואי של המרכז למדיה חברתית של מאיו, זה הפוסט אולי המבריק ביותר שקראתי על מדיניות מדיה חברתית בתחום הבריאות ובכלל. שתי נקודות תפסו אותי בפוסט ואתעכב עליהן. "The biggest risk in health care social media is not participating in the conversation. Simply putting “find me on Facebook” or “follow me on Twitter” badges on your website does not equate with health care social media." משפט כה פשוט וכה נכון, ומובן אולי לרבים, רק לא במערכת הבריאות. ההתעלמות ממדיום המעסיק כל כך הרבה אנשים, ובו מתקיימות כל כך הרבה שיחות על בריאותם של אנשים הוא מסוכן הרבה יותר מאשר השתתפות פעילה בו. נכון, זה לא פשוט, נכון זה דורש מאמץ, אבל אין ספק שהסיכוי גבוה מהסיכון. כתבתי לאחרונה מאמר על הנושא באתר "דוקטורס אונלי" והדימוי שלי הוא למערכת חיסונית שהפעילות במדיה חברתית מחזקת אותה כמו חיסון. [![ד"ר פאריס טמימי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/05/tamimi.png "tamimi - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/05/tamimi.png)דר פאריס טמימיהחלק השני שעוסק בו ד"ר תמימי, הוא מדיניות מדיה חברתית, זוהי סוגיה חשובה ובסיסית המשרתת את הארגון בבואו לגעת במדיה החברתית, ורבים רואים בה עניין מורכב, אך מסתבר כי ניתן לכתוב מדיניות מדיה חברתית ב-12 מילים בלבד. Don’t Lie, Don’t Pry Don’t Cheat, Can’t Delete Don’t Steal, Don’t Reveal כמה פשוט ככה גאוני. ד"ר תמימי ממשיך בפוסט ומסביר מה עומד מאחורי הלאוים, אבל זה גאונים בערך כמו 10 הדברות מבחינתי. פשוט מעולה. מומלץ לקרוא את הפוסט המקורי [בלינק הזה](http://socialmedia.mayoclinic.org/2012/04/05/a-twelve-word-social-media-policy/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אונליין, בריאות, מדיה חברתית, מדיניות מדיה חברתית, פייסבוק, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מחקר: אפשר לנבא שיעור התחסנות באמצעות טוויטר](https://e-pochonder.com/מחקר-אפשר-לנבא-שיעור-התחסנות-בטוויטר/2011/11/20/רפואה-2-0/) **Published:** נובמבר 20, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** טוב, ההתעסקות שלי בחיסונים, טוויטר, מגיפות ועוד עלולה עוד לעייף אתכם, אבל מחקר חדש ומאיר עיניים על הכוח של טוויטר כבסיס מידע לרחשי הציבור, וכלי מהותי לשמירה על בריאות הציבור גורם לי לחזור ולכתוב. המחקר החדש שנערך על ידי פרופ' מרסל סלנטה והתפרסם לאחרונה ב- [Plos Comutational Biology](http://journals.plos.org/ploscompbiol/article?id=10.1371/journal.pcbi.1002199) ביקש לבדוק האם ניתן באמצעות הסנטימנט כלפי חיסון חדש של טוויטר להבין יותר על שיעורי התחסנות, כיצד הוא ישפיע על התפרצות המחלה בפועל ועוד. המחקר נערך אודות הכניסה של החיסון לשפעת N1H1. במסגרת המחקר בדקו החוקרים מידע על החיסון שנכתב בטוויטר על ידי 101,853 אנשים. המידע התפרסם בטוויטר באופן פומבי. **אנחנו מדברים בעיקר עם מי שמסכים איתנו** [מניתוח המידע ](https://github.com/salathegroup/vaccine-sentiment)עלו כמה מסכנות מעניינות – אנשים נוטים לתקשר יותר עם אלה המסכימים לדעתם – קרי קהילות של תומכי חיסונים ידונו בינם ובין עצמם, קהילות של מתנגדי חיסונים גם כן ישיחו יותר בינם לבין עצמם. בין הניצים תהיה תקשורת נמוכה מהסיכוי הסטטיסטי לשיחה בין שני אנשים בטוויטר. עוד עלה מן המחקר כי ניתן להשליך בין סנטימנט של משתמשים לבין שיעור התחסנות, מתוך הנחה כי בעלי הסנטימנט השלילי לא מתחסנים. כמו כן ניתן להניח מכך שהסיכוי לזיהום באותו איזור יגדל. החוקרים ביצעו ולידציה למידע באמצעות השוואת הסנטימנט שלהם לניתוח העמדות שמבצע המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) באמצעות סקר טלפוני ונמצאה התאמה טובה. על פי עורכי המחקר, השפעת המדיה והעמדות המובעות בה על ההחלטה האם לחסן או לא היא משמעותית ביותר, ועל כן ניתן באמצעות הניתוח של השיח בטוויטר לנבא באופן טוב האם אנשים יתחסנו. לדברי החוקרים הניתוח של הרשת החברתית זול הרבה יותר מהסקרים שמבצע ה-CDC וגם יעיל יותר. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** CDC, N1H1, בריאות, זיהום, חוכמת ההמון, חיסונים, טוויטר, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, סקר --- ### [גיימרים פיצחו חידה עבור מדענים](https://e-pochonder.com/גיימרים-פיצחו-חידה-עבור-מדענים/2011/10/02/בריאות-2-0/) **Published:** אוקטובר 2, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** יש אולי שחיקה באמירה "ההמון חכם מהגאון" – אבל הנה פעם בכמה זמן מגיע אלינו סיפור מרתק המאפשר לחשוף שמאחורי קלישאות תמיד מסתתרת אמת. כזה הוא הסיפור על הגיימרים שפיענחו את מבנה האנזים של הרטרו-וירוס – חידה שהעסיקה מדענים במשך 20 שנה, ולא הגיעה לפתרונה באמצעים מקובלים. הגיימרים, הם אלה המכורים למשחקי מחשב, כן אלה שאנחנו פוחדים שילדינו יהפכו להיות כמוהם – מרותקי מסך, "ללא חיים", כל היום "משחקים" במחשב. ובכן, אלה הם האנשים שפיענחו את הנושא. **מדע זה לא משחק! באמת?** הפניה לגיימרים נעשתה על ידי מדענים שנכשלו בשיטות מסורתיות של מודלים ממוחשבים אוטומטיים לפענח את מבנהו של אנזים רטרו-ויראלי בעל תפקיד חשוב בהתבגרות והתרבות של נגיף האיידס. החוקרים פנו לגיימרים המשחקים במשחק הנקרא Foldit בבקשה לקבל מודל של האנזים. מדובר במשחק המבקש מהשחקנים לפתור פאזל של קיפול אנזימים – פעולה שהם מבצעים גם בטבע – ועל ידי המשחק והקיפול מתקבלים מודלים של אנזימים שונים. המשחק המאפשר ראייה תלת מימדית של האובייקטים מאפשר קיפולים שונים במרחב. ובכן, שחקני המשחק, "קיפלו" את החידה שהציבו להם החוקרים וייצרו מודלים טובים ביותר של האנזים המדובר, כולל בחלקים מסוימים שלו, גם נקודות היכולות להוות מטרה לתרופה. לדברי החוקרים דווקא מה שעזר לשחקנים, הוא חוסר הידיעה כיצד אמור להיראות האנזים או ידע כלשהו על מבנהו. את המודלים האנושיים שיפרו ו"שייפו" בעזרת מחשבים לקבלת תוצאות מיטביות. [![פרוטאין פולדיט](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/10/foldit.png "פרוטאין פולדיט - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/10/foldit.png)מתוך פולדיטהשחקנים שסייעו בפיתרון המודל, מופיעים לצד החוקרים שהעלו את האתגר במאמר מקצועי שפורסם אודות הנושא בירחון : [NATURE STRUCTURAL & MOLECULAR BIOLOGY.](http://www.nature.com/nsmb/journal/vaop/ncurrent/full/nsmb.2119.html) קרטר קימזי, מנהל התוכנית לביולוגיה מבנית בעמותה הלאומית למדע ואחד המדענים שניהלו את התהליך מסביר בכתבה שנכתבה אודות הסיפור: "גיימרים המשחקים אונליין פתרו בעיה המלווה אותנו זמן רב. ישנו סיכוי שפיענוח זה יביא להמצאת תרופות אנטי ויראליות חדשות. אני מניח שאחרי זה חבר'ה צעירים ירצו לעשות יותר מהשיעורים שלהם במדע אונליין. זוהי דרך חדשנית לשלב בין מודלים הנבנים על ידי בני אדם ומודלים ממוחשבים". לדעתי, אין ספק שמדובר בגישה חדשה לגיוס חוכמת ההמון לפיצוח של תהליכים – כאשר המשחק מהווה כלי עזר לגיבוש הפתרון של ההמון. אלו הם מהלכים חשובים שכבר נכתב עליהם כאן, כמו הניסוי שנערך באמצעות חוכמת ההמון על תרופה – הגישה הזו מביעה לתוצאות מרהיבות בינתיים – ויש להניח שזו רק ההתחלה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** fold it, HIV, אונליין, איידס, אנזים, גיימינג, וירוס, חוכמת ההמון, מחקר, מחשב --- ### [מתה מסרטן נדיר. הרופאים שלה: תפסיקי לגלוש בגוגל](https://e-pochonder.com/מתה-מסרטן-נדיר-הרופאים-שלה-תפסיקי-לגלו/2015/06/19/uncategorized/) **Published:** יוני 19, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** השבוע נתתי הרצאה בכנס השנתי של האגודה למלחמה בסרטן. הרצאתי ניתנה לאחר הרצאתו פרופ' אבינועם רכס. הרצאתו של פרופ' רכס, אותה אני מכיר כבר כ-4 שנים הופכת מפעם לפעם הרבה יותר קרובה למה שאני מרצה, והוא סיפר לנוכחים – רופאי משפחה – שיש לחבק את הגישה של מטופלים מעורבים. בסיום הרצאותינו נשאלה שאלה האם מעבר ל"מקרי קיצון" המעורבות של החולים לא פוגעת יותר מאשר מועילה בגלל המידע הלא נכון שהם נחשפים לו ברשת. השאלה הופנתה לרכס, אבל אני עניתי, והרופא הצטער על כך כי הוא רצה תשובה של רופא. לאחרי קמה רופאה אונקולוגית בכירה וסיפרה שבחודשים האחרונים בשל הפרסומים הרבים על אימונותרפיה והתרופות החדשות, החולים לוחצים במחשבה שזו תרופת פלא וככה עולות העלויות למערכת, זה אחרי שאני אמרתי שמחקרים לרוב מראים שחולים מעורבים בטיפול שלהם עולים פחות. אציין רק כי ההתלהבות מאימונותרפיה אינה שמורה רק למטופלים, מדובר בטיפולים בהחלט חדשניים שזכו ליחס מאוד נרחב בכנסים האחרונים של מקצוע האונקולוגיה, וכן בולטות רבה במאמרים רפואיים, אלו הם המנועים לשיח התקשורתי בנושא, ואין ספק שרבים נוטעים בכך תקווה. לחשוב שיכול להיות אחרת זה נראה לי מעט נאיבי, וזה קרה עם תרופות אחרות קודם, ומתקבע לממוצע. התחושה שלי בסוף הדיון הקצר היתה לא נעימה, בשיחת מסדרון לאחר מכן אמר רופא אחד לאחר – "שהחולה בא עם מידע, גם אם ידעתי אותו קודם הוא תוקע אותי" – הכוונה לכך שהרופא מפחד ללכת כנגד הדעה של החולה מפחד לתביעה. [![יחסי רופא-מטופל אינטרנט](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/06/patient-doctor-internet.jpg "patient-doctor-internet - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/06/patient-doctor-internet.jpg) ההרגשה שלי היא שחלק מהרופאים רואים במידע שיש לחולים כאיום, ככפיה, כמשהו שמפריע לעשות את עבודתם. ואם המצב הזה יימשך אנחנו צפויים למשבר משמעותי ביחסי הרופא-מטופל. היחס הזה משתקף לצערי גם בקמפיין חשוב, אך מעט מפספס של משרד הבריאות לטובת התחסנות. במסגרת הסרטון הרופאים הבכירים בו מסבירים למטופלים שללכת להתייעץ באינטרנט זה "שיגעון" ושצריך ללכת לרופא \*במקום\* לאינטרנט. ואני אומר – טעות קשה! צריך להזמין את החולים לשיחה על אודות התוצרים באינטרנט, כי זוהי כבר התנהגות טבועה, וסיכוי גבוה שהליכה נגדה תשאיר את הרופא מחוץ לשיחה ולא "פלפלון 21" עליו הרופאים יורדים. הדבר נכון בעיקר בקרב מתנגדי חיסונים שמראש רמת האמון שלהם בממסד הרפואי נמוכה ביותר, וכעת כאשר הממסד שם עצמו אל מול הרשת בה הם מוצאים תמיכה, ברור שהרופא לא יהפוך לחלופה. יתרה מזו, סקרים רבים הראו שגם הרופאים פונים לרשת רבות, ומקור המידע המרכזי שלהם הוא [ויקיפדיה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%9b/2013/10/01/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/), אז במקום לצאת נגד, עדיף להסביר איך לעשות זאת טוב יותר ולפתוח ערוץ לשיחה (כן ידוע שיש רק 7 דקות). #### סרטן נדיר. מעט מידע. התעלמות ועכשיו, לסיפור [שפורסם בעיתונות האנגלית](http://www.dailymail.co.uk/news/article-3126052/Teenage-girl-told-stop-Googling-rare-cancer-killed-left-heartbreaking-messages-begging-doctors-seriously.html?ito=social-facebook) ממנו לקוחה הכותרת, והוא לא פחות ממדהים. הנערה ברונטה דויין אובחנה בסרטן נדיר בכבד (ibrolamellar hepatocellular carcinoma (FBC בו חולים מדי רק בכ-200 חולים בכל העולם. היא טופלה באחד מבתי החולים של ה-NHS. היא עברה ניתוח להסרת הגידול והרופאים ציינו בפניה ובפני אמה כי היא תתגבר על המחלה ותבריא. השתיים שרצו לבדוק על המחלה בשל המחסור במידע מעת הרופאים המטפלים, מצאו בחיפושים ברשת מידע באתר של עמותת החולים בארה"ב, ומידע זה הדאיג אותן, כי הוא לימד אותן שיש סיכוי רב לחזרה של הגידול, וזה בתורו עלול להיות קטלני. כאשר באו לרופאים עם הממצאים, הרופאים נפנפו אותן וביקשו מהם להפסיק לחפש מידע בגוגל! ולמרות שזה נמצא באמצעות גוגל, המידע לא היה כזה שגוי, שכן אכן לאחר זמן לא רב המחלה חזרה, וברונטה הרגישה רע מאוד, גם פיזית, אך גם רגשית תוך שהיא כותבת לא פעם שהרופאים לא מאמינים לה והיא מרגישה שזה ייגמר ברע. ואכן כך, 16 חודשים בלבד לאחר שאובחנה, במרץ 2013, נפטרה ברונטה דויין ממחלתה. הסיפור הגיע לכותרות, לאחר שאמה החליטה לשחרר בימים האחרונים את הודעות הטקסט שכתבה ברונטה לפני מותה ולצאת לציבור עם הסיפור הקשה. האם סיפרה שהרופאים היו אדישים או בעייתיים במיוחד, אך הצורך במידע וידע, והבאתו בפני הרופאים לא נעשתה כהתרסה, אלא צורך ורצון לסיוע, תמיכה וטיפול. הרופאים היו צריכים לחבק זאת, להסביר ולא להתנשא ולבקש להפסיק לגגל. אני מודע היטב לעובדה שלא כולם מעבדים מידע באותה צורה, ושהתהליכים הללו ממש לא סוגים בשושנים, אך זוהי מציאות ויש להתמודד עמה, והתנגדות לא תצלח, יש לחזק זאת פי שאומר פרופ' רכס, ולמצוא כיצד זה יכול לסייע לרפואה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Uncategorized **תגיות:** אגודה למלחמה בסרטן, אינטרנט, אנגליה, ברונטה דויין, מטופלים, נדיר, סרטן, פרופ' אבינועם רכס, רופאים --- ### [מסקנות ועדת גרמן - האם השר"פ הוא באמת העיקר?](https://e-pochonder.com/מסקנות-ועדת-גרמן-האם-השרפ-הוא-באמת-העי/2014/06/26/כללי/) **Published:** יוני 26, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** מן הכותרות של הבוקר יחשוב הקורא הסביר כי [בוועדת גרמן](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95-%d7%94%d7%93/2013/09/22/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) יש דיון ארכני של מסקנות בשאלה אחת – כן שירותי רפואה פרטיים או לא בבתי החולים. אבל בפועל יש [בהמלצות ועדת גרמן 154](http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/GermanCommittee2014.pdf) סעיפים ועוד כמה עמודי הסתייגויות, ומתוכם רק 2-3 סעיפים העוסקים ישירות בשר"פ. ההתעסקות האובססיבית כמעט של המערכת ומי שמסקר אותה בשאלה הזו אמנם חשוב אבל אני תוהה אם זו תכלית הכל בחיזוק המערכת, והאם לא היה נכון לנהל דיון מעט שונה בשאלות חיזוק הרפואה הציבורית. [![סמל הרפואה (וויקיפדיה)](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/Esculaap2-300x300.png "Esculaap2 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/Esculaap2.png)סמל הרפואה וויקיפדיה [ ](http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94#mediaviewer/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Esculaap2.png) אני ממש לא מזלזל בחשיבותו של נושא השר"פ, יש לו משמעות ערכית, ציבורית ורפואית וגם לערכי השוויון והרפואה בישראל. אבל בפועל ניתוחים וחוו"ד שנייה בבתי החולים הם חשובים אבל לא מהווים את הפעולות הכי נפוצות ברפואה בישראל. ההחלטה שלא להכניס שר"פ לבתי החולים היא מהותית, אבל על מנת לחזק את הרפואה הציבורית, הרבה יותר חשובים הסעיפים האחרים של ועדת גרמן, ואולי החלק החשוב ביותר היא משפט אחד בעמוד האחרון של ועדת גרמן. הסתייגות, אחת ששמה את כל הדוח הזה על סוג של סימן שאלה גדול. וכך כתוב, הסתייגות מפי משה בר סימן טוב, נציג האוצר בוועדה: "המלצות הוועדה כפופות למגבלות תקציביות ומגבלות כח אדם כפי שהם מאושרים ע"י הכנסת בחוק התקציב השנתי". אחרי שקוראים את ההסתייגות הזו, מבינים שהמרחק בין המילים היפות הכתובות בדוח לבין המציאות תהיה כרוכה בקרבות ארוכים ביותר! עוד עניין אחד כללי, ההמלצות בכלליותן נראות לא רע, יש התייחסות להרבה מאוד נקודות חשובות שאכן מטרידות במערכת הציבורית. אבל, המערכת עדיין מאוד ממוקדת יותר במה רופאים עושים ודרך זה מסתכלים על טובת המטופל. אין שינויים משמעותיים במודל שירותי הרפואה לאור האתגרים הקשים שהמערכת עומדת מולם של אבל יש כמה נקודות שמאוד מעודדות בתפיסה ואני מקווה שיועמקו. אז הנה התייחסות לכמה נקודות שאני רואה בהן חשיבות: 1\. הפתיחה עם רופא הקהילה – מסר חשוב שרופא המשפחה בקהילה הוא נקודת הכניסה למערכת וכך הוא פותח את הדוח עם ההצהרה שהוא זה שצריך להיות מנהל הטיפול. הייתי מוסיף שהוא צריך להיות השותף של המטופל בניווט במערכת ובניהול המחלה. 2\. הורדת הנטל הביורוקרטי של אישורים של רופא משפחה להמלצות וכו' יסייע להרבה מטופלים וגם לרופאים ולטעמי יכול להוריד עומס תורים שמטרתם בעיקר אישור מסמכים שנכתבו על ידי רופאים מומחים. 3\. בסעיף 6 יש התייחסות למידע הרפואי של המטופל והעברתו לרופא המטפל. חשוב ביותר, לטעמי ההמלצה הזו דיי מיושמת על ידי מערכת המידע הרפואי שנפרסה בין בתי החולים לקופות. זה מצד אחד מקל על המטופלים שלא צריכים להיות הבלדרים של המידע. אבל הבעיה שלי עם זה, היא מדוע לעזאזל המידע הזה לא צריך להיות שקוף למטופל – למה המטופל לא צריך לקבל את הכל, ואני מתכוון כל המידע שלו באופן פשוט וממוחשב. עוד נקודה חשובה היא ההמלצה להעברה ממוחשבת של כל התיק הרפואי של המטופל מקופה לקופה, לאור זה שעד היום המידע שהועבר היה יחסית נמוך. נקודת אור בנושא של תפקיד המטופל בתיק הרפואי שלו, היא האפשרות שהוועדה ממליצה לתת לחולה להוסיף פריטים לתיק הרפואי שלו, בכפוף לאישור הרופא. [![יעל גרמן](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/08/525583_506476222703455_271354409_n-275x300.jpg "יעל גרמן - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/08/525583_506476222703455_271354409_n.jpg)השרה יעל גרמן מתוך עמוד הפייסבוק 4.שיפור זמינות רפואה שניונית – חשוב ביותר, אם כי אני תוהה עד כמה באמת יש משאבים ספייר במערכת. נראה לי שמודל שיתוף הפעולה בתי חולים קהילה הוא מעניין. השאלה היא מה הישימות שלה. 5\. שיפור קשר קהילה בתי חולים – קריטי וחשוב. נקווה שיקרה ויצלח. הרעיון הוא לבנות מערך תיאום של קופת החולים בתוך בית החולים ולהכניס את הנושא בהסכמי בתי החולים והקופות. 6\. שינוי הסדרי הבחירה – [העצמת היכולת של המטופל](http://e-pochonder.com/%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%99-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%96%D7%95%D7%96-%D7%94%D7%96%D7%99%D7%96/) בבחירת בתי החולים, ויצירת מערכת תנאים שאם אינם עומדים בה הבחירה של המטופל תשוחרר ממגבלות של הקופה, לטעמי זהו צעד גדול שיגביר את התחרות בין בתי החולים, תשפר את איכות השירות וכן נותנת סוף סוף למטופל בחירה יותר גדולה. 7\. מרכז תורים ארצי עם שקיפות ברשת – חשוב ביותר, וייתן למטופל יכולת אמתי להבין היכן הוא עומד ומה יכול להיות. חשוב חשוב, משרד הבריאות צריך לבנות מסד מידע שיאפשר למפתחים להתחבר ולייצר אפליקציות וכלים עבור המטופלים לנגישות פשוטה וחכמה לנתונים. אל תשאירו את זה ברמת אתר ממשלתי שעלול להיות לא נגד ונוח. 8\. שיפור השירות – הדגש על נושא השירות הוא חשוב, רק שצריך מנגד לחזק גם את האיכות הרפואיות ולראות שהאחד לא הורס את האחר. חלק מהותי כאן הוא כלי המדידה שיישומו כדי לעקוב אחר הדברים. העובדה שהוכנו סעיפים של שקיפות לציבור ופרסום ממצאים הוא קריטי, ויוודא שאכן הדברים יטופלו. 9\. המלצות לקידום שירותים ממוחשבים ודיגיטליים בבתי החולים הן המלצה חשובה ביותר, שאני מקווה שתסייע בשיפור השירות. 10 מינוי ממונה חווית המטופל – אולי ההמלצה הכי מדהימה בדוח, זהו תפקיד הקיים במערכת האמריקאית, והוא תפקיד קריטי למערכת והמקום ממנו אולי יצמח שיתוף מטופלים בתוך המערכת. 11\. כוח אדם – הלוואי ויצלח, הגדלת כוח האדם של רופאים ואחיות לגדלים שיאפשרו את הזמינות בסעיפים הראשונים של הדוח, אבל המשמעות הכספית של זה היא לדעתי משמעותית ואני תוהה אם משרד האוצר יעמוד בזה. 12\. עדכון סל הבריאות – המספר שהושג בוועדה הוא לא משהו, עדכון של 0.8% מהתקציב, הרבה פחות מה-2% הדרושים, אבל לראשונה יש מספר שממנו לא רוצים לרדת וזה חשוב. אני תוהה אם יצליחו לעגן זאת ולא להוריד באיזה חוק הסדרים. 13\. שינויים בתקצוב הקופות – אמנם יש כמה שינויים משמעותיים, אבל זה עוד צריך אישור של משרד האוצר, יהיה מעניין לראות האם יצלח. זה קריטי להצלת המערכת. **[ועדת גרמן](https://www.slideshare.net/themarkertlv/ss-36297102 "ועדת גרמן")** from **[themarkertlv](http://www.slideshare.net/themarkertlv)** יש עוד ועוד סעיפים חשובים בדוח, מומלצת הקריאה הכוללת. לטובת הדוח הזה עומד שמו, דוח ועדת גרמן שהיא שרת הבריאות ולכן לא יכולה לקבור את הדוח של עצמה. עוד יתרון, אני מקווה , הוא החברות של גרמן במפלגתו של שר האוצר מה שעשוי לייצר רוח גבית תקציבית, אבל…וזה אבל גדול, חזרה להערת השוליים של משה בר סימון, מה שנראה טוב על נייר הסיכום, ייראה טוב רק אם ייושם, בייחוד בנקודות התקציביות הגדולות. דברים שכדאי לחשוב לעתיד – לשים בוועדות הבקרה השונות על שירות וכו', גם מטופלים ואולי לפתח מדדים נוספים על בסיס התובנות שלהם, לגרום לשקיפות מקסימלית של המידע הרפואי, ולקדם העצמת מטופלים במערכת. שינוי נוסף שיהיה חשוב, הוא שינוי בסיס התשלום במערכת, מתשלום על ביקורים, לתשלום על תוצאות ואיכות… יש כמה נקודות בדוח שיש דברים בכיוון, אבל צריך להעמיק את זה כדי לשנות את המולים של מתן שירות רפואי והשתכרות הרופאים כך שיוכלו להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה. בקיצור, שיהיה לכולם הצלחה, כי זה הבריאות שלנו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה **תגיות:** המלצות, העצמת החולה, ועדת גרמן, טכנולוגיה, שר"פ --- ### [אינטרנט, זה טוב לבריאות?](https://e-pochonder.com/17/2011/04/12/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 12, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** אתחיל בסיפור אישי. לפני 12 שנה אבא שלי אובחן כחולה בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קינס, מחלה קשה וארורה שבגללה סיים את חייו 6 שנים מאוחר יותר. כבר כתבו על זה לפני, אבל ברגעים קשים שכאלה משפחות נוטות להתאחד סביב המשימה, ולכל אחד במשפחה יש תפקיד. אחד התפקידים המרכזיים שלי ב"צוות המשימה" היה להשיג מידע על המחלה, על הטיפולים, על המשמעויות השונות ובכלל. בשנת 98' לא היו רשתות חברתיות, היו אתרים רבים, ניוזלטרים ופורומים של חולים ובני משפחותיהם. בשנים הללו למדתי להכיר את כוחה של הרשת במלוא המובן, וגם למדתי להשתמש בה, לדלג בתוכה, למיין בה מוץ מתבן ולהכיר לעומק את תחום הבריאות ברשת מצדו של החולה. באינטרנט גיליתי כלים רבים של ידע ומידע מפורט. גיליתי את היכולת להגיע למקומות שבלעדיה לא הייתי מגיע בחיים. לדוגמא – האפשרות לפנות למרכז הסרטן מהגדולים בעולם בסיאטל ולבקש חוות דעת שניה בחינם רק בגלל שפניתי באינטרנט (השנה אז בערך 2001). ללמוד על חוויות של אחרים ולקבל מהם עצות ותובנות על תהליכים דומים למה שחווינו אנו. גיליתי פורומים מעמיקים וחשובים לתמיכה בחולי לימפומה ובני משפחה…. גיליתי את האפשרות ללמוד על ניסויים קליניים שונים מהאתר של מרכז הבריאות הלאומי של ארה"ב (NIH) ועוד. למידע הזה היתה חשיבות רבה – באנו לרופא עם שאלות על ניסויים קליניים שונים, על תרופות חדשניות שטרם היו בארץ באותה תקופה. כמו כן למדתי וסייעתי לאבא שלי לדעת מה הוא עלול לחוות בטיפולים השונים, ולדעת האם הטיפולים הם אלו המקובלים ועוד ועוד… זו הסיבה שאני מאמין גדול ביכולת של הרשת לסייע, להעצים ולשפר את יכולתו של החולה להתמודד עם מחלתו. מה שלמדתי אז על האינטרנט היה שיעור חשוב, אחד מני רבים באותה תקופה. היכולות שפיתחתי ברמה האישית סייעו לי בהמשך הדרך באופן שאני לא יכול לתאר – גם בהתמודדות עם מחלתו של אבא שלי, וגם בחיי האישיים והמקצועיים בכלל. הערת שוליים לעניין זה היא העובדה שאת כל זה למדתי ברשת באנגלית, לצערי בעברית המקורות והיכולות היו דלים. כיום הם השתפרו אך עדיין ארוכה הדרך. מנגד יש הטוענים, שהשימוש ברשת הוא פשוט פרצת אבטחה במקצוע הרפואה. לא סתם לומדים 12 שנים על מנת להיות מומחה ברפואה, כל מקרה רפואי הוא שונה במקצת מהאחר, ולא תמיד המידע ברשת אמין, מעודכן ומהימן. ישנם אתרים רבים בעייתיים ביותר, המציעים שיטות טיפול מפוקפקות, פורומים בהם המייעצים הם סוגי משנה של אחיטופל, והנזק הבריאותי שיכול להיווצר מהליכה בדרכם היא עצומה. למרות כל מה שכתבתי קודם, אני מסכים, הרשת מציעה את הכל – הטוב והרע – ולכן אני לא תומך בהחלפת הרופא המטפל בפורום הקרוב למקום מקלדתך. אני כן תומך בשילוב ובאפשרות לאתגר את הרופא ואת המערכת על מנת לראות שהטיפול שמקבלים הוא הטוב או לפחות המתאים ביותר. אז הנה כמה עצות לחומר מהימן ברשת: **בדקו מי עומד מאחורי המידע** – שיפוט של מידע באתר אינטרנט צריך להתחיל [באודות האתר](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9/2013/11/12/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) – שם (כך צריך לצפות) יוסבר מי הגוף שעומד מאחורי המידע, מהי האחריות שלו, וממנו ניתן יהיה להסיק על אינטרסים כאלה או אחרים. ברוב המקרים, האתרים השייכים לסוכנויות ממשלתיות או ציבוריות הם אמינים ביותר, כך גם אתרים השייכים למו"לים של ירחונים רפואיים המיועדים לרופאים. ישנם גם אתרים גדולים שבהם המידע הוא אמין. **מתי עודכן לאחרונה** – שימו לב לתאריך העלאת המידע שאתם קוראים, הרפואה מתקדמת ואיתה משתנות תפיסות טיפול, מתחדשות טכנולוגיות שונות ועוד…לכן מידע מלפני 5-6 שנים עלול להיות מיושן ולא מעודכן. **הצליבו מקורות** – ראיתם מידע מעניין באתר אחד, בדקו אותו בעוד אתרים על מנת לראות האם הוא מקובל או מפורסם, שאלו עליו בפורום, נסו לבחון אותו לעומק לפני שרצים ליישם. עצות הניתנות ברשת הן לא הוראות לביצוע – פורום באינטרנט, יהיה מנוהל על ידי רופא או על ידי חולים אחרים אינו תחליף להוראות הרופא. פורום כזה יכול לסייע כמעיין מנוע חיפוש חברתי – למצוא בו עצות וכיווני חשיבה, רעיונות חדשים ולפעמים טיפים חשובים ביותר. חשוב לקחת את הכל בערבון ולהצליב עם איש מקצוע – בייחוד אם מדובר על טיפול משמעותי ולא עצה לשיפור איכות חיים קטן. **הירשמו לעדכונים** – יהא זה RSS , ניוזלטר עקיבה אחרי טוויטר שמוקדש לנושא הרצוי, לשמור על קבלת עדכונים זה דבר חשוב, ומאפשר לקבל אל תיבת המייל, או הפיד שלכם ללא צורך ללכת לבדוק במגוון אתרים עדכונים שונים. **ניסויים קליניים** – אתר מכון הבריאות הלאומי בארה"ב מכיל רשימה אדירה של ניסויים קליניים, מדובר לרוב במחקרים הבודקים טיפולים חדשים ביותר, במקרים רבים זוהי דרך יעילה ביותר לקבל תרופות יקרות, אן לתת עוד צ'אנס כאשר כל המוכר כבר נגמר. מדובר באתר אמריקאי לכן לרוב הניסויים יהיו כאלה שקשה להתקבל אליהם, אבל…הדפיסו והראו לרופא, לפעמים זה יכול לסייע. בארץ לצערנו אין אתר מסודר המרכז את כל הניסויים הקליניים הנערכים, אבל נערכים רבים כאלה ושווה גם לשאול את הרופא או בפורום רלוונטי. לבסוף אני רוצה להציג סרט לא ארוך מתוך כנס שנערך בארה"ב בנושא החולה בעידן האינטרנט – הנקרא גם e-Patient . הוא מספר על שני מקרים אמיתיים שקרו בעקבות התייעצות באינטרנט, זה באנגלית בלבד אבל שווה את הזמן. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [החיפוש באינטרנט הוא הסטטוסקופ החדש](https://e-pochonder.com/החיפוש-באינטרנט-הוא-הסטטוסקופ-החדש/2012/08/05/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 5, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** מדי כמה זמן מגיע המחקר הזה שאתם מצפים לו. אצלי מסתבר שזה לרוב מחקר של גוגל. אני מאוד אוהב את המחקרים שלהם, כי הם מספקים מספרים לתחושות הבטן. תחושת הבטן שלי אומרת שיש המעטה בהערכה של השימוש של הרופאים ברשת האינטרנט ובדיגיטל בחייהם המקצועיים. כן, יש תפיסה מוזרה שרופאים לא ישתמשו בגוגל למציאת מידע. מבחינתי זו חשיבה לא הגיונית. אז הנה הסקר של גוגל, הנתונים אמריקאים, אבל המגמה שתראו היא ברורה. הסקר נערך בקרב 506 רופאים, באמצעות האינטרנט (קצת מטה את התוצאות) והושלם יחד עם ראיונות עומק, הוא בוצע על ידי מכון המחקר מנהנטן ריסרצ' המתמחה מזה זמן בנתונים על הרופא האמריקאי, בשיתוף גוגל. מכון המחקר מבטיח כי מדובר במדגם מייצג של הרופאים בארה"ב. **החיפוש הוא הסטטוסקופ החדש:** - 99% מהרופאים משתמשים במחשב בקליניקיה, 87% עושים שימוש בסמארטפון או בטאבלט בקליניקה הרפואית שלהם. - כאשר הרופאים מחפשים מידע רפואי לצורך החלטה קלינית הם מבלים פי שניים זמן בחיפוש מידע ברשת מאשר חיפוש במקורות אופליין - 98% מבצעים חיפוש מהמחשב הנייח, 56% מהרופאים שלהם יש סמארטפון עושים חיפוש מהסמארטפון (חיפוש מידע מהיר), 63% מבעלי הטאבלטים עושים חיפוש באמצעותו - מרבית הרופאים מתחילים בחיפוש אונליין את החיפוש אחרי מידע רפואי - 84% מהרופאים עושים חיפוש יומיומי באמצעות גוגל, בממוצע הם מבצעים שישה חיפושים ביום. 39% עושים חיפוש באמצעות אתרים המיועדים לרופאים, 7% אחוז מגיעים לאתרי תרופות של חברות תרופות ו-7% לאתרי התאגיד של חברות התרופות. - 77% מהרופאים מחפשים באינטרנט בין תורים של פציינטים - 84% מחפשים מצב רפואי או מחלה, 56% מחפשים את השם הגנרי של תרופה כלשהי, מחצית מהם מחפשים את שם המותג של תרופה. - 1 מכל 3 לוחץ על הקישור הממומן הראשון - 93%! מבצעים פעולה בעקבות החיפוש, כאשר 67% חולקים את המידע שמצאו עם החולה [![רופאים אונליין מתוך המחקר של גוגל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/08/google-physicians.png "google physicians - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/08/google-physicians.png)פי שניים באונליין **הרפואה היא ניידת:** - 48% משתמשים בחיפוש בסמארטפון, 34% עושים שימוש באפליקציות רפואיות והשאר מקלידים שם של אתר לדפדפן הנייד. - 49% מבצעים חיפוש יומיומי בסמארטפון - 51% מבעלי הסמארטפון ו-69% מבעלי הטאבלט מצאו את המידע הרפואי שהיו צריכים באמצעות הסמארטפון - 62% ינטשו אתר אם אינו מותאם למובייל שלהם - 50% מהרופאים שמצאו מידע בסמארטפון יחלקו אותו עם החולה. **וידאו ברשת, כלי חינוכי:** - רופאים מבלים 6 שעות בשבוע בצפייה בוידאו ברשת, כאשר מחצית זה חומר מקצועי - רופאים מבלים 8 שעות מול הטלוויזיה - הרופאים שצופים עושים זאת: 67% מהנייח, 13% מהסמארטפון, 29% מהטאבלט - כאשר הוידאו הוא לצרכים פרטיים 87% ראו אותו ביוטיוב - כאשר הוידאו הוא לצרכים מקצועיים – 67% ראו אותו במדסקייפ, 44% ביוטיוב, 28% באתרים של חברות תרופות המסקנות מהמחקר הזה ברורות, [מי שרוצה להביא מידע לידיעת רופאים](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%a7-%d7%98%d7%a7%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%9f-bmj-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92-%d7%90%d7%91%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%a7/2013/12/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/), חייב לייצר עוגן ברשת ולדאוג לקדם אותו במילות החיפוש הרלוונטיות. הרופאים מחפשים מידע ברשת לפני החלטות קליניות שלהם, ומי שלא ייתן מענה יפספס. עדכון: מחקר חדש של מנהטן ריסרצ' מצא מספרים מהממים של שימוש בסמארטפונים גם אצלרופאים טורקיים. על פי מחקר חדש שנעשה בקרב 200 רופאים טורקיים נמצא: - 64% מהרופאים משתמשים בסמארטפון לצרכים מקצועיים, ו-35% משתמשים בטאבלט לצרכים מקצועיים - רופאים בטרוקיה משתמשים באינטרנט במהלך היום, 60% עושים זאת בין מפגשים עם חולים לצורך קבלת מידע מקצועי ממאגרי מידע ממשלתיים - 20% משתתפים בתוכניות מידע לצרכי קידום מכירות של חברות תרופות הנמצאות באינטרנט, ו-59% אמרו כי היו מעוניינים לעשות זאת על פי [הפרסום באתר PMlive](http://www.pmlive.com/digital_intelligence_blog/archive/2012/aug_2012/turkish_doctors_smartphones_ipad_iphone?utm_campaign=dailycontent&utm_medium=email&utm_source=fulllist) של הבלוגר והעורך המצוין דומיניק טייר, המספרים הללו דומים למספרים בכל אירופה. כך שאם מקודם יכולנו להגיד, טוב, זה אמריקאים…עכשיו זה טורקים. מעניין מה המצב בארץ? ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, אונליין, אייפון, אינטרנט, אפליקציה, גוגל, חברות תרופות, חולים, מידע רפואי, מנהנטן ריסרצ', סלולרי, סקר, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [ירחון Surgery מקדיש ספיישל מערכתי למדיה חברתית](https://e-pochonder.com/ירחון-surgery-מקדיש-ספיישל-מערכתי-למדיה-חברת/2011/07/31/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 31, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** לא פחות משישה מאמרי Editorial בנושא האפקטים השונים של המדיה החברתית על מקצוע המנתח ועל הקולג' האמריקאי של הכירורגיה (ACS) הוקדשו בירחון Surgery של חודש יולי. זוהי פעולה לא רגילה [בירחונים רפואיים מדעיים](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%a7-%d7%98%d7%a7%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%9f-bmj-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92-%d7%90%d7%91%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%a7/2013/12/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/), ומדגישה את העובדה שהמדיה החברתית משנה את מקצוע הרופא ועולם הרפואה באופן מהותי יותר ממה שנראה מבחוץ. מעטות הן התופעות המקבלות כל כך הרבה מאמרים מיוחדים, ועוד תופעה שאינה רפואית במהותה, אינה מגיפה או תגלית רפואית פורצת דרך. כל הכותבים שהשתתפו במה שאפשר לקרוא לו "ספיישל" מסבירים למה הם רואים במדיה חברתית פקטור חשוב ברפואה ומביאים דוגמאות לטיעוניהם.אין לי מנוי לירחון, אך דניס זילבר, אישה רבת פעלים בתחום המדיה החברתית והבריאות, מארגנת כנסים, ומקדמת את התחום בצרפת ובאירופה בכלל [כתבה פוסט](http://www.denisesilber.com/ehealth/2011/07/surgery-journal-on-socialmedia.html) על הנושא ואביא כאן את הדברים כפי שהיא מציינת. #### **המאמר הבא נקרא**: כיצד מתמחים בכירורגיה משתמשים במדיה חברתית **במאמר** על מדיה חברתית בבית הספר לרפואה מציינים הכותבים את הדוגמאות הבאות: - פייסבוק ככלי לארגון פגשות ושיתוף במידע. - יוטיוב ככלי ללימוד ויזואלי של נושאים מדעיים מורכבים, בדיקות גופניות שיש לבצע, פעילות אבחונית. - יוטיוב ואייטיונס ככלי לשמיעת הרצאות ממוסדות לימוד אחרים. - צפיה בפרוצדורות ניתוחיות באמצעות האינטרנט בעת התמחות בכירורגיה על מנת להתכנון לניתוח דומה ביום שיבוא למחרת (קצת כמו הוידאו בכדורגל…) - הקלטת הרצאות ויכולת להוריד אותם כפודקסט מחות ללימודים ולשמוע בזמן הפנוי. - צויצים שבועיים המחוברים לדיונים הנמצאים בבלוג כך שמתמחים יוכלו לאגור מידע וידע באופן יעיל יותר, וכמובן להיות מעורבים יותר. - קבוצות לימוד וירטואליות בהם ניתן להעלות שאלות לדיון, לשמוע יחד מומחים, לבצע דיון שנעשה לרוב בביקור רופאים, לחלוק בזריזות מידע עדכני מכנסים, מחקרים ועוד. המאמר מסביר ש *"…the medical field should incorporate the Internet and its social networking sites into the network of healthcare delivery"* והוא מביא דוגמאות: - באתר AccessSurgery.com מאפשרים למנהלי ההתמחות להכין סילבוסים, לאפשר בחינת המתמחיום ולחלוק לינקים למקורות מידע רלוונטי. - [בפורטל של סילבוס](https://portal.surgicalcore.org/) ההתמחות מהמעוצה של המתמחים בכירורגיה בארה"ב מקדמים לימוד עצמי באמצעות מתן נגישות למקורות מידע ומשאבים - צפיה, השתתפות והצגה של מחקרים בכנסים רפואיים באופן דיגיטלי מרחוק. - אתרים המאפשרים למוד של רופאים באופן דיגיטלי ומתבצע שיח אודות בתי ספר לרפואה כגון: Tiromed.com, DoctorsHangout.com, forums.studentdoctor.net #### המאמר הבא הירחון: מדיה חברתית במקצוע הכירורגיה – עמדתו של מנהל תוכנית התמחות נקודות מרכזיות במאמר: - ישנה חשיבות גבוה להנחיות ברורות. רופאים צריכים להיות ברורים כאשר הם מבטאים עמדה אישית. אל להם להתייחס למקרה ספציפי תוך חשיפת זהות המטופל - הפורטל של הקולג' המאריקאי לכירורגיה (ACS) שיחה דו כיוונית באופן חלקי, לחברים יש פרופיל בפורטל. - לארגון יש רשת חברתית של חברי הארגון הנקראת Sages Pages והיא ממלאת תפקיד פייסבוקי בתקשורת של הרופאים המאמר הבא נקרא מדיה חברתית בתחום הבריאות: מנתחים והמטופלים שלהם דוגמאות מעניינות מתוך המאמר: - ערוץ יו טיוב של [ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין](http://www.youtube.com/user/NEJMvideo) - סדרת הרצאות מוקלטות בפורמט המתאים לאיי פוד הועלת לאיי טיונס על ידי אוניברסיטת אלבטה בקנדה, הסדרה נקראת כירורגיה 101 (Surgery 101) - מידע מוקלט באיי טיונס של אונק הארוורד, ייל, ו-MIT - [HealthBlawg](http://healthblawg.typepad.com/healthblawg/) - [IncidentalEcon](http://theincidentaleconomist.com/) **מאמר נוסף נקרא** מאמצי המדיה החברתית והקולג' האמריקאי לכירורגיה (ACS) נקודות מעניינות שנמצאי על ידי דניז זילבר: לארגון נוכחות במדיה החברתית : 1484 עוקבים לערוץ הטוויטר, 924 אוהדים בעמוד הפייסבו, ערוץ יוטיוב ועוד כלים אינטרנטיים על מנת לייצר תקשורת עם חברי האיגוד. ציוני הפעילות – האתר twittergrader.com נתן לערוץ שלהם ציון של 97 מתוך 100. העוקבים אחר הערוץ הם חברי קונגרס, חברים באיגוד, יועצים בתחום הבריאות, עיתונאים, וכן נערך אירוע טוויטר חי בערוץ בעת הקונגרס שלהם ב-2010. דיום פאנל שעלה בלייב גם בטוויטר. נשלחו בו 230 ציוצים. הוקם פורום אינטרנטי מיוחד על מנת לאפשר לנתחים הנמצאים באיזורים ספר לדון עם חבריהם, להתייעץ, לשתף פעולה ולעשות נטוורק (לא לכולם יש עם להתייעץ בנקודות מרוחקות מאוד) המאמר האחרון נקרא שירותים באמצעות מדיה חברתית: השלכות עבור הדור הבא של הרופאים להלן ציטוט שמביאה זילבר: *"There may be a 6-fold increase in use of social networks by the next generation of physicians. Residents and medical students are at risk of having their profiles viewed by unintended persons. Since Society expects physicians to embody integrity, it is important for institutions to prioritize the integration of social networks."* אין ספק שהממסד הרפואי מתחיל להבין כי הרשת והמדיה החברתית כאן כדי להישאר והיא עומדת לשנות הרפואה, ויש לנצל ולתעל את הפעילות לטובת שיפור מקצוע הרפואה, ייעול דרכי עבודה בו ושיפור, ולא התנגדות וקפיאה על השמרים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** Surgery, אינטרנט, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [לקחים דיגיטליים מלידה אנלוגית](https://e-pochonder.com/לקחים-דיגיטליים-מלידה-אנלוגית/2013/07/02/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 2, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** מי שעוקב אחר הבלוג, חוץ ממני, בטח שם לב שקצת נעצרתי, אז הסיבה היא בעיקר בגלל לידת בני השני, ששמו בישראל עודד. הלידה התרחשה [בבית החולים](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/2013/11/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) מאיר בכפר סבא ועברה באופן מעולה, עם שירות ויחס מעולים מצד הצוות. כשסיימנו אני כמובן עשיתי חשיבה מחדש על התהליך שעברנו ומה ממנו היה יכול להיות יותר דיגיטלי. ככלל לידה היא תהליך אנאלוגי לחלוטין, מגיעים, בדרך כלל בסוג של מצוקה כזו או אחרת, מדובר בתהליך ביולוגי עתיק יומין, שכיום מנוהל בסביבה רפואית. אבל מצד שני יש הרבה אלמנטים הקשורים לטכנולוגיה בלידה – החיבור המתמיד למוניטור של צירים וקצב לב העובר, מדידת לחץ הדם, ובקרה מתמדת שלל הצוות. עוד כמה נקודות ששמתי אליהם לב, הוא העובדה שבחדר הלידה יש מחשב ובו הצוות מדווח על כל בדיקה, בכתיבה במחשב, כל איש צוות שבה לאחר מכן רואה את מה שנכתב לפניו, כולם כותבים ללא כתב יד, גם ההוראות של הרופא, כך שאי ההבנות יכולות להיות פחות מהותיות מאשר הטבלאות הגדולות הללו שהיו תלויות פעם על מיטות החולה (ועדיין תלויות בחלק מהמחלקות). מצד שני פלט הנייר של המוניטור אמנם משודר לטלוויזיה חיצונית למעקב הצוות כאשר אין מישהו בחדר, אבל בתוך החדר יש פלט נייר שעדיין מהווה מסמך שהרופאה והמיילדת מסתכלים עליו. וזאת למרות שכל רופא שנכנס לחדר מצויד בטלפון חכם. האם לא ניתן לחבר את הפלט אל הרופא באפליקציה ובכך לאפשר לו לעקוב אחר המתרחש גם שאינו מול הטלוויזיה במחרכז המחלקה, כי הרופאים זזים והרבה במתחם היולדות. שלא לדבר על האפשרות לקבוע התראות לסכנה, שאוטומטית במצב מסוים הרופא מקבל התראה שעליו לגשת לחדר של יולדת מסוימת. גם למיילדות צריכה להיות הנגישות הזו. כמובן שזה גם יחסוך את המון הנייר שיוצר מפלט המוניטור. אותו דבר ג על מדידות החום ודופק, האם לא ניתן שיוזנו אוטומטית לתיק הרפואי? אני מניח שכן, ואני מניח שכך יהיה. #### **אפליקציה לאחר לידה** לאחר הלידה הורדתי אשתי לאייפון שלה את אפליקציית בייבי זון, את האמת לא ידעתי אם תשתמש, בעבר חשבתי שלא כל כך משתמשים בזה. אבל הפלא ופלא, האפשרות למדוד הנקות ולזכור זמני הנקות הפך בתוך שבוע וקצת לרוטינה עבור אשתי שתחיה… והיא לא חיית אפליקציות. מסתבר שזה פשוט נוח, הטלפון שם ממילא, ואפילו בני הבכור כבר יודע להביא לאמא את הטלפון עם האפליקציה פתוחה. #### בייבי זון החוויה הזו מגבירה בי את האמון שאכן לאפליקציות שעונות על צורך נכון יש עתיד ותקווה. כמו כן שלטכנולוגיה יש יכולת לשפר את התהליך הרפואי. זה לא פשוט, זה לא טריויאלי כלל וכלל.. אבל זה קורה לאט ובהחלטיות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אורי גורן, בריאות, דיגיטל, לידה, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [תוכנה תזהה לפני הרופאים האם לפגים יש זיהום](https://e-pochonder.com/תוכנה-מזהה-לפני-הרופאים-האם-לפגים-יש-זי/2011/04/16/רפואה/) **Published:** אפריל 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** זוכרים אותו, את המחשב עם השם המקסים – ווטסון. כן,כן..זה שניצוח שני אלופי אלופים בשעשועון האמריקאי המיתולוג – Jeopardy, ובכן זה היה עוד אחד מניצחונותיו של המחשב על האדם במובן של יכולת חישוב ואף פיצוח רמזים. בעבר היה זה "כחול עמוק" שגבר על אלוף העולם בשח גארי קספרוב. ובכן אם חושבים על זה, מה יש כעת לווטסון לעשות מחוץ לאולפן הטלוויזיה, כנראה שלא הרבה. אך הנה רופאים מקנדה מנסים לנצל את היכולות של פיענוח מידע של ווטסון לטובת הרפואה – במסגרתו הם מנסים לראות האם יוכל להתריע מוקדם מהרגיל על כך שהתינוקות לקו [בזיהום חמור](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/2013/11/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/). **מידע לא הולך לאיבוד** תינוקות המאושפזים בטיפול נמרץ מוקפים בהמון מכשירים המנטרים באופן רציף את מצבם הרפואי. המכשור הרב הזה עוקב אחר – א.ק.ג, קצב לב, קצב נשימות, רמת חמצן בדם, חום ולחץ דם. המעקב הזה מייצר זרם של מידע שכיום נבדק נקודתית פעם בכמה זמן, או כאשר יש סטייה חדה או תקלה. בעומס הקיים ביחידות הללו אין ספק שחומר ומידע רב מתבזבזים. קרולין מקגרגור, מאוניברסיטת אונטריו, עובדים על פיתוח תוכנה שתאפשר לשמור את כל המידע הזה ולייצר ממנו משמעות קלינית. התוכנה קרויה בשם ארטמיס – שהיתה אלת הציד. התוכנה אוספת משמונה מיטות במקביל את כל המידע שנאגר במכשור שצוין קודם.התוכנה יכולה גם להיכנס למתיקו הרפואי של התינוק ולקבל מידע נוסף כגון משקל לידה. על בסיס המידע הנרחב הזה מנסים החוקרים לייצר אלוגרתימים שונים שיאפשרו לנתר מתוך כל המידע הזה ולייצר התראה בדבר סמנים מוקדמים לזיהומים חריפים עוד בטרם רואים ואחיות אבחנו את הנושא.. על פי החוקרים, הצורה בה נהוג כיום לאבחן זיהומים אצל תינוקות נושאת בחובה הרבה אבחוני יתר (False positive), קרי אבחון של זיהום שלא היה, הגורר אחריו טיפול בתרופות מיותרות, והארכה מיותרת של משך האשפוז. לטענת מקרגור תינוקות שאובחנו כחולים בזיהום הכפילו את שהותם בטיפול נמרץ. כבר בשלב זה הצליחו החוקרים להוכיח כי ארטמיס מביאה תועלת – היא מסוגלת לאבחן דום נשימה בשינה, שעליה בשכיחותם בקרב תינוקות המפתחים זיהום. כמו כן מסוגלת המערכת לזהות שינויים בקצב הלב הנחשבים לסמנים מוקדמים לזיהום, ומופיעים עד 24 שעות לפני הסימפטומים האחרים. ארטמיס פותחה על בסיס מערכת אינפוספרה שבדומה לווטסון נולדו לאור מחקר שנערך ב-IBM אודות האפשרות שתוכנות יבצעו החלטות על בסיס מידע המגיע במהירות רבה ממקורות מידע רבים ושונים. **תוצאת מחקרים – עד סוף השנה** כעת החוקרים בודים שני אלוגריתמים שונים המשתמשים בתגליות הללו, ותוצאות המחקרים עתידות להתפרסם בהמשך השנה. המשמעות של תוכנות כאלה הבאות לעזרת הרופאים, יכולות לעשות שינוי של ממש ברפואה – אין ספק שזה יכול להקל בדיוק על מערכת רפואית הנמצאת בלחץ רופאים, שעלולים בגללו לפספס באבחון. זה כמובן לא מחליף את הרופא, אך זהו עזר גדול. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה **תגיות:** ארטמיס, ווטסון, זיהום, מחשב, תוכנה, תינוקות --- ### [ההמון יהמר על האבחנה הנכונה](https://e-pochonder.com/ההמון-יהמר-על-האבחנה-הנכונה/2013/04/25/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 25, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** שווקי חיזוי ([Prediction markets](http://en.wikipedia.org/wiki/Prediction_market)) הנם כלי מוכר לניבוי תוצאות. הכלי מאפשר לאנשים להמר על תוצאה רצויה בעתיד, ועל ידי כך שכמות גדולה מספיק של אנשים מהמרת על ניבוי כלשהו לרוב מתקבל ניבוי יחסית אמין. דוגמה מוכרת ביותר לכך הם שווקי ההימורים על מדינה זוכה באירוויזיון. עכשיו סטארט אפ חדש בשם [Crowdmed ](https://www.crowdmed.com/)מבקש לקחת את המודל הזה ולהפיק ממנו ערך באבחון של מחלות מורכבות. הרעיון יחסית פשוט, אך מהפכני ביותר, חולים יוכלו להירשם לאתר ולהעביר את כל המידע הרפואי הרלוונטי שלהם, מנגד יירשמו לאתר אנשים שיוגדרו בלשים רפואיים (כרגיל באנגלית זה עובד יותר טוב: Medical Detectives שבראשי תיבות זה כמו ראשי תיבות של רופא MD) ואלו יוכלו לנבור במידע שיוצג אנונימית ולהציע אבחנה, או להמר על האבחנה שנראית להם כנכונה ביותר. אם הם צדקו הרי שהם זוכים. **ההמון מסייע או מפריע?** עכשיו שסיימתי לכתוב את הפסקה הזו, מה יכול להיות יותר הגיוני מזה? ובכן הרעיון של מקים החברה, ג'ראד היימן, שנחשפה לראשונה ב-TEDMED בארה"ב וכבר גייסה 1.1 מיליון דולר, הוא להפוך לכלי סיוע לחולים במחלות מורכבות המתקשים למצוא אבחנה. לטענתו אין הכוונה להחליף את הרופא אלא להוות כלי מסייע להחלטה שלו ולייצר עבורו רעיונות חליפיים לאבחנות שונות. בשלב ראשון הכסף באתר אינו אמיתי, ולכך מסתבר אין השפעה על המודל, אך בעתיד יוכלו הזוכים להמיר את הכסף הדמיוני בכסף אמיתי. בשלב זה יצאה החברה מגרסת בטא פרטית לכזו שהיא בטא פומבית. מאוד מעניין לעקוב אחר הרעיון. בשנים האחרונות עלו מספר מקרים בהם האמצעות [חוכמת ההמון ](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/2013/11/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/)ניסו חולים למצוא אבחנה למחלתם, וחלקם הצליחו בכך מאוד. האפשרות ליצר מודל ניבוי שייצר רעיונות אבחנה מההמון יוכל לסייע לרופאים לחשוב בכיוונים בלתי צפויים ואולי אף לאבחן באופן מהיר יותר. מצד שני, טוען ניל ורסל , כתב טכנולוגיה, [במאמר ](http://mobihealthnews.com/21869/dr-house-would-approve-of-crowdsourcing-diagnoses-but-i-sure-dont/)באתר MobileHealthNews כי הפלטפורמה הזו נראית לו בעייתית, מכיוון שהיא עלולה לגרום לניחושים מיותרים ולבדיקות בעייתיות ומיותרות. למרות שאינו מציין זאת ממש, ורסל מעדיף את המודל של ווטסון מחשב העל ככלי עזר ולא את ההמון, לטענתו למרות היכולות המרהיבות של כלי מיקור ההמון, הרי שכאן הוא חושב שזה אינו מתאים. אני חולק על ורסל, אני חושב שיש מקום לשתי האפשרויות, כי לאינטואיציה האנושית ולמודל הניבוי של שווקי חיזוי יכול להיות תפקיד חשוב בצמצום האפשרויות והצגת אילו שאינן קונבנציונליות לקידום תהליך האבחנה. מנגד למערכות תומכות החלטה ממוחשבות יכולת ניתוח אדירה ומתן צמצום מצד אחר, לדעתי השילוב יוכל להיות מנצח במקרים קשים ובעייתיים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** crowdmed, אונליין, ווטסון, חולים, חכמת ההמון, מדיה חברתית, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [הגיע זמן המדיניות!](https://e-pochonder.com/הגיע-זמן-המדיניות/2012/08/21/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 21, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** דוח חדש שהוצג בתחילת החודש בכנס של הפורום העולמי למדיניות בריאות (Global Health Policy Summit) והוכן על ידי קבוצה הנקראת Digital Innovation in Healthcare Working Group ומומן על ידי Imperial College of London וקרן של ממשלת קטאר קורא לקובעי המדיניות, הממשלות והרגולטורים לשים לב לתחום החדשנות הדיגיטלית ברפואה ולסייע לה באמצעות תמריצים ומסגרות רגולטוריות להתקדם וכך על פי הקבוצה לשפר את התוצאות ולשנות את פני הרפואה. הדוח שעל ההקדמה שלו חתומים מנכ"ל קייזר פרמננטה (ארגון הבריאות האמריקאי והגדול בעולם) ג'ורג' הלברסון, והפרופ' לורד דרזי מדנהם, מציין כי החדשנות הדיגיטלית בתחום הבריאות היא אחד המפתחות לשינוי רדיקלי של עולם הבריאות ומתן מענה לאתגרים האדירים העומדים בפני מערכות הבריאות בכל העולם. מדובר בדוח משמעותי שנכתב על ידי אנשים המכירים היטב את תחום הבריאות ורואים ב"מימד הדיגיטלי" של עולם הבריאות תקווה גדולה. מחברי הדוח טוענים כי האינטרנט והמרחב הדיגיטלי כבר שינו וערערו תעשיות שלמות בעולם בהם – המוסיקה, התיירות והקימעונאות, והם צפויים לעשות את אותו הדבר לעולם הבריאות. כותבי הדוח מציינים כי האתגרים המרכזיים של עולם הבריאות אינם שונים בין מדינות ומתרכזים בשלושה אתגרים: 1\. **העלות:** עליה בהוצאה לבריאות הגבוה מהצמיחה בתוצר הלאומי הגולמי. במקביל לעליה הזו יש גם עליה בדרישה לשירותי בריאות לאור הזדקנות האוכלוסייה ועליה בשיעורי מחלות כרוניות. כותבי הדוח מציינים למשל כי אם נורווגיה תרצה לשמור על רמת השירותים שהיא נותנת כיום גם ב-2025, הרי ש-1 מכל שלושה צעירים במדינה ייאלץ לעבוד בשירותי הבריאות. גם בישראל המחסור בכוח אדם מקצועי הוא משמעותי והגידול בביקוש גדול מההיצע. 2\. **איכות הטיפול:** האיכות של הטיפול והשיוויון ברמת הטיפול אותם המקבלים מבוטחים שונים בעלי בעיות רפואיות דומות הוא בשונות גבוהה ביותר בין איזורים גיאגרפיים, מבטחים שונים וכמובן רמה סוציואקונומית משפיעה במיוחד. היכולת לספק שירותי רפואה באותה רמה לאוכלוסייה רחבה יותר היא אתגר ויש אתגר לשימור השיוויון. 3\. **נגישות לשירותי רפואה:** בעיקרון זוהי בעיה שיותר נפוצה במדינות מתפתחות ומדינות עולם שלישי, אך גם במדינות מתקדמות ישנו מחסור ושונות בנגישות לשירותי רפואה. שלושת האתגרים הללו מוכרים מזה זמן רב, והם רלוונטיים ככל הנראה כמעט לכל מערכת בריאות בעולם, וישראל אינה שונה באספקט זה. **מהפכה אגררית** בדוח ישנן דוגמאות רבות ושונות בתחום הדיגיטל, אך הדוגמה של המהפיכה החקלאית שעברה על העולם ב-100 השנים האחרונות היא ההקבלה המעניינת ביותר שראיתי עד היום. לפי מחברי הדוח בתחילת המאה ה-20 משפחות הוציאו כ-40% מההכנסה שלהם על מזון, והמדינות המתפתחות של אז העסיקו כ-30% מכוח העבודה שלהם בייצור מוצרי מזון. כיום הוצאות המזון של משפחה ממוצאת הוא כ-10%-15% מההכנסה, וחקלאות אחראית רק על 2% מן התעסוקה. השינוי הדרמטי במבנה השוק הזה לא הגיע מקיצוב שהמדינות הנהיגו, אלא מיישום טכנולוגיות מתקדמות בייצור והמצאה מחדש של התהליכים בתחום. על פי כותבי הדוח זה בדיוק השינוי שיש לעשות בעולם הבריאות, לא רק שיפור במוצרים וטכנולוגיות, אלא המצאה מחדש של המודלים של עולם הבריאות. לטענתם חלק המיכולת לבצע את ההמצאה מחדש נמצאת בעולם הדיגיטל והמדיה החברתית. **שלושת המימדים של השינוי הדיגיטלי בבריאות** כותבי הדוח מציינים כמובן כיצד האינטרנט והמדיה החברתית ויכולותיה מערערים את המודלים הכלכליים שאנו מכירים, משנים את היכולות השונות של עסקים, מרחיבים את עולם המידע, מאפשרים ניצול של עולם "חכמת ההמון" ועוד.. מתוך כך הם מזהים שלושה מימדים בהם יש שינוי בבריאות מהבחינה הדיגיטלית: 1\. **ערוץ דיגיטלי לבריאות:** ספקי שירותי בריאות, מבטחים ומוסדות בריאות משלבים ערוצים דיגיטליים שונים בשירות שהם מספקים ללקוחותיהם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם לקוחות ועל לשפר את התפוקות של המערכת. בדוח מציינים פרויקטים שנעשו על קייזר פרמננטה ובית החולים של אונ' דיוק כמי שמציעים מגוון שירותים ללקוחות באופן דיגיטלי על מנת לשפר חווית השירות של הלקוח וכן את התוצאות הרפואיות שלו. מודלים חדשים של מתן שירות, בעיקר של טלהרפואה מוכיחים חיסכון בעלויות ומרחיבים את הנגישות, למשל פרויקט של סיסקו שנעשה בסין. בנוסף מציינים כותבי הדוח כי צורת המתן של שירותים משתנה אף היא משירות בחלקים לחבילות שירות מלאות, ומשפרת את היעילות ומאפשרת מתן תמריצים באופן פשוט יותר. התמריצים הללו מקדמים את האימוץ של חדשנות טכנולוגית. כמו כן שימוש במידע שנאגר מהפרויקטים הללו באופן אנונימי משפר מאוד את היכולות של המערכת ואת הניתוח של ההצלחות ואימוצן. 2\. **חדשנות דיגיטלית עבור הצרכנים**: היכולות הדיגיטליות השונות מקדמות יוזמות של כלים עבור צרכני הבריאות וכן המטפלים לשיפור היכולות שלהם לעקוב אחרי הבריאות של עצמם ולשפר אותה. הכלים הללו, כמו אפליקציות שונות, או מכשירים לשימוש ביתי, מיוצרים ומפתוחים בעיקר על ידי סטארט אפים, או חברות הבאות מעולם האלקטרוניקה הצרכנית והמודלים עסקיים שלה עדיין לא התגבשו לגמרי. עם זאת לפי מחברי הדוח הפלטפורמות הללו, בין אם הם רשתות חברתיות לחולים או פיתוחים אחרים, מראים את יכולותיהם ומייצרים דרכי התמודדות חדשות עם מחלות כרוניות ושיפור הניהול שלהן. 3\. **יוזמות דיגיטליות להשפעה חברתית:** כאן מדברים על שימוש ביכולות הדיגיטליות השונות בקמפיינים לשיפור בריאות הציבור. שילוב יכולות דיגיטליות, וכן שילוב מדיה חברתית בקמפיינים לקידום בריאות משפר באופן משמעותי, לדברי מחברי הדוח, מאפשר שיפור של המסר, התאמתו לפי קהלים ספציפיים והגעה לקהלים שהיו עד היום בלתי מושגים. כל אלה שוברים את "תאי המחשבה" ששלטו בקמפיינים כאלה ומאפשרים הטמעה טובה של המסר. **הגיע זמן המדיניות:** לטענת מחברי המאמר, השוק אמנם מתקדם קדימה ומייצר מגוון רחב של פעילויות אך על מנת לייצר שינוי משמעותי בהיקף והיכולות דרושה התערבות של [מעצבי המדיניות](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95-%d7%94%d7%93/2013/09/22/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/), ממשלות ורגולטורים שיסירו חסמים, ויתאימו את המסגרות לשינויים המתרחשים. מחברי הדוח מציינים 6 עקרונות שלפיהם יש להתקדם על מנת להניח את התשתית להתקדמות אמיתית: 1\. **צרו סדר עדיפיות ומחויבות**: על קובעי המדיניות לסמן למשקיעים ולממציאים את החזון שהם רואים לנגד העיניים בתחום הדיגיטל. כמו בכל חזון הוא צריך להיות מלווה בתשתית כספית לצורך ניסויים, מחקר ופיתוח, תמריצים ועוד. 2\. **יצירת איזון במדיניות הפרטיות הרפואית**: אחת הבעיות המרכזיות בעולם הדיגיטל היא איך מתייחסים לכל המידע הנאגר, ומה מותר או אסור לעשות עמו. כמו בכל מאגר מידע, כך גם במאגרים של בריאות ואולי ביתר שאת. על קובעי המדיניות להתחיל ולצייר קווים ברורים מה מותר ואסור, למי מותר לגשת למידע ומתי, והיכן עוברים הגבולות. כמובן שיש לשים לכך תשתית חוקית ונזיקית. העיקרון המנחה כפי שרואים אותו מחברי הדוח הוא – מידע אנונימי צריך להיאסף למאגרים בעלי גישה ציבורית יותר, אלא אם המטופלים בוחרים לצאת מן האפשרות הזו בעצמם (Opt Out). במקביל צריכים להיערך פעילויות חינוכיות על החשיבות במידע, על הזכויות והאפשרויות שעומדות בפני הציבור בקשר עם המידע הרפואי שלו. 3\. **העצמת חולים** : המודל הפטרנליסטי של עולם הבריאות בו לרופא ולספק שירותי הבריאות יש גישה ליותר מידע ועדיפות אל מול החולה צריך להשתנות. חולים צריכים לקבל גישה פתוחה וברורה למידע הרפואי שלהם, לאפשר לחולים לחלוק את המידע עם שברצונם לעשות זאת, לתקשר בערוצים דיגיטליים ובכך להיות מעורבים יותר בבריאותם. לטענת כותבי הדוח, חוסר הסימטריה הוא זה שמרחיק את החולים מאחריות וטיפול בעצמם. 4\. **התאמת הרגולציה לאפליקציה**: הרגולטורים צריכים להתחשב בסוג הפעולה והכלי הדיגיטלי בעודם באים להתוות מדיניות של רישוי ואישור. אפליקציות ותוכנות צריכים להיות מאושרים בלוחות זמנים המתאימים לקצב השוק ולרמת המעורבות שלהם בבריאות החולה, בנוסף יש לקבוע דרכים ברורות לאישור של כלים לטיפול מרחוק. בקיצור בהירות וענייניות שיובילו את התהליך, דבר שלא תמיד קורה בעולם זה. 5\. **שיפור בסיס הראיות**: רפואה מבוססות ראיות (Evidence Based Medicine) נחשבת לסוג הרפואה האיכותי ביותר, ועל כן על קובעי המדיניות לייצר תהליכים נכונים המשתמשים ביכולות הדיגיטליות לחלוק פרוטקולים מצליחים וכאלה שהוכחו כמסייעים באופן מהיר ופשוט בתוך המערכת על מנת לשפר את מצב הבריאות. 6\. **התאמת מבנה התשלומים:** על מנת ליהנות מהחיסכון שכלים דיגיטלים מסגולים להציע יש לדאוג שמערכות החזר ותשלומים לא יהיו כאלה שמבטלים את היכולת לראות את החיסכון. על כן יש להתאים את מערכת התגמולים לעידן הדיגיטלי ולייצר את התמריצים הנכונים. דומגה ישראלית יכולה להיות מודל התשלום על ימי אשפוז ועוד… **המימד הרביעי** בנוסף לכל אלה מנתחים מחברי הדוח את מודל הבריאות וכיצד הדיגיטל מתייחס אליו. הם מגדירים את הדיגיטל כמימד הרביעי של עולם הבריאות .עד היום בריאות ניתנה ללקוחות בשלוש מימדים, או מקומות – בתי חולים, מרפאות, בבית החולה. כעת בגלל היכולות הדיגיטליות, היכולה לקבל טיפול באמצעות כלים ניידים וערוצים שונים, הרי שנוסף בעצם – מימד רביעי לבריאות והוא מימד הדיגיטל. בכל אחד מהמימדים האחרים משתמשים בערוצים שונים על מנת לנצל את המימד הרפואי שמשנה את הגבולות. [![המימד הרביעי בבריאות](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/08/fourth-space-300x81.jpg "fourth space - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/08/fourth-space.jpg)המימד הרביעי בבריאות מתוך Report of the Digital Innovation in Healthcare Working Group 2012 הדוח הנוכחי הוא אחד המעניינים בתחום, הוא אינו יחיד מסוגו בצורת הניתוח של המצב והצרכים, אך הקריאה הברורה לרגולציה ולקובעי המדיניות להתערב היא חדשה יחסית ויש לומר שבשבועות האחרונים קרו כמה דברים רלוונטיים – ה-FDA הודיע כי הוא מתכוון להוצא מסגרת רגולטורית לאישור של אפליקציות סלולריות, מדיניות אמירקאיות המעודדת תיקים רפואיים אלקטרוניים מייצרת תהליך מרתק בארה"ב ומראה כי למדיניות כה רב בהנעת תהליכים. אני אישית מצטרף לקריאה, בהירות ברמת מדיניות והתווית דרך תאפשר גם בישראל ניצול יעיל יותר, וחדשנות בתחום האפליקציות הרפואיות, הפעילות של חברות מסחריות בתחום ושיפור משמעותי של מערכת הבריאות הישראלית. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** Report of the Digital Innovation in Healthcare Working Group 2012, אינטרנט, אפליקציה, בריאות, בתי חולים, חברות תרופות, חוכמת ההמון, חולים, מדיה חברתית, מדיניות, מחקר, מידע רפואי, סלולרי, פרטיות, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מי מנבא את עונת השפעת טוב יותר? ויקיפדיה או גוגל](https://e-pochonder.com/מי-מנבא-את-עונת-השפעת-טוב-יותר-ויקיפדיה/2014/11/17/כללי/) **Published:** נובמבר 17, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** כלי המעקב של גוגל אחר ההתפתחות של תחלואת השפעת (Google Flu Trends), הפך בשנים האחרונות לאחת הדוגמאות הקלסיות לשאלה כיצד המידע הנצבר במנועי חיפוש ובכלל ברשת וניתוח שלו כ-Big data יכול לסייע ולשפר את עולם הבריאות, ובמקרה הזה את עולם המחקר האפידמיולוגי ויכולות הניבוי שלו. כעת לקראת עונת השפעת הקרובה, נאלצו בגוגל לשנות את מודל הפעילות של הכלי שלהם, ובמקביל יצאו לאוויר העולם שני מחקרים עם כלי מידע בצידם העושים שימוש בחיפושים שנעשו בויקיפדיה, ולטענתם הם עדיפים. לחיזוי מוקדם של עוצמת השפעת ישנה חשיבות ביכולת של מערכת הבריאות לפעול בזמן אמת להסתת משאבים, עידוד התחסנות, טיפול או צעדים נוספים הקשורים לבריאות הציבור. יכולת החיזוי הבסיסי של רשויות הבריאות, כאשר ה-CDC נחשב לאחת הרשויות המצטיינות שבהם, היא דיי גרועה, כלומר בדיעבד הם יודעים לא רע, אבל בזמן אמת בגלל שיטת הדיווח לרוב אין יכולת חיזוי טובה, וממילא הדיווח מסתמך רק על מי שבה לטפל, שזה לא תמיד כל האנשים החולים. בשל הסיבה הזו הכלי שגוגל פיתחו עורר עניין רב מאוד גם אצל ה-CDC. לפני שנה ביקשו ב-CDC, במסגרת תחרות חדשנות, פתרונות נוספים בדגש על מודלים של ניבוי המסתמכים על מדיה חברתית ורשת האינטרנט. **גוגל משנה כיוון** [בפוסט בבלוג ](http://googleresearch.blogspot.co.il/2014/10/google-flu-trends-gets-brand-new-engine.html)של גוגל שפורסם בימים האחרונים מסבירים אנשי Google Flu כי הם עדכנו את מודל המעקב שלהם מכזה המשתמש רק ב-50 עד 300 מונחי חיפוש על מנת לנבא את אפקט השפעת, לכזה שלפחות בארה"ב יעשה שימוש גם בנתוני אמת של המכון לבקרת מחלות (CDC) על מנת לשפר את הדיוק. השינוי מתרחש לאחר שמאמר שפורסם [בעיתון Science](http://gking.harvard.edu/publications/parable-google-flu%C2%A0traps-big-data-analysis) בתחילת השנה מצא כי המודל של גוגל העריך את מספר מקרי השפעת ביתר, כאשר בעונת 2012-2013 הוא פספס הכי בגדול, אך גם בשנים לפני כן העריך את היארעות השפעת בצורה מוגזמת. אותם חוקרים מצאו גם כי חיבור מידע ממנוע החיפוש יחד עם מידע שקיים ב-CDC המדווח מהשטח הביא ליכולת הניבוי הטובה ביותר. באופן שאמור להיות לא קשור, זה בדיוק מה שעשו בגוגל על מנת לשפר את המערכת. בגוגל הבטיחו כי יפרסמו מאמר יותר טכני המסביר את המודל החדש בהמשך השנה. [![ניבוי מחלת השפעת - מדיה חברתיים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/28564135_s.jpg "ניבוי מחלת השפעת - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/28564135_s.jpg) **ויקיפדיה נכנס לעסק** אחד הפתרונות שהוגשו לתחרות ותפסו את תשומת הלב הוא האפשרות להשתמש בחיפושים שנעשים בתוך האתר ויקיפדיה על מנת לנסות ולחזות את עונת השפעת, ואת מהלך התחלואה בתוך העונה עצמה. הצוות ממעבדות Los Alamos National Laboratories בהובלת החוקר קייל היקמן פיתחו אלגוריתם המודד את מספר החיפושים הקשורים בשפעת שנעשו בויקיפדיה יחד עם הנתונים מתוך הדיווחים של ה-CDC על מספר האבחונים באותו תאריך. כך למד האלגוריתם למצוא את החיבור בין אופי החיפושים למספר האבחנות. לאחר שהאלגוריתם למד את שנדרש לו הצליחו החוקרים לנבא באופן טוב את רמת התחלואה בעונת השפעת 2013-14. צוות אחר של חוקרים פרסם באפריל האחרון בכתב העת Plos Computional Biology מאמר ובו מודל סטטיסטי המבוסס על מודל Poisson על מנת לנבא את השפעת, זאת לאחר שלמדו וחיברו את ההקשרים בין כניסות לערכים רלוונטיים של ויקיפדיה ולבין הדוחות של ה-CDC בשנים 2007-13. בבדיקה שהם ערכו למודל הם הצליחו לייצר ניבוי של עומס מחלת השפעת שבועיים לפני שזה התבטא בדיווחי ה-CDC. שבועיים אלו הם זמן רב ויקר עבור רשויות הבריאות. החוקרים ציינו כי הבחירה להשתמש בפלטפורמה של [ויקיפדיה ](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%9b/2013/10/01/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/)נובעת מכך שהם מעריכים כי אנשים המבקשים לבדוק סימפטומים כלשהם מעדיפים להיכנס ישירות לויקיפדיה ולא באופן כללי לגוגל. נתון זה מאושש במחקר שנערך על ידי IMS ומצא שויקיפדיה זהו מאגר המידע המועדף הן על מטופלים והן על רופאים, ושהוא גם מכיל מידע המניע את המטופלים לפעולה. **ויש גם אפליקציה** אפליקציית Sickwheather משתמשת ביכולת לסרוק את הרשתות החברתיות על מנת לעקוב אחר אנשים המדווחים על עצמם כמרגישים חולים. באמצעות התיוג הגיאוגרפי של אותם אנשים מסוגלת האפליקציה לדעת היכן יש התפרצות של מחלה מידבקת והיא מאפשרת למשתמש באפליקציה לדעת האם באיזור הקרוב אליו ישנה תחלואה. [![כיצד עובדת אפליקציית Sickwheather](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/how_panel_01.jpg "כיצד עובדת אפליקציית Sickwheather - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/how_panel_01.jpg)כיצד עובדת אפליקציית Sickwheather מתוך אתר האפליקציה השימוש בדיווחים ברשתות חברתיות על תחלואה ככלי לניבוי נמצא יעיל גם בעבר, ע[ת חוקרים הצליחו לנבא תחלואת שפעת 8 ](http://e-pochonder.com/?p=1399)ימים טרם האדם חולה וזאת רק על ידי בדיקת הדיווחים של חבריו ברשת הטוויטר. שוב אנו רואים את היכולת של התנהגויות שונות ברשת האינטרנט לשפר את אפשרויות המחקר הרפואי, את המחקר האפידמיולוגי ועוד. התנהלותה של גוגל מראה גם כי היא מוכנה ללמוד ולשפר מודלים בעקבות ביקורת. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** CDC, sickwheather, גוגל, ויקיפדיה, מחקר, ניבוי, רשתות חברתיות, שפעת --- ### [חוכמת ההמונים נגד זיהומים - ניסוי ישראלי](https://e-pochonder.com/חוכמת-ההמונים-נגד-זיהומים-ניסוי-ישראל/2013/11/19/כללי/) **Published:** נובמבר 19, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בשעות האחרונות ממש החל מופץ ברשת ניסוי ובקשה לשימוש בחכמת ההמונים על מנת לנסות ולמצוא רעיון חכם כיצד לשפר את ההיענות של רופאים לצורך לשטוף ידיים לפני ואחרי כל מטופל על מנת להוריד בכמות הזיהומים הנרכשים בבתי החולים. את הפעילות מוביל מנהל בית החולים איכילוב פרופ' גבי ברבש יחד עם ליאור צורף החוקר את תחום חכמת ההמונים ומרצה בנושא ברחבי העולם. נכון לעכשיו פורסמה הבקשה לעזרה בכמה מקומות ויש מגוון רחב של תשובות ומשתתפים. מעניין איך זה ייגמר והאם ימצא מן הניסוי הזה פתרון יעיל. [![ליאור צורף ופרופ' גבי ברבש](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/11/lior-and-gabi.jpg "ליאור צורף ופרופ' גבי ברבש - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/11/lior-and-gabi.jpg)ליאור צורף ופרופ גבי ברבשהנה הבעיה והבקשה כפי שהציג אותו פרופ' ברבש בקבוצה של מתמחים ברפואה הנקראת מרש"ם: אני פונה לעצתכם, שמי גבי ברבש, מנהל המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). זיהומים הנרכשים בבתי החולים גורמים לכ-100,000 פטירות של חולים בארה"ב כל שנה ומספר גדול של פטירות בישראל ובעולם כולו. הזיהומים הנרכשים בבתי החולים מהווים את אחד האתגרים הגדולים היום. חלק גדול מהאשמה, נופל עלינו, הצוות הרפואי. זאת, כיוון שהזיהומים מועברים מחולה לחולה בשכיחות גבוהה כשהצוות הרפואי איננו רוחץ/מחטא את ידיו ומתעלם מכללי היגיינה מקובלים. רחיצת ידיים הינה האמצעי החשוב ביותר לצמצום הסיכונים להעברת זיהומים. למרות זאת, המציאות המרה היא שיותר מדי רופאים ואחיות, כולל אלה שבמרכזים הרפואיים המתקדמים והמובילים, מתעלמים מההנחיות ואינם מחטאים את ידיהם במעבר בין חולה לחולה. זאת, למרות הזמינות הגדולה של אמצעי חיטוי ליד מיטת כל חולה וחולה. נקיטת אמצעים משמעתיים נגד אלו העוברים על ההנחיות איננה אפשרית כיוון שאין יכולת להיות נוכח בכל מפגש בין איש צוות לחולה. פתרונות המבוססים על מערכות אלקטרוניות – הם יקרים מאד וקשים ליישום במרכז גדול. זו הסיבה מדוע אני פונה לעזרתכם. אנחנו מחפשים רעיונות יצירתיים לפתרון הבעיה הזו תוך כדי שימוש בחוכמת ההמונים – החכמה שלכם. אנא חשבו על רעיון שיכול להביא לשנוי בהתנהגות הצוות הרפואי כך שיחטאו את ידיהם באופן קבוע לפני ואחרי בדיקת החולה. תודה מראש לכל מי שיכתוב כאן רעיון. אנחנו נקרא, נתייחס ונגיב. רעיון פשוט אחד, יכול להציל חיים רבים. פרופ' גבי ברבש. בספירה כרגע יש כבר מעל 100 תגובת ורעיונות, באופן מעניין רבים מבקשים להטיל חלק מהאחריות למודעות ולהקפדה על שטיפת ידיים של הצוות הרפואי על המטופלים. למיטב הידוע לי להרבה מאוד מטופלים לא נעים להפוך להיות השוטרים של הרופאים שלהם, אבל ללא ספק הפניה לצד המטופלים כמשאב שכיום אינו מנוצל בתהליך היא מעניינת ויש לשים אליה לב. הערה מעניינת אחרת שהופיעה שם אמרה כך: [![אמיר מאירי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/11/crowd-germs.png "אמיר מאירי - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/11/crowd-germs.png)האם החשיבה שבלוניתמבחינתי מה שמעניין פה זו האמירה הברורה שתזכורות והקפצות חיצוניות קיימות אך מתעלמים מהם. זה נוגד לא מעט מהרעיונות שבהם אנשים מציעים בעיקר פתרון באמצעות הטכנולוגיה – תגים, חומרים, מחשוב ועוד…כל זה הם לטעמי גם סימנים לכך שאנו מצפים שהטכנולוגיה תפתור את הבעיות שלנו -outsourcing מסוים. זה חשיבה מאוד הגיונית בימינו שהטכנולוגיה מסייעת לנו בהרבה דברים. לבסוף מעניין לראות שרק מיעוט קטן טען שהפתרון נעוץ בחינוך מוקדם של הרופאים עוד בהיותם סטודנטים, זה מעניין כי השנים הללו הם שנים מאוד חשובות לעיצוב דפוסי ההתנהגות וחוסר שטיפת הידיים כנראה מועבר מדור לדור. אם לקחת את זה למקום אחר, רעיון כזה יכול להיות מעניין בדומה לניסיון להכניס את איכות הסביבה במערכת החינוך שהילדים יחנכו את הבית למחזור וכו'. בקיצור, מעניין. כדאי לקרוא את התגובות – זה מופיע[ כאן ](https://www.facebook.com/groups/mirsham/10152084397023185/?notif_t=group_comment_reply)ו[כאן](https://www.facebook.com/lior.zoref) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** איכילוב, גבי ברבש, זיהומים, חוכמת ההמון, ליאור צורף, שטיפת ידיים --- ### [אתר חדש....](https://e-pochonder.com/אתר-חדש/2013/11/12/כללי/) **Published:** נובמבר 12, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** קצת כמו עם משפחה, המקום שבו אתה גדל ומתפתח תמיד נשאר המקום החם הזה בלב… כך התחושה שלי לגבי אתר הבלוגים וורדפרס.קום שאותו אני עוזב היום לדירה חדשה, מעוצבת ומודרנית יותר. ![בית חדש](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/11/a-house.jpg "a house - e-פוכונדר")אז עכשיו זה קורה, אתר חדש לאי-פוכונדר, בחרנו עיצוב, [אשת הכריש רויטל סלומון סידרה ותכנתה](http://shark-lady.com/), העברנו את התוכן ועכשיו לאחר כמה שבועות הפסקה צריך לחזור ולמלא את השורות שלי…שורות דיגיטליות כמובן. בימים הקרובים אסדר בצורה יותר מיטבית את באר הניווט העליון ואוסיף מגוון תפריטים שיתארו את מעשי בימים אלה…בינתיים יש פה את ה"ריהוט הישן"…. נקווה שכמו בחיים גם את הדירה הזו לאט לאט ימלאו ריחות הבית ותהיה צמיחה, שיפור והתרחבות… בינתיים, אתם מוזמנים לסייר בחדרים להתרשם וליהנות. שלכם, [אורי גורן](http://e-pochonder.com/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A8/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** e-pochonder, אורי גורן, אתר חדש --- ### [הסיפור של הרפואה הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/הסיפור-של-הרפואה-הדיגיטלית/2013/11/13/רפואה-2-0/) **Published:** נובמבר 13, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** הרפואה הדיגיטלית עתידה ככל הנראה לשנות את הדרך שבה אנחנו צורכים רפואה, רופאים מבצעים רפואה, ומערך הנתונים שעל בסיסו רפואה מתקיימת. זו אמירה שבמקומות מסוימים כבר נשחקה לה, אך עדיין הרעיון הגדול הזה עוד לא פרץ את הדרך והוא עדיין לא חלק מהמיינסטרים הרפואי. אחד האנשים המעניינים בסיפור הזה הוא פול סונייר, אדם העובד בחברת ייעוץ בתחום הביומד שפתח קבוצה בלינקד אין אין בשם [ The digital Health](http://linkd.in/DigitalHealthGroup) ואוצר לתוכה תוכן מעולה עם תובנות אודותיהם. בחודשים האחרונים הוא שדרג את האתר שלו שנקרא [storyofdigitalhealth ](http://storyofdigitalhealth.com/)והחל לקטלג פתרונות בתחום הבריאות הדיגיטלית, כנסים בתחום ברמה גלובלית, וגם תוכן. לרגל השקת האתר הזה הוא יצר וידאו עם הסבר טוב, ממצה וענייני של מה זה בכלל העולם הזה של בריאות דיגיטלית, מהם מרכיביו ומה הוא עשוי לאפשר. חשבתי שיהיה נחמד להציג לכם אותו בבלוג כאן גם. [![פול סונייר](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/11/f2caad847670581f861a69fe1f188a15.jpeg "פול סונייר - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/11/f2caad847670581f861a69fe1f188a15.jpeg)פול סונייר ככלל אני מאוד אוהב את האנלוגיה הבסיסית של הסרטון בין המכונית לרפואה, וכיצד בעבר נסעו במכונית עם הרבה פחות מידע זמין על הנהיגה והניווט למקום הרצוי, שזה דיי דומה למצב הרפואה ואיך טכנולוגיה זמינה משפרת באופן משמעותי את השליטה שלנו. נכון, תאונות עדיין מתרחשות, וגם בעתיד הרפואה לא תהה חפה מצרות ובעיות…אבל ללא ספק שתוספת המידע משפרת את היכולת והשליטה שלנו… צריך לזכור רק שבמכונית הבריאות נוהגים שניים – הרופאה והמטופל והם צריכים לעבוד בהרמוניה כדי להגיע למחוז חפצם… תיהנו מהסרטון. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אורי גורן, סיפור, פול סונייר, רפואה דיגיטלית --- ### [האם ועדת גרמן תפספס הזדמנות מהותית](https://e-pochonder.com/האם-ועדת-גרמן-תפספס-הזדמנות-מהותית/2013/08/04/רפואה/) **Published:** אוגוסט 4, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** נתחיל מהסוף – לא משנה אם ועדת גרמן תחליט כן להכניס שר"פ או לא להכניס שר"פ (שירותי רפואה פרטית בתוך בתי החולים הציבוריים) אם לא תצא ממנה בשורה בתחום קידום וחיזוק האספקטים הדיגיטליים במערכת הבריאות, היא פספסה. [![יעל גרמן](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/08/525583_506476222703455_271354409_n.jpg "יעל גרמן - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/08/525583_506476222703455_271354409_n.jpg)השרה יעל גרמן מתוך עמוד הפייסבוק הועדה הוקמה, כך על פי כתב המינוי: "על מנת למפות את המגמות השונות ולהבטיח את קיומן היציב לאורך זמן של עקרונות השוויון, הצדק והעזרה ההדדית, החליטה שרת הבריאות על מינוי ועדה מייעצת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית (להלן: "הוועדה") הכוללת אנשי מקצוע מובילים מתחומים שונים, אשר תבחן את הסוגיות השונות הניצבות לפתחה של מערכת הבריאות, תנתח אותן ותגבש סדרת המלצות ופתרונות לצורך חיזוק מערכת הבריאות הציבורית". למרות ההיקף הרחב ביותר של המגמות, בסופו של דבר מוקדה הועדה על ארבע נקודות: הוועדה תבחן את מצבה של מערכת הרפואה הציבורית בישראל ותמליץ על צעדי המדיניות הרצויים, לרבות תיקוני חקיקה וצעדים אופרטיביים. בין היתר יישקלו ההיבטים הבאים: - בחינת היחס בין הרפואה הציבורית לבין הרפואה הפרטית, ובין ההוצאה הציבורית להוצאה הלאומית והפרטית בתחום הבריאות. - ביטוחים רפואיים (שב"ן וביטוחים מסחריים). - תיירות מרפא. - מעמדו המעורב של משרד הבריאות כספק שרות, מבטח ורגולטור וסוגיית "הפרדת הכובעים". שלא יובן לא נכון, אלו נושאים חשובים, אך הם נוגעים באספקט מאוד ספציפי ובית חולימי של הדיון, שהוא גם האספקט שקשור מאוד למשרד הבריאות בייחוד לאור הסעיף האחרון המבטא את ניגוד העניינים המהותי שהמשרד מצוי בו. על התמקדות זו מחו גם רופאי המשפחה במסמך עמדה שהוגש לאחרונה [וגם מנכ"ל מכבי. ](http://www.themarker.com/consumer/health/1.2084291) ## ObamaCare המקום הנכון להתחיל את הדיון בדרך לחזק את הרפואה, הוא להסתכל על "אובמהקר" רפורמת הבריאות של אובמה – יש בה אמנם מיליון מרכיבים, חלק ככל הנראה מוצלחים פחות, חלק מוצלחים יותר. אבל לרפורמה הזו יש כמה נקודות חזקות ומעניינות, לוועדת גרמן כדאי להבחין בהן ובכיוון שהן מצביעות אליו: 1\. **שינוי הדרך שבה מתגמלים מוסדות רפואיים על טיפול**. הרפואה בנויה כמו מוסך, כן, משלמים על פעולה שנעשית, בגדול. התאשפזת בבית החולים קיבל כסף, ראית רופא עצמאי הוא קיבל כסף על כך, המחירון בבתי החולים הוא על פי פעולה. ולכן יש תמריץ בסיסי לבצע יותר פעולות, ולאשפז. ראו למשל כיצד התמרוץ בתחום הלידה משפר ומקדם את בתי היולדות ברמת תשתית, בינוי והתאמה לרצון היולדת. האפשרות של בית החולים להרוויח מסיתה למקום משאבים – שזו דוגמה טובה למה יקרה בשר"פ בכל מקרה, אצל אובמה החליטו לשנות – מעתה בית חולים יקבל את התשלום בעד הטיפול אם הצליח למנוע אשפוז חוזר למשך 30 יום לפחות. והנה נולדה לה תעשייה שלמה של דחיית אשפוזים, ומעבר לטיפול בקהילה, ותמריץ לבית החולים לצאת אל החולים ולפתח שירותים שמאפשרים לו לטפל מבלי לאשפז. בנוסף, המציאו שם ארגון רפואי המבוסס על תוצאות ועמידה מאחוריהן ומאחורי חיסכון[ Accountable Care Organisation](http://en.wikipedia.org/wiki/Accountable_care_organization), היכולת של הארגון לתת דין וחשבון על האיכות ועל הצורך בחיסכון משנה את התפישה שלו ומניע אותו לשפר איכות ולהפחית הוצאות הנהלה. זהו מודל לא פשוט ומורכב ליישום, אך מראה את הצורך בחשיבה חדשה, מן היסוד. אובמהקר 2\. **דיגיטציה.** ובכן, זה כבר קיים בישראל, התיקים הרפואיים בישראל ממוחשבים כבר שנים רבות. לא מושלם אבל הרבה יותר מתקדם מארה"ב שעדיין רובה שקועה בניירת. אבל העיקרון, העיקרון שמעבר לדיגיטציה ולתיקים אלקטרוניים, והשקעת משאבים בזה תשפר את הרפואה, באמצעות מידע טוב יותר, יכולת לחלוק עם המטופל, והתממשקות טובה יותר אלו הם מהלכים מרתקים. בישראל החלק החסר הוא חיבור טוב יותר בין קופות ובין בתי חולים לקופות, מה שהיה קרוי פעם תיק רפואי לאומי, והיום מדברים על התממשקות טובה יותר בין המערכות ולא שינויים. ## עוד כמה נקודות מעבר לזה ניתן לראות עוד כמה מהלכים מעניינים שמתרחשים בעולם הרפואה שיש לתת להם את הדעת: 1.**התמקדות והקשבה לצרכים של החולה**. ב-FDA ובמכון הלאומי לבריאות בארה"ב הקימו צוותים ומערכות על מנת להתחיל ולכוון את המחקר הרפואי לכיוונם של החולים. בישראל, החברים בועדת גרמן כוללים נציגת ציבור אחת, ואף לא נציג אחד של חולים, אלו שיושפעו אולי הכי הרבה מהחלטות הועדה. גם תפיסת הועדה כפי שמשתקפת בדיווחים היא יותר על המערכת, הרופאים, המוסדות, ופחות מה יהיה טוב לחולה, מה הוא צריך ורוצה. 2\. **המחסור במשאבים הוא כרוני**. כמו שידוע לכל העוסקים ברפואה, מחלה כרונית אינה נפתרת, היא רק נשמרת באיזון. מחסור הרופאים, הוא כרוני, לא ייפתר. אין מספיק משאבים לכך, ועומס המטופלים רק צפוי לגדול. בנורווגיה, מקום שיש בו שירותי רפואה נהדרים, אם ירצו להמשיך באותה רמה, בשנת 2025 אחד מכל שלושה צעירים ייאלץ לעבוד במערכת. ולכן יש לחשוב על כלים שיצליחו לייעל את פעולה המערכת, לשים דגש על מניעת תחלואה ולא על טיפול, לייצר מצב שבו יש תמריץ לכך (כיום בפועל אין משהו מוגדר, כי הסל מוגדר לרוב לטיפולים. כלומר משלמים על הפסקת עישון, לא מניעת עישון) 3\. **יותר מידע, יותר אישי**. הרפואה מייצרת המון מידע, הכלים הטכנולוגיים מאפשרים לנו היום הרבה יותר מפעם, ברמה הגנטית, ברמת עיבוד המידע, ביכולת לטפל מרחוק. זה עוד לא מבושל לחלוטין, אבל הכיוון המסתמן הוא משמעותי. חוסר התייחסות לכך וחוסר הפניית אצבע לכיצד מנצלים את זה כדי לעזור לחולה ולרופא לשפר את הטיפול, לייעל אותו הוא פספוס. ## רגע גם על אנגליה מערכת הבריאות האנגלית היא גם קצת מוזרה, אבל גם סוג של מקום אליו מסתכלים במערכת הישראלית. ימי המנדט השאירו חותמם כאן, רבות מהתקנות של בריאות הציבור לקוחות מאז. ובכן באנגליה נמצאים גם כן במשבר ומבקשים להתאים את המשאבים ליכולות. העלייה בתחלואה כרונית ובתוחלת החיים, עליה במחירי התרופות ובכלל יוצרים עלויות בלתי אפשריות. אז גם באנגליה התכנסו אנשים ומנסים לתת פתרונות. ומהי המדיניות על מנת לייעל ולשפר? הנה הנקודות המרכזיות של [המדיניות ](https://www.gov.uk/government/policies/making-the-nhs-more-efficient-and-less-bureaucratic): הנקודה הראשונה בהפחתת העלויות היא הורדת האשפוזים המאפשרת ירידה בעלויות. זאת אמנם לא מטרה במשרד הבריאות בשל ניגוד העניינים שלו, אבל בעולם כן. איך עושים זאת: א. הגברת מעורבות החולים בניהול וטיפול במחלתם. ב. שיפור היכולות לטפל בקהילה, קרוב לביתו של החולה. ועוד מאותה מדיניות: דיגיטציה של מערכת התיקים הרפואיים, מתן אפשרות לתקשורת אלקטרונית של החולה והרופא. שינוי מודל התשלום וקיצוצים בעלויות ניהול ה-NHS. רק התמקדות: נושא משמעותי במדיניות הוא פתיחת מידע ודוחות – כאן חשוב לציין כי הועדה עצמה בקושי הסכימה לשקיפות, אבל במשרד הבריאות וגופי הבריאות יש מידע, הרבה מידע, פתיחתו, הפיכתו לשמיש עבור חוקרים, חנונים, אוהבי טבלאות, מהנדסים וסטארטאפיסטים יכול לשנות מן היסוד דברים. אבל בישראל יש דוחות שהמשרד ערך והסכים לא להסתכל בהם. חבל!. נושא נוסף הוא שיפור והפשטת מדיניות המחקר, הנה עוד נושא שלא באמת מדובר כעת. ויש עוד ועוד…אבל הכיוון נראה לי ברור. בעבר [כבר כתבתי ](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/)כאן גם על מסמך מדיניות נוסף המפנה לבעיות הקשות של מערכות הבריאות ולתקווה הדיגיטלית לפתרונן. העובדה שוועדת גרמן, ככל הנראה לא תפנה מבטה ותעמיק חשיבה בעניין הזה כדרך מרכזית לחזק את מערכת הרפואה הציבורית הוא פספוס. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה, רפואה 2.0 **תגיות:** mHealth, אינטרנט, בתי החולים, ועדת גרמן, טלרפואה, יעל גרמן, מדיניות, מטופלים, מידע רפואי, משרד הבריאות, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [3 הצעות לכנסים - אחד בחינם, אחד בהנחה ועוד אחד](https://e-pochonder.com/3-הצעות-לכנסים-אחד-בחינם-אחד-בהנחה-ועוד/2014/04/30/שונות/) **Published:** אפריל 30, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** רציתי להביא לידיעת קוראי הבלוג שלושה כנסים שנערכים בתקופה הקרובה. שיווק לחברות בתחום הבריאות במסגרת פורום מנהלי השיווק של ארגון IATI שייערך ב-15.5 בבוקר בכנס הלא ארוך הזה, אני גם מרצה… [![IATI MARKETING](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/IATI-MARKETING-731x1024.png "IATI MARKETING - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/IATI-MARKETING.png)הכנס השני הוא כנס החדשנות של IATI שייערך ב-20-22 למאי, שהחליט לתת לאוהדים של תחום הבריאות הדיגיטלית הנחה קבוצתית… אז שווה להצטרף. הנה הפרטים: והאירוע האחרון, הוא כנס בטכניון שיעסוק במחשבים שיכולים לראות וללמוד וייערך ב-26-27 למאי. זה לא רק לעולם הבריאות, אבל זה גם לעולם הבריאות. [![vision and machine learning](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/heder_program_TCE-1024x306.jpg "heder_program_TCE-1024x306 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/heder_program_TCE-1024x306.jpg)רוצים ללמוד ולהירשם לחצו כאן ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** IATI, אורי גורן, בריאות, בריאות דיגיטלית, טכניון, כנס, שיווק דיגיטלי --- ### [מעדכנים את ויקיפדיה ומקבלים נקודות זכות בבית ספר לרפואה](https://e-pochonder.com/מעדכנים-את-ויקיפדיה-ומקבלים-נקודות-זכ/2013/10/01/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 1, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בכתבה בידיעות אחרונות לפני כשנה שעסקה בסקר אודות הרגלי צריכת המידע הבריאותי של בני נוער באינטרנט, צוטט [ד"ר עמוס נאמן](http://www.doctors.co.il/dr-42772) כאומר: "הצעד שעשתה הרפואה החוצה מהמרפאה לאותו מרחב ידע עמוס ולא פעם מופרך, נחשב בעיניי ליום כיפור של הרפואה בישראל". אני אוהב את הציטוט הזה כי הוא מקנה את התחושה כי ניתן לנווט את הפעולה של רשת האינטרנט והתקדמות טכנולוגית באופן מודע, והרפואה בישראל עשתה זאת כך. והתשובה היא שממש לא. אם היו נותנים לאנשי המערכת להחליט, להערכתי הם היו אומרים משהו בסגנון ציטוט ששמעתי פעם ממנכ"ל אסם לשעבר, גזי קפלן ז"ל שאמר "האינטרנט זה דבר נהדר אבל צריך לסגור אותו ב-17:00 אחה"צ". האינטרנט כאמור שבר ושובר מחסומים רבים בהגעה למידע וידע, היכולת הבסיסית להגיע למאמרים רפואיים ולמידע רפואי נגישה לרופאים ולציבור באותה מידה כמעט. היתרון של הרופא הוא בהכרת המילים והידע שלו בקריאת החומרים והבנתם… יתרון שלפעמים מקבע אותם, אך מבחינתי לפחות, עדיין יתרון. הדמוקרטיזציה של הידע גם ברמת הכתיבה וייצור התוכן מהווה תמיד נשק בידי רופאים המספרים על הסכנות שם בחוץ, על איך כל פעם שנכתוב "כאב ראש" ישר נחשוב שאנו לוקים סרטן המוח… והתשובה המתמדת שלי לרופאים, אם כך, צא ותכתוב חומרים ותכוון את המטופלים למידע מהימן מבחינתך. בישראל, בכמה השנים האחרונות יצא איגוד רופאי המשפחה בשיתוף עם חברת רשת רפואה בפרויקט אדיר של[ ויקירפואה](https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99), פרויקט שמבקש להוות מקור מידע לרופאים, אך בשל הפתיחות המלאה שלו, מהווה מקור מידע רפואי לכל דורש. כמות הערכים והמידע שם אדירים, וכך גם כמות הכניסות. כל הערכים נכתבים על ידי רופאים שמקבלים הרשאת עריכה. בעולם יש עוד פרויקטים של ויקי לתחומים ספציפיים, אך ללא ספק מקור המידע האולטימטיבי בימים אלו זו ויקיפדיה, והיא משמת גם רופאים וגם מטופלים וכותבים בה אנשים רבים, חלקם מקצועיים בתחומם וחלקם לא. זהו פרויקט חוכמת ההמונים המפותח והמורכב ביותר עד היום לדעתי. [![ויקירפואה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/10/d795d799d7a7d799d7a8d7a4d795d790d794-300x66.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/10/d795d799d7a7d799d7a8d7a4d795d790d794.png) ברמה הרפואית ככל הנראה שיש בו חוסרים, וכעת [מדווח הניו יורק טיימס](http://www.nytimes.com/2013/09/30/business/media/editing-wikipedia-pages-for-med-school-credit.html?_r=1&) שאוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו עושה מעשה ויצרה קורס הנותן נקודות זכות אקדמיות לסטודנטים לרפואה בעבור עדכון ערכים רפואיים ותיקונם. הפרויקט מאפשר לסטודנטים לעשות את העבודה מרחוק, והחומרים שהם כותבים ומעלים מתורגמים ללא עלות לשפות רבות בעיקר לעולם השלישי שם ויקיפדיה וארגון ויקימדיה שעומד מאחוריה קיבלו אפשרות לתת לתושבים גלישה חינם לאתר שלהם. [![ויקיפדיה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/10/wiki-300x287.jpg "wiki - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/10/wiki.jpg) הרופא העומד בראש הפרויקט ד"ר אמין עזאם אומר דברים שכל רופא לטעמי חייב להטמיע: "אנו כפרופסיה מחזיקים בקורפוס מידע וידע, וכפרופסיה אנו חייבים לחנך את הציבור". עוד הוא מוסיף כי הקורס מלמד את הסטודנטים להתמודד עם הצורך לכתוב ולהעביר את המידע במונחים ללא ז'רגון. לטענתו מלמדים את הרופאים לדבר טוב מאוד עם רופאים, אבל הרבה פחות מלמדים לדבר עם מטופלים ואנשים רגילים. והקורס והצורך לכתוב לפלטפורמה פתוחה מתרגל בך. לטענת עזאם אם רוצים להעביר מידע מדויק בתפוצה רחבה לכל העולם הדרך היחידה היום היא באמצעות ויקיפדיה, ולכן הדגש הוא שם. הסטודנטים מתעמקים בערכים שבהם או שיש מידע חלקי או מידע חסר ומעבים ומשלימים אותם. התמורה בנקודות זכות אקדמיות היא תמורה טובה ולטעמי זה רעיון מבריק וחשוב! ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אוניברסיטת קליפורניה, אינטרנט, בריאות, ד"ר אמין עזאם, ויקיפדיה, ויקירפואה, חוכמת ההמון, חולים, מידע רפואי, רופאים --- ### [אלימות בבתי החולים ובמרפאות - האם יש מקום גם לשיתוף מטופלים?](https://e-pochonder.com/אלימות-בבתי-החולים-ובמרפאות-האם-יש-מק/2022/05/29/featured/) **Published:** מאי 29, 2022 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** אלימות בבתי החולים ובמרפאות - טכנולוגיה ושיתוף מטופלים הם שתי צורות התערבות בהרבה בעיות בעולם הרפואה, אך בתחום זה הן נמצאות פחות במרכזאלימות בבתי החולים ובמרפאות - טכנולוגיה ושיתוף מטופלים הם שתי צורות התערבות בהרבה בעיות בעולם הרפואה, אך בתחום זה הן נמצאות פחות במרכז **Content:** אלימות בבתי החולים ומרפאות נגד אנשי הצוות הרפואי נחשבת לבעיה קשה במערכות בריאות ברחבי העולם. האלימות נגד אנשי הצוות גוררת אחריה תוצאות משמעותיות בין היתר בתחושת הביטחון, השחיקה, יכולת הטיפול. ולכן זה לא רק עניין אנושי ומוסרי ממדרגה ראשונה, אלא גם פגיעה חמורה ביכולת המערכת ולספק שירותי בריאות יש לאלימות השלכות הרסניות. בשבועות האחרונים אלימות בבתי חולים ומרפאות שוב עלתה לכותרות. המערכת שבתה לאות מחאה, ונתונים של משרד הבריאות מצביעים על לפחות 1675 מקרי אלימות מדווחים מתחילת השנה. חשוב לציין, שמחקרים מראים שהדיווח על מקרי אלימות כנגד הצוות הרפואי מדווחים בחסר משמעותי. בשל החשיבות של הנושא והמעורבות העמוקה של יחסי מטפל מטופל, ציפיתי למצוא לא מעט יוזמות הקשורות [לשיתוף מטופלים](https://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0/2021/03/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) בניסיון למצוא פתרונות לאלימות הזו. זאת מעבר לפתרונות מערכתיים אחרים: ענישה, תקנים, אכיפה ותמיכה ציבורית של הממונים על המערכת. אך נראה לפחות מהיכולת שלי בחיפוש ברשת שיש מעט עד שום דבר… #### כמה זה נפוץ ואיך מגדירים אלימות בבתי חולים ובמרפאות [מחקר של ד"ר סיגל תקווה שפרן, מנהלת מרכז החדשנות בסיעוד בבית החולים הדסה](https://ijhpr.biomedcentral.com/track/pdf/10.1186/s13584-017-0168-x.pdf), מצא כי 52-96% מאנשי הסגל סבלו מסוג מסוים של אלימות בעבודתם ב-6 חודשים האחרון לפני המחקר. על פי המחקר המיון ומרפאות החוץ היוו את המקומות בעלי הסיכון הגבוה ביותר בבית החולים. נתונים דומים נמצאים בכל העולם והבעיה היא קשה ובעלת השלכות נרחבות על מערכת הבריאות. מנתונים של הכנסת, הלקוחים מדו"ח אותו ערך פרופסור שמחה לנדאו מהמכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, עולה כי הרוב הגדול (75%) מכלל צוותי חדרי המיון בבתי החולים בישראל חוו אלימות בשנה שקדמה למחקר (2003-2004). כאשר לרוב (87%) מדובר באלימות שכוונה ישירות כלפיהם. השאלה לגבי ההגדרה של אלימות במערכת הבריאות אינה סגורה עד הסוף. המושג של אלימות במקום העבודה כוללת אלימות של מטופלים ובני משפחה כנגד אנשי הצוות הרפואי, אך גם אלימות בין העובדים במערכת עצמה נכללת בהגדרה הרחבה של Workplace violence. הגדרה רחבה זו יכולה לכלול גם הטרדות מצד עמיתים, התעמרות ועוד. המחקרים נחלקים גם הם בין בחינת כלל האלימות או בחינת האלימות שמופנית לצוות על ידי מטופלים ובני משפחותיהם בלבד. סרטון של מייגן גדבורי, דוקטורנטית לסיעוד העובדת כאחות בטיפול נמרץ ילדים ב-UAMS, נותנת רקע והסבר לתופעה#### מחקרים והתערבות ישנו שדה מחקר נרחב בתחום זה של אלימות כנגד רופאים, אחיות ועובדים אחרים במערכת הבריאות. ככלל נמצא כי מדובר באלימות נרחבת יותר. על פי הערכות פי 4 יותר אלימות מאשר בכל מקום עבודה פרטי. המחלקות הכי רגישות הן מחלקת המיון ומחלקות פסיכיאטריות. הגורמים לאלימות זו נמצאים בארבעה מישורים – מטופלים, מטפלים, ארגונית וחברתית. בכל אחד מהצירים הללו ישנם גורמים ובעיות העשויות לגרום לאלימות. בתרשים הבא סיכום יחסית טוב של הגורמים. אחד הצירים שלא מדברים עליו הרבה בתקשורת, קשור אליה עצמה והדרך שבה היא מתייחסת לרופאים ולאנשי צוות רפואים. האמון והסיקור שלהם מוביל גם הוא לאלימות, ויהיה מעניין לראות עד כמה הקורלציה של השחיקה בעת הקורונה משפיעה על המצב הנוכחי. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/05/risk-factors-for-violence-against-healthcare-professionals-1024x420.jpg "risk-factors-for-violence-against-healthcare-professionals - e-פוכונדר")מתוך Kumari A Kaur T Ranjan P Chopra S Sarkar S Baitha U Workplace violence against doctors Characteristics risk factors and mitigation strategies *J Postgrad Med* 2020663149 154 doi104103jpgmJPGM 96 20 התערבויות רבות מספור הוגדרו ונבדקו על מנת להפחית את האלימות כנגד אנשי צוות. התערבויות הכוללות: הכשרות של אנשי צוות בתקשורת עם דגש על נטרול מצבים מתוחים; הגברת אבטחה; חקיקה מחמירה; ייעול תהליכים והפחתת לחץ ועוד. התערבויות שונות ומגוונות שיעילותן משתנה בין המחקרים. בתרשים הבא סיכום נאה של ההתערבויות על בסיס הצירים שראינו קודם כגורמים. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/05/interventions-1024x374.png "interventions - e-פוכונדר")רשימת התערבויות מתוך מתוך Kumari A Kaur T Ranjan P Chopra S Sarkar S Baitha U Workplace violence against doctors Characteristics risk factors and mitigation strategies *J Postgrad Med* 2020663149 154 doi104103jpgmJPGM 96 20 #### שיתוף מטופלים כערוץ נוסף? לא הצלחתי למצוא, ולו מחקר משמעותי אחד שבדק האם תהליכים של שיתוף מטופלים בהפחתת אלימות. לא מצאתי שהשיתוף משפיע לטובה, והאם יש קשר בין רמת האקטיבציה (Patient Activation) לבין אלימות. מה שנמצא הוא שהשכלה נמוכה, גיל צעיר ומגדר גברי מעלים את הסיכוי לאלימות של מטופל או בן משפחה. מנגד גיל צעיר ומגדר נשי מעלים את הסיכוי של אשת רפואה לסבול מאלימות. כמובן ששיתוף אינו הכל. יש צורך בתהליכים מערכתיים ברמת בית החולים, מערכת הבריאות, חקיקה ומדיניות כדי להפחית אלימות. אין מטרה כאן בפוסט לפתור את הגורמים הללו מלקחת יוזמה. עומס במחלקות, חוסר בכוח אדם, קלות ענישה, והגברת העומס מהווים גורמים משמעותיים לאלימות בבתי החולים. על אלה אחראית המדינה. עם זאת, אני דיי מופתע (ואולי קצת לא) ששיתוף מטופלים לא מצא את דרכו לתהליך הזה. בעיקר, כי לאורך השנים תהליכים של שיתוף המטופלים מעלים את איכות התוצאים הרפואיים, [עיצוב תהליכים ממוקד בבני אדם](https://mhealth.jmir.org/2020/8/e15866/) (Human centered design) נמצא כמשפר את שביעות הרצון של הצוות הטיפולי בבתי החולים ועוד.. הפתיחות לתהליכים אלו קיימת. לצד הצעדים האחרים שבאחריות המדינה, אני חושב ששימוש בשיתוף והעצמת מטופלים כדי לעצב תהליכים בבתי החולים עשויים להפחית את מקרי האלימות ראוי למחשבה. #### גם לטכנולוגיה יכול להיות תפקיד בנוסף לשאלה בדבר שיתוף מטופלים ניסיתי להסתכל על תחום אחר שאני דן בו בבלוג והוא פתרונות טכנולוגיים. אפשר להסתכל על מגוון מרחבי פעולה. גם טכנולוגיה לייעול תורים, הפחתת עומס על הצוות וטכנולוגיות לתקשורת משופרת מסייעים בהפחתת הגורמים לאלימות. בנוסף, הטיפול המתמשך [בהפחתת שחיקה של מטפלים](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a8/2019/12/01/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) (שמושפעת ומשפיעה על אלימות) מהווה כלי להפחתת אלימות. אציין גם את השימוש בהדרכות אונליין ככלי להתערבות והדרכת צוותים שנמצא כיעיל בהגברת הידע ותחושת המסוגלות של הצוות הרפואי בהתמודדות עם אלימות. אבל החלטתי להסתכל ספציפית, על טכנולוגיות שמציעות סוג של מניעה או התערבות. באופן לא מפתיע, ואולי כן, אין הרבה היצע. מה שיש בעיקר אלו מערכות של לחצני מצוקה שמטפלים יכולים לשים על הצוואר. בעת לחיצה הם מזעיקים את האבטחה יחד עם כיוון מדויק באיזה חדר מתרחשת האלימות. זהו כלי יעיל ביותר, אך יחסית פשוט. הכלי פותח על ידי חברת[ Roar for Good ](https://www.roarforgood.com/)ומשמש גם נשים ועובדי בתי מלון. Roar For Good ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, רפואה, שונות **תגיות:** אחיות, רופאים, רפואה השתתפותית --- ### ["מודל נטפליקס": מנוי שנתי לאנטיביוטיקה והשלכותיו](https://e-pochonder.com/מודל-נטפליקס-מנוי-שנתי-לאנטיביוטיקה/2022/04/30/featured/) **Published:** אפריל 30, 2022 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** אנטיביוטיקה כתרופה נמצאת במצוקה. האם תשלום עבור חדשנות במודל מנוי של נטפליקס היא הדרך לתמרץ חדשנות ומה ההשלכות של מודל זה **Content:** האם ממשלות ישלמו על אנטיביוטיקה ותרופות אחרות כמו שאנחנו משלמים על נטפליקס. מודל חדש שהוכרז בסוף 2019 על ידי שירותי הבריאות הבריטים, נכנס בימים אלה לפעולה אמיתית, ובמסגרתו ישלם ארגון הבריאות הלאומי הבריטי (NHS) תשלום שנתי קבוע על אנטיביוטיקה מבלי להתייחס לצריכה בפועל של התרופה. הסכום נקבע על פי הערך הכולל המיוחס לזמינות התרופה למערכת. זה נשמע מופרך, אולי אף בזבזני אבל זה מודל חשוב ומעניין ולטעמי יכולות להיות לזה השלכות גם על מודלים של תרופות דיגיטליות. #### מודלים של החזר (Reimbursement) ממשלות בעולם מתמודדות באופן תדיר בניסיון לשלוט במחירי הטיפולים הרפואיים במדינה, ובעיקר בשירותי רפואה שיוצאים מהכיס של המדינה עבור אזרחיה. כל מדינה פיתחה מודלים כיצד היא מחליטה וכיצד היא מנהלת משא ומתן עם חברות התרופות על התשלום עבור התרופות והטכנולוגיות שלהם. זה כולל מגוון רחב של נתונים שכל מדינה רוצה לראות – מחקרים על עלות תועלת, מחקרים ונתונים על השפעה כלכלית והשפעה תקציבית ועוד. עולם שלם של מידע ומחקרים שנבחנים כדי להחליט – נשלם על התרופה או לא. על מנת להתמודד עם עליה בשימוש ובמחירים, מדינות פיתחו מגוון של מודלים עסקיים על מנת להתמודד עם הבעיה. המודלים החדשניים נקראים [Risk sharing](https://www.ispor.org/docs/default-source/euro2019/session108112.pdf?sfvrsn=7607b8af_0) במסגרתם המדינה וחברת התרופות מנסות לחלוק את הסיכון הטמון במימון התרופה – ישנם כל מיני מודלים, אחד הנפוצים הוא מודל CAP – מלשון מכסה. למה מכסה? במקרים רבים מוגדר מספר חולים שאמור להיות מתאים לשימוש בתרופה, עליו המדינה מוכנה לשלם ומעליו היא מקבלת הנחה, או חינם. זה יוצר תמריץ ועונש שאמור לאזן – תמריץ מצד אחד להגיע למספר החולים הנדרש, ומצד שני מרגע שהגיעו בעצם כל מטופל נוסף נותן למדינה הנחה ועוצר בצורה מסוימת את מאמצי החברה לשיווק לקהלים נוספים. המודל הזה נמצא בשימוש באופן נרחב יחסית, אפילו בתוך מערכת הבריאות בין הקופות למדינה על ימי אשפוז. מודלים אחרים מנסים לייצר איזון באמצעות מדידת הצלחה, ותשלום על הצלחה על בסיס מדדים מוסכמים. במודל זה המטופלים מקבלים את התרופה, אבל התשלום יינתן על אלה שנמצא אצלם שיפור במדדים. אלו מודלים מורכבים יותר ליישום, אבל אפשריים והם אמורים לתמרץ את החברה לפעול להצלחה הטיפול ומציאת חולים מתאימים. למדינה זה נוח כי היא משלמת על תוצא בריאות ברור. בקיצור, המודלים הללו בעיקר נועדו למתן מחירים, כמויות והוצאה ממשלתית על תרופות. ולכן מפתיע ומסקרן מה שקורה כרגע באנגליה, ובעוד מדינות. #### ואז הגיעה האנטיביוטיקה אנטיביוטיקה היא אחת התרופות הוותיקות והחשובות ביותר שהומצאו במאה ה-20 והיא חוללה מהפיכה בלתי נתפסת בחיי האנושות. מחלות שהרגו מליונים ניתנות פתאום לטיפול, ניתוחים מצליחים יותר ועוד המון תועלות. לא סתם זכתה אנטיביוטיקה להימנות על אחת ההמצאות החשובות של המאה ה-20 [לצד החיסונים](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%93-%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0/2019/10/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/). יכולותיה המדהימות במאבק בחיידקים, הביאו גם לתופעות לוואי: עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה. ועם [העמידות הומצאו תרופות אנטיביוטיות חדשות](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a4%d7%aa-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a7/2011/10/10/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/), ואז גם להן התפתחה עמידות וכך חוזר חלילה. כיום, תמותה מזיהומים עמידים נחשבת לבעיה עולמית משמעותית ביותר, שהורגת כ-1.27 מיליון איש בכל שנה בעולם וצפויה להגיע לכ-10 מיליון מקרי מוות בשנה בשנת 2050. על כן הוכרזה העמידות על ידי ארגון הבריאותי העולמי כאחת מ-10 האיומים המשמעותיים על בריאות הציבור. כמובן שהנטל של תחלואה ותמותה אינו שיוויוני כאשר המדינות המתפתחות סובלות מ-80% מהתמותה המיוחסת למחלות עמידות לאנטיביוטיקה. הסיבות לכך רבות ומגוונות. אחד הנתונים המדהימים: קרוב ל-50% מהטיפול באנטיביוטיקה נעשה על בסיס אבחנה ובחירת טיפול שגויים, וזה לא בעיה רק במדינות מתפתחות, גם בארצות הברית כ-30% מהטיפולים ניתנים על בסיס שגוי. ![ההשלכות של עמידות לאנטיביוטיקה בעולם](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/04/global-aMR-1024x647.png "global-aMR - e-פוכונדר")ההשפעה של זיהומים עמידים ב 2050 העמידות הביאה איתה גם צורך במיתון השימוש באנטיביוטיקה, וכן בצורך מוגבר להגברת המחקר והפיתוח לפתרונות תרופתיים חדשים בתחום. ב-2015 הוכרזה תוכנית פעולה גלובלית מרובת תהליכים וזרועות על מנת להתמודד עם האיום, שכן איבוד היכולת להתמודדת עם חיידקים, בקטריות ופטריות עלולה להוות איום מאוד משמעותי על חיי האנושות. במקביל לצעדים הרבים הקשורים [למניעת זיהומים](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/2013/11/19/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) ושינוי מידיניות הטיפול באנטיביוטיקה, נדרשת חדשנות משמעותית בפיתוח תרופות אנטיביוטיות, שכן שיפורים מינימלים לא מאטים את פיתוח העמידות. ולכן רק צורות חדשות של הקיים לא יספיקו. אבל, מכיוון שהתרופות האנטיביוטיות עצמן הן לרוב מולקולות לא ביולוגיות, התמחיר שלהן אינו גבוה, ויחד עם העובדה שרבות מהאנטיביוטיות נמצאות כבר בעולם התרופות הגנריות הרי שההחזר על ההשקעה בפיתוח- בעייתי. הנתונים מראים שבשמונה השנים הראשונות לאחר השקתה של אנטיביוטיקה חדשה 84% מהמכירות שלה מתרחשות בארצות הברית. בשאר העולם התרופה מוכרת מעט מאוד ולא מגיעה בכלל למרבית מדינות העולם האחרות. הסיבה לכך שההשקעה ברישום והפצת התרופה במדינות מחוץ לארצות הברית לא תחזיר את עצמה לפי צפי המכירות. את המשמעות של התופעה הזו ניתן לראות בכך שבצנרת הפיתוח העולמית לתרופות בתחום זה היו רק 40 מולקולות, בעוד בעולמות של פיתוח תרופות לסרטן ישן כיום כ-1800 מולקולות ופתרונות בפיתוח. מצב זה מצריך מגופי הבריאות בעולם למצוא איך מתמרצים כלכלית פיתוח פתרונות, נכון שכולם אוהבים להכות את חברות התרופות, אבל בסופו של דבר הן אלו שלהן יש את היכולות והכלים לפתח ולהביא תרופות לשוק, מדינות יכולות לייצר תמריצים ומודלים אבל לא לנהל צבר מוצרים ולהביא אותן לשוק. #### איך מתמרצים פיתוח אנטיביוטיקה? ובכן לתמרץ מחקר ופיתוח וכן שיווק של תרופות חדשות ניתן לעשות במגוון מנגנונים שניתן להגדיר אותם כמנגנוני תמרוץ בדחיפה (Push) או בתמריצים שהם במנגנון משיכה (Pull). התמריצים שמוגדרים דחיפה הם כל אלה שמייצרים הקלות או שיפור בתהליך הפיתוח, הייצור והאישור של התרופה – מענקי מחקר, תיעדוף בתהליכי אישור, הקלות בהקמת מפעלים וכו. זאת על מנת להוריד עלויות ולשפר את ההיתכנות הכלכלית של התהליך. אחת הדוגמאות המוצלחות בתחום זה הן ההקלות והתליכים בתחום תרופות היתום – ששם בשל מספר חולים נמוך ומורכבות של המחלה היה צורך בתהליכים ספציפיים שיאפשר לחברות להשקיע בפיתוח שלהן, וזה מוכיח את עצמו בצבר מוצרים יפה שהגיע לשוק ויגיע בשנים הקרובות. ![מרכיבים למודל מוצלח לתמרוץ חדשנות באנטיביוטיקה - BCG](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/04/model-1024x602.png "model - e-פוכונדר")מרכיבים של מודל החזר מתוך בוסטון קונסולטינג גרופ מנגנוני משיכה, לרוב נמצאים לאחר ההשקה, וזה החלק המסחרי, כמו תיעדוף במימון ציבור, מודלים עסקיים נוחים יותר שיאפשר ביטחון ואפשרות להמשכיות ייצור וזמינות של התרופות לציבור. וכאן נכנס מודל המנוי שבשבילו התכנסנו. אם חברה תשיק תרופה, אבל השימוש בפועל יהיה קטן, והמחיר לא גבוה, לא משנה כמה נסייע עד רגע ההשקה, חישוב ההיתכנות הכלכלית יהיה בעייתי ולא יאפשר להחזיק את כל המנגנונים הנדרשים כדי לשווק ולייצר תרופה זמינה. בנוסף זה עלול ליצור אצל החברה תמריץ תמידי לקדם את השימוש בתרופה, ועלול לגרום לרישום עודף שיגרום ליצירת עמידות ואז אפשר לומר – מה הואילו חכמים בתקנתם. [מודלים מסוג זה נבחנו על ידי הפורום הכלכלי העולמי (זה שמקיים את כנס דאבוס) וחברת הייעוץ Boston consulting group ולאחר בחינה של 5 מודלים שונים ההמלצה שלהם היא על מודל של מנוי.](https://www.bcg.com/publications/2022/model-for-tackling-antimicrobial-resistance) המודלים נבחנו על בסיס מגוון קריטריונים: אקוסיסטם בר קיימא, חדשנות מתמשכת, פורטפוליו מגוון, הבטחת אספקה, קידום מתן מדוד ומבוסס, זמינות גלובלית. כפי שניתן לראות בתמונה מטה מודל המנוי מצליח יותר מאחרים למלא את האלמנטים השונים. ![מודלים למימון אנטיביוטיקה שנבדקו על ידי BCG](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/04/models-1024x979.png "models - e-פוכונדר")מתוך המחקר של בוסטון קונסולטינג גרופ בשנת 2019 ה-NHS (שירות הבריאות הלאומי) הבריטי הכריז שיהיה מוכן לשלם סכום שנתי קבוע ללא קשר לכמות שימוש בפועל, על בסיס הערך שהוא רואה בעצם הזמינות של התרופה האנטיביוטית במערכת. מה שזה אומר בפועל שהחברה מקבלת תזרים קבוע על מנת לשמור על זמינות מלאי מסוים עבור בריטניה, בין אם ישתמשו בו ובין אם לא. זה יוצר וודאות כלכלית עבור החברה, וגם מתסכל במידה מסוימת את הרצון שלה לייצר שימוש מוגבר להשאת רווחים – כי שימוש מוגבר מדי רק יפגע ברווחיות שלה. מצד שני המדינה משיגה הבטחת מלאי וזמינות להתמודדות עם זיהומים עמידים ויכולת עדיפה בניהול הטיפול בחולים והפחתת תמותה. לטעמי זה מודל מאוד חכם. כעת שתי חברות נכנסות להסכם במסלול הזה עם אנטיביוטיקות חדשות – [cefiderocol](https://www.nice.org.uk/about/what-we-do/life-sciences/scientific-advice/models-for-the-evaluation-and-purchase-of-antimicrobials/cefiderocol) של חברת שיונג'י היפנית והשניה היא [ceftazidime-avibactam](https://www.nice.org.uk/about/what-we-do/life-sciences/scientific-advice/models-for-the-evaluation-and-purchase-of-antimicrobials/ceftazidime-with-avibactam) של חברת פייזר, שתי התרופות ישמשו רק לטיפול בזיהומים חמורים העמידים לטיפולים אחרים. אך אנגליה אינה לבד, בארצות הברית יש הצעת חוק ליצירת מסגרת מימון באמצעות תשלום קבוע, הצעת החוק שהקיצור שלו הוא PASTEUR על שם לואי פסטר הידוע כאבי המיקרוביולוגיה, במסגרתו הממשל האמריקאי תציע מינוי שנתי לפי סוג המוצר החל מ-750 מיליון דולר ועד 3.2 מיליארד דולר בשנה למשך 10 שנים או עד תום הפטנט. לחוק מוצא מימון ראשון של 11 מיליארד דולר. והוא זוכה לאהדה מצד האיגוד האמריקאי למחלות זיהומיות. [גם בשוודיה](https://amr.solutions/2020/03/16/sweden-to-test-an-access-focused-model-for-new-antibiotics-contracting-for-availability/), שאצלה מקרי הזיהומים העמידים הם ממש קטנים, רואים חשיבות והחלו כבר לפני כמה שנים פיילוט לבדיקת מודל תשלום דומה שמבטיח זמינות לתרופות הללו על בסיס תשלום שנתי מראש. המודל השוודי מעניין כי הוא בעצם מייצר השלמה בין מכירות בפועל של המחוזות השונים להכנסה מינימלית קבועה. ### השלכות נוספות של מודל מנוי בבריאות אני חושב שמודל המנוי בעולם הבריאות הוא אחד הדברים שיכולים לעניין לא רק בהקשר של תרופות. אפשר לומר בצורה כלשהי, שגם היום המדינה משלמת מנוי לקופות החולים, באמצעות מנגנון הקפיטציה – כאשר יש תשלום קבוע לכל מבוטח על בסיס נוסחה שמשכללת מגוון תחומים. ועדיין, בתוך המנוי הכולל הזה, המדינה מוסיפה עלויות לטכנולוגיות ספציפיות כל שנה במסגרת סל הבריאות. ובגדול הכנסת תרופה או טכנולוגיה מושפעת באופן ברור מצרכנים ישירים של הטכנולוגיה באופן כמותי. נכון שהסכום הכולל משתנה כי הניצול של התרופה שונה, אבל בגדול זה מנוי פר מכירה/שימוש. בעולמות של [בריאות דיגיטלית](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a6%d7%98%d7%9e%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90/2022/04/18/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) – בעיקר של מה שקרוי Digital Therapeutics או [תרופות דיגיטליות](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%9c-%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%98/2019/07/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/), המודל הוא לרוב של מנוי, קרי אדם משלם מנוי לחודש. וכן יש תהליך שבשביל לתת תשלום, יכול להיות מסובך. הרי איך תדע הקופה שהאדם משתמש כל חודש, והאם היא תוכל לעמד בתשלום לשירות כל חודש בצורה אינסופית. הרי השירות הוא של צד ג' וזה מורכב. זה לא כמו חוג, ואם השתמש רק יום אחד מהחודש, ולא שמר על רציפות. רעיון כגון מנוי שנתי מהמבטח לשירות יכול להיות מענין, אולי במודל יותר מתוחכם שכן יתמרץ את השירות הדיגיטלי להשיג מנויים חדשים ולשמר אותם, אבל בעצם יאפשר לקופה לשלם עבור ערך מסוים ולא להסתבך בתהליכים מורכבים של בקרה שתהיה מסובכת ובעצם תעצור את החדשנות. אני מודע לכך שזה רעיון חצי מבושל, אבל אני דיי בטוח שבקרוב משרד הבריאות וועדת הסל ייאלצו להתמודד עם שירותים שכאלה וכיצד מספקים אותם לציבור הישראלי במסגרת סל השירותים. במקביל, מודלים של מנוי לתרופות גם זה משהו שמדינת ישראל תסתכל עליו בהקשר של של זיהומים עמידים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, כללי, רפואה, שונות **תגיות:** NHS, אנטיביוטיקה, חברות תרופות, נטפליקס, רפואה דיגיטלית --- ### [הדיאטה הדיגיטלית שלי - כך הורדתי 14 ק"ג מבלי לפגוש אף אחד פיזית](https://e-pochonder.com/הדיאטה-הדיגיטלית-שלי-כך-הורדתי-14-קג-מבל/2021/05/09/featured/) **Published:** מאי 9, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** הדיאטה הדיגיטלית שעברתי בעצמי ובה הורדתי 14 ק"ג סייעה לי להבין טוב יותר מה עובד מבחינת דיאטה מרחוק ומה לא **Content:** מזה כשנה שאני מתעסק עם המשקל שלי בחשיבה, לא שהרזתי בפועל אבל זה הפריע לי. זה הפריע לי מאיך שאני מתנהג עם האוכל שלי, הפריע לי שהבנים שלי התייחסו אלי כשמן, זה הפריע לי בריאותית (בחשיבה לא במדדים ממש). בתחילה ניסיתי קצת לבד, הורדתי לא מעט אפליקציות כדי להתחיל את הדיאטה הדיגיטלית שלי, וכדי לנסות להתחיל לבנות תהליך הרזיה, ואף הורדתי כמה תפריטים מהרשת. בפועל, זה לא הצליח. לא הרזיתי, לא התמדתי ולא התקיים שינוי אמיתי. אבל אז פגשתי בפרסום [בפייסבוק](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%a9%d7%aa-%d7%90%d7%aa-moves-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a4/2014/04/26/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) את התוכנית ["אבא חטוב" של צביקה עינב](https://daph.ravpage.co.il/abahatuv90). לא הכרתי אותה קודם, וזה היה רגע לפני שהיא כיכבה בטלוויזיה. זו הדיאטה הדיגיטלית שהצליחה לי, ושלא כללה מפגש פיזי אחד, אבל בפועל שינתה לי את החיים, והיום כ-90 יום לאחר מכן אני 14 ק"ג פחות ועם בטן חזקה והרבה יותר שטוחה (עוד לא לגמרי הסתיים, אבל קרוב לזה). #### דיאטה בלי מפגשים לפני 8 שנים כתבתי כאן בבלוג על ["ההרס היצירתי" ](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%94%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c/2013/08/06/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/)של שומרי משקל. הסיבה לפוסט ההוא היו הדוחות של חברת שומרי משקל, שהציגו באופן ברור שהתוכנית שמבוססת על ספירת קלוריות וקבוצות תמיכה פיזיות סובלת מאיום הדיאטה הדיגיטלית שהציבו בפניה אפליקציות דיאטה ותוכניות אונליין שונות. ההרס היצירתי הוא מושג כלכלי שמדבר על כך שחדשנות בשוק "הורסת" את המודל העסקי הקיים ומייצרת מודל חדש לחלוטין. הסבר יותר משמעותי בפוסט המקורי. זה היה מזמן, 8 שנים שבהם העולם השתנה כל כך הרבה, וכיום זה נראה מוזר לדבר על "חדשנות" שמדברים על דיאטות וירטואליות, למרות שלדעתי עד הקורונה לפחות עדיין מרבית השוק היה אופליין. ![ציטוט מאת ג'וזף שומפטר, הכלכלן שהגה את המושג "הרס יצירתי"](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/05/quate_schumpeter.png "quate_schumpeter - e-פוכונדר")ציטוט מאת גוזף שומפטר הכלכלן שהגה את המושג הרס יצירתי אבל כעת לאחר שלושת החודשים האחרונים, אני חושב שאני מבין שדיאטות פיזיות ימצאו את מקומן תמיד, אבל הגישות של דיאטות מרחוק, והניצול הגובר של פלטפורמות חברתיות והודעות מידיות ייצרו תחליפים ממש טובים לקבוצת התמיכה ולמגע האנושי הנחוץ בתהליך, ואף שיפרו אספקטים שונים. #### רק אפליקציה -למה זה לא עבד לי תחילת המסע שלי בעניין הזה, החל מאפליקציות, וניסיתי כמה וכמה מהן – כולל [Noom](https://www.noom.com/) המפרסמת בכבדות ועוד. ראשית רוב [האפליקציות](https://e-pochonder.com/%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%a1%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%91%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99-2-%d7%99%d7%95/2018/03/10/featured/) של דיאטה דיגיטלית שראיתי הן אמריקאיות, וזה השפיע לדעתי על האפקטיביות שלהן עבורי. החלק המרכזי של האפליקציות הללו, היה דיווח די קדחתני של מה אכלתי, כמה שתיתי ועוד. הרבה שאלות וגם לא מעט חומר כתוב ואני חייב להגיד שלי זה היה מעייף, ויצר מצב שהרגשתי שאני עובד בזה, ולא נתן לי הרבה הדרכה וכלים ברורים. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/05/noom.jpg "noom - e-פוכונדר")אפליקציית Noom עוד נקודה שהפריעה לי לפחות, זו העובדה שההמלצות בתפריט לא היו כל כך רלוונטיות תרבותית, זה מבנה תפריט שונה, מוצרים שונים ודגשים אחרים. זה הפריע לא רק בהמלצות, אלא גם בדיווח, לא הצלחתי לדייק את האוכל שלי למה שדווח וזה הפריע למעקב והפך את הכל ללא רלוונטי. חייב לומר שלא באמת חיפשתי, אבל גם לא הגיעו אלי פרסומים של אפליקציות דומות בעברית ומותאמות לחיך הישראלי ואולי אם היתה כזו היא היתה עובדת לי יותר טוב. #### תפריטי אונליין ותוכן עולם הדיאטות מייצר כמות תוכן בלתי סבירה, חיפוש בגוגל יביא אתכם להמון המון כתבות על דיאטה כזו או אחרת, ועוד ועוד. מידע מוקדם הכרתי את הדיאטה הים תיכונית ככזו שהיא בריאה, ומוכחת מחקרית לירידה במשקל ובעיקר לשיפור המדדים והתוצאים הבריאותיים. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/05/diet.png "diet - e-פוכונדר")אז חקרתי אותה אונליין וחיפשתי מדריכים לדיאטה, יש לא מעט כתבות אודותיה, אבל קשה למצוא מדריך מספיק מסודר ומקיף, אפילו קניתי ספר שלה, אבל גם הוא היה הרבה חפירה ולא מספיק ברור בהדרכה שלו. וזה חבל. בדיאטה זו הורדתי גם תפריטים, וגיליתי שתפריט קצת מוציא אותי מדעתי, חוסר הגיוון והרבה מאוד התעסקות באיך ומתי אני מכין, וגם המדידה האינסופית של כל מאכל לא גרמה לי למוטיבציה. עוד דבר שהיה חסר, הוא סוג של הדרכה והתאמה של בן אדם. כן היה צריך את האלמנט הזה. כדי לענות על שאלות שונות, וגם יש משהו ברמה האנושית שמסייע ביצירת מוטיבציה. חוסר במדריך ובקהילה הקשה, לפחות עלי (היי… דיגיטלי דיגיטלי אבל דור X) #### ואז הגיע אבא חטוב את האמת שהגעתי לתוכנית "אבא חטוב" דיי במקרה, ככל הנראה העניין, הורדת האפליקציות והחיפושים בגוגל הביאו את הפרסומות הללו אלי, ואבא חטוב היתה אחת מהן. אבא חטוב היא תוכנית דיאטה דיגיטלית (במובן שאין לה אספקט פיזי) בשיטה הקרויה "דיאטה לפטינית" והיא הוקמה ומנוהלת על ידי צביקה עינב, מאמן כושר בהכשרתו שבעצמו ירד 30 ק"ג. בתחילה כתגובה למודעה נכנסתי לאתר (בעיקר כי אבא חטוב הזכיר לי את אבא פגום), החשיבה והטקסט היו מעניינים, נרשמתי לוובינר ואחריו גם קיבלתי כמה סרטוני הקדמה. היה בהם משהו מעצבן ומכירתי, אבל כן צביקה נתן כמה כלים בסיסיים בחינם שהחלטתי לנסות והם עבדו עלי ממש טוב כמה ימים עד שהגעתי להדרכה. צריך לציין שהמיקוד בגברים לטבע גם הוא חכם ונתן לי תחושה שמדברים אלי. משם הדרך להירשם עברה בשיחה אישית עם צביקה והרשמה (יש מצב כי גם הלכתי לדפי נחיתה ישנים ושהים צביקה עושה פחות שיחות אישיות). בדרך גם בדקתי במה מדובר, ועשיתי קצת חיפושים על הדיאטה הלפטינית, שבארה"ב היא קצת שונה. בנוסף, הסתכלתי ובדקתי חלק מהמחקרים ברשת לראות אם הגישה של צביקה באמת מבוססת כמו שהוא אומר. נראה לי שבגדול כן. התוכנית עצמה מעולה לטעמי ומאוד התאימה לי. אבל אני לא רוצה להתייחס לתוכן עצמו כרגע, ולמה זה אומר. אלא למסגרת הדיגיטלית. התחלתי את התוכנית בשיא הסגר השלישי, לא פגשתי אף אחד משותפי לקבוצת הדיאטה באופן אישי. בגדול הדיאטה עובדת בשני כלים דיגיטליים – קבוצת ווטסאפ שמספקת תחושת קהילה, מידיות ותמיכה, שגם צביקה חבר בה ומגיב פה ושם. ואפליקציה של תוכן התוכנית עצמה שכללו: סרטון יומי 5 ימים בשבוע, דיווח יומי פשוט של מה עשיתי היום (לא יומן אכילה, משהו מאוד כללי), וגם סרטון של תרגילי בטן (כן אני כבר קרוב ל-100 ימים עושה בטן רצוף). האפליקציה מאפשרת גם לשאול ישירות את צביקה שאלות ולקבל תשובות והדרכה ייעודית. החיבור הזה של אפליקציה עם משוב יומי, סרטונים וכן קהילה מופעלת במשימות וגם בשיחה ותמיכה, נתן לי לפחות את כל מה שצריך מדיאטה ברמת הידע והמוטיבציה. אני חושב שהשימוש בכלי סושיאל מידיים בשילוב עם אפליקציה ייעודית עושה את העבודה ברמת התמיכה. #### מה היה חסר קצת? כן, לא הכל מושלם בדיאטה הדיגיטלית של אבא חטוב, לי היה חסר משהו אחד בעיקר, וזה הנגשה טובה יותר של כל המידע שאני מכניס לאפליקציה. זה לא יותר מדי מספרים, אבל היה נחמד לראות גרסה ויזאולית של המידע והשאלונים, יש משהו של המשקל, אבל הוא לא ממש טוב. #### דיגיטליות, סקלביליות ועוד.. זה דיי מדהים לראות את היכולת לייצר תוכנית דיאטה דיגיטלית שמעניקה לך תמיכה ותחושה של כל הזמן שם, בלי שום מפגש פיזי אמיתי. במבנה הנוכחי של סרטונים שכולם מוכנים מראש, אפליקציות וקבוצות זה גם סקיילבילי מאוד. החיבור בווטסאפ מאפשר גישה נוחה ומידית בעוד האפליקציה העצה בגלל הדיווח היומי (זוכרים את מבחן מברשת השיניים של גוגל) עובד יחד עם הסרטונים. אני חושב שכן האספקט של אישיות מובילה ונותנת מענה היא קריטית, כמו גם הפיכת השינוי לקל ברמת הכללים, בלי יותר מדי עבודה שלי כמטופל בדיאטה הזו. זהו עכשיו אני רק צריך למצוא את עצמי מחזיק את זה, מי שמכיר יודע כמה זה מרעיש שאני גם בחוג ספורט עכשיו. וכן יש קבוצות המשך לצביקה ועכשיו אנחנו ממשיכים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, כללי **תגיות:** אבא חטוב, אפליקציה, בריאות, דיאטה --- ### [רובוטים מככבים בחדר הניתוח : האם אנו מתקרבים לניתוח ללא מגע יד אדם?](https://e-pochonder.com/רובוטים-מככבים-בחדר-הניתוח/2022/02/27/featured/) **Published:** פברואר 27, 2022 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** רובוטים הצליחו לתפור מעיים של בני אדם, האם אנחנו מתקרבים לניתוח ללא מגע יד אדם? פרסום בנייצ'ר וסיפורם של הרובוטים בחדר הניתוח **Content:** האם אנחנו מתקרבים לניתוחים המתבצעים ללא מנתחים אנושיים? פרסום בכתב העת [Science Robotics](https://www.science.org/doi/10.1126/scirobotics.abj2908) מתאר הצלחה יוצאת דופן בביצוע חיבור של שני חלקי מעיים על ידי רובוט באופן עצמאי וללא התערבות אנושית. מדובר בצעד משמעותי ביותר לאוטומציה של ניתוחים. ככלל ניתוחים מהווים מרכיב קריטי בבריאותנו ומדובר במשאב מוגבל ביותר בשל הצורך בלמידה ארוכה, צוות טיפול, משאבים פיזיים וכספיים. חדרי הניתוח בבית החולים הם כמו "פסי ייצור" במובן זה שיש להם תפוקה מסוימת והביקוש כיום באופן תמידי גבוה מהיצע. לא רק על יעילות מקווים להשפיע בפיתוחים הללו, אלא גם על תוצאות ומניעת טעויות שעל פי הנתונים עולות ב-200,000 מקרי מוות בשנה בארה"ב. #### התור לחדר ניתוח הוא בעיה מתמשכת בישראל התפרסמו לאורך השנים דוחות ורבים בנושא ההמתנה לניתוחים מתוכננים והקושי להשיג תורים בטווח זמן סביר במערכת הציבורית. בעיה זו גורמת למגוון קשיים עבור מטופלים, צוותים רפואיים, שיוויון בקבלת טיפול ועוד. דוחות מבקר המדינה מצאו מגוון רחב של בעיות בפיקוח של משרד הבריאות בנושא, ובשימוש היעיל במשאב של חדרי הניתוח. בדוח האחרון של המבקר נכתב למשל כי 53% מהממתינים לניתוח בכללית הם בכלל ללא תור ידוע לניתוח, והם ממתינים לו יותר משנה. זה סימן לקושי משמעותי, ויש להניח שהוא לא ירד בקרוב בטח לא כאשר העומס והקושי של בתי החולים רק מועצם על ידי מגיפת הקורונה, והעומס הרב שהמדינה מטילה במודע על המערכת בנושא זה, על מנת לשמור על משק פתוח. סרטון סיכום דוח ביקורת המדינה בנושא ניהול חדרי הניתוחנתונים מאנגליה למשל מדברים על כך שהתור לפעולה מתוכננת בבתי החולים באנגליה הגיע ל-6 מיליון איש, הוא היה ארוך גם קודם, אבל התארך משמעותית בשל העומס על בתי החולים בשל המגיפה והמדיניות האנגלית היחסית דומה לישראל. #### **אוטומציה של ניתוחים** ניתוחים ופעולות ניתוחיות הן פעילות מורכב ביותר הכוללת מגוון של היבטים ויכולות של המנתחים, המרדימים והצוות הסיעודי בחדר ניתוח. הפעולות הניתוחיות עצמן יכולות להיות עדינות ביותר ונדרשת מיומנות ודיוק אדירים על מנת להצליח בפעולה מבלי לגרום לנזק לאיברים שכנים. כמו כן יש מקום נרחב של אי וודאות כאשר נכנסים לשדה הניתוחי, וזאת למרות יכולות ההדמיה המתקדמות כיום, יש דברים שניתן לראות רק שפותחים את גוף האדם ומסתכלים מתחת ל"מכסה". ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/02/ROBODOC-first-FDA-approved-robot-26-A-Early-ROBODOC-prototype-B-latest-ROBODOC.png "ROBODOC-first-FDA-approved-robot-26-A-Early-ROBODOC-prototype-B-latest-ROBODOC - e-פוכונדר")ROBODOC הרובוט הניתוחי הראשון משנות ה 80 ולמרות זאת נעשים מאמצים אדירים בתחום המחקר והפיתוח על מנת להשתמש ביכולות המתקדמות של רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית לביצוע ניתוחים ולשיפור הדיוק. הרובוט המפורסם ביותר בתחום הוא ה"דה וינצ'י" רק שאין לו כמעט יכולות רובוטיות עצמאיות והוא מהווה בעצם מאין הארכה של ידי המנתח השולט בו באופן מלא. יש לו מגוון רחב שלו יתרונות אבל הוא אינו מבצע ולו דבר אחד עצמאי. בנוסף לדה וינצ'י יש מגוון של יכולות וכלים רובוטיים למשל של חברת מזור הישראלית שנמכרה למדטרוניק המשתמשת ביכולות רובוטיות הנשלטות ומתוכננות על ידי אדם על מנת להכניס כלים רובטיים לניתוחים אורטופדיים. כאן התכנון הוא והשליטה היא של בני אדם אבל הזרוע הרובוטית מספקת דיוק ויציבאות ועוד יכולות לשיפור תוצאות הניתוח. #### הכוכב בשמי הרובוטיקה הסיפור שלנו מתמקד במערכת הנקראת STAR – Smart Tissue Autonomous Robot שהוא מערכת רובוטית המתמחה בעיקר בחיבור וחיתוך של רקמות רכות. המערכת פותחה לראשונה על ידי בית החולים Children's National Health System בוושינגטון באמצעות מענה של 1.5 מיליון דולר, ועשתה רעש תקשורתי לראשונה ב-2017 כאשר עלתה לגמר בתחרות של נאסא. כשנה קודם הוכיחו החוקרים כי המערכת מבצעת תפרים באופן מדויק יותר ממנתחים. ככלל המערכת מתמקדת בחיתוך ותפירה של רקמות רכות, שהן אחת הפעולות המסובכות שמבצע המנתח בניתוח לפרוסקופי, בניגוד נגיד לרובוטים של מזור שמתמקדים בעצמות. כעת חוקרים מבית החולים ג'ונס הופקינס, לקחו את הסיפור צעד קדימה, והדגימו כי ניתוח לבצע ניתוח לפרוסקופי שלם הכולל תפירה של המעיים על ידי הרובוט ללא הנחיה של מנתח אנושי. זו פריצת דרך משמעותית. אמנם זה עדיין נעשה בחזיר, אבל ללא ספק זו קפיצה גדולה, כמו הנסיעה העצמאית הראשונה של מכונית ללא בני אדם. במסגרת המחקר הרובוט ביצע 4 ניתוחים בהם נדרש לחבר שני חלק מעי של החזיר, והתוצאות שהשיג היו טובות יותר ומדיוקות יותר מאשר של מנתחים אנושיים. זו דרמה! ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/02/Axel-Krieger-300x300-1.webp "Axel-Krieger-300x300-1 - e-פוכונדר")פרופ אקסל קריגר | מתוך אתר האוניברסיטה מאחורי הרובוט הזה עומד פרופ' אקסל קריגר, מהמחלקה להנדסת מכונות בג'ונס הופקינס, ופרופ' ג'ין קאנג מהמחלקה להדמיה אופטית. קריגר פיתח את הרובוט בהיותו בבית החולים לילדים בוושינגטון, ולדעתו הרובוט החדש מהווה שינוי פרדיגמה משמעותי – אחרי שעברו חמישים שנה מאז החלו מדענים לחשוב על ניתוחים באמצעות רובוט. בראיון לאחר ההישג הסביר: "ההבדל הגדול, הוא שינוי הפרדיגמה. עד היום ברובוטים, המנתחים היו צריכים לשבת בקונסולת בקרה ולכוון כל תנועה של הרובוט, כלומר מעין הארכה של ידי המנתח. כעת עם הרובוט סטאר הרובוט יכול לבצע חלקים מורכבים רק עם השגחה של רופאים" במסגרת ביצוע הניתוח הרופאים מאשרים לרובוט את התוכנית הניתוחית, ולאחר מכן רק משגיחים בעת שהרובוט מבצע את הניתוח עצמו. קריגר מסביר כי החלק המורכב ביותר בפיתוח של המערכת הוא היכולת לעקוב אחר השינויים בזמן אמת לרקמות הרכות של המנותח. לצורך כך הרובוט עושה שימוש במערכות ניתוח תמונת תלת מימד על מנת לאפשר לו להבין שינויים במרחב ובמהירות של תזוזת הרקמות. #### יחליף או לא, זו השאלה למרות האופטימיות הרבה, קריגר טוען שרובוטים לא יחליפו מנתחים, ושעדיין את מרבית העבודה יעשו המנתחים אך חלק מהפעילות תוכל להיות מוחלפת על ידי רובוטים. אני לא מסכים, ההליכה לכיוון אוטומציה והשיפורים הטכנולוגיים יכולים להביא את הרופא למצב שהוא בעיקר משגיח ומנהל את הרובוטים אבל כבר לא צריך לנתח, ללא ספק זו שאלה וייקח זמן עד שנדע היכן מסתיימות יכולות האוטומציה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** מחקר, ניתוחים, רובוטים, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [פייסבוק, בעלי חיים והתראות על אסונות טבע](https://e-pochonder.com/פייסבוק-בעלי-חיים-והתראות-על-אסונות-טב/2013/07/17/שונות/) **Published:** יולי 17, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** פרויקט מאוד מעניין שמתחיל בימים אלה מנסה לקשור בין דיווחים של בעלים של בעלי חיים על התנהגות חריגה של בעלי חיים באמצעות אפליקציה בפייסבוק ולבין התראות על אסונות טבע. את הפרויקט מציג אריאל שפירא, המעורב בפרויקט, בפוסט אורח. בבקשה: #### ASSA – Animal Sixth Sense Alert המיזם ASSA נולד על מנת לבחון את היכולת של בעלי חיים להבחין ברעידות אדמה וצונמי לפני שהן קורות ובאמצעות מידע על התנהגויות שכאלה מכל העולם לייצר התראות על אירועי טבע. בפועל מדובר בניסוי מסוג של חכמת ההמונים בצורה כזו או אחרת. דיווחים על קשר כזה בין בעלי חיים והתנהגות שלהם לפני אירועי טבע קיימים כבר מאז 373 לפני הספירה כאשר אנשים גילו את נטיית בעלי חיים להרגיש רעידות אדמה כאשר החלו להתנהג בצורה מוזרה ולא רגילה . בספרות המדעית והפופולרית מופיעים דיווחים רבים, המתארים שינוי קיצוני בהתנהגותם של בעלי חיים טרם התרחשות הרעש. בין השאר דווח על התקהלות מבוהלת של דגי שפמנון באזורי דיג, מנוסת עכברים ונחשים, השתוללות קופים ונביחות כלבים. בשנת 2004 בתאילנד דווח על עדר פילים אשר החל להשתולל 24 שעות לפני שארע הצונמי הגדול. [![ASSA](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/07/1059318_10151711858644321_445857562_n.jpg "ASSA - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/07/1059318_10151711858644321_445857562_n.jpg) כיום יש קושי להמחיש קשר זה ואנו מאמינים שבעזרת הרשת החברתית נוכל ליצור את ההוכחה לכך. שיתוף מידע של כמות גדולה אנשים בכל רחבי העולם יאפשר בסיס ליצירת הוכחה לקשר בין התנהגות חריגה של בע"ח לרעידות אדמה וצונמי. בעזרתם של הבעלים של בעל חיים שימלא טופס קצר באפליקציה וידווח על התנהגות חריגה נוכל לבנות מאגר נתונים רחב שיספק נתונים וכלים בידי מחקר שאנחנו מבצעים בשיתוף עם ד"ר אבני מהגן הזואולגי בירושלים. ASSA – Animal Sixth Sense Alert תצבור את המידע מאנשים פרטים ומגופים כמו גני חיות וחוות ובעזרת אלגוריתם שפותח ננסה להוציא התראות על אירועים צפויים. השימוש באפליקציה פשוט ונוח והמפתח להצלחה של הניסוי תלוי בשיתוף הפעולה שנקבל . הכנסו לדף שלנו http://www.facebook.com/JoinASSA לחצו על לייק , אם אתם בעלים של בעל חיים מלאו טופס קצר ודווחו כאשר מתחולל ארוע כמו בע"ח משתולל ללא סיבה, ברח מהבית, שלשול או כל התנהגות מוזרה ולא שכיחה. נשמח לשיתופי פעולה ולחסויות מארגונים אשר רואים לנכון לתמוך כחלק ממדיניות המעורבות החברתית שלהם. תודה רבה על הקריאה אריאל שפירא ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** ASSA, אריאל שפירא, בעלי חיים, ד"ר אבני, חכמת הממון, מחקר, פייסבוק --- ### [חובת הרופא להסביר לחולה: המקרה שמסעיר את וירג'יניה](https://e-pochonder.com/חובת-הרופא-להסביר-לחולה-המקרה-שמסעיר-א/2013/03/10/רפואה/) **Published:** מרץ 10, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בימים אלה סוערות הרוחות במדינת וירג'יניה וגם בקרב אקטיביסטים בתחום הרפואה בארצות הברית. על המדוכה קרב מתמשך שהגיע לשיא בין עמותת חולי מחלת ליים ואיגוד הרופאים של מדינת וירג'יניה. במוקד הוויכוח חולים דורשים ובית הנבחרים בוירג'יניה קיבל את הצעתם בצורת חוק הקובע שרופאים יחויבו להעביר למטופלים העוברים בדיקה לגילוי מחלת ליים מידע חינוכי שכולל בין היתר את האמירה שכאשר בודקים הימצאות מחלת ליים בשלב מוקדם הבדיקה המעבדתית עלולה להיות לא מדויקת ואם הסימפטומים נמשכים יש לחזור ולבצע את הבדיקה. [![דגל וירג'יניה ](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/47/Flag_of_Virginia.svg)](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/47/Flag_of_Virginia.svg)דגל וירג'יניה**חובת הרופא?** הקרב אינו על העובדות המדעיות, שני הצדדים מסכימים כי הנתון נכון. הקרב הוא על השאלה האם נכון שחקיקה מדינתית תכריח רופאים לבצע פעולה כלשהי של חינוך במחלה מסוימת. והנה מתגלה בצורה פשוטה השינוי המהותי שעובר על מערכת הבריאות בימינו אנו, כאשר המאזן בין הכוח של הממסד הרפואי והכוח של המטופלים עומד למבחן. [מחלת ליים](http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D) הנה מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק היא מחלה הנגרמת על ידי החיידק בורליה בורגדרופרי, ומועברת בעיקר על ידי קרציות ופרעושים. המחלה מתבטאת בבעיקר בכאב ראש, חום, עייפות, דיכאון ופריחה בעור הנקראת Erythema Migrans. הטיפול המקובל במקרה והמחלה מתגלה בשלב מוקדם הוא קורס אנטיביוטי שבמרבית המקרים מכחיד את המחלה. יצוין, כי הוויכוח בין החולים לבין הרופאים אינו מסתיים במידע החינוכי, קודם לו ויכוח מהותי האם מחלת ליים יכולה להיות כרונית. על פי עמותות החולים במחלה בארה"ב הם חולים בגרסה כרונית של המחלה ועל כן בעבר ניסו בוירג'יניה בין היתר, לדאוג לחוק שיגן על רופאים המבקשים לתת את הטיפול האנטיביוטי לזמן ארוך הרבה יותר ממה שמוסכם על הממסד הרפואי. החוק הזה נפל. בעקבות ה"קרב" המקדים על נושא האנטיביוטיקה, מינה מושל המדינה ועדה לבדוק את נושא המחלה. במקביל עלתה ההצעה לחוקק את החוק המחייב את הרופא לתת מידע לחולה בעת הטיפול. הרופאים נזעקים, לאור אישור החוק בבית הנבחרים של המדינה ומבקשים מהמושל להטיל וטו על נושא. לטענתם אין זה מתפקידו של המחוקק להתעסק בטיפול הרפואי המקובל ובמתרחש בתוך המרפאה. לטענתם מדובר במדרון חלקלק שעלול להגיע לחקיקה מסוכנת וכזו שתמנע מהרופא לבצע את תפקידו. מנגד, טוענים החולים, כי מתן המידע בעת הפגישה הוא קריטי לטובת החולים העשויים שלא לחזור לבדיקה, משום שהם חושבים כי מדובר במחלה אחרת ובכך להחמיר את המחלה. יצוין כי החמרה במחלה היא מסוכנת ומסבכת את הטיפול. [![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/8/8e/Bullseye_Lyme_Disease_Rash.jpg)](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/8/8e/Bullseye_Lyme_Disease_Rash.jpg)פריחה על העורהחוק הנוכחי המלהיט את הרוחות, מצטרף לחוק קודם של מדינת וירג'יניה הקובע כי על רופאים המבצעים ממוגרפיה להודיע לאישה שרקמת השד שלה צפופה במידה כזו שהיא עלולה להסתיר גידולים או בעיות אחרות בבדיקה. העיקרון כפי שאנחנו רואים הוא העובדה שהמדינה אינה ממתינה לחנך את הרופאים כך שיתנו את המידע, אלא מחוקקת על מנת לכפות את הפעולה. **חקיקה מול חינוך** העימות הנוכחי סביב החקיקה הנו עדות עקיפה לשינוי במעמדם של החולים בטיפול הרפואי. לרוב עמותות חולים עסקו בנושאי רווחה, בנושאים של זמינות תרופות וטיפולים ובעצות לחולים. גם המאבקים החקיקתיים היו בעיקר על זכויות תקציביות. בישראל קיים חוק זכויות החולה, המטיל על הרופא את החובה של הסכמה מדעת, ובתוכו החובה העקרונית לתת למטופל את כל המידע הנוגע לטיפול או בדיקה. חוק זכויות החולה הוא חוק מאוד מתקדם בניסוחו, אך עדיין יש פערים ביישומו, כפי שעולה מהאתר של [האגודה לזכויות החולה](http://www.patients-rights.org/patinets_rights_law.html). אך אין בישראל למיטב ידיעתי חקיקה ספציפית, המזהה מחזור במידע ומחייבת את הרופא ליידע את המטופל. תפיסת העולם שלחולה מגיע את כל המידע המהותי על הטיפול בו היא תפיסת עולם השוכנת בעולם הרפואה מזה זמן, אך הפרשנות מה מהותי, מה חשוב ומתי יש לתת את המידע הזה, הינו שאלה פתוחה. כעת שכוחם של המטופלים עולה ורמת השאלות שהם יכולים לשאול הופכת מורכבת יותר, בין אם באופן פרטי, ובין באמצעות ארגונים ייצוגיים נראה לחלק כי הוא מאיים בצורה זו או אחרת על הממסד הרפואי. אני מתלבט האם חקיקה כזו היא חיובית, או שדווקא דרך החינוך והמודעות היא הדרך. זו אותה שאלה העומדת למבחן מדי כמה זמן גם בעניין האפשרות להטיל חובה חוקית לחסן. אני חושש שחקיקה היא צעד חריף מדי, אך הרעיון שחולים מעלים את הנושאים הללו לשאלת חקיקה, מראה על המתרחש כעת בעולם הרפואה. ותשאלו אותי בטח, איפה הדיגיטל בפוסט הזה? ובכן, דיגיטל הוא המצע לכל השינוי, לכל מהפך הכוח כעת, שכן הוא מוריד את החומות שהיו סביב המידע הרפואי והמדעי ומאפשר לחולים ולנציגיהם לגלות דברים ולבקש עליהם הסבר. זה לא כל המטופלים, זה ככל הנראה אף לא יהיה כל המטופלים, אבל זה יותר ויותר וזה משנה את עולם הרפואה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה **תגיות:** בריאות, בתי חולים, וירג'יניה, חולים, חוק, מחלת ליים, מידע רפואי, רופאים --- ### [מה עדיף? Lifewatch V או Samsung health S](https://e-pochonder.com/מה-עדיף-lifewatch-v-או-samsung-health-s/2012/07/08/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 8, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** בשבוע שעבר התרחשו שתי השקות מעניינות בעבור עולם הבריאות בסלולר. ההשקה הראשונה היא של [Lifewatch V](http://www.businesswire.com/news/home/20120627005113/en/LifeWatch-State-of-the-Art-Smartphone-Healthcare-Capabilities-Empowering-Patients) מכשיר, סלולרי חכם פרי פיתוח ישראלי, ייעודי לתחום הבריאות המאפשר לבצע מגוון רחב של בדיקות ומעקבים ישירות מהמכשיר. ההשקה השניה, לא ישראלית בכלל והיא של סמסונג שהשיקה את S Health service עבור סמסונג גלקסי S-III המאפשרת למכשיר להתממשק באמצעות בלוטות' או USB למגוון מכשירים שמסייעים לעקוב אחר הבריאות. ובכן, יש כאן שתי גישות שונות לניצול היכולות והיתרונות של הסלולר ככלי בריאותי הנמצא בכיסינו כל הזמן. האחת מדברת על מכשירים יעודיים, קרי מכשירים שמבצעים את הפעילות בעצמם ומעבירים את התשדורת בעצמם, והגישה השניה מדברת על התממשקות למכשירים הסלולריים הקיימים. **Lifewatch V** אין ספק שהלייפווטץ' נראה מאוד מעניין. המכשיר בעיצוב יפה ומודרני, מבוסס על מערכת אנדרואיד (2.3) עם מצלמה, זיכרון סביר וכל היכולות של סמארטפון. הייחוד שלו הוא בחיבור האפליקציות הייעודיות והסנסורים הייעודיים על מנת לבצע מגוון רחב של בדיקות – א.ק.ג (ליד אחד), בדיקות סוכר, בדיקת דופק, אחוז שומן, מדחום ועוד. המגוון הרחב של הבדיקות מעניין ביותר, והיכולת לבצע זאת מתוך המכשיר עצמו משפרת לדעת רבים את הנגישות לבדיקות. על כך הוסיפה החברה גם אפליקציות לדיאטה, תזכורת ללקיחת תרופות, ענן לשמירת התוצאות והיכולת כמובן לשלוח לרופא את התוצאות. לרוכשים את הטלפון יש אפשרות לרכוש גם חבילות שירות מותמאות הכוללות רמות שונות של סיוע מאנשי מקצועי בפיענוח הנתונים, וכן תוכנית דיאטה. זהו פתרון ראשון מסוגו, אך ארצה להפנות את תשומת הלב לשאלה מרכזית אם אנשים רוצים סמארטפון שיתן להם את כל זה, והאם הפיתוח הרפואי הממוקד לא יגרום לטלפון לאבד מעט מהטלפוניות והמסמארטפוניות שלו. **Samsung health S** כשהשיקה סמסונג את הגלקסי S-3 ציינו המציגים כי בהמשך תושק אפליקציה של סמסונג לעולם הבריאות. השבוע, באמצעות הודעה בבלוג (בסינית) הושק השירות החדש, שהוא בעצם אפליקציה מובנית למכשיר המאפשרת לו להתממשק למגוון מכשירי מדידה באמצעות תקני בלוטות' או USB ובכך להפוך לתיק הרפואי ששומר את כל הנתונים, מאפשר לייצר גרפים, וכן מאפשר גם לחלוק אותם בטוויטר (למי שמתעקש). כרגע הסמסונג מתממשק למספר מכשירים מתוצרת של חברות שונות, ואני מניח שיהיה קל לממש בעתיד עוד כאלה. לא צוין אם הכלי יאפשר שליחת הנתונים גם לרופא או המטפל הרפואי. כאן המקום גם לציין שלשחל, חברת הטלרפואה הישראלית הפועלת גם בחו"ל, יש מכשיר שמתממשק לכל סמארטפון ויכול לתת א.ק.ג מלא (12 לידים) בתוך 30 שניות. **אז מה עכשיו?** שאלה גדולה איזו גישה עדיפה, האם להתממשק למגוון מכשירים נוספים באמצעות סמארטפון שהוא הטלפון שלך, או האם לרכוש מכשיר שהוא סמארטפון אבל בעיקר הוא כל המכשירים האחרים. אני חושב שזה קצת כמו ההבדל בזמנו בין אפל לנוקיה. אפל בנתה פלטפורמה ואמרה לכולם – בואו תפתחו לנו את מה שאתם רוצים לעשות עם זה. בעוד שנוקיה רצתה לבנות הכל בעצמה. גם גוגל הבינו שהיכולת לשמור על "ראש פתוח" תאפשר יותר יכולות. כבר היום יש כיסוי לאייפון שמסוגל לתת א.ק.ג ליד אחד, ועוד מגוון של יכולות רפואיות שמפותחות על בסיס היכולות של המכשיר עצמו. על כן לטעמי התממשקות עדיפה, בעיקר בגלל שאנשים רוצים גם קצת הפרדה בחיים – לא רוצים לקנות א.ק.ג שהוא סמארטפון, אבל כן ישמחו אם המכשיר שקנו ידבר עם המכשיר שיש להם. יש בזה גם עניין של מיתוג עצמי… שאתה הולך עם מכשיר כזה כטלפון שלך, אתה קצת מכריז על עצמך – אני חולה, ולמרות שלטעמי זו לא בעיה, זו אינה התפיסה הרווחת. אני מקווה ומניח גם שהמכשירים המתממשקים יביאו מגוון רחב של יכולות, וגם עיצובם ויכולותיהם ישתפרו בהתאם. כיום מדברים על חולצות עם סנססורים, מדבקות וצמידים…כך שלא תמיד יהי מדובר במכשיר מעצבן וגדול. זהו, עד כאן ניסיוני להפוך לשוטה או תינוק… ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** Lifewatch V, Samsung health S, אייפון, אפליקציה, בריאות, מידע רפואי, סלולרי, סמסונג גלקסי S3, פרטיות, רפואה 2.0 --- ### [אפליקציה אינטרנטית מסייעת לאלרגים למזון](https://e-pochonder.com/אפליקציה-אינטרנטית-מסייעת-לאלרגים-למ/2011/08/07/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 7, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** לפני שבועיים וקצת נפטרה[ חן אפרת ז"ל](http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4098445,00.html) בת ב-26 לאחר שהזמינה קינוח במסעדה בתל אביב. היא ביקשה שהקינוח יהיה ללא אגוזים, כי היא אלרגית, המלצר אמר שאכן ללא אגוזים, אך הקינוח הוכן עם ממרח נוטלה, ובשל תגובה אלרגית קשה היא נפטרה. מותה תפס את כותרות העיתונים, והעלה למודעות את נושא האלרגיות למזון והקושי של אותם אנשים הסובלים מאלרגיות אלה לסעוד מחוץ לבית. והנה רשת מסעדות בארה"ב פיתחה אפליקציה סלולרית על מנת לסייע לאנשים אלו להימנע מהמרכיבים אליהם הם רגישים. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2022/02/npe.jpg "npe - e-פוכונדר")זהירות אני אלרגי **מסדרת את התפריט מחדש** רשת המסעדות נמצאת בדנוור ארצות הברית ונקראת[ MAD greens](http://www.madgreens.com) ויש לה 11 סניפים באיזור. הרשת בשיתוף עפ בית תוכנה בשם ג'יפסי אינק. פיתחו אפליקציה המאפשרת לסועד להזין את המרכיבים אליהם הוא אלרגי, ולקבל אתה תפריט של המסעדה מחולקת לשלוש קטגוריות המותאמות אליו אישית ולאלרגיה ממנה הוא סובל או סובלת: מנות שניתן לאכול בבטחה, מנות שניתן לאכול לאחר ביצוע התאמה ומנות שמהם יש להימנע. בארצות הברית, מה שבארץ כמעט ולא נהוג, מסעדות כן מיידעות על אלרגנים מרכזיים, אך בעלי הרשת הבינו כי ישנם מוצרים רבים יותר אליהם עלולה להיות אלרגיה והאפליקציה, החינמית לשימוש, מאפשרת למסעדה לנהוג בשקיפות מירבית עם לקוחותיה ולהציע להם מנות בטוחות עבורם. האפליקציה החדשה פועלת באתר עצמו. **בעיה בריאותית** אלרגיות למזון, אינן דבר פשוט והן משפיעות על 12 מיליון אמריקאים, וככל הנגרה גורמות לכ-150 עד 200 מקרי מוות בשנה. ועל כן, יש היגיון רב בכלי הזה שמאפשרת רשת המסעדות. ברור הוא שיש מקום לפתרונות אלקטרוניים לבעיית האלרגיות, אך זה דורש שקיפות ממסעדות, ומיצרני מזון על מנת שניתן יהיה להרכיב את התפריטים ולפרקם על פי אלרגיות. אין ספק שחן אפרת ז"ל היתה יכולה להינות מכזו אפליקציה ולהיות במצב יותר בטוח בעת שהיא אוכלת בחוץ. בשל העלייה הניכרת בנושא אלרגיות מזון בשנים האחרונות, אין ספק שגם יש הצדקה כלכלית להתייחס לנושא במקומות בהם מגישים אוכל. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, אייפד, אייפון, אינטרנט, אלרגיה, אלרגיה למזון, אפליקציה, בריאות, חן אפרת, מזון, רפואה 2.0 --- ### [הרשתות החברתיות משנות כיוון - בעד חיסונים](https://e-pochonder.com/הרשתות-החברתיות-משנות-כיוון-בעד-חיסונ/2019/10/05/כללי/) **Published:** אוקטובר 5, 2019 **Author:** אורי גורן **Content:** בחודשים האחרונים אנו רואים יותר ויותר רשתות חברתיות עושות שינוי במדיניות שלהן, כך שנתונים ומידע מוטעה על חיסונים, המופץ על ידי מעודדי מחלות/מתנגדי חיסונים יקבל פרסום מינימלי או ייעלם לחלוטין מהרשת שלהם. זהו שינוי מהותי בתפיסת התפקיד העצמית של הרשתות, ובשורה חשובה וחיובית לאלו המבקשים לעצור ולהעלים את התחלואה שפרצה מחדש בשנים האחרונות בשל הירידה בשיעור החיסון והגידול בהססנות של הורים לחסן את ילדיהם. מידע המופץ ברשתות נגד [חיסונים ](https://e-pochonder.com/?s=%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)מגיע ממספר רב של מקורות, חלקם אידאולוגיים, [חלקם של אנשי קונספירציות](http://e-pochonder.com/14-%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%91%d7%99/2013/08/22/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/), וחלקו נעשה על ידי בוטים ומניעים פוליטיים על מנת לעורר ולחזק חוסר אמון בממסד הממשלתי והבריאותי ככלל. [מחקרים](https://ajph.aphapublications.org/doi/10.2105/AJPH.2018.304567) שנערכו מצאו כי בשנת הבחירות הקודמת בארצות הברית טרולים ובוטים רוסים הפיצו מידע נגד חיסונים כחלק מההתערבות שלהם בבחירות בארצות הברית. השאלה לגבי ההשפעה של המידע ברשת על ההססנות במתן חיסונים נמצאת כשאלת מחקר יחסית פתוחה, ישנם עשרות מחקרים הנוגעים בקשר הזה של מידע, התערבות ומבנה המידע הרשת בנוגע לחיסונים. גם כותב שורות אלה [השתתף במחקר ](https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/21645515.2016.1147637)שעסק בנושא, בעקבות [משבר הפוליו](http://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9c/2013/08/18/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) שהתרחש בישראל לפני מספר שנים. [מחקר](https://publichealth.jmir.org/2018/1/e7/?utm_source=TrendMD&utm_medium=cpc&utm_campaign=JMIR_TrendMD_1) מעניין שפורסם בשנת 2018, בדק את הקשר בין חיפוש מידע ברשת לבין רמת הביטחון של ההורים בחיסונים. נמצא כי הורים שחיפשו מידע ברשת היום בעלי סיכוי של 1.6 יותר להטיל ספק בבטיחות של חיסונים לעומת הורים שלא השתמשו רשת לחיפוש כזה מידע. בנוסף, [מחקר](https://ec.europa.eu/health/sites/health/files/vaccination/docs/2018_vaccine_confidence_en.pdf) רחב היקף שנערך ברחבי אירופה, בדק את רמת האמון בחיסונים ב-28 המדינות החברות באיחוד האירופאי הן בקרב הציבורי הרחב, והן בקרב רופאים כלליים (רופאים ראשוניים, רופאי משפחה) ומצא כי יש קשר ברור בין רמת האמון של הרופאים לרמת האמון של הציבור. הנתונים מראים כי ישנן מדינות בהם יש עליה בחוסר האמון בחיסונים מאז 2015 – פולין, צ'כיה, פינלנד, שוודיה לעומת מדינות שבהן האמון עלה כגון איטליה, צרפת, סלובניה ויוון. בצ'כיה נמצא שיעור הרופאים הראשוניים הגדול ביותר שאינם מאמינים בנחיצות ובבטיחות של חיסון ה-MMR. בתוך עולם שכזה, [הסובל בשנים האחרונות מירידה בשיעורי חיסון ](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%a8-%d7%aa%d7%a9%d7%9b%d7%a0%d7%a2-%d7%90%d7%aa%d7%9b%d7%9d-%d7%9c/2021/05/25/featured/)ועליה בתחלואה נמנעת, בעיקר בדמות מגיפת חצבת שהפכה לבעיה דיי גלובלית, הרי שהממסד הרפואי מבקש למצוא את את הדרך להחזיר את האמון בחיסונים והפצת מידע אמין ובדוק על חיסונים ברשת. #### ארגון הבריאות העולמי מגייס את פייסבוק לרשתות חברתיות יש תפקיד לא קטן בהתפוצצות המידע והתרוממות של מתנגדי החיסונים, הפעולה של ארגון הבריאות העולמי מעניינת ביותר. בעצם באמצעות שיחות ומגעים עם פייסבוק, החליטה הרשת החברתית הגדולה בעולם להילחם באופן אקטיבי בדיסאינפורמציה המתרחשת בין כתליה. במסגרת שיתוף הפעולה מי שמחפש מידע על חיסונים יופנה למידע של ארגון הבריאות העולמי ולא למידע אחר ברשת. ![מסך פייסבוק וחיסונים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/10/updated-nrp-mocks-1024x846.png "updated-nrp-mocks - e-פוכונדר")הדמיה של מסך חיפוש חיסונים מאתר פייסבוק[בהודעה שפורסמה](https://newsroom.fb.com/news/2019/03/combatting-vaccine-misinformation/) בבלוג הרשמי של פייסבוק כתבה החברה על הצעדים הבאים שהיא נוקטת כדי לסייע בהפחתת ההשפעה של מידע מטעה על חיסונים: 1. הורדה בדירוג של דפים וקבוצות המפיצים מידע לא אמין על חיסונים והוצאתם מההמלצות בעת חיפוש מידע על חיסונים. 2. עצירת קמפיינים ממומנים המכילים מידע לא אמין הנוגע לחיסונים ואי מתן אישור לפרסומם. 3. לא תמליץ או תקדם תוכן המכיל דיסאינפורמציה בנושא. 4. קידום מידע נכון לאנשים שנחשפו למידע מטעה על חיסונים. בתגובה לכך הודיע ארגון הבריאות העולמי כי הוא מבקש מארגוני דיגיטל מובילים לקבל על עצמם את האחריות למידע אמין ברשת ולמידע ראוי בנושא חיסונים, ושפעולה זו צריכה להיות מגובה גם בפעולה של ארגוני בריאות וממשלות לקידום ההבנה בדבר החשיבות של התחסנות. #### גם פינטרסט ויוטיוב בנוסף לפייסבוק, גם [פינטרסט הודיעה](https://newsroom.pinterest.com/en/post/bringing-authoritative-vaccine-results-to-pinterest-search) כי לא תאפשר יותר למידע לא מבוסס להופיע בחיפושים ברשת העוסקים בחיסונים. הרשת הודיעה כי חווית החיפוש בחיסונים תשונה כך שהמחפשים יופנו רק למידע מדעי ראוי מגופים ציבוריים ורפואיים מוכרים כגון ארגון הבריאות העולמי, המרכז האמריקאי למניעת מחלות, האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים. הודעה זו היוותה עדכון לאיסור מוקדם יותר על כל המידע בנוגע לחיסונים. הרשת גם עוסקת בהסרת חשבונות המפיצים את המידע המוטעה בקשר עם חיסונים. ![מסך פינטרסט עם מידע על חיסונים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/10/Vaccine-search-results-on-Pinterest-1024x682.jpg "Vaccine-search-results-on-Pinterest - e-פוכונדר")מסך פינטרסטארגון נוסף שביקש לשנות את המדיניות שלו לגבי חיסונים, זהו [יוטיוב](https://www.buzzfeednews.com/article/carolineodonovan/youtube-just-demonetized-anti-vax-channels), המהווה את מנוע החיפוש השני בגודלו בעולם לאחר גוגל. יוטיוב הודיעה כי תפסיק לתת לערוצים המפיצים מידע כזה לקבל כסף ולהוסיף פרסומות על סרטוניהם. בנוסף שינתה החברה את מדיניות החיפוש וההמלצה שלה כך שסרטים המפיצים מידע שכזה לא יופיעו במקומות גבוהים ברשת. בעקבות השינוי הפרק הידוע של ג'ון אוליבר על חיסונים וחשיבותם עלה באופן משמעותי בדירוג, בשל היותו תומך בחיסונים ובמידע ראוי בנושא. טוויטר למרות היותה רשת משמעותית בהפצת המידע השגוי לא נוקטת צעדים אקטיביים כנגד. אך לאחרונה החל לעלות ולגדול ההאשתג [\#WhyIVaccinate](https://twitter.com/hashtag/WhyIVaccinate?src=hash) שנולד כחלק ממאמץ במסגרת שבוע המודעות למחלות מדבקות. ישנה חשיבות גדולה למידע חיובי בטוויטר דווקא בשל רגישותה וטוב שארגונים לוקחים יוזמה בתוכה ואף מצליחים. #### באיים הבריטיים הממשלה מתערבת [שר הבריאות של אירלנד, סימון האריס](https://www.irishtimes.com/news/health/social-media-companies-must-decide-which-side-they-are-on-in-vaccine-debate-1.4013674), קרא לחברות המדיה הדיגיטליים להחליט באיזה צד הם בוויכוח אודות החיסונים. לדבריו יש להן תפקיד חשוב בפיזור המידע נגד חיסונים, והוא הזמין אותן לשיחות אצלו במשרד על מנת שינקטו צעדים להסרת חשבונות המפיצים מידע לא ראוי נגד חיסונים. צעדים אלה באים על רקע העליה בתחלואת החצבת המיוחסת לירידה בשיעור ההתחסנות. [גם ראש ממשלת אנגליה בוריס ג'ונסון](https://www.independent.co.uk/news/uk/politics/boris-johnson-anti-vaxx-movement-vaccination-parents-children-mmr-measles-a9064496.html) הכריז באוגוסט האחרון על מגוון צעדים על מנת להחזיר את רמת ההתחסנות בארצו לרמה הנדרשת של מעל 95% על מנת לעצור את ההתפשטות של החצבת, זאת לאחר שארגון הבריאות העולמי הסיר מאנגליה את היותה נקייה מחצבת. בנוסף לקמפיין ציבורי בעד התחסנות הוזמנו חברות הטכנולוגיה הבולטות לפסגה עם ראש הממשלה הבריטי על מנת לראות כיצד הן נרתמות להפצת מידע אודות התחסנות. #### בישראל? בישראל השתנה הסנטימנט בעיקר בעקבות משבר הפוליו שחשף את עומק השבר באמון של הציבור הישראלי בממסד הרפואי והנטייה להתחסנות מהססת. אמנם מבצע הפוליו הסתיים בהצלחה, אך הרעש ברשת העיר וגייס גורמים רבים על מנת לפעול באופן אקטיבי לקידום מידע מדעי מדויק בתחום החיסונים. השחקנים הבולטים בתחום הן שתי תנועות התנדבותיות המונעות על ידי רופאים ומדענים – [מחוסגן](https://www.mehusgan.org.il/) המבקש לגייס גנים פרטיים לא לקבל ילדים לא מחוסנים ובכך לייצר לחץ ישיר על הורים לחסן, וכמובן לשמור על ילדים מחוסנים מחשיפה לילדים לא מחוסנים. ד"ר ליאור אונגר ממובילי פעילות זו פעיל גם בעמוד ופרופיל משלו במלחמה בלתי פוסקת בדיסאינפורמציה של מתנגדי חיסונים באופן הומוריסטי וחד ביותר. ארגון נוסף הפועל רבות בתחום הוא ארגון [מדעת](https://he-il.facebook.com/Midaat/), עמותה שעוסקת בהפצת מידע אמין אודות התחסנות הן ברשת פייסבוק, והן באתר וכנסים ופרויקט הסברה דרך ווטסאפ. [כל אלו נועדו לגעת ישירות בהורים מתלבטים](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%a1%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%9f-%d7%94-8-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%9b%d7%9c/2021/11/28/featured/) לתת מידע אמין ומבוסס בנושא ההתחסנות. #### גלגל מסתובב? ההתגייסות והשינוי בסנטימנט הציבורי בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנתיים האחרונות נובע מהתפרצות מחודשת של מגיפת החצבת במספרים הולכים ועולים. באופן טבעי אלה מעוררים דאגה מהדבקות ולכן יוצרות בסיס תקשורתי וציבורי למניעת המידע המזיק. אך כידוע מרגע שהמחלה נעלמת לאט לאט נשכחת מן הלב והמטוטלת עלולה לחזור לכיוון הספקנות. נקווה שהמהלכים כיום הם התחלה של תנועה יציבה ונכונה לטובת חיסונים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [למה אני מחסן את בני בן ה-8 נגד קורונה ובכלל](https://e-pochonder.com/למה-אני-מחסן-את-בני-בן-ה-8-נגד-קורונה-ובכל/2021/11/28/featured/) **Published:** נובמבר 28, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** הסיבות בגללן אני מחסן את הילד שלי בן השמונה בחיסון נגד קורונה, ולמה לדעתי זה עדיף על הסיכון של לחלות במחלה **Content:** לרגל העובדה שהיום אחר הצהריים נצעד אני ובני בן ה-8 למרפאת הכללית וכשנצא ממנה הוא יהיה לאחר המנה הראשונה של [החיסון נגד הקורונה](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%92%d7%99%d7%99%d7%98%d7%a1/2020/04/25/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/), החלטתי לנסות לכתוב כמה סיבות למה אני מתחסן ומחסן את ילדי. אולי זה יעזור למישהו לקבל החלטה. [נושא החיסון וההתחסנות ](https://e-pochonder.com/?s=%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)הוא נושא קרוב אל ליבי ומאוד מעסיק אותי בעשור האחרון. גם לפני שעסקתי בזה באופן מקצועי כלשהו והכרתי חלק מהחוקרים המובילים בתחום בישראל, התחסנות וחיסונים היו משהו שהיה ברור מאליו עבורי. אבל ככל שלמדתי עליהם יותר, חיסונים התבררו לי כפעולה רפואית גאונית במיוחד, מועילה גם ברמה הבריאותית, גם ברמה הכלכלית ואחת הפעולות שמשפרות גם את השיוויון במערכת הבריאות ובכלל. אז הנה לכם הסיבות שעלו לי: 1. **זה לא קשור לזה שאני עובד בחברת תרופות** – כביכול סיבה מוזרה לשים בהתחלה, אבל בגלל שכעובד בתעשייה אני תמיד מואשם על בסיס העבודה הזו כמוטה, אז החלטתי להוריד את זה מהשולחן כבר בהתחלה. אמנם הידע שלי על החיסונים גדל באופן משמעותי מאז שאני עובד עם ובתוך תעשיית התרופות, אבל אין איזה קריאת נאמנות בעניין. אני לא עושה את זה כי אני עובד בתעשיית התרופות, וגם התמיכה שלי לא באמת קשורה לזה. העובדה היא שאני מכיר גם אנשים שעובדים בתעשיית התרופות שלא מתחסנים, שמפחדים מהחיסון וחלקם אולי אפילו מאמינים לחלק [מתיאוריות קונספירציה כאלה ואחרות](https://e-pochonder.com/14-%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%91%d7%99/2013/08/22/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/). זה מראה שמקום העבודה אולי משפיע, אבל הוא אינו סיבה מספיק חשובה לתמוך במשהו או לבצע משהו כה אישי כמו התחסנות. 2. **להגן על הבן שלי** – כן, אני יודע, קורונה באופן יחסי לבני 65 ומעלה פחות מסוכנת לילדים בני 8, לפחות עד עכשיו. אבל המחלה הזו נמצאת איתנו רק שנתיים ולכן אנחנו עוד לא יודעים לאן זה יגיע, ואני תמיד מעדיף להיזהר. כן, אני מן הורה אולי קצת חרדתי, אבל עדיף להימנע מסכנה מאשר לחטוף וללמוד. גם שהילדים היו קטנים יותר לא הייתי מההורים האלה שאומרים הוא יפול ואז ילמד. אז כל עוד אני יכול באופן אקטיבי לעשות משהו אני אעשה אותו. 3. **להגן על המשפחה** – [הקורונה ](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f/2021/02/21/featured/)החזירה למודעות שלנו גם את הסיכון לאלה עם מערכות חיסון פחות מתפקדות, גם במשפחה הקרובה. ולכן העובדה שגם בן ה-8 שלי יהיה מחוסן יגדיל עוד יותר את ההגנה עליהם וזה חשוב גם כדי לחזור ולפגוש את כל בני המשפחה בנוחות לנו ולהם. 4. **במשפחה שלי מתחסנים והתחסנו תמיד** – אני חושב שזה נובע מהחשיבה הבסיסית שעדיף להימנע ממחלה מאשר לחלות בה. אני עוד זוכר את ההליכה להתחסן לפוליו בסוף שנות ה-80 עם אבא שלי. היינו בקופת החולים והוא עצמו שאל אם יוכל להתחסן, אך נאמר לו שבשל גילו והעובדה שהוא נולד לפני שנות ה-50 הוא אינו צריך להתחסן, אבא שלי קיבל את זה. אבל זה מראה שגם אצלו החיסון היה פעולה חשובה ובסיסית. ואני כמובן קיבלתי אז חיסון. 5. **להגן על כולנו** – קראתי לאחרונה גם מחקרים בנושא הקורורנה על האפקט של התחסנות לקורורנה כמגן, במחקר נבדקו ילדי בית ספר לא מחוסנים והיה נראה שהתחלואה מתפשטת הרבה פחות במחוזות בארה"ב בהם שיעור ההתחסנות לקורונה היה גבוה בקרב האוכלוסיה הבוגרת. מה שאומר שההתחסנות של אנשים מגינה גם על ילדים אחרים. ולכן אם כל המשפחה שלנו תהיה מחוסנת הסיכוי של כל אחד מאיתנו להידבק תקטן. 6. י**ש חששות, אבל עדיין החיסון נראה לי עדיף מהמחלה** – אני עוקב אחר כל התהליכים שקשורים בחיסון ובסיכונים שלו, ורואה שבסוף בכל הגילאים הסיכונים לתופעות לוואי ובעיות בריאותיות מהמחלה, גדולים משמעותית מהחיסון. ולכן למרות שאני חושש, ויודע שיש תופעות לוואי מהחיסון וזה בעיה, אני עדיין חושב שלחסוף לגורם המחלה עצמו זה סכון גדול יותר. כך למשל קרה בעבר כשהבין שלי היה קטנטן, שאחיו הגדול היה בצהרון, וכנראה נדבק באבעבועות, אבל הוא היה מחוסן, אז היו לו שתי נקודות קטנות על הגב. בכלל לא שמנו לב לזה, אבל אז הקטנצ'יק נדבק ממנו וזה היה לא כיף בכלל, חום ופריחה וגרד כל כולו היה מלא. אז נכון שהחיסון לא מנע את ההדבקה, אבל הגדול לא ממש סבל, ואם היה לא מחוסן בטוח היה חוטף יותר. אם הבן הקטן היה נדבק חודשיים אחרי הוא כבר היה מחוסן… ולכן כשאפשר אנחנו מתחסנים. 7. **לחזור לנורמליות ככל האפשר** – אני כבר מבין שחיסון הוא גם המפתח הכי טוב שיש לנו כדי לפתוח את דלת הנורמליות. היכולת לחזור לראות סרטים בקולנוע, או אפילו ללכת לסקיי ג'אמפ. כיום אנחנו לא שם, כי זה סכנת הדבקה, וגם הבן שלי לא חובב בדיקות, ולכן במאזן של בית או בדיקה וסרט לרוב יעדיף להישאר בבית. אז כן אני חושב שכאשר הוא יהיה מחוסן ארגיש יותר בטוח ללכת איתו להתקהלויות שונות, לא רק בגלל חיסכון בבדיקה, אלא פחות סיכון להידבק וגם אם לידבק פחות סיכון לתחלואה משמעותית. מקווה שהפוסט הזה לא יכעיס יותר מדי, ושלא אקבל תגובות כאילו אני "כבש" או ווטאבר, זו החשיבה שלי, אפשר להסכים או לא, מה שבטוח זה שבטווח הארוך מה שמקל עלינו ממחלות מדבקות הם בעיקר חיסונים, ואני שמח שיש לנו כאן בישראל את האפשרות לנצל את זה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, רפואה **תגיות:** חיסונים, קורונה, רפואה --- ### [חיסונים לקורונה: האם טינדר תשכנע אתכם להתחסן?](https://e-pochonder.com/חיסונים-לקורונה-האם-טינדר-תשכנע-אתכם-ל/2021/05/25/featured/) **Published:** מאי 25, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** הממשל האמריקאי פנה לאפליקציות הדייטיניג המובילות בארצות הברית לשתף פעולה בעידוד חיסונים. **Content:** הממשל האמריקאי, וגופים רבים אחרים מחפשים דרכים יצירתיות להעלות את אחוז האנשים המתחסנים בחיסונים נגד קורונה באוכלוסיה. בתוך כך [פנה הממשל לאפליקציות הדייטיניג המובילות בארצות הברית ](https://www.lamag.com/culturefiles/vaccinated-dating-apps/)לשתף פעולה בעידוד ההתחסנות. זה לא פלא שיש אינטרס עליון לממשלות, ולמדינות ולכל האנושות כולה [לעודד התחסנות נגד קורונה](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%a1%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%9f-%d7%94-8-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%9b%d7%9c/2021/11/28/featured/). הסתכלות על מדינת ישראל מאז החל מבצע החיסונים בתחילת השנה, הוא הדוגמא החיה הטובה ביותר לחשיבות החיסון לאנושות באופן כללי, ובקורונה באופן ספציפי. למרות זאת יש עדיין מתלבטים, וכאלה המפחדים ואחרים שממש מתנגדים כאילו החיסון הוא המגיפה האמיתית. [התנגדות לחיסונים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%92%d7%93%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99/2011/04/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) ותיקה כמו החיסונים עצמם, [אך הרשתות החברתיות היוו מגבר משמעותי לתנועה זו בשנים האחרונות](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%93-%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0/2019/10/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/), ו[משברים הקשורים בהתחסנות הפכו לסערה גדולה](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%9c/2013/08/13/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) והמידע המוטעה והמפחיד מגיע לרבים מאוד ומגביר את ההססנות של הציבור בקשר עם החיסונים. מאמצים רבים ניכרו בשנים האחרונות להתמודד עם התופעה, [ויש מחקרים רבים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a0%d7%91%d7%90-%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%a1%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%98/2011/11/20/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/), ופעולות רבות שנעשו. כמות הניסיונות, [המתנות, הקמפיינים ומאמצים לקידום חיסון הם גדולים](https://time.com/3693767/ad-campaigns-promoting-vaccines/) – רשתות מזון הציעו הנחות, בישראל חילקו מזון מסורתי, משפיעני רשת, רופאים ומי לא כולם מנסים לקדם את הנושא. והשאלה הנשאלת האם כשזה מגיע לדייט (שלא לומר סטוץ) אולי זה ישכנע אנשים להתחסן? #### דייטינג וקורונה תודה לאל, אני נשוי כבר זמן רב אז אינני מצוי יותר מדי בעולם הדייטינג הנוכחי, אך מצפיה וצריכה של התקשורת דיי ברור שעולם הדייטינג ספג מכה קשה בשנה האחרונה. זה גם דיי ברור למה, שכן בנוסף לכל השאלות והחששות הנובעים ממפגש עם זרים, נוסף החשש מקורונה, הגבלות תנועה, היעלמות של כל המקומות בהם פוגשים זרים, ועוד מלא תקלות ובעיות אחרות שאני מניח שהקשו מאוד על מי שמחפש אהבה קבועה או מזדמנת. ![תמונות מסך של OKCupid וכיצד נראית הצהרה על התחסנות](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/05/okcupid.png "okcupid - e-פוכונדר")תמונות של OKCupid שהם גם המקור לתמונהאחד הפתרונות המרכזיים, כמו בהרבה סיטואציות אחרות המצריכה פגישה עם אחרים, הוא הוידאו, שהפך למרכזי בחיינו בהרבה תחומים. מסקר של Hinge עלה כי 52% מהמשיבים ימשיכו להשתמש בוידאו דייטינג גם לאחר שוך ההגבלות על קרבה חברתית ומסיכות, טינדר דיווחה כי 40% מהמשתמשים מדור ה-Z גם כן טענו כי ימשיכו להשתמש בוידאו ככלי דייטינג לאחר שוך המגיפה. ולכן רק הגיוני שהחיסון, שמהווה פתרון ראשית ברמה הבינאישית אבל הוא גם מפתח לפתיחת עולמות המסעדות, הברים וכו'. על פי הנתונים של חברת OKCupid מי שמחוסן או מצהיר שהוא מתכוון להתחסן מקבל 14% יותר התאמות באפליקציה. בנוסף מדווחים שם כי המשפט – "I'm vaccinated" הפך לנפוץ הרבה יותר באפליקציה עם עליה של 1400% מאז תחילת השנה. עוד נמצא שדווקא בני דור ה-Z זהירים יותר מבני דור -X (אבוי 🤦‍♂️) ו-40% מהם טענו שיבטלו פגישה עם מי שלא מחוסן. #### אז מה יתנו האפליקציות למי שיתחסן? כחלק מהמאמצים להגביר התחסנות ולעמוד היעד של 70% התחסנות עד יום העמצאות האמריקאי ב-4 ביולי, החליט הממשל האמריקאי לפנות לאפליקציות הדייטינג המובילות ולבקש מהן שיתנו יתרון וצ'ופרים למי שמתחסן. האפליקציות בתורן ראו בכך ברכה. מבחינה עסקית אני מניח שאותן אפליקציות מבינות שדווקא הפתיחה והאפשרות למפגשים פיזיים ישפר את מצבן העסקי ואת רמת ההנאה של לקוחותיהן ולקוחותיהם מהאפליקציות. https://youtu.be/fN6uzhy5uvU דואה ליפה עם ג'יימס קורדן על דייטינג בזמן קורונה**Tinder**: מתשמשים ומתשמשות יוכלו להוסיף סטיקרים לפרופיל שלהם שמצביעים על כך שהתחסנו, או שהם מתכננים להתחסן. אלו שמתחסנים מקבלים סופר לייק שמעלה את הסיכוי שלהם למצוא התאמה. **OKCupid**: גם כן המתשמשים והמשתמשות יוכלו להוסיף את העובדה שהם מחוסנים לפרופיל, והמחוסנים יקבלו בוסט וכן את הפאשרות לקבל התאמה עם מחוסנים אחרים. **Bumble ו-Badoo** : יאפשרו למשתמשים ומתשמשות מארה"ב להוסיף מצב התחסנות לפרופיל ובשתיהן זה יתן אפשרות לקבל קרדיטים לאלמנטים של חשבון פרימיום כמו ספוטלייט וסופר סווייפ (אני לא באמת יודע מה זה אומר חחח) **BLK** : אתר שמיועד לרווקים ורווקות מהקהילה השחורה שכעת יוכלו להוסיף “Vaxified” לפרופיל ולקבל בוסט חינם. **Chispa** : אפליקציית הדייטינג המובילה בקרב הקהילה הלטינית בארצות הברית תאפשר הוספת “Vacunado” ובוסט ללא עלות. **Hinge:** תעודד את המשתמשים והמשתמשות ליידע על מצב ההתחסנות שלהם/ן באפליקציה וכאלה שיתחסנו יקבלו סוג של בוסט שקיים באפליקציה. **Match** : גם כאן יש אפשרות למדבקת התחסנות ובוסט. ובאפליקציית **Plenty of Fish** יאפשרות משהו דומה. מה שיהיה מאוד מעניין לראות הוא האם החברות ו/או הממשל יעקבו אחר האפקטיביות של המהלך בשיפור רמת ההתחסנות של מי שנמצאים ונמצאות באפליקציה. מהנתונים באופן כללי עולה, כי אחוז ההתחסנות בגילאים הצעירים הוא נמוך משמעותית מאפשר בקרב אלו המבוגרים יותר, ולכן יש לכך משמעות אמיתית. ההמינעות נובעת כאמור גם מתחשת סכנה פחותה בגילאים הללו שכן הסיכון לסיבוכים הוא נמוך יותר, הגם שהוא קיים ומסוכן. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, שונות **תגיות:** אפליקציה, דייטינג, חיסונים, טינדר, קורונה --- ### [זה קורה: מטופלים מקבלים גישה מלאה לתיק הרפואי על פי חוק בארה"ב](https://e-pochonder.com/מטופלים-מקבלים-גישה-מלאה-לתיק-הרפואי-מ/2021/04/05/featured/) **Published:** אפריל 5, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** מטופלים מקבלים גישה מלאה לתיק הרפואי החל ב-5 לאפריל 2021 בארהב. מהפיכה משמעותית בגישה של מטופלים למידע הרפואי שלהם עם כניסתן לתוקף של הוראות חוק פדרליות האוסרות על ספקי שירותי בריאות וחברות העוסקות במערכות מידע ברפואה לחסום מידע רפואי מתיקום הרפואי של המטופל בפניו אם ירצה לקבלן או להורידם באמצעות אפליקציות צד ג'. **Content:** ב-5 לאפריל 2021 מתחילה מהפיכה משמעותית בגישה של מטופלים למידע הרפואי שלהם, לא באמצעות אקטיביסטים, או רק רצון טוב והבנה של המערכת, אלא בכניסה לתוקף של [הוראות חוק פדרליות](https://www.opennotes.org/onc-federal-rule/) האוסרות על ספקי שירותי בריאות וחברות העוסקות במערכות מידע ברפואה לחסום מידע רפואי מתיקם הרפואי של המטופל בפניו אם ירצה לקבלו או להורידו באמצעות אפליקציות צד ג'. שאני מדבר על גישה, מדובר בגישה רדיקלית, כל מה שקיים בתיק – כולל תרשומות רופא ועוד. זוהי מהפיכה שמתבשלת כבר עשרות שנים, באופן יחסי אין אף אחד שמתנגד לה, ועדיין איכשהו היא לא מתרחשת, לטעמי בגלל התנגדות סמויה לשינוי במאזן הכוחות והתקדמות לקראת [הגישה ההשתתפותית ברפואה](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%92%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94/2014/05/07/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/). #### קצת היסטוריה והקשר בשנת 1973 פורסם על ידי ד"ר באד שנקין MD וד"ר דיויד ורנר PhD., [מאמר בניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין](https://www.nejm.org/doi/pdf/10.1056/NEJM197309272891311), המתאר באופן מעניין 4 בעיות יסוד שיוצרות חווית מטופל לא טובה וחוסר שביעות רצון: שימור איכות הטיפול ברמה גבוהה, יחסי מטפל מטופל משביעי רצון באופן הדדי, הבטחת רצף טיפול והימנעות מבירוקרטיה מיותרת. ועל כל הבעיות הללו, טוענים הכותבים, ניתן יהיה להקל אם למטופל יהיה עותק **מלא** של תיקו הרפואי. באותם שנים מאמצת האגודה של בתי בחולים בארצות הברית את מגילת זכויות מטופל ובתוכה סעיפים המקנים למטופל זכויות בהם ניתן להבין שיוכל לקבל את המידע… אבל זה לא הספיק. הצעה כביכול פשוטה בת קרוב ל-50 שנה שמתחילה להתממש עולמית כעת. לאורך השנים שאני עוסק בנושא, מעטים הם הרופאים שהתנגדו אליה באופן משמעותי, מעטים הם קברנטי מערכת הבריאות (בישראל) שהתנגדו אליה או טענו שהיא מסובכת מדי, ועדיין, בישראל היכולת לקבל עותק מלא (לא תקציר או חלקים נרחבים) אינה בנמצא, בטח שלא ללא תשלום ובאופן פשוט ואלקטרוני. ![לוגו Open Notes ארגון המקדם שקיפות המידע הרפואי של מטופלים](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/04/OpenNotes_Logo.jpg "OpenNotes_Logo - e-פוכונדר")לוגו Open Notes אבל מסתבר שזה לא מספיק, ויש הרבה שאלות וטענות ותהיות סביב מתן גישה מלאה למטופלים לתיקיהם הרפואיים, זה קצת מפתיע נכון. נחזור לארה"ב, עברו עוד כמה שנים ובשנות ה-90 החלו למחשב את התיקים הרפואיים, צעד משמעותי, שאמור באופן עקרוני להקל על היכולת לחלוק את התיק הרפואי עם המטופל, אך בפועל התיקים הרפואיים הממוחשבים לא פותחים את המידע הזה, להיפף כמעט, הם גרמו לו להיות מאוד מבוזר, לא מתואם וכו (בעיקר בארה"ב) אבל גם בישראל זה לא לגמרי סגור על עצמו בין המוסדות. ב-1996 מועבר חוק הפרטיות ברפואה האמריקאי (HIPAA), ובו עוד חלק מהבעיות יורד, כאשר מוטלת החובה לתת למטופל את המידע.. זה מקל אבל עדיין לא ממש ייצר נגישות. כתוצאה מהתפתחות התיקים הממוחשבים והחוקים נוצרו הפורטלים לחולים, שהם בעצם הפיתרון הנפוץ עד היום, מקום בו המטופל פוגש חלקים מתיקו הרפואי על פי החלטת הגוף הרפואי, החל מסיכומי ביקורים, תוצאות בדיקות ועוד. בהמשך נכנסו [פעילים לזכויות מטופלים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%a9%d7%95-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91-4-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%99/2015/07/06/uncategorized/) לתמונה ולדרישה לאפשר כניסה מלאה לתיקים הרפואיים, התיק הוא של החולה אז למה שלא יקבל אליו גישה מלאה. הם קראו לזה Dam data – שזה כפל לשון באנגלית, וגם ראשי תיבות של Data about me. שיר על הזכות לקבל את המידע שלי – Dam Dataבשנת 2010 מגיעה לעולם התנועה שמעתה תוביל את רעיון הגישה החופשית ותשקיע מאמצים רבים על מנת להוריד חסמים ולהוכיח באופן יותר מסודר את הערך של הגישה לתיקים רפואיים – [Open Notes](https://www.opennotes.org/) – שמתחילה במחקר משמעותי ראשון עם 105 רופאים ו-20,000 מטופלים על ההשלכות של פתיחת התיקים הרפואיים. תוצאות הניסוי שעשו טובות. מרבית הרופאים לא מציינים שינוי משמעותי בעומס העבודה, מעטים הם המטופלים שמרגישים בלבול או דאגת יתר לאור החשיפה שלהם למידע הרפואי הבלתי מעובד, ורבים מהמטופלים מועצמים, מרגישים שליטה ואף שיפור בהיענות לטיפול. התוצאות מפורסמות בכתב העת [Annals of Internal medicine](https://www.acpjournals.org/doi/10.7326/0003-4819-157-7-201210020-00002) ובעקבות זה עוד ועוד מערוכת בריאות מאמצות את התפיסה – לפתוח את התיק. תוכנית הבריאות של אובמה מרחיבה את הנושא, ומכניסה לתוך המאמץ הענק של אובמה קר למחשב את התיקים הרפואיים – את נושא השימוש המועיל – Meaningful Use – שבוא גם לאפשרות של מטופל לקבל את התיק הרפואי שלו יש תפקיד, וכן מוכנס הכפתור הכחול שמסמל למטופל שבלחיצה עליו יוכל להוריד בקלות העתק של תיקו הרפואי. מערך הטיפול הרפואי הענק של ותיקי צבא ארה"ב מאמץ את הכפתור ורמחיב את הכלול בו כי הוא מסיף יכולת להוריד ולשתף את התיק הרפואי. בהמשך Open Nots מקדמים את פתיחת התיקים הרפואיים גם לאנשים הלוקים בהפרעות פסיכיאטריות ומראים כי אין הדבר גורם לנזקים, כמו גם מקדמים את התפיסה כי למטופל יש מקום גם להציע עריכה ותוספות משלו לתיק הרפואי. פעולה שאולי נשמעת מופרכת, אך מחקרים מראים שמטופלים טובים מאוד בבקרת איכות של תיקם הרפואי ויודעים למצוא ולתקן בו טעויות של הרופאים. התנועה של Open Notes גדלה ומתרחבת וכיום מעל 54 מיליון אמריקאים יכולים לגשת אל התיקים הרפואיים שלהם כ-18 אחוז מהמטופלים. ![מפת ארצות הברית והגופים שמשתפים מידע רפואי של מטופלים במסגרת Open Notes](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/04/opennotes_map_8.2.16-copy-850x478-1.jpg "opennotes_map_8.2.16-copy-850x478-1 - e-פוכונדר")מאתר אופן נוטס#### ומה עכשיו – מתנועה ציבורית לחקיקה פדראלית מה שמתחיל היום, הוא בעצם אבן נוספת באכיפה הקשורה לחוק שנקרא [The 21st Century Cures Act ](https://www.fda.gov/regulatory-information/selected-amendments-fdc-act/21st-century-cures-act#:~:text=The%2021st%20Century%20Cures%20Act,them%20faster%20and%20more%20efficiently.) שחוקק סופית בשנת 2016 (משהו טוב ממשל טראמפ) ומטרתו המרכזית היתה לעודד ולייצר שינוי בדרך שבה מאשרים ומפתחים מוצרים רפואיים ולהאיץ את החדשנות בתחום לטובת המטופלים. החקיקיה מגבירה את המעורבות של מטופלים גם בתהליכי הפיתוח והייעוץ בתחום פיתוח תרופות וטיפולים ב-FDA, שיפור ושדרוג מערכים של מחקר קליני ולהאיץ מסלולי אישור ופיתוח של תרופות. בתוך החקיקה הזו ישנו סעיף המדבר על מניעת ההגבלה של מידע רפואי מלהגיע למטופלים גם בעזרת אפליקציות צד ג' מספקי שירותי רפואה וחברות של טכנולוגיות רפואיות. החוק היה אמור להיכנס לתוקפו לפני שנה, אך יישומו נדחה בשל מגיפת הקורורנה על ידי משרד הבריאות האמריקאי. והיום הדחיה נגמרה, לא הוצעה הודעת דחיה נוספת והנה Open Nots הופך לחוק. מדובר בשינוי יסודי של תפיסת הבריאות לטעמי, ואני פועל כבר שנים על מנת שגם בישראל יעשו את אותו שינוי. היכולת לקבל התיקים הרפואיים המלאים גם באמצעות אפליקציות צד ג' נותן למטופל את היכולת לעשות שימוש הרבה יותר נרחב במידע הרפואי שלו, משחרר אותו באופן דרמטי מספק השירותים הרפואיים שלו ומשחרר גם את המחקר והידע הצבור בתוך התיקים הללו. מקריאה על הנושא נראה שענקיות הטכנולוגיה מחכות ומפתחות כלים לצורך הדבר מזה זמן, ויש כאן בסיס לשינוי דרמטי גם ביחסי מטפל מטופל. בימים האחרונים מדברים על כך לא מעט בתקשורת הבריאות האמריקאית, ונראה כי רופאים וספקי שירותים [יזדקקו כעת לכל התובנות והידע שנצבר על ידי אלו שפועלים](https://www.medscape.com/viewarticle/948508) כך כבר שנים בחסות Open Notes. ישנם מעט מאוד יוצאים מן הכלל המאפשרים לא לתת את המידע, והם נוגעים לשיקולים של אבטחת מידע, פגיעה בפרטיות המטופלים, בעיות טכניות ו/או מהותיות שאינן מאפשרות לתת את המידע, [סך הכל 8 נקודות שמאפשרות](https://www.healthit.gov/buzz-blog/information-blocking/to-share-or-not-to-share-whats-an-exception-to-information-blocking) לשחר את ספק המידע מלתת אותו. **המידע הכלול תחת החוק כולל:** - consultation notes – תיעוד ייעוצים - discharge summary notes – סיכומי אזפוז - history & physical – היסטוריה ובדיקות גופניות - imaging narratives – פיענוח דימות - laboratory report narratives – פיענוח בדיקות רפואיות (כולל הערות אם יש) קרי אם הרופא.ה כתבו פרשנות - pathology report narratives – בדיקות פתולוגיות והסברים או מידע שהפתולוג או הרופא.ה כתבו - procedure notes – סיכומי הליכים והערות הרופאים והרופאים בנושא זה. - progress notes ספקי המידע שלא ישחרר את המידע צפויים לסנקציות על פי החוק, אך אלו עדיין לא נקבעו בתקנות שאמורות היום לצאת, ויש גם לא מעט חששות לפרטיות המטופלים והשתוללות המידע בקרב חברות וספקים שאין להם את רמות האבטחה והיכולת לטפל במידע רגיש שכזה. מצד אחד יש כאן איום על בתי החולים וחברות התיקים הרפואיים הגדולות, אך צריך לומר, זוהי גם הזדמנות שלהם לתת שירותי מידע מתקדמים תוך ניצול אמון והידע שצברו עד היום. נראה לאן זה יוביל. #### חג למטופלים המועצמים בעולם בו התיקים הרפואיים שלנו הופכים למפוזרים ומבוזרים יותר ויותר, בטח בארה"ב, אבל אפילו כאן במדינתנתו הקטנה, היכולת של האדם הפרטי לנהל בעצמו במקום אחד את התיק שלו ולדעת מה הרופא כתב, לשלוט במידע היא חשובה ביותר. היא מסייעת, כך על פי המחקר, דווקא להוריד חרדה, לספק תחושת שליטה ומסוגלות ואף להיצמד יותר לטיפול הרפואי. היא גם תאפשר למטופלים להשתתף בעוד ועד מחקרים על מנת שהמידע שלהם יוביל לתועלת, יהיה פתוח לחוות דעת נוספות [ולשיפור בטיפול הרפואי שלהם ולמערכת היחסים עם הרופא שלהם](https://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0/2021/03/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/). בקיצור, כמו שרואים אני שמח 🙂 רגע לפני שכולם אומרים, ברור שיהיו מטופלים שלא רוצים, ולכן לא צריך לחייב מטופל, אבל כן לתת את אפשרות הבחירה למי שכן. #### ובישראל? עדכון מידע: תודות לתגובה בבלוג, מסתבר שמדרג הבריאות החל בתהליך זה ואף נתן תאריכי יעד לאפשר למטופל לקבל את כל המידע המובנה והלא מובנה בתיקו הרפואי – זה התחיל לפני שנתיים במתן כל המידע המובנה, ואמור היה לתת מידע לא מובנה החל מתחילת הקורונה. מבטיח לבדוק ולעדכן לפחות מהניסיון עם אשתי שהתמודד עם מחלת הסרטן, המידע לא היה זמין בתיק האישי… אבל נראה ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** e-patients, FDA, open notes, מידע רפואי, שיתוף מטופלים --- ### [מקיין, הסנטור חולה הסרטן והסוכן הכתום | פוסט אורח](https://e-pochonder.com/מקיין-סרטן-מוח-סוכן-כתום/2017/08/26/featured/) **Published:** אוגוסט 26, 2017 **Author:** אורי גורן **Content:** [רמי יולזרי,](https://www.facebook.com/rami.yulzari) חבר, ומוביל את העמותה "רצים עם רמי" המסייעת להתמודדות עם תסמונת פוסט טראומה של חיילים, מה שקרוי "הלם קרב", כותב פוסט מרתק על ההקשרים הפוליטיים והבריאותים סביב סנטור ג'ון מקיין בשבועות האחרונים. #### הנה הפוסט: זו לא כתיבה על תיאורתיית קונספירציה, מדובר בסיפור מפותל של פוליטיקה, רפואה, בירוקרטיה ומלחמה שמתרחשת בשבועות האחרונים בארה"ב. דרמה פוליטית ואנושית מתגלגלת, שבמרכזה הסנטור הרפובליקאי הקשיש ג'ון מקיין (80), מתרחשת בתקופה האחרונה. ב- 26.7 קולו של מקיין כופה תיקו בסנאט ומאפשר לסגן הנשיא פנס לשבור את התיקו ולאשר את הדיון בביטול [תכנית הבריאות ](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA/)"אובמה-קייר" השנואה כל כך על הנשיא טראמפ והמפלגה הרפובליקנית. לאחר אישור ההצעה נושא מקיין נאום ארוך בשם המפלגה הרפובליקנית על הצורך להגיע לחוק בריאות מוסכם. ב- 28.7 באמצע הלילה מול המצלמות אותו מקיין, בתנועה דרמטית של אגודל כלפי מטה גורם להפסד המפלגה ושולח את ההצעה החלופית של ממשל טראמפ למקצה שיפורים מסיבי ודחיית יישומה בכמה חודשים. וזה רק הפן הפוליטי של הדרמה. שתי ההצבעות האלה מתרחשות לאחר חזרה דרמטית של מקיין לרצפת הסנאט .הוא מגיע במיוחד לגבעת הקפיטול כשבוע לאחר שאובחן כחולה בסרטן המוח ועבר ניתוח להסרת הגידול. הוא מגיע מבית החולים באריזונה בו הוא עובר הקרנות וכימותרפיה. הוא מתקבל בחום ובמחיאות כפיים באולם הסנאט, ובשידור ישיר ברשתות הארציות בטלוויזיה. שבוע לפני ההצבעות הדרמטיות בסנאט נכנס מקיין לניתוח שגרתי של הסרת קריש דם מעל עינו השמאלית. בעקבות הניתוח התגלה כי הוא סובל מסרטן מח קטלני, גליובלסטומה. גליובלסטומה רב-צורנית (GBM – Glioblastoma multiforme) הינו הגידול בעל דרגת הממאירות הגבוהה ביותר. GBM הנו סוג הגידול האגרסיבי ביותר, המתאפיין בפולשנות והתקדמות מהירה ועקב כך ההישרדות החציונית של החולים עומדת על כ-12-15 חודשים בלבד. כאן הנושא התחיל לתפוס תאוצה לכיוון אחר לגמרי. #### מטראמפ לוייטנאם ועוד… מקיין הוא אחד הפוליטיקאים האהודים בארה"ב. פעמיים הוא היה מועמד לנשיאות והפסיד. הוא גיבור מלחמה שישב בצעירותו 5 שנים בשבי בוייטנאם. הידיעות על מחלתו הביאו לגל של שאלות מכיוון אחר לגמרי. בוגרי וייטנאם ורבות מאלמנות המלחמה ששכלו את בעליהן בגלל גליובלסטומה החלו לשאול את אותה שאלה קשה? האם הסרטן של מקיין מקורו בחשיפה מתמשכת לאייגנט אורנג? חומר שאליו הוא נחשף במהלך שירותו כטייס של הצי. [ AGENT ORANGE ](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%92%27%D7%A0%D7%98_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%92%27) הוא שם הקוד לקוטל עשבים וחומר מנשיר שפותח על ידי חברת מונסנטו בשלהי מלחמת העולם השנייה עבור מחלקת ההגנה של ארה"ב. ![על אייגנט אורנג](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/08/Agentorange1.png "על הסוכן הכתום - e-פוכונדר") החומר רוסס בנדיבות בשטחים נרחבים על ידי הצבא האמריקאי בוייטנאם בין השנים 1961-1972 כחלק ממבצע כולל שמטרתו הייתה לפגוע באספקת המזון של הצבא הצפון וייטנאמי ובמסתור שבשטחי צמחיה. מדובר ככל הנראה בלוחמה הכימית הרחבה והמקיפה ביותר שבוצע אי פעם על ידי צבא כנגד אוכלוסייה אזרחית ושהתוצאות שלה ממשיכות להשפיע גם 50 שנה אחרי. אז איך מקיין קשור? באיזשהו שלב לאחר כמה שנים לתוך המבצע החלו האמריקאים להבין כי לשימוש בחומר יש השלכות גם על החיילים שלהם. ההבנה הזו לא עצרה את המבצע הנרחב. 5000 מדענים חתמו על עצומה בה קראו לנשיא לינדון ג'ונסון להפסיק את השימוש בחומר בגלל הנזק שהוא גורם גם לאוכלוסייה המקומית וגם לכוחות האמריקאים. המבצע נמשך בהיקפים הולכים וגדלים עד 1971. רק כמה שנים לאחר המלחמה החלו לצוץ בעיות רפואיות חמורות בקרב לוחמים שחזרו מוייטנאם ונחשפו לחומר. לקח עוד כמה שנים עד שהקהילה הרפואית התחילה לחקור את הנושא. מחקרים שנעשו על חיילים ששירתו בדרום וייטנאם במהלך המלחמה הצביעו על רמות גבוהות של [סרטן ](http://e-pochonder.com/?s=%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F)ופגיעות עצבים, עיכול, עור ונשימה. ליוצאי צבא מדרום וייטנאם יחס גבוה יותר של סרטן בצוואר, לוקמיה כרונית/חריפה, [לימפומת הודג'קין](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%92%27%D7%A7%D7%99%D7%9F), [לימפומה שאינה הודג'קין](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%93%D7%92%27%D7%A7%D7%99%D7%9F), סרטן ערמונית, סרטן ריאות וסרטן המעי הגס, סרקומה של רקמות רכות וסרטן כבד. המחלקה לענייני חיילים משוחררים פיצתה רק 486 נפגעים, אף על פי שקיבלה בקשות לפיצויים מ-39,419 חיילים שנחשפו לאייג'נט אורנג' בשירותם בווייטנאם. ![חולצת אייג'נט אורנג](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/08/agentornage2-300x300.jpg "הסוכן הכתום, מה הקשר למקיין - e-פוכונדר") לאחר שנים של מאבק מצד יוצאי וייטנאם ב-[1991](https://he.wikipedia.org/wiki/1991) חוקק [הקונגרס האמריקני](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA) את חוק אייג'נט אורנג' שאיפשר למחלקת החיילים המשוחררים להגדיר תנאים "סבירים" להכרה בחיילים שנפגעו כתוצאה מחשיפה לחומר. על פי הערכות אלפי חיילים אמריקאים מתו ו/או חלו לאורך השנים כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומר. השפעות החשיפה לחומר רלוונטיות גם היום למעלה מ 50 שנה אחרי. #### סנטור מקיין דרך אגב הצביע בעד החוק מקיין היה טייס של הצי בוייטנאם הוא מפורסם על "בילוי" תקופה של כ 5 שנים במתקן הכליאה הידוע לשמצה "הילטון הנוי". הוא הספיק לטוס לפני נפילתו בשבי. מומחים כמו גם עדויות של טייסים ואנשי צוות מלמדים כי החומר היה באוויר, במים, במזון בוייטנאם. על פי עדויות של טייסים אחרים החומר היה באוויר בשדות התעופה שלהם, על הרצפה, הוא הרטיב אותם, הם נשמו אותו ולאורך זמן הוא הרג אותם גם שנים אחרי. המחלקה לחיילים משוחררים (VA), המקבילה האמריקאית של אגף השיקום מסרב להכיר בקשר שבין גליובלסטומה לחשיפה לחומר, קשר שבקהילה הרפואית כבר הוכח בעשרות מחקרים. נכון להיום ישנה רשימה של 50 מחלות/מצבים בריאותיים שזוכים לטיפול/פיצוי/הכרה, מתוכן 38 סוגי סרטן, גליובלסטומה אינה אחד מהם. ![סנטור ג'ון מקיין](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/08/landscape-1501017723-mccain.jpg "מקיין - e-פוכונדר")סנטור מקיין לאחר הניתוחלמרות ההכרה, עדיין הפיצוי מלווה בתהליכים בירוקרטיים לא פשוטים בהם נדרש התובע (מדובר באנשים קשישים שלחמו בוייטנאם בשנות ה 60 של המאה הקודמת) להוכיח כי הוא שירת באיזורים בהם רוסס החומר. תהליכי תביעה שנמשכים שנים ובמקרים רבים מסורבים. זאת למרות שבידי ה VA נמצא מידע רפואי רב שנאסף על כ-700 אלף חיילים שנחשפו לחומר בוייטנאם והוא מסרב לשתף את המידע. למרות שזה שיכול לעזור לבוגרי וייטנאם ובני משפחותיהם בטענה של: סודות צבאיים מסווגים. המחלה של מקיין מגיעה בתקופה בה ה-VA נתון ללחץ רב בעקבות גילויים וחקירות של טיפול כושל בבוגרי המלחמות באפגניסטן ועירק. טראמפ ערך רפורמה מקפת ומינה הנהלה חדשה לארגון. יוצאי וייטנאם, אלה שעוד בחיים הם אנשים קשישים היום. רבים מהם ובני משפחותיהם מקווים כי גורלו הטרגי של מקיין ישפיע באופן חיובי על הכרה הממסדית בקשר שבין המחלה לבין השימוש בסוכן הכתום שנעשה בוייטנאם והם יזכו סוף סוף לפיצוי והכרה בהתאם. #### עוד אנקדוטה: מאות אימיילים שנשלחו למשרדו של מקיין על קשר אפשרי בין מחלתו לשימוש בחומר בוייטנאם לא זכו לתגובה. בשנת 2011 תמך מקיין בהצעה להחמרת ההוכחה המדעית של מחלות לשירות הצבאי לפני הכנסתן לחוק הפיצויים לחיילים. באותה שנה תקציב הפיצויים/טיפול רפואי בחיילים שחזרו ממלחמות עמד כ 20 מיליארד דולר לשנה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, רפואה **תגיות:** Agent Orange' סרטן מוח, וייטנאם, מקיין, סרטן מוח, ף טראמפ, רמי יולזרי --- ### [תרופות, מחלות, טכנולוגיות ושיווק דיגיטלי, מה נגיד על 2014](https://e-pochonder.com/תרופות-מחלות-טכנולוגיות-ושיווק-דיגיט/2014/01/05/כללי/) **Published:** ינואר 5, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** אני לא חושב שהיו הרבה פוסטים בבלוג שישבו לי בראש זמן כה רב והתבשלו באיטיות כמו זה. לכתוב סיכומי שנה, סימון טרנדים ושאר ירקות זה עבודה לא פשוטה, בייחוד אם רוצים שהתוצאה לא תהיה בנאליה, קשקוש והרבה מילים ריקות. העולם הדיגיטלי, הבלוגספירה, חברות הייעוץ, היועצים, המשווקים ואלה שמבטיחים לכם תוצאות מעולות ב-10 דקות, כולם שפכו עלינו הררי מילים על 2013 ומה צפוי ב-2014. כמות המילים אדירה באופן כללי וכן באופן ספציפי לעולם הבריאות. [![תחזיות 2014](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/dreamstime_m_35368537-1024x1014.jpg "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/dreamstime_m_35368537.jpg) אז חשבתי מה אני יכול לתרום, מה יהיה הערך שלי בכל הברדק הזה. בהתחלה חשבתי שאני אעשה פוסט של אוצרות – מה היו התחזיות שאותי עניינו. אז הנה כמה כאלה: 1\. סוכנות הפרסום האנגלית ["couch"](https://www.couchhealth.co/) המתמחה בעולם הבריאות השקיעה (בעיקר מנהלה, איש בשם אש רישי) השקיעה בפירט רב של טרנדים לשנה הקרובה וזה מומלץ. - אוצרות תוכן - קודם כל אסטרטגיה לסלולר - שיווק תוכן - תוכן דינמי - שיווק בזמן אמת 2\. באתר ClickZ שאני מחבב יחסית, כתב נבניט קשואל, על[ חמשת הטרנדים השיווקיים ל-2014 ](http://www.clickz.com/clickz/column/2309955/top-5-digital-marketing-trends-of-2014)שהוא רואה לשנה הקרובה. (לסיכום: שיווק מבוסס מיקום, שיווק וידאו, גיוון פלטפורמות חברתיות, remarketing, וגם אוצרות תוכן) 3\. באתר eweek ביקשו לסכם את הטרנדים בתחום IT בבריאות לשנת 2014. והגיעו למסקנה שמדובר במחשוב ענן ומובייל הלת'. 4\. הנה סרטון חמוד על טרנדים מעת חברת שיווק לתחום הבריאות שנקראת Axiom: 5\. מכיוון אחר של העולם הדיגיטלי והבריאות, ג'ון נוסטה, אחד מהבלוגרים הרציניים בעסק, [מסמן את הבעיות של פתרונות בריאות דיגיטלית](http://www.forbes.com/sites/johnnosta/2014/01/02/digital-health-in-2014-the-imperative-of-connectivity/). בגדול, הוא מסביר שזה מורכב וזה ממש לא מסתכם באמירה "If you build it they will come". 6\. עוד סיכום מעניין הוא של אשת יחסי הציבור מארי אניס אוקונור שאצרה 100 אנשים שכדאי לעקוב אחריהם בתחום הבריאות הדיגיטלית בטוויטר. **[100 Healthcare And Digital Health Influencers To Follow In 2014](https://www.slideshare.net/ennoconn/health-care-social-media-influencers "100 Healthcare And Digital Health Influencers To Follow In 2014")** from **[Marie Ennis O'Connor](http://www.slideshare.net/ennoconn)** 7\. האתר של המגזין המפורסם Pharmaceutical Executive פרסם את התקווה שאולי שנת 2014 תהיה השנה שבה תעשיית הפארמה תהפוך דיגיטלית. הוא מסתמך על ניתוח של חברת המחקר פורסטר. 8\. ועוד סיכום מעניין של הטרנדים השיווקיים עבור עולם הפארמה מגיע מהבלוג של פיוטר וורזינסקי המתמקד בשיווק בתעשיות עם רגולציה כבדה. הבלוג נקרא K-message (מסר מפתח). [כדאי לקרוא.](http://www.k-message.com/top-5-pharma-marketing-trends-2014/) או קיי, אני אומר לעצמי, אבל איפה תהיה האמירה שלך בעניין השיווק בדיגיטלי. מה לך יש להגיד בכל הסיפור הזה. עצמי עונה לי שהגיע הזמן לא לבחור מאחרים אלא לחפש בתוך עצמך מה יש לך לומר. ובכן, חשבתי וחשבתי, מה יהיה לא בנאלי. שנת המובייל חוגגת השנה את היותה התחזית השחוקה ביותר מאז השקת האייפון, מבוסס מקום זה מעניין אבל…נו… סושיאל, טוב גם זה כבר שחוק ולא הכי קורה. אז מה חשוב לעזאזל. אז הנה הניסיון שלי לומר משהו מעניין, וזה לא ספציפי לפלטפורמה. 1\. **ערך –** המילה הפשוטה הזו היא החשובה ביותר, והערך הוא לא זה שמגולם בשורה התחתונה של ה-P&L אלא זה שגורם לרופא, למטופל, לגולש, למטלפן להרגיש שהוא קיבל מכם משהו – ומשהו יכול להיות אפילו חיוך טוב, רגע של נחת או מידע שמעשיר את עולמו. תמיד שאתם מציעים משהו לעולם הדיגיטלי ובכלל לעולם עמוס מסרים, תציעו ערך ותחשבו עליו מנקודת המבט של מקבל המסך ולא רק של מוסר המסר. זה לא אומר שהערך לא צריך להיות קשור לעולם התוכן בו אתם עובדים, להיפך הוא חייב להיות קשור, על מנת לא להיות מופרך, אבל הוא לא יכול להתחיל מהשאלה "ומה יצא לי מזה?". 2\. **יש שם בנאדם בצד השני –** בסוף, כולנו בני אדם, וכמו שאתם כמשווקים רוצים ליהנות כאשר אתם צורכים תוכן, מקבלים שירות, או רוכשים מוצר, גם הלקוחות שלכם רוצים. וזה לא משנה אם הם מטופל, אחות, רוקח או רופא מומחה. היחס אל הלקוח ראשית כבנאדם היא קריטית. כי אם מתחילים לדבר אל הטאריאוטיפ מאבדים את מה שהיה כתוב בסעיף מס' 1. אז אם שולחים דיוור, מצלמים הרצאה, או מעבירים מידע על מאמר רפואי, חשוב לראות איך מנגישים את זה כך שגם הקריאה והזמן בצד השני יהיו נעימים לעין ולאוזן. וכשנותנים שירות, חשבו על עצמיכם בצד השני – אם אתם לא הייתם מוכנים לקבל ככה את הדברים, אל תציעו אותם כך. 3\. **לסגור מעגלים –** היתרון הגדול שהעולם החדש מביא לנו הוא מידע, דאטה, ואם לא אספנו אותו, ניתחנו אותו ולמדנו ממנו, אנחנו נשארים במקום הזה של לזרוק משפט לאוויר ולא לדעת מה קרה לו. אז תלמדו, תמדדו את כל הדברים שניתן ונסו להצליב ולנתח את המידע על מנת ללמוד. אם בקייזר פרמננטה למדו מניתוח המידע בחדר מיון שדווקא בדיקת השתן היא הסמן לאשפוז מחדש, וזה ממש לא מובן מאליו, הגיע הזמן להסתכל מחדש על מהידע שנצבר ולראות מה מסתתר שם ולשפר את הפעילות בהתאמה. 4\. **כל אחד הוא עולם ומלואו –** זה קצת ממשיך את הנקודה הקודמת, אבל בסוף מה שמתאפשר לנו היום, זה להפוך את היחסים שלנו עם לקוחותינו לאישיים על בסיס המוני. כן, פשוט לנהל הרבה מאוד מערכות יחסים אישיות. והעולם הדיגיטלי נותן לנו מעטפת רחבה ומרתקת לעשות זאת – אם על בסיסי תחומי עניין, על בסיס מיקום, או על בסיס מצב רפואי. אז עדיף כמה שאפשר לעשות את זה אישי ומותאם. 5\. **הדיגיטל מת?** זה כבר לא השאלה הנכונה, כי הדיגיטל הוא כבר לא "תא" נפרד, הוא חלק מכל רגע בחיים (ותודה לסמארטפון שהביאנו עד הלום). צריך להסתכל על הדיגיטל בהקשר הרחב של החיים, וגם דברים שהם "לא דיגיטליים" או "דיגיטליים ביותר" יכולים לחבור לכדי חוויה אחת וקשה לייצר הבחנה ברורה. למרות שהדיגיטל מת כתא הוא מתקיים ביתר שאת כי הוא מאפשר לנו להביא כמעט לכל נקודה חוויות ומידע, וכך יש לחשוב. יש לאדם סמארטפון ביד והוא נמצא במקום X והוא כרגע זקוק ל… איך אני מספק לו את הערך הזה כך שיתרום לחוויה שלו. ועוד ועוד עניינים. העקרונות הללו מבחינתי הם הדברים החשובים, החלק הדיגיטלי הוא כבר תוצאה של זה ויש להשתמש ביכולות שלו באופן חכם ונכון. בכל ההתעסקות הזו למדתי שלרוב את העניין הטכנולוגי ניתן לפתור, ולכן החשיבה צריכה להיות ברמת החוויה, השימוש והערך שמתקבל מכך. **טכנולוגיה לשיפור הבריאות** אבל זה שיווק, ומה אם טכנולוגיות בעולם הרפואה, האם עליהן לא צריך לומר משהו? אולי גם כאן כדאי להציץ ולראות מה אומרים אחרים? 1\. אחד הבולטים ביכולת בתחזיות טכנולוגיות על העתיד הוא ד"ר ברטאלאן מסקו והוא פרסם בימים האחרונים את 20 הנבואות שלו לטכנולוגיה ב-2014. 2\. הנה עוד 6 תחזיות מעניינות על כיצד מערכות מידע הולכות לעשות שינוי בעולם הרפואה. 3\. הנה תחזיות מעת האתר החשו[ב Information Week על 2014.](http://www.informationweek.com/healthcare/policy-and-regulation/9-digital-health-trends-for-2014/d/d-id/1113224) בתחום הזה של תחזיות טכנולוגיות פרופר, אני לא חושב שאני כזה חזק, אבל אני רוצה לציין כמה נקודות שתפסו לי את העין השנה ואני חושב שיתפתחו עוד יותר: 1\. **מדפיסים אותנו –** השנה החלו כמה פריצות דרך משמעותיות בהדפסת תלת ממד של איברים וחלפים לגוף האדם, הדברים עוד רחוקים ברמת הדפסת איברים חיים, אבל הדפסת תותבות שונות וחלקים מלאכותיים אחרים לטעמי יתפסו יותר ויותר. 2\. **התבגרות –** אני מקווה שהתקדמות המסלולים הרגולטוריים השונים הקשורים לשימוש בטלפונים ניידים ואפליקציות יביאו ליותר מחקר בעולם הזה, והחיבור לרפואה שמראה תוצאות ומחקרים תהיה משמעותית יותר. ללא התוצאות המחקריות קשה יהיה להעריך את התועלת ולטעמי יתקשו החברות גם לעשות מזה כסף משמעותי. 3\. **BIG DATA** – המרחק בין מחקר כפול סמיות ומבוקר לבין האדם הבודד הוא מרחק אדיר, שהיום ההתאמה שלו נעשית במוחו של הרופא, לא תמיד מתוך מידע ברור ומובחן. הניתוח של מידע בממדים אדירים, כולל המידע הנובע מהסנסורים החדשים יביא אותנו, אני מקווה לדעת הרבה יותר על מה מתאים לנו. זה כמובן מתחבר לפיצוח הגנטי האישי שלנו. 4\. **דברים שלא חשבנו עליהם** – אני מקווה שנצפה ב-2014 בדברים שלא חשבנו עליהם, בחדשנות שהיא לא רק שיפור הקיים, אלא פריצת דרך אמתית בשימוש בטכנולוגיה כדי לשפר את בריאותינו…. זהו, יצא קצת ארוך, אבל היי מדובר פה על שנה שלמה קדימה…זה המון זמן במושגי טכנולוגיה… מעניין איך ייראה הפוסט הבא לשנית 2015. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** 2014, e-pochonder, אונליין, אורי גורן, אינטרנט, בריאות, חולים, טרנדים, מחקר, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0, תחזיות --- ### [שתל ישדר לסמארטפון מתי יש לנו התקף לב](https://e-pochonder.com/שתל-ישדר-לסמארטפון-מתי-יש-לנו-התקף-לב/2013/03/24/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 24, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** נשמע כמו מדע בדיוני, אבל לא! חוקרים מהמכון[ הפוליטכני בלוזאן שבשווייץ ](http://actu.epfl.ch/news/under-the-skin-a-tiny-laboratory/)(EPFL) הצליחו לייצר שתל בגודל 14 מ"מ שמסוגל לעקוב אחרי מספר מרכיבים חיוניים בדף, ולדווח על חריגות לטלפון החכם. בין היתר יכול השבב לעקוב אחר החלבון טרופונין שעליה ברמתו מעידה על התקף לב. את המידע על בדיקות הדם מסוגל השבב להעביר באמצעות טכנולוגית בלותות'. בנוסף לטרופונין מסוגל השבב לעקוב גם אחר רמת הגלוקוז ורמת [החומצה הלקטית](http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%AA). באמצעות השבב ניתן יהיה לעקוב אחר מצבים של אנשים שונים, בין אם כאלה המתמודדים עם המחלות כרוניות כמו סוכרת, או אנשים בריאים שעושים פעילות גופנית. הטעינה של המכשיר תעשה באמצעות מדבקה הנמצאת מחוץ לגוף וטוענת את השבב המושתל באופן סלולרי. כל סנסור בשתל מצופה באנזים המייצר תגובה עם רכיב אחר בדם ובתגובה נוצר סיגנל שניתן לעקוב אחריו. האפשרות לבצע בדיקות דם מדויקות בתוך הגוף, וללא מעבדות יכול להוות שינוי רדיקלי בדרך שבה מטפלים בחולים. כך למשל מינונים שונים של טיפולים נגד סרטן תלויים בבדיקות דם וביכולת של החולה להתמודד עם הרעלים השונים של התרופה. היכולת הזו של החולים, הנמדדת לאורך זמן, משתנה תוך כדי התקדמות הטיפול או המחלה, כאשר איברים שונים, בעיקר הכבד והכליות משנים את תפקודם. בדיקה רציפה תוכל לשפר את דיוק המינון ולהפחית את סבל של החולים. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=DBa41wej-NE\] **מטפלים בהתקף לפני שמרגישים** כאמור, הסנסורים מסוגלים כבר כעת לבדוק את רמות הטרופונין. החלבון הנ"ל מהווה את אחד הסמנים המשמעותיים לקיומו של התקף לב בהיותו תוצר המופרש בשל בעיות בשריר הלב. את איתור השינויים ברמת החלבון ניתן לעשות לפעמים עוד בטרם ישנם סימנים אחרים, ובאמצעות סנסור שכזה ניתן יהיה לבצע טיפול מוקדם, לפעמים אפילו מרחוק ועוד בטרם התפתח נזק מהתקף הלב. כמובן שצלצול הטלפון במצב כזה יוכל להיות כזה שמיד פותח שיחה למוקד עזרה, או מזעיק את הסובבים, על מנת שלא במקרה הדברים יתפספסו. בשלב זה מספר המרכיבים שהסנסור מסוגל לבדוק עדיין מוגבל, אך תאורטית אין לו מגבלה ובהתקיים תגובה אנזימטית ניתן יהיה להרחיב את יכולותיו. השתלת מספר שתלים הבודקים נושאים שונים יוכלו לסייע לכל הספורטאים, החולים, אלו שהמחליטים לקרוע את עצמם בפעילות גופנית בסוף השבוע. בשלב זה אורח חייו של השתל מוגבל לאורך חיי האנזימים שעליו, בערך חודש. [![שתל שהוא מעבדה](http://www.kurzweilai.net/images/Under-the-skin-e1363628777398.jpg "שתל שהוא מעבדה")](http://www.kurzweilai.net/images/Under-the-skin-e1363628777398.jpg)שתל שהוא מעבדההשאלה שנשארת פתוחה, היא שאלה חברתית, האם נסכים שישתילו לנו מרפאות קטנות בגוף, והאם ההשתלה תהיה קלה, פשוטה וזולה. זוהי כמובן שאלה פתוחה ולטעמי תלויה יותר מהכל בשאלת הערך שיופק מן העניין. כי הרי משתילים כבר היום דפיברילטורים, ושאר מכשירים שמסייעים לנו לחיות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** בדיקות דם, בריאות, התקף לב, מידע רפואי, סוכרת, סלולרי, סמארטפון, סרטן, פרטיות, רופאים, רפואה 2.0, שתל --- ### [אבל, פוסט טראומה ודיגיטל](https://e-pochonder.com/אבל-פוסט-טראומה-ודיגיטל/2013/04/14/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 14, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בשעות אלה של יום ראשון לפנות ערב המוזיקה מתחילה להשתנות, עם ישראל מתכונן ליום הזיכרון לחללי צה"ל. היום הלאומי בו מציינים את מותם של 23,085 חללי צה"ל וכן את מותם של למעלה מ-3,500 נפגעי פעולות איבה. לרגל ציון זה החלטתי לכתוב על פוסט על שני נושאים הקשורים ביום הזה- אבל ופוסט טראומה. שני הנושאים הנראים ככאלה שאין להם נגיעה בראייה ראשונה, דווקא קשורים ויש כיום מגוון יוזמות בתחום. **פוסט טראומה** על פי נתונים אמריקאים של המשרד [לותיקי הצבא](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%9D/) האמריקאים כ-35% מהחיילים השבים ממלחמה סובלים מתסמונת פוסט טראומטית ( PTSD) , מה שהיה קרוי פעם הלם קרב, מאובחן כיום גם אצל מי שלא חוו מלחמה, אך עדיין שורשיו צבאיים. על פי נט"ל מדובר בתסמונת הנובעת מגירויים נפשיים שהמערכת אינה מסוגלת לעבד, ועל כן הם חוזרים ומציפים את האדם שחווה אותם, וכך הוא חווה את הטראומה מחדש ממש כאילו הם קורים שוב ושוב מחדש כולל ריחות, דימויים, רעשים וזיכרונות. הסובלים מנסים להימנע מכל מה שמזכיר להם את הטראומה על מנת להימנע מהחוויה, וכך נוצא מעגל של חוויה חודרנית מחדש והימנעות הפוגע בתפקוד היומיומי. הסימפטומים מגוונים וניתן לקרוא אודותיהם כאן. ההתמודדות עם התסמונת יכולה להיות במגוון שיטות, המיועדות להחזיר את הנפגעים לשגרת חיים נורמלית, ולפעמים לנסות ולמנוע לאחר טראומה את היווצרות התסמונת. הטיפול המועדף היום הוא PE וניתן ללמוד עליו באתר של עמותת [רצים עם רמי](https://web.archive.org/web/20210113175015/http://rwr.org.il/%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%9f-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%a5/), של רמי יולזרי שרץ למען נפגעי פוסט טראומה ועבר את הטיפול בעצמו. עם זאת ישנם גם כלים דיגיטליים שונים המנסים להתמודד עם הבעיה: [Vision 21 ](http://vision21care.com/mission/) הנו פרויקט אמריקאי שהיו מעורבים בו גם בכירים מהצבא הישראלי שנועד לייצר קהילת אונליין המספקת כלים ותמיכה ללוחמים המתמודדים עם פוסט טראומה, אבל לא רק להם אלא גם לבני משפחתם. הכלים שונים הם מידע, חיבור ללוחמים ולמידה אחד מהשני ועוד…. בנוסף, הצבא האמריקאי ניסה לחפש כלים דיגיטלים העוקבים אחר שינה ופעילות מוחית על מנת לאבחן מוקדם ככל האפשר את התסמונת. בנוסף נעשה גם שימוש במעקב אחר המדיה החברתית ושימוש בכלים של קהילה על מנת לטפל בסובלים. כך למשל פיתח הממשל האמריקאי אפליקציה המסייעת לסובלים, תך מתן מידע, כלים לאבחון ואימון עבור הסובלים. [האפליקציה לאייפון ](https://itunes.apple.com/us/app/ptsd-coach/id430646302?mt=8) [![PTSD APP](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/04/mzl-ctucvjbj-320x480-75-208x300.jpg "PTSD APP - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/04/mzl-ctucvjbj-320x480-75.jpg)אפליקציה לפוסט טראומהבנוסף לאלה, [הפרויקט אותו יזם הנשיא אובמה](http://www.digitaltrends.com/cool-tech/obama-brain-initiative-cyborgs/) הקשור לפענוח המוח וחדשנות בטיפול במוח צפוי להשליך על האבחון והטיפול בתסמונת פוסט טראומטית. הפרויקט השאפתני בו מושקעים תקציבים ניכרים מנסה להתמודד עם המוח ולפתח טיפולים ותרופות למחלות שונות בהם אלצהיימר ועוד… **אבל דיגיטלי** רק בימים אלה פרסמה גוגל כי היא תאפשר ניהול המידע הדיגיטלי של אנשים לאחר המוות באתרים והשירותים השונים של החברה. כמו תהליכים רבים אחרים גם האבל קיבל ממד דיגיטלי, וקירות פייסבוק, בלוגים ואתרים הופכים להיות מעיין אתרי הנצחה או "שבעה" במימד דיגיטלי בהם אנשים מביעים את האבל על מי שהלך, או הופכים לכלי להסתכל על חיו ועל דבריו האחרונים. ישנם מגוון אתרים המנסים לסייע כיצד ומה יש לעשות עם השובל הדיגיטלי שאנו מתחזקים בחיינו לאחר מותנו. וכאן ניתן למצוא סקירה אודות השאלה כיצד הטכנולוגיה משנה את הדרך בה אנו מתאבלים על מתינו. ויש גם [בלוג ישראלי ](http://digital-era-death.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_9748.html)העוסק בנושא http://usatoday30.usatoday.com/news/nation/death-goes-digital \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=9j5tGsdVrtc\] **משהו אישי לסיכום** לבסוף, משהו אישי. אחד הדברים המעניינים שאני הבחנתי בו, הוא היכולת של אנשים לבטא את האבל שלהם ברשתות החברתיות, אל מול חבריהם. כתיבת המחשבות, שיתוף בשירים אהובים, יוצרים ביום הזיכרון פסיפס מעניין של הרגלים ושאלות העולות לכל אחד מהחברים וקשורים ליום הזיכרון. לפני כן קשה היה לראות את ההתמודדות הפרטית, או שבריר ממנה, כמו שכיום, ואלו יוצרים פסיפס שונה פעמים רבות מאשר האבל הלאומי הפורמלי. ועל כן אשתף גם אני בשיר אבל שמדבר, ואולי ניתן לחבר אותו לממד של רשת חברתית. השיר מישהו ששרה יהודית רביץ \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=6CeaV0wU\_54\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אבל, אונליין, אינטרנט, אפליקציה, מדיה חברתית, נט"ל, סלולרי, פייסבוק, רצים עם רמי, תסמונת פוסט טראומטית --- ### [אשפוז ביתי מחזיר את הרפואה אחורה אל העתיד](https://e-pochonder.com/אשפוז-ביתי-מחזיר-את-הרפואה-אחורה-אל-העת/2021/11/22/featured/) **Published:** נובמבר 22, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** ראיון בפודקאסט של אתר אינפומד על אשפוז ביתי, טכנולוגיה והחזרה לעתיד **Content:** קורונה, טכנולוגיה והמשבר המתמשך ברפואה מאיצים פתרונות שונים שהיו פה כבר שנים ועכשיו מקבלים דחיפה משמעותית. אחד התחומים הללו הוא תחום האשפוז הביתי. שמחתי להתראיין [בפודקאסט של אתר אינפומד ](https://www.infomed.co.il/articles/7311/) בהנחיית רויטל גל גולדהמר, ולדבר על [אשפוז ביתי](https://e-pochonder.com/tag/%d7%90%d7%a9%d7%a4%d7%95%d7%96-%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%99/), המשמעות שלו לעתיד בתי החולים, יחסי מטפל ומטופל ועוד. אשפוז ביתי מהווה כלי משמעותי בהתמודדות עם המשבר הרפואי שעובר על העולם, והתקיימו דיונים רבים ביכולת לייצר באמצעותו חלופות אשפוז לחולי קורונה. העובדה שרבים ניסו להישאר בבית מחוסר רצון להגיע למחלקות קורונה היתה בעיייתי אבל גם פתחה את הדיון האם הדבר אפשרי בצורה סדורה. אשפוז ביתי זהו אחד האזורים בהם יש פוטנציאל משמעותי לשיפור רפואי באמצעות טכנולוגיה, החזרת המטופל לאיזור המוכר לו, שפחות נוטה לזיהומים ושירות רפואי שהוא יותר אישי ויעיל כלכלית. ![ביקור רופא בבית](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/11/doctor-to-home.jpg "doctor-to-home - e-פוכונדר")*Home Doctor Visit Source pinterestcom* כאמור אין המדובר בהמצאה חדשה, וכלים רבים של אשפוז ביתי היו קיימים כבר הרבה שנים, אך ללא ספק התוספת של טכנולוגיות וידאו וניתור מתקדמות משפרות את מגוון הפתרונות שניתן יהיה לתת בבית ומרחיבות את היריעה מבחינת המקרים הקליניים אותם ניתן לאשפז בבית. אחת התובנות שחביבות עלי בהקשר הזה, הוא העובדה שהטכנולוגיה מאיצה אותנו הרבה פעמים בסוג של "חזרה לעתיד" – אשפוז ביתי, מעקב מרחוק וכו', מזכירים באופן מעניין את הרפואה שנעשתה פה במאות השנים האחרונות, לפני שעברה תיעוש, במסגרתה הרופא היה עושה ביקורי בית והרבה מהטיפול היה ביתי. כעת הטכנולוגיה מחזירה את זה עם טוויסט. האזנה נעימה! בנוסף לפודקסט, הנה סרטון מעניין של ד"ר ברטלאן מסקו, עתידן בריאות שמדבר על טכנולוגיות שמשנות את עתיד בתי החולים. כמובן שמגיפת הקורונה מהווה זרז גם לשינויים הללו, אבל הבעיות היסודיות היו שם גם קודם ופשוט הוחמרו מאוד בשל העומס על בתי החולים. אז הנה גם צפיה נעימה בתקציר נעים ונוח לעתיד בתי החולים, שחלק יהיה גם בבית. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** אשפוז ביתי, חולים, ניטור מרחוק, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [טרנספורמציה דיגיטלית - לעצב שינוי בארגונים גדולים וזקנים](https://e-pochonder.com/לעצב-טרנספורמציה-דיגיטלית/2021/07/18/blog/) **Published:** יולי 18, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים גדולים וזקנים היא תהליך מורכב וסבוך. הספר Designed for Digital עשה לי סדר בנושא - תובנות ותבניות חשובות-המלצה! **Content:** טרנספטרמציה דיגיטלית הוא מושג מעט שחוק בשנים האחרונות. משתמשים בו הרבה. פעמים רבות מדי באופן שלא תואם נכון את משמעותו האמיתית. יתרה מזו יש שוני מהותי בין ביצוע טרנפורמציה דיגיטלית בעסק קטן ומתחיל ועסק גדול ומורכב. לכן לא בכל המקומות זו בדיוק אותה טרנספורמציה. אם כי, כפי שלמדתי יש בסיס משותף. פשוט סדר הדברים והקושי הוא שונה. בחודשים האחרונים לקחתי קורס אונליין של אוניברסיטת MIT שנקרא [Organizational Design for Digital Transformation](https://www.getsmarter.com/products/mit-sloan-organizational-design-for-digital-transformation-online-program). המרצה בקורס היא ד"ר ג'יני רוס, חוקרת מערכות מידע שעמדה עד לאחרונה בראש [המכון לחקר מערכות מידע ש-MIT](https://cisr.mit.edu/). רוס חוקרת את נושא הטרנספורמציה הדיגיטלית כבר שנים. המעניין בזה, שהיא ושותפיה חוקרים בעיקר חברות גדולות וזקנות (Big Old Companies). שזה כידוע מבנה ארגוני שמאוד מתאים להרבה מאוד חברות תרופות, קופות חולים ועוד… הקורס הוא תוצר של העבודה שלהם, שבאה לידי ביטוי בספר שנקרא[ Designed for Digital](https://www.amazon.com/Designed-Digital-Architect-Sustained-Management/dp/0262042886). על הספר וגם על הקורס אני רוצה להמליץ. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/07/designed-1-683x1024.jpg "designed-1 - e-פוכונדר")Designed For Digital עטיפת הספר #### תזות מרכזיות הספר עצמו בא לנסות ולאבחן מה משותף [לטרנספורמציה דיגיטלית בארגונים](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9a-%d7%aa%d7%9e%d7%a0%d7%a2%d7%95-%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%a0%d7%a5-%d7%91%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95/2021/02/07/blog/), וברמה הפרקטית כיצד ניתן להתחיל כזו טרנספורמציה ומה המרכיבים שלה. הספר הוא תוצאה של מחקרים שנערכו על התהליכים, שיחות עם בעלי תפקידים בארגונים ועוד. 1. **שלושת הכוחות שמאפשרים את שינויי השוק**: טכנולוגיות דיגיטליות יש רבות, וניתן למנות אותן, אבל יש לכל היכולות והטכנולוגיות החדשות הללו שלושה מרכיבי יסוד משותפים – Ubiquitous data – דאטה בכל מקום והמון ממנו. הכוונה ליכולת לאסוף ולאגור דאטה רב מכל מגוון הסוגים, Unlimited connectivity – למרות שלפעמים אנחנו מתבאסים על הקליטה והוווי פיי – בפועל יש לנו קישוריות בלתי מוגבלת שמאפשרת לחבר כל דבר לרשת ומשם לכל מקום ולכל דבר. Massive processing power – יכולת עיבוד נתונים שלכל דבר ועניין גם היא בלתי מוגבלת. 2. **דיגיטליזציה ודיגיטל אינם זהים**: אחת האבחנות המרתקות שניתנות בספר היא הפער בין שני הגורמים הללו, ואני מזהה את הבלבול ביניהן גם אצלי אישית, אבל גם בהרבה מאוד ממה שנכתב על טרנספורמציה דיגיטלית. דיגיטליזציה זה תהליך שיפור היכולות והתהליכים הקיימים של הארגון באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות. למשל, שיווק דיגיטלי, מכירות מרחוק, הטמעת CRM ו-ERP העברת תהליכים ידניים לתהליכים אוטומטיים (RPA) ועוד. כאשר הטכנולוגיות מופנות לשיפור היכולות הקיימות והפיכת הארגון ליעיל יותר וטוב יותר, זו דיגיטליזציה (Digitization). כאשר אנחנו מדברים על דיגיטל (Digital) הכוונה לשימוש בטכנולוגיות הללו לייצר הצעות ערך חדשות ללקוח. לדוגמה: מכונת CT שבמקום לשמור את הצילומים בדיסקים שומרת אותם בענן מרכזי – דיגיטציה. ענן צילומים כזה שמאפשר ללקוחות עכשיו לנתח צילומים ולתת אבחנות חדשות וערך חדש זה דיגיטל. דווקא[ מגיפת הקורונה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9e%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a8/2020/04/19/blog/) בלבלה לדעתי הרבה בתחום הזה – כאשר הרבה מאוד דיגיטציה נחשבה טרנספורמציה דיגיטלית וזה לא בדיוק זה. 3. **חמשת אבני הבנין של טרנספורמציה דיגיטלית**: על פי כותבי הספר לכל טרנספורמציה דיגיטלית יש 5 אבני בניין, שהן כמו לגו. - **תובנות לקוח משותפות (Shared Customer Insights)**: כלומר כלים ותהליכים במסגרתם כל צדדי הארגון רואים את הלקוח ואת הידע עליו באופן משותף וזהה – גם אם הן מתייחסים לחלק, יש להם תפיסה משותפת. והתהליכים הללו של הכרת הלקוח באופן מלא ומשותף נשמעים הגיוניים, אבל לא, זה לא פשוט כל כך (תחשבו על הצד של מחלקת הגביה לעומת מחלקת השיווק, לעומת מחלקת IT) . - **עמוד שדרה תפעולי אחיד (Operational Backbone)**: זהו עמוד השדרה שמגדיר תהליכים מאוחדים מגובים במערכות IT לביצוע פעולות חזרתיות וקריטיות לארגון – חיוב, תשלום, ייצור, גיוס עובדים ועוד… היום המערכות הללו צריכות להיות דיגיטליות. הרבה פעמים שדרוג זה נקרא טרנספורמציה דיגיטלית אבל הוא דיגיטציה. ללא המערכת הזו לא ניתן להתקדם לטרנספורמציה דיגיטלית אבל בבסיס העניין יש שונות משמעותית – כאן סדר, משמעת וחזרתיות הן קריטיות, בעוד שבהצעות ערך דיגיטליות ללקוח מדובר על גמישות, שינוי, מהירות ויוזמה. בעצם דיי הפוך. - **פלטפורמה דיגיטלית (Digital Platform)**: מאגר רכיבים (Component) של תהליכים עסקיים, טכנולגיה ודאטה שמאפשרים חדשנות מהירה ויצירה של הצעות ערך חדשות ושיפורים. זו ליבת הנושא. כאשר הצעות הערך הדיגיטליות שלנו אינן בנויות מרכיבים לשימוש חוזר וקל לא ניתן לעבוד ולשפר במהירות. אם בנינו מערכת אתרים שבנויים באופן כזה שאינו פריק ומאפשר שימוש חוזר, לא השגנו מטרתינו. הרבה חברות בונות מה שהמחברים קוראים לו Monolith – שזה קוד לא פריק שכל שדרוג שלו מורכב. - **מערכת אחריות ברורה (Accountability Framework)**: לכל מרכיב בפלטפורמה הדיגיטלית יש תפקיד ויש צוות מאחוריו, ומערכת האחריות מגדירה באופן ברור שייכות, אחריות, תפקידים ומשמעויות. זה מתחבר למה שהרבה מכירים כתפיסות עבודה גמישות ועוד. בגדול כל מרכיב הוא כמו מוצר. וכל מוצר מנוהל כמו מיני חברה. כלומר חיבב להיות מאחרויו צוות שמאפשר ניהול מלא וקבלת החלטות כוללת. מבנים מטריציונים,לטענת החוקרים, רק מסרבלים – הם טובים לתחומים של יעילות תפעולית אבל לא לחלק הזה. זה החלק הטריקי ביותר במערכת שהם מציירים. - **קהילת מפתחים פתוחה (External Developer Platform)**: זוהי פלטפורמה המאפשרת לגופים חיצוניים לפתח עבור הפלטפורמה המרכזית של הארגון ולייצור עוד הצעות ערך עבורם. זה חלק שדורש גם הוא ניהול, מערכת חוקים וכן פתיחות שבארגונים גדולים היא מאוד קשה. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/07/image-1024x512.png "image - e-פוכונדר") 4\. **אין דרך אחת** – אבני הבנין שציינו אינן מחייבות סדר אחיד בכל ארגון. מה שחשוב כאן הוא מה החזון, ומה הדרך שבוחרים כדי לעמוד בו. יש חברות שיש להן גב תפעולי מדהים ולכן זה לא יצריך מהן הרבה. ויש חברות שהפלטפורמה הדיגיטלית ברורה, או הבנת הלקוח. כל חברה יכולה להתחיל באבן בניין אחרת וחברות שונות ייצרו לגו שונה. 5\. **זה לוקח זמן, הרבה זמן** – בייחוד בחברות שהן מאוד גדולות ומבוססות. טרנספורמציה דיגיטלית זה תהליך ארוך ומשמעותי, ואינו מחליף לחלוטין את מה שהביא את החברה עד הלום. חברות שעושות טרנספורמציה לא הופכות מחברות תרופות.בניה/ביטוח לאמזון. זה לא יקרה. אבל הן כן מוסיפות רובד חשוב, קריטי להישרדות, שילך ויגדל ככל שהכלכלכה נעה למקומות הללו וישמור עליהן תחרותיות. כלומר חברות גנרטורים כמו שניידר אלקטריק, ממשיכה למכור גנרטורים, אבל היא מוסיפה פתרון שמועשר בדאטה. גם בחברות תרופות זה יכול להיות מוצר רגיל אבל עם פתרון מועשר בדאטה מבוסס על שלושת הטרנדים שדיברנו במקור. זה נראה פשוט שמסכמים את זה ל-5 אבני בניין. אך בסיפור הזה יש מורכבות אין כץ, ניהול סיכונים, ושינוי יסודי בליבת התהליכים בתוך הארגון. כמו כן, טרנספורמציה דיגיטלית לא צריכה להחליף תהליך דיגיטציה משמעותי, יש ביניהן קשר ושני השינויים צריכים לקרות. לא צריך לחכות לאחד בשביל השני, ורצוי שיהיה קשר בין הדברים. וכאן מגיעים לנושא של תכנון/עיצוב הארגון, זה נושא משמעותי ולרוב אין בצד העסק ארכיטקט ארגוני. בארגונים רבים הארכיטקט הארגוני יושב ב-IT והגם שחשוב שיהיה כזה שם, צריך כזה בצד העסק. ארכיטקט כזה עוסק בעיצוב הארגון. #### זווית אישית קריאת הספר ולקיחת הקורס, לטעמי שדרגו לי משמעותית את התפיסה לגבי התהליכים הללו. התובנות שלו ארגנו לי הרבה מהמחשבות והתהליכים שראיתי בצורה אחרת. זו משימה משמעותית ובארגונים מסוימים זו משימה הרקולינית. לא הכל עדיין נהיר עד הסוף, וזו שאלה מתמדת היכן להתחיל. תפיסה זו לטעמי היא החדה והמעניינת ביותר שראיתי לתהליכים הללו ויצרה אצלי נפילת אסימונים רבה. ממליץ לרכוש את הספר לכל הנהלה באשר היא, בטח אם אתם עובדים בחברה גדולה ו"זקנה". ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, כללי --- ### [פריצת דרך: האם ניתן יהיה לייצר את האיש השווה מיליונים](https://e-pochonder.com/פריצת-דרך-האם-ניתן-יהיה-לייצר-את-האיש-ה/2013/09/30/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 30, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** עד היום המטפורה המרכזית שנעשה בה שימוש בתחום הרפואה הדיגיטלית וההתקדמות הרפואית הייתה הרצון להגיע לטריקודר מתוך הסדרה סטאר-טרק. זהו אותו מכשיר שאפשר לרופה לסרוק את האדם ולקבל את כל המידע הרפואי הנדרש בכף ידו. אך כעת פרסום חדש בכתב העת הרפואי היוקרתי [New England Journal of Medicine ](http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1300126?query=featured_home)מספר על הרגל התותבת הראשונה הנשלטת באמצעות המוח האנושי בכוח המחשבה ומחזיר אותנו לסטיב אוסטין, תכנית הטלוויזיה על האיש שהפך ביוני בשיקום לאחר תאונה. על פי ההודעה לעיתונות בנושא, עד היום הוצגו רק תותבות של ידיים הנשלטות בכוח המחשבה, אך כעת בתוספת של רגליים, אנחנו קרובים לשיקום טוב יותר של קטועי גפיים. המקרה המתואר בכתב העת הוא של זאק ווטר, קטוע רגל שעבר ניתוח שבו מכוונים מחדש עצבים מאזור השריר הפגוע לאזור שריר בריא ובכך משפרים את תפקודו העצבי, התהליך נקרא Reinnervation. לאחר מכן פותחה רגל תותבת רובוטית ובה סנסורים החשים את הזרמים החשמליים שנועדו לכווץ את השריר. אל הרגל התווספה יכולת לפענח את האות באמצעות אלגוריתם ייעודי שפותח ומבין מה התנועה שהמוח מבקש לבצע ומורה לרגל הרובוטית לבצע את הפעולה. כך בעצם מה שמנחה את פעולות הרגל הוא המוח האנושי ולא תוכנה או עזרים רובוטיים, והופך את השליטה והשימוש בתותבת לאינטואיטיבי יותר לדברי החוקרים. [![זאק ווטר והרגל הביונית](http://www.multivu.com/assets/63339/photos/63339-RIC-Zac-Vawter-Stairs-original.jpg?1380130282)](http://www.multivu.com/assets/63339/photos/63339-RIC-Zac-Vawter-Stairs-original.jpg?1380130282)זאק ווטר והרגל הביונית"הרגל הביונית מהווה שיפור משמעותי לרגל התותבת הרגילה בה אני משתמש" הסביר ווטר בהודעה לעיתונות. "הרגל הביונית מגיבה באופן מהיר ומדויק יותר, ומאפשרת לתקשר ולפעול בסביבה בצורה הדומה לדרך בה עשיתי זאת לפני הקטיעה. בפעם הראשונה מאז הפציעה שלי הרגל הביונית מאפשרת לי לעלות ולרשת במדרגות ללא קושי ואף לשנות את מיקום הרגל באמצעות כוח המחשבה בלבד. זוהי אבן דרך מאוד חשובה עבורי ועבור שאר קטועי הרגליים" הוא הוסיף. רגל ביונית – תמונה שהופצה על ידי מכון השיקום בשיקגו המחקר נערך במכון לשיקום בשיקגו ([RIC](https://www.sralab.org/)) ובמימון של מכון המחקר לטכנולוגיות מתקדמות וטלרפואה של הצבא האמריקאי (TATRC) מענק המחקר בסך 8 מיליון דולר נחשב חריג בגודלו ולדברי הגופים הוא זה שאפשר את פריצת הדרך. היכולת המלאכותית שנוצרת בפענוח סמנים ואותות חשמליים מהווה בסיס לתותבות חכמות בתחומים רבים, ועולם מרתק של שיקום לאחר תאונות וטראומה נפתח, השילוב של זה ומדפסות תלת ממדיות, כוחות מחשוב אדירים הזמינים במכשירים קטנים יאפשרו חיים אחרים לחלוטין וחזרה לשגרה טובה יותר, או לפחות כך אני מקווה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** RIC, חולים, מחקר, ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, רגל ביונית, רפואה 2.0, שיקום, תותבות --- ### [פסק דין דרמטי משנה את חוקי שיווק התרופות בארה"ב](https://e-pochonder.com/פסק-דין-דרמטי-משנה-את-חוקי-שיווק-התרופו/2015/08/08/featured/) **Published:** אוגוסט 8, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** פסק דין דרמטי של בית המשפט העליון בניו יורק מרחיב באופן דרמטי את היכולת של חברות תרופות לספר באופן יזום על אפשרויות טיפוליות של התרופות שלהם גם אם אינן מאושרות לשיווק על יד ה-FDA. צריך להבין, [חברות התרופות שילמו בגין שיווק אקטיבי של תרופות להתוויות בלתי רשומות (Off label)](https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_off-label_promotion_pharmaceutical_settlements) מיליארדי דולרים בשנים האחרונות וזהו הבסיסי למרבית עסקאות הפשרה שהעשירו במיליארדים את קופת משרד המשפטים האמריקאי. מבחינת התפיסה של חברות התרופות ככאלו שהן מושחתות, לעסקאות הפשרה ולסכומים יש משמעות אדירה. כעת מגיע שופט בית המשפט העליון ואומר למשרד המשפטים האמריקאי בפשטות: זה מותר, זה מוגן על פי החוקה, כל עוד המידע הוא אמין, מתומך וניתן להגיד שהוא אמת. זהו שינוי אדיר, למרות שיש כאלה שטוענים שפחות ממה שנדמה, ארחיב על כך בהמשך. [![רשימת הקנסות על קידום תרפות לא חוקי](http://www.uspharmacist.com/CMSImagesContent/2011/6/USP1106-Law-T1.gif)](http://www.uspharmacist.com/CMSImagesContent/2011/6/USP1106-Law-T1.gif)רשימת הקנסות על קידום תרפות לא חוקי**רקע 1 : חופש הביטוי המסחרי בארה"ב** צריך להבין שהתיקון הראשון לחוקה, זה השומר על חופש הביטוי של האמריקאים הוא אולי התיקון החשוב ביותר בחוקה זו, והוא זה האחראי על מרבית האופן האמריקאי, גם בשיווק. החוק בארצות הברית מתיר לפרסם תרופות מרשם (יצוין כי בישראל החוק לא אוסר פרסום שכזה, הוא מאפשר אותו באישור משרד הבריאות, אך המשרד לא מאשר , כמו מרבית מדינות העולם). [בשנות ה-70 ניסו לקדם איסורים על פרסום של תרופות מרשם בארצות](http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3278148/), אך היו אלו בתי המשפט שהגנו על הזכות הזו של חברות התרופות, שכן מבחינתם גם לחברות יש חופש ביטוי, ואף פיתחו מבחן הקרוי מבחן Central Hudson לבדיקה באיזה מצבים יש לאסור את הפרסום. המבחן כלל מספר קריטריונים: האם הפרסום מוליך שולל ומטעה, האם פסילתו מקדמת אינטרס ציבורי משמעותי (למשל בריאות הציבור), והאם ניתן להשיג את האינטרס הממשלתי-ציבורי באמצעות מהלכים פחות קיצוניים מפילה – כמו הוספת הערות אזהרה. המבחן אינו מהווה קונצנזוס ויש משפטים שתקפו אותו, אך בשל העובדה שבתי המשפט בארצות הברית מצטטים אותו לאורך שנים של פסקי דין ההערכה היא ששינוי החוק והאפשרות לפרסם תרופות לא תצלח כבר בארצות הברית שכן החוק ייפסל בשל העובדה שבית המשפט יכריע כי החוק הפוסל לא חוקתי. **רקע 2: מה זה Off label** על מנת להבין את המשמעות של פסק הדין, רצוי להבין מה הכוונה ב-Off Label. ה-Label של התרופה הוא בעצם תמצית האישור של ה-FDA או של הרשות הרגולטורית הרלוונטית לגבי השימושים המותרים והמאושרים של התרופה. כלומר למה מותר על פי חוק להשתמש בה. יש לאישור הזה מגוון רחב של משמעויות, גם ביטוחיות, גם אחריות ועוד. כך למשל שאדם תובע חברת תרופות על נזק מהתרופה, הרי שהרבה פעמים אם הנזק היה במסגרת שימוש מותר, ותופעת לוואי שידועה והופיע ב-Label הרי שהסיכוי לזכות הוא נמוך לזכות. ברוב התביעות בתחום, התובעים טוענים להסתרה של סיכונים, או לעידוד שימוש בלתי מאושר. אם זאת, לרופאים אין מגבלה בדרך רישום התרופה, הם יכולים, גם בישראל לרשום כל תרופה לכל מחלה גם אם לא נועדה לה במקור, כל עוד הם עושים זאת בשיקול דעת. כך למשל כאשר מגיעים לנקודות בהם נגמרים הטיפולים המאושרים יכול הרופא לנסות תרופות שאינן מאושרות להתוויה מתוך מחשבה כי יש הגיון טיפולי, ולפעמים ניסיון מחקרי לתרופה, למרות ששימוש זה לא אושר באופן רשמי. בתחום התרופות זהו עניין יותר נפוץ ממה שנהוג לחשוב. אמנם זכותו של הרופא לרשום כך, אך הרגולטורים ברוב אם לא כל המדינות אינם מאשרים לקדם שימוש כזה באופן אקטיבי על ידי חברות התרופות. כלומר, אם הרופא רוצה הוא יכול, אך לחברה אסור לבצע פעולות שיווק אקטיביות לקדם את השימוש הזה אם אינו מאושר. על בסיס האיסור הזה ניתנו מרבית הקנסות שהתייחסתי אליהם קודם. **ועכשיו לעיקר – פסק הדין של אמארין** חברת אמארין משווקת תרופה המבוססת על אומגה-3 המאושרת לטיפול באנשים שיש להם רמות טריגליצרידים גבוהות מאוד, מה שמצר את כמות האנשים הזכאים לטיפול, זאת למרות שמחקרים הראו שהיא מורידה את רמות השומנים גם כאשר יש לאנשים רמות מתונות יותר. שיחה עם התוויה לא מאושרת, אינה לגמרי אסורה, לרופאים ולאנשי רפואה מותר לדבר ביניהם על הנושא, כאשר מהסגרת היא רפואית, מדעית, הדאגה היא כאשר מסרים אלה הופכים לחלק משיווק התרופה, או במקרה הזה כאשר נציג המכירות הרפואי מדבר עליהם, והוא אינו רופא. [![לוגו FDA](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/ucm349569.png "לוגו FDA - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/ucm349569.png)מתוך אתר ה FDAזוהי בדיוק הפרקטיקה עליה נקנסו חברות התרופות, וזוהי הפרקטיקה עליה נסוב המשפט בבית המשפט הפדרלי במנהטן. בית המשפט קבע, כי זוהי זכותו של נציג המכירות, ובעצם של חברת התרופות, להציג את המידע אודות השימוש הבלתי מאושר, כל עוד הוא נציג לעובדות ומהווה הצגה אמתית של הנושא. המשמעות היא, חברות התרופות יוכלו לומר דברים על שימושים בלתי מאושרים כאשר ניתן לומר שאלו טענות מבוססות ואמתיות. זה גם מרחיב את מנעד השיווק של התרופות, אך מנגד בעיקר מעקר את לא מעט מהתביעות של משרד המשפטי האמריקאי נגד החברות. דרמה או לא? יש הטוענים שאין בפסק הדין ובצו הזמני שניתן דרמה, טענתם מבוססות על כמה דברים: 1\. ה-FDA שלח מכתב לבית הדין בטענה שאין לו בעיה עם התוכן שאמארין רוצה להפיץ לרופאים כל עוד הוא ניתן במסגרת חינוכית ובצורה מאוזנת ( פרשנות שלי: אוף לייבל מותר בין רופאים בכנסים מדעיים ולא מעבר לכך). 2\. מדובר בצו זמני בלבד ויש סיכוי שהוא לא יחזיק מעמד. אני דווקא מאמין לצד השני מכמה סיבות: אם בית המשפט היה מקבל את עמדת ה-FDA הרי שלא היה נזקק לצו בית משפט ולפסק דין של 68 עמודים, ולכן הצו מרחיב את מה שה-FDA מוכן לקבל. שנית השופט העריך שהצו הזמני יהפוך לקבוע אלא אם יעלו ראיות חדשות משמעותיות, וזה לא נראה באופק. בנוסף השופט מסתמך על [פסק דין קודם](http://www.nytimes.com/2012/12/04/business/ruling-backs-drug-industry-on-off-label-marketing.html?_r=0) ואף מרחיב אותו מה שמראה כי התקדימים המאפשרים התנהגות כזו מתחילים לקבל לגיטימציה משפטית ושיפוטית רחבה. בנוסף נציין כי מניות החברה קפצו ב-12 אחוז בבורסה בעקבות פסק הדין. **משמעות ישראלית?** ובכן לא נראה לי שברמה הרגולטורית הרשמית תהיה לזה השפעה, ככלל מדינת ישראל בתרבות הרגולציה של תרופות נאמנה למסורת אירופאית-אנגלית לפחות מבחינת פרסום, שיווק תרופות ומערכות יחסים בין רופאים וחברות תרופות, ולכן פסק הדין האמריקאי יישאר ככל הנראה רק כשקפים במצגות מקצועיות הדנות בעניין. אך אין לזלזל בעניין זה, שכן כיום ישנם טרנדים נוספים המתרחשים בעולם, כגון הגלובליזציה של מידע, והנגישות והרצון לדעת של מטופלים ולכן דברים שמתרחשים בארה"ב יכולים להשפיע על רמת המידע הנגיש בנושא ומכן להשפיע גם על התנהגות צרכנים ורופאים בישראל. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, כללי, רפואה **תגיות:** FDA, חברות התרופות, פסק דין, שיווק, שימוש לא מאושר --- ### [פוסט אורח: כוח הקניה האמתי - אמהות דיגיטליות](https://e-pochonder.com/פוסט-אורח-כוח-הקניה-האמתי-אמהות-דיגיט/2014/07/17/כללי/) **Published:** יולי 17, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** אני שמח וגאה לארח אצלי בבלוג את חברי הטוב רמי יולזרי מחברת המחקר Zeta Tools ובאמתחתו נתונים מרתקים מסקר ישראלי חדש על אמהות ברשת ועל חשיבותן ככוח הקניה המרכזי בבית. יאללה, קריאה נעימה. [![רמי יולזרי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/07/72062_175606912471671_8050805_n-280x300.jpg "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/07/72062_175606912471671_8050805_n.jpg)רמי יולזרי[רמי יולזרי:](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%97-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%9D/) תמיד כשאתה מדבר על שיווק לאימהות מיד קופץ הנתון המפורסם "אימהות אחראיות ל-85% מהחלטות הקנייה במשק הבית", להערכתי נתון זה הופיע לראשונה במחקר שפורסם בפורבס ומאז הוא אומת פחות או יותר בעשרות מחקרים בעולם וגם בארץ . גם במחקר הנוכחי מצאנו כי 84% מהאמהות הן הגורם הכי משפיע בהחלטות הקנייה בבית (נתון שקופץ ל-96% בקרב אמהות שעובדות כעצמאיות). השאלה שצריכה להישאל הנה: האם אימהות מקבלות את חלקן היחסי בתשומת הלב של המשווקים ? התשובה הי ככל הנראה לא, אלא אם מדובר במוצרים לילדים , תינוקות ו/או מוצרים לנשים. בשנים האחרונות הולכת וצומחת לה דמות של אמא חדשה, אמא דיגיטלית. היא אחראית על מרבית החלטות הקניה של הבית והיא מודעת לכוחה. יחד עם זאת האמא החדשה צורכת וחולקת מידע באופן שונה ממה שעשתה אמה. האמא החדשה מתייחסת לפלטפורמות דיגיטליות כאל חלק אינטגרלי מהסביבה הטבעית שלה, כחלק ממוטת השליטה/ניהול של חייה וחיי המשפחה שלה (ראו את החלק במחקר שלנו שעוסק באמהות ושימוש בוואטסאפ). בהרבה בתים בישראל אמא היא לא רק הצרכן הכי מתוחכם, היא גם המומחית מס' 1 לאינטרנט. היא נמצאת בפייסבוק , היא חברה בקבוצות שעוזרות לה כצרכנית, היא משתמשת בסלולר, היא קונה ברשת כי יותר נוח לה. היא מנהלת את העניינים הפיננסיים של הבית באמצעות המחשב/סלולר , את ענייני הבריאות של הילדים/משפחה ועוד תחומים אחרים. אם מוסיפים לתמהיל הזה, השכלה גבוהה, שליטה בטכנולוגיה, צרכנות חכמה, הפעלה של תמיכה חברתית של אמהות אחרות און ליין ואוף ליין מקבלים סופר-אמא שלמשווקים אסור להתעלם ממנה. אמהות הן מכונות צריכה חכמות במיוחד. הן משכילות והן לא בדיוק אוהדות "שרופות" של פרסום. ממצאי המחקר שלנו דומים למחקרים שנעשו בארה"ב: רוב האמהות לא אוהבות פרסומות, אין להן סבלנות לפרסומות. אמהות רבות חשות כי מפרסמים לא מסונכרנים עם הצרכים שלהן. במחקרים שנעשו בארה"ב כמחצית מהאמהות סברו כי הפרסומות שולחות להן מסר לא מתאים, לא נכון. כשליש סברו שהפרסומות פוגעות ומעליבות אותן. **[שיווק לאמהות ישראל 2014](https://www.slideshare.net/mazis/m2-m2014 "שיווק לאמהות ישראל 2014")** from **[rami yulzari ](http://www.slideshare.net/mazis)** **אם זה המצב מה צריך לעשות כדי לשווק לאמהות ?** **עזרו לה להיות אמא נהדרת –** כל אמא תספר שהמטרה הכי חשובה לה בחיים היא להיות אמא נהדרת. (גם אם היא לא פולניה). על מנת להיות אפקטיבי יש לארוז את המסר השיווקי כך שיהיה ברור איך המוצר/שירות תורם לאמא להיות אמא טובה יותר. **כבדו והעריכו את הצרכים שלה –** אמא תמיד צריכה עוד זמן. אל תבזבזו לה את הזמן. תנו לה אפשרות לעשות אתכם עסקים בצורה ברורה ופשוטה. פרטו תמיד דרכי התקשרות. שמרו את המסר פשוט וברור. **דברו אליה בהתאם לשלב החיים בו היא נמצאת –** בשלבים שונים בחיים קורים דברים גדולים בחייה של אמא. הילד הולך, הילד נגמל מחיתול, הילד הולך לגן, לבית הספר, ימי הולדת של הילדים, בר מצווה, סוף שנת לימודים, היא בת 30, היא בת 40, ועוד. מוצרים שונים לא בהכרח מותאמים לשלבי חיים של אמהות, אך אין סיבה שהמסר השיווקי לא יהיה כזה. אפשר לחדד מסרים בהתאם לשלבי חיים שונים של אמא. **הציגו ילדים, זה תמיד עובד – הדרך הכי טובה למשוך תשומת לב של אמהות היא באמצעות ילדים. במחקרים נמצא כי אמהות מדרגות פרסומות כאפקטיביות יותר אם מופיעים בהן ילדים. מצד שני אל תזלזלו, אל תשימו תינוק רק כדי לסחוט קריאות "אוו איזה חמוד" עדיף להראות איך המוצר/שירות שלכן עוזר לה להיות אמא טובה יותר. **תבדרו, תצחיקו – אם אמא מקדישה לכם את הזמן שלה מה אתם נותנים לה בתמורה? אמהות מעדיפות הומור, כשהן יושבות מול מסך הטלויזיה/מחשב באותן רגעי פנאי נדירים הן רוצות בידור, הומור, הן רוצות להינות. בידור והומור חשובים במיוחד באינטרנט. אמהות משתמשות באינטרנט בכדי לחסוך זמן ואמא נמצאת בשליטה. כשהיא ברשת היא מחליטה איפה להיות. **תהיו ויזואליים – קשה לכבוש תשומת לב של אמהות. הן לא רוצות דברים מסובכים/מורכבים. הן מחפשות פשטות. השתמשו בגירויים ויזואליים. אם צריך יותר אינפורמציה תפנו אותה לאינטרנט. **תשמשו באינטרנט, הרבה!!! – כפי שהראינו במחקר אמהות משתמשות באינטרנט. הן מחפשות אינפורמציה, הן מחפשות מוצרים, הן קוראות המלצות. תנו לאמהות למוצא אתכן באינטרנט. שקלו פיתוח ערוצים מיוחדים לתקשורת עם אמהות. **גם באינטרנט שמרו על פשטות ועל גישה קלילה**. תנו לאמהות תוכן רלוונטי. הציעו תכני מומחים, תכנים אובייקטיביים, ולא רק מידע שיווקי. עזרו לאמהות ליצור דיאלוג זו עם זו באמצעות הפלטפורמה שלכם. אמהות אוהבות להחליף רעיונות ולדבר זו עם זו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, שונות **תגיות:** zeta tools, אמהות, דיגיטל, סקר, רמי יולזרי, שיווק --- ### [תשע"ה לקחים לשיווק דיגיטלי בבריאות](https://e-pochonder.com/תשעה-לקחים-לשיווק-דיגיטלי-בבריאות/2014/09/23/כללי/) **Published:** ספטמבר 23, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** הרגע הזה שצרך להכין שנה טובה הוא רגע לא פשוט. מה תגיד שהוא לא קלישאה, ולשלוח בדואר בימינו גלויות זה סיכון שהן יגיעו עוד בערך "אחרי החגים" אחד… חשבתי וחשבנו, ויחד עם מזי סולומון-יולזרי שותפתי מ-Zeta tools הגענו לכך שניתן כמה נקודות למחשבה לשנה הבאה עלינו לטובה – סוג של New Year Resolution. ומה טובה יותר מתשע"ה לקחים….לשנת תשע"ה. אז הנה הם כתובים, ויש אותם גם בתמונות בהטמעה של רוגו'ם. [![תשעה לקחים לשיווק דיגיטלי בבריאות](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/09/9-lessons.png "9 lessons - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/09/9-lessons.png) 1**. ההצלחה מתחילה בתוכן** – החשיפה האדירה של אנשים לתכנים ברשת והצורך של אנשים לקבל מידע וכלים להתנהלות שלהם, הפך את התוכן האיכותי לכלי מאוד חשוב בשיווק. הוא תמיד היה חשוב, אך היום עובר לשחק תפקיד ראשי עוד יותר. חלק מהשינוי נובע גם מן הכלים שלנו לקידום תוכן, המאפשרים לפרוס את התוכן באופן רחב. ואם תוכן חשוב בשיווק בכלל, בבריאות הוא קריטי כי בריאות מבוססת על קבלת מידע אמין ושימוש מושכל בו, ולכן יש לפתח מערך של שיווק תכנים דיגיטלי. מי שתפס את הנושא הזה נכון בישראל הן קופות החולים שאתרי התוכן שלהן הפכו למקור מידע משמעותי בישראל וכלי ממהותי בשרך שהן מתקשרות עם הלקוחות ובכלל. 2\. **מעיצוב אתר לעיצוב חוויה** – החשיבה על אתר אינטרנט או על פעילות אינטרנט ככלי מבודד, כבן חורג מחוויית המותג הכוללת ובכלל היא טעות קשה. עלינו לחשוב על כלל נקודות המגע כחוויה אחת, ואתר האינטרנט צריך לתת את הפרשנות והתרומה שלו לחוויה. אם אנו עוסקים במוצר או שירות מתקדם, אך האתר שלנו מיושן ולא נוח זה מקרין עליו. או אם אין לנו אתר עבורו אז בכלל. ולכן חישבו על חווית גלישה ולא חשיבה של טכנית לחלוטין. וחשוב להזכיר, אל תתנו לעיצוב לנצח את המטרה – אתר יפה מאוד אך לא נגיש ולא ברור לא משרת את המטרה כנראה. 3\. **שלושה מסכים זו לא פסיכוזה, זה הנורמלי החדש** – ליותר ויותר אנשים בעולם יש שלושה ואפילו ארבעה מסכים דרכם הם צורכים תוכן דיגיטלי – מחשב נייח, טלפון חכם, טאבלט ולפטופ. ולכן גם בתפיסת נקודות המגע עמם יש לחשוב על כך. ככל שאדם משתמש ביותר מסכים הוא שוהה יותר זמן בצריכת תוכן מן הרשת, ויש חשיבות לנוכחות המותאמת בכל אחד – בין אם באפליקציה, אתר, סרטון או כל דבר אחר. [![](//roojoommedia.s3.amazonaws.com/widget/roojoomLogo.png)](http://www.roojoom.com) 4\. **הדרך הדיגיטלית אל הרופא** – אם נמשיך מן הלקח הקודם, המחשבה שרופאים אינם עושים שימוש ניכר ברשת האינטרנט צריכה לפוג מן העולם. הם שם ולא מעט. אבל בגלל אילוצים רבים כגון מחסור בזמן, וצורך בקבלת מידע ברור אם אתם רוצים מעורבות של רופא בתוכן ובמסר שלכם – שמרו את הנגישות פשוטה, שני קליקים, Keep It Simple Stupid לא כי יש להם בעיה עם מצבים מורכבים ויכולת לעבד מידע מורכב, להיפך, בגלל זה, חושב לשמור את הנגישות פשוטה וברורה על מנת להתמקד בעיקר. 5\. **לא במובייל לא רואה** – עדיין, הרה מאוד אתרים אינם מותאמים לטלפון הנייד, אפילו מיילים לא תמיד מותאמים. ובכן, אחוזים ניכרים העודים על מעל 20-30 ולפעמים אף יותר גולשים אל האתר מן הנייד, ואם הוא אינו מותאם, אלו גולשים אבודים. אז אם בונים אתר, בנו אותו מותאם מראש ולא בדיעבד. 6\. **המצאה נהדרת** – קבצי PDF הן דרך עצלנית להעלות תכנים לאינטרנט. קובץ כזה צריך להיות מסייע בעת שמישהו רוצה להוריד את התוכן או אם התוכן הוא ספרון, אבל הוא לא תחליף לעמוד אינטרנט. ולכן תמיד כדאי קודם כל לכתוב את זה כתוכן חי שניתן לקרוא מיד, ואז ליד לאפשר הורדה למחשב כקובץ PDF. 7**. אלף מילים** – בגלל העומס בתכנים ונתונים, הרבה פעמים ויזואליזציה טובה תעביר את המסר בצורה פשוטה וברורה. ולכן לא לספר, אלא להראות. 8\. **דבר אלי בסרטים** – סרטונים הם תוכן משובח במיוחד אם הם עשויים היטב, ויוטיוב ממשיך לשמור על מעמדו כמנוע חיפוש מס' 2 בעולם. אנשים מעדיפים פעמים רבות לראות סרטון קצר מאשר לקרוא הרבה. וכן יוטיוב הוא גם האתר השלישי הכי נצפה בישראל, ולכן צריך לעשות בו שימוש רב יותר. 9\. **מדידה** – אחד הדברים שמאפשרת פעילות דיגיטלית הוא מידע ונתונים. אם שלחתם לדרך פעילות דיגיטלית ולא הצמדת להם כלי שמחזיר נתונים הפסדתם חלק ניכר מן העניין, ולכן אם לא מדדתם לא עשיתם, כמו בכל דבר אחר בניהול. ואלו הם תשע"ה לקחים. שתהיה לנו שנה נהדרת. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, שונות **תגיות:** PDF, אורי גורן, בריאות, יוטיוב, שיווק דיגיטלי, תרופות --- ### [לקראת שנת תשע"ד: נתונים על צרכן הבריאות הישראלי ברשת](https://e-pochonder.com/לקראת-שנת-תשעד-נתונים-על-צרכן-הבריאות/2013/09/02/בריאות-2-0/) **Published:** ספטמבר 2, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** כתבתי כאן לא מעט על צרכן הבריאות הדיגיטלי, לצערי לרוב אין נתונים ישראליים על הרגלי השימוש של הצרכן הדיגיטלי. כלומר, זה לא שאין בכלל, אבל אין הרבה, ולרוב לא הנתונים או השאלות שהייתי רוצה לשאול. למזלי, בגלל העולם הדיגיטלי הכרתי את [רמי יולזרי](http://www.linkedin.com/in/ramiyulzari), הבעלים של ZetaTools ויחד יצאנו לאחרונה ועשינו סקר על הרגלי צריכת המידע הדיגיטליים בקרב ישראלים שגולשים באינטרנט. הסקר שנערך בסוף חודש יולי, קצת לפני התפרצות סיפור הפוליו, נערך באמצעות מאגר משיבים אינטרנטי, מעל גיל 18 דוברי עברית, סך הכל השיבו 504 משיבים לסקר. הנתונים גבוהים מעט ממה שציפיתי, אבל לטעמי זו הטיה בשל עובדה שמדובר מראש בקהל גולשים. ### כולם מחפשים מידע ברשת על פי הנתונים הישראלים מחפשים מידע ברשת במגוון רחב של נושאים בריאותיים. על מנת להבין שאלנו את הנסקרים: האם בחצי השנה האחרונה חיפשת מידע בנושא בריאות ברשת? אם כן באלה מהנושאים הבאים חיפשת מידע. ואלו התשובות: 65% חיפשו מידע על בעיה בריאותית או מחלה ספציפית שסבלו ממנה באותה עת 75% חיפשו מידע על טיפול או פרוצודורה רפואית 70% חיפשו מידע על נושא הקשור בביטוח בריאות או זכויות רפואיות 68% חיפשו מידע על תוצאות של בדיקות מעבדה 51% חיפשו מידע הריון ולידה 45% חיפשו מידע על תזונה ודיאטה 30% חיפשו מידע על רופא 20% מידע על תרופות בחלוקה לפי מין נשים מחפשות יותר מידע ברשת מגברים, בכל הנושאים. בחלוקה לפי גיל בני 55+ חיפשו בעיקר בתחום המחלה הספציפית והטיפול או הפרוצדורה הרפואית, וכן תוצאות של בדיקות מעבדה. הצעירים יותר הלכו יותר לכיוון של הריון לידה ותזונה וכושר, אך גם על בעיה רפואית ספציפית… ### שהגיל עולה ההשפעה עולה כמובן כולנו יודעים שכאשר מחפשים מידע, וקוראים מידע לא תמיד הוא משפיע עלינו. אז רצינו לדעת באיזו מידה המידע השפיע על הנשאלים. שאלנו אותם: באיזו מידה את/ה מרגיש/ה שזה השפיע על החלטתך? והתשובות היו שוב מעניינות, 52% טענו כי המידע השפיע עליהם במידה רבה. בקטגוריה זו המושפעים ביותר היו בני ה-55+ ש-69% מהם טענו כי הושפעו מהמידע. בקרב בני ה-35-44 כ-51% טענו שהושפעו מאוד, ובקרב הצעירים בני 18-34 רמת ההשפעה ירדה ל-45% בלבד. כ-10% טענו שהמידע השפיע עליהם במידה רבה מאוד, כאשר דווקא כאן בני ה-35-44 היו הבולטים מבין הגילאים. השפעה במידה מעטה נמצאה אצל 16% מהמשיבים, כאשר הצעירים בני ה-18-34 הובילו עם 15%. גם במידה מועטה מאוד וכלל לא השפיע…הצעירים היו אלו שהובילו. מעניין לראות שדווקא צעירים שהממותגים כאלו ששורצים הכי הרבה ברשת, מושפעים פחות מן המידע. ראשית יכול להיות שכלל הבעיות הבריאותיות שבהם יש להם עיסוק פחות חמורות ולכן המעורבות שלהם נמוכה יותר, יכול להיות שהם יותר מפוקחים לגבי האמינות של הרשת… בכל מקרה, מבוגרים יותר מושפעים יותר… ### הנייח עדיין מוביל נתון נוסף ומעניין לא פחות הוא השאלה מהיכן גולשים למידע הבריאותי… ובכן שאלנו בסקר: באלו מהמכשירים / אמצעים הבאים חיפשת מידע ברשת ? אז ככה, הנייח הוביל עם 54%, המחשב הנייד אחריו עם 47%, הטלפון החכם 18% מהגלישה והטאבלט זכה ל-10% מהגלישה הבריאותית… בחלוקה לגילאים לא היה שוני משמעותי, בסמארפון קבוצת בני ה-35-44 הובילו במעט עם 20% מהגלישה לעומת כ-15% בבני ה-55+ ו-18% בקרב הצעירים יותר בני ה-18-34. ככלל שאלנו מי מחזיק בסמארטפון, וגילינו ש-60% יש כזה אחד בכיס, ול-22% מתוכם יש לפחות אפליקציה אחת העוסקת בבריאות וכושר על המכשיר…. אם מנסים להוציא תובנות מן הנתונים הללו, אני חושב שאלו הן המרכזיות, והן הודגשו ביתר שאת בסערה סביב חיסון הפוליו שהתרחשה ומתרחשת בשבועות האחרונים: נושא הבריאות הוא נושא במעורבות גבוהה ביותר. אנשים צמאים למידע ולתשובות לשאלות בריאותיות, מישהו שיפשט להם את המסובכות ויתן תשובות ברורות והרשת היא המקום הזמין ביותר למידע. למידע ברשת יש יכולת לשנות את הדעות של אנשים אודות טיפול רפואי כזה או אחר רמת האמון במערכת הרפואית אינה בשיאה כעת… ולנוכחות החלקית שלהם ברשת לדעתי יש חלק בכך. השנה החדשה המתרגשת עלינו כעת, תהיה לטעמי שנת מפנה בפעילות הבריאותית ברשת, משבר הפוליו חשף הרבה חורים שחורים, ויתחיל להניע תהליכים מעניינים אצל כל מחזיקי העניין. אני כמובן, ימשיך להיות עם יד על דופק…. שנה טובה! ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, zeta tools, אורי גורן, אייפד, אינטרנט, אפליקציה, בריאות, חולים, מדיה חברתית, מידע רפואי, סלולרי, סקר --- ### [מפת עמידות אינטראקטיבית לאנטיביוטיקה באינטרנט](https://e-pochonder.com/מפת-עמידות-אינטראקטיבית-לאנטיביוטיק/2011/10/10/רפואה/) **Published:** אוקטובר 10, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** מפה אינטראקטיבית חדשה למיפוי עמידויות לאנטיביוטיקה מגלה כי בארה"ב מתמודדים פחות טוב עם הפחתת העמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה מאשר באירופה. הכלי האינטראקטיבי מאפשר השוואות מורכבות בין עמידיות למספר זני חיידקים, ואמור לשמש כלי בידי רופאים וקובעי מדיניות באשר לטיפול בעמידויות אלה. **בעיית העמידות** עמידות לאנטיביוטיקה הנה אחת הבעיות המרכזיות בתחום הרפואה והטיפול בזיהומים בעולם כיום. מאז המצאתה, האנטיביוטיקה היוותה כלי מרכזי בשיפור והארכת החיים בעולם, ונבחרה לאחת ההמצאות הרפואיות החשובות של המאה ה-20. עם זאת החיידקים בהם נלחמת האנטיביוטיקה משיבים מלחמה ומפתחים עמידות לתרופות. במקביל להתפתחות העמידיות גם קצב הגילוי של סוגים חדשים ויעילים של אנטיביוטיקה יורד. ועל כן נמצאים הרופאים בדילמות משמעותיות כיצד ובאיזו צורה להשתמש באנטיביוטיקה כך שמצד אחד לא יסוכנו חיים באופן מיידי ומצד שני לא יסתכנו ביצירת עמידויות – כך שבעתיד לא יהיה טיפול לחיידק. בישראל זכורה בהקשר זה [פרשת הקלבסיאלה](http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/563/320.html) שסחפה את המדינה, ואת התקשורת ויצרה מודעות משמעותית לעובדה שחיידקים אלימים ועמידים לאנטיביוטיקה הם מסוכנים ביותר. הנה למשל סרטון מתוך המפה ומאגר המידע המראה מה קרה לקבסיאלה בארה"ב: בשנים האחרונות נעשים שני מאמצים מרכזיים – האחד קידום פיתוח אנטיביוטיקות חדשות -כאשר האיגוד האמריקאי למחלות זיהומיות פתח ביוזמה לפיתוח 10 אנטיביוטיקות חדשות עד שנת 2020 ופועל רבות על מנת לקדם את הנושא ואת התמריץ לפיתוח. מצד שני נעשים מאמצים להפחתת השימוש באנטיביוטיקות שלא לצורך – [בין אם בגידול חיות למאכל ](http://www.idsociety.org/Agriculture_Policy/) בו ממליצים לבשתמש באנטיביוטיקה לטיפול ולא מתן כאמצעי מניעה, ובין אם בטיפול מוגזם באנטיביוטיקה לחולים. בחלק של הטיפול בחולים באופן בלתי מבוקר, נעשו פעולות גם בישראל – זכורה הקמפיין של קופת חולים מכבי בנושא, כאשר באותה עת גם שודרה תוכניתה של דנה וייס "אנטי אנטיביוטיקה" וניסתה לחנך כי יש להפחית את השימוש. פעולות אלנ נעשות על מנת להוריד את הלחץ על אנטיביוטיקות ולהפחית את העמידויות. **מפה אינטראקטיבית – מידע הופך נגיש** המפה, שבימים אלה יצאה גרסה שניה שלה, מאפשרת לרופאים ולקובעי מדיניות ברחבי העולם לראות את מצב העמידויות במדינות שונות ולפי חיידקים שונים. כמו גם להשוות בין יבשות באופן פשוט ומהיר, מה שכמובן מקל ומייצר תמונת מצב ויזואלית, ברורה ומהירה המניעה לפעולה. את המפה פיתח מכון מחקר בוושינגטון הנקרא Extending the Cure החוקר את נושא העמידות לאנטיביוטיקה. כך למשל בבדיקה במפה החדשה, נמצא כי המצב בארצות הברית חמור בהרבה מאשר אירופה, למרות התקדמות ניכרת בשנים האחרונות. על פי הנתונים של המפה 52% מהדגימות של סטיפילוקוקוס בארה"ב הן מסוג :סטאפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין (MRSA) בעוד שבשוודיה רק 1% מהדגימות הן כאלה. כמו כן נמצא טרנד חדש של עליה באירלנד ובארה"ב של חיידק עמיד מסוג VRE – אנטרוקוקס עמיד לונקומיצין (אנטיביוטקה חזקה וחשובה). [![מפת עמידויות](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/10/resist.png "resist - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/10/resist.png)מפת עמידויותעם הכלי הזה, האחראים על בריאות הציבור, פקידי ממשל, חוקרים ואחרים יכולים לראות את ההתקדמות של עמידות לאנטיביוטיקה בארה"ב ובעולם כולו" מסביר ד"ר רמנן לקסמינאריאן, מנהל Extending the Cure. "על ידי מיפוי גיאוגרפי של העמידות, אנחנו יכולים לזהות אזורים בהם יש סיכון גבוה יותר לתפרצות של זיהומים, בנוסף המפה מאפשרת לחפש פתרונות, ולבדוק באופן ספציפי מקומות בעולם בהם מניעת זיהומים פעלה באופן מוצלח" הכלי החדש, שוב מראה לנו כמה כלים ממוחשבים, מאפשרים לנו כיום לארגן מידע ככה שהוא נגיש יותר, פשוט יותר להבנה ומאפשר לנו לחפש פתרונות באופן יעיל יותר. אין ספק למשל שניתן באמצעים של רשתות חברתיות שיחוברו למפה ויעקבו אחרי תסמינים שאנשים מספרים עליהם לסייע באבחון ובבקרה אחר התפרצויות בזמן אמת. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה, רפואה 2.0 **תגיות:** אונליין, אינטרנט, אנטיביוטיקה, בריאות, זיהום, מחקר, מחשב, מידע רפואי, עמידות, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [שבב מעקב שניתן להזריק - ולא, זה לא מאשר אף תיאוריות הקונספירציה](https://e-pochonder.com/שבב-מעקב-שניתן-להזריק-ולא-זה-לא-מאשר-אף/2021/06/14/כללי/) **Published:** יוני 14, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** חוקרים מאוניברסיטת קולומביה שהצליחו לפתח שבב כה קטן שיכול להיות מוזרק דרך מזרק ולעקוב אחר פעילות גופינו. זה מלחיץ כמו שזה גם מרגש. **Content:** בשנה האחרונה נחשפו רבים מאיתנו לתיאורית הקונספירציה – והיא באמת כזו – שמגיפת הקורונה נולדה במוחם הקודח של שליטי העולם, בעיקר [ביל גייטס](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%92%d7%99%d7%99%d7%98%d7%a1/2020/04/25/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/), על מנת שיוכלו לפתח חיסון ודרכו להשתיל לכל אזרחי העולם שבב מעקב. זה נשמע מופרך, [וזה אכן מופרך](https://eu.usatoday.com/story/news/factcheck/2021/05/26/fact-check-missing-context-posts-new-microchip-development/5232378001/). אבל בימים אלה [פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קולומביה שהצליחו לפתח שבב](https://advances.sciencemag.org/content/7/19/eabf6312) כה קטן שיכול להיות מוזרק דרך מזרק ולעקוב אחר פעילות גופינו. זה מלחיץ כמו שזה גם מרגש. #### עוקבים באופן קבוע מעקב קבוע אחר תפקודי הגוף הפך בשנים האחרונות לנורמה יחסית מקובלת, ולא סתם. יש למעקב שכזה פוטנציאל משמעותי לשנות את האופן בו אנחנו מטפלים במחלות ומצבים שונים. מעקב קבוע שאינו דורש יד אדם כל כמה שעות, כמו אחות בבית חולים שלוקחת מדדים, משחרר הרבה דברים ומאפשר רפואה מרחוק, בית חולים בבית, שיפור יעילות בתוך בתי החולים ועוד. מעבר ליעילות עצמה, כמות המידע הנצברת מייצרת הזדמנויות מחקר משמעותיות להבנה טובה יותר של מערכות הגוף ואולי אפשרויות שונות לניבוי תחלואה ומניעת התדרדרות. מרבית טכנולוגיות המעקב מקורן בהתקנים חיצוניים – שעונים חכמים, טלפונים חכמים, חזיות חכמות , מדבקות חכמות (כמו זו למעקב סוכר רציף) ועוד. במקביל יש גם טכנולוגיות שמושתלות בתוך גוף האדם ומבצעות מעקב, כמו קוצבים למיניהם. טכנולוגיית המעקב אחר לקיחת תרופות ([שבינתיים החברה שהמציאה אותה קרסה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c/2019/12/28/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/)) ועוד ועד. כך שמעקב קבוע אחרי גופנו אינו איזו המצאה של מגיפת הקורונה, ובשל האפשרויות הרפואיות המעניינות הוא ככל הנראה נושא שימשיך וילווה אותנו יותר ויותר. אין ספק שיש צורך משמעותי לרגולציה ונורמות סביב השאלות של איך ומה ניתן לעשות עם המידע מגופינו, למי הוא שייך ואיך שולטים בו. כולנו זוכרים את הסיפור על ניסיון ההתנקשות בסגן הנשיא של ארצות הברית באמצעות התערבות במשאבת האינסולין הקבועה שלו, ויש תהיה האם מידע של מעקב כזה יהפוך לכלי שליטה אולטימטיבי באדם. #### מערכת שלמה על שבב הפיתוח החדש, שהתפרסם במסגרת מאמר בירחון Journal of Science Advances, מאפשר השתלת שבב קטן שיוכל לעקוב באופן קבוע אחר טמפרטורת הגוף שלנו באמצעות טכנולוגיית אולטרהסאונד. החידוש אינו רק בגודל השבב עצמו שהוא קטן יותר, אלא ביכולת של המפתחים לייצר מה שקרוי – Chip as system(CAS) – קרי שהשבב הוא בעצמו מערכת מלאה שיכולה לתחזק את עצמה. זוהי פריצת דרך מעניינת שכן לרוב שבבים הם חלק ממערכת שלמה ולא מכילים את כל הרכיבים הנדרשים. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/06/mote_schematic_revised-816.jpg "mote_schematic_revised-816 - e-פוכונדר")תיאור סכמתי של השבב אונ קולומביה לצורך ייצור המערכת הכה קטנה הזו, נעזרו המדענים והמנדסים מקולומביה ביצרנית השבבים הענקית Taiwan Semiconductor Manufacturing Company המייצרת את השבבים לחברת אפל ( סגרה A וסדרה M). לצורך ייצור השבב הזה החלו הצוות מקולומביה בשבב רגיל מבוסס סיליקון, אך לאחר שקיבלו אותו אצלם היו צריכים להוסיף עליו את רכיבי האולטרהסאונד ולהקטין אותו משמעותית. כל גודלו של השבב הוא 0.1mm3. קנת' שפרד, פרופסור להנדסה ביורפואית בקולומביה, ומוביל המחקר, הסביר [בראיון](https://www.digitaltrends.com/features/injectable-heath-tracker/?utm_campaign=110643_Editorial_Decrypted_05272021&utm_medium=email&utm_source=dotdigital&dm_i=6MG2,2DDF,13EX9T,AZDN,1), שאמנם כעת מדובר רק במעקב טמפרטורה באמצעות אולטרהסאונד אך אין לו ספק שניתן יהיה להרחיב את היכולות הללו בהמשך למעקב אחר תפקודים גופניים נוספים (לחץ דם, סוכר ועוד). בנוסף לכך הצוות רוצה להקטין את השבב עוד יותר, ולשפרו. #### הדרך עוד ארוכה מדובר בפריצת דרך מאוד מעניינת, והחוקרים מודים שחלק מהעניין שלהם היה לראות עד לאן להגיע, אך זו גם מאוד מוקדם בתהליך, השבב טרם הוזרק לגוף האדם, אך כן נוסה על עכבר. ועוד יהיו הרבה מבחנים לגבי בטיחותו והדיוק של מדידותיו. אך התקווה ששבבים כאלה יוכלו לשדר מידע רציף ובכך נוכל לייצר ניבוי של מחלות, הבנה טובה של יותר תהליכים המתרחשבים בגוף ואת המשמעות שלהם בטווח הארוך. ללא ספק בשל היכולות הללו של הזרקה ועירוב של גורמים חיצוניים בגוף האדם למדידה וניטור רציפים, וגם באמצעות ננו שבבים וננו רובוטים המטפלים בבעיות שונות אנו נראה עולם שונה מאוד בעתיד, והשאלה היא בעיקר שאלה מוסרית כאמור. כי טכנולוגית זה אפשרי. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [אלקסה, התרפאי אותי? האם זה הצעד המשמעותי של אמזון בתחום הבריאות](https://e-pochonder.com/אלקסה-התרפאי-אותי-האם-זה-הצעד-המשמעותי/2018/05/11/featured/) **Published:** מאי 11, 2018 **Author:** אורי גורן **Content:** הכניסה של אמזון לעולם הבריאות, עושה צמרמורת בתעשיית הבריאות מזה זמן. כל הדלפה, כל שמועה על כניסה לתחום כלשהו בעולם הבריאות מייצרת רעש חסר תקדים. כעת נחשפו מסמכים פנימיים של החברה [ברשת NBC](https://www.cnbc.com/2018/05/10/amazon-is-building-a-health-and-wellness-team-within-alexa.html) המבשרים על כך שהחברה יצרה צוות לקידום יכולות הבריאות של אלקסה, העוזרת הקולית הפופולרית של אמזון. #### לפי הרשת: אמזון נכנסת לכל תחום בבריאות בגדול, אמזון לקחה את הזמן שלה בעניין כניסה לעולמות הבריאות, רק ב-2017 החלה להסתכל על עולם הבריאות באופן משמעותי, כאשר הוסיפה לשירותי הענן המצליחים שלה יכולות של פרטיות המאפשרות לשמור שם מידע בריאות באופן שעומד בתקנות ה-HIPAA האמריקאיות. לאחר מכן יצרה שותפות עם ענקית המידע הרפואי Cerner. בהמשך השיקה מותג פרטי לתרופות ללא מרשם מה שנתן לה דריסת רגל בשיווק של מוצרי בריאות. במקביל אמזון מפיצה גם ציוד רפואי שאינו דורש הובלה ואחסנה מורכבות, ומוכרת אותו בפלטפורמת ה-B2B שלה. השמועות שגרמו לתזוזה המרכזית בשוק היתה המחשבה שאמזון תיכנס לעולם תרופות המרשם ותחל למכור ולספק מרשמים. השמועות החלו לאחר שאמזון החלה בשיחות עם בתי חולים לבדוק את האפשרות להפוך לספק התרופות שלהם, וכן ביקשה להפוך למפיץ תרופות מורשה. רק המחשבה הזו, יחד עם ההבנה כי אמזון שמה את עולם הבריאות על הכוונת [יצרו מספר מיזוגים ורכישות ענק בשוק האמריקאי](https://www.bloomberg.com/gadfly/articles/2018-03-26/amazon-s-health-care-threat-is-already-reshaping-the-industry), שהיה נראה כי הרקע שלהן הוא אמזון. רשת בתי המרקחת CVS נרכשה על ידי חברת הביטוח Aetna וחברת ניהול השירותים הרפואיים Express Scripts נרכשה על ידי חברת הביטוח Cigna. המיזוגים הללו מהווים אינגרציה ורטיקלית המייצרת גופים שגם מבטחים וגם מספקים את מרבית המרשמים בארצות הברית. [The CEO search is on for Amazon's big health venture with Berkshire and JPMorgan](https://www.cnbc.com/video/2018/03/09/the-ceo-search-is-on-for-amazons-big-health-venture-with-berkshire-and-jpmorgan.html?__source=cnbcembedplayer) from [CNBC](//www.cnbc.com/?__source=cnbcembedplayer). ישנן מגוון סיבות למיזוגי הענק הללו, אך ברור שגם אמזון והצל שהיא מטילה על התעשייה הזו גרמו לקידום המיזוגים הללו. לאחרונה הופרכו שמועות אלה כאשר החברה ככל הנראה זנחה את המחשבה להפיץ תרופות. הסיבה שעליה מצביעים היא הרגולציה המגבילה בתחום, וקיום של מפיצים רבים וחזקים בשוק. השאלה היא רק מתי תחזור אמזון לתחום ובאיזו צורה. הצעד המרכזי הבא של אמזון, היה השותפות שהכריזה יחד עם שתי ענקיות אחרות – חברת האחזקות ברקשייר האת'ווי של וורן באפט ובנק ההשקעות JP מורגן – ובו הן שמו את עלויות הבריאות על הכוונת. בשוק האמריקאי כאשר המעביד נושא במרבית עלויות ביטוח הבריאות של העובד יש למעסיקים אינטרס מובהק לנהל את בריאות עובדיהם באופן יעיל וזול יותר, ונראה כי זו הכוונה של שלושת הענקיות. #### אלקסה ככוח חלוץ? כעת החשיפה של NBC, הרשת שחושפת לא מעט מהפעילות של אמזון בתחום הבריאות, מעלה את התהייה האם אלקסה תהיה אבן הפינה להוזלת עלויות הבריאות. ב-2017 נערכה תחרות פיתוח של יכולות לניהול סוכרת לאלקסה. ולאחרונה נעשתה אינטגרציה של יכולות ומידע מאתר הבריאות הגדול בעולם webMD לתוך אלקסה. אלה פתחו והרחיבו את היכולת של העוזרת הקולית לעזור למטופל עם מידע רפואי. על פי המסמכים שנחשפו הוקם באמזון צוות ייעודי לפיתוח של יכולות לאלקסה לספק שירות ומידע רפואי ישירות בבית המטופל, שנראה כצעד לצורך הורדת עלויות, והורדת הצורך בפניה לרופא. כניסה זו של אמזון לתחום ששורץ בסטארט אפים רפואיים, היא כניסה משמעותית ואני צופה שאם אכן כך, נתחיל לראות גם רכישות של הענקית על מנת להקנות לה יכולות באמצעות סטארט אפים בתחום. השימוש ביכולות שיחתיות לצורך ניהול הבריאות מרחפות באוויר כבר זמן מה, ויש מגוון חברות שמפתחות יכולות מעניינות. בנוסף גם הענקיות האחרות [כמו גוגל ואפל רואות](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%99-%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C/) בעוזרות הקוליות שלהן כלי בריאותי. #### מה זה אומר? לטעמי זוהי התפתחות משמעותית שעשויה בקרוב מאוד לשנות את הדרך שבה מטופלים מסתייעים בטכנולוגיה לניהול הבריאות שלהם, שכן השימוש בקול מוריד הרבה מאוד חסמים הקשורים לפחד מטכנולוגיה, תפעול, בעיות מוטוריות ועוד… המקשות לפעמים על שימוש בטכנולוגיות קיימות. שנית האינטואיטיביות של שיחה קולית, והיכולות המתקדמות שמתחילות להצטרף למגוון היכולות של העוזרות הקוליות יכולות לסייע במקומות שבהם אפליקציות התקשו בשל סרבול. [נקווה שיחד עם הקידום של תחום זה ישתפרו יכולות הניתוח של שפה טבעית](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/2019/12/08/blog/) בעברית וגם אנחנו נזכה לעוזרות קוליות רציניות. בינתיים מעניין יהיה לעקוב אחר החוויות החדשות שרפואה בשיחה בבית תיתן לאנשים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי --- ### [מה בריא ומה לא בפוקימון גו?](https://e-pochonder.com/מה-בריא-ומה-לא-בפוקימון-גו/2016/07/30/uncategorized/) **Published:** יולי 30, 2016 **Author:** אורי גורן **Content:** טוב, זה ללא ספק האירוע המשמעותי ביותר של 2016 בתחום האפליקציות, המשחקים ויש יאמרו בכלל בעולם הטכנולוגיה. המשחק פוקימון גו שהחזיר לחיים את הפוקימונים הידועים וחיבר אותם לעולם העדכני בתצורת יכולות מציאות רבודה (Augmented Reality) , שימוש בכלי הניווט של הטלפון ואלמנטים נהדרים של משחקיות. המשחק כבר שבר שיאי הורדות מכל הסוגים, והשווי של נינטנדו בעלת הדמויות קפץ במכפלות מטורפות. ככלל המשחק העלה לדיון נרחב ברחבי הרשת את השאלה מה המשמעות של המשחק הזה לבריאותינו. הדיון נחלק כמובן ליתרונות ולחסרונות הבריאותיים של פוקימון גו, ומרבית הדיון מתחיל בעובדה שהוא אינו משחק סטטי מחד, אך עדיין עושה שימוש במסך (המושמץ) של הטלפון. #### יתרון: יוצאים החוצה וזזים פוקימון גו, בניגוד להרבה משחקים אחרים, שהוא אינו משחק ששומר את שחקניו על הספה בבית מרותקים למסך. אלא מוציא את שחקניו אל מחוץ לבית לשוטטות רבה ברחובות, בחיפוש אחר אות פוקימונים ושלל כלים ויכולות אחרים הנמצאים בחוץ. ולהיבט הזה של פוקימון גו יש ערכים בריאותיים משמעותיים בעידן שבו אנו עוסקים בבעיות בריאותיות הנושאות את השם "יושבנות". יושבנות הנה תופעה של אנשים המבלים את רוב שעות היום בישיבה. לעובדה זו יש נזקים בריאותיים משמעותיים המתבטאים בעליה הסיכון למחלות כגון סוכרת, סרטן ועוד. כמו גם לבעיות של יציאה ועמוס על מפרקים ספציפיים. בהקשר זה היכולת של פוקימון להוציא אנשים החוצה הוא משמעותי ביותר. מנכ"ל הרשת החברתית לחולים healthunlocked מספר בכתבה בגארדיאן על עליה בשיחה ברשת שלהם בקבוצות דיאטה והרזיה על כך שהמשחק מוציא אותם להליכה. וזאת מעבר לכך שהעובדים של הרשת עצמה החלו לטייל יותר, ואף החלו לצמצם את הזמן בארוחת הצהריים לטובת יציאה החוצה לתפיסת פוקימונים. ב[וושינגטון פוסט](https://www.washingtonpost.com/news/to-your-health/wp/2016/07/15/pokemon-go-leading-to-a-population-level-surge-in-fitness-tracker-step-counts/) דווח כי אפליקציות ושעונים למדידת צעדים חוו עליה בכמות הצעדים של הלובשים מאז השקת המשחק. ![imrs](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2016/07/imrs.jpg "imrs - e-פוכונדר") יש לשים לב שהכוח המניע את האנשים ללכת הוא המשחקיות, תחום שכבר הוכח בעבר כמניע משמעותי לבריאות, אבל לטעמי הוא עובד במשחק זה דווקא בגלל שהוא לא מכוון לזה. כלומר אנשים שמשחקים לא מרגישים שזה נועד להזיז אותם. זה פשוט חלק מהמשחק. #### יתרון: שיפור בבריאות הנפשית ברחבי הרשת מצטברות עוד ועוד עדויות של אנשים המתמודדים עם דיכאון וחרדה והמצייצים על השיפור הניכר במצב הרוח וביכולת התמודד מאז שהם החלו לשחק בפוקימון גו. גם כאן אלמנט היציאה מהבית הוא המפתח, שכן אנשים עם דיכאון פעמים רבות מסתגרים ונמנעים מפעילויות חברתיות. בנוסף להיותה של האפליקציה מזיזה, היא גם גורמת למפגשים חברתיים כי אנשים מבלים יחדיו במרדף אחר הפוקימונים. הפסיכולוג ג'ון גרוהול כתב באתר Psych Central שזה החלק היפה של האפליקציה בהיותה בלתי מתוכננת לעניין, והעובדה שהיתרון הבריאותי הזה אינו מתוכנן. ![מתוך טאמבלר](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2016/07/tumblr_inline_oa05qhb9tm1rseu01_540.jpg "tumblr_inline_oa05qhb9tm1rseu01_540 - e-פוכונדר")מתוך טאמבלר בהאפינגטון פוסט פורסם גם סיפורה של צ'י סמית הפוחדת מנחשים, ו[מספרת כיצד](http://www.huffingtonpost.com/entry/pokemon-go-an-unexpected-approach-to-overcome-ophidiophobia_us_579a84b6e4b07066ba1e5ef1) המשחק בפוקימון גו מאפשר לה התמודדות משופרת עם הבעיה שלה. למעשה הפוקימוו הנחש שהיא פגשה גרם לה לחשוב ולהתמודד. זאת לאחר שהתוודתה שגם תמונה של נחש בעיתון גורמת לה לצרחות. #### יתרון/חיסרון: פעילות קוגניטיבית מצד אחד, מאט הופמן, עוזר פרופסור בבית הספר לאחיות בטקסס, מסביר שדווקא השימוש בפוקימון גו עשוי לשפר את התפקוד הקוגניטיבי של השחקנים (הצעירים בעיקר), בגלל הצורך שהוא מייצר לחשוב אסטרטגית ולתכנן על מנת לפתור בעיות שהמשחק מציב. לטענתו שימוש מוקדם ביכולות לוגיות יכול לשפר הישגים אקדמיים בעתיד. ![pokemon-go-1](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2016/07/pokemon-go-1-300x171.jpg "pokemon-go-1 - e-פוכונדר") מנגד, קולין אלרד, מדען מוח מהמעבדה למציאות אורבנית באוניברסיטת ווטרלו שבקנדה, [כותב באתר QZ](http://qz.com/732553/pokemon-go-could-improve-brain-health-but-youre-too-distracted-to-let-it/), שלהליכה בחוץ יכולה להיות השפעה פסיכולוגית חיובית על תפקודי המוח, וכי הניסויים שהם ביצעו אודות הנושא הראו תוצאות חיוביות. עם זאת הוא טוען כי העובדה שההולכים נועצים את עיניהם בעיקר במסך ולא סופגים את הנוף האורבני שסביבם מבטלת את האפשרות להשפעה חיובית על מוחם. לפי מחקריו יש צורך בנוף מעניין היוצר אינטראקציות ויזואליות על מנת לשפר תפקוד מוחי ומצב רוח. #### חיסרון: לא מרוכזים ונתקלים אחד הנושאים שתופסים לא מעט כותרות,[ שיש מי שמפקפקים בהם](http://room404.net/?p=69429#1), הוא עניין התאונות הנגרמות מפוקימון גו. התאונות נובעות משני גורמים מרכזיים – אנשים מביטים במסך שלהם במקום בעולם מסביבם, והדמויות עשויות להיות באמצע הכביש, או במקום מסוכן אחר. הרשת שוצפת בסרטוני תאונות כאלה ואחרים, ובסרטים של נהגים המשחקים תו"כ נסיעה. אין ספק שזו סכנה מהותית, אך יש לזכור שאנשים גם בלי פוקימון מרוכזים חלקית בחיים, ובוהים בטלפונים לא פחות גם ללא פוקימון גו. על כן עצות וטיפים, שגם הן עולות ופורחות ברשת, לא ממש נצרכות – זה די ברור שלא לתקוע את הראש במסך ברגעים שדורשים ריכוז זה עניין בסיסי. #### בתי חולים מחרימים ובכן, זה לא חסרון או יתרון, אבל ראוי לשים לזה לב. בתי חולים בארה"ב פנו לחברת ניאנטיק המפתחת את המשחק שלא למקם פוקימון ברחבי בתי החולים. הסיבות לכך, לטענת בתי החולים הם בריאותיות. [בפורבס](http://www.forbes.com/sites/brucelee/2016/07/30/hospitals-say-pokemon-go-away/#2620f49938c5) מציינים את הגורמים הבאים: 1. הפרעה לפרוצדורות רפואיות חשובות והסחת דעתם של אנשי הצוות הרפואי. 2. הכנסת מזהמים לבית החולים וסיכון אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. 3. חשיפת מידע סודי של מטופלים וכניסה למקומות בהם עלולים להיחשף מידעים שכאלה. 4. סיכום למשחקים מן הדברים הנמצאים בבית החולים כגון: מזהמים, פסולת ביולוגית, סכינים חדים ועוד. מסכים עם הפרשנות שניתנה לנושא זה, שבעצם מדובר בחשיפת החולשה של מערכות הבריאות שאנשים מסוגלים באופן יחסית פשוט להיחשף למידע סודי ולסכנות. וממילא אנשים מגיעים לבית החולים במצבים שונים ועם בעיות שונות. למרות זאת ראוי לציין שאפשר לחשוב על מגבלות מסימות של פוקימונים – נגיד לא בתוך חדר ניתוח ועוד. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Uncategorized **תגיות:** בריאות, בתי חולים, ניאנטיק, פוקימון גו --- ### [הרפואה, חמושה במשקפי גוגל](https://e-pochonder.com/הרפואה-חמושה-במשקפי-גוגל/2013/07/29/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 29, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** המשקפיים של גוגל, מתחילות להניע את גלגלי הדמיון של עולם הפריקים של רפואה וטכנולוגיה. האפשרויות הגלומות בהלבשת השכבה הטכנולוגית המדוברת על עיניהם של רופאים, סטודנטים לרפואה וכמובן גם של מטופלים ואפילו של נציג הרפואי של חברת התרופות עשויה לשנות הרבה סדרי עולם במתן שירותי הרפואה.. [![משקפי גוגל](http://cdn.mactrast.com/wp-content/uploads/2013/05/Google-Glass.jpg "משקפי גוגל")](http://cdn.mactrast.com/wp-content/uploads/2013/05/Google-Glass.jpg) אז מה הם המשקפיים גוגל אלו הם בעצם יותר מסגרת מאשר משקפיים המציידים בקריסטל בקצה הימני של עין ימין, באזור מגע המאפשר שליטה מסוימת, ומצלמה. בעצם המסך הקטן מקרין מידע לעין ימים ומאפשר באמצעות שליטה קולית בדומה לsiri של אפל להיות מחוברים אונליין ולאפשר רובד דיגיטלי הרבה יותר משולב בחיים. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=rie-hPVJ7Sw\] המשקפיים יופעלו במערכת ההפעלה אנדרואיד ובדומה למכשירי הסמארטפון מדובר בפלטפורמה בסיסי שהאפשרויות הטמונות בה יתגלו באמצעות אפליקציות שישולבו בה. מידע על המשקפיים של גוגל אפשר למצוא באתר הרשמי של [הגאדג'ט כאן](http://www.google.com/glass/start/). **מטפל רפואי חמוש במשקפיים** בשבועות האחרונים החל מתפשט במהירות הבזק ברשת ניסוי ראשון של [רופא מנתח בשם רפאל גרוסמן ](http://rgrosssz.wordpress.com/2013/06/20/ok-glass-pass-me-the-scalpel-please-googleglass-during-surgery/)שהחליט לצלם ולהעביר סטרימינג (בשלב הראשון דיי לעצמו) של ניתוח באמצעות משקפי הגוגל. הרעיון היה להוכיח את היכולת לצלם בזמן אמת פעולות רפואיות ולהראות שניתן לעשות את זה מבלי לפגוע בפרטיות החולה. המשמעויות יכולות להיות רבות, [כמו בשידורי ניתוחים בטוויטר](http://e-pochonder.com/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8-%D7%97%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A8/), יש כאן אפשרות לשפר באופן משמעותי את הדרך שבה מלמדים פעולות רפואיות. יום משתמשים הרופאים בסימולטורים ובובות מתקדמות על מנת לדמות מצבים רפואיים, אך האשרות להשתמש במשקפיים ככלי ניתור של פעולות רפואיות, של לימוד מרחוק ובקרה טובה על מה רואה הסטודנט כל אלה משפרים את האפשרות של הסימולציות הרפואיות, וגם מאפשרים לימוד מרחוק. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=E\_pUIzSEwPg\] גם את רפואת החירום יכולות המשקפיים לשנות. חישבו על כך שפראמדיק הנמצא בשטח ומשדר את פעולותיו למרכז בקרה ומקבל הוראות והדרכה מרופא מנתח וכך יכול לבצע פעולות מאוד משמעותיות. הרעיון של הצלה וחירום אופיין גם על ידי ד"ר כריסטיאן אסד שהסבר כיצד באמצעות אפליקציה ניתן יהיה לסייע לאדם פשוט לבצע החייאה באדם ברחוב, באמצעות הדרכה קולית. נוסף על כך, חישבו על האפשרות המרתקת בה הרשת החברתית לרופאים Sermo תהיה מחוברת למשקפיים של רופא, והוא יוכל לשדר ולהתייעץ בזמן אמת עם רופאים אחרים על מקרה רפואי שלא מתורגם למילים יבשות אלא חי ואמתי. **החולה, המטופל חמוש במשקפיים** ד"ר צ'ארלס וובסטר כתב בבלוג של Himss על עתיד המשקפיים והוא תולה אותו דווקא במטופלים (ואני כמובן תומך) למשקפיים יכולות להיות אפשרויות אדירות בסיוע של אדם לדעת מה הוא אוכל? כמה קלוריות, מה מומלץ ועוד.. הזמינות יכולה גם לאפשר לו לשדר לרופא מידע רפואי בזמן אמת, בקלות, לפענח מה כתוב על אריזת התרופות, ולהיזכר כמה פעמים ביום הוא צריך לקחת תרופה (באמצעות חיבור לתיק הרפואי שלו) השימוש הנרחב שיופעל באמצעות אפליקציות צד שלישי יוכל לדחוף שימוש רחב היקף ולהפוך את המשקפיים לכלי רב עוצה. חשבו למשל על חולים משותקים שיתאפשר להם הרבה יותר בקלות לעשות חלק מהפעולות ועוד… **האם חברות התרופות יחבשו משקפיים?** אמנם חברות התרופות אינן מצטיינות בהתקדמות מטאורית ואימוץ חידושים לפני כולם, אך האפשרות להגיע לעיני הרופא והמטופל בנקודת המטופל באופן מהיר ואפקטיבי חייבת להיות ברורה להם מבחינת החשיבות לטיפול מוצלח וכך גם לשיפור התוצאות העסקיות שלהם. חשבו על האפשרות של רופא לקבל מידע אודות תרופה בזמן ההחלטה, או הדרכה על מכשור רפואי ואיפול בתקלה בזמן אמת, באופן פשוט ומהיר. חשבו על הנציג הרפואי שיוכל לקבל מידע אודות שאלות שהרופא שואל בזמן אמת ולהציע לרופא בקלות תשובות ומידע ולהעביר אליו. חשבו על האמא המתלבטת לגבי מינון התרופה לילד שיכולה למצוא מידע פשוט ונגיש בהינף קול. חשבו על ההדרכה להזרקה שיוכל מטופל לקבל ברגע שהוא נזקק לה באמת. בקיצור,כאשר הרפואה תתחמש במשקפיים, צפויה לנו מהפיכה נוספת, דיגיטלית ורבודה (אני מת על המילה המפגרת הזו) \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=JOGagzD2BF4\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, אפליקציה, בריאות, גוגל, חוכמת ההמון, חולים, משקפי גוגל, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [Tracking Twitter May Enhance Monitoring of Food Safety at Restaurants](https://e-pochonder.com/tracking-twitter-may-enhance-monitoring-of-food-safety-at-restaurants/2013/08/12/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 12, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** See on Scoop.it – E-Pochindriac A new system could tell you how likely it is for you to become ill if you visit a particular restaurant by 'listening' to the tweets from other restaurant patrons. See on www.rochester.edu ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [הפנדמיה המודרנית הראשונה - ביל גייטס](https://e-pochonder.com/הפנדמיה-המודרנית-הראשונה-ביל-גייטס/2020/04/25/כללי/) **Published:** אפריל 25, 2020 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט וקרן ביל ומלינדה גייטס כתב מאמר מפורט על מגיפת הקורונה. החלטתי לתרגמו כשירות לציבור **Content:** בימים אלה הטוויטר מקבל מקום משמעותי יותר ויותר עבורי כמקור מידע בקשר עם מגיפת הקורונה. ביום שישי קרה משהו מעניין, בצהריים קראתי את המאמר הארוך והמפורט של ביל גייטס על המגיפה ודרכי ההתמודדות איתה, וכמה שעות אחר כך איתגר [נדב אייל, ראש דסק החוץ של חדשות 13](https://twitter.com/NadavEyalDesk), מי יתרגם את המאמר המקיף לעברית על מנת לתת לו תפוצה גדולה בישראל. והנה החלטתי להיעתר. אז קצת רקע, ביל גייטס, המקים של מיקרוסופט והפילנתרופ הכי בולט היום בעולם, באמצעות הקרן שלו ושל אשתו מלינדה עוסק רבות בתחום של מחלות זיהומיות וחיסונים. ופנדמיות ומגיפות הם התמחות לא קטנה שלו ושל הקרן שלו. אז ביום שישי 24.4.20 הוא פרסם מאמר [בבלוג שלו בלינקדאין](https://www.linkedin.com/pulse/scientific-advances-we-need-stop-covid-19-bill-gates/) תחת הכותרת: Pandemic I: The First Modern Pandemic , וגם יצר [גרסת PDF](https://media.gatesnotes.com/-/media/Files/Health/Pandemic-I-The-First-Modern-Pandemic?WT.mc_id=20200424000000_Pandemic-Innovation_BG-LI_&WT.tsrc=BGLI) של המאמר בגלל אורכו. המאמר סוקר באופן נרחב ומפורט את מצב העניינים, איזו חדשנות נדרשת על מנת להיאבק בנגיף, וכיצד זה יסייע לצאת מהמצב. אני מזהיר – זה ארוך:), אבל שווה. קריאה מהנה. --- [מגפת הקורונה העולמית](http://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%91%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%95%d7%9e/2020/03/11/featured/) מעמידה את כל האנושות בעימות עם הנגיף. הנזק הבריאותי, הכלכלי והנזק לאיכות החיים של האנושות הוא אדיר. ניתן להקביל את המצב לזה שהתרחש במלחמות עולם, רק שכעת כל האנושות באותו צד. העולם כולו יכול לשתף פעולה על מנת ללמוד על המחלה ולפתח כלים על מנת להילחם בו. אני רואה בחדשנות המתרחשת סביב העולם כלי משמעותי להגבלת הנזק. חדשנות זו כוללת תחומים רבים – פיתוח בדיקות, טיפולים, חיסונית וכן מדיניות ונהלים המסוגלים לעצור את התפשטות הנגיף תוך צמצום הנזק לכלכלה ולאיכות החיים של בני האדם. מזכר זה נועד לחלוק את התפיסה שלי אודות המצב וכיצד אנו יכולים להאיץ את החדשנות בתחומים השונים. המציאות משתנה מדי יום, מידע רב מצטבר – ובתוכו סתירות רבות – וזה מקשה על היכולת להבין ולנתח את כל ההצעות הרבות שאתם עשויים לשמוע. מכל זה ניתן לחשוב אולי שיש בידינו את כל הידע המדעי והכלים על מנת לפתוח מחדש את הכלכלה, אך למעשה זה עדיין לא כך. למרות שחלק מהמאמר יורד לפרטים יחסית טכניים, אני מקווה שהוא יסייע לאנשים להבין ולעשות סדר במתרחש, להבין את ההתפתחויות שעוד נדרשות, ולבצע החלטות יותר מושכלות בעת שהם נאבקים במגיפה הגלובלית הזו. #### גידול ודעיכה אקספוננציאלים (מעריכיים) בשלב הראשון של המגיפה העולמית (פנדמיה), ראינו התפשטות אקספוננציאלית במספר מדינות, החל מסין, דרך מדינות אסיה, אירופה ואז גם בארצות הברית. מספר הנדבקים הוכפל מספר פעמים רב בכל חודש. אם האנושות לא הייתה משנה את התנהגותה, הרי שמרבית האוכלוסייה בעולם הייתה נדבקת בנגיף. באמצעות שינוי ההתנהגות, מדינות רבות הצליחו לשטח את העקומה, ולהוריד את קצב ההדבקות. גדילה אקספוננציאלית אינה אינטואיטיבית לבני האדם. אם נניח שרק 2 אחוז מהאוכלוסייה נושאים את הנגיף, והכפלה מתרחשת כל שמונה ימים, מרבית האנשים לא יצליחו לחשב שתוך 40 יום, מרבית האוכלוסייה תדבק בנגיף. היתרון המשמעותי של הריחוק החברתי הוא ביכולת [להאט את קצת ההדבקה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%95/2020/04/29/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) באופן דרמטי כך שבמקום הכפלה במספר הנדבקים כל שמונה ימים, מספר הנדבקים קטן כל בכל שמונה ימים. אנו משתמשים במספר הנקרא מספר ההתרבות הבסיס או R0, על מנת לחשב כמה הדבקות יתרחשו על ידי כל אדם שנדבק. מספר ההתרבות (או מקדם הדבקה) הוא מספר קשה למדידה, אך אנו יודעים שהוא מתחת ל-1 ברגע שמספר המקרים החדשים מתחיל לרדת, ומעל 1 כאשר מספר הנדבקים החדשים עולה. ומה שעשוי להיראות כהפרש קטן במקדם ההדבקה יכול להוביל להבדלים גדולים ביותר. כך למשל, אם כל הדבקה מייצרת אחריה שתי הדבקות חדשות, לכך שכל בן אדם מדביק רק 0.7 הדבקות חדשות, הרי שלאחר 40 יום יש רק שישית מכמות ההדבקות הצפויות, במקום פי 32 יותר הדבקות. זה בעצם פי 192 פחות מקרים. הנה דרך שונה להציג את הדברים. אם אנו מתחילים ב-100 מקרי הדבקה בקהילה מסוימת, אחרי 40 יום נגיע ל-17 הדבקות חדשות כאשר מקדם ההדבקה הוא נמוך (0.7) לעומת 3,200 מקרים במקדם ההדבקה הגבוה (2). מומחים דנים כעת בשאלה כמה זמן נדרש מקדם הדבקה נמוך על מנת להוריד את מספר המקרים לפני שניתן יהיה להקל בהגבלות. ירידה אקספוננציאלית היא עוד פחות ברורה ואינטואיטיבית. במקומות רבים אנשים יהיו המומים כיצד נעבור ממצב של בתי חולים עמוסים באפריל, למצב ביו יש מיטות פנויות בשפע בחודש יולי. האפקט המהיר יהיה מבלבל, אך הוא בלתי נמנע בשל האופי האקספוננציאלי של ההדבקה בנגיפים. ככל שמזג האוויר מתחמם, מקומות בהם יישמר ריחוק חברתי, והיגיינה, יחוו ירידה אקספוננציאלית בשיעור ההדבקה. עם זאת, ככל שההתנהגות תחזור לנורמליות, יהיו מקומות שייאלצו להתמודד עם מוקדי הדבקה וחלק אף יחזרו להתפרצות אקספוננציאלית. תמונת המצב תהיה אף יותר מורכב מהיום, עם שונות רבה בין מקומות. #### תגובה מוגזמת? זו שאלה סבירה האם היה צורך בריחוק חברתי. באופן גורף, התשובה היא כן. יש להניח שאמנם היו מקומות מסוימים שלא היו חווים התפרצות עם מספר נדבקים ותמותה נרחבת, אך לא הייתה שום דרך לדעת זאת מראש. הצעדים הללו אפשרו לנו להימנע ממיליוני מקרי מוות וכן עומס קיצוני על מערכות הבריאות, שהיו גורמים לתמותה עודפת ממחלות שאינן קורונה. המחיר הכלכלי ששולם על מנת לעצור את קצב ההדבקה הוא חסר תקדים. הירידה בשיעור התעסוקה מהירה מכל מה שחווינו עד היום. ענפים שלמים בכלכלה נסגרו לחלוטין. אך חשוב להבין שזה לא רק בגלל מדיניות הממשלות להגביל פעילות. כאשר אנשים שומעים שיש מחלה מדבקת המתפשטת באופן משמעותי, הם משנים ממילא את התנהגותם. כך שממילא שנת 2020 הייתה הופכת לשנה קשה מבחינה כלכלית. ![לוגו תגובה למגיפה של האום](//i2.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/covid-logo.png "covid-logo - e-פוכונדר")לוגו תגובה למגיפה של האום מרבית האנשים היו בוחרים במקרה כזה לא ללכת לעבודה, ללכת למסעדות או לצאת לנופש על מנת להימנע מהדבקה או למנוע הדבקה של אנשים מבוגרים ופגיעים יותר החיים עמם. מה שעשו הפעולות הממשלתיות זה לדאוג שמספיק אנשים ישנו את התנהגותם כדי שמקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1, שזה מה שנדרש על מנת שתהיה הזדמנות לחזור לפעילות מסוימת. (לשטח את העקומה א.ג) המדינות המתפתחות והעשירות יותר חוות כרגע ירידה בקצב ההדבקה ולכן מתחילות לחשוב כיצד הן פותחות מחדש את הכלכלה. אך גם כאשר ההקלות נכנסות לתוקפן לא כולם יחזרו באופן מידי לפעילות שמותרת. נדרשת כמות משמעותית של הסברה יעילה על מנת שאנשים יתחילו להרגיש יותר בטוחים ללכת לעבודה ולשלוח את ילדיהם ללימודים. זה יהיה תהליך הדרגתי, כאשר חלק יחזרו באופן מידי לפעילות, וחלק יעשו זאת בקצב יותר אטי. לחלק מהמעסיקים ייקח עוד זמן עד שיחזירו את עובדיהם לעבודה. חלקים ירצו הקלות מהירות יותר, ויש כאלה שאף יעברו על החוק, מה שיוביל לסיכון כל האחרים. על המנהיגים לעודד ציות להוראות. #### ההבדלים בין מדינות המגיפה העולמית לא פגעה באופן שוויוני במדינות השונות. בסין, המקום בו הכול החל, השתמשו בצעדי בידוד וסגר חריפים, תוך ביצוע בדיקות נרחבות על מנת לעצור את ההתפשטות. המדינות המפותחות והעשירות יותר, בהן יש הרבה יותר תנועת אנשים נכנסת, היו השניות להיפגע מהנגיף. המדינות שהגיבו במהירות והצליחו לבודד ולבצע בדיקות רבות מאוד נמנעו מהתפרצות רחבת היקף. התועלות שהופקו מהפעולה המוקדמת הן שבמדינות אלו לא נזקקו לפגיעה מתמשכת בכלכלה כמו מדינות אחרות. היקף הביצוע של בדיקות לנגיף בכל מדינה מסביר את מרבית השונות. זה בלתי אפשרי לנצח אויב שאתה לא יכול לראות. לכן, בדיקות הן קריטיות ליכולת לשלוט בהתפרצות ולהחזיר את הפעילות הכלכלית לשגרה. עד כה, מדינות מתפתחות, כדוגמת הודו וניגריה אינן נגועות בנגיף באופן משמעותי. אחת המשימות המשמעותיות של הקרן שלנו (קרן ביל ומלינה גייטס), היא לסייע למדינות הללו לייצר מערך בדיקות משמעותי על מנת שיוכלו לדעת מה מצבן האמתי. עם קצת מזל, ישנם גורמים שאנחנו עדיין לא יודעים באופן וודאי, כגון השפעת מזג האוויר, שעשויים למנוע התפרצות רחבת היקף במדינות אלו. למרות זאת, הנחת העבודה שלו צריכה להיות שההתנהגות של הווירוס תהיה דומה לזו המתרחשת במדינות אחרות. וזאת למרות שהאוכלוסייה במדינות אלה צעירה באופן משמעותי, מה שמצביע ככל הנראה על תמותה נמוכה מקורונה – יתרון שככל הנראה יימחק בשל העובדה שהכנסה נמוכה פוגעת במערכת החיסונית של אנשים בשל תזונה לקויה ו-HIV. בנוסף, ככל שהכלכלה במדינה מסוימת מפגרת, קשה יותר לאכוף את השינוי ההתנהגותי הנדרש להורדת מקדם ההדבקה. אם אדם מתגורר בפרבר עני ומתקיים מעבודה מזדמנת שאינה מאפשרת לו לקיים את משפחתו מדי יום, יהיה לו קשה להימנע ממגע עם אנשים אחרים. בנוסף, מערכות הבריאות במדינות אלה הרבה יותר פגיעה ואין לה את היכולת לטפל במגיפה, כך שאפילו מתן חמצן לכל החולים שיזדקקו לכך מהווה אתגר משמעותי. באופן טרגי, ישנה אפשרות שמספר המתים במדינות מתפתחות יהיה גבוה באופן משמעותי מאשר במדינות מפותחות. #### מה אנחנו עוד צריכים ללמוד? ככל שנדע יותר על המחלה כך זה יסייע לנו לפתח כלים ומדיניות להתמודדות. ישנם מספר נושאים משמעותיים שאנחנו עדיין לא יודעים. ישנם מספר מחקרים שנערכים בעת הזו על מנת לענות על השאלות הללו, כולל אחד שנעשה בסיאטל בשיתוף אונ' וושינגטון. שיתוף הפעולה הגלובלי בנושאים אלו מרשים, ואנחנו אמורים לדעת הרבה יותר עד הקיץ. - **האם הקורונה הוא וירוס עונתי או מושפע ממזג האוויר?** כמעט כל הווירוסים הגורמים למחלות בדרכי הנשימה (קבוצה הכוללת את וירוס הקורונה הזה) הם עונתיים. משמעות הדבר שיש פחות הדבקות בקיץ, מה שעלול לגרום לשאננות כאשר הסתיו יחזור. זו שאלה של יחסיות. אנחנו כבר רואים שבחצי הכדור הדרומי ישנה הדבקה, למרות ששם העונות הפוכות, ולכן אנחנו כבר יודעים שהווירוס פחות עונתי מהשפעת. - **כמה מהאנשים שנדבקים בנגיף ואינם מפתחים סימפטומים הם מדבקים?** מה אם אנשים שמבריאים אך נשארים עם שאריות של הווירוס, האם הם מדבקים? מודלים ממוחשבים מראים שאם יש כמות משמעותית של חולים ללא סימפטומים שהם מדבקים, זה הופך את הקלת המגבלות למסובכת יותר, מבלי להסתכן בהתפרצות מחדש. ישנו ויכוח חריף לגבי כמות ההדבקות שנובעות ממקורות ההדבקה הללו, אך אנחנו כך יודעים שיש אנשים רבים שנושאים את הנגיף אך לא מתלוננים על תסמינים, וחלקם עשויים להיות מדבקים. - **מדוע לאנשים צעירים יש סיכון נמוך יותר להיות חולים בצורה קשה?** הבנת מהלך המחלה כאן יסייע להעריך טוב יותר את הסיכון בפתיחת בתי ספר. מדובר בנושא מורכב מכיוון שאפילו אם אנשים צעירים וילדים לא חולים בעצמם באותו שיעור, הם עדיין עשויים להיות מקור להדבקה. - **אילו סימפטומים מעידים על כך שיש לבצע בדיקה לקורונה?** ישנן מדינות שמבצעות בדיקת חום לאנשים רבים ככלי סינון ראשוני. אם זה אכן מסייע במציאת יותר נדבקים, זה עשוי לעזור לנו בשדות תעופה והתכנסויות גדולות. אנחנו חייבים לכוון את הבדיקות לאנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר להידבקות שכן אין מספיק בדיקות לכולם. - **אלו פעילויות מעלות את הסיכון להידבקות באופן המשמעותי ביותר?** רבים שואלים את אותי לגבי הימנעות מאוכל שהוכן במסעדות, או ידיות של דלתות, או שירותים ציבוריים על מנת שיוכלו לצמצם את הסיכון שלהם להדבקה. הייתי שמח לדעת מה התשובה. נזדקק לקבל החלטות לגבי אילו התקהלויות מותרות, למשל תפילות, והאם יש צורך בסוג של הפרדה על מנת לקיים אותן. במקומות בהם לא נשמר הניקיון יש סיכוי להדבקה שכן אנחנו יודעים שאנשים שנדבקו משילים את הווירוס גם בצואה. - **מי האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה?** אנחנו יודעים שאנשים מבוגרים יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלה קשה ואף למוות. היכולת להבין כיצד מגדר, גזע ומחלות רקע משפיעות על כך עדיין נמצא תחת מחקר ואין תשובות סופיות. #### התפקיד של קרן ביל ומלידנה גייטס בימים כתיקונם, הקרן משקיעה יותר ממחצית ממשאביה בהפחתת התמותה ממחלות זיהומיות. מחלות אלו הן הסיבה המרכזית למה ילדים במדינות מתפתחות נמצאים ביכון גבוה פי 20 למות לפני גיל 5 מאשר ילד במדינה מפותחת. אנו משקיעים בפיתוח טיפולים חדשים, וחיסונים למחלות הללו, וכן מבטיחים שהם יגיעו לכל מי שזקוק להם. המחלות הללו כוללות HIV, מלריה, שחפת, פוליו ודלקת ריאות. בכל פעם שמתפרצת מגיפה כגון אבולה, SARS או זיקה אנו עובדים עם ממשלות והסקטור הפרטי על מנת לנהל את הסיכונים ולספק את המשאבים לפתח את כלים חדשים על מנת לעצור את ההתפרצות. בגלל הניסיון הזה נתתי בשנת 2015 את ההרצאה בטד על כך שהעולם שלנו לא מוכן למגיפה של מחלה נשימתית. למרות שלא מספיק נעשה מאז, כמה צעדים כן נלקחו על מנת להתכונן כולל הקמת הקואליציה לחדשנות במוכנות למגיפות ([Coalition for Epidemic Preparedness Innovation](https://cepi.net/)), עליה ארחיב בחלק על חיסונים. הרצאת הטד של ביל גייטס על ההיערכות לפנדמיה מ-2015כעת שהמגיפה כבר פה, אנחנו משקיעים את היכולות שלנו במציאת הרעיונות הטובים ביותר בכל תחום על מנת לוודא שהם מתקדמים באופן המהיר ביותר. ישנם מאמצים רבים שנעשים כעת. יותר מ-100 יוזמות וקבוצות מחקר מנסות לפתח טיפולים, ועוד 100 המנסות למצוא חיסון. אנו מממנים חלק מהמאמצים ועוקבים אחריהם מקרוב. יש צורך לבדוק כל פרויקט לא רק מבחינת סיכויי ההצלחה שלו, אלא גם מבחינת האפשרות לייצר ולספק אותו בסדרי הגודל הנדרשים כדי להציל את העולם כולו. אחת הפעילויות הדחופות ביותר היא גיוס כספים לצורך פיתוח כלים חדשים. אני חושב על כך שהמיליארדים שנשקיע יוכלו להציל טריליונים שעלולים ללכת לטמיון. כל חודש נוסף שייקח לנו לפתח ולייצר חיסון, זהו חודש שבו הכלכלה לא תוכל לחזור לפעילות מלאה. עם זאת, זה עדיין לא ברור איך מדינות יתאגדו על מנת לתאם את המימון. חלק יציעו מימון ישירות לסקטור הפרטי, תוך דרישה לעדיפות עבור אזרחיהן. דיונים רבים מתקיימים בין ממשלות, ארגון הבריאות העולמי, הסקטור הפרטי והקרן שלנו כיצד לנהל ולתאם את המאמצים הללו. #### חדשנות תנצח את האויב בזמן מלחמת העולם השנייה הומצאו דברים רבים, הרדאר, פצצות טורפדו אמינות ומכונות פענוח צופן שעזרו לסיים את המלחמה מהר יותר. אותו דבר יקרה גם בפנדמיה. אני מחלק את ההמצאות והחדשנות לחמישה תחומים: טיפולים, חיסונים, בדיקות, מעקב אחר הדבקה (חקירות אפידמיולוגיות) ומדיניות של פתיחה מחדש. ללא התקדמות בכל אחד מהתחומים, לא נוכל לחזור לשגרה ולעצור את הווירוס. בהמשך אפרט באשר לכל תחום. - **טיפולים** בכל שבוע אתם צפויים לקרוא על רעיונות לטיפולים חדשים שנבדקים, אך רובם יכשלו. למרות זאת, אני עדיין אופטימי שחלק מהטיפולים הללו יורידו באופן משמעותי את נטל המחלה. חלק מהטיפולים יהיו זמינים באופן פשוט יותר למדינות מתפתחות, וחלק יהיה קשה יותר לספק. חלק מהטיפולים יהיו זמינים כבר בקיץ או בסתיו הקרוב. אם באביב הבא אנשים יוכלו ללכת למשחק ספורט או הופעה באצטדיון ענק, זה יהי מכיוון שיהיה בידינו טיפול מדהים שגרם לאנשים להרגיש מספיק בטוחים לצאת שוב להתכנסויות המוניות. קשה לנבא מה יהיה הסף היעילות בו אנשים ירגישו ביטחון מספיק, אך אני חושב שזה יהיה לפחות 95%. כלומר, נזדקק לטיפול שיעיל ב-95% מהפעמים על מנת שאנשים ירגישו בטוחים מספיק בהתקהלויות המוניות. למרות שיש אפשרות ששילוב של מספר טיפולים יביא אותנו אל הסף הנדרש, זה לא סביר. לכן אל לנו לסמוך על זה. אם הטיפולים הטובים ביותר שנוכל לספק יהיו יעילים במידה פחותה מ-95% הרי שאנו עדיין נזדקק לחיסון לפני שנוכל לחזור למצב נורמלי. טיפול פוטנציאלי אחד, שאינו עונה להגדרה הסטנדרטית של תרופה מערב לקיחת דם מאנשים שהבריאו מהנגיף, ניקויו באופן יסודי מכל מזהם כולל קורונה, ואז מתן הפלזמה לחולים פעילים. החברות המובילות בתחום עובדות כעת יחד על מנת לייצר פרוטוקול מוסכם על מנת לראות האם זהו טיפול יעיל. הן יזדקקו לבדוק כל מבריא על מנת לראות עד כמה חזקים הנוגדנים שייצר. גרסה מעט שונה של טיפול שכזה הוא לקחת פלזמה ממבריאים ולרכז אותה לכדי תרכובת הנקראת אימונוגלובלין, שהמתן שלו למטופל הרבה יותר פשוט מפלזמה לא מרוכזת. הקרן תומכת בקונסורציום של החברות הכי מתקדמות בתחום על מנת לקדם את הבדיקה וההערכה של תהליך זה. אם התהליך ימצא כיעיל, אנו מוודאים שנהיה מוכנים לייצר אותו בסדרי גודל משמעותיים. החברות הללו פיתחו בוט פלזמה ייעודי על מנת לעזור למחלימים לתרום את הפלזמה שלהם למאמץ. (גם חברת קמהדע הישראלית פועלת בתחום זה. א.ג) כיוון נוסף שנבדק הוא זיהוי הנוגדנים היעילים ביותר שהגוף מפתח נגד הקורונה. ברגע שנוגדנים אלה יזוהו ניתן יהיה לסנתז אותם ולייצר אותם לצורך טיפול או אף מניעת התחלואה (מה שנקרא חיסון סביל). גישה של מציאת נוגדנים היא בעלת סיכויים טובים, אם זאת עדיין לא ברור כמה מנות של הנוגדנים ניתן יהיה לייצר. זה מאוד תלוי במינון הנוגדנים הדרוש בכל מנה. כאשר היצרנים ככל הנראה יהיו מסוגלים לייצר כמויות שעלולת להיות נמוכות כ-100 אלף מנות ועד מיליוני מנות. ב-2021 זמן הייצור הסביר יעמוד על 7 חודשים. החברות שאנו תומכים בהן עובדות על להשוות נוגדנים שונים ולוודא שאלו הטובים ביותר ייכנסו לייצור. כמו כן, יש תרופות השייכות למשפחת התרופות האנטי וירליות, המונעות מהווירוס לתפקד ולהתרבות. תעשיית התרופות יצרה תרופות אנטי וירליות מדהימות על מנת לסייע לאנשים המתמודדים עם HIV, אך לקח להן כמה עשורים לבנות סל כלים ואפשרויות של שילובי תרופות יעילים. עבור וירוס הקורונה, המועמדת המובילה היא תרופת ה- Remdesivir של חברת גילאד, הנמצאת כעת בניסויים קליניים. התרופה יועדה במקור לווירוס האבולה. אם יימצא שהיא יעילה, הרי שיכולת הייצור שלה תזדקק לגדול באופן משמעותי. לאחרונה הקרן ביקשה מחברות התרופות לספק גישה לתרופות שהן מפתחות בתחום האנטי וירלי, כך שחוקרים הממומנים על ידי מאיץ הטיפולים ([Therapeutics Accelerator](https://www.gatesfoundation.org/TheOptimist/Articles/coronavirus-mark-suzman-therapeutics)) יוכלו לבדוק ולמיין את הטיפולים ולהחליט אילו טיפולים יוכלו להתחיל ניסויים בבני אדם. חברות התרופות נענו במהירות, כך שיש רשימה ארוכה של תרופות לעבור עליהן. קבוצה נוספת של תרופות עובד על ידי שינוי התגובה של הגוף לווירוס. הידרוכלורוקווין נמצאת בקבוצה זו. הקרן ממנת ניסוי שייתן אינדיקציה האם התרופה יעילה נגד הווירוס עד סוף מאי. נראה כי התועלת תהיה צנועה. סוג נוסף של קבוצת תרופות שמשנה את התגובה החיסונית לנגיף נקראת תרופות המתערבות במערכת חיסון (Immune system modulator). תרופות אלו יהיו יעילות בעיקר לשלבים הקשים והאחרונים של המחלה. כל החברות שעובדות בתחום הזה עושות ככל שביכולתן לסייע לניסויים. - **חיסונים** חיסונים הצילו יותר חיי אדם מכל כלי אחר בהיסטוריה. אבעבועות שחרות, שקטלה מיליונים בכל שנה, חוסלה באמצעות חיסון. חיסונים חדשים היו חלק משמעותי בהורדת תמותת ילדים מ-10 מיליון בשנה בשנת 2000 לפחות מ-5 מיליון לשנה כיום. חוץ מתרופת פלא, שאנחנו לא יכולים לבנות עליה, הדרך היחידה לחזור לעולם שמתנהל כמו לפני וירוס הקורונה הוא חיסון יעיל המונע את המחלה. למרבה הצער, הזמן שלוקח לפתח חיסון בשגרה הוא חמש שנים. על החיסון לעבור את השלבים הבאים: 1. יצירת חיסון. 2. ניסוי בבעלי חיים. 3. שלב 1 – ניסוי לבדיקת בטיחות במספר נבדקים מצומצם . 4. שלב 2 – ניסוי לבדיקת יעילות ובטיחות במספר אנשים גדול יותר (ניסוי שלב 2). 5. שלב 3 – ניסוי לבדיקת יעילות ובטיחות במספר אנשים משמעותי (ניסוי שלב 3) 6. ואז תהליך אישור רגולטורי על ידי רשויות הבריאות ובניית יכולת ייצור משמעותית תוך כדי אישור החיסון במדינות העולם השונות. החוקרים יכולים לקצר את התהליכים על ידי דחיסת ניסויים קליניים לבטיחות ויעילות בזמן שהם מבצעים בדיקות על בעלי החיים ובונים יכולות ייצור במקביל. אך גם במצב זה, לא ניתן לדעת מראש איזה חיסון יצליח בניסויים, כך שיש לממן כמה כאלה במקביל כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה ואת מהירות ההגעה לשוק. הרבה מהחיסונים ייכשלו בגלל שלא יצליחו לייצר תגובה חיסונים משמעותית מספיק על מנת לייצר הגנה. מדענים יוכלו לקבל אינדיקציה ראשונית לכך תוך שלושה חודשים בניסוי בבני אדם והסתכלות על ייצור הנוגדנים בנבדקים. אחת השאלות המעניינות במיוחד היא האם החיסון יצליח לייצר תגובה חיסונית בקרב מבוגרים, שמערכת החיסון שלהם מגיבה פחות לחיסונים. נושא הבטיחות הוא בעל חשיבות עליונה כמובן. הרגולטורים מאוד קפדניים בנושא זה, על מנת להימנע מתופעות לוואי, וכן על מנת לשמור על המוניטין של חיסונים בכלל. זאת מכיוון שאם לחיסון אחד יהיו בעיות משמעותיות, אנשים יהפכו להיות יותר הססניים בלקיחת חיסונים בכלל. גופים רגולטוריים בכל העולם יזדקקו לעבוד יחד על מנת להחליט מהו מסד נתוני הבטיחות הנדרש לאישור חיסון לווירוס הקורונה. אחד הצעדים, שכן נעשו ב-2015 בעקבות הקריאות של הקרן ושל אחרים להשקעה בהתכוננות למגיפות, היה הקמת הקואליציה לחדשנות ומוכנות למגיפות (CEPI). למרות שהמשאבים שהוקצו לגוף היו יחסית צנועים, הם עזרו לקדם גישות חדשות לייצור חיסונים שיוכלו להיות בשימוש עבור המגיפה הנוכחית. הקואליציה הוסיפה משאבים לעבודה על גישה לחיסון הנקראת חיסון RNA, שהקרן שלנו תומכת בהם מזה זמן. החיסון הראשון בגישה הזו שהגיע לניסוי בבני אדם הוא של חברת Moderna, שהחל בניסוי שלב 1 להערכת בטיחותו במרץ השנה. ![לוגו הקרן של ביל ומלינדה גייטס](//i3.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/Gates-foundation-logo-for-news-item-640x400-1.jpg "Gates-foundation-logo-for-news-item-640x400-1 - e-פוכונדר")לוגו הקרן חיסון RNA, שונה באופן משמעותי מחיסון רגיל. כך למשל חיסון לשפעת מכיל חלקים מווירוס השפעת שגוף האדם יודע ללמוד לזהות ולתקוף. וזה מה שמאפשר יצירת חיסוניות. בחיסון RNA, במקום חלקי נגיף, מכניסים לגוף את הקוד הגנטי הנדרש לייצור הרבה עותקים של אותם חלקיקים. כאשר מערכת החיסון מזהה את החלקיקים, היא למודת לחסל אותם. חיסון בשיטה זו בעצם הופך את הגוף ליחידה היוצרת חיסונים באופן עצמאי. בנוסף יש לפחות עוד חמישה מאמצים שנראים מבטיחים המשתמשים בגישות אחרות ללימוד מערכת החיסון לזהות ולתקוף את הווירוס. הקואליציה והקרן שלנו יעקבו אחר המאמצים ברחבי העולם על מנת לוודא שאלה המוצלחים ביותר יקבלו את מרב המשאבים. ברגע שחיסון יהיה מוכן, נעבוד עם השותפים שלנו ארגון GAVI על מנת לוודא שהחיסון יהיה זמין גם במדינות מתפתחות, וכאלו בעלות הכנסה נמוכה. אחד האתגרים הגדולים בניסויים קליניים של חיסונים, הוא הזמן הנדרש למצוא מקום לבצע את הניסוי שיהיה בו קצב הדבקה גבוה יחסית. בזמן שמכינים את התשתית לניסוי ומקבלים את כל האישורים קצב התחלואה וההדבקה עלול לרדת. וניסויים אלה נדרשים למספר גדול במיוחד של נבדקים. לדוגמה, נניח שאחוז ההדבקה הוא אחוז אחד בשנה, ואתה מבצע ניסוי שאתה מצפה בו לחמישים אנשים שידבקו בלי החיסון. על מנת להשיג את התוצאה בחצי שנה, הניסוי יזדקק לגייס 10,000 נבדקים. המטרה שהיא לבחור חיסון או שניים שהם הטובים ביותר לחיסון אוכלוסיית העולם כולו – שזה 7 מיליארד מנות לחיסון של מנה אחת, ו-14 מיליארד מנות לחיסון שיזדקק לשתי מנות. העולם ירצה לרכוש אותם במהרה, כך שיכולת ייצור חסרת תקדים תידרש, ותערב ככל הנראה מספר יצרנים. רבים שואלים אותי מתי יחל חיסון האוכלוסייה. בדומה למומחים הבכירים בתחום בריאות הציבור בארצות הברית, אני אומר שככל הנראה בתוך כ-18 חודשים, למרות שישנה אפשרות שזה ייקח רק 9 חודשים או עד שנתיים. אחד הגורמים שיכריעו בתזמון הוא אורכו של הניסוי שלב 3, שהוא הניסוי המכריע לגבי הבטיחות והיעילות של החיסון. כאשר החיסון ייוצר לראשונה, תעמוד לדיון השאלה מי צריכים לקבל את החיסון ראשונים. הסכמה גלובלית לגבי השאלה הזו תהיה המצב האידאלי, אך לאור ריבוי האינטרסים סביר ביותר שזה לא יקרה. המדינות המספקות את המימון, אלה שבהן נעשים הניסויים, והמדינות עם ההתפרצות הגרועה ביותר ינסו כולן לטעון לראשוניות. - **בדיקות** כל הבדיקות המבוצעות כיום לאבחון קורונה נעשות באמצעות לקיחת דגימה מהאף, ובדיקה בשיטת (Polymerase Chain Reaction (PCR . הקרן שלנו השקיעה במחקר המראה שמטופלים הלוקחים לעצמם בדיקה מקצה האף נמצאה מדויקת כמו בדיקה שנעשית על דגימה שנלקחת על איש צוות רפואי בה נדחף המטוש עמוק יותר לאף ולחלק האחורי של גרון. הגורמים הממומנים על ידינו עובדים גם על עיצוב מטושים זולים, ופשוטים יותר לייצור בסדרי גודל, העובדים באופן זהה למטושים הנמצאים כיום בשימוש. גישת הדגימה העצמית מהירה, מגינה יותר על עובדי מערכת הבריאות ומפחיתה את הסיכוי שלהם להידבק, ותוכל לאפשר לרגולטור לקיחת בדיקה בכל מקום ולא רק במרכזים רפואיים. בדיקת ה-PCR היא יחסית רגישה, והיא תראה האם יש וירוס אפילו לפני הופעת סימפטומים ואף לפני שהנבדק הופך למדבק. ישנה תשומת לב רבה על מספר הבדיקות הנעשות בכל מדינה. חלק מהמדינות, כמו דרום קוריאה, עשו עבודה נהדרת ביצירת מערך בדיקות בעל קיבולת משמעותית. אך מספר הבדיקות לבדו אינו מראה שהם נעשות ביעילות. יש צורך לוודא שהבדיקות נעשות על האנשים הנכונים. למשל, אנשי צוות רפואי צריכים גישה מידית לבדיקות על מנת שיוכלו לדעת במהירות אם נדבקו, והאם הם יכולים להמשיך לעבוד. אנשים ללא סימפטומים לא צריכים להיבדק עד אשר יש מספיק בדיקות לבדוק את כל אלה שכן פיתחו סימפטומים. בנוסף, התוצאות צריכות לחזור תוך 24 שעות על מנת לסגור מעגל מהיר ולדעת את מי יש לבודד ולשבור שרשראות הדבקה. בארצות הברית, לקח יותר משבעה ימים לקבל תוצאה בחלק מהמקומות, מה שמפחית את היעילות של הבדיקה באופן משמעותי. עיכוב שכזה בלתי מתקבל על הדעת. ישנן מכונות PCR משני סוגים: מכונות שיכולות לבצע בדיקות בקצב גבוה וכמות גדולה, וכאלה שיכולות לעבוד בקצב נמוך. לשתיהן יש תפקיד במערך הבדיקות. המכונות בעלות נפח הפעילות הגבוה מספקות את עיקר היכולת. המכונות הקטנות מהירות יותר ולכן יעילות במקומות בהם לתוצאה סופר מהירה יש משמעות. כל מי שמייצר מכונות שכאלו, וכן שחקנים חדשים, מייצרים את כל המכונות שהם יכולים. הוספת יכולות בדיקה ומיצוי התפוקה של המכונות הנמצאות כבר היום יגבירו את יכולת הבדיקה. הקרן נמצאת במגעים עם היצרנים על מנת למצוא דרכים לשפר את המכונות הגדולות כך שיכפילו את קצב הבדיקות שהן מבצעות. ![Saliva sample for Covid-19 test goes to the laboratory by employees in protective clothing](//i2.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/143101353_l-1024x683.jpg "Saliva sample for Covid-19 test goes to the laboratory - e-פוכונדר")בדיקת קורונה במעבדה סוג נוסף של בדיקה שמפותחת נקראת (Rapid Diagnostic Test (RDT. בדיקות אלו יהיו דומות לבדיקות הריון ביתיות. על מנת להשתמש בהן אנשים ייקחו דגימה מהאף ובמקום לשלוח למעבדה, הם יכניסו את הבדיקה לנוזל ואז ישפכו את הנוזל על נייר מיוחד שישנה את צבעו בנוכחות הווירוס. בדיקות מסוג זה עשויות להיות זמינות תוך כמה חודשים. למרות שבדיקות אלו לא יהיו רגישות כמו בדיקות ה-PCR למי שסובל מתסמינים הן אמורות להיות מדויקות סך הכול. עדיין יהיה צורך לדווח על התוצאה לרשויות הבריאות שכן עדיין יהיה צורך לעקוב אחר ההתפשטות של הנגיף. רבים מדברים על בדיקות סרולוגיות, במסגרתן בדיקת הדם מזהה האם יש נוגדנים לווירוס. אם הבדיקה מוצאת נוגדנים, המשמעות היא שנחשפת לנגיף. בדיקות אלה חיוביות רק בשלב מאוחר של המחלה, כך שאין להן משמעות לגבי בידוד. בנוסף, לכל הבדיקות שיוצרו עד כה יש בעיית False Positive, קרי הן עלולות להראות שיש נוגדנים גם אצל אנשים שלא נחשפו לנגיף. עד שלא נבין מה רמת הנוגדנים שבאמת מגינה על מי שהחלים, ועד שלא תהיה בדיקה עם אחוז שגיאה אפס, זו תהיה טעות להגיד לאנשים שהם מוגנים כי כבר נחשפו לנגיף. בינתיים, בדיקות אלו ישמשו כדי לראות מי עשוי להיות תורם של דם וכדי להבין את המהלך של המחלה. מדינות רבות עשו עבודה טובה בהתמקדות בהגדלת יכולת הבדיקות שלהן לחולים בסיכון. במרבית המדינות הממשלה שיחקה תפקיד מרכזי בתהליך הזה. בארצות הברית אין מערכת שיכולה לוודא שהבדיקות מוקצות באופן נכון. חלק מהמדינות נכנסו לתפקיד, אך אפילו במדינות הטובות בארצות הברית לא ניתן לשלוט באופן מלא מי מקבל גישה לבדיקות. יכולת הבדיקות הופכת לקריטית כאשר מתחילים לחשוב על יציאה והפעלת הכלכלה. בשלב הזה יש צורך לעשות כל כך הרבה בדיקות שיאפשרו לאתר התפרצויות מקומיות ולהתערב במהירות ולנקוט מדיניות מותאמת לפני שההתפרצות יוצאת משליטה. אף אחד לא רוצה לעשות את הצעדים רק אחרי שבתי החולים מתחילים להתמלא ושיעור התמותה גדל. באופן בסיסי יש שני תסריטים משמעותיים: כל מי שחווה תסמינים של קורונה, וכל מי שהיה במגע עם חולה מאומת. באופן אידאלי הנבדקים הללו יוכלו לקבל את הבדיקה אליהם ולא לגשת לשום מרפאה או בית חולים. הבדיקות יהיה זמינות גם בבתי חולים, אך הדרך הפשוטה ביותר היא לדאוג שהרוב ייעשו בבית. על מנת להגיע למצב כזה, הממשלה תזדקק לאתר אינטרנט בו ניתן יהיה למלא את הפרטים הרלוונטיים ואת התסמינים. לפי התשובות המטופל יקבל ציון שמראה את הדחיפות שלו, וכל ספקי הבדיקה יחויבו במתן תוצאות בדיקה מהירה לאנשים בעדיפות גבוהה. בהנחה שהסימפטומים מהווים כלי ניבוי יעיל לבדיקה חיובית, כמות החולים שתימצא חיובית, וכמות המגעים שבן אדם ממוצע מקיים, תאפשר חישוב כמה בדיקות צריך כדי לנהל את שני קבוצות הללו. בשלב זה, מרבית הבדיקות יינתנו בשני המקרים שתיארתי. יהיה פיתוי לחברות/ארגונים לרכוש מכונות בדיקה עבור העובדים שלהם או עבור לקוחותיהם. מלון או ספינת קרוז ירצו את היכולת לבדוק את כולם אפילו אם אין להם סימפטומים. הם ירצו לשים את ידיהם על מכונות בדיקה הנותנות תשובה מהירה, או בדיקות בשיטה הביתית המהירה. חברות אלה יוכלו להרשות לעצמן לשלם יותר, הרבה יותר מארגוני בריאות ציבוריים, כך שממשלות חייבות לשלוט בתהליך ולדעת מתי יש להן יכולת מספקת כדי לאפשר רכישה פרטית. הנחת עבודה היא שאנשים שנזקקים לבדיקה יבודדו את עצמם ואת בני ביתם. ישנן ממשלות שמשגיחות באופן קפדני על כך, ויש ממשלות שפשוט מניחות שאנשים יעקבו אחר ההנחיות. נושא נוסף הוא שהמדינה תאפשר מקום לבידוד למי שאין לו אפשרות לבצע בידוד ביתי. זה חשוב ביותר אם יש לך אנשים מבוגרים בתוך הבית (אנשים שגרים עם סבתא וסבא). - **חקירות אפידמיולוגית** הזכרתי בחלק אודות הבדיקות שאחת מהנקודות החשובות הוא לתת עדיפות לבדיקות לאנשים שהיו במגע עם חולה מאומת. אם ניתן להשיג רשימה של כל האנשים הללו באופן מהיר ולוודא שהם מקבלים עדיפות בבדיקות כמו בדיקת ה-PCR (שהן רגישות מספיק על מנת לזהות בנאדם יחסית מידית אחרי שנדבק), אז האנשים הללו יוכלו לבודד את עצמם לפני שיספיקו להדביק אנשים אחרים. זו הדרך הטובה ביותר לשבור שרשראות הדבקה. ישנן מדינות, בהן סין ודרום קוריאה, שחייבו את אזרחיהן לתת את המידע לגבי עם מי הם באו במגע על ידי מידע המיקום השמור בטלפון שלהם ובכרטיס האשראי שלהם. זה לא סביר שמדינות מערביות יבקשו זאת (ישראל מדינה מערבית? א.ג). ישנן אפליקציות שניתן להוריד ויאפשרו לך לעקוב אחרי המיקומים של האדם. אם במקרה אותו אדם יתגלה כנדבק בקורונה, הם יוכלו על פי רצונם לעבור על היסטורית המיקומים ולחלוק את זה עם החוקר האפידמיולוגי שלהם. ישנן מספר גישות שהוצעו על מנת לבדוק אילו טלפונים היו ליד הטלפון של האדם הנדבק. (הפתרון יכלול שימוש בבלוטות' ושליחת צלילים שאדם לא יכול לשמוע אך מוודאים שהטלפונים אכן קרובים.) הרעיון הוא שאם אדם נדבק הוא יכול לשלוח לאנשים שהיו לידו עם הטלפון הודעה שגם עליהם להיבדק. אם אנשים יתקינו את האפליקציה מרצונם, זה בהחלט יעזור. הבעיה היחידה שהדבקה לא חייבת להתרחש כאשר שני בני האדם נמצאים באותו חלל – ניתן להשאיר את הווירוס על משטח. הדבקות מסוג זה המערכת לא תאתר. אני חושב שרוב המדינות יאמצו את הגישה של גרמניה, במסגרתה מראיינים אנשים שנמצאו חיוביים, ושימוש במסד נתונים על מנת לוודא שכל האנשים שהוזכרו מקבלים טלפונים ונכנסים למעקב. בהתאם לזה נבנים מודלים היכן יש התפרצות מקומית והמדיניות מנוהלת בהתאם. בגרמניה, אם אדם נמצא חיובי לקורונה, הרופא שלו מחויב ליידע את העירייה ואת משרד הבריאות. הרופא חייב לספק מידע אישי הכולל את השם, הכתובת והטלפון של המטופל שנדבק, כך שרשויות הבריאות יוכלו ליצור עמו קשר ולוודא שהוא מבודד את עצמו. אז לשכת הבריאות המקומית מתחילה את התהליך של החקירה האפידמיולוגית. החולה מרואיין, מקבלים את פרטי הקשר של כל מי ששהה לידו בשבועיים האחרונים, והם מקבלים הודעה שעליהם להתבודד ולהיבדק. הגישה הזו של גרמניה, נשענת על כך שנדבק יכול לתת דיווח מדויק של המגעים שלו, וכן על היכולת של הממשלה לחקור את כל הנדבקים. אנשי הצוות הרפואי לא מסוגלים לנהל כזה מאמץ אפילו עם מספר הנדבקים לא גבוה במיוחד. כל מערכת בריאות תזדקק לפתור איך להציב את כוח האדם המתאים לביצוע החקירות ולשמירה על פרטיות המידע ושלמותו. החוקרים יתבקשו להיכנס לנתונים וליצור מודלים של פריסה גאוגרפית והתפשטות, שוב תוך שמירה על פרטיות המטופלים. - **אסטרטגיית יציאה** מרבית המדינות המפותחות, יעברו לשלב השני של המגיפה בחודשיים הקרובים. במובן מסוים זה דיי פשוט לתאר את השלב הזה. זהו שלב חצי-נורמלי. אנשים יוכלו לשהות מחוץ לבתים אך לא בתדירות ובאופן שעשו פעם, והתקהלויות יהיו עדיין אסורות. מסעדות יאפשרו ישיבה מרוחקת, וכך גם על מטוסים יישמר מרחק והם לא יאוכלסו במלואם. בתי הספר חוזרים לפעילות, אך לא ניתן לקיים משחק ספורט באצטדיון ענק של 70 אלף מושבים. אנשים עובדים באופן חלקי, ולכן גם מבזבזים באופן חלקי ביחס למה שנהגו לפני המגיפה. בקצרה, [הזמנים אינם רגילים, אך לא משוגעים כמו בעת הסגר שהיה בשלב הראשון.](http://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9e%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%91/2020/04/19/blog/) ההנחיות לגבי המותר והאסור אמורים להשתנות בהדרגה כך שניתן יהיה לנטר אם רמת המגע בין אנשים מייצרת הדבקה משמעותית. מדינות יוכלו ללמוד מהמדינות עם יכולת בדיקה משמעותית על מנת שיידעו אותן באיזה שלב של ההקלות יש עליה בהדבקות. דוגמה לכך היא הפתיחה מחדש של המשרדים של מיקרוסופט בסין, אשר מכילים כ-6,200 עובדים. בערך מחצית מהם מגיעים כרגע לעבודה במשרד. הם ממשיכים לספק תמיכה לעובדים שרוצים לעבוד מהבית. אנשים שסובלים מתסמינים לא יכולים להגיע למשרד. גם במשרד הם ממשיכים לשמור מרחק, וטיסות מתאפשרות רק במצבים יוצאי דופן. סין מתנהגת באופן שמרני עד כה בפתיחת הכלכלה, ולכן נמנעה מהדבקה ממשמעותית מחדש. העיקרון שצריך להוביל את ההחלטות הוא מקסום התועלת לכלכה ולרווחת הציבור תוך יצירת סיכון מינימלי להתפרצות. אך ככל שיורדים לפרטים ומסתכלים על הפעילות הכלכלית, התמונה הופכת למורכבת יותר. זה לא כל כך פשוט להגיד – "אתה יכול לעשות X אך לא יכול לעשות Y". מבנה הכלכלה המודרנית סבוך ומחובר הרבה יותר מדי בשביל זה. לדוגמה, מסעדות יכולות לשמור על מרחק ראוי בין סועדים ועובדים, אך האם שרשרת האספקה שלהם פועלת כך שכל המצרכים זמינים? האם הם יוכלו להיות רווחיים עם רמת הכנסות נמוכה יותר? תעשיית הייצור תזדקק לעשות שינויים במפעלים על מנת לשמור על מרחק בין העובדים. מרבית המפעלים יצליחו לעשות את ההתאמות מבלי להקריב יכולת ייצור משמעותית. אבל, כיצד עובדי המפעל והמסעדה בכלל יגיעו לעבודה? מה לגבי הספקים של חומרי הגלם למפעלים? ומתי על מקומות העבודה לחזור ולהתעקש שהעובדים יגיעו למשרד? אין תשובות פשוטות לשאלות הללו. בסופו של דבר הממשלה על כל הרמות שלה – הלאומית והמקומית יצטרכו לקבל החלטות וויתורים על בסיס ניתוח של סיכון/תועלת בפתיחת חלקים שונים בכלכלה. בארצות הברית המצב עלול להיות מורכב, אם מדינה אחת תפתח מהר מאוד ותראה עליה משמעותית בהדבקות. האם מדינות אחרות ייאלצו להגביל את המעבר בין המדינות בשל כך? פתיחת בתי ספר מספקת תועלת משמעותית למשק ועל כן חייבים לקבל עדיפות. אירועי ספורט ותרבות המוניים כנראה לא יחזרו לתקופה יחסית ארוכה. היתרון הכלכלי בקהל רב בהופעה אינו שווה את הסיכון בהדבקה המונית. פעילויות רבות יישארו בטווח האפור כמו תפילות, משחקי כדורגל של ליגות הנוער עם מספר קטן של אוהדים. ישנו משתנה אחד שיהיה קשה לכמת אותו: טבע האדם. יהיו כאלה שלא יצאו ויסתובבו בחוץ אפילו אם הממשלה תאפשר זאת. אחרים ילכו לכיוון ההפוך – הם יניחו שהממשלה מגזימה ויתעלמו מהחוקים. המנהיגים יזדקקו להקדיש הרבה מחשבה כיצד לאזן בין כל השיקולים. #### לסיכום מלינדה ואני למדנו שמלחמת העולם השנייה הייתה הרגע המגדיר של דור ההורים שלנו. באופן דומה, מגפת הקורונה – הפנדמיה המודרנית הראשונה – תגדיר את העידן הזה. אין אדם שיחיה בתקופה הזו וישכח אותה. וזה כמעט בלתי אפשר להפריז בכאב שאנשים חשים כעת וימשיכו לחוש בשנים הקרובות. המחיר הכבד שהמגיפה תגבה מן השכבות החלשות מהווה דאגה משמעותית עבור מלינדה ועבורי. המחלה פוגעת באופן לא פרופורציונאלי בקהילות חלשות יותר ובמיעוטים. כמו כן, גם האפקט הכלכלי של הסגר מכה בבעלי ההכנסה הנמוכה ומיעוטים באופן הקשה ביותר. קובעי המדיניות יזדקקו להבטיח שפתיחת הכלכלה תיעשה כך שהיא לא תגביר עוד יותר את אי השוויון. בתוך כך, אנו מתרשמים מאוד מההתגייסות העולמית על מנת להילחם בנגיף. בכל יום אנו מדברים עם מדענים מהאקדמיה ומחברות קטנות, מנכ"לים של חברות תרופות, או ראשי מדינה על מנת לוודא שהכלים החדשים עליהם דיברתי יהיו זמינים בהקדם האפשרי. ויש כל כך הרבה גיבורים להעריץ בימים אלה, כולל עובדי מערכת הבריאות הנמצאים בחזית המאבק. כאשר העולם יכריז בסופו של דבר שהפנדמיה הסתיימה, אנו כולנו נצטרך להודות להם על כך. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה --- ### [גוגל, אבחנה רפואית וחרדה - מסתבר שלא כצעקתה](https://e-pochonder.com/גוגל-אבחנה-רפואית-וחרדה-מסתבר-שלא-כצע/2021/04/25/כללי/) **Published:** אפריל 25, 2021 **Author:** אורי גורן **Content:** מחקר חדש שפורסם בירחון המקצועי JAMA מנסה לתת מענה לאחת השאלות שלא עוזבות את עולם הרפואה מאז פרץ לעולמו האינטרנט ויותר מכך מנוע החיפוש של [גוגל](https://e-pochonder.com/?s=%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C) : האם גוגל מסייע או מזיק למטופלים שמחפשים בו מידע רפואי ותשובות לאבחנות שלהם. בקרב רבים בקהילה הרפואית יש התנגדות לפרקטיקה הזו, ואחד הביטויים הנפוצים לכך: "אנשים הולכים לישון עם כאב ראש, מחפשים בגוגל וקמים בבוקר שהם בטוחים שיש להם סרטן סופני". או הביטוי על אנשים ש"עשו את המחקר שלהם" ובטוחים בטענות שגויות. ההרצאות הנפוצות לפני [עשור עסקו בהגדרת המושג "סייברכרונדיה" שמוגבר על ידי גוגל](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%a4%d7%90%d7%a0%d7%9c-%d7%a2%d7%9c-%d7%93%d7%a8-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%93/2014/01/13/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) . "סייברכרונדיה" זו תופעה של אנשים שסובלים מסוג של היפוכונדריה וחרדה משמעותית בעקבות חיפוש מידע בגוגל. זו תסמונת שהוגדרה לעולם הדיגיטלי. אני זוכר גם שעמדתי על הבמה בכנס תוכניות העבודה השנתי של משרד הבריאות וצעקו אלי שהעובדה שאני מעודד לחפש בגוגל זו סכנה. [אני חושב שאם בנאדם הולך לחפש את המידע הקשור למחלתו ומעורב ולא מכחיש](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%aa%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%94-%d7%aa%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%95/2015/06/19/uncategorized/), זה כבר טוב. בארץ למשל, מרבית התוצאות במקומות הראשונים הם מקורות מידע אמינים ולכן זה לא דבר רע, גם אם לא תמיד מדויק מאוד. אציין פה, שיש יוצאי דופן לדעתי. אלו הם נושאים רפואיים הנמצאים תחת מתקפה של גורמים בעלי אינטרס. מדובר בעיקר בנושאים שהאווירה הציבורית לגביהם חלוקה – חיסונים, הפרעות קשב, מחלות הקשורות בפסיכיאטריה או יותר נכון תרופות. במקומות אלה ישנה עבודה משמעותית כנגד המידע הרפואי המבוסס וזה מייצר בעיות. לטובת העניין צריך לזכור גם [שמנוע החיפוש של גוגל שונה](https://e-pochonder.com/%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%93-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a9-%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d/2012/02/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) למשל מרשתות חברתיות וקבוצות ווטסאפ כי מופעל בו סינון ודירוג לעמודים, כך שיותר קשה למידע שגוי להגיע לתוצאות החיפוש הגבוהות, אלא אם נעשית עבודה שיטתית כפי שציינתי. בעוד שבקבוצות ווטסאפ ורשתות או שאין אלגוריתם או שהוא מוטה מאוד לפופוליזם. #### איך בדקו את החיפוש בגוגל [המחקר שנערך על ידי מומחים מבית החולים בריגהם לנשים בבוסטון וכן מאוניברסיטת הרווארד ופורסם לאחרונה ביקש ](https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2777835)לבחון את השאלה: האם ישנו קשר בין חיפוש בגוגל על ידי "לא רופאים" ובין דיוק באבחנה ובמיון של המחלה? (במיון הכוונה האם צריך לפנות לבית חולים וכו). לצורך המחקר שאלו מדגם אונליין של 5000 אמריקאים המייצגים את אוכלוסיית ארה"ב. לנחקרים ניתנו 48 תקצירי מקרי תחלואה החל מתחלואה פשוטה (מחלה ויראלית פשוטה) ועד סימפטומים של מחלות הדורשות טיפול מיידי דחוף (התקפי לב). הנחקרים התבקשו לענות על שאלון לגבי האבחנה, דרישות המיון של המחלה וכן רמת חרדה לפני ואחרי שבדקו אותו באמצעות גוגל. מבנה המחקר מדמה את המצב הטבעי בו המטופל או המטופלת קודם נתקלים במידע, מגבשים לגביו עמדה, ורק אז בודקים בגוגל ומחליטים לשנות את הגישה לגבי המידע המדובר. ![מגוון המשתתפים במחקר](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/04/participants.png "participants - e-פוכונדר")מגוון המשתתפים במהלך המחקר הנחקרים קיבלו מקרה רפואי שכלל תלונה כללית : עייפות וישנוניות, ואז מידע נוסף על הגיל ועל התלונות של המטופל והתבקשו לדמיין שמדובר בבן משפחה קרוב אליהם. החוקרים ביקשו מהנחקרים לסווג את רמת הדחיפות של המקרה – פינוי דחוף, לראות רופא באותו יום, לראות רופא תוך שבוע או לבחור בטיפול עצמי. לאחר מכן הם היו צריכים לבחור את ההתאמה של אבחנות רפואיות וכן את רמת החרדה שהיו חשים. ראוי לציין כי המדגם הכיל 51% נשים, 76.4% לבנים אמריקאים, כאשר הגיל הממוצא הוא 45. ככלל אנשים חיפשו מידע ברשת כ-12 דקות לכל מקרה. רמת הדיוק של האבחנות נבדק באמצעות פאנל של 21 רופאות (10) ורופאים (11) ראשוניים (משפחה, ילדים וקהילה) שדירגו וקבעו האם האבחנות והתשובות של הנחקרים ברמת הדיוק. #### הדיוק משתפר תוצאות המחקר מלמדות שהדיוק בשאלת המיון (קביעת רמת הדחיפות) לא השתנה לפני ואחרי החיפוש ברשת. לפני החיפוש בגוגל היה מעניין לראות שרמת הדיוק באבחנת מקרים רפואיים דחופים הדורשים פינוי היה נמוך משמעותית, 40% בממוצע, לעומת במקרים שדורשים טיפול ביתי שעמד על 67% בממוצע. בעוד שבשאלת הדחיפות העצמה התוצאות היו הפוכות. קרי היכולת לסווג מקרים דחופים היה מדויק יותר במקרים שהם אכן כאלה, 87% בממוצע, בעוד שהיכולת לסווג מקרים לא דחופים ככאלה עמד 69% בלבד. מה שמסביר למשל עומס בחדרי מיון על מקרים שאולי לא צריכים להגיע לשם בכלל. ![רמת הדיוק באבחון דחיפות המקרה לפני ואחרי חיפוש ברשת](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/04/triage.png "triage - e-פוכונדר")רמת הדיוק באבחון דחיפות המקרה לפני ואחרי חיפוש ברשת מתוך המחקר לאחר החיפוש בגוגל נצפתה עליה משמעותית בדיוק של האבחנה הרפואית – 54% אבחנו נכון לעומת 49% לפני החיפוש, כאשר השיפור מתבטא בכל רמות הדחיפות של האבחנות באופן דומה. לעומת זאת ביכולת לאבחן את דחיפות המקרה לא היה שינוי לאחר החיפוש בגוגל. המחקר מצא עוד שגיל מסייע לדיוק, בני ה-40+ ובני ה-50+ מדויקים יותר מבני ה-30 באבחנה רפואית. בנוסף, המבוגרים היו טובים יותר ביכולת האבחנה של חומרת המצב והצורך בטיפול מיידי. כמו כן, נראה כי נשים טובות יותר מגברים במציאת האבחנה. אנשים בעלי מצב רפואי וכן איכות חיים נמוכה יותר גם כן היו מדויקים יותר. החוקרים הסיקו כי ניסיון חיים הוא מאוד משמעותי ביכולת להבין ולנתח מצבים רפואיים. (אני מוכן להצטרף לגישה הזו) ![טבלה המתארת רמת דיוק לבאבחנה לפני ואחרי חיפוש ברשת לפי רמת דחיפות של המקרה](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/04/diagnosis.png "diagnosis - e-פוכונדר")רמת הדיוק לפני ואחרי חיפוש לפי רמת דחיפות המקרה מתוך המחקר מרבית המטופלים לא שינו את דעתם בעקבות החיפוש בגוגל. רק 14.9% שינו את האבחנה שלהם לאחר החיפוש ברשת, כאשר 9.6% שינו אבחנה משגויה למדויקת, ו-5.4% שינו מאבחנה מדויקת לשגויה בעקבות החיפוש. זה מסביר את העליה הכוללת בדיוק. בדומה רק 12.2% שינו את דירוג המיון (דחיפות) של המקרה כאשר החלוקה בין מעבר מנכון ללא נכון וההיפך היה זהה – כ-6.6% לכל צד, מה שמסביר את חוסר השינוי הכללי. #### החרדה לא עולה כאמור, בנוסף למדידת הדיוק באבחוני נבחנה גם רמת החרדה המורגשת כאשר מוסיפים את החיפוש הדיגיטלי. בנוסף בדקו האם זה מעלה את רמת החרדה לעומת מה שאדם מרגיש טרום החיפוש. על פי המחקר אין שינוי כלל ברמת החרדה שהורגשה לפני ואחרי. לא נצפה שינוי גם ברמת הביטחון לענות על השאלות. באשר לרמת החרדה, אני תוהה האם אדם באמת יכול לחוש חרדה על מקרה שמדומיין כקרוב. עם זאת, נראה שרמת החרדה אינה אפסית במקור (ציון 3.3 מתוך חמש) ויש רמת חרדה מדווחת שאינה משתנה. ממצא זה מחזק את הסברה שמי שחרד במקור חרד גם ברשת. ושהאינטראקציה עם גוגל לגבי התחלואה לא מייצרת חרדה. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/04/anxiety.png "anxiety - e-פוכונדר")רמת חרדה מדווחת לפני ואחרי חיפוש ברשת לפי רמת דחיפות המקרה מתוך המחקר חשוב לציין, המטופלים טענו כי היה מעט מורכב למצוא מידע מועיל ברשת. כמו כן הם בטחו במידע באופן בינוני, כאשר הם מצאו מידע מועיל בעיקר במנועי חיפוש (48.9%) או אתרים רפואיים מקצועיים (42.9%). בעוד שרק מעטים ראו במידע ברשתות חברתיות מועיל ועוזר (1.55%). #### מה קורה כאן? המטופלים הם כבר הרופאים של עצמם החוקרים משערים מדוע קיים שיפור בדיוק במקרים של חיפוש ברשת. בנוסף הם תוהים מדוע התוצאה לא מוכיחה טענות של הרבה אנשי הממסד הרפואי. הם משערים כי השיפור קשור לטכנולוגיה של [גוגל ויכולתה להפריד מידע איכותי ממידע לא איכותי](https://e-pochonder.com/%d7%93%d7%a8-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94/2015/02/11/featured/). הם מצטטים כמה מחקרים שמראים שיפור באיכות המידע שמופיע ברשת. בנוסף, כפי שרמזתי, השימוש של הנחקרים ברשתות החברתיות למציאת מידע לצורך האבחנה היה נמוך מאוד. הרי שם מופיע מרבית המידע הבלתי מסונן והנוטה אולי לאמינות נמוכה יותר. החוקרים מבקשים לשים לב לרמת הדיוק הטובה בסיווג מקרים לפי דחיפות עוד בטרם בדקו ברשת, וזה קריטי. מכיוון שהיכולת לאבחן דחיפות משפיעה מאוד על סוג הטיפול שיקבלו ועל ההתנהגות שלהם. זה מתחבר לניסיון החיים, שהיה קשור ביכולת אבחון עדיפה. כל אלו מתחברים למושג של מטופלים מומחים, וכאלה שכבר יודעים טוב מאוד לטפל בעצמם. הלקחים שלי מהמחקר הזה הם: ראשית, יש תמיד לאתגר תפיסות באמצעות מחקרים, לא כל מה שנראה הוא באמת כך. שנית, לזמן יש תפקיד, וכיום האוכלוסיה מנוסה יותר באוריינות דיגיטלית ולכן יש שיפור בתוצאות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [נינה גמזו לטובה: כיצד הפך השיקום מהשבץ לייעוד לעזור לאנשים](https://e-pochonder.com/נינה-גמזו-לטובה-כיצד-הפך-השיקום-מהשבץ-ל/2021/03/23/featured/) **Published:** מרץ 23, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** נינה גמזו לטובה סובלת משבץ מוחי אותו קיבלה בגיל צעיר ובמפתיע. לאחרי שיקום מפרך הבינה כי יש בה כוחות ומצאה ייעוד חדש באימון אישי ופתרון משברים **Content:** על נינה שמעתי מרחוק בהתחלה, אז עוד עבדתי עם טבע מבחוץ, וסיפרו לי על נינה ועל כך שלקתה בשבץ פתאומי. כמה שנים קדימה ונינה חזרה לעבוד בטבע והצטרפה לצוות שלי לתקופה קצרה. הכרתי אישה מלאת תשוקה לחיים, כוח פנימי מרשים והרבה רצון לעשות. בהמשך קרו הרבה דברים, ואחד מהם הוא שהסיפור שלה כל כך הרשים אותי שנינה בעידוד שלי החליטה להתחיל לספר אותו לעולם באמצעות הרצאה. ההרצאה הראשונה שלה בבית לוינשטיין איפה שעברה את השיקום שלה, לא השאירה עין יבשה באולם. משם החל מסע מופלא, ואני שמח כעת לארח את נינה בבלוג עם סיפור מרגש של שיקום ומציאת ייעוד בחיים. מי שצריך סיוע וייעוד ורוצה אימון, כדאי לו לפנות לנינה, שעכשיו מסיימת את ההכשרה ומתמחה באימון. אז עכשיו נעבור לנינה: ![נינה גמזו לטובה](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/03/nina-gamzo-letova.png "nina-gamzo-letova - e-פוכונדר")נינה גמזו לטובה #### המשבר של נינה ערב אחד לפני 4.5 שנים, אחרי שסיימתי להניק את התינוקת שלי גילי, יצאתי מהבית לשיעור התעמלות ולא שבתי אליו במשך שלושה שבועות. חטפתי [שבץ מוחי](http://neeman.org.il). זה התחיל לקראת סוף השיעור בעודי על ארבע. הוא פגע בצד הימני של המוח ולאחר כשלושים שניות השתתק פלג גופי השמאלי. חשתי בכאב חד, ניסיתי לשתות מים והם נשפכו על המזרון. לא חשבתי שאני הולכת למות אבל הבנתי שמשהו רע קורה לי. למזלי הסובבים אותי זיהו את תסמיני השבץ והזמינו אמבולנס לחדר המיון הקרוב. כשהגעתי הייתי בהכרה מלאה וכשהרופא התורן בישר לי את הדיאגנוזה סירבתי להאמין. איך זה שאני, אישה צעירה, שמתעמלת ומקיימת אורח חיים בריא מאז ומתמיד, יכולה לעבור שבץ מוחי? זהו לא סיפור חיי, זו טעות בכתובת. הייתי חסרת אונים. רציתי את גילי שלי, התינוקת הקטנה והשברירית שרק הגיחה לעולם וכבר אימא נעלמה לה. רציתי את אחיה הגדולים, רועי ועדי, והרגשתי שתלשו אותם ממני, את גוזליי. הייתי עייפה, סבלתי מכאבים, מפלג גוף משותק ומלב שבור. צפיתי מבעד לחלון והתפללתי לשוב הביתה, להתעורר למציאות אחרת, שמישהו יגיד לי שכל זה רק חלום רע ושאני לא אקום ממנו נכה. השבועיים בבלינסון נראו כמו נצח, מסביבי כולם המומים, בוכיים ומצרים על גודל הטרגדיה, ורק אני צופה מהצד מתוך החלל שנוצר בי, מתוך הלא נודע, רק רוצה להחזיק את גילי בחיקי ולהניק אותה כמו שחלמתי. מבלינסון המשכתי לשלב הבא – [לבית החולים לוינשטיין](https://hospitals.clalit.co.il/loewenstein/he/Pages/default.aspx). כאן החל המסע הפרטי שלי אל עצמי. #### השיקום של נינה בדרך הצצתי מחלון האמבולנס וראיתי שהשמש זורחת, שהציפורים מצייצות ושהכבישים מלאים, עולם כמנהגו נוהג ורק חיי נעצרו. ואז נזכרתי, נזכרתי שהחיים ממשיכים ושהם חזקים מהכול. אולי הורידו אותי מהמסלול אבל אני עוד אשוב. אני חייבת. שלושה חודשים גרתי בלוינשטיין, ההתחלה הייתה קשה, הרגשתי שאני לא צריכה להיות שם. מהיום השלישי החלטתי להתחיל להילחם, להשתמש בכל מה שהמקום נותן לי כדי להשתקם ולזכות שוב בזכותי הבסיסית להיות אימא לילדי. הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק היו קשים, אך המטרה עמדה לנגד עיני. התחננתי לאלוהים שיעזור לי, שלא אהיה נכה. חודשיים עברו והנה הצלחתי ללכת עם ההליכון, עוד חודש עבר והשתחררתי לאשפוז יום, יצאתי הביתה עם זוג קביים. מאז עברו 4.5 שנים, 4.5 שנים של בכי, כאב, וכעס, אך גם 4.5 שנים של אהבה, סיפוק וחמלה. מבחינתי השיקום לא יסתיים לעולם והוא כבר הפך לתחזוקה שוטפת, אבל עם הזמן הבנתי שקיבלתי לידי שליחות,[ לספר את הסיפור שלי, להפיץ אותו לעולם ולעזור לאחרים,](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%92%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94/2014/05/07/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) להראות שגם כשהמצב מטלטל, כשהתהום נראית כה עמוקה, אפשר לבחור מחדש כפי שאני בחרתי. אני חוגגת את הנס הפרטי שלי בכל בוקר מחדש: היכולת לקום מהמיטה לבד, לדאוג לילדי בבוקר ולפזר אותם למסגרות, להניע את גופי בספורט עם אנשים 'רגילים', ובכלל, לחיות חיים בנאליים, לחוות את השגרה. #### הייעוד של נינה בתוך המסע הזה לחזור לנורמליות אליה השתוקקתי, שכלל שיקום פיזי אינטנסיבי ונפשי, השגת מטרות תפקודיות, הבנתי משהו. אני יודעת היום, שכל זה לא קרה סתם [ועם כל מה שלמדתי על בשרי בדרך המאתגרת ](https://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0/2021/03/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/)הזו צברתי הרבה ידע וכלים ויש ביכולתי לעזור לאחרים. ולכן בחרתי ללוות אנשים בהגשמת הרצון שלהם בתהליך אימון קצר מועד. כדי להגשים את הייעוד הזה של לסייע לאנשים ולסייע להם להתמודד עם הקושי, אני לומדת אימון במכון אדלר וכעת בליווי ופיקוח צוות ההדרכה של מכון אדלר אני מציעה 12 מפגשים בעלות סמלית. לפרטים פנו לנינה – או [בפייסבוק](https://www.facebook.com/nina.letova) או במייל שלה: ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, כללי, רפואה **תגיות:** מטופלים, נינה גמזו לטובה, שבץ מוחי --- ### [קמפיין לקידום רפואה השתתפותית - העקרונות שעליהם חתמתי](https://e-pochonder.com/קמפיין-לקידום-רפואה-השתתפותית-העקרונ/2021/03/14/featured/) **Published:** מרץ 14, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** מניפסט הרפואה ההשתתפותית הוא הצהרת כוונות, עקרונות והתחייבות לרפואה השתתפותית הן מצד המטופל והמטפלים העיקריים שלו והן מצד המטפלים הרפואיים. **Content:** מזה כמה וכמה שנים שאני דואג להזכיר, לדבר ואף לחפור על רפואה השתתפותית – שזו בעצם רפואה שמקדמת שותפות בטיפול בין מטפלים למטופלים, זו לטעמי הגישה שצריכה להוביל בעולם הרפואה. גישה זו היא הביטוי הנכון ביותר למה שקרוי הרבה פעמים בטעות – המטופל במרכז. כעת [החברה לרפואה השתתפותית](https://participatorymedicine.org/) יוצאת בקמפיין שהוא תוצאה של שנתיים של עבודה וחידוד, עם מניפסטו ברור בו מתחייבים מטופלים ומטפלים למספר עקרונות בסיסי לצורך בניית שותפות ראויה בטיפול. חשוב לציין שזו פעולה חשובה גם ובעיקר לאור משבר הקורונה העובר על העולם ושם הרבה מאוד לחץ על מערכת היחסים הזו. מומלץ ורצוי ללמוד, לקרוא [ולחתום](https://participatorymedicine.org/manifesto/pledge/). הרבה שאלות, ותהיות קיימות סביב הקונספט הזה של "רפואה השתתפותית" , מה המשמעות שלו וכיצד הוא בא לידי ביטוי. לטעמי יש בזה אלמנטים שונים וזו בעצם מטרה נעה, לא ניתן להגיד דבר אחד, ויש הרבה משתנים שקובעים בסוף את טיב השותפות. עם זאת העקרונות הבסיסיים של רפואה השתתפותית נוסחו כך או אחרת. ניתן לראות אותם בהרצאות על "המטופל החדש", "המטופל במרכז", "המטופל כאדם במרכז" כאחד מעמודי התווך של האסטרטגיה של משרד הבריאות ועוד. אך פעמים רבות בתוך עקרונות המטופל במרכז שוכחים את המטפל הרפואי, ושוכחים שזו מערכת יחסים עדינה ומורכבת. הדגשת צד המטופל, נובעת הרבה פעמים מתוך מחאה, כי מטופלים מרגישים מחוץ למשחק. ופעמים רבות ההדגשה נובעת דווקא מתוך פטרנליזם של המערכת המחפשת "לתת" למטופל תחושה טובה, אך מבלי להכיר בכך שמדובר בשותפות. ולכן העקרונות הללו לא תמיד טובים מספיק או מנוסחים נכון מספיק. לכן הקמפיין החדש של החברה לרפואה השתתפותית ובו מניפסט ברור ומנוסח היטב הוא הזדמנות אדירה. אימוץ המניפסט על ידי, מטופלים.ות מטפלים.ות, רופאות ורופאים, אחים ואחיות רוקחות ורוקחים וכן כל מערכת הבריאות יהיה צעד אדיר קדימה לטובה רפואה ומערכת בריאה וטובה יותר. #### למה השתתפותית? כאשר מנסים להגיד בפה : השתתפותית, זה מזכיר קצת את השיר "כשאומרים" מהכבש הששה עשר על מילים ומה הן גורמות לנו להרגיש. לכן רבים מעדיפים לומר רפואה משתפת. הסיבה שאני מתעקש על המינוח השתתפותית היא כי "לשתף" זה פעולה כלפי האחר – הרופאה משתפת את החולה. או החולה משתף את בעיותיו. באופן מסוים יש פה אלמנט פסיבי של הצד שמקבל את השיתוף. המילה "השתתפות" היא אקטיבית – אדם בוחר להשתתף בפעולה, ולא רק מקשיב לשיתוף של האחר… מכאן ההתעקשות, ולכן לטעמי המונח Participatory מהווה עבורי אמירה על השתתפות, שכוללת כמובן גם שיתוף. התזה המלאה מאחורי החשיבה שלי על רפואה השתתפותית (שהיא לא מקורית בהכרח) נכתבה פה על דפי הבלוג ובצורה הכי מנוסחת כמאמר לספר ["מפגשים בעולם הבריאות. מטפל, מטופל ומה שביניהם" בעריכת ד"ר סיגל שפרן תקווה, פרופ' שוקי שמר ופרופ' יוסי וייס.](https://www.magnespress.co.il/book/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-4223) זה מתחיל במפגש האישי, אך ממשיך בתפיסת המערכת, ועדות, חדשנות ועוד. האקוסיסטם חייב שמטופלים יהיו שותפים בכל מקום בו החלטות מתקבלות. #### המנפיסטו של הרפואה ההשתתפותית. נקודת הפתיחה לניסוח הדברים החלה בשנת 2007 עת נוסח סוג של מניספט על מי הוא ה-E-patient וכיצד הוא יכול לסייע בריפוי מערכת הבריאות. אותו נייר עמדה נוסח על ידי ד"ר טום פרגוסון וקבוצה של אנשים שעסקו בקידום רפואה, מעמד המטופל סטטיסטיקה ועוד. אך כאן עדיין היה הפוקוס על הבנת מקום המטופל והשינוי שעובר על מטופלים אלו מהרבה סיבות (טכנולוגיות, תרבותיות ועוד). לפני כעשור לערך קידמה החברה לרפואה השתתפותית את ה-[**The Universal Patient Compact**™](https://participatorymedicine.org/epatients/2010/03/nspfs-universal-patient-compact.html) שהיתה הצהרה משמעותית על שותפות בטיפול, אך בקריאה שלה ניתן לראות שעדיין היה פטרנליזם מצד המטפל הרפואי כמי שמחליט על המסגרת. וכעט, הגיע הזמן לחשוב מחדש, בצורה שאינה פטרנליסטית, שכן בעשור האחרון נעשו הרבה מאוד שינויים והתקדמות בתחום הזה. ובכן, ב-2019 התכנסו חברי החברה לכנס השנתי שלהם והחלו לעבוד בקבוצות עבודה משותפות של מטפלים רפואיים, מטופלים ו-care givers על מנת לזהות מהן הנקודות החשובות, על מה צריך לדבר ועוד. בהמשך העבודה הזו נוסחה בצורה יותר מלאה ואז עברה הרבה בדיקות מול כל בעלי העניין והושחזה לכדי מניפסט – הצהרת כוונות, עקרונות והתחייבות לרפואה השתתפותית הן מצד המטופל והמטפלים העיקריים שלו והן מצד המטפלים הרפואיים. המניפסט בנוי מהצהרה כללית של חזון וכיוון ולאחר מכן שורה של התחייבויות מצד המטופלים ובני משפחה מטפלים וכן מצד אנשי הצוות רפואי/ המטפלים הרפואיים. ![טקסט המניפסטו לרפואה השתתפותית באנגלית](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/03/1manifesto-spm-med-757x1024.jpg "1manifesto-spm-med - e-פוכונדר")מתוך האתר של החברה לרפואה השתתפותית **והנה עיקריי המניפסטו בעברית בתרגום שלי:** "יחד אנו מדמיינים מחדש את מערכות היחסים והתהליכים ברפואה. מטרתינו היא להעצים ולחזק את המטופלים.ות, המטפלים.ות רהפואיים.ות ובני.ות משפחה מטפלים.ות על ידי הפצה ואימוץ של רפואה השתתפותית. התנועה שלנו תשנה מן היסוד את המערכת לכדי יצירת סביבה רפואית שהיא שיתופית, מכילה, חומלת ומכבדת לכל הצדדים" אני מתחייב.ת למניפסט של החברה לרפואה השתתפותית, ומבטיח.ה לעשות את הדברים הבאים: **כמטופל/ בן/ת משפחה מטפל.ת אני מתחייב.ת****כמטפל.ת רפואי.ת אני מתחייב.ת**• להיות מוכן.ה לשתף את הסיפור שלי ואת חוויותי בצורה מלאה, מדויקת וכנה • לשאול את המטפל.ת הרפואי שאלות ולהביע את דאגותי**לשתף ולהקשיב**• להכיר בכך שהמטופלים.ות מומחים.ות באשר לחייהם, לגוף ולנפש שלהם.ן • להשתמש בשפה פשוטה, בהירה ומדויקת לצורך תקשורת • להיות סבלני.ת ולהיות בטוח.ה שהבנתי את מה שהמטפל.ת הרפואי.ת שלי אומרים • לכבד את הרצון של בני משפחתי ואהובי באפשר לשיתוף מידע וחקירת מידע **לכבד את האחר.ת** • לכבד את נוקדת המבט של המטופלים.ות שלי על בסיס תרבותם.ן, חינוכם.ן ונסיבות חייהם.ן. • לעודד את המטופלים.ות שלי להיות אמיתיים.ות עמי על ידי כיבודם.ן והימנעות משיפוטיות• לזכור שלמטפלים.ות הרפואיים.ות שלי דרוש מידע ממני על מנת להתאים את הטיפול אלי • להכיר בכך שאני הבעלים של המידע הרפואי שלי ויש לי זכות מוחלטת לקבל אותו**לשתף מידע באופן אחראי**• לסייע למטופלי להגיע ולהבין את המידכ הנדרש עבורם.ן לצורך מעורבות בטיפול שלהם • להכיר בכך שהמידע הרפואי אודות המטופלים.ות שייך להם.ן ויש להם זכות מוחלטת לקבל אותו• להיות אמיתי.ת וכנה עם המטפל.ת הרפואי.ת שלי גם כאשר זה לא נוח • לתמוך בטיפול שלי ו/או שלי מי שאני מטפל.ת בו על ידי תשאול המטפל.ת הרפואי.ת שלי**לעודד סקרנות**• להיות כנה וברור.ה עם מטופלי גם כשמדובר במידע שמורכב להסבירו במילים פשוטות • לעודד את מטופלי לחקור מידע שהם.ן נזקקים.ות לו ולהיות שותפים בקהילות הקשורות בבריאות • לקחת תפקיד פעיל כחלק מצוות הטיפול בי או כמטפל במישהו.י קרוב אלי • ליצור קשר עם מטפלים.ות אחרים.ות ולדעת לבקש עזרה, וכן לדאוג לעצמי כך שאוכל להמשיך לטפל באחרים.ות**לבנות צוות**• להתנהג אל מטופלי, בני משפחה מטפלים כמו שותפים, עמיתים וחברי צוות • ללמוד ולכבד את מטרותיהם.ן, ערכיהם.ן והעדפותיהם.ן ניתן לראות בהצהרה הזו מיקוד רב בטיפול הבינאישי באדם, כי זהו לטעמי ה"אטום" של הרפואה. אבל על מנת לאפשר את מה שמופיע כאן צריכים לחול שינויים טקטוניים וההשתתפות צריכה להיות בכל הרמות במערכת הבריאות, רק כך יושגו היעדים, ולכן זו לא הצהרה רק על המתרחש בחדר הטיפולים, מחלקת האישפוז או חדר הבדיקות, אלא קריאה גם להנהלות של כל בעלי העניין במערכת הרפואה. לי זה עושה המון שכל ומקווה שכמוני גם אתם תחתמו על ההצהרה, תשתפו אותה ותגרמו להפצתה.. [לחתימה לחצו כאן ](https://participatorymedicine.org/manifesto/pledge/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** מטופל במרכז, רופאים, רפואה השתתפותית, רפואה משתפת --- ### [ארגון הבריאות העולמי מבהיר: מה משותף ומה שונה בין קורונה לשפעת](https://e-pochonder.com/ארגון-הבריאות-העולמי-מבהיר-מה-משותף-ומ/2020/03/11/featured/) **Published:** מרץ 11, 2020 **Author:** אורי גורן **Content:** הרבה מילים נשפכות ברשתות על זה שקורונה (COVID19) זה שפעת או דומה או פחות או יותר.. ובכן ארגון הבריאות העולמי [פרסם מסמך](https://www.who.int/docs/default-source/coronaviruse/situation-reports/20200306-sitrep-46-covid-19.pdf?sfvrsn=96b04adf_2) המבהיר את ההבדלים והדמיון בין שני הנגיפים והתחלואה הנלווית אליהם. ואני שיש לי [רומן ](http://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9c/2013/08/18/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/)עם התרגום של מידע מארגון הבריאות העולמי עושה לכם שוב קצת סדר בהבדלים. זאת למרות שזה קצת מחוץ למה שהבלוג הזה בדרך כלל מכיל. מי שרוצה לקרוא[ כתבתי פה](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/2020/03/09/featured/) – על הקשר בין המשבר הזה להתפתחות הרפואה הדיגיטלית. דבר אחרון לפני העיקר של הפוסט, השארתי את התוכן המקורי באנגלית לצורך שמירה על נאמנות למקור. אם טעיתי בתרגום, אנא עדכנו אותי. . #### מה דומה בין וירוס השפעת לוירוס הקורונה? ובכן, ראשית קורונה ושפעת הם וירוסים שהמחלה שהם גורמים לה נראית דומה. כלומר, הם גורמים למחלה בדרכי הנשימה, שלה תופעות שונות במגוון רחב, החל מתחלואה ללא תסמינים, תסמינים קלים ועד תחלואה קשה ואף מוות. בנוסף, שני הוירוסים הללו [מדביקים באמצעות מגע, טיפות ומשטחים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%95/2020/04/29/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) שעליהם הם נמצאים כגון בגדים, כלי אוכל ורהיטים. כתוצאה מכך, מבחינת בריאות הציבור יש לנקוט אמצעי זהירות דומים – שמירה על ידיים נקיות, שיעול ואו התעטשות לתוך טישיו או למרפק, אלו פעולות פשוטות אך חשובות למניעת הדבקה. **Q. How are COVID-19 and influenza viruses similar?** Firstly, COVID-19 and influenza viruses have a similar disease presentation. That is, they both cause respiratory disease, which presents as a wide range of illness from asymptomatic or mild through to severe disease and death. Secondly, both viruses are transmitted by contact, droplets and fomites. As a result, the same public health measures, such as hand hygiene and good respiratory etiquette (coughing into your elbow or into a tissue and immediately disposing of the tissue), are important actions all can take to prevent infection. #### באיזה אופן קורונה ושפעת שונים זה מזה? מהירות ההתפשטות – זוהי נקודת שוני מהותית בין שני הנגיפים. לוירוס השפעת תקופת דגירה חציונית קצרה הרבה יותר (זמן הופעת התסמינים מרגע ההידבקות) וזמן הופעת התסמינים אצל מי שנדבק מהחולה הראשוני (הזמן בין שני מקרים אחד האחרי השני. תרגום שלי למונח המקצועי Serial Interval) קצר יותר עבור וירוס השפעת. זמן ההופעה של התסמינים אצל נדבק בקורונה הוא 5-6 ימים אחרי שהחולה ממנו נדבק, בעוד שבשפעת מדובר על מרווח של 3 ימים בלבד. המשמעות של זה היא ששפעת מתפשטת מהר יותר מאשר קורונה. בנוסף, הדבקה בזמן הימים הראשונים של המחלה (3-5) בשפעת, או הדבקה בזמן שהחולה עדיין ללא סימפטומים היא גורם התפשטות מרכזי בשפעת. לעומת זאת, למרות שארגון הבריאות העולמי לומד שאנשים עם קורונה מתחילים לפזר את הוירוס סביבה 24-48 שעות לפני התסמינים, לעת עתה זה לא נראה כגורם ההדבקה וההתפשטות המרכזי של הנגיף. ![לוגו ארגון הבריאות העולמי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/08/who_logo.jpg "who_logo - e-פוכונדר")לוגו ארגון הבריאות העולמי **Q. How are COVID-19 and influenza viruses different?** The speed of transmission is an important point of difference between the two viruses. Influenza has a shorter median incubation period (the time from infection to appearance of symptoms) and a shorter serial interval (the time between successive cases) than COVID-19 virus. The serial interval for COVID-19 virus is estimated to be 5-6 days, while for influenza virus, the serial interval is 3 days. This means that influenza can spread faster than COVID19. Further, transmission in the first 3-5 days of illness, or potentially pre-symptomatic transmission –transmission of the virus before the appearance of symptoms – is a major driver of transmission for influenza. In contrast, while we are learning that there are people who can shed COVID-19 virus 24-48 hours prior to symptom onset, at present, this does not appear to be a major driver of transmission. כמה נדבקים מחולה אחד – כעת, על פי המספרים, מעריכים בארגון הבריאות העולמי, כי מספר הנדבקים מכל חולה זה 2-2.5 אנשים בממוצע, שזה גבוה מאשר בשפעת. עם זאת, יש לשים לב שהחישובים הללו תלויים בזמן ובהקשר, ולכן השוואה ישירה וברורה אינה פשוטה וברורה כל כך. בוירוס השפעת אחד הגורמים המרכזיים להתפשטות בקהילה הוא הדבקה בין ילדים. עבור קורונה, המידע הראשוני מראה שילדים פחות מושפעים ממבוגרים והתחלואה בגילאי 0-19 נמוכה. בנוסף מידע ממחקרים על הדבקה בתוך הבית שנעשו בסין מראים כי ילדים נדבקים ממבוגרים ולא בכיוון ההפוך. The reproductive number – the number of secondary infections generated from one infected individual – is understood to be between 2 and 2.5 for COVID-19 virus, higher than for influenza. However, estimates for both COVID-19 and influenza viruses are very context and time-specific, making direct comparisons more difficult. Children are important drivers of influenza virus transmission in the community. For COVID-19 virus, initial data indicates that children are less affected than adults and that clinical attack rates in the 0-19 age group are low. Further preliminary data from household transmission studies in China suggest that children are infected from adults, rather than vice versa. בעוד מגוון התסמינים של שני הווירוסים הללו נראה דומה, אחוז הסובלים ממחלה קשה שונה. עבור קורונה נראה כי 80% מהתחלואה היא קלה או ללא סימפטומים כלל, 15% סובלים מתחלואה קשה הדורשת טיפול תומך בחמצן, ו-5% סובלים מתחלואה קשה ביותר הדורשת הנשמה. אחוזים אלה גבוהים מאשר אלו הנצפים עבור החולים בשפעת. While the range of symptoms for the two viruses is similar, the fraction with severe disease appears to be different. For COVID-19, data to date suggest that 80% of infections are mild or asymptomatic, 15% are severe infection, requiring oxygen and 5% are critical infections, requiring ventilation. These fractions of severe and critical infection would be higher than what is observed for influenza infection. אוכלוסיות הסיכון להידבק בשפעת הם ילדים, נשים בהריון וזקנים, אלו בעלי מחלות רקע כרוניות ואלו שלהם מערכת חיסונית חלשה. עבור קורונה, עד כה אנו רואים שגיל מבוגר יותר, ומחלות רקע כרוניות מעלות את הסיכון לתחלואה קשה. שיעור התמותה בקרב החולים בקורונה גבוהים יותר מאשר בשפעת, בעיקר שפעת עונתית. למרות שהחישוב המדויק של שיעורי התמותה של קורונה עוד ייקח זמן, הרי שמתוך המידע שיש כעת אחוז הנפטרים הוא 3-4 אחוזים ממספר החולים המדווחים (Crude Mortality rate). בעוד ששיעור התמותה מסך האנשים שנדבקו (Infection mortality rate) יהיה נמוך יותר. עבור שפעת עונתית שיעור התמותה הוא לרוב 0.1%, אך שיעור זה מושפע מאוד מהיכולת של המטופלים לקבל טיפול רפואי וגישה לטיפול רפואי. [via GIPHY](https://giphy.com/gifs/delay-covid19-containment-dWCcpgCRiOHk5B8znA) (הגיף מתאר כיצד פעולה מונעת מסייעת למערכת הבריאות להתמודדת טוב יותר עם הוירוס) Those most at risk for severe influenza infection are children, pregnant women, elderly, those with underlying chronic medical conditions and those who are immuno-suppressed. For COVID-19, our current understanding is that older age and underlying conditions increase the risk for severe infection. Mortality for COVID-19 appears higher than for influenza, especially seasonal influenza. While the true mortality of COVID-19 will take some time to fully understand, the data we have so far indicate that the crude mortality ratio (the number of reported deaths divided by the reported cases) is between 3-4%, the infection mortality rate (the number of reported deaths divided by the number of infections) will be lower. For seasonal influenza, mortality is usually well below 0.1%. However, mortality is to a large extent determined by access to and quality of health care. #### מהן התרופות וההתערבויות הרפואיות הקיימות עבור קורונה ושפעת? בזמן שיש מספר טיפולים הנמצאים כעת במחקר קליני בסין, ויותר מ-20 חיסונים שונים לקורונה נמצאים בפיתוח, כרגע עוד אין חיסון או תרופה שאושרו עבור הנגיף. בניגוד לזה עבור שפעת ישנם חיסונים וכן תרופות אנטי ויראליות מאושרות. ארגון הבריאות ממליץ שלמרות שחיסון השפעת אינו יעיל נגד קורונה, עדיין מומלץ להתחסן בו מדי שנה כדי למנוע תחלואת שפעת. **Q. What medical interventions are available for COVID-19 and influenza viruses?** While there are a number of therapeutics currently in clinical trials in China and more than 20 vaccines in development for COVID-19, there are currently no licensed vaccines or therapeutics for COVID-19. In contrast, antivirals and vaccines available for influenza. While the influenza vaccine is not effective against COVID-19 virus, it is highly recommended to get vaccinated each year to prevent influenza infection. הערה: המידע על הקורונה עוד לא סופי, כך שחלק מדברים כאן, סביר להניח לא יעמדו במבחן הזמן.. אז מי שקורה את זה ועכשיו כבר אחרי המשבר הראשון, שימו לב. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, רפואה **תגיות:** Covid19, ארגון הבריאות העולמי, קורונה, שפעת --- ### [מסיכות בקורונה: האם הן דרושות לציבור הרחב? כן, אומרים המחקרים](https://e-pochonder.com/מגיפת-הקורונה-והשאלה-האם-מסיכות-דרושו/2020/04/29/כללי/) **Published:** אפריל 29, 2020 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** מאמר שמתמצת את העדויות המדעיות על היעילות של חבישת מסיכות על ידי הציבור במניעת התפשטות המגיפה שתורגם על ידי ד"ר מוטי חיימי **Content:** הגם שנראה שכל העולם נמצא באס"ק (אווירת סוף קורונה) הרי [שהמגיפה עוד כאן](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%92%d7%99%d7%99%d7%98%d7%a1/2020/04/25/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/). יחד עם היציאה ממדיניות ההרחקה החריפה, נוספו לחיינו הנחיות שונות, אחת מהן היא תוספת המסיכה על הפנים בשטחים ציבוריים. ההנחיה החדשה מעוררת דיון, ושאלה האם זה בכלל נדרש. ובכן, [ד"ר מוטי חיימי](https://twitter.com/mottiel7?s=20), מומחה ברפואת ילדים והמטואונקולוגיה בילדים, החליט לתרגם לעברית את מאמרם המקיף של פרופ' טרישה גרינהלג', אחת המומחיות הבכירות לרופאה ראשונית באנגליה וג'רמי הווארד שנותן תשובה ברורה וחד משמעית – מסיכות לכולם? כן!. [המאמר תורגם ](https://www.fast.ai/2020/04/13/masks-summary/)כבר למספר רב של שפות, והנה לפניכם התרגום לעברית. תודה לד"ר חיימי שאפשר לי לפרסם את התרגום. ועכשיו לעיקר. --- מבולבלים לגבי הצורך בחבישת מסיכות? כן, זה מסובך, אך לא כל כך מסובך כמו שחלק מהאנשים טוענים. בדקנו מה המדע אומר על כך, באמצעות הסקירות שבשני הלינקים הבאים: \[ובו 84 מקורות \] [Face Masks against COVID-19: An Evidence Review](http://up.fm/masks) [Face masks for the public during the covid-19 crisis](https://www.bmj.com/content/369/bmj.m1435) במאמר זה אנו מביאים סיכום של העדויות שהובאו בהם ואת הפרשנות שלנו למשמעות שלהן. #### האפידמיולוגיה של התפשטות מחלות: סביר שראיתם סרטוני וידאו של אבני דומינו ומלכודות עכברים, שבהם גורם אחד מעורר שרשרת תגובות ענקית. ככל שאבני הדומינו (או מלכודות העכברים) יותר קרובים זה לזה – כך הכאוס המתעורר גדול יותר. לכל מחלה זיהומית יש שיעור הדבקה (transmission rate – R0). במחלה עם שיעור הדבקה של 1.0 – כל אדם, בממוצע, יכול להדביק אדם אחד. מחלה ששיעור ההדבקה שלה קטן מ-1- תיעלם. לזן השפעת שגרם למגיפת השפעת הספרדית ב-1918 היה שיעור הדבקה של 1.8. שיעור ההדבקה של הווירוס שגורם ל- COVID-19 הוערך ע"י חוקרי האימפיריאל קולג' כ- 2.4, אבל חוקרים אחרים מעריכים שהוא אפילו גבוה יותר- 5.7. המשמעות היא, שללא נקיטת אמצעים להגבלת המחלה (כמו ריחוק חברתי, מסיכות), הווירוס הזה יתפשט ומהר. יתר על כן, חשוב להדגיש כי חולי ה- COVID-19 מאד מדבקים בימים הראשונים של המחלה (To et al. 2020; Zou et al. 2020; Bai et al. 2020; Zhang et al. 2020; Doremalen et al. 2020; Wei 2020,) , שבהם לרוב יש להם סימפטומים מעטים או שאין סימפטומים כלל. #### הפיזיקה של הטיפות והאירוסולים \[תרסיסים\] כאשר מישהו מדבר, טיפות זעירות יוצאות מפיו. אם הוא נגוע בזיהום, טיפות אלה מכילות חלקיקים של הווירוס. רק הטיפות הגדולות ביותר שורדות יותר מ- 0.1 שניות לפני שהן מתייבשות והופכות לגרעין טיפתי (Wells 1934; Duguid 1946; Morawska et al. 2009), שהוא פי 3-5 יותר קטן מהטיפה המקורית עצמה, אך עדין מכיל מעט חלקיקי ווירוס. המשמעות של תופעה זו היא שהרבה יותר קל לחסום את הטיפות בדיוק כשהן יוצאות מהפה (באמצעות מסיכות) , אז הן הרבה יותר גדולות, בהשוואה לחסימה שלהן כשהן מגיעות לפנים של האדם הבריא, שנמצא בקצה המסלול של הטיפות הללו. אבל זהו לא הפרט שעליו רוב החוקרים הסתכלו… #### מדע החומר של המסיכות בדיונים על היעילות של המסיכות, לעתים קרובות ניתן להניח כי מטרת המסיכה היא להגן על האדם שחובש את המסיכה, מאחר וזה מה שכל הרופאים למדו בבית הספר לרפואה. מסיכות מבד- אינן טובות למטרה זו (למרות שהן לא לגמרי בלתי יעילות). לצורך הגנה של 100%, חובש המסיכה זקוק למסיכה רפואית (עם סנן, רספירטור) מותאמת היטב, כמו ה- N95. ואולם, מסיכות בד , שנחבשות ע"י אדם שנדבק – מאד יעילות בהגנת האנשים שמסביב לאותו אדם! תופעה זו ידועה בשם "בקרת המקור" (source control), והיא זו שחשובה בדיון לגבי הצורך שהציבור ישים מסיכות. אם יש לך COVID-19, ואתה משתעל על מישהו ממרחק 8 אינץ' \[כ-20 ס"מ\] , חבישה של מסיכת בד (כותנה) – תפחית את כמות הווירוסים שאתה מעביר לאותו אדם פי 36 !!!, וזה אפילו יותר יעיל ממסיכה כירורגית. באופן מוזר, החוקרים שגילו את העובדה הזו, [מחשיבים הפחתה של פי 36](https://annals.org/aim/fullarticle/2764367/effectiveness-surgical-cotton-masks-blocking-sars-cov-2-controlled-comparison), כ"לא-יעילה". אנחנו לא מסכימים לכך. המשמעות היא שאתה תעביר רק 1/36 מכמות הווירוסים שהיית מעביר ללא השימוש במסיכה, ובכך הדבר מפחית את העומס הנגיפי, קרי כמות הנגיפים בדם (viral load), דבר שיוביל, קרוב לוודאי, לסיכוי נמוך יותר לזיהום, ולסימפטומים פחותים יותר במידה של הידבקות. #### המתמטיקה של ההעברה (הדבקה) מודל מתמטי שפותח ע"י הצוות שלנו, ונתמך ע"י מחקרים של אחרים (Yan et al. 2019)- מציע שאם רוב האנשים יחבשו מסיכות בחוץ (בציבור), שיעור ההעברה / ההדבקה (“effective R”) יהיה מתחת ל-1.0, דבר שיביא להפסקה מוחלטת בהפצת המחלה. המסיכה לא חייבת לחסום כל חלקיק ויראלי , אבל ככל שיותר חלקיקים ייחסמו- שיעור ההדבקה יהיה נמוך יותר. ![תרשים: ההשפעה של חבישת המסיכות על שיעור ההדבקה, לפי המודל](//i1.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/image1.png "image1 - e-פוכונדר")תרשים ההשפעה של חבישת המסיכות על שיעור ההדבקה לפי המודלעד כמה חבישת המסיכות הינה יעילה- תלויה ב-3 דברים, שניתן לראות בדיאגרמה הנ"ל: 1. עד כמה מסיכות חוסמות היטב את הווירוס (ה"יעילות" -efficacy, ציר אופקי), 2. מה שיעור האוכלוסייה שחובשת את המסיכה (adherence, ציר אנכי), 3. ושיעור ההדבקה של המחלה ( R0- הקוים השחורים שעל הגרף). האזור הכחול של הגרף – מייצג שיעור הדבקה מתחת ל-1.0, שזה מה שאנו צריכים להשיג כדי לחסל את המחלה. אם המסיכה חוסמת 100% מהחלקיקים (הקצה הימני הרחוק של התרשים), אפילו שיעורי היענות נמוכים (של האוכלוסייה)- יובילו להגבלת המחלה. אפילו אם המסיכות יחסמו שיעור נמוך בהרבה של חלקיקי הנגיף- עדין המחלה תוגבל ותושג עליה שליטה, אך רק בתנאי שרוב האנשים יחבשו מסיכות. #### המדע הפוליטי של חבישת המסיכות איך אפשר להביא לכך שכל או רוב האנשים יחבשו מסיכות? ובכן, אפשר לחנך אותם, ולשכנע אותם, אבל גישה יותר יעילה היא לדרוש מהם לחבוש מסיכה, או בנסיבות ספציפיות כמו בתחבורה ציבורית , או בזמן קניות בחנויות מזון, או אפילו בכל זמן שהייה מחוץ לבית. מחקר שנעשה על חיסונים (Bradford and Mandich 2015)- הראה שבתחומי שיפוט שבהם העמידו רף גבוה לשחרור מחיסונים- שיעורי ההתחסנות היו גבוהים יותר. בימים אלה נעשה שימוש באותה גישה בכדי להעלות את ההיענות לחבישת מסיכות, ותוצאות מוקדמות (Leffler et al. 2020) מרמזות שחוקים אלה יעילים בהגדלת ההיענות והאטת או עצירת ההתפשטות של נגיף הקורונה. #### **ניסויים בחבישת** מסיכות**: מלאכותיים וטבעיים** **ניסוי מלאכותי** הוא מצב שבו החוקר מחלק את האנשים (בדרך כלל באופן רנדומלי, שרירותי ומבוקר) לכאלה שיחבשו מסיכה, וכאלה שלא יחבשו מסיכה (קבוצת הביקורת). נכון להיום אין עדין מחקרים רנדומליים מבוקרים של חבישת מסיכות ע"י הציבור במחלת ה-COVID-19. מחקרים רנדומליים מבוקרים של חבישת מסיכות למניעת מחלות אחרות (כמו שפעת או שחפת)- נטו להראות אפקט קטן (תועלת לחבישת המסיכות), אך רבים מהם לא היו מובהקים סטטיסטית. ברוב המחקרים האלה, האנשים שסווגו לקבוצת חבישת המסיכות – לא חבשו את המסיכות שלהם כל הזמן. **ניסוי טבעי** מתרחש כאשר אנו חוקרים משהו שבאמת קורה- למשל, כאשר מדינה מציגה מדיניות של חבישת מסיכות. בדרום קוריאה, למשל, הייתה התפשטות מהירה בקהילה, שדמתה לזו שהייתה באיטליה בשבועות הראשונים. בהמשך, בסוף פברואר 2020, הממשלה סיפקה באופן סדיר מסיכות לכל אזרח. מאותה נקודה- הכל השתנה. בעוד שספירת המתים באיטליה עלתה לממדים מפחידים, בדרום קוריאה מספרי המתים החלו לרדת. בגרף הבא ניתן לראות את המקרים המדווחים בדרום קוריאה (באדום), ובאיטליה (בכחול). ראו מה קרה בתחילת חודש מרץ, כשהשימוש במסיכות החל לתת אותותיו. האנליזה הזו של דרום קוריאה- הודות ל- [Hyokon Zhiang](https://twitter.com/slowblogger),והתרשים- הודות ל- [Reshama Shaikh](https://twitter.com/reshamas). ![השוואה של מקרי COVID-19 בין קוריאה לאיטליה](//i1.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/coron-in-SK.png "coron-in-SK - e-פוכונדר")השוואה של מקרי COVID 19 בין קוריאה לאיטליהניסויים טבעיים אינם מושלמים מבחינה מדעית, מאחר ואין קבוצת ביקורת, כך שאנו לא יכולים להיות בטוחים שכל שינוי נובע בהכרח מהשימוש במסיכות. בכמה מדינות שבהן הומלץ על חבישת מסיכות, התרחשו באותו זמן גם אמצעים אחרים – כמו ריחוק חברתי קפדני, סגירת בתי ספר, וביטול אירועים ציבוריים. אפילו במקרים אלה, ניתן למצוא השוואות רלבנטיות. למשל, השכנות האירופאיות אוסטריה וצ'כיה החלו בדרישות של ריחוק חברתי באותו תאריך, אך צ'כיה בנוסף, החלה גם במדיניות של חבישת מסיכות מנדטורית (קיימת חובה לשאת מסיכות). באוסטריה – שיעור המקרים החדשים המשיך לעלות, בעוד שבצ'כיה- השיעור הזה השתטח. רק לאחר שאוסטריה הכניסה, מספר שבועות לאחר מכן, חוקים הקשורים לחבישת מסיכות – שיעורי המקרים החדשים בשתי המדינות הללו חזרו להיות דומים. ![השוואה של מקרי ה- COVID-19 בין צ'כיה ואוסטריה](//i1.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/04/czech-austria-Corona.png "czech-austria-Corona - e-פוכונדר")השוואה של מקרי ה COVID 19 בין צכיה ואוסטריהבנוסף, ובכל זמן שבהן השימוש במסיכות הוסדר באמצעות החוק, או שמסיכות סופקו לאזרחים- שיעורי המקרים החדשים ושיעורי התמותה- ירדו. #### המדע ההתנהגותי של חבישת מסיכות יש שטענו כי אם מכריחים (או מאד מעודדים) אנשים לחבוש מסיכות – יש סיכוי שזה יעודד התנהגות שנוטה לקחת יותר סיכונים (Brosseau et al. 2020), כמו למשל- יותר יציאה החוצה ופחות רחיצת ידיים, עם תוצאה סופית שלילית. אפקט כזה ניתן לראות בכמה ניסויים לגבי מסיכות. טענות דומות נשמעו בעבר לגבי אסטרטגיות של מניעת מחלת האיידס (Cassell et al. 2006; Rojas Castro, Delabre, and Molina 2019 ) ולגבי חוקים על חבישת קסדה באופנועים (Ouellet 2011). ואולם, מחקר- בעולם האמיתי שנעשה על הנושאים האלה – מצא שלמרות שחלק מהאנשים הגיבו בהתנהגות שנוטה לקחת יותר סיכונים, הרי שברמת האוכלוסייה- היה שיפור כללי בבטיחות ובאיכות החיים (Peng et al. 2017; Houston and Richardson 2007). #### הכלכלה של חבישת המסיכות אנליסטים כלכליים בודקים כמה יעלה לספק מסיכות, מה יהיה הערך (גם כלכלי וגם לא-כלכלי), ומה יהיה ההפסד הפוטנציאלי, במידה ואלה יסופקו. מחקרים כלכליים כאלה (Abaluck et al. 2020) מראים שכל מסיכה שנחבשת ע"י אדם אחד (שמחירה כמעט אפסי) – יכולה להביא ליתרונות כלכליים של אלפי דולרים ולהציל חיים רבים. #### האנתרופולוגיה של חבישת המסיכות חבישת מסיכות ע"י הציבור – נעשתה דבר נורמלי ושגרתי בהרבה מדינות אסיאתיות, הן מסיבות אישיות (להגן כנגד זיהום אויר), והן מסיבות קולקטיביות (כתוצאה ממגיפות ה-MERS וה-SARS). המסיכה שלי מגינה עליך, והמסיכה שלך- מגינה עליי. ואולם , ברוב המדינות הללו- הנורמה היא לחבוש מסיכה במידה ויש לך סימפטומים. רק בשבועות האחרונים, כשהמודעות להתפשטות אסימפטומטית עלתה ונעשתה מובנת יותר, חבישת המסיכות ללא קשר לסימפטומים, נעשתה שכיחה יותר. #### מסקנה למרות שלא כל העדויות מדעיות תומכות בחבישת מסיכות, רוב העדויות הללו מצביעות לאותו כיוון. ההערכהת העדויות הללו על ידינו מובילה אותנו למסקנה הברורה: שמרו את הטיפות שלכם לעצמכם- חבשו מסיכה. אפשר להכין מסיכה בבית ([make one at home](https://masks4all.co/)) – מטי-שירט, מטפחת, מגבת נייר, או סתם לעטוף את הפנים בצעיף או בנדנה. באופן אידאלי, רצוי להשתמש בבד ארוג בצפיפות, שעדין מאפשר לנשום דרכו. החוקרים ממליצים לכלול גם שכבה של מגבת נייר כפילטר חד פעמי. אפשר פשוט לשים אותו בין שתי שכבות הבד. אין שום הוכחה שהמסיכה צריכה להיות עשויה מחומר או אמצעי מיוחד בכדי להיות יעילה. אפשר לכבס את מסיכת הבד ולהשתמש בה שוב, בדיוק כמו שעושים עם טי-שירט. אם יסתבר שאתפ נושאים את וירוס הקורונה האנשים שאכפת לכם מהם ישמחו שאתם חובשים מסיכה. ולסיום הנה הדגמה קטנה מג'רמי על כיצד מסיכה מונעת הדבקה טיפטית. 1. Abaluck, Jason, Judith A. Chevalier, Nicholas A. Christakis, Howard Paul Forman, Edward H. Kaplan, Albert Ko, and Sten H. Vermund. 2020. “The Case for Universal Cloth Mask Adoption and Policies to Increase Supply of Medical Masks for Health Workers.” SSRN Scholarly Paper ID 3567438. Rochester, NY: Social Science Research Network. . 2. Bai, Yan, Lingsheng Yao, Tao Wei, Fei Tian, Dong-Yan Jin, Lijuan Chen, and Meiyun Wang. 2020. “Presumed Asymptomatic Carrier Transmission of Covid-19.” *Jama*. 3. Bradford, W David, and Anne Mandich. 2015. “Some State Vaccination Laws Contribute to Greater Exemption Rates and Disease Outbreaks in the United States.” *Health Affairs* 34 (8): 1383–90. 4. Brosseau, Lisa M., ScD, Margaret Sietsema, PhD Apr 01, and 2020. 2020. “COMMENTARY: Masks-for-All for COVID-19 Not Based on Sound Data.” *CIDRAP*. . 5. Cassell, Michael M, Daniel T Halperin, James D Shelton, and David Stanton. 2006. “Risk Compensation: The Achilles’ Heel of Innovations in Hiv Prevention?” *Bmj* 332 (7541): 605–7. 6. Doremalen, Neeltje van, Trenton Bushmaker, Dylan H. Morris, Myndi G. Holbrook, Amandine Gamble, Brandi N. Williamson, Azaibi Tamin, et al. 2020. “Aerosol and Surface Stability of SARS-CoV-2 as Compared with SARS-CoV-1.” *New England Journal of Medicine* 0 (0): null. . 7. Duguid, JP. 1946. “The Size and the Duration of Air-Carriage of Respiratory Droplets and Droplet-Nuclei.” *Epidemiology & Infection* 44 (6): 471–79. 8. Houston, David J, and Lilliard E Richardson. 2007. “Risk Compensation or Risk Reduction? Seatbelts, State Laws, and Traffic Fatalities.” *Social Science Quarterly* 88 (4): 913–36. 9. Leffler, Christopher, Edsel Ing, Craig A. McKeown, Dennis Pratt, and Andrzej Grzybowski. 2020. “Country-Wide Mortality from the Novel Coronavirus (COVID-19) Pandemic and Notes Regarding Mask Usage by the Public.” 10. Morawska, LJGR, GR Johnson, ZD Ristovski, Megan Hargreaves, K Mengersen, Steve Corbett, Christopher Yu Hang Chao, Yuguo Li, and David Katoshevski. 2009. “Size Distribution and Sites of Origin of Droplets Expelled from the Human Respiratory Tract During Expiratory Activities.” *Journal of Aerosol Science* 40 (3): 256–69. 11. Ouellet, James V. 2011. “Helmet Use and Risk Compensation in Motorcycle Accidents.” *Traffic Injury Prevention* 12 (1): 71–81. 12. Peng, Yinan, Namita Vaidya, Ramona Finnie, Jeffrey Reynolds, Cristian Dumitru, Gibril Njie, Randy Elder, et al. 2017. “Universal Motorcycle Helmet Laws to Reduce Injuries: A Community Guide Systematic Review.” *American Journal of Preventive Medicine* 52 (6): 820–32. 13. Rojas Castro, Daniela, Rosemary M Delabre, and Jean-Michel Molina. 2019. “Give Prep a Chance: Moving on from the ‘Risk Compensation’ Concept.” *Journal of the International AIDS Society* 22: e25351. 14. To, Kelvin Kai-Wang, Owen Tak-Yin Tsang, Wai-Shing Leung, Anthony Raymond Tam, Tak-Chiu Wu, David Christopher Lung, Cyril Chik-Yan Yip, et al. 2020. “Temporal profiles of viral load in posterior oropharyngeal saliva samples and serum antibody responses during infection by SARS-CoV-2: an observational cohort study.” *Lancet Infect. Dis.* 0 (0). . 15. Wei, Wycliffe E. 2020. “Presymptomatic Transmission of SARS-CoV-2 — Singapore, January 23–March 16, 2020.” *MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report* 69. . 16. Wells, WF. 1934. “On Air-Borne Infection: Study Ii. Droplets and Droplet Nuclei.” *American Journal of Epidemiology* 20 (3): 611–18. 17. Yan, Jing, Suvajyoti Guha, Prasanna Hariharan, and Matthew Myers. 2019. “Modeling the Effectiveness of Respiratory Protective Devices in Reducing Influenza Outbreak.” *Risk Analysis* 39 (3): 647–61. [https://doi.org/10.1111/risa.13181](https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/risa.13181). 18. Zhang, Juanjuan, Maria Litvinova, Wei Wang, Yan Wang, Xiaowei Deng, Xinghui Chen, Mei Li, et al. 2020. “Evolving Epidemiology and Transmission Dynamics of Coronavirus Disease 2019 Outside Hubei Province, China: A Descriptive and Modelling Study.” *The Lancet Infectious Diseases* 0 (0). . 19. Zou, Lirong, Feng Ruan, Mingxing Huang, Lijun Liang, Huitao Huang, Zhongsi Hong, Jianxiang Yu, et al. 2020. “SARS-CoV-2 Viral Load in Upper Respiratory Specimens of Infected Patients.” *New England Journal of Medicine* 382 (12): 1177–9. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה **תגיות:** ד"ר מוטי חיימי, מסיכות, קורונה --- ### [רגולציה : תוכנית הפעולה של ה-FDA לפיקוח על מכונות לומדות וחכמות](https://e-pochonder.com/תוכנית-הפעולה-של-ה-fda-לרגולציה-של-מכונות/2021/01/31/featured/) **Published:** ינואר 31, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** שבועות האחרונים פרסם ה-FDA (רשות המזון והתרופות) האמריקאי תוכנית פעולה בת 5 נקודות כצעד נוסף בדרכו למסגרת רגולציה מותאמת המאפשרת לתוכנות העושות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שכאלה לזכות באישור כמכשור רפואי וכן לאפשר להן לקדם ולעדכן באופן מהיר יותר את השיפור. **Content:** האיזון בין רגולציה לחדשנות הוא נושא מעניין ולא תמיד אינטואיטיבי. מצד אחד, באופן טבעי וכמעט הכרחי [המסגרות הרגולטוריות מפגרות אחר ההתפתחות הטכנולוגית](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94-fda-%d7%9c%d7%92%d7%91%d7%99-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a8/2014/06/24/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) ואינן יודעות להכיל אותן. מצד שני, בטח בעולמות הבריאות, כאשר בטיחות המטופל הנה קריטית, ללא מסגרות רגולטוריות מאוד קשה להשיק מוצרים המבקשים לעשות פעולה רפואית ולהצליח לומר עליה דבר מה משמעותי מבחינת יעילות ובטיחות. לכן, הצורך במסגרות רגולטוריות מתקדמות הנו כלי חשוב ביותר לשיפור הרפואה, ובטח בקידום חדשנות ברפואה – למשל שימוש בכלים של אינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה. [בשבועות האחרונים פרסם ה-FDA ](https://www.fda.gov/news-events/press-announcements/fda-releases-artificial-intelligencemachine-learning-action-plan)(רשות המזון והתרופות) האמריקאי [תוכנית](https://www.fda.gov/media/145022/download) פעולה בת 5 נקודות כצעד נוסף בדרכו למסגרת רגולציה מותאמת המאפשרת לתוכנות העושות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שכאלה לזכות באישור כמכשור רפואי וכן לאפשר להן לקדם ולעדכן באופן מהיר יותר את השיפור. #### איפה אנחנו נמצאים ומה חסר? ובכן, באופן עקרוני הפרדיגמה של [אישור מוצרים רפואיים](https://e-pochonder.com/%d7%94-fda-%d7%9e%d7%91%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%96%d7%93%d7%a7%d7%a7/2015/01/18/uncategorized/) (תרופות או מכשור רפואי) אומרת שהאישור ניתן מראש ועל בסיס הגדרות מאוד מפורטות. כל שינוי, שיפור, תוספת או עדכון חייבים לעבור במסלול אישור או עדכון מראש לפני הגעה לשוק. כאשר העדכון הוא מינורי – למשל שינוי בעיצוב האריזה, התהליך יכול להיות פשוט, אך כאשר השינוי יותר משמעותי הוא צריך לעבור אישור יותר משמעותי – למשל אינדיקציה חדשה, שינוי בטכנולוגיית הייצור ועוד. בעולם אישור מוצרים העושים שימוש בתוכנה התפיסה עד היום נשארה באופן בסיסי אותו דבר, רציתם לבצע עדכון תוכנה למכשור הרפואי שלכם, להוסיף לו יכולת או פיצ'ר, עליכם לאשר את העדכון, בעיקר על מנת לשמור על בטיחות המטופל ולראות שעדכון כזה לא יגרום נזק ואינו פוגם ברמת האיכות של המוצר. אז מה הבעיה? ובכן, זה לוקח זמן ובעידן הנוכחי, אפס, עשוי לעקב. למה? בגלל הרצון שלנו לתת למכונות ללמוד. עוד קצת הסבר. תוכנית הפעולה החדשה, מתייחסת לאיזור מאוד חדש והוא תוכנה כמכשור רפואי, קרי שתוכנה מקבלת אישור להגיד שהיא עושה פעולה עם אפקט מסוים, ערך מסוים ויכולה להגיד שהיא מטפלת במשהו והוכיחה את זה במגוון צורות על [בסיס הרגולציה](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%aa-%d7%94-fda-%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99/2013/09/24/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/). ה-FDA מפריד בין תוכנה שהיא המכשור הרפואי העצמו SaMD -Sofdware as Medical Device לבין תוכנה בתוך מכשיר רפואי – SiMD -Software in Medical Device. עכשיו בתוך היער הזה יש תוכנות העושות שימוש ב-AI אבל "סגור", קרי אלגוריתם שעושה חישובים שונים, מייצר המלצות, אך לא לומד ומשתפר תו"כ, ותוכנות שכן עושות את זה קרי מנצלות את הדאטה העובר בהם כדי להשתפר. הבעיה כאמור – כל שיפור דורש אישור. מה עושים? ובכן דרישת האישור היא לא הדבר היחיד, גם השאלה כיצד הגיעו למסקנה ולניבוי הזה, מה ההגדרות ואיך משקפים את זה בצורה ראויה וברורה למטופלים, וזה לא פשוט בכלל. לצורך כך הרשות פועלת מזה זמן על מנת לנסות ולגבש את הרגולציה הנדרשת, שמצד אחד תשמור על הבסיס של בטיחות, יעילות ואיכות, ומצד שני תאפשר קידום והתקדמות בקצב נכון וראוי. זאת בשל ההבנה שטמון פה פוטנציאל ענק לשיפור חיי המטפלים והמטופלים. אז איך עושים את זה? #### תוכנית פעולה, ואף תובנות של מטופלים כשותפים תוכנית הפעולה שפורסמה כעת היא למעשה המשך של פעילות שהחלה עוד ב-2019 עת הוציא ה-FDA מכתב ראשוני עם התפיסות שלו בעניין רגולציה של תוכנות העושות שימוש בלמידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית. המכתב קרא לכל השותפים בתחום להגיב ולהציע הצעות, ותוכנית הפעולה הנוכחית היא בעצם תגובה סדורה לסך כל ההצעות וההערות. ![תמונת השער של הוכנית הרגולציה שפרסם ה-FDA](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/01/FDAI.png "FDAI - e-פוכונדר")שער תוכנית העבודה של ה FDA ##### התוכנית החדשה כוללת 5 נקודות מרכזיות: 1.**ה-FDA יפרסם טיוטת תקנות** (שלרוב כשלעצמן הופכות לסטנדרט גם אם אינן מאושרות סופית) שיגדירו את התפיסה כי שינויים בתוכנה יאושרו על ידי היצרן על בסיס תוכנית מוסכמת מראש עם ה-FDA בה יוגדרו כל הצעדים והתנאים לשינוי ושיפור התוכנה, וכל עוד היצרן עומד בכך הוא לא צריך לפנות לרשות לאישור מראש. תוכנית השינויים תוגדר כך שהיא בעצם תסמן "מה" בתוכנה עובר שינוי בשל למידת האלגוריתם, והחלק השני יגדיר את ה"איך" האלגוריתם לומד וכיצד הוא שומר על בטיחות המטופלים בתהליך הזה. על פי התוכנית חברות הפיתוח היו מאוד מרוצות מהתהליך המוצע, הגם שיש עוד להגדיר אותו במלואו. 2\. **בניית תקנות GMLP (Good Machine learning Practices)**. ובכן זה נושא מעניין. בעצם מבקש ה-FDA להציג תקן איכות חדש לתוכנות שעושות שימוש בלמידת מכונה, המבוסס על התפיסה הרווחת בפארמה של GxP שזה מגוון רחב של תקנות המגדירות את תהליכי האיכות והבקרה של פיתוח, ייצור, שינוע ועוד של תרופות ומוצרים רפואיים. בעצם ה-FDA באמצעות התייעצות עם כל המומחים ובעלי העניין יגדיר מהם התהליכים המקובלים והטובים ביותר לפתח תוכנות שכאלה על מנת לשמור על פיתוח ראוי, נכון ובטיחותי. על פי התוכנית ישנן מגוון מסגרות ונסיונות בתחום ונראה כי הרשות תנסה לייצר תקן יותר הרמוני שיעשה סדר. 3\. **הרשות מבקשת לעשות פעילות לשיפור השקיפות של פעולת האלגוריתמים במגעים שלהם עם מטופלים**. בנוסף, גם להגדיר כיצד לתאר למטופלים את היתרונות, החסרונות והמטרות של התוכנה, בדומה למה שמוגדר העלון לצרכן בתרופות. נושא זה עלה בעקבות התייעצות של הרשות עם הוועדה המייעצת של ה-FDA המורכבת ממטופלים, זוהי ועדה מייעצת שהוקמה לפני כמה שנים ולראות שיש לה תפקיד מרכזי בתהליך הבניה של רגולציה הוא מאוד משמח וחשוב. הדרך שבה נוכל לתאר ולהסביר את פעולה המכונות הללו חשובה ביותר לבטיחות הציבור, לשקיפות ולאמון במוצרים הללו. תפיסה זו רואה בעצם את המטופל במרכז כמי שהמוצרים מפותחים עבורו ועל כן חייב לקבל את מה שמגיע לו, וגם לתרום לחשיבה כיצד לעשות זאת. 4\. **כיצד מונעים הטיות באלגוריתמים.** כאן ה-FDA יפעל לשיפור המדע בבסיס הבדיקות והאישור, והמסגרות של פיתוח אלגוריתמים על מנת למזער ולהקטין את ההטיות והבעיות שעלולות לעלות משימוש באלגוריתמים. ידוע כבר שאלגוריתמים מטמיעים בתוכם תפיסות חברתיות קיימות ועלולים לייצר אפליה או נזק בשל כך. כמו כן מבקשת הרשות לראות שהחישובים ומהסקנות של האלגוריתמים ניתנים להכללה, כך שיהיו אפקטיבים לכל סוגי המטופלים ושניתן יהיה לסמוך על דרך פעולתם. מדובר בנושא סבוך ומורכב והרשות מעורבת בפעילות מחקר יחד עם אוניברסיטת דרום קליפורניה (UCSF) ועוד גופים על מנת לפתח ולשפר את המדע בבסיס דברים אלו. 5\. **שימוש במידע מהעולם האמיתי לבקרה ושיפור המוצרים**. פעילות זו גם היא תהיה חלק מתפיסת הבקרה והרגולציה של מוצרי התוכנה והיא תסתכל על המוצר לאורך כל מחזור חייו ותשתמש במידע מהעולם האמיתי (Real-World Performance-RWP) על מנת לשמור על המוצר ולשפר אותו באחריות היצרנים. זה נושא שקיים וגדל היום גם במוצרים רפואיים נוספים, אבל אין ספק שבמוצרים מבוססי מידע מדובר בנושא קריטי, והרשות תפתח ותסייע בפיתוח כלים להשגת המטרה הזו. גם לתוכנית הפעולה הזו מבקש ה-FDA תגובות של הקהילה ומחזיקי העניין על מנת להמשיך ולשפר. הנחת העבודה של הרשות אומרת שבסוף שנה הבאה תפורסם טיוטת התקנות בתחום. זהו חלק מהמאמץ הגדול והמשמעותי של הרגולציה לאפשר כניסה נרחבת עוד יותר של כלי תוכנה לעולם הבריאות וככזה זהו מאמץ מבורך. אין ספק שלמידת מכונה ועוד אלו כלים קריטיים בשיפור הבריאות והתמודדות םע מצבים מורכבים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** AI, FDA, אינטליגנציה מלאכותית, רגולציה --- ### [טוויטר בימי כולירה](https://e-pochonder.com/טוויטר-בימי-כולירה/2012/07/17/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 17, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** זה לא מחקר ראשון מסוגו, ועדיין, העובדה שטוויטר הופך יותר ויותר לכלי אפידימיולוגי מצטיין היא מעניינת ויכולה להפוך את התגובה להתפרצויות של מחלות ליעילות יותר, וכך גם הדיווח מהם הוא בזמן אמת כמעט בעוד שהדיווחים של גורמים רשמיים מגיעים זמן ארוך לאחר מכן, מה שלא משאיר מה לעשות באמת. המחקר החדש, שהתפרסם בגיליון מיוחד של American Journal of Tropical Medicine and Hygiene לרגל שנתיים לרעידת האדמה בהאיטי, בדק את הדיווחים בכלי מדיה לא רשמיים כגון טוויטר ומדיה חברתית אודות כולירה והשווה אותם עם הנתונים הרשמיים. את הבדיקה ערכו החוקרים באמצעות כלי ניטור בשם [healthmap](http://www.healthmap.org) שאוסף מידע מאלפי מקורות מידע בזמן אמת ומאבד אותם לפי שמות של מחלות מדבקות ומספק פריסה גיאוגרפית של זיהומים בכל העולם. לטענת הכלי רמת הדיוק שלו היא מעל 90%. ![Healthmap](http://static.guim.co.uk/sys-images/Technology/Pix/pictures/2009/5/6/1241611094406/HealthMap-001.jpg "Healthmap") החוקרים אספו את המידע במשך 100 הימים הראשונים לאחר רעידת האדמה. התברר להם שהדיווחים במדיה החברתית ובמדיה הלא רשמית היו מדויקים ביותר גם מבחינה גיאגרפית וגם בהתאמה להתפשטות המחלה באופן גיאגרפי. ההבדל המרכזי בין הדיווחים הלא פורמאליים לפורמאלים, היה שבועיים, כן המידע הפורמאלי פורסם שבועיים מאוחר יותר, וכאשר מנסים להעריך במצב חירום מה צריך, שבועיים זה המון זמן. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=dvj0lYB7Wjc&feature=plcp\] החוקרים ממליצים להשתמש בטוויטר ובכלים המנתחים מידע לא פורמלי באופן משלים לכלים הקיימים על מנת להעריך את המצב במקרי חירום. במאמר שפורסם [בגארדיאן הבריטי](http://www.guardian.co.uk/global-development/2012/jan/12/haiti-twitter-tracked-cholera-outbreak) אודות המחקר, טען מי שמנהל את המאקב האפידמיולוגי בהאיטי שהמידע הלא פורמלי הוא מוטה גם ברמה הגיאגרפית וגם בגילאים בגלל הטייה של שימוש במדיה החברתית באמצעות עיתונאים הנמצאים בנקודות אורבניות, או בכלל משתמשים שנוטים להיות אורבניים יותר. מנגד טענה החוקרת הראשית רומי צ'ונרה שדברים אלו נלקחו בחשבון, ועדיין המידע יכול להיות אפקטיבי ביותר בהערכת סיכונים והיערכות להתפרצויות בזמן אמת. לפי החוקרים המחקר נהנה ממימון של קרן google.org והמרכז הלאומי לבריאות של ארה"ב ,הספריה הלאומית למדעים וקרן מחקרים למחלות זיהומיות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** american journal of tropical medicine and hygiene, healthmap, האיטי, זיהום, חוכמת ההמון, טוויטר, כולירה, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, רפואה 2.0 --- ### [i היא אות בריאה](https://e-pochonder.com/i-היא-אות-בריאה/2012/04/15/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 15, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** כבר כמה שנים שמדברים בתחילתה של כל שנה על כך שהשנה הבאה תהיה השנה של המובייל. השנה שבה הכל יהפוך להיות מובייל. ובכן, ככל הנראה בכל שנה יש יותר מובייל מהשנה מהקודמת לה, אבל לא נראה לי ששנה ספציפית תוגדר ככזו. כל מושג המוביליות נטמע בתוך מושג המחשב כך שלפעמים קצת קשה להבחין – זה הופך למעיין רצף שנמשך ממכשיר למכשיר באופן חלק, ואולי זו בעצם התורה עצמה – רצף – מהמחשב הנייח, למחשב הנייד, לטאבלט לסמארטפון והלאה לשעון? **טו מובייל אור נוט טו מובייל?** ההבטחות הכלליות לעניין שנת הסלולר וההניידות לא פסחו גם על תעשיית הבריאות, גם שם מדי יום מומצאות עוד ועוד אפליקציות ומערכות המבקשות להפוך את המכשיר הנייד לכלי עבודה רפואי. זה מתבקש שכן אנחנו נושאים את המכשיר לאורך כל שעות היום, ליתר דיוק על פי נתונים של[ go-globe.com](http://ansonalex.com/infographics/smartphone-usage-statistics-2012-infographic/) שמונים ותשעה אחוז מאיתנו עושים זאת. הסיבה הנוספת שהסמארטפון הוא מכשיר בריאותי קלאסי, היא יכולות הצילום, שמיעה ניווט ושידור שלו. כל אלה מאפשרים לו להיות מכשיר מצוין לבריאות. עם זאת, האם זה מה שאנשים רוצים, להיות במעקב יומיומי? כל היום לדעת מה קצב הלב? רמת הסוכר? ובכן, הנתונים כיום עדיין לא מעודדים – סקר שערכה Accenture מצא כי רק 8% מההרופאים מדווחים כי החולים שלהם משתמשים בכלים לניטור עצמי מרחוק. עם זאת בארצות הברית רבים יותר מקבלים גישה למידע הרפואי בתיק שלהם, כש-17% מהרופאים מדווחים על כך. עם זאת 25% מהרופאים האמריקאים מדווחים שהחולים מסתכלים במידע הרפואי הנגיש להם באופן סלולרי תוך כדי הפגישה עם הרופא. במדינות שאינם ארצות הברית והשתתפו בסקר, קרי קנדה, גרמניה, אוסטרליה, צרפת, אנגליה ספרד וסינגפור הנתונים היו נמוכים הרבה יותר. ההבדלים נובעים לטעמי גם ממבנה שונה של מערכות הבריאות והאחריות הגדולה יותר של החולה האמריקאי לתאם את הנתונים בין נותני השירותים השונים. שאלה מהותית עוד יותר, האם זה באמת ישפר את מצב מערכות הבריאות הקורסות בעולם כולו. מצד אחד האפשרות להשאיר אנשים בבית ולנטר אותם מרחוק, או שינטרו את עצמם יחסוך כספים רבים, מצד שני הארכת החיים של האוכלוסיה בעולם תוסיף עלויות למערכת, כך עולה מכתבה שפורסמה בימים האחרונים ברויטרס. אז האם המובייל יפרוץ, לטעמי כן, לפחות בחלקים מסוימים של מערכת הבריאות, יש לו יתרונות מובנים וברורים בסיוע לניהול תחלואה, ולמרות הארכת החיים הנגזרת מכך, האנושות לא תקצר חיי אדם במכוון. אספתי מגוון של אפליקציות מעניינות לסקירה עבורכם, יש עוד אינסוף… אבל אלו לבינתיים. **פופצ'ילה מסייע לאוטיסטים** פוצפילה הוא רובוט שפותח על מנת לסייע לילדים הסובלים מאוטיזם להבחין ברגשות. את זאת הוא משיג באמצעות סימנים לכל רגש – כאשר הוא שמח אוזניו זקורות, שהוא כועס עיניו מאדימות. בצורה זו הוא מסייע לאוטיסטים להבחים ברגשות. כעת, נוספת אפליקציה שנועדה לסייע לילדים להתמודד עם משימות יומיומיות. האפליקציה מסייעת לילדים ללמוד משימות כגון אמירת שלום, צחצוח שיניים ועוד. האפליקציה שומרת מידע על רמת ההצלחה של הילדים ומאפשרת לקבל דוחות לשימוש ההורים והמטפלים. בשלב זה מגוון הפעולות עדיין מצומצם אך בחברה היצרנית מפתחים עוד. **iGlucose** מכשיר קטן ושחור המאפשר לקבל את התוצאות ממדי הסוכר של מגוון רחב של חברות ולשדרן למערכת ניהול נוחה ולחלוק את התוצאות עם הרופא, בני משפחה ועוד. איי-גלוקוז אושר על ידי ה-FDA והחברה הודיעה שניתן לבצע הזמנות מוקדמות באמצעות אתרי האינטרנט שלה (המכשיר מיועד כרגע לארה"ב וקנדה בלבד). המכשיר מאפשר לייצר דוחות אישיים לפי צרכי המטפל והמטופל ואת כל זה ניתן לעשות באופן אוטומטי. [![איי גלוקוז](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/04/device-174x300.png "i glucose - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/04/device.png)איי גלוקוז**ניסויים קליניים באייפון** באנגליה פיתח המכון הלאומי לחקר הבריאות אפליקציית אייפון המאפשרת לרופאים, חוקרים וחולים לגעת על כל הניסויים הקליניים הנערכים במדינה בלחיצה. מדובר בכלי חשוב שיכול לאפשר לחולים למצוא ניסויים בתרופות שבשלב זה יקרות להם מדי, בעיקר חולי סרטן, וכן לרופאים לדעת מה נחקר באותה תקופה. במסגרת האפליקציה שגירסת אנרואיד שלה תצא גם בקרוב, ניתן למיין את הניסויים לפי מגון פילטרים לנוחות השימוש. **האסתמה שלי** אפליקציה המאפשרת לילדים ולהוריהם לסייע בניהול המחלה, פותחה על ידי שיתוף פעולה של עמותת האסתמה באנגליה, מרכז חדשנות וחינוך לבריאות מלונדון מאפשרת לחולים לנטר ותעד התקפים, פגישות עם הרופא, וכן מתחבר עם הטוויטר של העמותה ועמוד הפייסבוק שלה עבור מידע ועידוד. **אפליקציה לחולי לב** בית החולים האמריקאי מאיו קליניק הוא מהמאמצים הגדולים של טרנד הבריאות 2.0 והפך להיות שם דבר בתחום. כעת רופאים במרכז בודקים כיצד תשפיע אפליקציית איי פד שפיתחו לחולים שצריכים לעבור ניתוח לב על ההחלמה והתמודדות. מטרתה של האפליקציה לספר מידע ברור ונגיש שלא היה זמין לחולים על הפרוצדורה שהם הולכים לעבור. במסגרת זו האפליקציה מגדירה גם מה סביר להרגיש לאחר או לפני הניתוח, על מה רצוי לדווח ועוד.. בנוסף משמשת האפליקציה גם למעקב אחר החולה כאשר הוא עונה לשאלונים באפליקציה ומעבירים את המידע לצוות המטפל. חולים שהתנסו באפליקציה מעידים כי היא פשוטה לתפעול גם לכאלו שטכנולוגיה היא לא הקטע שלהם. \[youtube http://www.youtube.com/watch?v=xwRsRH1M9ds?rel=0&w=560&h=315\] **וגם סרטון באייפוד משפר הסכמה לתרומת איברים** זו לא אפליקציה, אבל זה מראה את הכוח של הניידות והיכולת לפגוש בנאדם בנקודה רלוונטית. מחקר חדש בפורסם ב-[Annals of Internal Medicine](http://www.annals.org/content/156/7/483.abstract?aimhp) מגלה כי סרטון בן חמש דקות שהוקרן על אייפוד בחדרי המתנה לקבלת רישיון נהיגה העלתה את הנכונות של אנשים לחתום על כרטיס תרומת איברים. על פי הנתונים 84% מאלה שצפו בסרטון הסכימו להפוך לתורמי איברים לעומת 72% מאלו שלא ראו את הסרטון. האפקט היה גדול יותר כאשר בדקו את המיעוט האפרואמריקאי – שם 76% מאלו שראו את הסרט הסכימו לעומת רק 54% מאלו שלא ראו את הסרטון. בסרטון ראו מגוון אנשים, ממגוון אתני, שהם בעצמם תומרי איברים או משפחות של אנשים שנפטרו בזמן שחיכו לתרומה. על פי החוקרים המאמצים שנעשו באמצעות פרסום סטנדרטי לא הביאו לתוצאות המצופות, ולכם הם חשבו שסרטון בנקודת זמן מהותית כמו העלייה על הכביש תסייע. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [2012, סיכום כל התחזיות. מה צפוי לקרות לרפואה ולטכנולוגיה?](https://e-pochonder.com/2012-סיכום-כל-התחזיות-מה-צפוי-לקרות-לרפוא/2011/12/29/רפואה-2-0/) **Published:** דצמבר 29, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** הנה אנחנו שתי דקות לפני שהשנה החדשה נפתחת, ותהיתי כיצד לציין את זה בבלוג. אז הנה אני אציג טרנד שלטעמי הוא אחד החשובים במדיה החברתית, וחשוב מאוד עבור חברות וארגונים הרוצים לפתח נוכחות במדיה החברתית, ובכלל – טרנד האוצרות. **מיוצר לאוצר** רבים מאיתנו רוצים לייצר תוכן, אך לא תמיד זה אפשרי וניתן למימוש במשאבים מוגבלים, רגולציה ומגבלות אחרות, ועל כן, וזה משהו שמאוד מתחזק במדיה החברתית ובכלל – אנחנו מציפים תוכנן תוכן איכותי של אחרים והופכים לבעלי ערך מתוך יכולת בחירה נכונה ולא יצירה נכונה. אז על מנת לסמן את 2012 אספתי בפניכם פוסטים ומיגע מעניין שהגיע אלי ממקורות שונים (רובם ככולם רשתות חברתיות) על התחזיות והטרנדים לשנה הבאה בעולם התוכן של בריאות, טכנולוגיה ומדיה חברתית…באופן שלא יפתיע אתכם. אז שימו לכם את הפוסט בפייבוריטס ותחזרו כל פעם לנקודה אחרת בתוכו ללמוד. ככה אני עושה. **7 תחזיות בתחום מערכות מידע ברפואה** של קהילת Practice fusion שהוא שירות חינמי המספק לרופאים בארצות את התיק הרפואי האלקטרוני שלהם. זוהי מהפיכה אדירה המתרחשת בארצות הברית – המעבר לתיקים רפואיים ממוחשבים, ובצידה יגיעו מהפכות שלמות על הדרך לנצל ושלכלל את המידע הרפואי הנאגר עלינו לטובתינו. 7 מומחים בולטים מסמנים מה יקרה ב-2012, ובין היתר מדברים – בום אפליקציות סלולריות המשתמשות במידע הדיגיטלי, שיפור תהליכים בשם יכולות דיגיטליות, ביג דאטה (היכולת לקחת כמויות מידע אסטרונומיות ולייצר מתוכן תובנות) ועוד.. לקריאה לחצו כאן בסרטון, החזון של מיקרוסופט ל-2012 https://www.youtube.com/watch?v=g9KE9c6nkJc **9 תחזיות על משמעות הדיגיטל** – הבלוג Health, Medical, and Science Updates מביא אותן אלינו בשם המרכז ללעתיד הדיגיטלי. בין היתר – עבודה הופכת לעניין של 24/7, המחשב השולחני מת יחי הטאבלט, E nuff already המתאר את העומס הדיגיטלי שאנו נקברים תחתיו, בעיית האמינות של התוכן ברשתות החברתיות, שינויים בהרגלי הצריכה, מותו של הפרינט ועוד..לקריאה לחצו כאן **13 תחזיות על בריאות** – מארק רייגן בעלים של משרד יחסי ציבור ומפעיל אתר מצוין של חדשות על בריאות ותקשורת מביא לנו את התחזיות שלו. הפרסום יעבור שינוי מהותי, 2012 תהיה שנת האפליקציות, גוגל פלוס הופך לעובדה, ירידה בתקציבי השיווק של בתי החולים בארה"ב ועוד.. לקריאה לחצו כאן האתר eWeek גם הוא חוטא בתחזיות ומדבר על ביג דאטה, על ווטסון של איי בי אם ועוד התפתחויות. לקריאה נוספת לחצו כאן לבסוף, PWC פירמת **רואי החשבון מהגדולות בעולם הוציאה אף היא דוח על 2012,** ושם היא מדברת על מדיה חברתית בבריאות כאחד הטרנדים המשמעותייים ל-2012. בסקר שערכה החברה נמצא כי 50% מהצרכנים האמרריקאים עשו שימוש במדיה החברתית לצרכי בריאות…וואו. לקריאה נוספת[ לחצו כאן](http://www.ama-assn.org/amednews/2011/12/12/bisd1213.htm) ובנימת סיכום אישית… יהיה מעניין! ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [כיצד חווים חולים כרוניים טלרפואה בזמן קורונה - מחקר](https://e-pochonder.com/כיצד-חווים-חולים-כרוניים-טלרפואה-בזמן/2021/02/21/featured/) **Published:** פברואר 21, 2021 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** טלרפואה והחוויה של מטופלים מתוך סקר בקרב חולים במחלות כרוניות ושימוש בטלרפואה שהתפרסם בירחון מדעי לחקר האינטרנט **Content:** [נהרות של מילים](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/2020/03/09/featured/) נכתבו בשנה האחרונה על הפריצה הגדולה של טלרפואה לחיינו, הבריאותיים. באופן טבעי, בשל הסיכון לחלות בקורוונה, ובשל הרצון לשמור על ההנחיות, וגם בשל העומס בבתי החולים ובמרפאות הוכנסה הטלרפואה ככלי משמעותי לגישור על הפער שנוצר בחוסר היכולת לפגוש את הרופא פנים אל פנים. אחת השאלות המעניינות לאור העליה היא איך זה נתפס בעיני המטופלים? ומה המשמעות של זה לטווח ארוך, אני מניח שנראה עוד הרבה מחקר בתחום, אבל בשבוע האחרון התפרסם [מחקר חדש ](https://www.jmir.org/2021/2/e23795/)בירחון Journal of Medical Internet Research ובו פירוט של סקר בקרב חולים במחלות כרוניות ושימוש בטלרפואה בזמן הקורונה, וזה מעניין אז הנה נולד לו פוסט. צריך לציין שבישראל שירותי טלרפואה היו חלק מהיצע השירותים של הקופות גם בשגרה אך גם כאן התרחב השירות והפך למשהו שהוא חלק מיומנו של כמעט כל רופא, ולא רק מוקדים ייעודיים מחוץ לשעות המרפאה. כמו כן שירותים כאלה הוכנסו ממש ללב הטיפול בקורורנה כדי להקל על הצוות הרפואי להבין מרחוק את מצבו של המטופל בתוך איזור הבידוד. נתון נוסף שאפשר לציין הוא שלאחר עליה חדה בשימוש בשירותי טלרפואה בארה"ב בסביבות מרץ אפריל שנה שעברה חלה התמתנות, אך עדיין שיעור המשתמשים עלה באופן משמעותי באופן יחסי ללפני הקורונה. הנתונים מארה"ב אבל לטעמי כמגמה נשמע סביר שזה כך בעוד מקומות. (ראו גרף) [![Statistic: Percentage of patient appointments conducted via telemedicine before, during, and after the COVID-19 pandemic as of April, 2020 | Statista](https://www.statista.com/graphic/1/1133920/telemedicine-and-covid-19-impact-us.jpg)](https://www.statista.com/statistics/1133920/telemedicine-and-covid-19-impact-us/) Find more statistics at [Statista](https://www.statista.com)#### נשים מרוצות יותר מגברים מפגישות טלרפואה הסקר שבבסיס המחקר הנוכחי נערך בחודש מאי 2020, והוא נערך כסקר אונליין בקרב 26 קהילות חולים הסובלים ממחלות כרוניות ונמצאות באתר Health Union. הסקר נשלח במייל ואף הופץ בקהילות עצמן. העונים היו חייבים להיות מארה"ב ומעל כיל 18 וסובלים מאחת מ-26 האבחנות הקשורות לקהילות הרלוונטיות. על הסקר ענו כ-2200 עונים ועונות (81% נשים). ויש לציין כי מדובר בקהילת אונליין כך שיש להניח שהעונים מראש מעט יותר דיגיטליים כאשר מסתכלים על הנתונים. הסקר בדק כמה נקודות – שימוש בשירותי טלרפואה, צרכי מידע ומקורות מידע על הקורונה וכן שביעות רצון מאלה בחתכים שונים. ככלל מתוך העונים לסקר 49% ענו שביצעו פעילות טלרפואה ב-4 החודשים שקדמו לסקר. עוד עלה מהסקר ש-45% מהנשאלים והנשאלות ענו כי דחו פגישה תקופתית עם הרופא ב-4 החודשים האחרונים. ו-37% ביטלו פגישות או בדיקות תקופתיות או מתכננים לעשות זאת בחודשים הקרובים. בתוך כך עולה מן הסקר שנשים משתמשות בטלרפואה יותר מגברים ( 50% מהנשים לעומת 43% מהגברים), כמו כן נמצא כי הכנסה והשכלה גבוהה יותר מנבאות שימוש גדול יותר בשירותי טלרפואה, כמו גם גיל נמוך יותר (59% מתחת לגיל 40, 54% בגילאי 40-55, ורק 45% מעל גיל 56). למרות הירידה עם הגיל אנחנו עדיין רואים מספרים נכבדים בגילאים המבוגרים. מבחינת סוגי תחלואה, אז אלו הסובלים מסיסטיק פיברוזיס (70%), אנקלוזינג ספונדליטיס (66%) ולופוס (67%) השתמשו יותר בשירותי טלרפואה באופן יחסי. כ-68% מאלו שעשו שימוש בטלרפואה הסכימו עם האמירה "היתה לי חוויה חיובית מהשימוש בטלרפואה" ו-39% הסכימו עם האמירה "המפגש אונליין היה טוב באותה מידה כמו מפגש פנים על פנים". 14% הסכימו עם האמירה "הטכנולוגיה היתה מסובכת לשימוש". ככלל שיעור שביעות הרצון הוא גבוה אם מסתכלים על הסך הכל וזה נתון חשוב. עם זאת חשוב לציין כי 43% מהעונים העדיפו לחזור לפגישות פנים מול פנים לאחר שיתאפשר. #### המגיפה הקפיצה את השימוש הקפיצה בשימוש בעת המגיפה גם היא ניכרת מהנתונים כאשר רק 9% מהעונים והעונות טענו שעשו שימוש בשירותי טלרפואה לפני מגיפת הקורונה. 40% מהעונים טענו כי החלו להשתמש או מתכננים להשתמש בשירותי טלרפואה בגלל הקורונה. חשוב לציין גם כי אלו שעשו שימוש בשירותי טלרפואה הרגישו שהם בסיכון גבוה יותר בשל הקורורנה מאשר אלה שלא עשו שימוש בשירותים הללו. בנוסף כ-35% טענו כי הרופא שלהם פנה אליהם כדי להציע ולדבר על טלרפואה. ![](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/02/d7285297a969bea499686d03612e252b.png "d7285297a969bea499686d03612e252b - e-פוכונדר")From the research Participant concerns among those who used telehealth and did not use telehealth *P*<05 #### תקשורת עם הצוות המטפל בתקופת הקורונה עוד עולה מן המחקר כי 72% מהמטופלים טענו שהיו בקשר עם הצוות הרפואי שלהם בנושא קורונה. ככלל 36% ענו כי הם פנו לרופא באמצעות תקשורת אלקטרונית (טלפון וכו'), 27% דיברו על פרסום מידע ופניה מצד הצוות הרפואי המטפל שלהם. מאלו שתקשרו באופן ישיר הרוב עשו זאת בטלפון, או באמצעות הפורטל של המוסד הרפואי שלהם, ולרוב דובר על נושאים הקשורים בטיפול בהם כמו שינוי או המשך מרשם וכדומה. אבל אנשי הצוות הרפואי אינם המקור היחיד. כאשר נשאלו לגבי מקורות מידע נוספים, 63% ענו שהם מקבלים מידע מהטלוויזיה, 58% מאתרי חדשות ברשת, 57% מאתרים ממשלתיים, 40% ציינו מנועי חיפוש כמקור מידע. ככלל 60% מהנשאלים ענו שהם בר חיפשו מידע בנושא הקורורנה או מתכננים לעשות זאת. כאשר נשאלו איזה סוג מידע הם הכי זקוקים לו, 52% ענו כי הם מחפשים מידע על כיצד הקורונה משפיעה על אנשים עם המצב הרפואי שלהם. 48% ציינו שירצו מידע מעודכן ומדויק על הוירוס. 24% ציינו כי ירצו לקבל תמיכה נפשית, ו-22% אמרו כי ישמחו לשיחה עם הרופא המטפל שלהם בנושא. 19% ציינו כי הם זקוקים לסיוע בצרכים בסיסיים כמו מזון ושכר דירה. 16% ציינו שאינם זקוקים למידע נוסף. #### אז מה אפשר ללמוד מזה? החוקרים טוענים כי ניתן לחשוב על כמה לקחים מרכזיים מהססטיסטיקה התיאורית שהם מציגים במחקר. יש לזכור שמדובר במחקר עם מגבלות כגון אחוז מענה נמוך יחסית, וכן רוב מוחלט של נשים במענה על הסקר, אך עדיין. 1. יש צורך באסטרטגיות משולבות למתן מענה למטופלים – גם אוף ליין וגם אונליין, כמו כן יש לנצל את היכולת לטיפול משולב בין בעלי מקצוע כדי לתת מענה לצרכים הנפשיים של המטופלים. 2. שווה להתייחס לקורונה בשיחות – חולים רבים רוצים להבין את ההשפעה על חולים כמותם והתייחסות כזו על ידי הרופאים בשיחות הטלרפואה יכולות לסייע. צריך לזכור שהמחקר נערך לפני זמן מה ויש אפשרות שזה ירד בהקשר הרחב, אך בטח ניתן להשליך על הצורך במידע על החיסונים וההשפעה שלהם על מטופלים כרוניים. 3. יש לנקוט בגישה יותר אקטיביסטית – כלומר לפנות אל המטופלים בערוצים הללו ולא רק לחכות, למרות שרבים לא עשו שימוש בכלים, נראה שגישה אקטיבית תגדיל את אחוז ההשתתפות ותוכל לגוון את ערוצי הטיפול ולהגיע לאוכלוסיות מוחלשות שיכול להיות שנשארות ללא מענה כלל (הימנעות משיחות אונליין בשילוב עם ביטול מפגשים). מבחינתי אחד בדברים החשובים הוא להמשיך ולחקור, המגיפה הזו עוד כאן וזו הזדמנות לשכלל את ערוצי האונליין לטיפול רפואי שכן בנתח רחב באוכלוסיה זה הופך לפיתרון קביל לגמרי והניסיון הנצבר יוכל לשפר את הנגישות ואת החויה גם למטופלים וגם למטפלים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי **תגיות:** טלרפואה, מחקר, מטופלים, רפואה דיגיטלית --- ### [כך תמנעו ממלכודת "החפץ המנצנץ" בטרנספורמציה דיגיטלית](https://e-pochonder.com/כך-תמנעו-ממלכודת-החפץ-המנצנץ-בטרנספו/2021/02/07/blog/) **Published:** פברואר 7, 2021 **Author:** אורי גורן **Content:** הפעם בבלוג שוב פוסט אורח. לפני כשנתיים וקצת הצטרפתי לצוות הדיגיטלי הגלובלי של טבע (אז הוא עוד לא היה גלובלי לגמרי) אותו מוביל [טימותי וויט, סגן נשיא ומנהל הדיגיטל המסחרי בטבע.](https://www.linkedin.com/in/tmwhite/) בשנים הלו עבדנו רבות עם המדינות של טבע על מנת לייצר תפיסה אסטרטגית ומפת דרכים שתסייע בטרנספורמציה דיגיטלית מסחרית של טבע. בתוך התהליכים הללו אנחנו משתמשים בכל מיני כלים על מנת לסייע בחשיבה ובמיקוד העסקי הנכון. שבוע שעבר [פרסם טים מאמר קצר ויעיל](https://pharma_marketing_europe.pharmatechoutlook.com/cxo-insights/avoiding-the--shiny-object--trap-of-digital-transformation-nwid-1416.html) על הכלים והנקודות המרכזיות בתהליך, וברשותו אני מתרגם את המאמר גם לעברית כי לטעמי אלו כלים מאוד יעילים בחשיבה האסטרטגית אודות טרנספורמציה דיגיטלית. ועכשיו לתרגום: טרנספורמציה דיגיטלית של התהליכים המסחריים בחברות מדעי החיים לוקה פעמים רבות בבעיית "החפץ המנצנץ". כל טרנד טכנולוגי חדש מוצא את דרכו, בסופו של דבר, למצגת של יועץ או להרצאה בכנס עם טענות חד-משמעיות: "הטרנד הזה ישנה לחלוטין את המודל העסקי של חברות התרופות". מנסיוני האישי לפחות, טרנספורמציה היא לרוב הרבה יותר עניין של יצירה והפעלה של העסק על בסיס יסודות חדשים ופחות חיפוש לא ממוקד אחר יתרון תחרותי באמצעות טכנולוגיה או יוזמה יחידה. ![טימותי וויט](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/02/tim-white.jpg "tim-white - e-פוכונדר")טימותי וויט מתוך פרופיל הלינקדאין אותם יסודות ותהליכים, כמו אימוץ אורח חיים בריא, הם לפעמים קשים להנעה אך לאחר זמן ותרגול הופכים לשגרה החדשה והתוצאות גם הן מתחילות להופיע. למרות שזו אינה רשימה ממצה של כל הנושאים אליהם יש להתייחס, הנה כמה יסודות ודרכי חשיבה המאפשרים לייצר ערך אמיתי לעסק בתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית. #### "זו מערכת יחסים לפני הכל" כל מודל עסקי ואסטרטגיה עסקית של חברות התרופות צריכים להיות מושתתים על יצירת מערכת יחסים מקצועית משמעותית עם הלקוחות. זו העבודה שנציגי מכירות של חברות התרופות עשו ועושים במשך שנים. בעולמות הדיגיטליים, זה הולך לאיבוד כאשר מתרכזים בשיגור הודעות מייל גנריות לרשימות תפוצה, או בביצוע אופטימיזציה של אחוזי ההמרה באמצעות טכנולוגיות ענן מתקדמות. תעשיית מדעי החיים צריכה ללמוד מתעשיות אחרות, החושבות באופן של מערכת יחסים עם הלקוח לפני הכל. יש לנצל טכנולוגיות וחשיבה דיגיטלית להתאמה של שירותי "עשה זאת בעצמך" ללקוח ומתן חווית לקוח אחידה וטובה בכל הערוצים , בכדי לייצר מערכת יחסים עם הלקוח בעת שיווק מוצרים. כאשר עושים זאת בצורה טובה, גישות אלה מאפשרות מודלים עסקיים יעילים יותר כמו גם ושיפור בחוויית הלקוח. לפני שמבצעים השקעה בטכנולוגיה/פרויקט דיגיטלי/ת חדש/ה שאלו את עצמם "האם זה יבנה מערכת יחסים וחוויות לקוח עדיפה לשני הצדדים?" אם אתם לא בטוחים עדיין, אולי כדאי שתחזרו שוב לשולחן השרטוטים. #### ארבעה מפתחות לתוכן מוצלח בטרנספורמציה דיגיטלית "תוכן הוא המלך/ה" זו אחת התובנות וההמלצות החשובות בפעילות דיגיטלית. עם זאת, מה שהמשפט הזה לא מסביר, הוא כיצד להמליך את התוכן, כלומר כיצד להפוך אותו למוצלח ומצליח. אחד המפתחות החשובים הוא לזכור את 4 המ'מים (The 4 E's): מרתק (Engaging), מרגש (Emotional), מהנה/משעשע (Entertaining), ומחנך/מלמד (Educational). חברות הפארמה נוטות ואף מתמחות ביצירת תוכן חינוכי, זה הבסיס. אך בעולם הדיגיטלי אם השירות או התוכן שלכם לא עונה על לפחות 2 מהמפתחות הללו, הלקוח יעזוב אותו ואתכם יחסית מהר. טכנולוגיה כאן אינה הפתרון, היא רק דרך לסייע, ולתמוך בתוכן. #### לחשוב מהעתיד להווה (Future Back) זה דיי פשוט להיתקע בחשיבה על הזמן הקרוב, כאשר נכנסים לתהליכי התכנון הסטנדרטיים בתאגידי הענק, ולשכוח להסתכל על מה יביא יותר ערך בטווח הארוך בטרנספורמציה דיגיטלית. אחת הדרכים להימנע מחשיבה קצרת טווח היא להשתמש קצת בחשיבה עתידנית. לנתח טרנדים נוכחיים בהתנהגות הצרכנים והטכנולוגיות שנמצאות בשימוש, להסתכל 3-5 שנים קדימה ולצייר תמונה מועדפת בדבר השאלה כיצד ייראה הארגון אם אנחנו רוצים לנצח במציאות העתידית החזויה. בתהליך הזה יש לזכור את שני העקרונות הראשונים שהוזכרו פה, ואז לחזור להווה ולהתחיל לתכנן מה צריך לעשות מחר בבוקר כדי להגיע אל התמונה הזו. מה שהתרגיל הזה נותן הם בעצם קריטריונים ברורים ועסקיים להחלטה מה מקדם אותי ליעד ומה לא, ובכך להימנע מטכנולוגיות נוצצות אך בלתי יעילות למטרה. ![מפת העתידים האפשריים בטרנספורמציה דיגיטלית](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2021/02/future.jpg "future - e-פוכונדר")From LinkedIn published by Janine Nalההתקדמות הטכנולוגית שנעשתה בעשור האחרון השפיעה באופן דרמטי על המודלים המסחריים בעשור האחרון, ובהתחשב בשנה האחרונה והדרמטית 2020, ההשפעה הטכנולוגית רק תגדל בשנים הבאות. דווקא בגלל זה חשוב עוד יותר לדעת להבדיל בין תפל לעיקר כאשר בוחרים אילו פעולות וטכנולוגיות תורמות לטרנספורמציה הדיגיטלית האמיתית של הארגון ואלו הם יותר חפצים מנצנצים שנחמד לרכוש אותם אבל אין להם ערך משמעותי. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, שונות **תגיות:** Business, Digital Pharmarketing, Digital transformation, Strategy, טרנספורמציה דיגיטלית, שיווק דיגיטלי --- ### [חברות התרופות מתכוונות להגדיל את נתח התקציב של השיווק הדיגיטלי ב-15% ב-2014](https://e-pochonder.com/חברות-התרופות-מתכוונות-להגדיל-את-נתח-ה/2014/03/22/כללי/) **Published:** מרץ 22, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** ביום חמישי האחרון נערך הכנס הראשון בישראל על [שיווק דיגיטלי עבור חברות התרופות](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9a-%d7%aa%d7%9e%d7%a0%d7%a2%d7%95-%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%a0%d7%a5-%d7%91%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95/2021/02/07/blog/) בשיתוף עם ארגון פארמה ישראל. לקראת הכנס ערכנו חברת Zeta Tools ואני סקר בקרב מנהלי שיווק בתעשיית התרופות בישראל. מטרת הסקר הייתה לאפיין את המגמות והכלים המרכזיים שבהם עושות שימוש חברות התרופות בשיווק הדיגיטלי לקהל הרחב והן לקהל המקצועית. [![pharmarketing](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/pharmarketingb-1024x236.png "pharmarketing - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/pharmarketingb.png)על פי הסקר עליו ענו כ-25 מנהלי שיווק ודיגיטל בתעשייה, בשנת 2013 חברות התרופות הוציאו כ-13% מתקציב השיווק שלהן על שיווק דיגיטלי לאנשי מקצוע ולקהל המטופלים, והכוונה היא להעלות את התקציב לכ-15% מתקציב השיווק בשנת 2014, עליה של 15% בתקציב השיווק לדיגיטל. נתונים אלה מצביעים על המקום בו נמצאת תעשיית התרופות, המתאפיינת בשיווק שנמצא תחת פיקוח ורגולציה כבדה וכן בשמרנות מסוימת. עוד עלה מן הסקר כי עוד עולה כי כלי השיווק הדיגיטלי המרכזי לאנשי מקצוע הוא הדיוור האלקטרוני, בעוד שלקהל הרחב מתמקדות החברות באתרים ופרסום באתרי תוכן ובריאות. מן הסקר עולה כי חברות התרופות עושות שימוש בשיטות פרסו, אך עדיין לא עברו ליצירת נוכחות ברשתות חברתיות, או נוכחות אחרת שהיא פחות חד כיוונית. להלן תוצאות הסקר. ``` עושים דיגיטל בריא - 2014 : מגמות וכיוונים בשיווק דיגיטלי בתחום הפארמה from rami yulzari ``` ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, שונות **תגיות:** e-pochonder, iPad, zeta tools, אורי גורן, אינטרנט, אפליקציה, בלוג, חברות תרופות, מדיה חברתית, סלולרי, פייסבוק, רופאים, רשתות חברתיות, שיווק דיגיטלי --- ### [Haven - מפלט הבריאות של באפט, בזוס ודיימון חושף טפח ומייצר שאלות](https://e-pochonder.com/מפלט-הבריאות-של-באפט-בזוס-ודיימון/2019/03/23/featured/) **Published:** מרץ 23, 2019 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** שילוב הכוחות באפט, בזוס ודיימון מקבל כותרות רבות מראיונות, אך הפעילות של Haven עדיין לא ברורה לאף אחד **Content:** בשנה האחרונה החלה אמזון לפעול ביתר שאת על מנת להיכנס אל עולם הבריאות באופן משמעותי. מדי כמה ימים יצאו ידיעות שונותעל תהליכים הקשורים בעולם הבריאות ופעילותה העניפה של אמזון. אחד המהלכים המעניינים יותר הוא הקמת השותפות, ללא מטרות רווח, של אמזון עם המשקיע האגדי, וורן באפט ובנק ההשקעות JP Morgan. השותפות שקיבלה את השם Haven – מפלט או מקלט. השותפות הוקמה במטרה מוצהרת להתמודד עם אתגרי הבריאות של המעסיקים בתשלום על שירותי בריאות, וכן על מנת להוריד את העלויות של תשלומים אלה. שלושת הגופים הללו, מהגדולים והעשירים בעולם, בחרו בד"ר אטול גוואנדה לעמוד בראש המיזם. גוואנדה הינו מוביל דעה ידוע בתחום הבריאות שכתב ספרים על הטיפול הרפואי, חוקר בכיר, וכן מהקולות הבולטים בדיון הפופלרי על בריאות בשנים האחרונות. עדיין אין לנו ידיעה ברורה מה עומד לקרות באמצעות Haven, למרות המידע שניתן באתר, שהוא דיי בסיסי, וקצת מובן מאליו. הארגון מתמקד בעיקר בטיפול הקהילתי, שיפור בזמינות השירותים, דאטה, בתי מרקחת והורדת מחירים. אך כעת מתייחס אחד השותפים למטרות של השותפות. וורן באפט, התראיין ליאהו על מנת להסביר קצת יותר. באפט מציין כי השותפות מציגה כוח רכישה גדול יחסית – כאשר שלושת השותפות מעסיקות קרוב למיליון עובדים. כמו כן שלושת המובילים הם מנכ"לים בעלי יכולות לעשות דברים. באפט מספר עוד כי במחקר שהם עשו בנושא זה, נראה כי יש התנגדות משמעותית של הגופים השונים להורדת העלויות, למרות שכולם מסכימים שיש להוריד את ההוצאה לבריאות. בגדול באפט מסביר שהמטרה היא לתת תמיכה [לד"ר גוואנדה](https://www.statnews.com/2019/03/06/atul-gawande-company-name-haven/) על מנת שהוא יוכל להציע מתן שירותי בריאות יעילים וטובים יותר, אך גם חווית מטופל משופרת, תוך שהם מורידים את העלויות. כאשר הוא מציין כי ההוצאה בארה"ב היא 18% מהתוצר, כאשר מדינות אחרות יודעות לעשות תוצאות יחסית זהות ב-5% הוצאה לאומית. עוד מסביר באפט שעדיין לא ברור כיצד ייעשה המהלך, אך ללא ספק יהיו נסיונות שנראה בהמשך השנה שייעשו על מנת לבדוק היתכנות של מחשבות שונות שמחזיק בראשו ד"ר גוואנדה. באפט מבהיר שאין כוונה לרכוש חברות במסגרת המיזם. בשאלה לגבי מחירי תרופות, מסביר באפט שאכן הממשל מנסה, אך מדובר בנושא סבוך עם הרבה תלות בין חלקים שונים במערכת. חשוב לציין שלאחרונה מונה מנהל קליני חדש לשותפות, [סנדהיה ראו](https://www.healthcarefinancenews.com/news/amazon-health-venture-haven-hires-dr-sandhya-rao-partners-vp-clinical-strategy), שלפני כן עבר בפרטנרס הלת' שהיא פעילות שהוקמה על ידי שני בתי החולים הגדולים בבוסטון, על מנת לשפר את הטיפול הבריאות תוך חיסכון בעלויות. יש לומר שזהו בדיוק הכיוון המדובר, ואין ספק שיש לכ חלק השכירתו של ראו. אולי ראו יודע יותר על הכיוון לפתרון של Haven כי למרות הראיון של באפט, עדיין יש ערפל יחסית גדול סביב הפעילות, והשאלה אם יש פיתרון כבר. #### Haven או בזוס מארק ברטולוני, המנכ"ל היוצא של אתנה, שנמכרה לרשת בתי המרחקת וחנויות הנוחות הענקית CVS, התראיין אף הוא ליאהו, לרגל יציאת ספרו החדש. בראיון מסביר ברטולוני כי הדבר המשמעותי ביותר לקביעת הבריאות של אדם, היא המיקוד שלו. קרי שהגורמים החברתיים, מעמדו הכלכלי, מקום מגוריו ועוד, הם אלו הקובעים את בריאותו. לטענתו רק 10% מהבריאות נקבע על ידי מהלכים קליניים וטיפול. שארית הבריאות, 30% נקבעים על ידי המבנה הגנטי של האדם. לפי תפיסתו זו החשיבות הגדולה של הפעילות הבריאותית של אמזון, אינה בהכרח Haven, אלא יודע הפיכת השירות הרפואי לכזה הניתן בענן על ידי בזוס. לדברין הרכישה של שירותי הפצת התרופות לבית, אינה מהלך מקרי, אלא רצון להעביר את מרבית הטיפול הרפואי הביתה. לטענתו העברת הטיפול והבריאות לבית המטופל תהווה שינוי דרמטי, תוריד את העלויות ותשפר משמעותית את היכולת לשמור על אנשים בריאים. כמובן, שכמו ציינתי קודם, בשלב הזה Haven היא הבטחה שעוד לא מומשה, ולכן כל ביקורת, או תמיכה מבוססת על תפיסה אישית של הכותב, ולא מבוססת על מידע או ידע מהותי. עם זאת אין ספק שהרצון הוא כנה ומשמעותי, ונקווה שנראה חדשנות משמעותית מהמיזם על מנת לשנות את מערכת הבריאות בארצות הברית. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, רפואה **תגיות:** Aetna, Haven, אטול גוואנדה, אמזון, באפט, בזוס --- ### [רשת רפואה - פייסבוק ככלי דיאגנוסטי](https://e-pochonder.com/רשת-רפואה-פייסבוק-ככלי-דיאגנוסטי/2012/09/14/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 14, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** See on Scoop.it – E-Pochindriac See on www.mednet.co.il ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [Digital Pharma East 2012: Uri Goren Shares Learnings from the Israeli Pharma Model](https://e-pochonder.com/digital-pharma-east-2012-uri-goren-shares-learnings-from-the-israeli-pharma-model/2012/11/28/רפואה-2-0/) **Published:** נובמבר 28, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** See on Scoop.it – E-Pochindriac [Uri](http://e-pochonder.com/about-me/) illustrates how — despite lack of DTC advertising, the enormous role of government, and extremely high levels of digital engagement throughout the country — Israeli pharma nonetheless remains slow to adopt the latest in digital health innovation See on [pixelsandpills.com](http://pixelsandpills.com/2012/11/28/digital-pharma-east-2012-uri-goren-shares-learnings-from-the-israeli-pharma-model/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [כנס מידע 2013](https://e-pochonder.com/כנס-מידע-2013/2013/03/16/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 16, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** See on Scoop.it – E-Pochindriac רשתות חברתיות ואפליקציות למכשירים "חכמים" מאפשרות כיום להמון לשתף, לתמוך וללמוד יותר על מצבו הרפואי ולרופאים להתעדכן לשתף ולהשפיע באופן מיידי. במהלך היום נבחן את השפעת "חוכמת ההמון" על ארבעת המרכיבים: חולים, רופאים, תעשיה ומחקר רפואי. נבדוק כיצד משפיעה הרשת על שיפור איכות חייו של צרכן הבריאות; כיצד משפיע המידע הרב שמצטבר מפרטים רבים (big data) על המחקר הרפואי; ההשפעה על התעשייה הפרמצבטית משפע המידע שמצטבר. האם התרופה שתרפא את מחלת הסרטן תימצא ע"י גורם שאינו רופא/חוקר? והשאלה המרכזית: כיצד תיראה רפואת העתיד לאור ההתפתחויות החברתיות והטכנולוגיות החדשות ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [יום בחיי אורי גורן, עצמאי](https://e-pochonder.com/יום-בחיי-אורי-גורן-עצמאי/2013/08/11/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 11, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** See on Scoop.it – E-Pochindriac ![](http://img.scoop.it/1-rgHmqUXHKvpQoOCdWYDjl72eJkfbmt4t8yenImKBXEejxNn4ZJNZ2ss5Ku7Cxt) > [אורי גורן](http://e-pochonder.com/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A8/), בן 37, גר במושב צור משה, נשוי למיכל ואב לשניים: ינון בן 5 ולעודד בן שישה שבועות. "עד לפי חצי שנה הייתי שכיר ובמשך 12 שנים עסקתי בתחום הייעוץ התקשורתי לחברות וארגונים בתחום הבריאות, בתפקיד האחרון דובר ומנהל דיגיטל של קבוצת ניאופרם. See on [blogs.haaretz.co.il](https://www.haaretz.co.il/blogs/sivanklingbail) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [הפוסט הכי חשוב שתקראו על חיסוני הפוליו](https://e-pochonder.com/הפוסט-הכי-חשוב-שתקראו-על-חיסוני-הפוליו/2013/08/12/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 12, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** See on Scoop.it – E-Pochindriac See on [realitybugs.me](http://realitybugs.me/2013/08/05/polio2/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [Slideshow: 8 pillboxes that connect to your phone | mobihealthnews](https://e-pochonder.com/slideshow-8-pillboxes-that-connect-to-your-phone-mobihealthnews/2013/03/17/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 17, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** See on Scoop.it – E-Pochindriac See on [mobihealthnews.com](http://mobihealthnews.com/20795/slideshow-8-pillboxes-that-connect-to-your-phone/?goback=.gde_2181454_member_222545012) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [בריאות זה לא משחק! כבר לא בטוח](https://e-pochonder.com/בריאות-זה-לא-משחק-כבר-לא-בטוח/2011/08/28/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 28, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** Gamification – אחד הטרנדים החשובים בעולם המחשוב, הרשת והסלולר בתקופה האחרונה מוצא את ביטויו גם בעולם הבריאות. האתר[ imedicalapps](http://www.imedicalapps.com/2011/08/2011-mobile-health-world-congress-gamification-health-care/) הגדיר את הטרנד כאחד הדברים החשובים בתחום הרפואה בסלולר, כפי שעלה מהכנס העולמי בתחום שהתקיים בחודש יולי בבוסטון. ובכן, בעולם רפואה, כמו תמיד, הדברים מתבטאים גם במחקר מדעי, והירחון המדעי הראשון לחקר הגיימיפיקציה והבריאות הושק לפני כחודש. הירחון שם לו למטרה לקדם את המחקר והפיתוח של תחום הגיימיפיקציה בבריאות. המגזין [ייקרא G4H](http://www.liebertpub.com/overview/games-for-health-journal/588/). **מהי גיימיפיקיציה** גיימיפיקציה היא תהליך חשוב המתרחש בעולם הרשת והסלולר, ומשפיע גם על עולם השיווק. בבסיס הרעיון עומד הרצון האנושי להישיגיות והשימוש בו כדי לייצר אינטראקציה ומעורבות גבוהה יותר. ניתן לומר זאת כך לגולש הממוצע: בוא תהיה יותר טוב ממישהו, תשיג יותר נקודות, לייקים, חברים. אחת הפלטפורמות שעושות את זה יפה, היא למשל הרשת החברתית[ פורסקוור ](https://foursquare.com/)שמכניסה את אלמנט "ראש העיר" והרצון לשמור או לגנוב את התואר, כמו גם צבירת נקודות ואפשרות לבחון מי המחברים השיג יותר נקודות. הרצון להשיג יותר נקודות ותארים מהחברים מחזיר את המשתמש לפלפטפורמה ומקדם אותו ב"משחק". גם התחרויות שמתנהלות על ידי מותגים ובכלל בפייסבוק מניעות רבים מאיתנו לפעולה, הרצון לנצח ולזכות בפרס מעמיק את ההתעסקות שלנו. חוסר הרצון שלנו לקבל פידבק שלילי מניע אותנו באופן משמעותי. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=1F-fK8QpP9Q&list=PL0A4C787C5E8FD809&index=7&feature=plpp\] הטרנד הזה מחלחל גם לעולם הבריאות ומשמש את המפתחים על מנת לנסות לקדם בריאות באמצעות משחק. אחת הדוגמאות הפופלריות היא החיבור של נייקיי ואייפון לריצה. **הומנה – מה לביטוח בריאות ולגיימינג** ישנן חברות רבות שמציאות פלטפורמות בריאות עם אלמנטים משמעותיים של גיימיפיקציה, אחת המרכזיות היא Humana (לא מפרשת רמדיה) שהיא חברה בעלת עסקים מגוונים ביותר בתחום הבריאות, בעיקרם ביטוחי בריאות שונים, ועסקים הקשורים. סגן נשיא החברה לחדשנות ושיווק נשא את הנאום המרכזי בקונגרס המובייל הלת' העולמי. בנאומו סיפר כי החברה עושה מאמצים על מנת לבדר באופן בריאותי ולשמור על את הבריאות כעניין מבדר. הומנה השיקה מגוון משחקים וכלים העושים שימוש באלמנטים של גיימיפיקציה. בין היתר השיקה הומנה פלטפורמה של משחקי וידאו לשיפור הבריאות, אחד מהם המתואר במצגת שמצורפת כאן – נועד לגרום לילדים ונערים להתחיל לבצע פעילות גופנית. **[The Horsepower challenge by Humana Overview](https://www.slideshare.net/ExergameFitness/the-horsepower-challenge-by-humana-overview "The Horsepower challenge by Humana Overview")**\[slideshare id=4529541&w=425&h=355&sc=no\] View more [presentations](http://www.slideshare.net/) from [Tommy Seilheime](https://www.slideshare.net/ExergameFitness) **רחוב סומסום בווי** חברת האחים וורנר אינטארקטיב השיקה לאחרונה משחק חדש המבוסס באופן מיוחד על סדרת תוכניות של רחוב סומסום המיועדות ללמד הרגלי בריאות כגון – היגיינה אישית, תזונה נכונה, פעילות גופנית, מנוחה והירגעות. המשחק שנקרא:Sesame Street: Ready, Set, Grover מאפשר מגוון משחקים, כגון אפשרות לילדים לצחצח את שיניו של סוס נחמד באמצעות הסטיק של הווי על מנת שילמדו לצחצח בוקר וערב. המשחק מפעיל את הילדים לריקוד ופעילות גופנית. בחלק של התזונה הילדים צריכים לחלק מזונות ספציפיים למפלצות ספציפיות, ובמזונות כמו חלב למשל, גרובר מציין כי חלב מסייע למלפצות לשמור על עצמות בריאות. בשלב מסוים ועל מנת להדגיש את נושא המנוחה, גרובר מבקש מהילדים להפסיק ולשתות מים. המשחק תוכנן כך שיוכל להיות משוחק גם על ידי ילדים קטנים, על ידי כך שעל מנת להפעיל את המשחק יש צורך רק בכפתור אחד בשלט של הווי. סך הכל יש במשחק 20 משחקונים וניתן לשחקם בנפרד או כעלילה רציפה. היו אס איי טודיי העניק למשחק 3.5 נקודות מתוך ארבע אפשריות. דוגמה נוספת לגיימינג, היא אפליקציית איי פון שמפותחת בימים אלה ובה משחקים לשיפור הבריאות במהלך החיים במשרד, כגון אפליקציה לסיוע בגמילה מעישון, כאשר בכל פעם שאדם מרמה, ומצהיר על כך, הוא סוטה מדרך הגמילה באפלקציה על ידי תוספת של קונוס כביש שחוסם את הדרך. האפליקציה מפתוחת על ידי חברת [מדולן](https://www.medullan.com/). **חזרה לאקדמיה** כפי שכבר ציינתי, ירחון חדש בא לעולם, והוא נועד לבחון את הטרנד בכלים מדעיים – בהם נבחנת האפקיטיביות של המשחקים, של העיצוב שלהם ושל דרכי הפעולה שלהם. הירחון מציג את עצמו כמי שיכסה באופן עקרוני את התחומים הבאים: - תזונה, ניהול משקל והשמנת יתר - רפואה מונעת, ניהול מחלות עצמי, והיענות לטיפול - תפקוד קוגניטיבי, נפשי והתנהגותי - תפקיד המשחק בקשר של הטיפול והבית – במערכות טיפול מרחוק מטרת הירחון היא בעיקר לבחון ולקדם את התחום, שאין ספק שבעולם כמו עולם הרפואה למחקר ולבדיקה תהיה חשיבות גבוהה, בייחוד לאור כוונת ה-FDA לאשר אפליקציות רפואיות. חשוב לציין גם [קורס אקדמי חדש](http://gamification.co/2011/08/08/a-gamification-mba-for-the-win-at-wharton/) שנפתח לתחום, במסגרתו ילמדו הסטודנטים באונ' וורטון את הקשר בין גיימינג לעסקים. מדובר ללא ספק בתעשייה אדירה בעלת פוטנציאל לפצח כמה מהקשיים המהותיים של עולם הבריאות בתחום שמירה על בריאות וקידום בריאות. גיימינג בשילוב קהילתיות, ותמיכה הדדית בין חברים יכולה להביא לעולמינו הקט פריצת דרך משמעותית בבריאותינו – כי מה יותר כיף ממשחק בו מנצחים את החבר הכי טוב, ואם זה גם משלב בריאות, זה כבר בונוס. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** Gamification, אונליין, אייפד, אייפון, אינטרנט, אפליקציה, בריאות, גיימיפיקציה, ילדים, מדיה חברתית, פייסבוק, רופאים, רפואה 2.0, תזונה בריאה --- ### [חווית המטופל ושיתוף המטופל זה לא אותו דבר - לקח מהכנס השנתי לאיכות ברפואה](https://e-pochonder.com/חווית-המטופל-ושיתוף-המטופל-זה-לא-אותו-ד/2020/01/03/featured/) **Published:** ינואר 3, 2020 **Author:** אורי גורן **Excerpt:**

בין חווית מטופל לשיתוף מטופלים

עם זאת, עדיין רואים זאת שהרבה מהפעילות של הגופים הללו מכוונת למטרה חשובה ביותר, והיא חווית המטופל במערכת. שיפור החוויה הוא אחד התוצאים החשובים של שיתוף מטופלים, אך ממש לא כל מהלך שמשפר שביעות רצון של מטופלים הוא מהלך המערב שיתוף שלהם.

**Content:** השבוע נערך בתל אביב [הכנס השנתי המרשים של החברה הישראלית לאיכות ברפואה ](https://storage.googleapis.com/forms-wizard_co_il_uploads/forms-wizard/149/ckeditor_assets/attachments/2896/ac5151739255e170baa36d1c0cbfb934de51e210.pdf)המובל מזה שנים על ידי פרופ' רן בליצר מנהל מכון המחקר של שרותי בריאות כללית והגב' מלי קושא, אחות ראשית וראש אגף סיעוד, מאוחדת. הכנס השנה עסק בשותפות במערכת הבריאות ושיתופי פעולה בין הגורמים והפרופסיות השונות. בשנים האחרונות הפך הכנס לאבן פינה להרבה מאוד תהליכים משמעותיים במערכת הבריאות. אחד הדגלים שהרימה החברה הוא – שיתוף מטופלים – שזה הישג משמעותי לקידום התפיסה במערכת. אני, כמי שחופר בנושא רבות ([כאן](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%92%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94/2014/05/07/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/), [כאן](http://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-2016-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96/2016/12/31/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/), [כאן ](http://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95-%d7%94%d7%93/2013/09/22/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/)ו-[כאן ](http://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%92%d7%99%d7%90-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8-%d7%91-103fm-%d7%a2%d7%9c-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%9f/2014/02/24/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/)למשל) מיד ניגשתי לאזור הפוסטרים המפואר שהוקדש לנושא. ממש התרגשתי מהמקום הנכבד. מעבר על רבים מהפוסטרים הראה כי יש עבדוה ברוכה במערכת, מרשימה מעמיקה ושיטתית. עם זאת עלתה גם בעיה – נראה כי יש בלבול בין שני מושגים, שקשורים אך שונים – חווית מטופל, ושיתוף מטופלים (או העצמת מטופלים). #### וקטור השיפור מרשים בשנים האחרונות מערכת הבריאות מדברת הרבה ועושה צעדים להשמת המטופל במרכז. כפי שאמרתי הכנס של החברה הישראלית לאיכות ברפואה הרים את הדגל כשאר נתן למטופלים לנהל מושבים, וגם השבוע נתן למטופלים להציג עבודות והרצאות במושבים השונים. משרד הבריאות הכניס בעמודי האש האסטרטגים שלו את "המטופל כאדם במרכז", איגוד רופאי המשפחה ביצע מספר התייעצויות עם מטופלים לגבי מדיניות והנחיות עתידיות בתחום כמו כן נעשה מהלך שיתוף מטופלים בבתי חולים פסיכיאטרים (כפי שסיפר היום, משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות) וכן [האפשרות למטופלים להגיש חוו"ד לסל הבריאות על תרופות](https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.7774891). בנוסף משרד הבריאות פתח אתר להתייעצויות עם הציבור באמצעות מערכת תובנות ושיתוף מטופלים ברבות מהוועדות המייעצות בתחומים שהמשרד כינס על מנת לעסוק במדיניות. כל אלה הם מהלכים מבורכים, והם לא קטנים כלל וכלל. אך הדרך עוד ארוכה. בפאנל מנכ"לי הקופות ברור היה שהדרך עודנה ארוכה והמנכ"לים רוצים שזה יקרה אך מבינים שזה דורש שינויים משמעותיים בדרך שבה המערכת מתוכננת, מתנהלת ומנוהלת. #### בין חווית מטופל לשיתוף מטופלים עם זאת, עדיין רואים זאת שהרבה מהפעילות של הגופים הללו מכוונת למטרה חשובה ביותר, והיא חווית המטופל במערכת. שיפור החוויה הוא אחד התוצאים החשובים של שיתוף מטופלים, אך ממש לא כל מהלך שמשפר שביעות רצון של מטופלים הוא מהלך המערב שיתוף שלהם. - ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_084946-576x1024.jpg "20200101_084946 - e-פוכונדר") - ![הכנה להרדמה מרחוק](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_085052-576x1024.jpg "20200101_085052 - e-פוכונדר") - ![חווית המטופל אחרי ניתוח](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_085954-576x1024.jpg "20200101_085954 - e-פוכונדר") - ![מטורינג לרופא בנושא סוכרת](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090003-576x1024.jpg "מטורינג לרופא בנושא סוכרת - e-פוכונדר") - ![מגיע לך מחלקה ראשונה - פוסטר בכנס](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090107-576x1024.jpg "מגיע לך מחלקה ראשונה - e-פוכונדר") - ![טיפול בבית בהפריה חוץ גופית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090118-576x1024.jpg "טיפול בבית בהפריה חוץ גופית - e-פוכונדר") - ![סדנה למטפל העיקרי בקשיש](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090159-576x1024.jpg "סדנה למטפל העיקרי בקשיש - e-פוכונדר") - ![ביקור אחוד ביבת חולים שניידר](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090402-576x1024.jpg "ביקור אחוד בבית חולים שניידר - e-פוכונדר") - ![העצמת מטופל ככלי לשיפור בשביעות רצון מטופל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090534-576x1024.jpg "העצמת מטופל ככלי לשיפור בשביעות רצון מטופל - e-פוכונדר") - ![ציפיות ושביעות רצון ברפואה משפחה - ב-20 שנה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090636-576x1024.jpg "ציפיות ושביעות רצון ברפואה משפחה - ב-20 שנה - e-פוכונדר") - ![תפיסת הטיפול הסיעודי באונקולוגיה ילדים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090716-576x1024.jpg "20200101_090716 - e-פוכונדר") - ![בית חוחלים שיקומי בית הדר - בואו נדבר על זה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090843-576x1024.jpg "שולחן עגול בואו נדבר על זה - e-פוכונדר") - ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090845-576x1024.jpg "- e-פוכונדר") - ![שליחת מסרונים למטופלי מלר"ד](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090900-576x1024.jpg "שליחת מסרונים למטופלי מלר"ד - e-פוכונדר") - ![קפלן - שיתוף מטופלים בכתיבת דפי מידע ונהלים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_090922-576x1024.jpg "שיתוף מטופלים בכתיבת דפי מידע ונהלים - e-פוכונדר") - ![מאוחדת - מטופל כחלק מצוות קבלת החלטות לידה שקטה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_091013-576x1024.jpg "שיתוף מטופלים - לידה שקטה - e-פוכונדר") - ![משה"ב - קידום שקיפות בין מטפל למטופל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_091045-576x1024.jpg "קידום שקיפות בין מטפל למטופל - e-פוכונדר") - ![פוסטר בית חולים סורוקה - שולחן עגול מחלקת ילדים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/20200101_091107-576x1024.jpg "שולחן עגול מחלקת ילדים - e-פוכונדר") מגוון פוסטרים מתוך כנס החברה הישראלית לאיכות ברפואה בתחום שיתוף המטופלוהיום בפוסטרים על שיתוף המטופל היו שלל יוזמות מבורכות, חשובות, המשפרות בהחלט את איכות הטיפול וכן את שביעות הרצון של המטופלים בתהליכים שחלקם מורכבים עד מאוד, אבל ברובם כאשר בוחנים את שיטת הפעולה, ואת החתומים על העבודה, המטופלים נעדרים. במקרים מסוימים עשו סקר בקרב מטופלים שזו שיטת שיטוף אך היא מוגבלת באופן יחסי, בחלק עשו פעילות לשיפור חווית המטופל על בסיס סקר צרכים של צוותים רפואיים, ומעטות העבודות שמטופלים היו חלק משמעותי מעיצוב התהליך או העשייה כפי שצויין בשיטת העבודה. ועדיין כל העבודות שכנו תחת הכותרת : שיתוף מטופלים, וזה לא נכון, אלו פעולות שברובם הם תהליכי שיפור חווית מטופל, אך שיתוף מטופלים אינו שם באופן מלא. לרוב, וזה ברור שיתוף מטופלים יוביל לחווית מטופל עדיפה ולשיפור בשביעות הרצון, אבל לא כל תוצאה של שיפור חווית המטופל היא שיתוף מטופלים. המושגים באנגלית מדברים על Patient Experience לעומת Patient Engagement ויותר מזה Patient Participation, הבלבול בהמשגה ובתהליכים המעורבים לא קיים אר בישראל, גם בחו"ל התחום מתפתח ויש מלא מושגי משנה הדרים בכפיפה אחת תחת הקטגוריות הללו וקטגוריות אחרות. מתוך אלו ההגדרה הסבירה ביותר לטעמי היא: **חווית המטופל** זוהי פעילות בה המטופל בעיקרו הוא פסיבי, הוא נא בתוך החוויה הטיפולית, חווית השירות שסביב הטיפול ובכלל מבלי שהוא קבע אותה, ומערובותו ברוב המשתנים שלה מועטה. שיפורה נעשה לרוב על ידי אחרים המנסים לתכנן "חווית משתמש" עבור כלקוח של המערכת. בעולם זה כלולים כל התהליכים הרבים של שיפור שירות שנעשו מבלי לשתף מטופלים באופן אמיתי בתהליך. אציין כי כל אלו חשובים מעין כמותם, ואין סיבה להפסיק את התהליכים הללו. ![מה המהות של רפואה משתפת על פי ד"ר דני סנדס](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/patients-garage.jpg "patients-garage - e-פוכונדר") **[שיתוף מטופלים](https://participatorymedicine.org/what-is-participatory-medicine/)**, או העצמת מטופלים, הינם תהליכים בהם המטופל הוא משתתף אקטיבי, תורם בכל שלבי התהליך, זה יכול להיות קשור לתהליכים טיפוליים, תהליכי שירות, שיפור תהליכי איכות במחלקה, מחקרים ועוד. בכל אחד מהפעולות המטופל הוא חלק מגיב, יוזם או חבר צוות הפעולה. פעילות כזו יכולה להיערך בקבוצות, יחידים, או בכל צורה. אלו לרוב תהליכים שמשפרים לאחר מכן את האיכות, התוצאים הטיפוליים וכמובן את חווית המטופל. בתחום של הטיפול הבדיד שיתוף מטופלים עובר דרך תהליכים של שיתוף בקבלת החלטות, זהו אולי "האטום" של שיתוף מטופלים, החלק היסודי ביותר במערכת, ויש שיאמרו גם המורכב ביותר. לשיתוף מטופלים יש מגוון רחב של אפשרויות ושיטות לבצע שיתוף מטופלים – מהדרכים היותר פשוטות כגון סקרים וקבוצות מיקוד, דרך סדנאות מאוטפות, מועצות מייעצות, צוותי עבודה משותפים, תרבות ארגונית ועוד. לכל אלו יש מתודולוגיות מובנות וניתן להשתמש בהן, ואף רצוי. כמו כן, מומלץ להיות קפדן בקיטלוג של הפעילות הזו, מכיוון ששיתוף מטופלים חווה גל חיובי אסור לנו שיקר הלו מה שקרה לטרנדים אחרים שהושחתו לצורכי תדמית (Pink wash, Green wash וכו). בארצות הברית למשל מדברים רבים מהאקטיביסטים בתחום על מושג הנקרא [Token Patient](https://blogs.bmj.com/bmj/2016/12/01/paul-buchanan-on-being-the-token-patient/) – זהו מושג המציין כי משתמשים בחולה "סמי מקצועי" כדי להגיד שהיה "ייצוג" או שיתוף מטופלים. לסיכום אומר שאני חושב שהתהליך שהתחיל וממשיך בכנס האיכות השנתי, הוא תהליך משמעותי, והביקורת שאולי נשמעת מפוסט זה נשמעת בעיקר מכיוון שאני יודע שניתן וצריך לשאוף ליותר ושהמובילים את הדרך הזו יכולים להרים את הרף עוד יותר. מטוב לטוב מאוד! ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי, רפואה **תגיות:** Participatory medicine, החברה הישראלית לאיכות, חווית המטופל, מטופלים, שיתוף מטופלים --- ### [לקחים דיגיטליים מהמילואים](https://e-pochonder.com/לקחים-דיגיטליים-מהמילואים/2011/11/27/שונות/) **Published:** נובמבר 27, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** בשבועות האחרונים שירתתי במילואים, והפעם המילואים היו קצת שונים. זה מעניין כי פעילות מבצעית לא היתה לנו יותר משנה, אבל הדברים הפעם היו שונים בתכלית, ואני מתכוון רק מהבחינה של העולם הדיגיטלי. אז הנה רשימת תובנות שעלו לי בזמן המילואים: 1\. לחלק מהאנשים פייסבוק זה כמו אופרות סבון, אתה מתחיל בלהגיד שאתה לא משתתף, לאחר מכן אתה מגלה בקיעות מפתיעה במתרחש. 2\. כמות המחשבים, סמארטפונים, מצלמות, תיעוד ופייסבוק זה משהו שלא ראיתי קודם. גם בהתייחסות של הצבא בפוסטרים – פעם זה היה "חייל שפר הופעתך" על שלט עץ, היום זו כרזה שמבקשת לסגור את הסלולר ונראית כמו פרסומת. 3\. אינטרנט סלולרי ללא ספק הולך לנצח את האינטרנט הנייח – הנוחות, הזמינות, האפשרות לבדוק כל דבר בגוגל (ולהכריע ויכוחים במילואים)…זה מדהים. 4\. פייסבוק חדר בחתך לא יאומן מבחינה סוציודמוגרפית והשימושים מגוונים ביותר – עבודה, דייטינג, משפחה, קשר עם אנשים מחו"ל, סתם כי לכולם יש. [![אורי גורן](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/11/377006_10150380135974821_524484820_8618729_319279927_n-150x150.jpg "אורי גורן במילואים - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/11/377006_10150380135974821_524484820_8618729_319279927_n.jpg)[אני](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9f-%d7%90%d7%99-%d7%a4%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a8/) במילואים גולש בפייסבוק 5\. אנחנו מתעדים את עצמנו לעייפה – דבר ראשון אנשים מצלמים. הפעם גם היתה מודעות רבה לביטחון שדה בתצלומים… 6\. צה"ל מאוד מושפע מאהוד ברק – כל שיחה מבקשים להוציא סוללות מהטלפונים. 7\. לי אישית אין ספק שלאייפד יהיה תפקיד בעתיד של מערך הלחימה בצה"ל. 8\. אני כביכול נחשב קיצוני בקשר שלי לסלולרי, אבל היו לא מעט מצבים במילואים הללו של מספר אנשים ישובים האחד ליד השני ולכל אחד מסך כזה או אחר. זהו, לקחים קצרים, אולי קצת לקוניים, אבל ללא ספק הרגשתי במילואים הללו את השינוי שמחוללת הטכנולוגיה והמדיה החברתית בישראל. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** iPad, אורי גורן, אייפון, אינטרנט, מילואים, סלולרי, פייסבוק --- ### [מה המשמעות: החברה שמבטיחה תרופה דיגיטלית נמצאת בקשיים משמעותיים](https://e-pochonder.com/מה-המשמעות-החברה-שמבטיחה-תרופה-דיגיטל/2019/12/28/בריאות-2-0/) **Published:** דצמבר 28, 2019 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** חברת הבריאות הדיגיטלית Proteus מתמודדת עם קשיים משמעותיים. מה המשמעות של של לעולם התרופות הדיגיטליות **Content:** במהלך החודש האחרון דיווחה[ רשת CNBC ](https://www.cnbc.com/2019/12/08/proteus-digital-struggles-to-raise-cash-after-1point5-billion-valuation.html) על כך שחברת Proteus Health נמצאת בקשיים. החברה שהבטיחה לעולם, שניתן להפוך כל כדור לכרטיס כניסה לעולם של רפואה דיגיטלית המספקת חוויה חדשנית, שיפור משמעותי בידע שלנו על היענות לתרופות והתחלה של פיתרון, לא הצליחה לסגור את סבב הגיוס האחרון שלה. בשיאה הוערך שוויה של החברה ב-1.5 מיליארד דולר. עלפי הדיווחים, [חברת התרופות Otsuka](https://www.otsuka.co.jp/en/) החליטה שלא להעביר את חלקה ובעקבותיה שאר המשקיעים החליטו שלא להיכנס לסבב שאמור היה להביא לחברה 100 מיליון דולר. בתוך כך דווח שהחברה השיגה מימון חירום של 5 מיליון דולר, ועל כן החליטה בשלב זה לא לפטר את העובדים. Proteus שהוקמה כבר ב-2001 היא אחת החברות הטכנולוגיות הראשונות שהחליטה לקחת ברצינות גמורה את הצורך לוודא שמטופלים לוקחים את התרופות שלהם, בעיה שגוררת הוצאה מיותרת של כ-300 מיליארד דולר למערכת הבריאות האמריקאית. בנוסף, הבטיחה החברה שפעולת הלקיחה הזו תעביר את המטופל ממימד שהוא כולו פיזי למימד נוסף, דיגיטלי בו הוא יוכל ללמוד בצורה חכמה יותר כיצד להתמודד עם הלקיחה ובכלל ללמוד ולעקוב אחר אלמנטים שונים של מחלתו והתנהגותו. #### מה יש ב-Proteus? הפלטפורמה הדיגיטלית החלה מצ'יפ קטן ביותר המכיל בעצם מינרלים שונים, שפותח על ידי החברה, שיכול להתווסף לכל כדור מבלי להפריע לפעילות הכדור, ובעת שהוא נוגע בנוזלי הקיבה הוא יודע לייצר גל חשמלי ייעודי לכדור שנקלט על ידי מדבקה ייעודית המוצמדת לגוף המטופל והיא בתורה שולחת את המידע לאפליקציה. המדבקה יודעת לאסוף עוד מידע אודות המטופל כגון צעדים, שינה, פעילות לבבית. בסוף הדרך המידע עובר לענן ושם לטענת החברה, באם המטופל מרשה, המידע עובר למטפלים הרפואיים ו/או בני המשפחה לצורך עיבוד ושימוש לצורך שיפור הטיפול. כל מי ששומע את הרעיון הזה כעניין עקרוני, יכול לראות שמדובר כביכול ב- Silver Bullet של עולם ההיענות לטיפול, בטח מבחינת טיפולים אוראליים, ושללא ספק מדובר בפריצת דרך משמעותית. ![הכדור ביד, מדבקה ואייפד עפ אליקציה על שולחן. וגם כוס מים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/12/ipad-pill-hand-1-580x500-1.jpg "ipad-pill-hand-1-580x500-1 - e-פוכונדר")כדור > מדבקה > אפליקציה החברה גם לא חסכה במחקרים מעמיקים, כל חלק בפלטפורמה אושר על ידי ה-FDA, ונעשו מחקרים במגוון תחומי תחלואה. כך למשל מצאה החברה שחולים שנחשבו עמידים לטיפול בלחץ דם, בעצם היו סרבני לקיחה. החברה פרסמה מחקרים גם בתחום המחלות הזיהומיות והיו לה גם פרסומים לגבי בטיחות הפלטפורמה עצמה. #### כמה תרופות כבר נמצאות בשוק? ההשקה הרועשת ביותר של Proteus נעשתה כאמור יחד עם חברת Otsuka בשנת 2017, כאשר השתיים הצליחו להשיג [אישור FDA לתרופה Abilify MyCite, ](https://www.fda.gov/news-events/press-announcements/fda-approves-pill-sensor-digitally-tracks-if-patients-have-ingested-their-medication)שהיא בעצם גרסה משודרגת לתרופה Abilify שנועדה לטיפול בחולי סכיזופרניה, והפרעה בי פולארית. מטופלים אלה סובלים מאחוזי היענות נמוכים ביותר, ולכן יש היגיון בשיפור היכולת לנטר את ההיענות של המטופלים הללו. עם זאת ההשקה גררה א[חריה דיונים לא פשוטים ](https://www.nature.com/articles/s41928-019-0299-x)על המשמעות של המעקב הזה מבחינת המטופלים ופרטיותם. כולל שאלות משמעותיות עד כמה ניתן לאכוף היענות בצורה זו, וכן להיכן זורם כל המידע אודות האדם ומי יוכל לעשות בו שימוש. החרדה לפרטיות, והשאלות האתיות גרמו למבול של מאמרים וכן לרופאים ופעילים שונים להתנגד לכדור. לבסוף יש לציין כי מחיר התרופה הדיגיטלית נקבע לפי 80 מהתרופה הגנרית (1650 לעומת 20 דולר) וכן [מחקרים שפורסמו לאחר ההשקה לא מצאו תועלת קלינית משמעותית](https://www.businessinsider.com/abilify-mycite-smart-pill-lacks-evidence-of-benefits-2019-7). יש להניח שכל אלה לא הקלו על החברה. יש לציין כי נתוני מכירות לתרופה עצמה לא הצלחתי למצוא, אך המאמרים אינם אופטימיים סביבה. בנוסף לטיפול הזה הושקה גם כימותרפיה בתוספת העולם הדיגיטלי כחלק מהניסיון לשפר את ההיענות לתוכנית הטיפול הכימותרפית שתילקח בבית ולא בבית החולים. בניגוד לתרופה שהושקה עם Otsuka כאן מדובר במעין מעטפת שבתוכה שוכן הכדור והמעטפת מכילה את החומרים הנדרשים לייצר את הפעילות החשמלית. לאור העובדה כי זו רק מעטפת לא היה צורך באישור FDA ולכן ההשקה היתה יותר מהירה, ועלות הטיפול למטופל זהה לזו שאינה כוללת את המעטפת הדיגיטלית. גם כאן לא ברור מה הערך הכלכלי של שיתוף הפעולה והמוצר הזה. יצוין, כי בכמה מקומות צוין שהחברה השיקה כבר 40 תרופות דיגיטליות, עם זאת מאוד קשה למצוא תימוכין לטענה זו, בטח שלא בקרב ההודעות של החברה, מה שמוריד מאמינות הטענות הללו. כל אלה מוכיחים את הקושי הרבה של חברות להטמיע חידושים דיגיטליים שכאלה, ויותר מכך להראות כי יש ערך קליני עודף לתוספת הדיגיטלית. #### האם הכישלון ישבור את הגל? אם אכן תגיע Proteus לסוף דרכה, גם אם לא כעת, המשבר אליו היא נכנסה צריך לפתוח שאלות משמעותיות לגבי היכולת של טכנולוגיות דיגיטליות לשנות באמת את התוצאים והמציאות של הטיפול התרופתי. וכן את המודלים השונים של שיתוף הפעולה בין חברות טכנולוגיה וחברות תרופות. ישנם מודלים שונים, אך המודל המסחרי נראה לאור הקשיים הללו, כמורכב יותר וכזה הדורש אולי חשיבה מחדש. לטעמי אין ספק שהערך הקליני חייב לבוא בבסיס הערך המסחרי, אם תוספות טכנולוגיות לא משנות באופן משמעותי את התוצאה הקלינית למטופל, הרי שיהיה קשה מאוד לשכנע את המבטחים, המטפלים והמטופלים לשלם יותר, או לשלם בכלל. בנוסף, חייבות חברות הטכנולוגיה להתמודד עם השאלות הנוגעות לפרטיות המטופלים שמתחדדות עד מאוד בעולם התוכן הרפואי שהוא רגיש מאין כמותו. המחשבה על הבעיות הקשות שבאות עם הידע המוגבר עלינו ברמה רפואית, הן מבחינת עלות ביטוחית, כיסוייים שונים, ואפילו קבלה לעבודה מלחיצים את המשתמשים ומניעים אותם להתרחק. על כן מודל המידע ומהשימושים חייב להיות מאוד מאוד הדוק וברור. השנה הזו, הביאה עמה עוד [עסקה שהתפרקה כאשר חברת סנדוז](https://www.fiercebiotech.com/medtech/novartis-sandoz-drops-out-prescription-app-deal-pear-therapeutics) החילטה לנטוש את שיתוף הפעולה המסחרי שלה עם חברת Pear Therapeutics למכירת הפלטפורמה הטכנולוגית שלה לטיפול בהתמכרויות. [המנכ"ל הנכנס של סנדוז הסביר ](https://www.fiercepharma.com/pharma/novartis-sandoz-unashamed-generics-focus-aiming-for-teva-s-top-spot-ceo)מאוחר יותר בראיון כי הצעד נבע בעיקר מהרצון של החברה להתמקד ביסודות העסקיים של סנדוז, תרופות גנריות. התפרקות העסקה מראה שוב, כי שיתופי הפעולה הללו אינם ברורים מאליהם. נקווה כי ככל שהזמן יעבור השוק יתבגר וימצא את דרכו לערך משמעותי עבור מערכת הבריאות, ממנו ייגזרו גם שיתופי פעולה יותר נכונים לכל הצדדים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** Proteus health, היענות לטיפול, חברות תרופות, תרופות דיגיטליות --- ### [דוח חברת המחקר IMS: חברת התרופות חייבות להעמיק פעילותן ברשתות החברתיות](https://e-pochonder.com/דוח-חברות-המחקר-ims-חברת-התרופות-חייבות-ל/2014/01/22/כללי/) **Published:** ינואר 22, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** חברת המחקר הגלובלית IMS פרסמה בתזמון יחסית מרשים (בצמוד להודעת ה-FDA על הנחיות לפעילות שכזו) דוח חדש על פעילות חברות התרופות ברשתות החברתיות. מן הדוח הנקרא: *Engaging Patients through Social Media* עולה תמונה שאינה מפתיעה את העוסקים בעניין, אך בהחלט מצביעה על הפער הגדול בין יצרני התרופות ליצרני מוצרים אחרים בפעילות במדיה החברתית. על פי הדוח למחצית מ-50 החברות היצרניות הגדולות בעולם יש ערוץ שלהן באחת מהרשתות החברתיות : פייסבוק, יוטיוב וטוויטר. עם זאת רק ל-10 מתוכן יש ערוץ פעיל בכל שלוש הרשתות. עורכי הדוח קוראים לחברות להתעורר ולהגביר ולהעמיק את פעילותן ברשתות החברתיות. IMS הנה חברת מחקר המתמקדת בין היתר בעול הבריאות ומבצעת בו מגוון מחקרים, כאשר המפורסמים שבמחקריה הם אלה הדומים בעיקרם למחקרי נילסן לעולם התרופות, קרי הערכת היקף מכירות ונתחי שוק של תרופות. החברה נחשבת למקור מידע אדיר לשוק התרופות, והייתה נוכחת באופן משמעותי בישראל עד לפני כמה שנים אז החליטה להפסיק ולעשות מוניטורינג של נתוני מכירת התרופות בישראל. על מנת לבנות את הדוח עקבה החברה אחר הפעילות של החברות ברשתות שצוינו ומעלה ויצרה 3 מדדים על מנת להעריך את רמת הפעילות ועומק הפעילות. המדד הראשון הוא כיסוי (Reach) קרי לכמה חשיפה הגיעו הערוצים – כמה אנשים נחשפו לערוץ שחושב על ידי מספר הלייקים, תגובות ושיתופים. השני הוא רלוונטיות (Relevance) שנמדדה על בסיס כמות השיתופים של תוכן שמוצאו מהעמודים. השלישי הוא מערכות יחסים (Relationship) המבוסס על כמות האינטראקציות סביב נושא ספציפי. על בסיס שלושת המדדים הללו דורגו החברות השונות. http://www.youtube.com/watch?v=MfA11HcnVpU&list=PL8-vak4dwPlDGgc\_NmVKz27-ugJnn3iTN&feature=share **ואלו הממצאים המרכזיים שנמצאו במחקר, כך על פי IMS:** 1\. 23 מתוך 50 החברות הגדולות בעולם פעילות ברמה זו או אחרת במדיה החברתית. מרבית החברות משתמשות במדיה חברתית יותר כמגפון ופחות ככלי לשיחה עם המטופלים. הם בעיקר מפרסמות נושאים ככלי הפצה. דווקא החברות הקטנות יותר, באופן יחסי, ואלו שעוסקות גם במוצרי צריכה בריאותיים מבצעות יותר שיח עם הגולשים ויותר אינטראקציה. על פי המדדים שצוינו מעלה במקום הראשון בין החברות דורגה ג'ונסון&גונסון עם ציון משולב של 70. הפער בינה לבין האחרים משמעותית כי ה-9 הנוספות בעשרת המקומות הראשונים השיגו ציונים שנעים בין 9-25 בלבד. עוד מציינים ב-IMS כי החברות בגודל בינוני כגון בורינגר אינגלהיים, UCB ונובו נורדיסק עושות עבודה טובה לפחות אם לא יותר מחברות התרופות הגדולות יותר. [![דירוג חברות תרופות במדיה חברתית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/Social_Media_Indices_28.jpg "Social_Media_Indices_28 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/Social_Media_Indices_28.jpg)דירוג החברות מתוך מחקר Engaging Patients through Social Media של IMS2\. **הרגולטור פעיל יותר מהחברות –** אחד הדברים המעניינים שנמצאו הם שדווקא הסוכנויות שאחראית על הרגולציה של התרופות פועלות ברשתות החברתיות באופן נרחב ומוצלח הרבה יותר מחברת התרופות. ה-FDA פעיל במגוון ערוצים כאשר [ערוץ הפייסבוק שלו פעיל במיוחד](https://www.facebook.com/FDA). הרשות האירופאית לרגולציה על תרופות ה-EMA פעילה ביותר בטוויטר והשיגה ציונים משמעותיים במדדים השונים. מכאן למדים ב-IMS שהרגולטורים הבינו באופן מלא את החשיבות של ערוצי התקשורת הללו. גם בישראל ניתן לציין כי למשרד הבריאות עמוד פייסבוק פעיל ושוקק. http://www.youtube.com/watch?v=TP5M5NvlPww&feature=share&list=PL8-vak4dwPlDGgc\_NmVKz27-ugJnn3iTN&index=5 3\. **וויקפדיה** – מסתבר שהוויקיפדיה הוא המקור החשוב והמבוקר ביותר על ידי מטופלים ורופאים בנושא מידע בריאותי. על פי נתוני IMS נמצא כי בשנה האחרונה נספרו 1.9 מיליון ביקורים ב-100 הערכים הבריאותיים המובילים באנגלית. נמצא עוד כי דווקא במחלות נדירות בהם מקורות המידע מוגבלים זוהתה פעילות גבוה יותר. החוקרים בדקו 50 עמודים מרכזיים על מחלות ומצאו קשר משמעותי בין הביקורים בדפי הוויקיפדיה לבין הצריכה של תרופות, כאשר ברור כי הכניסה לוויקיפדיה היא חלק ממסעו של החולה אל הטיפול. עוד נמצא כי אלו עמודים הזוכים לעדכונים שוטפים לרוב מפוקחים על ידי קבוצות פורמליות ובלתי פורמליות והשינויים נעשו במידע הרלוונטי מאוד לצרכן. http://www.youtube.com/watch?v=zumRLPDmLhc&feature=share&list=PL8-vak4dwPlDGgc\_NmVKz27-ugJnn3iTN&index=4 4\. **הגיל קובע** – ב-IMS מצאו כי הגיל הוא המשתנה המכריע וכמעט היחיד בצורה שבה אנשים נכנסים למקורות מידע ברשת לפני טיפול. להשכלה, מין והכנסה לא היתה השפעה משמעותית על ההתנהגות. על פי הדוח נמצא כי בעוד אצל צעירים עד גיל 50 נעשה מחקר משמעותי טרם מתחילים לקחת את הטיפול, הרי שבקרב בני 50 ומעלה הנטייה היא להתחיל את הטיפול בטרם עושים חיפוש ומחקר במידע אינטרנטי. לדברי החברה המשתנה הזה יימוג ככל שדור ה-Y יתבגר. להורדת נתונים וטבלאות שונות מהמחקר לחצו כאן ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** e-pochonder, IMS, אורי גורן, ויקיפדיה, חברות תרופות, חולים, טוויטר, יוטיוב, מדיה חברתית, פייסבוק, רופאים --- ### [שני הסנטים שלי בעניין משרד הבריאות, פוליו ומדיה חברתית](https://e-pochonder.com/שני-הסנטים-שלי-בעניין-משרד-הבריאות-פול/2013/08/13/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 13, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** את האמת, כבר קפצו על הנושא כמה כותבים זריזים, והסבירו כיצד משרד הבריאות סובל ממשבר אמון בקרב האמהות, [שהולכות לאינטרנט ומגלות עולם שלם של שאלות והפחדות בעניין חיסונים.](http://e-pochonder.com/הרשתות-החברתיות-משנות-כיוון-בעד-חיסונ/2019/10/05/כללי/) הנה אתם יכולים לקרוא: כאן וכאן העניין העקרוני הוא שנראה כי יש משבר אמון בין המשרד לאזרחים, ושהמשרד רק מתחיל להפנים את השינוי שעובר על הקהל הישראלי והיכולת שלו לעשות רעש פומבי. זה חלק מעניין רחב יותר. לפי כתבה בהארץ של דן אבן פרופ' גרוטו ראש שירותי בריאות הציבור הקים ועדה בעניין, ונראה שבזמן הזה משרד הבריאות מנסה לתת דחיפה במדיה החברתית. אין לי רצון לפרוס כאן משנה סדורה מה צריך היה לעשות או לא לעשות. אבל אני כן רוצה לשים פה סרטון קצר שמדבר על משבר חיסוני שפעת החזירים בארצות הברית ב-2009 וכיצד יצא משם ה-CDC…. לקח חשוב לכל העוסקים בדבר. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [מפגש 2 של Health 2.0 : בין captology להיענות](https://e-pochonder.com/מפגש-2-של-health-2-0-בין-captology-להיענות/2012/12/25/רפואה-2-0/) **Published:** דצמבר 25, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** כשרואים את הנתונים שהשיגה שירותי בריאות כללית באמצעות פעילות ושירות דיגיטלי אל מול לקוחותיה, מתחילים להבין את גודל המפכה המתרחשת ברפואה. הגישה של ד"ר יוסי בהגון, שניהל עד לאחרונה את אגף הרפואה המקוונת בשירותי בריאות כללית, היא הגישה ההיברידית – הטענה היא לא ניתן להוריד את הגורם האנושי, אך כאשר מחברים את המימד הדיגיטלי מקבלים תוספת כוח משמעותית לשיפור בריאות החולה. הנתונים והגישה הוצגו במסגרת הרצאתו של ד"ר בהגון במפגש השני של הקבוצה הישראלית של Health 2.0. בנוסף להרצאה זו התקיים דמו של סטארטאפ ישראלי מעניין בתחום של היענות ללקיחת תרופות – Medisafe. המפגש שנערך בהאב תל אביב משך אליו הפעם מגוון מאוד מעניין של נציגים מקרנות הון סיכון, חברות פארמה, יזמים עם רעיונות מרתקים ורופאים המטפלים כיום. **Captology** ד"ר בהגון הציג מגוון פרויקטים בהרצאתו, אך את אוזני תפסה הגישה עליה הוא מתבסס הנקראת captology. בעצם מדובר בשיטת מחקר המנסה לבדוק טכנולוגיות ככלי לשינוי התנהגות. [השיטה מגיע מאונ' סטנפורד](http://captology.stanford.edu/) והשם מבוסס על האקרונים: Computers As Presuasive Technology. מפתחי השיטה שמנסה להבהיר כיצד טכנולוגיה יכולה לשכנע לשינוי התנהגות מסבירים כי זו צריכה להפוך לדרך חשיבה. היכולת של טכנולוגיה לשנות התנהגות היא כאמור קריטית בתחום הבריאות כי פעמים רבות זו המטרה המרכזית של הטכנולוגיה לשנות את התנגsות כמו תזונה, הפסקת עישון, לזכור לקחת תרופות ועוד. ![](//i2.wp.com/e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/12/Captology2.gif "Captology2 - e-פוכונדר")Captology**כיצד הכללית הופכת מתן ידע דיגיטלי לשיפור במדדי בדיקות** http://www.youtube.com/watch?v=KYqC_ajoWCE ד"ר בהגון הסביר כי אחד הנושאים המרכזיים בהעצמה של המטופל ובהפיכתו לשותף בניהול מצב בריאותו הוא **ידע**. בהגון הציג מנוע ייחודי שפותח על ידי הכללית ומציג בפני המטופל את כל מה שחשוב שהמטופל יהיה מודע אליו. כך לדוגמא מוצגים בפני המטופל הסברים ברורים בגובה העיניים אודות המשמעות של תוצאות הבדיקות שביצע, והמלצות רפואיות אישיות המבוססות על הפרופיל הרפואי האישי של המטופל – מין, גיל, אבחנות, הבדיקות שביצע, ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, ובעתיד גם הפרופיל הגנטי שלו. מטופל סוכרתי מקבל תזכורת כי עליו לבצע את בדיקת קרקעית עיניים השנתית שעליו לבצע. התזכורת מלווה במידע טקסטואלי, וויזואלי (ווידאו), ואינטראקטיבי שנועד להניע את המטופל לפעולה, היינו, לשכנע את המטופל לבצע את הבדיקות המומלצות עבורו, להעלות את היענותו לטיפול התרופתי שהרופא המליץ עבורו, ולבצע את הפעולות שיקדמו את בריאותו במישורי רפואה מונעת, תזונה ופעילות גופנית. **מחקר שבוצע בכללית ושתוצאותיו פורסמו לאחרונה מצא ששיעור ביצוע הבדיקות בפועל בקרב מטופלים שצפו בהמלצות הרפואיות האישיות שלהם גבוה בכ- 65% משיעור הביצוע של בדיקות אלו בקרב מטופלים דומים שלא צפו בהמלצות האישיות שלהם. זה נתון פנטסטי שלמעשה משנה את חוקי המשחק – רפואה אישית, פרואקטיבית, שמביאה לגילוי מוקדם, שיפור באיכות החיים והפחתת עלויות.** לא רק זו, לדבר ד"ר בהגון שכבת הידע האישית מהווה כלי עזר מקצועי בידי הרופא בממשק עם המטופל. מטופל מוּדע יותר הוא מטופל השותף לרופא ולצוות המטפל בניהול נכון של מצבו הרפואי, והמשמעות המעשית היא פחות "מרדפים" של הצוות אחר המטופל. [![כללית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/12/clalit.png "clalit - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/12/clalit.png) **לא לשכוח תרופות** עמרי שור, מנכ"ל שותף בפרויקט [Medisafe ](http://www.medisafeproject.com/)הציג את האפליקציה שפיתחה החברה. הפיתוח נולד לאור צורך משפחתי (כמו הרבה דברים) כאשר אביו של עמרי, חולה סוכרת, לוקח כל כך הרבה תכשירים ולא תמיד זוכר האם לקח ומה. בעיות בזיכרון של לקיחה, עלולות להיות מסכנות חיים. הנתונים מדהימים, על פי ארגון הבריאות העולמי רק 50% מהחולים לוקחים את התרופות שלהם על פי ההוראות במרשם הרופא. עכשיו אתם תגידו, נו באמת, אז אני בהרצאות שלי שואל למשל, כמה אנשים לוקחים את האנטיביוטיקה שקיבלו לדלקת הגרון באמת כמו שמבקשים 3 פעמים ביום 10 ימים… לרוב קרוב לחצי מספרים שלא לקחו… לנתון הזה השלכות ענקיות, החל מיצירת עמידות לאנטיביוטיקה, עמידות של מחלות נגיפיות, חוסר איזון של חולים במחלות כרוניות כמו סוכרת ויתר לחץ דם שגורמים לאירועים חמורים של שבץ והתקפי לב..וגם הפוך, לקיחת יתר שיוצר הרעלות ועוד.. Medisafe יצרו אפליקציה חינמית, עם ממשך נוח ונעים המחלק את התרופות בצורה גרפית על פני היום, מייצר התראות גם למטול אך גם לבני משפחתו. התקווה היא שכך תישמר ההצמדות לטיפול התרופתי. מדובר באפליקציה בתחילת דרכה וחלק משוק משמעותי שמנסה לפתור את הבעיות הללו, ויהיה מעניין לדעת כיצד יתפתח ומה יהיו המודלים הכלכליים סביב זה. מי שרוצה לעקוב אחרי המשך הפעילות של הקבוצה מוזמן לעקוב אחרי הטוויטר: Health20israel@ או להיכנס ללינק של רשימת התפוצה: http://eepurl.com/tku4H או לעקוב אחרי החומרים שאני מעלה עבור הקבוצה (אל תשאלו אני האוצר הרשמי) ב-scoop.it ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** health 2.0 israel, medisafe, mHealth, אונליין, אפליקציה, בריאות, ד"ר יוסי בהגון, חברות תרופות, חולים, יוטיוב, מחקר, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0, שירותי בריאות כללית --- ### [רופאים ומדיה חברתית - בדרך לנקודת מפנה](https://e-pochonder.com/רופאים-ומדיה-חברתית-בדרך-לנקודת-מפנה/2012/07/01/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 1, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** בשבועות האחרונים פורסמו נתונים חדשים על השימוש שרופאים עושים במדיה חברתית. זהו נושא מרתק שכן שימוש נרחב של רופאים במדיה החברתית זה צעד ראשון לקראת הפיכת המדיה הזו לכלי לשיפור הרפואה. כן, זה נשמע מוזר, ויש לומר שמרבית הקודים המקצועיים עד כה ממליצים לרופאים להימנע מתקשורת עם פציינטים באמצעות מדיה חברתית, ורופאים בעצמם מתלבטים כיצד להתמודד, אך המדיה הזו הופכת לכלי תקשורת מרכזי בחיי היומיום של המטופלים שאין זה פלא אם היוצרות יתהפכו בקרוב, ומדיה חברתית תהפוך כלי משמעותי לטיפול רפואי ולשיפור ידע רפואי. מחקר ראשון הוא תוצר של שיתוף פעולה בין ארגון [Care Continuum Alliance](http://www.carecontinuumalliance.org/) שנולד על מנת לסייע בשיפור הטיפול במחלות כרוניות, והרשת החברתית לרופאים QuantiaMD (שהפכה להיות חלק univadis). מדובר בסקר מקיף שנועד לענות על השאלה כיצד רופאים משתמשים במדיה חברתית. הבנה של תהליכים אלה תשפר את היכולת להבין כיצד ניתן להשתמש במדיום על מנת לשפור את הרפואה ואת הטיפול ברופא. בסקר השתתפו 4,033 רופאים החברים ברשת של QuantiaMD המקיפה 125,000 רופאים סך הכל. היותם של העונים חברים ברשת חברתית סביר להניח שמהווה הטיה לתוצאות ועדיין [הממצאים שלו מעניינים](http://thehealthcaremarketer.files.wordpress.com/2012/06/doctorspatientsocialmedia-1.pdf): - כמעט 90% מהרופאים פעילים ברשת חברתית כלשהי לצרכים אישיים, ו-65% עושים בה שימוש למטרות מקצועיות. - פייסבוק מובילה את הרשתות לשימוש פרטי, בעוד שרשתות חברתיות לרופאים מובילות את השימוש המקצועי. - רופאים המכירים קהילות חולים ברשת (11% מהרופאים) מאמינים כי הן משפיעות באופן חיובי על בריאות המטופלים, עם זאת המודעות לאתרים אלו נמוכה (89% מהרופאים אינם מכירים). - 28% מהרופאים כבר משתמשים ברשתות חברתיות לרופאים, כאשר המניע המרכזי הוא ללמוד מעמיתים ומומחים. [![שימוש במדיה חברתית לצורך מקצועי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/sm-use-by-hcps-300x171.png "SM use by HCPs - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/sm-use-by-hcps.png) - רופאים מעוניים לקיים אינטראקציות עם חולים ברשת על מנת לשפר את הטיפול והנגישות לטיפול רפואי. עם זאת בארה"ב הנושאים שמדאיגים את הרופאים הם פרטיות (71% מהרופאים), אחריות מקצועית (73%), קבלת תשלום עבור הייעוץ (41%), מחסור בזמן (38%). - רופאים בארה"ב זקוקים לכלי תקשורת אלקטרוניים מאובטחים על מנת להתייעץ האחד עם השני אודות חולים. מעל שני שליש משתמשים באי מייל, אך מבינים שאינו מאובטח (85%), שיחה פרטית און ליין (בדומה למסרים מיידים, רק ש-87% רואים בכך ערוץ לא מאובטח דיו) וגם הודעות טקטס ש97% מהם רופאים כלא בטוח מספיק. - מעל 20% מהרופאים משתמשים בשני אתרים שונים לצרכיהם המקצועיים, "רופאים מחוברים" אלה הם הנלהבים ביותר מהשימוש במדיה חברתית לצורך שיפור הטיפול הרפואי. הם כוח החלוץ בתחום זה. **שאר העולם…** [בסקר שנערך](https://www.cegedimstrategicdata.com/Press/Documents/CSD_PhysicianProfessionalUseSocialMedia_26062012_eng.pdf) על [Cerdigm Strategic Data](https://www.cegedimstrategicdata.com/us/Pages/default.aspx) ופורסם בשבוע האחרון, נבדקו 6,700 רופאים מארה"ב, צרפת, בריטניה, גרמניה, איטליה, ספרד,יפן ומדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין). הרופאים באו ממגוון התמחויות. על פי הסקר האינטרנט הוא כלי מרכזי למידע עבור רופאים, אם כי נראה כי במדינות מתפתחות השימוש בכלי מדיה חברתית פופלריים גבוה הרבה יותר ממדינות אירופה שם הרופאים שמרנים יותר שמרנים. בשימוש ברשתות החברתיות הרגילות הובילה הודו. [![שימוש במדיה חברתית על ידי רופאים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/hcp-social-media.png "hcp social media - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/hcp-social-media.png)לעומת בשימוש בקהילות רופאים, יפן הובילה, ואחריה מדינות מתפתחות. [![שימוש בקהילות מקצועיות](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/medical-communities-300x175.png "medical communities - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/medical-communities.png)ככללל המדינות המתפתחות הובילו בשימוש ברשת לצרכים של נטוורקינג מקצועי. [![נטוורקינג מקצועי ברשת](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/professional-networking-300x183.png "professional networking - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/professional-networking.png)ניתן לראות שדווקא במדינות מפותחות מבצעים פחות שימוש ברשת, למרות שהאינטרנט נפוץ בהן יותר. האם יכל להיות שהצורך של רופאים במדינות מערביות ברשת ככלי לשיפור הידע המקצועי נמוך יותר, האם יכול להיות שזה נובע משמרנות, ואולי מדובר בשובע, בשל ריבוי של כנסים מקצועיים אליהם הרופאים הללו מגיעים, שסביר להניח שבמדינות מפותחות קיימים פחות (השערה שלי בלבד). בכל מקרה הנתונים מעניינים, לטעמי בחלק מהמקרים גבוהים מהציפייה, וללא ספק מבשרים על כך שאנחנו לפני מפנה משמעותי בו הרשתות החברתיות יהפכו לכלי משמעותי בעולם הרפואה ועשוים לשנות את כל מה שאנחנו מכירים. והנה כמה דוגמאות: 1\. הרופא בנקודת הטיפול יוכל להתייעץ עם רופאים במגוון רחב הרבה יותר לצורך פתרון בעיות 2\. ידע רפואי יעבור באופן חופשי ומיידי יותר בין רופאים לבין עצמם ובין רופאים לבין חולים 3\. כל נושא לימוד ההמשך של רופאים יחל להיעשות באופן דיגיטלי חברתי עם הרבה יותר משובים 4\. כל רעיון ה- peer reviewed יהפוך להיות הרבה יותר מיידי ואלה רק הדברים שאני, הלא רופא, יכול לחשוב עליהם. אני מניח שהדמיון שלי מוגבל יחסית. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** Ceredigm, QuantiaMD, אינטרנט, בריאות, מדיה חברתית, מחקר, פייסבוק, רופאים --- ### [החולים ברשתות החברתיות מוכנים לתרום מידע רפואי לצורכי מחקר](https://e-pochonder.com/החולים-ברשתות-החברתיות-מוכנים-לתרום-מ/2011/05/11/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 11, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** "למרות שהם מספקים מידע ונתונים באיכות גבוהה ובהיקף נרחב, מאגרי מידע מובנים המבוססים על נתוני אוכלוסיה אינם זריזים וגמישים, והן גם אינם מסוגלים לסייע במתן פידבק ואינטראקציה. המדע משתנה, ורצונות וציפיות חדשות מתפתחות אצל חולים. הם מחפשים מערכת יחסים מתמשכת גם במסגרת מחקרים ורצון גדול יותר ללמוד אודות המחלה שלהם. את היכולת הזו רשתות חברתיות מסוגלות לספק באופן עדיף" כך מסבירה בהודעה לעיתונות אליסה וייצמן, Scd, Msc, עוזרת פרופסור בבית הספר לרפואה של אונ' הארוורד, שהיא וצוות חוקרים מהתכנית למידענות רפואית (Medical informatics) מבית החולים לילדים בבוסטון פיתחו אפליקציה ייחודית המאפשרת לחולים במחלת הסוכרת החברים ברשת חברתית הנקראת [Tudiabetes ](http://www.tudiabetes.org/)לשתף נתונים על מחלתם באופן שיאפשר לחוקרים לעשות בהם שימוש. רמת החשיפה של פרטי החולה בקשר עם המידע היו נתונים להחלטתו. תוצאות הניסוי והמחקר פורסמו בסוף החודש האחרון בג'ורנל המקצועי PLoS ONE. **רמת פרטיות גמישה** האפליקציה, שנקראת TuAnalyze אפשרה לחולי סוכרת מכל העולם החברים ברשת החברתית לשתף את הנתון לגבי רמת ה- HbA1C (המוגלובין מסוכרר) שלהם, שזה מדד המשמש למעקב אחר רמות הסוכר לטווח ארוך בדמם, את הבדיקה עושים לרוב מדי רבעון ויש לה חשיבות גבוהה בבקרה אודות איזון הסוכרת. האפליקציה אפשרה לחולים לבחור האם להציג את הנתונים באופן מקובץ ואנונימי או באופן ספציפי ואף לקשר אותם לפרופיל הפומבי שלהם ברשת החברתית. רמת השיתוף לה היו מוכנים החולים היתה גבוהה מציפיות החוקרים, בתוך 3 חודשים כ-17% מחברי הרשת החברתית המונה כ-6,500 איש הסכימו לשתף את המידע באפליקציה. כאשר 81.4% מאלה שהזינו את המידע מאפשרים שהנתונים יתפרסמו לקהילה באופן מקובץ (באופן אנונימי), ו-31.4% מפרסמים את הנתון גם בפרופיל שלהם, קרי באופן מזוהה. למעלה 90% מאלו ששיתפו במידע הסכימו שיצרו איתם קשר בהמשך. סך הכל המידע נגע לחולים מ-32 מדינות בעולם, כאשר בארה"ב היה יצוג לכל 50 המדינות. **חולים משתפים מאוזנים יותר** נתון מעניין שעלה במחקר שהחולים שהיו מוכנים לשתף את המידע שלהם באופן פתוח יותר היו גם אלה שהמחלת הסוכרת שלהם היתה מאוזנת יותר. בנוסף נמצא כי ממוצע הנתונים שסיפקו חולים תושבי ארה"ב דמה לממוצע הארצי שהושג בסקר לאומי שפורסם לאחרונה, מה שמחזק את המסקנה כי החולים לא סיפרו נתונים מומצאים. קנת' מנדל, פרופ' עמית באונ' הרווארד ואחד החוקרים הסביר בהודעה לעיתונות: "הניסיון שלנו עם הפרויקט הזה מעמיד לבדיקה מספר הנחות יסוד אודות השאלה כיצד ניתן לבצע מחקרי אוכלוסיה כולל רמת הנכונות של אנשים לחלוק מידע עבור קידום מחקר על בריאות הציבור והקהילה כולה, לעומת בדיקה של בריאותם עצמם, ומה צריך לעשות על מנת לעודד אותם לכך. במקרה זה הדגמנו כלי המכבד את הפרטיות של המדווח מצד אחד ומאפשר עדיין לאגור מידע עבור טובת הכלל". אין ספק שכלי איסוף מידע וידע מתוך רשתות חברתיות של חולים הינו כלי מחקר מרתק עם פוטנציאל רב להשגת נתונים. המחקר הנוכחי הצית את הרצון של החוקרים והם מתכוונים להרחיב את כמות הנתונים שידווחו ויאפשרו להסיק מסכנות גם על איכות הטיפול בחולים, תופעות לוואי מטיפולים ועוד. כמו כן יש לשים לב שחולים מוכנים לסייע ותרום כאשר הם יכולים ליהנות מן התוצאות וללמוד, ולא רק לספק את גופם והמידע שלהם לחוקרים מבלי לראות את התועלת בעצמם. **פרויקט יוטיוב של קהילת הסוכרת Tudiabetes** \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=An3lXCl6uIw\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** HbA1C, אינטרנט, בריאות, חוכמת ההמון, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, סוכרת, רפואה 2.0 --- ### [פייסבוק נכנסת לעולם הבריאות - אמון ופרטיות על הפרק](https://e-pochonder.com/פייסבוק-נכנסת-לעולם-הבריאות-אמון-ופרט/2014/10/05/כללי/) **Published:** אוקטובר 5, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** בסוף השבוע, בידיעה בלעדית של סוכנות הידיעות רויטרס נחשף כי פייסבוק מתכננת לחזק את השירותים שלה בתחום הבריאות ולאפשר יצירת קהילות בריאות לאנשים עם מחלות וכן שירותים נוספים הקשורים לפעילות מניעה בתחום הבריאות – כמו כן היא רוצה להגדיל את תפקידה מפלטפורמה למעורבת מוגדלת של תיווך. רויטרס מצטטת גורמים המעורבים בנושא, ובידיעות המשך צוין גם שמארק צוקרברג עצמו מעורב וכן אשתו שהיא רופאת ילדים. לא פורסם הרבה מידע אודות תנאי השירות וצורתו ממש, אך מן הרגע הראשון עוררה הידיעה שאלות לגבי האמון והפרטיות של הגולשים, והאם בעצם פייסבוק מעוררת מספיק אמון על מנת שנבטח בה גם עם המידע הרפואי שלנו. תשובת חלק מהאקטיביסטים הבולטים בתחום הבריאות הדיגיטלית כמו אנדרו ספונג, ו-e-Patient Dave הייתה שפייסבוק היא מקום שיש להתרחק ממנו עם המידע הבריאותי שלנו, ושאין שום אמון בגוף הזה על מנת שנבטח בו עם מידע בריאותי. [Post](https://www.facebook.com/epatientdave/posts/10204336239743929) by [E-Patient Dave deBronkart](https://www.facebook.com/epatientdave). [כתבתי כאן בבלוג לא מעט מחקרים שקושרים בין פייסבוק לבריאות וכן פעילויות בריאות בתוך הרשת.](http://e-pochonder.com/?tag=%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7) ובידיעות השונות שהתפרסמו בימים האחרונים מזכירים את הניסוי המוצלח עם עידוד השתלות שפייסבוק ביצעה ב-2012 שהצליח לעורר תגובות רבות ולעודד אנשים לתרומת איברים. סימנים נוספים לכניסה לתחום הבריאות היו רכישת אוקולוס VR שעוסקת בתחום המציאות הוירטואלית ומשקפיים, וכן רכישת אפליקציית המעקב אחר פעילות גופנית – MOVES – שדווחה לא מזמן. אבל חשוב לציין, שגם ללא פעילות סדורה רשת הפייסבוק מוצפת בקבוצות, דפים ומשתמשים שמדברים ועוסקים בבריאות באופן תדיר ואינטנסיבי. כבר היום ניתן לבצע קמפיין שייעודו אנשים שמתעניינים בתחומים שונים של בריאות. כך שמה שפייסבוק ככל הנראה רוצה הוא למסד את הפעילות, ואני מניח לייצר כלים שהם גם בעלי ערך מסחרי עדיף. עוד חשוב לציין שעל פי דיווחים שונים בפייסבוק רואים בעולם הבריאות מנוע לשיפור ההיצמדות של הגולשים לאתר – מה שמכונה סטיקיות או דביקיות שלו. **משבר אמון?** הביקורת המרכזית כנגד פייסבוק בהקשר הזה, הוא חוסר היכולת של מטופלים להאמין שהמידע הרפואי שלהם יישמר בצורה טובה ברשת. שכן לפייסבוק שם מאוד בעייתי כשזה מגיע לפרטיות המידע של משתמשיה, והביקורות שנשמעות טוענות כי גם אם הרשת תתחייב לפרטיות לא ניתן להאמין שהיא לא תבצע מניפולציות במידע לטובת גופים מסחריים. רבים מזכירים גם את המניפולציה שנעשתה בפייסבוק על רגשותיהם של המונים ברשת עבור ניסוי שתחום מצבי הרוח וזאת מבלי לספר או לבקש את הסכמת הגולשים באופן מפורש. [אירוע שפייסבוק התנצלה עליו, בערך.](http://www.theguardian.com/technology/2014/oct/02/facebook-sorry-secret-psychological-experiment-users) אני חייב לומר, שמצד אחד אני מסכים, מצד שני המצב שתיארתי קודם לכן קצת מעקר את הביקורת הזו, כי ממילא אנשים רבים מאוד עושים שימוש בריאותי ברשת ומספקים לפייסבוק מידע הרפואי באופן לא מסודר. מצד שני ניתן לראות שיש סלידה מפייסבוק בהקשר של מידע בריאותי, כמו למשל בסקר שנערך בקרב משתמשי "כמוני" רשת חברתית לחולים כרוניים בישראל, 54% ציינו שהם מתייעצים ברמה מועטה מאוד באמצעות פייסבוק בנושאי בריאות. רק 8% מהמשיבים ציינו שהם משתמשים בפייסבוק כפלטפורמה להתייעצות. אז האם הרשת תצליח להתגבר על הסלידה הזו מחיבור של בריאות ופייסבוק? ולעבור הלאה? לא בטוח, אבל מה שכן נראה שכבר כעת מועלות אופציות שונות ונעשות פעולות שיכולות לסייע. כך למשל הוכרז בימים אלה שינוי במדיניות השמות של פייסבוק, שיאפשר לאנשים להזדהות גם באמצעות כינויים ולא בשמות אמתיים (בפועל כינויים יש גם כעת, אבל עכשיו זה יהיה רשמי במדיניות). [![facebook privacy and health](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/10/comp-22-facebook-privacy-and-health-983x1024.jpg "comp 22 - facebook privacy and health - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/10/comp-22-facebook-privacy-and-health.jpg)Enseptecos and InfoWet Infographicעוד פעולה שמדברים עליה היא השקת אפליקציה עצמאית בתחום, בדומה ליחס בין אינסטגרם ופייסבוק, שרבים לא יודעים שהן תחת אותה בעלות, ואני מניח שנוכל לראות עוד כיווני חשיבה. **מעבר לביקורת, מה תהיה המשמעות?** האפשרות לנהל שיחה על בריאות ברשת החברתית הוכח כבר הרבה פעמים ככלי רב עצמה. פייסבוק כאמור משתמשת כבר היום ככלי להיווצרות של קבוצות עניין בתחום הבריאות, וכניסה סדורה לעניין הזה עשויה להוות קפיצת מדרגה בתחום הפעילות הבריאותי. היום מרבית קהילות החולים מכונסות ברשתות ייעודיות, אך הצורך בניהול מספר פלטפורמות פוגע לפעמים ברמת השיחה ברשת, רמת המעורבות ועוד. פייסבוק מומחית ביצירת שיחה רציפה ורבה, שלא לדבר על כלים מתוחכמים לשימוש במידע הזה. אם ללמוד ממה שנעשה למשל [ב-PatientsLikeMe](http://www.patientslikeme.com/) שממסחרים מידע רפואי לצורכי מחקרים מבלי לזהות את האנשים באופן ספציפי ואת כמות המחקרים והערך שניתן להפיק שם, מסמנים לנו שוק ענק של מחקר ושיפור הרפואה אם מידע שכזה יהיה ברשות פייסבוק. כמובן שמידע זה בתוספת של מידע שנצבר בפלטפורמות נוספות כמו HealthKit שמושק על ידי אפל, או Google Fit הרי שאנחנו עובדים לראות לטעמי מהפך בעולם המחקר והבעלות על נתוני בריאות. אם עד היום מחקרים כאלו נעשו על בסיס של מידע שקיים בארגוני בריאות כעת אולי ניתן יהיה לחבר מידע כזה מבלי להזדקק לחריקת שיניים ומאגרי מידע של בתי חולים וארגוני בריאות שלרוב הם מיושנים וקשים לניצול. יהיה מאוד מעניין לעקוב אחר הדברים ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** e-patient dave, patientslikeme, אפל, בריאות, גוגל, מדיה חברתית, מחקר, פייסבוק, פרטיות --- ### [מכון הבריאות הלאומי בארה"ב עלה עם קורס דיגיטלי על בריאות במובייל](https://e-pochonder.com/מכון-הבריאות-הלאומי-בארהב-עם-קורס-דיגי/2014/07/14/בריאות-2-0/) **Published:** יולי 14, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** אחת המילים החמות כיום בתחום הבריאות הדיגיטלית היא mHealth, במידה רבה בהתאמה לעובדה שמרבית העולם נע לכיוון עול הטלפונים הניידים כך גם הבריאות הדיגיטלית זזה לאותו מקום. אין ספק, ולא כתבתי על כך באופן מסודר (עדיין) אבל הכניסות של אפל [וגוגל ](https://developers.google.com/fit/)לתחום הבריאות ואיכות החיים עם פלטפורמות רלוונטיות. הגם[ שמייסדי גוגל](http://www.theguardian.com/technology/2014/jul/07/google-founders-larry-page-sergey-brin-interview) הצהירו כי לא תהיה כניסה לעולם הבריאות ה"כבד" והרגולטורי וכנראה שזה מניע תהליכים רבים ויהיו פעולות וחברות והעולם הזה מתקדם. [![לוגו המכון הלאומי לבריאות](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/07/NIH_Master_Logo_Vertical_2Color-300x263.png "NIH_Master_Logo_Vertical_2Color - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/07/NIH_Master_Logo_Vertical_2Color.png)לוגו המכון הלאומי לבריאות השאלה הרגולטורית, שהטענה נגדה שהיא כבדה ובעייתית, נוגעת גם לתהליכים אחרים והוא גוף הידע המדעי והמחקרי על התועלות של הכלים השונים בתחום הרפואה שנעשית באמצעות הטלפון הנייד. כאן למכון הלאומי לבריאות ה-NIH יש תפקיד משמעותי, בעיקר בניית מתודולוגיות, מימון מחקרים ומתן מידע. המכון שנחשב לאחד החשובים בתחום המחקר ומדיניות הבריאות בעולם, נכנס גם לעולם הזה. ונראה כי ברוח הדיגיטליות יזמה וונדי ווילסן מנהלת מדעית של המחלקה למדעי ההתנהגות ומדעי החברה במכון העלתה שיעור ראשון ממה שאמור להיות קורס בנושא הבריאות בנייד והדרכים השונות לבנות מחקר בתחום ולבנות בסיס מדעי לנושא. מדובר בשיעור מבוא מאוד מקיף שאורכו כ-46 דקות ומעניין לחוקרים וגם ליזמים בתחום. הנה הוא, כרגע עדיין לא ברור מתי יעלה שיעור או הרצאה נוספים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי **תגיות:** mHealth, אפל, בריאות במובייל, גוגל, מחקר, מידע רפואי, מכון לאומי לבריאות, קורס דיגיטלי --- ### [פייסבוק רוכשת את Moves אפליקציה למעקב אחר פעילות גופנית ותנועה](https://e-pochonder.com/פייסבוק-רוכשת-את-moves-אפליקציה-למעקב-אחר-פ/2014/04/26/בריאות-2-0/) **Published:** אפריל 26, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** כתבתי פה [באחרונה על הכניסה של ענקיות הרשת לתחום הבריאות](http://e-pochonder.com/?p=2002), ועל העובדה כי מדובר לטעמי בנקודת מפנה. כעת פורסם כי פייסבוק ממשיכה להרחיב את הפורט פוליו שלה בתחום כאשר היא רוכשת את האפליקציה העוקבת אחר הפעילות הגופנית שלנו [שנקראת Moves](http://www.moves-app.com/) שפותחה על ידי חברה פינית בשם ProtoGeo. האפליקציה הקיימת גם לאייפון וגם לאנדרואיד זכתה עד היום ל-4 מיליון הורדות. סכום הרכישה לא פורסם, אך ברויטרס יודעים לספר שדובר מטעם פייסבוק אמר כי הסכום אינו קרוב למה ששילמה החברה ברכישות האחרונות שלה (ווטסאפ וכו'). האפליקציה הנרכשת הושקה בינואר 2013 והיא מאפשרת לאנשים לעקוב אחר התנועה שלהם באמצעות שימוש בטלפון החכם בלבד. ככלל מאפשרת האפליקציה לעשות מה שעושים חלק מן הצמידים, אך עדיין היא אינה מאפשרת לראות מדדים כמו קצת לב וכו'. אם זאת האפליקציה מאפשרת גם לעקוב אחר סוגי תנועה שאינם דווקא פעילות גופנית ולנתח לעצמכם מה הם הרגלי התנועה שלכם. ההצלחה של האפליקציה כך מסבירים ברשת, היא העובדה שהיא פשוטה ואינה דורשת מאמצים מיוחדים. [![מסכי Moves](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/moves-screen-1024x374.png "moves screen - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/moves-screen.png)מתוך חנות אנדרואיד מסכי Movesהחברה עצמה ProtoGeo היא חברה קטנה המעסיקה 10 עובדים, הוקמה ב-2012. על פי CrunchBase [יש לה שלושה משקיעים והושקעו בה כ-1.6 מיליון דולר](http://techcrunch.com/2013/01/24/moves-app-activity-tracker/): Lifeline Ventures, PROfounders Capital, Tekes. החברה הוקמה על ידי שלושה יזמים ויש לה משרדים בהלסינקי ופילדלפיה. תחום הבריאות, כאמור כבר הועלה על הרדאר של פייסבוק בחודשים האחרונים עם הרכישה של אוקולוס וי.אר, המייצרת משקפי מציאות וירטואלית שצוקרברג הסביר כי הוא רואה בהן פוטנציאל להוות כלי לקשר וירטואלי-ויזואלי גם עבור פעילות טלרפואה בעתיד ובפייסבוק כרשת שתאפשר קשר רופא חולה על בסיס מציאות וירטואלית המבוססת על רכישה זו. הרכישה הנוכחית מעבה את הנוכחות בתחום הבריאות. על פי הדיווחים האפליקציה תישאר בשלב זה כעצמאית, בדומה לווטסאפ ועוד.. הרחבת הפעילות בתחום הבריאות מתחברת גם לדבריו שנאמרו לאחרונה על כך שבעשור הקרוב פייסבוק תהפוך גם לכלי לפתרון בעיות. [![השוואה של Moves](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/moves-compare-1024x574.png "moves compare - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/moves-compare.png)השוואה של Moves לגאדגטים אחרים מתוך אתר האפליקציה**מטרות חדשות?** מעניין יהיה לנסות ולנחש את המטרות הבאות של פייסבוק, וכן של החברות האחרות בתחום רכישת טכנולוגיות ואפליקציות בריאות, בינתיים בתחום הבריאות הכיוונים של כל אחת מהענקיות קצת שונה, וזה דיי מובן לאור התפקוד השונה של כל אחת מהן. מעניין יהיה גם להבין האם ענקי הבריאות (חברות התרופות והציוד הרפואי) השונים, שלא מפחדים אף הם לשפוך סכומים משמעותיים להיכנס לתחום הרכישות ואולי לרכישות משמעותיות יותר מאפליקציה זו או אחרת אלא רכישת פלטפורמות ענק משמעותיות יותר. בקיצור מה שנתפס כנישה הופך לאט לאט למטרה משמעותית יותר על הכוונת. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי, שונות **תגיות:** Moves App, ProtoGeo, אפליקציה, מעקב תנועה, פייסבוק, רכישה --- ### [רוצים שירותי רפואי מהנייד](https://e-pochonder.com/רוצים-שירותי-רפואי-מהנייד/2013/07/14/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 14, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** הרצון לקבל שירות רפואי באמצעים דיגיטליים ומרחוק בקרב מטופלים אינו קטן כלל וכלל. סקר חדש של אתר הבריאות האמריקאי Healthday ומכון המחקר Harris interactive מצא כי מעל שליש מהאמריקאים מבקשים לקבל שירותים רפואיים באמצעים דיגיטליים. על פי הסקר, שנערך באמצעות האינטרנט הקרב מדגם של 2,050 נבדקים בגיל 18 ומעלה, 37% מהאמריקאים רוצים את האפשרות לבצע את הפעילויות הבאות באמצעות אפליקציה של הסמארטפון או הטאבלט: לשאול את הרופא שאלה מרחוק, אותו אחוז מבקשים את האפשרות לקבוע תור ברשת, כמו כן 36% מבקשים את האפשרות לבדוק על פעילות תרופות ועל תופעות לוואי ברשת. עוד נמצא כי 35% מבקשים את האפשרות לבדוק תוצאות של בדיקות. בנוסף 31% רוצים לקבל תזכורת למלא את המרשם, 24% מבקשים לקבל תזכורת לקת את התרופה, ו-23% מעוניינים לקבל תזכורת על מגוון פעילויות בריאותיות אחרות. על פי הסקר מי שמחזיק טאבלט או חולה במחלה כרונית האחוזים עולם במעט ברוב השאלות הללו. [![טבלה 2 מחקר](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/07/table-2.png "שירות רפואי מנייד - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/07/table-2.png) בבחינה לפי קבוצות גיל עולה כי הנתונים עולה באופן יחסי בכל קבוצות הגיל למעט בגילאי 65 + ביחס לממוצע הכללי המצוין מעלה. עוד עולה מן הסקר שכשליש מהמשיבים היו רוצים להשתמש באפליקציות על מנת לבצע פעילויות מגוונות כמו לעקוב אחר לחץ הדם, קצב הלב שלהם, מדידת רמת הסוכר ומעקב אחריה, אבחון בעיות בעיניים באמצעות צילום הרשתית, או אבחון נפח הריאות. גם כאן יש מעט עליה בנתונים בקרב מחזיקי טאבלט ו/או חולים כרוניים. [![מעקב רפואי באפליקציה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/07/table4.png "מעקב רפואי באפליקציה - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/07/table4.png) למרות הנתונים הללו כשנשאלו החולים באמצעות איזה מכשיר היו מעדיפים לבצע את הכניסה לשירותים שהוזכרו, עדיין המחשב הנייד הוביל את הרשימה, לאחריו הסמארטפון ולאחוריו הטאבלט. לגבי שאלת סודיות המידע והביטחון שאכן הפרטיות תישמר, הנתונים מעניינים כאשר מרבית המשיבים היו בטוחים או דיי בטוחים שהמידע יישמר בסודיות והוא בטוח. הנתונים הללו מרתקים, ראשית מדובר על רמת רצון יחסית גבוה לשירותים שמרביתם רק החלו את דרכם בעולם. עוד מעניין הוא שחלק מהשירותים הללו כבר זמינים באופן יחסית מלא בישראל באמצעות קופות החולים, מה שמעיד על ההתקדמות של ישראל בתחום. בשלב זה אני לא מכיר או לא נתקלתי בשאלון מקביל לרופאים, אבל אין ספק שהרצון הצרכני יוביל את המערכת לספק את הפתרונות, ולכן אנו צפויים לרפואה הרבה יותר ניידת בקרוב. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** mHealth, אונליין, אייפד, אייפון, אפליקציה, חולים, מידע רפואי, סלולרי, רפואה 2.0 --- ### [עולם הבריאות משתחרר מהכבלים](https://e-pochonder.com/עולם-הבריאות-משתחרר-מהכבלים/2012/06/10/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 10, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** לפני כשבועיים נערכה בישראל אולימפיאדה, ואתם לא ידעתם. כן. לטעמי כנס ILSI biomed שהוא הכנס השנתי של איגוד חברות מדעי החיים בישראל, הוא אולימפיאדה של התחום. כמות האורחים, מרצים, חברות השקעה, סטארטאפים ובכלל הופך את הכנס הזה לאבן שואבת בינלאומית ולסוג של אולימפיאדה של התחום. במסגרת הכנס נערך מושב אחד שאותי עניין במיוחד – EMERGING NEW BUSINESS MODELS IN THE LIFE SCIENCE SECTOR. השם לא מעיד הרבה, אבל הדיון בפנים סבב סביב עולם המובייל וכיצד הוא משנה ועתיד לשנות את המודלים העסקיים והיכולות של עולם הבריאות בכלל, וחברות התרופות בפרט. את המושב הוביל ד"ר בני זאבי, שותף מנהל ב Tamir Fishman Ventures DFJ ויו"ר ועדת מדעי החיים בארגון קרנות הון הסיכון. והשתתפו בו מומחים מכמה ארגונים מובילים בעולם. את האמת איחרתי קצת למושב, ועדיין היה מאוד מעניין. הנה כמה נקודות שתפסו את עיני על שחרור הכבלים ושינוי הפרדיגמות בעולם הבריאות: 1\. **פרוייקטים של מובייל בעולם הבריאות[ מצליחים כיום בעיקר](http://www.livemint.com/2012/06/08174448/India-ranked-2nd-highest-in-ad.html) בעולם השלישי**. זה יישמע קצת מוזר, אך מרבית הפרויקטים המוצלחים, ואלה המוכיחים את עצמם קלינית נמצאים שם. זה נובע ככל הנראה מכמה סיבות: א. בעולם השלישי, מסיבות שונות דילגו על מחשבים ועברו ישר לשימוש בטלפונים סלולריים. (קל לטעון באמצעות גנרטור, נייד, פשוט יותר ולא מצריך תשתיות חשמל מורכבות. תשתיות סלולר מונחות באופן מואץ באיזורים הללו). ב. מרחק. המרחק של תושב אפריקאי או אסייתי ממוצע מבית חולים הוא גדול ביותר, היכולת לקבל ייעוץ רפואי שוטף, בעייתית. הצורך בעזרה והיכולת להתמודד באמצעות מומחים מרחוק היא קריטית. ג. צורך רפואי משמעותי. זה מתחבר לעניין המרחק, אך בניגוד לעולם מערבי שלפעמים זקוק לתמיכה מורכבת, היכולת לספק כלים פשוטים של חינוך יכולה לסייע במהפך לבריאות של תושב העולם השלישי. 2\. **המובייל הופך על הראש מודלים קיימים בעולם הבריאות**. חברות התרופות ייאלצו לעבור ממודל של ספק תרופות, למודל של ספק שירותים. זאת מכיוון שהמידע הקליני והתפיסה של מחקרים ככאלה המספקים את הצרכים הרפואיים הנוגעים לתרופה מתחילים להתפורר. ממשלות ומבטחים מחפשים כיום יותר, תרופה אינה יכולה להישאר לבדה, עליה להביא תוצאות, וחלק מהתמורה עבורה יהיה על בסיס תוצאות. מכאן עולה שמתן שירות כולל לחולה על ידי חברת התרופות, באמצעים שחלקם יהיו סלולריים, הוא הכרח. [![Challanges in Life Science industry](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/challanges-300x158.png "Challanges in Life Science industry - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/challanges.png)IBM Challanges in Life Science industry3\. **בריאות בכל מקום.** העולם הסלולרי משנה את המקומות בהם ניתן לספק שירותי בריאות. אם עד היום המקום לקבלת שירותי בריאות היה משרדו של הרופא או בית החולים, הרי שכעת הבית הפך להיות מקום לגיטימי ואפשרי למתן שירותי רפואה(או אם מסתכלים באופן עמוק יותר, הרי האדם עצמו הפך להיות מקום טיפול) , וההתקדמות בעניין הזה רק גדלה באמצעות היכולת של הסלולרי. 4\. **שינוי התנהגותי .** כתבתי בעבר [כאן](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%9D/) על היכולת של כלים הבאים עם הטלפון הסלולרי לשנות התנהגות. ובכן שינוי התנהגות אצל חולים הוא מפתח קריטי לשיפור הבריאות. ישנם המעריכים כי שיפור הרגלי הבריאות אצל אנשים בריאים (תזונה ופעילות גופנית) וכן אצל אלו הסובלים ממחלה כרונית יוכל לשפר באופן דרסטי את המצב התחלואה העולמי, וגם כאן לטכנולוגיה כאמור יכולת התערבות משמעותית. סרט מעניין על בריאות במובייל בהודו, בלינק הזה 5\. **חכמת ההמונים.** חכמת ההמונים היא בעלת פנים רבות, היא יכולה להיות מופעלת בצורה של שאלות ותשובות, אך גם באמצעות איסוף נתונים ממהמון ולמידה מהם. איסוף כזה של נתונים, וכן של ידע וידיעה הנצבר ברשתות חברתיות וברשת, עתיד לשנות את הצורה שבה אנחנו מביאים בריאות. גם כאן עולם הסלולר הוא כלי משמעותי למעקב וקבלת מידע על מצבו הבריאותי של הפרט…. כל אלה מצטרפים למצוקות המוכרות של עולם הבריאות והתרופות המודרני – ירידה בתפוקות המחקר והפיתוח של חברות התרופות, בעיית תקציבית הולכת וגדלה, הזדקנות האוכלוסייה המוביל ללחץ תקציבי אדיר על המערכות, מחסורים בכח אדם ועוד… כל אלה מובילים לכמה מודלים ורעיונות מעניינים: 1\. **בעלות על המחלה.** כפי שאמרנו חברות התרופות צריכות להשתנות מספק תרופות, לספק שירותים. אחד המודלים של פעילות זו מדברים על בעלות. הרעיון פיתוח שירותים, כלי מידע, וכלי טיפול נרחבים כך שכל עניין הקשור למחלה מזוהה עם החברה הספציפית. סאנופי אוונטיס מנסה לקחת בעלות עלמחלת הסוכרת – אפליקציות סלולר רלוונטיות, אתרי מידע הדואגים לתזונה של חולי סוכרת, שירותי טיפול בחולים ועוד. 2\. **תשלום מבוסס תוצאות.** הזכרתי את זה קודם, אך כיצד ניתן ליצור תשלום מבוסס תוצאות. ובכן, פיתוח שירותים וטיפולים שעד היום לא היו בידי חברת התרופות, מאפשרים לה לשלוט בכל מעגל הטיפול של החולה, בשיתוף עם המבטח/מדינה ולספק תוצאות עדיפות. כך למשל חברה באנגליה פיתחה לטיפול שלה (שלא מכר כל כך) טכנולוגיית הזרקה בשליטה מרחוק, חיברה לכך שירות של אחיות, מעקב ושירות של מסירת התרופה. כל אלה נתנו לה שליטה על הטיפול, ובכך שיפור בתוצאות ועלייה משמעותית במכירות. כאשר כל העת הלקוח, הפציינט בהחלט במרכז העניין, וכל סובב סביבו. 3\. **חדשנות פתוחה.** חברות התרופות נהנו לרוב מחדשנות שהיתה בשליטתם, כעת זה ברור שמודל זה נחלש ונעלם. הרעיון של חדשנות פתוחה, מבקש מגורמים חיצוניים, לא תמיד מסורתיים כמו אקדמיה, להציע פתרונות, והיכולת ללמוד מתעשיות שונות על מנת לחדש בתוך הארגון ולייצר מוצרים רלוונטיים בעלי צורך אמיתי. חדשנות פתוחה שכזו יכולה להפוף את התעשייה על ראשה כמובן. הגורמים המאפשרים את השינויים הללו טמונים בטכנולוגיה ובסלולר, ויש לכך משמעות רבה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [מחקר: טיפול וירטואלי אינו נחות מטיפול פנים אל פנים](https://e-pochonder.com/מחקר-טיפול-וירטואלי-אינו-נחות-מטיפול-פ/2011/05/01/בריאות-2-0/) **Published:** מאי 1, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** זה קרה באחת השבתות, בני הקטן חולה, משלשל, עם חום וסממנים אחרים. וכעת השאלה, האם צריך ללכת למוקד או לא? לרוב, את ההחלטה מקבלים בזמן כזה ההורים לבד. הפעם, החלטתי לנסות משהו אחר, הרמתי טלפון לשירו הרופאים של הכללית בבית חולים שניידר, רופא ענה לטלפון, שמע את הסממנים ואמר שאפשר לחכות לתור לרופא בראשון בבוקר ויש לתת טיפול במוריד חום וכו'. הסיבה לטיפול הטלפוני – מצלמת המחשב שלי מקולקלת, אז "הסתפקתי" בשירות טלפוני. הטיפול בחולים מרחוק, באמצעות הטלפון החל כבר מזמן, אך כיום תופס תאוצה רבה, בארץ ובעולם. מחקר חדש, שהתפרסם בירחון המקצועי – Plos one – מצא כי הטיפול מרחוק באמצעות בית חולים וירטואלי, בחולי איידס היה טוב כמו טיפול בבית חולים "אמיתי". **הטיפול הרפואי הופך לשירות וירטואלי** הטיפול מרחוק, הנקרא גם "טלרפואה" מוכר במגוון התמחויות, קרדיולוגיה, לחץ דם, רפואת ילדים, רפואת עור, טיפול בפצעים, ואף ברפואה ראשונית. בחלק מן המקרים מלווה הטיפול במעקב של מכשור הנמצא בבית החולה. מזה זמן רב תולים תקוות רבות בתחום הטיפול מרחוק, ככלי להקלת העומס על מתקני הרפואה והרופאים, שיפור הטיפול במי שמרוחקים, והקלה על פריפריה. למרות שכבר שנים רבות מדובר ברפואה מרחוק, נראה כי האינטרנט, הרשתות החברתיות והמהפכה הדיגיטלית המתרחשת כעת, יחד עם המצוקה הגוברת של מערכות הבריאות המחפשות להוריד עלויות תוך שיפור באיכות הרפואה גורמת לפריצה של הטיפול הזה בעולם. **הטיפול הרפואי שווה לביקור בבית חולים** בברצלונה, פיתח צוות חוקרים מערכת טיפולית מבוססת אינטרנט לטיפול מרחוק בכל צרכיו של חולה ה-HIV. הפיתוח החדש לא החליף את הטיפול הקונבנציונאלי בחולה ואת המפגש האישי, אלא השלים והעצים אותו. הצוות טיפל בשלט רחוק ב-83 חולי HIV. המערכת סיפקה לחולים טיפול רפואי בבית או בכל מקום שבהם יכלו להתחבר למחשב. המערכת מאפשרת בקרה רפואית על החולה הן ברמה התרופתית, פיזיולוגית, רפואית ואף אחר איכות החיים שלו. התוצאות של הטיפול באמצעות הממשק הושוו לחולים שטופלו בשיטה המסורתית, ונמצא כי שתי הדרכים טובות באותה מידה כמו ביקור אישי בבית החולים. לדעת החוקרים המערכת שיפרה את התקשורת עם החולה, השיגה אופטימיזציה של הידע של החולה על מחלתו, כל זאת תוך חיסכון במשאבים וזמן הכרוכים בהגעה פיזית למרפאה. בנוסף היה חסכון בצורך להגיע על מנת לקבל מרשם חדש לתרופות, והתייעצויות יומיומיות הקשורות בניהול המחלה. עבור המטפלים הרפואיים, בית החולים הוירטואלי שיפר באופן משמעותי את צריכת הזמן והמקום לצורכי ייעוץ רפואי. הביקורים אצל הרופא התקצרו מ-20 דקות ל-10 דקות בממוצע, מה ששיפר את יכולות הקבלה של המרפאה. המערכת אפשרה בנוסף שיפור תקשורת עם המומחה, באופן ישיר וללא השפעה שלילית על נטילת התרופות וניהול המחלה באמצעותן. מדובר בפעם הראשונה בעולם שיש מערכת אינטרנטית שיעילותה הוכחה לטיפול כוללני מרחוק בחולי HIV. בנוסף לכלי המעקב והטיפול הרפואי כגון – ניהול ידע ומידע, התייעצויות, מרשמים ומעקב תרופתי, המערכת אפשרה גם יצירת קהילות תמיכה של החולים באמצעות בלוגים, פורומים ועוד. חשיבות המערכת גוברת לאור השינוי העצום שעברה מחלת האיידס – כיום מדובר במחלה כרונית בעיקרה שהחולה יכול לנהל את חייו באיכות חיים טובה ובפעילות מלאה. כל אלה הופכים את הביקורים התכופים במרפאה לנטל ולבזבוז של משאבים וזמן – טלרפואה הוא פתרון יעיל ככל הנראה. **תקווה ובעיות** המחקר הזה מתייצב ליד מחקרים רבים נוספים שמצאו יעילות רבה בטלרפואה. תחום זה הולך ומתפתח ופולש לטלפונים החכמים, המאפשרים פלטפורמה של מפגשים ישירים של חולים ורופאים על בסיס תיק רפואי מלאה ואלקטרוני. חברה אחת שעושה כך היא [American well](http://www.americanwell.com/) , המנוהלת על ידי ישראלים, ומאפשרת לרופאים להירשם מצד אחד, ומצד שני לחולים לבקש טיפול, ומייצרת ביניהם פגישות – בעלות כספית – להתייעצות און ליין באופן אישי ומהיר. במקביל גם בארץ התחום צומח וגדל בקופות החולים – בכללית, במכבי ואף בשוק הפרטי שהוא אחד הוותיקים בתחום. מדובר בתהליך מרתק ומבורך, אם כי יש קשיים בצדו – באספקטים האתיים – רופא שמטפל בחולה שלא ראה בפועל מעולם, באפשרות לקבל ייעוץ חוצה גבולות, בחוסר היכולת למשש את החולה, בשאלות אתיות לגבי מהי רמת הטיפול שניתן לתת ועוד. אני מניח שעוד יעסקו בכך רבות, בינתיים הטכנולוגיה רצה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** HIV, אונליין, אינטרנט, טלרפואה, מחקר, מידע רפואי, רפואה 2.0 --- ### [מחקר: רפואה סלולרית משפרת איזון סוכרת](https://e-pochonder.com/מחקר-רפואה-סלולרית-משפרת-איזון-סוכרת/2011/08/10/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 10, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** מחקר חדש, שאמור להתפרסם באחד הירחונים החשובים לסוכרת – Diabetes Care היוצא לאור באמצעות האגודה האמריקאית לסוכרת, מצא כי חולים שהשתמשו במערכת מבוססת טלפון סלולרי למעקב ואימון תומך החלטות של מחלת הסוכרת השיגו שיפור גדול יותר באיזון הסוכרת שלהם מאשר חולים שטופלו בשיטה המסורתית. השיפור היה משמעותי סטטיסטית. **רפואה סלולרית מאושרת FDA** ![אפליקציית well doc]()אפליקציית well doc הכלי שנבדק פותח על ידי חברת Welldoc ואושר על ידי ה-FDA הוא בעצם מערכת ניהול של המחלה, המאפשרת לחולה לרכז את כל התוצאות שלו, את התרופות שלו, כולל תזכורות, [מציע תפריט ](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8/2013/05/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/)ומזכיר גם לבצע בדיקות דם וכמובן שומר את התוצאות. הכלי שולח גם דוחות מפורטים המנותחים על ידי אלגוריתמים מתוחכמים המבוססים על המחקרים האחרונים על מנת לסייע בהמלצות רפואיות, דיאטה, טיפול ושיפור השינוי ההתנהגותי הנדרש על ידי חולה הסוכרת. **תוצאות משמעותיות** במחקר, שהיה מבוקר ורנדומלי, ונקרא Mobile Diabetes Intervention Study, השתתפו 163 חולים שחולקו לשתי קבוצות – האחת טופלה בטיפול המקובל בסוכרת על ידי ביקור אצל רופאים, מעקב וטיפול תרופתי. השניה טופלה באמצעות טיפול המשלב את המערכת של Welldoc. בתום שנה של מעקב נמצא כי הקבוצה שהשתמשה ברפואה הסלולרית שיפרה את מדד איזון הסוכרת שלה ( HbA1C) ב-1.9% בעוד הקבוצה בטיפול הרגיל שיפורה את המדד, קרי הורידה אותו ב-0.7%, כאשר ההבדל בין הקבוצות משמעותי סטטיסטית. מחלת הסוכרת היא מגיפה עולמית עם למעלה מ-240 מיליון חולים בעולם על פי ארגון הבריאות העולמי. המחלה הוכרזה כמגיפה על ידי האו"ם. החולים הסובלים מסוכרת סוג 2 סובלים מבעיה באיזון הסוכר בגוף בשל ירידה הקגישות ובייצור של אינסולין, לרוב בשל השמנה והרגלי בריאות לקויים. עודף הסוכר בדם גורם לסיבוכים רבים החל מבעיות מהתקפי לב, בעיות ראייה, בעיות עצביות, בעיות כליה ועוד. איזון הסוכרת תלוי במדדים רבים, אךהמדד המרכזי לשיפור במצב הסוכר, לפחות, הינו המוגלובין מסוכרר HbA1C וכל ירידה של אחוז במדד, מובילה לירידה של 37% הסיכון ללקות בסיבוכי המחלה השהם הגורמים המרכזיים למוות. החוקרים שביצעו את המחקר מאונ'ק מרילנד בארצות הברית, ציינו כי זוהי דוגמה מדויקת ליכולת של שימוש נכון בטכנולוגיה על מנת לשפר את הטיפול בחולה, ולמקד את הטיפול בחולה עצמו. המערכת של Welldoc היא פיתרון ה-mHealth הראשון שאושר על ידי ה-FDA ככלי לשיפור ואימון חולים ולשינוי התנהגותי שלהם. **הסלולר ככלי לסיוע בפתרון מצוקות** אין טבעי מכך שמכשיר הסלולר, אותו אנחנו סוחבים איתנו כמעט 18 שעות ביממה, קמים ליד בבוקר,והולכים לישון לא רחוק ממנו בערב, מהווה את כלי המעקב והסיוע היעיל לשינוי התנהגותי ולטיפול במחלה, שזהו אתגר לא פשוט להתמודד איתה. דווקא בימים אלה שמערכת הבריאות שלנו נראית במצב קשה, עם מחסורים אמיתיים ברופאים ובמשאבים, כלים מסוג זה יכולים לסייע מאוד לחולים, להעצים את תפקידם ולשפר את שליטתם בבריאות שלהם. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** mHealth, welldoc, אייפד, אייפון, אפליקציה, בריאות, מחקר, סוכרת, רפואה 2.0 --- ### [כמה אפליקציות בריאות](https://e-pochonder.com/כמה-אפליקציות-בריאות/2011/05/25/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 25, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** ממש ביום יומיים האחרונים, אמר לי מישהו שחבל שאין מקום סדור ללינקים שאני מוצא ומשתף. זה התחבר לי באופן מדויק לרצון שלי לייסד מסורת חדשה. אז הנה, בדומה לניוזלטר, מקבץ לינקים והפעם אפליקציות בריאות מעניינות. - **פורד** מבקשת לשלב אפליקציה למעקב אחר [סוכרת](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8/2013/05/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) במכוניות שלה בתוך שנתיים, **כך מדווח עיתון בדטרויט**. לטענת פורד הם רוצים לעבור מעבר לאפליקציות המאפשרות לשוחח בנוחות בטלפון ללא שימוש בידיים, או יכולת לנווט בפשטות. החברה מבקשת לייצר מכונית שמטפלת בנהג. המטרה היא למצוא דרך לאפשר לחולים למדוד את מצב הסוכר בדם באופן פושט באמצעות חיבור לרכב. נסיעה בריאה! - **חברת Medco** וחברת הסלולרי Verizon **[משיקות אפליקציה](https://www.computerworld.com/article/2508212/verizon-releases-mobile-app-that-finds-cheapest-meds.html)** המאפשרת לצרכנים ולרופאים למצוא את התרופות הזולות ביותר המתאימות למצבם הרפואי ולצורכיהם. באמצעות האפליקציה ועל בסיס המרשם שניתן מציעה האפליקציה חלופות אחרות בעלות נמוכה יותר. במערכת הבריאות האמריקאית, בה עלות התרופות והתשלום של החולים גבוהים מאוד, האפשרות להוריד בעלות התרופות משמעותית ביותר. בנוסף תאפשר האפליקציה להתריע גם על תגובות מסוכנות בין תרופות שאדם לוקח. - **חברת GE** מציעה אפליקציה לשיפור הרגלי התזונה. האפליקציה הנקראת **Pic Healthy** מאפשרת למשתמשים לייצר יומן מצולם של מה שהם אוכלים, תחביב שתופס יותר ויותר בקרב גולשים. הגולשים יכולים לחלוק עם חבריהם את התמונות ולקבל פידבקים מהקהילה על רמת הבריאות של המזון שהם אוכלים. החברים מדרגים את רמת הבריאות של המאכל, ואכילה בריאה מזכה בנקודות. - **האם חולים בכלל רוצים אפליקציות** העוסקות בבריאות. **סקר שמתפרסם בבלוג** על פרסום תרופות, מוצא שלאו דווקא. מתברר שחולים לאו דווקא רוצים שיזכירו כל הזמן שהם חולים ונזקקים למעקב. מתברר שעדיין יש מקום לתזכורות אחרות ושונות בתחום. - **אפליקציה חדשה** שהושקה מנסה **לסייע לחיילים** הסובלים מתסמונת פוסט טראומטית (PTSD). האפליקציה מאמנת את הסובלים על מנת להתמודד באופן טוב יותר עם הסימפטומים השוניםף ועל מנת לקבל מידע נוסף על היכן ניתן לקבל עזרה, ולחבר לעזרה על בסיס מיקום. מפתחי האפליקציה מבקשים להסביר כי לא מדובר בתחליף לרופא. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** GE, PTSD, verizon, אייפון, אינטרנט, אפליקציה, פורד, רפואה 2.0, תזונה בריאה, תסמונת פוסט טראומטית --- ### [החיים סוכר](https://e-pochonder.com/החיים-סוכר/2013/05/19/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 19, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** אחד החלקים האהובים עלי בבלוג הוא היכולת לפרגן ולמצוא אחרים שיוכלו לכתוב על הנושאים שבהם הבלוג מתעסק. ואחד הנושאים הכי מעניינים זה הבלוגספירה שעוסקת בתחום הבריאות. הבלוגספירה הזו לא לגמרי מפותחת, לא מספיק לטעמי. ולכן שראיתי את הבלוג הזה, ויותר נכון את ההודעה של הבלוגר אריאל עוזרי על בלוג חדש שפתח על מנת לסייע [לחולי סוכרת ](https://www.zhuti.co.il/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA/)כמותו, מייד פניתי, ולשמחתי אריאל נענה והנה פוסט קצר שכתב על הבלוג והסיבות להקמתו. הבלוג אפרופו, מקסים ונוח מאוד לגלישה. קריאה נעימה…. ### **בלוג אוכל ולא רק…,** **מאת אריאל עוזרי** קוראים לי אריאל עוזרי ולפני כשנה (שנה וחודשים ליתר דיוק) אובחנתי כחולה [סוכרת מסוג 1](http://www.jdrf.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=3023) (סוכרת נעורים). כחלק מתהליך ההתמודדות עם המחלה חיפשתי אתר עם מידע רפואי ומתכונים המיועדים לחולי הסוכרת. כמובן, שקיימים הרבה אתרים כאלה אבל כחלק מהתמודדות שלי עם הסוכרת, החלטתי להקים בלוג אוכל שקוראים לו ״החיים סכר״ – בלוג אוכל, ולא רק, שמוקדש כולו לסוכרתיים, המשפחות שלהם, חברים שלהם ובכלל. #### החיים סכר, הבלוג כאשר רק אובחנתי כסוכרתי התחלתי כמובן לקרוא חומר על הסוכרת ודרכי התמודדות איתה. במפגשים עם הדיאטנית היא הסבירה לי על סוגי המזון השונים וחשיבות האיזון של רמת הסוכר בדם וכיצד ניתן לשלוט עליה באמצעות תזונה נכונה. זה לקח קצת זמן, כמה חודשים אני לא אשקר, עד שבכלל מעכלים מה קרה ואיך מתנהגים במצב החדש. אבל אין ברירה חייבים לקלוט את כל החומר. מי שמכיר אותי יודע איך באמת נכנסתי לזה בכל הכוח והתחלתי לקרוא שעות מול האינטרנט על מה זה סוכרת, איזה סוגי מזון כדאי לאכול, כיצד לשמור על איזון, מה עושים במקרה של אירועי [היפוגלוקמיה](http://www.jdrf.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=3088) (ירידה דרסטית ברמות הסוכר בדם א.ג) [והיפרגליקמיה](http://www.clalit.co.il/HE-IL/General/diabetes/about+diabetes/articles/Hyperglycemia.htm) (עליה ברמות הסוכר בדם א.ג), ואיך לעכל את זה שמעכשיו צריכים להתנהג אחרת. ברגע זה החלטתי לבקש מהצוות הרפואי (רופאים , דיאטנית ופסיכולוג) שליווה אותי בהתמודדות עם הסוכרת, לחלוק יחד עם שאר חולי הסוכרת את הטיפים החשובים ואת החומר שכל סוכרתי צריך לדעת. דבר נוסף שהיה חשוב לי להעביר לשאר חולי הסוכרת הוא הבלוג הזה מיועד לנו, חולי הסוכרת, בשביל להראות לנו שאפשר לחיות עם סוכרת, ללמוד עליה ועדיין לאכול אוכל טעים. אתם מוזמנים להיכנס ולגלות בעצמכם. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, אריאל עוזרי, בלוג, בריאות, החיים סוכר, חולים, סוכרת --- ### [מינכהאוזן 2.0](https://e-pochonder.com/מינכהאוזן-2-0/2011/06/05/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 5, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** הסינדרום הקרוי על שמו של הברון מינכהאוזן מוכר לרבים, כך ניתן להניח. הלוקים בסינדרום הזה מזייפים בעיות רפואיות ואף פוצעים את עצמם על מנת לזכות בתשומת לב טיפולית מהסובבים אותם, מרופאים וצוות רפואי ובכלל (להרחבה [באתר מכבי](http://www.maccabi4u.co.il/4281-HE/Maccabi.aspx?TabId=4283_4284_4285)). אך מסתבר שהאינטרנט, כמו בדברים אחרים, מצא לו דרך להשתחל גם לסינדרום הזה, וכבר מזה זמן שהוגדרה תסמונת "מינכהואזן באמצעות האינטרנט". בספירה הגוגלית בעברית אין הרבה איזכורים לבעיה, אך היא קיימת. **מינכהאוזן באמצעות אינטרנט** התסמונת זוהתה לראשונה על ידי הפסיכיאטר מרק פלדמן כבר בשנת 1998, ובשנת 2000 קיבלה את שמה "מינכהואזן באמצעות האינטרנט" אך היא טרם הוכנסה להגדרות הרשמיות של מחלות הנפש (DSM). אנשים הלוקים במחלה הקשה משתמשים בכלים האינטרנטיים השונים, חדרי צ'ט, פורומים, קבוצות תמיכה ואף רשתות חברתיות על מנת לקבל אמפטיה ותמיכה תוך שהם מזייפים בעיה רפואית או מצוקה קשה ומשתפים באופן מפורט את כל הסובבים. יש אף כאלה שנודע כי זייפו את מותם, העלו פוסטים של סיום ונהנו לראות את ההמולה סביב כך. מה שנקרא, לקחת רחוק את המשפט: "השמועות על מותי". הברון מינכהואזן (מתוך הסרט)כבר בסוף שנות ה-90 תיארה דניס גריידי,[ במאמר בניו יורק טיימס ](http://www.nytimes.com/1998/04/23/technology/faking-pain-and-suffering-in-internet-support-groups.html?sec=&spon=&pagewanted=print)את התופעה. היא תיארה כמה סיפורים, בהם של נזיר שסיפר כי בשל העובדה שנדר את נדר העוני, לא הסתייע בידו לקבל טיפול עבור גידול סרטני מתקדם שלקה בו, והוא מתמודד עם המוות לבד ובפחד. או סיפורה של בת 23 שאושפזה עם הפרעת אכילה ולקתה בשבץ, או נערה צעירה המתאבלת על מות תינוקה שנולד בטרם עת וכעת ילדה תינוק קטן אף יותר. כל אלה השתחלו כבר אז לפורומים של חולים וסחטו דמעות רבות, קריאות עידודף והיפנטו את הסובבים בקשייהם. **סיפורה של מנדי** סיפורה מנדי ווילסון, בת ה-37, החל בעת שאובחנה בלוקמיה, זמן קצר לאחר שבעלה נטש אותה ואת בתה בת החמש לנפשן. בשל הטיפולים הכימותרפיים הקשים שעברה נפגעה מערכת החיסון שלה והכבד נפגע גם כן באופן כה חריף, עד שלקתה בשבץ מוחי ולקתה בקומה. את תקופת ההתאוששות עברה באשפוז במהלכו, כך על פי תיאוריה, האחיות התייחסו אליה באופן מחפיר ואלים, משאירות עליה סימנים כחולים וצלקות. מנדי, סיפרה ועברה את כל התהליך יחד עם קהילה תומכת ורחבה מכל קצוות העולם, כאשר חבריה הקרובים בקהילה מפיצים כל עדכון שלה, ומספקים לה תמיכה רבה. היא התחברה אל כל אלו בקהילת אמהות הנקראת Connected Moms ושם הנשים התרגשו עד מאוד. מנדי תחזקה התחזות מרשימה, כאשר היא מתחזה גם לשני חברים שלה, תוך שהיא מאמצת לכל אחד סגנון כתיבה שונה, מאמצת שגיאות כתיב המתאימות גם למי שסבלה משבץ ועוד. אחת הנשים שהתחברו מאוד לסיפור קורע הלב, היא גם זו שחשפה את ההתחזות – שמה היה דון מיטשל, והיא הקדישה שעות רבות בליווי מנדי בכל צרותיה, ומכאן הכעס הרב שלה כאשר גילתה שהכל בדיה. דון כועסת על מנדי שגזלה שעות כה רבות מחייה עבור כלום. שעות שיכלה להקדיש לבעלה ולילדים. סיפורה של מנדי מצטרף לסיפורים נוספים, שחלקם סופרו ברחבי העולם בעיתונים שונים. בישראל, ישנו את סיפורה של מרגלית שחם, שהתחזתה לחולת סרטן וסחטה את אהדתם של חברי הרשת דה מרקר קפה שאף תרמו לה 22 אלף שקלים לצורך טיפולים בה. היא הואשמה לבסוף במרמה. תסמונת מינכהואזן היא מחלה קשה, מניכהואזן באמצעות האינטרנט, מוכיח אם ניתן לומר זאת, כי לתמיכה הניתנת באינטרנט יש ערך משמעותי, והיא מאפשרת אכן נחמה ורצון טוב, ומראה כי לנפש האדם יש גם "יכולות" מרתקות. אינני שותף לתפיסה שמוצגת למשל בפתיחה של ויקיפדיה, שהתסמונת הופכת קלה יותר בגלל הזמינות של מאמרים און ליין המספקים את כל התסמינים וכו', מינכהאוזן היה שם קודם, רק שעכשיו התמיכה משנה את מיקומה. יש לומר שאולי זה אף יותר פשוט, ופחות מסוכן. יכול להיות שיותר אנשים מתחזים, רק שאני לא בטוח שכולם יפלו להגדרה הקלינית. אם מעניין אתכם לקרוא עוד: סיפור ישראלי על התחזות בפורום הריון ולידה (תודה לדניאל גבירצמן) [האתר של ד"ר פלדמן](http://www.munchausen.com/) מגזין ווירד ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אונליין, אינטרנט, בריאות, מידע רפואי, מינכהאוזן, מינכהאוזן באמצעות אינטרנט, רפואה 2.0 --- ### [סרט: מדיה חברתית וחברות תרופות](https://e-pochonder.com/סרט-מדיה-חברתית-וחברות-תרופות/2011/10/24/בריאות-2-0/) **Published:** אוקטובר 24, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** בלי הרבה מילים, אין לצערי הרבה סרטים הנוגעים במגוון הנושאים הקשורים למדיה חברתית וחברות תרופות. חברת רדסקייויז'ן יחד עם ארגון אננגלי הנקרא [פארמהפורום](http://www.pharmaphorum.com/) וארגון לתקשורת בבריאות (HCA) יצרו סרט שנוגע בהרבה מן הנושאים האקטואלים איתם מתמודדות חברות תרופות. הסרט עשוי טוב, ולכן החלטתי להקדיש לו פוסט – כדאי להקדיש את הזמן. תהנו. \[vimeo http://vimeo.com/30079463\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** HCA, HCSM#, Pharmaforum, Redskyvision, smpharma#, אונליין, אינטרנט, חברות תרופות, טוויטר, מדיה חברתית, פייסבוק, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [פינטרסט, זה בריא להיות שם](https://e-pochonder.com/פינטרסט-זה-בריא-להיות-שם/2012/03/18/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 18, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** כל ההייפ בשבועות האחרונים מתגלגל סביב רשת חברתית חדשה, פינטרסט שמה. באנגלית [Pinterest ](http://pinterest.com)שזה בקיצור לתלות על קיר את מה שמעניין אתכם. כה מרגשת הרשת הזו שעל פי [קומסקור ](http://www.comscore.com/content/search/cse?q=pinterset&cx=006838696978854705156:gvzzufutdk8&cof=FORID:9;NB:1&ie=UTF-8&searchSubmit=Search)היא כבר גרפה מעל 11.7 מיליון מבקרים בחודש ינואר האחרון, והיכולת שלה להזרים גולשים אל האתרים היא משמעותית ביותר. הרעיון המארגן של פינטרסט הוא סביב לוח שעם או לוח השראה. לכל אחד האפשרות לפתוח ולארגן לעצמו לוח הדומה ללוח שעם, שם הוא נועץ תמונות ולינקים המעניינים אותו. הצורה הגרפית בה מאורגנת הרשת היא מעניינת כשלעצמה כאשר התחושה היא אכן כמו קיר מלא תמונות. אכן הרשת מדגישה באופן כמעט אגרסיבי את הויזואליה. כשאנשים רוצים להיות עמך בקשר הם יכולים לעקוב אחר הלוח שלך (Follow), לסמן את הנעיצה (Pin) שלך כאהובה, או לחלופין לנעוץ מחדש את התמונה/נעיצה (Repin) שלכם על הלוח שלהם. כמובן ניתן גם להגיב, והכניסה לאתר מתאפשרת גם באמצעות חיבור לפייסבוק או לטוויטר, שמצידם מבשרים גם על הפעילות שלכם שם. הצטרפתי כחלק מההייפ כמובן, וקצב העוקבים הפיל אותי לרצפה. נראה לי כי מדובר ברשת הצוברת פופולריות גם בישראל. בעולם הרשת נחשבת לכזו הפופולרית בעיקר בקרב נשים. ![לוגו פינטרסט](http://blog.shareaholic.com/wp-content/uploads/2012/01/Pinterest_Logo.png "לוגו פינטרסט")לוגו פינטרסט**מתאים לעולם הבריאות?** כמו בכל כלי חברתי, השאלה אותה אני שאול, כיצד והאם עולם הבריאות יוכל לעשות בה שימוש. ובכן, חקרתי מעט וחשבתי הרבה ואין ספק כי המימד הויזואלי יכול להוות כלי משמעותי עבור ארגוני בריאות שונים. התחושה היא כי היכולת שלנו כיום באמצעות המצלמה הסלולרית שלנו להעביר אירועים מהחיים ישירות לשיתוף עם חברים באופן פשוט, נוח יעיל וגם איכותי מאפשרת לנו לספר סיפור בתמונות. סיפור בתמונות הוא עניין מאוד רגשי המתאים למגוון רחב של עולמות, אבל ללא ספק שבעולם הבריאות יכולה להיות לו חשיבות רבה בהעברת הסיפור של הטיפול. והנה כמה רעיונות שחשבתי עליהם: 1\. סיפורי לידה – אלו הם סיפורים הנכתבים כיום בבלוגים, פורומים ובכל רחבי הרשת. זוהי דרך נפוצה של נשים להעביר ידע רב, עובדתי, רגשי, ביקורתי מן האחת לשניה בעולמות של מוכנות ללידה, בית החולים והצרכים השונים. הסיפורים הללו כיום נעשים ברשת בעיקר באופן מילולי, למרות שהאלמנט הויזואלי בהריון תופס מימד מאוד משמעותי – נשים מצלמות אלבומי הריון עם צלמים מקצועיים, מביאות מצלמות וידאו אל תוך חדרי הלידה ועוד. האפשרות לסייע לנשים ולייצר סיפורי לידה המחוברים לבית החולים בו נחוותה החוויה, בעיקר אם היא חיובית, יכולה להוות כלי רב עוצמה ברמה תדמיתית וסיפורית, וגם להשאיר את האישה עם זיכרון משמעותי וחיובי לשיתוף. 2. יום בחיי – אחת הנקודות המרתקות בחייהם של המטפלים הרפואיים, הוא העולם מלא הדרמה של חיים ומוות בו הם מתפקדים לעומת הדימוי הלא רגשי שמייחסים להם. עם זאת בשביתת הרופאים האחרונה, ראינו יותר מכתבה אחת, מלאת רגש ותסכול של המתמחים ו"יום בחייהם" עכשיו חישבו על האפשרות לספר סיפורים מתוך מחלקות בית החולים השונות באמצעות צילומים ולוחות שיכולים לגרום לכל עין להזיל דמעה של רגש. פינטרסט של בית החולים MD Andersen3\. איך נראית תופעת לוואי – לתמונות אפקט חשוב גם בחינוך ובמתן מידע. תמונות רפואיות המדגימות למשל תופעת לוואי עורית, או כל מצב אחר בו לויזואליה יש מקום יכולים להוות כלי חשוב עבור חולים התמודדים עם מחלה, נוטלים תרופה או בככל. לוחות שכאלה יכולים להפוך לכלי חינוך רפואי משמעותי. 4\. בעיית השפה – אחד התחומים בהם יש קושי במערכת הבריאות, היא השפה, היכולת לסביר תהליך במילים בין מטפל רפואי לחולה אינה פשוטה תמיד. אין ספק שמדריך ויזואלי יכול לסייע, שלא לדבר על האפשרות להפוך זאת לכלי להסבר על כיצד לקחת טיפול מסוים, וכלי שיווקי כמרכז מידע איכותי. 5\. קטלוג – חלק מעולם הבריאות הוא גם עולם הביוטי והטיפוח. קטלוג מוצרים יכול להיות כלי חשוב למותגים בתחום. מצד שני הוא יכול להוות גם כלי משמעותי לרופאים העוסקים הכירורגיה פלסטית. **פרויקטים שכבר נמצאים שם:** 1\. הנקה – לוח השראה בנושא חשוב שמצריך העברת מידע, השראה וויזואליה. שלא כמו פייסבוק, הרשת אינה חושבת ששד מניק זה פורנו. 2\. העלאת מודעות – כלי חשוב המאפשר להעלות מודעות למחלות באמצעות [מתן השראה ומידע](http://pinterest.com/bdoll76/cancer/), וגם תמונות מרגשות. אפשר כמובן להסביר על תחום שלם, כמו [כאן בלוח ](http://pinterest.com/hjluks/sports-injuries-and-treatment/)אודות פציעות ספורט. 3\. בית חולים לילדים – בלינק מתוארת הדרך שבה בית חולים לילדים מנצל את הפינטרסט על מנת לקדם את הערוצים האחרים וגם ליצירת מידע מעניין במקום עצמו. 4\. מעבדת צינטורים – אם חושבים על זה, מדובר במעבדה העוסקת בלב, אז כמובן שיש פה אפשרויות מאוד מעניינות. ראו בלינק ובכן, כמו לכל כלי חברתי גם לפינטרסט יש אפשרויות מרתקות שרק גבולות הדמיון והיצירה מגבילים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** repin, אינטרנט, בריאות, בתי חולים, חברות תרופות, חולים, טוויטר, מידע רפואי, פינטרסט, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [סיפורה של גב' Q](https://e-pochonder.com/סיפורה-של-גב-q/2011/04/16/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** כל מהפכה בשנים האחרונות מיוחסת לרשתות החברתיות ומדיה חברתית ככלל – ביניהן גם המהפכות הפוליטיות רבות העוצמה השוטפות אותנו מכל כיוון. מנגד טוענים רבים שזו לא המדיה החברתית אלא המצב בפועל, והמדיה החברתית אינה מחוללת מהפכות, אם בכלל היא רק אמצעי הפצה נוח. ובכן, אני נמנה על אלה שאכן חושבים שרשת חברתית לא מחוללת מהפכה לכשעצמה, אבל אין ספק שהיא משמשת זרז משמעותי. סיפורה של גב' קיו (Q) מראה לנו מה יכול לבצע היחיד באמצעות הכלים שמספקים לנו האינטרנט והרשתות החברתיות. באמצעות בלוג פשוט והתמדה במשימה הצליחה הגב' קיו לעורר תהודה ציבורית למצבן הרעוע של ארוחות הצהריים בבתי הספר באזור מגוריה. אה, שכחתי, והיא בכלל מורה! מהלך זה מראה שאם רוצים ומתמידים אפשר לעשות מהפיכה גם בעניינים בריאותיים באמצעות הרשת. סיפורה של הגב' קיו כפי שהיא החליטה לכנות את עצמה (בשל הפחד מהמערכת) מזכיר קצת את הסרט ג'ולי וג'וליה – שם קיבלה ג'ולי החלטה לכתוב פוסט יומי ולבצע משהו מתחילתו ועד סופו, התמדה שהביאה לבסוף לפרסום רב. בדומה לג'ולי, הגב' קיו החליטה לחשוף את איכותן של ארוחות הצהריים בבתי הספר שבאזור מגוריה במערב התיכון של ארה"ב. ארוחות אלו מתוקצבות ב-3$ הארוחה. כלי הפרסום שלה, היה בלוג פשוט, מצלמה ויכולת התמדה. היא החלה בכך שהיא צילמה את מגש האוכל הכתום שלה ואת מה שמכונה "אוכל" שנח עליו וחלקה עם העולם את אבחנותיה. בבלוג שלה היא קראה Fed Up with Lunch, עם הזמן החל הבלוג לתפוס תאוצה ולייצר שיחה סביב מה אוכלים הילדים בבית הספר. גב' קיו לא חשבה שזה יגרור כזו תגובה, בראיון לרשת סי.אן.אן היא סיפרה: "רק רציתי לתעד באופן פומבי מה התלמידים שלי נאלצים לאכול. זה לא נעשה על מנת לסמן מישהו כמטרה. הנשים והגברים העובדים במטבח ובחדר האוכל אינם אשמים, הם רוצים רק את הטוב עבור התלמידים, אבל הם אינם שולטים בתפריט המוגש, הם רק מבצעים את עבודתם". ![](http://onlife.co.il/sites/default/files/u487/blog11_1.jpeg) **בשר מסתורי וארטיקים אדומים** למרות שנתקלה בבשר אותו הגדירה כמסתורי, או בתוספות להם קראה שלולית של שעועית. לא כל הארוחות אותן אכלה הוכתרו ככישלון – למשל באחת הארוחות ציינה כי באופן מוזר – לאחר 28 ארוחות – הפיצה בפעם הזו הייתה מצוינת. גב' קיו שמה לב לאורך השנה כי הזמן שניתן לארוחה היה רק 20 דקות, כך שחוסר הזמן הביא את הילדים לאכול את החטיפים המתוקים קודם. בין היתר, היא מציינת ארטיקים אדומים מצבעי מאכל. "יכולתי לדעת מי מהילדים אכל את הארטיק, הם היו פשוט מעופפים בכיתה לאחר ארוחת הצהריים. והלשון שלהם הייתה אדומה באופן בולט". מחוץ לארוחות הצהריים, גב' קיו הקפידה על תזונה ללא חלב וללא גלוטן. למרות שהיא חשבה שהארוחות מזעזעות, ראוי לציין שתלמידיה לא חשבו כך. לדעת חלקם, זו הארוחה הטובה ביותר ביום שלהם, עם מזון אהוב של נגיסי עוף, שניצל, נקניקיות ופיצה. מבקריה טוענים כי ביקורתה אינה הוגנת ומשולה למי שרגיל למסעדות יוקרה ומגיע במקרה לארוחה עממית פשוטה. **תחילתו של השינוי** אבל נחישותה והתמדתה בכתיבת הבלוג, מאז ינואר שנה שעברה החלה לשאת פירות. הרעש שיצר הבלוג, הביא את גב' קיו לתפוס את תשומת הלב של התקשורת הפופולארית, ונוצר דיון ציבורי. לאחר מספר חודשים, כך היא מציינת בראיון לסי. אן. אן, הארוחות החלו להשתנות במעט והיא החלה להיתקל בסלטים המוגשים במסגרת הארוחה, הוגשו ירקות טריים, או ברוקולי טרי שהוגש בשקית. "הם החלו להוסיף גם פירות טריים, לא כל יום, אבל זהו צעד בכיוון הנכון. אנשים מתחילים לחשוב על מתן אפשרויות שונות לילדים, ויכולת בחירה היא כיוון המעודד אותי להמשיך בדרכי", מספרת גב' קיו. למרות היותה נסיינית אדוקה, מסתבר שדווקא מצב בריאותה לא השתנה לרעה בעקבות הדיאטה האיומה שנהגה בה. את ההצלחה לשמור על בריאותה מייחסת גב' קיו דווקא לארוחות האחרות שלה. נחישותה של מורה זו, מראה כי לרשת, וליכולת של היחיד להציף את דעותיו בפומבי יש כוח לשנות, גם מערכות כבדות ובעייתיות, וגם להוסיף בריאות לאנשים רבים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, ארוחת בית הספר, בלוג, גב Q, צהריים, רפואה 2.0, תזונה בריאה --- ### [מה עשו מטופלים אקטיביסטים ב-4 ליולי?](https://e-pochonder.com/מה-עשו-מטופלים-אקטיביסטים-ב-4-ליולי/2015/07/06/uncategorized/) **Published:** יולי 6, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** הנה התשובה הבסיסית שאומרים בכירים במערכת הבריאות בישראל, ברור שבסופו של דבר המידע הרפואי של החולה יהיה בידיו. זה רק עניין של זמן. ובכן, אני מוכן לקבל שהם באמת חושבים שזה עניין טכני שייפתר, אך לטעמי ללא תפיסת עולם ששמה את הנושא בסדר העדיפויות זה לא יקרה, פשוט לא יקרה. ולטעמי בסדר העדיפויות של המערכת בישראל, זה לא בסדר העדיפויות, ויש לומר שלטעמי הרופאים לא באמת רוצים. המצב הישראלי אינו מיוחד, הגישה הרפואית הספקנית כלפי פתיחת תיקים רפואיים ומתן מידע רפואי מלא למטופל היא עניין רפואי גלובלי, וקשורה בעומק הדברים לפטרנליזם הרפואי. בדיוק במקום הזה אני מתחבר לחג העצמאות האמריקאי שנחגג לפני יומיים והשנה ציין את פתיחתו של קמפיין לשחרור המידע הרפואי של מטופלים אמריקאים. **הרוזה פארקס של הבריאות** תחילתו של הקמפיין בפעילה בשם [רג'ינה הולידיי](http://reginaholliday.blogspot.co.il/), [שיש המכנים אותה הרוזה פארקס של עולם הבריאות](http://www.forbes.com/sites/michaelmillenson/2012/05/06/will-regina-holliday-become-health-cares-rosa-parks/), שליוותה את בעלה במחלתו עת אושפז בחמישה בתי חולים שונים במשך 11 שבועות אך היא לא יכלה לקבל את הנתונים אודות אשפוזו באופן מיידי, מה שהיה חשוב להמשכיות הטיפול כמובן. רג'ינה היא אמנית והיא משתמשת באמנות שלה לצורכי מחאה, וציירה מספר ציורי קיר המתארים את התסכול שלה מחוסר המידע במערכת. [![רגינה הולידיי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/07/132687_10102067286388323_350634473_o-300x300.jpg "רגינה הולידיי - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/07/132687_10102067286388323_350634473_o.jpg)רגינה הולידיי מתוך גוגל + מאז היא מציירת סיפורים של מטופלים אחרים, והם בתמורה הולכים לכנסים רפואיים עם החוצה וכך מעירים את תשומת הלב לעניין. בנוסף היא כמובן עשתה פעולות שונות כמו "להתקוטט" עם איגוד בתי החולים האמריקאי על הזמן שצריך לתת להם על מנת לספק את המידע הרפואי (הם רצו 30 יום, היא אמרה מיד). לפני כמה חודשים נחשפו התקנות החדשות של הממשל האמריקאי לגבי שימוש משמעותי בתיקים רפואיים אלקטרוניים, תקנות אלה קובעות כיצד ייקבע האם מטפל רפואי או מוסד המעניק טיפול (מה שקרוי Provider) עשה שימוש משמעותי בתיק הרפואי האלקטרוני ועל כן הוא זכאי לתגמול בעבור זה כפי שרפורמת הבריאות האמריקאית קבעה. התגמול הוא העידוד שמציעה הרפורמה על מנת להכניס דיגיטציה לעולם התיקים הרפואיים האמריקאי. בישראל, אגב, אנחנו בכיסוי מלא כעיקרון, לכל אזרח יש תיק רפואי דיגיטלי בקופת החולים שלו, אבל למרות שאומרים שהכל כבר מחובר, עדיין יש "פערים" במידע מספקי בריאות שאינם הקופה שלו. ובכן, התקנות החדשות קבעו שמספיק שמטופל אחד הוריד את המידע הרפואי שלו באמצעות הכלי המאפשר זאת על מנת שייקבע שיש שימוש משמעותי, בעוד הולידיי, רצתה ניסוח אחר שיעלה את הרף ויגרום ליותר הורדות של המידע. הולידיי נחשבת למומחית בתחום ולמדה אותו לעומק. לאור אכזבתה ואכזבתם של אקטיביסטים נוספים בתחום, הם החליטו שיום העצמאות האמריקאי, יהפוך ליום העצמאות של המידע – [\#**DataIndependenceDay**](https://twitter.com/hashtag/DataIndependenceDay?src=hash) וכמובן נוצר ההאשתג בטוויטר, וגם אתר https://getmyhealthdata.org והכיסוי התקשורתי של היה מאוד רחב. [![לוגו תנו לי את המידע הרפואי שלי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/07/logo_GetMyHealthData2.png "logo_GetMyHealthData2 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/07/logo_GetMyHealthData2.png)לוגו הפרויקט המטרה היא להעלות את המודעות לאפשרות ולצורך לקבל את המידע הרפואי של המטופל בידיו, מידע רפואי מלא כולל תרשומת הרופא בתיק שלו, וגם לעורר את המבטחים לייצר כלים נוחים לעשות זאת באופן מיידי. האתר מספק מידע וכלים שונים כיצד ניתן לבקש את המידע, כולל כלי טכנולוגי שעושה זאת עבור האדם, כי בביורוקרטיה אמריקאים הכי טובים. בנוסף מציג את האתר של המדיניות של מבטחים וספקי שירותי בריאות מובילים ששיתפו אותה עם הפעילים. ניתוח של הפעילות סביב ההאשתג מאז 29 ליוני מראה כי הציוצים הקשורים בו הגיעו למעל מיליון אנשים, והוגשו כ-2.4 מיליון אנשים. זה מדהים לפעילות אקטיביסטית ללא הרבה ממון מאחוריה. [![האשתג יום עצמאות של המידע](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/07/independanceday-300x261.png "independanceday - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/07/independanceday.png)נעשה באמצעות hashtrackingcom **יש אוזן שומעת** במקביל לפני מספר שבועות מונתה סוזנה פוקס למנהלת הטכנולוגיה של משרד הבריאות האמריקאי . פוקס היא אחת הפעילות הבולטות בתחום העצמת החולים בארה"ב והנתונים שייצרה עת עסקה במחקר במכון PEW מצוטטים כמעט בכל הרצאה בתחום העצמת חולים, ושימוש שלהם בכלים דיגיטליים. במהלך שנות עבודתה היא צרה מסד נתונים מפואר על התנהגות הגולשים בחיפוש אחר מידע רפואי, שימוש באפליקציות ועוד. היא אחת הנשים המובילות בארצות הברית בתחום קידום שיתוף מטופלים, ואף היתה בצוות שכתב את המניפסט של ה-e-patiant. [![סוזנה פוקס](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/07/wide_89-300x188.jpg "סוזנה פוקס - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/07/wide_89.jpg)סוזנה פוקס כעת היא בצד ה"שני" וזוהי בשורה מרתקת, כימי ששכר אותה לעבודה ידע בדיוק איזו אג'נדה הוא מכניס, ובחיבור עם האקטיביזם אני מניח שנראה הרבה דברים קורים בתקופה הקרובה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, Uncategorized, בריאות 2.0 **תגיות:** DataIndependenceDay, EHR, PHR, בתי חולים, חולים, סוזנה פוקס, רג'ינה הולידיי, רופאים, תיק רפואי ממוחשב --- ### [הגיע הזמן שעולם הבריאות יעשה לייק](https://e-pochonder.com/הגיע-הזמן-שעולם-הבריאות-יעשה-לייק/2012/06/17/בריאות-2-0/) **Published:** יוני 17, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** ישנם מספר דוחות מעניינים שהתפרסמו השנה על עולם הבריאות והמדיה החברתית. המעניין ביותר אולי, הוא של פירמת רואי החשבון מהגדולות בעולם PWC. הדוח שנקרא : Social media “likes” healthcare: From marketing to social business, מסתמך על מגוון רחב של ראיונות עם בכירים מהתעשייה עצמה, סקר נרחב בקרב צרכנים וכן מעקב אקטיבי אחר מה שקורה ברשת. הדוח מנסה להתמודד עם כל האספקטים הנוגעים לכניסה למדיה החברתית של ארגונים בעולם הבריאות: מבטחים, חברות תרופות, ספקי שירותים ואנשי מקצוע. ההמלצה כך מסתמן היא להיכנס, ולהיכנס בגדול. ומכיוון שאי אפשר לחשוב שמישהו ב-PWC הוא מנהל מדיה דיגיטלית נלהב, הרי שלהמלצה זו צריך להיות משקל מרכזי. הפוסט הנוכחי, המבוסס על המחקר, ינסה לתמצת את עיקריו. **הציבור כבר שם, ויש לו ציפיות** על פי הנתונים של סקר הצרכנים של PWC עולה כי 42% מהם השתמשו בסוג מסוים של מדיה חברתית על מנת לקרוא ביקורות של צרכנים אחרים על שירות רפואי. כמעט 30% תמכו ביומזה בריאותית, וכרבע פרסמו במדיה החברתית משהו על מצבם הבריאותי , 20% הצטרפו לקהילה או פורום בריאותי באינטרנט. עוד עולה מהנתונים ש-61% מהמשיבים בוטחים במידע המגיע מספקי שירותי הבריאות. 41% הביעו נכונות גבוה לחלוק מידע וחוויות עם ספקי הבריאות באמצעות המדיה החברתית. לעומת זאת 37% מהמשיבים בוטחים במידע המגיע מחברות תרופות, ורק 28% יחלקו מידע עמן ברשת. גיל הוא המשתנה המשפיע ביותר על התנהדות בריאות ברשת, בעוד 90% מבני 18-24 טענו שיחלקו מדיע בריאותי על עצמם ברשת, ו-90% ישתתפו בפעילות הקשורה בבריאות ברשת ויאמינו למידע, בגילאי 45-64 רק 45% יחלקו מידע בריאות, ורק 56% יסכימו ישתפו פעולה בפעילות הקשורה בבריאות שלהם. עוד עלה מן המחקר כי שליש מהמשיבים יסכימו כי המידע שלהם ינותר על ידי גופים שונים אם זה יפיק עבורם ערך. ציפיה נוספת שעלתה מן המחקר היא זו של שירות במהירות, יותר מ-75% מהמשיבים אמרו כי הם מצפים לתשובה בעניין תור או שאלה שנשאלה ברשת בתוך יממה או פחות מכך. כ-50% אמרו כי הם מצפים לתשובה תוך כמה שעות בלבד. זה לא סתם מידע, זה מידע בעל השפעה, כאשר 45% מהמשיבים טענו כי המידע ברשתות החברתיות ישפיע על החלטתם לקבל חוו"ד שניה על הרופא שלהם. לא פחות מ-40% טענו כי המידע ברשתות החברתיות השפיע על הדרך בה התמודדו עם מחלה כרונית או בגישתם לפעילות גופנית. **הארגונים נמצאים מאחור** כותבי הדוח מציינים כי הפעילות של ארגוני הבריאות מתגמדת לעומת הפעילות של הצרכנים ברשת. לטענתם, אמנם 8 מכל 10 ארגונים שנבדקו החזיקו נוכחות כלשהי במדיה החברתית , אך רמת הפעילות שם היתה קטנה עשרות מונים מהפעילות הכללית ברשת. במעקב שערכו במשך שבוע שלם אחרי השיחה ברשתף מצאו עורכי המחקר כי בקהילות הקשורות לבריאות היתה שיחה ותעבורה גדולה פי 24 מאשר בפעילות של ארגוני הבריאות השונים. עוד מציינים עורכי הדוח כי ארגוני הבריאות, בהם גם חברות התרופות, הוא העובדה כי הם מאזינים למה שמתרחש ברשת אך מתקשים להשתמש במידע הזה בהחלטות העסקית שלהם. בנוסף מציינים עורכי הדוח, המידע מן הרשת יכול להשלים את פרופיל הפציינט עבור הארגונים, שכן מדובר במידע מהותי שלא תמיד נמצא אצל כל בעלי העניין הבריאותיים. [![Health cosumers reviews](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/cosumersreviews-300x224.png "cosumers reviews - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/cosumersreviews.png)Health cosumer reviews**מה זה אומר?** 1\. ארגוני הבריאות ובהם חברות התרופות, חייבים לאמץ אסטרטגיה המשלבת את הרשתות החברתיות כחלק אינטגרלי. לא מדובר רק באסטרטרגיה שיווקית, אלא בשינוי האסטרטגיה העסקית. יש להיות מעורבים בקהילות ולהיות שם, גם אם אין רווח ישיר ומיידי. הרווח יגיע בנקדות הזמן בו הצרכנים יזדקקו ואתם תהיו שם. 2\. שקיפות, זוהי דרישה שרק תלך ותעלה ככל שהפעילות של פציינטים ברשתות חברתיות יעלו, וזה לא אומר שהכל יהיה טוב, אבל יש לו את הפוטנציאל לשפר ושדרג את המערכת. על פי הסקר החולים עדיין מעדיפים לספר על חוויות חיוביות ולא חוויות שליליות. [![Health Positive](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/consumerpositive-300x226.png "consumerpositive - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/consumerpositive.png)Posting positive experiences3\. לוחות הזמנים משתנים לחלוטין. המערכת תיאלץ להסתגל לפעילות במהירויות חדשות לחלוטין, כאשר הציפיה לתגובה היא של כמה שעות עד יום, תהליכים יזדקקו לעבור ריענון משמעותי, והשירות יהיה חייב להיות מהיר יותר. 4\. שלוש רמות של פעילות. הדוח מציין שלוש רמות פעילות ברשת – האזנה פסיבית, השתתפות ומעורבות (engagement). בכל אחד מהשלבים נוספות פעילויות, ורמת המעורבות עולה. 5\. שינוי פנימי. ארגוני הבריאות, גם ובעיקר בשל השינוי כלפי חוץ יבצעו שינויים גם פנימית. כפי שמסופר בדוח על העובדה כי הרופאים של בית החולים מאפשרים שחולים יעשות של תמונתם עם חבריהם על מנת להמליץ עליהם, יחד עם שינויים ארגוניים ותפעוליים ממשיים על מנת לתת מענים מהירים ורצינים ללקוחות. שינויים אלה יתלוו לכך שמדיה חברתית תפסיק להיות רק פעילות שיווקית, אלא תהפוך לאסטרטגיה עסקית אמיתית. 6\. אינטגרציה וחדשנות פתוחה ארגוני הבריאות יתחילו להבין ולנתח את המידע הקיים ברשתות החברתיות ולעשות בו שימוש עסקי. להבין את הלקוח, לתת לו מענים בזמן אמת לצרכים, ומכאן גם לפתח מוצרים חדשים שיתנו מענה לקשיים, ולצרכים של הפציינטים. הרעיונות יגיעו פעמים רבות מבחוץ, לא רק הצרכים. 7\. השינוי המשמעותי ביותר, לא רק עבור עולם הבריאות, אלא לכולנו, הוא המעבר מהתייחסות למדיה החברתית כערוץ נוסף, לתפיסת עולם חברתית, הבנה עמוקה של הפעילות במדיה החברתית והטמעתה ברמת תפיסת העולם וראיית העולם של הארגון. [![3 steps of social media](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/3steps-300x255.png "3steps - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/06/3steps.png)Three steps of social media ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** PWC, בתי חולים, חברות תרופות, חולים, טוויטר, מדיה חברתית, מחקר, פייסבוק, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מרי מיקר: הבריאות הדיגיטלית בנקודת מפנה](https://e-pochonder.com/מרי-מיקר-הבריאות-הדיגיטלית-בנקודת/2017/06/04/בריאות-2-0/) **Published:** יוני 4, 2017 **Author:** אורי גורן **Content:** דוח האינטרנט השנתי של מרי מיקר רואה את הבריאות הדיגיטלית כטרנד משמעותי בעולמות השינוי הדיגיטלי. על פי הדוח אנו נמצאים בנקודת המפנה של התעשייה שתשנה את עולמות הבריאות באופן חסר תקדים. עוד עולה מן הדוח כי הגידול המשמעותי באיסוף המידע ויכולת הניתוח שלו יאיצו את קצב השינוי במחקר רפואי ללא הכר וכן את יכולת היישום שלו. בנוסף, הצרכנים/מטופלים יהוו מנוע משמעותי ביותר בקידום השירות הדיגיטלי לעצמם והן לשינוי המערכת. למיטב ידיעתי לאחר חיפוש אחורה בדוחות, זו השנה הראשונה שהדוח מתייחס לבריאות דיגיטלית. #### רגע, מי זו מרי מיקר? ומה זה הדוח הזה? דוח האינטרנט השנתי, שמפורסם מדי שנה בסוף חודש מאי, על ידי מרי מיקר, ידוע לכל העוסקים בעולמות הדיגיטל והוא נחשב לסוג של תנך של הרגע. מדובר באחד הדוחות המקיפים ביותר על מצב האינטרנט הגלובלי, עם גרפים, טרנדים, ניתוחים ומידע בכמות שכמעט בלתי ניתנת להכלה. השנה הדוח מכיל 355 עמודים מלאי גרפים, שקפים, תמונות, דוגמאות ועוד. מדובר בגידול של 316% במספר העמודים לעומת הדוח של שנת 2012. מי שחתומה על הדוח היא מרי מיקר, אנליסטית בוגרת מורגן סטנלי, שמכהנת כעת כמי שאחראית על ההשקעות בדיגיטל עבור קרן קליינר פרקינס. מדובר בקרן השקעות שחתומה על השקעות בחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. מיקר כותבת דוחות על רשת האינטרנט כבר משנת 1995. ובשנים האחרונות הדוח השנתי שלה הוא תמונת המצב הטובה ביותר. ![Mary-Meeker](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/Mary-Meeker-300-230.jpg "Mary-Meeker-300-230 - e-פוכונדר")מרי מיקר | from Kleiner Perkins websiteראוי לציין שעל פרק הבריאות חתום נוח קנוף, גם הוא שותף בקליינר פרקינס, וגם הוא עוסק בהשקעות בתחום של כלים דיגיטליים ופלטפורמות צרכניות. #### אז למה אנחנו בנקודת מפנה הדוח מייחס את נקודת המפנה שאנו נמצאים בה לכמה גורמים הפועלים יחד במעגל קסמים חיובי. כל חלק במעגל תורם לגידול בזה שאחריו ויחד נוצר גידול אקספוננציאלי גם בדאטה הנוצר והזמין למחקר, וגם ביכולת ניתוח מהירה הרבה יותר, ולבסוף בקיצור תקופות מחקר ושיפור הטמעת הידע בשטח. ![מעגל קסמים חיובי בבריאות דיגיטלית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/merry1.jpg "merry meeker - digital virtue cycle - e-פוכונדר") כפי שניתן לראות בתרשים ישנו רואים תהליך של צבירה מואצת של מידע אודות אנשים ממגוון הולך וגדל של מקורות, גידול במספר מאגרי המידע הדיגיטליים הניתונים לניתוח. אלו בתורם מייצרים אפשרויות ניתוח ויצירת תובנות גדלה והולכת, ולאחר מכן האצה ביכולת לתרגם את זה לטיפולים ולכלים בשטח. לאחר מכן המעגל ממשיך כאשר חוקרים את המידע הנוצר מכלים אלו. מעגל זה היה קיים תמיד, רק שהוא היה חסר, אנלוגי, איטי מאוד ולקח לפעמים עשרות שנים. כעת משהוכנסו הכלים הדיגיטליים, אנחנו מדברים על מהירות הולכת וגדלה. #### גידול במידע וביכולת האגירה הדיגיטלית הגידול במידע הנאסף על מטופלים קשור למגוון זרמים המתרחשים כרגע בעולם הבריאות: 1. גידול ניכר במספר בדיקות המעבדה והיכולת לנתח יותר יותר גורמים. על פי הדוח ב-14 השנים האחרונות מספר בדיקות המעבדה המאושרות גדל מ-13 ל-59 בדיקות. מה שכמובן מאפשר להרבה יותר מידע להיבדק ולהישמר. 2. גידול מתמיד בכמות הלבישים המודדים פעילות בריאות כלשהי. השנה חל גידול של כ-12% בלבישים בארה"ב ובערך 1 מכל 4 אמריקאים מחזיק איזשהו פריט לביש שמודד אותו. במרבית המקרים מדובר באקסלרומטר. 3. מעל 1.2 מיליארד הורדות של אפליקציות בתחום הבריאות והכושר. גידול של 5% בארצות הברית וגידול של 15% בשאר העולם לעומת שנה קודמת. מעל 50% מההורדות הן בתחום הכושר והדיאטה. (ראות תמונה מטה)![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/healthapps-merry.jpg "healthapps-merry - e-פוכונדר") 4. תיעוד בתיקים רפואיים אלקטרוניים. בעוד ישראל נמצאת ב-100% תיקים רפואיים אלקטרונים בקהילה כבר שנים רבות, בארצות הברית מדובר על תהליך של העשור האחרון. על פי הדוח 87% מהקליניקות של רופאים בארצות הברית משתמשים בתיקים רפואיים אלקטרוניים. מדובר על מהפכה המתרחשת בעיקר בשל הרפורמה של אובמה. לפני כעשור היו רק 21% מהמרפאות מצוידות בתיק רפואי אלקטרוני. 5. השימוש בתיקים מעלה את כמות המידע הנאגר באופן אלקטרוני. בממוצע נאגרים 26.5 פריטי מידע שונים אודות בן אדם מדי שנה בתיקו הרפואי. 6. קצב הגידול של המידע הרפואי הוא כמעט לא נורמלי – 48% גידול בשנה. בחישוב שעושים מחברי הדוח בית חולים ממוצע של 500 מיטות מייצר 50 פטהבייט של מידע בשנה. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/data-growing.jpg "data growing - e-פוכונדר") 7. גם מידע מניסויים קליני משתחרר באופן מהיר יותר ושקוף יותר. השנה כבר ישנם 25.4 אלף ניסויים קליניים שהמידע הבסיסי שלהם פתוח למחקר. זו תרומה אדירה ליכולת לחקור ולייצר תובנות. 8. מספר המחקרים הקלינים עצמו נמצא אף הוא בעלייה, אך קצב ההשלמה של מחקרים קלינים על טיפולים עדיין איטי מדי. 9. משנת 2010, כך על פי הדוח, כל 3.5 שנים אנחנו מכפילים את הידע הרפואי בעולם. רק לצורך השוואה בשנת 1950 זה לקח 50 שנה להכפלת הידע. ומילה על נגישות. כידוע כותב שורות אלו יש לו קיבעון בנושא שחרור המידע הרפואי של החולה לבעלותו של החולה. זה נשמע טריוויאלי אבל זה ממש לא. בארץ יש לנו נגישות ללא מעט מידע, אבל עדיין לא לתיק הרפואי המלא שלנו באופן פשוט וחינמי. על פי הדוח בארצות הברית מספר בתי החולים המאפשרים נגישות למידע הרפואי למטופלים והאפשרות להוריד אותו לשימושם גדל מאוד בשניםה אחרונות (גם כאן אובמהקר מהווה שחקן מרכזי) 95% מבתי החולים שאינם פדרליים מאפשרים נגישות, ו-87% מהם מאפשרים להוריד את הנתונים. יש ברכה בעמלם של המטופלים והדחיפה שלהם לרגולציה המחייבת את השקיפות הזו. **גידול של פי 7 רק בארבע השנים האחרונות.** ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/data-access-merry.jpg "data access - merry - e-פוכונדר") #### מנתונים לתובנות – מה המשמעות של כל זה? ובכן הנתונים הרבים שניתנים כיום לאיתור ולשימוש יוצרים מהפכה בזמן שלוקח לבצע מחקרים, ובאחוזי ההצלחה שלהם. אחד הגרפים מעורר ההשתעות של הדוח הוא המשמעות של תוספת ביומרקרים למחקרים על תרופות על מנת לכוון אותם בבחירת חולים מתאימים. שימוש זה מוביל לעליה ניכרת באחוזי ההצלחה של המחקרים, ואחוזי ההצלחה של הגשת הטיפול לאישור. ראו בעצמכם. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/biomarkers.jpg "biomarkers - e-פוכונדר") ליכולות הניתוח של המידע, וסיממולציה מתקדמת של תהליכים באמצעות כוחות מחשוב ואלגוריתמים הופכים את המדע על ראשו ממש. פעילות זו מתחברת למרכזים הגדולים שקופות החולים בישראל פתחו (מכבי וכללית) על מנת לקדם מחקר בנתונים. הדוח מתעכב על השוואה, במחקר רחב היקף, בין מחקר העושה שימוש [במערכת "ארכימדס"](https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK22837/), שזו מערכת לביצוע סימולציות לתגובות של גוף האדם ולמחלות, לבין אי שימוש. והתוצאות לא נורמליות. מחקר שהיה לוקח ככל הנראה 7 שנים, יוכל להסתיים בחודשיים, תוך לקיחת יותר שנות אדם בניתוח. זה פשוט קיצור זמן מדיהמות!! ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/data-trial.jpg "data - trial - e-פוכונדר") כל אלה מאפשרים גם לתרגם באופן מהיר יותר תגליות לכדי פעולות קליניות ולהביא מהר יותר תובנות ושינויים לשטח. יצוין גם כי האמון בחברות הטכנולוגיה להחזקת וקבלת מידע רפואי הוא גבוה יחסית. מובילה את החברות גוגל עם 60% מהנסקרים שהיו מוכנים להעביר לה מידע רפואי. לאחריה מיקרוסופט, סמסונג ואפל עם בין 50-60% ביטחון צרכנים, בעוד [שאמזון](http://e-pochonder.com/%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%99/) פייסבוק ו-IBM נמצאות בסוף עם בין 30-40% ביטחון בלבד. #### הצרכנים מתקדמים בלי לשאול אחד הנתונים המרתקים בדוח הוא אימוץ טכנולוגיות רפואיות על פי דורות. בעוד כולם חושבים שאימוץ של טכנולוגיות לטיפול מרחוק הוא עניין השמור לצעירים, הנתונים מראים לגמרי אחרת. בעוד בני ה-65+ נוכחים פחות בפעולות הקשורות ברשת לחיפוש מידע והמלצות, הרי שבחיפוש טיפולי טלהרפואה הם מנצחים את הדורות הצעירים באופן דיי מוחץ. הדורות הצעירים אכן משתמשים יותר ברשת ככלי לחיפוש מידע הן על המחלה, הטיפול והמטפל. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/digital-health-adoption-e1496533378591.jpg "digital health adoption - e-פוכונדר") בנוסף ניתן לראות שינוי יפה בעקומת השימוש בכלים ורפואה דיגיטלית, כאשר יש עליה בשימוש באופן כולל ופיזור יותר מאוזן במספר הכלים הדיגיטלים בהם משתמשת האוכלוסיה. זה מעיד על שיפור באימוץ הכלים, וכניסה יותר מעמיקה שלהם לתוך הרפואה. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/using-digital-health.jpg "using digital health - e-פוכונדר") #### מקרה מבחן – גנטיקה אחד התחומים המרתקים שעובר מהפיכה בשנים האחרונות הוא הבדיקות הגנטיות, והרפואה המותאמת אישית על בסיס הממצאים הללו. מחברי הדוח משתמשים בדוגמא זו להבהיר את המהירות ואת חוזקת השימוש בתובנות החדשות של הכלים הללו. ראשית הם מראים כי חוק מור איטי מדי על מנת לתאר את קצב ההתקדמות של המחקר והיכולת לעיבוד מידע גנטי ומיפוי הגנום האנושי. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/genomics.jpg "genomics - e-פוכונדר") קצב ההתקדמות והירידה במחיר הם באופן דרסטי יותר מהירים [מחוק מור](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%9E%D7%95%D7%A8). כך שהחשיבה צריכה להיות אף יותר אקספוננציאלית ממה שאנחנו מדמיינים. לאור ההתקדמות הזו ניתן לראות כמה התפתחויות מרתקות בזמן קצר: - ב-14 שנים (מאז 1993) מספר הבדיקות הגנטיות למחלות עלה מ-114 ל-5007!. - ב-9 השנים האחרונות מספר התרופות המותאמות אישית (מבוססות גנים) עלה מ-5 ל-132 תרופות וטיפולים!. - כמות המחקרים על ריצוף הגנום שהתפרסמו ב-2016 הגיע לכ-8904 מחקרים, זה כמעט פי תשע לעומת 2008! כל אלה מתבטאים בפריחה של חברות מסחריות המציעות סוגים שונים של מידע גנטי לצורך ידע ומניעה של מחלות, והן בתורן מגדילות את הידע הגנטי המצטבר במאגרי המידע. לבסוף מראים כותבי הדוח את האפשרות ליצור סביבת מחקר ומידע למטופלים שתתבסס על ריצוף הגנום והעברתו דרך כלים שונים בענן והבאת מידע אליו באופן עשיר ומפרה הרבה יותר. אלו הן התפתחויות כה דרמטיות שמכעט ולא ניתן להכיל אותן. #### לסיכום: התגליות של הדוח, אינן חסרות תקדים. אך יש כמה תקדימים חשובים. ראשית הקדשת פרק שלם בדוח לעולם הרפואה מראה את גודל העניין שמתגלה בתחום על ידי עולמות ההשקעה והטכנולוגיה. וכן את רמת הדיגיטציה הגדלה והולכת בעולמות הרפואה. בנוסף יש פה ריכוז נתונים מפליא, חלקו פחות מוכר, ובכל מקרה האימפקט של כל הנתונים יחד הוא משמעותי. מה שניתן ללמוד הוא שלדאטה יש חשיבות אדירה בשינוי סדרי העולם ברפואה, האצתו ושיפור היעילות שלו. יהיה מעניין לראות האם השמרנות הרפואיות תמשיך לעקב חלק מהתהליכים או שהסכר נפרץ ויפרץ והרפואה תשתנה כעת באופן היומיומי שלי בקצב מסחרר. #### הדוח המלא: **Internet Trends 2017 Report** de **Kleiner Perkins Caufield & Byers** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** דוח האינטרט 2017, הבריאות הדיגיטלית, טרנדים, מרי מיקר --- ### [האם ניתן להפוך את ווטסון לעד מומחה בתביעת המתמחים?](https://e-pochonder.com/האם-ניתן-להפוך-את-ווטסון-לעד-מומחה-בתבי/2013/07/07/רפואה/) **Published:** יולי 7, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בשבועות האחרונים אני מקפיד לקרוא את כתבותיה של רוני לינדר גנץ על המתרחש בתביעת המתמחים. מדובר באחד הסיפורים המרתקים ואולי המשמעותיים ביותר שנולדו כחלק ממשבר הרופאים, ושהפסיקה בו עלולה לערער את כל היסודות של הכשרת רופאים בישראל. אינני יודע אם לטובה או לרעה, אני מתקשה לפסוק בנושא שאינני בקיא בו דיי הצורך. ### תקציר האירועים חמישה רופאים מתמחים [החליטו לתבוע](http://www.themarker.com/consumer/health/1.1984626) את המעסיקים ואת המדינה בטענה כי העסקתם במשמרות של 26 שעות עבודה רצופות מנוגדת לחוק שעות עבודה ומנוחה, ויותר מכך מסכנת את בריאות החולים שעליהם הם מופקדים. התביעה, שלא נחשבה לכה חשובה הפכה בחודשים האחרונים לאבן שואבת לעדויות של מומחים בכירים בעד ונגד הרעיון של קיצור משמרות התורמות עבור המתמחים. את התביעה מלווה גם [קבוצת פייסבוק ](https://www.facebook.com/groups/321207584597470/)מרתקת שהוקמה לטובת העניין. המתמחים הם חלק מעמוד השדרה של בית החולים ואחראים על תפעולו החל משעות אחר הצהריים ועד הבוקר, וכן בסופי שבוע. הטיעונים בעד ונגד המשמרות נוגעות בין היתר לבעיות כוח האדם החסר של ישראל, איכות הרפואה, איכות הלימוד הרפואי והידע הרפואי המונחל לדור הבא ועוד. השאלות מורכבות, התשובות אינן חד משמעיות והמחקר המדעי נע על צירים שונים בתחום. כמו כן הרה מהנתונים מעולם לא נותחו, לא נבדקו והושוו. ככלל קשה לבצע ניתוח של כל כך הרבה נתונים, ולבנות מחקרים השוואתיים, מה גם שעלות מחקרים אדירי מימדים שכאלה גבוהה עד מאוד. ### ביג דאטה לעזרה בקריאה של הכתבה האחרונה של רוני לינדר גנץ [שפורסמה בחמישי האחרון ](http://www.themarker.com/consumer/health/1.2063066)עלה במוחי ורעיון, והחלטתי לפרסמו – הגיע הזמן להזמין את ווטסון לזירה ולהתחיל לנתח את הנתונים הכה רבים על טיפול בחולים בין היום ללילה, בין שעות תחילת התורנות לאחריה, האם יש ליקויים, אילו הם, כיצד זה מתיישב עם מספר השעות שהתמתחה בבית החולים ועוד. כשאני אומר ווטסון, אני מדבר על מחשבי על והיכולת של מחשבים כיום לנתח מידע בלתי מובנה ולמצוא הקשרים וסיגנלים שונים – התחום הוא Big Data ומחשב העל של חברת IBM כבר היום לומד את התנהגותם של רופאים על מנת לנתח את כל המידע ולתת עצות כיצד לטפל בחולים. הרעיון של לעקוב אחר מתמחים ולייצר דאטה רב על מה קורה לגופם בעת התורנות היה קשה בעבר, אך כיום באמצעים דיגיטליים ניתן לעקוב אחר רבים מהמדדים שלהם, כמו כן שעות הנוכחות שהותקן בבתי החולים מאפשר גם לראות את משך המשמרות שלהם. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Mb8x6vLcggc\] במקביל התיקים הרפואיים הממוחשבים של החולים מאפשרים לעקוב אחר הטיפול הרפואי בחולים בכל שעות היום ועוד.. בקיצור יש המון המון מידע במערכת, וניתן לנסות ולהוסיף לו עוד רבדים של מעקב ולקל כמה תשובות מעניינות. זה כמובן לא יכריע, אבל יש הרבה מאוד מידע שם בחוץ שנאגר וקשה היה לנתחו עד היום, כעת, לא ללא קושי, ניתן להתחיל ולפענח מה קורה שם בלילות. העדויות האישיות של רופאים, הן סובייקטיביות, וללא ספק עוד מארג מידע, ממה שקורה בבתי החולים בישראל היה יכול להעשיר את הדיון המשפטי ולספק רעיונות וכיוונים אפשריים. יש שיאמרו שהרעיון שלי מעט ילדותי, שהרי יש בעלי ניסיון, ויש מסורת…אך מי שמכיר את ההיסטוריה של חלק מהדברים ברפואה, יודע שמסורות נוטות להתקבע, ואז לאחר ביצוע ניסויים מוכיחים שהמסורות הללו הן טיפשיות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה **תגיות:** ביג דאטה, בריאות, ווטסון, חולים, מחאת המתמחים, מחקר, מידע רפואי, רוני לינדר גנץ, רופאים, תביעת המתמחים --- ### [מפתיע? 50% מהמנתחים הפלסטיים בארה"ב משתמשים ברשתות חברתיות](https://e-pochonder.com/מפתיע-50-מהמנתחים-הפלסטיים-בארהב-משתמש/2013/05/05/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 5, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** מחקר חדש המתפרסם בגיליון מאי של הירחון [*Plastic and Reconstructive Surgery*](http://journals.lww.com/plasreconsurg/pages/default.aspx)®, הירחון המדעי הרשמי של האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית מגלה כי 50% מהרופאים החברים באיגוד מדווחים על שימוש ברשתות חברתיות. מה שעוד ראוי לציון מהמחקר הוא שרק 1.5% מדברים על אפקט שלילי על המרפאה כתוצאה מפעילות ברשתות חברתיות. #### לא ניתן להימנע משילוב רשתות חברתיות בטיפול הרפואי במסגרת המחקר נשלח שאלון ל-5000 המנתחים החברים באיגוד. תשובות לשאלון התקבלו מ-500 מנתחים. על פי התוצאות מחצית מהמנתחים משתמשים באופן שוטף במדיה החברתית ומחצית לא. הסיבות של הרופאים לשימוש ברשתות החברתיות הן: 56.7% ענו כי כיום לא ניתן להימנע משילוב רשתות חברתיות בטיפול הרפואי, 52.1% טענו כי מדובר בכלי שיווקי יעיל, 49% טענו כי מדובר בפורום טוב למתן מידע לחולים. עוד עלה מן המחקר כי רופאים שמרכז העשייה שלהם הוא כירורגיה פלסטית למטרות אסתטיות היו בעלי סיכוי גבוה יותר לשימוש ברשתות החברתיות. הסיבות של 49% הנמנעים כוללות: 54.1% חוששים לתדמיתם המקצועית כמנתחים, שמירה על פרטיות המידע של מטופלים (48.8%), וכ-45.9% אינם רוצים להפוך לזמינים מדי. תשובות אלה לא השתנו בחלוקה לפי גיל. עוד נתון מעניין שעולה מן הסקר הוא ש-32% מהרופאים דואגים לגבי חשיפה של פרטים אישיים של החולים ברשתות החברתיות, וכ-24.5% חושבים שהמוסדות הרשמיים קרי איגוד הפלסטיקאים האמריקאים והגוף המנפק רישיונות למקצוע צריכים להפעיל פיקוח ובקרה על הפעילות של הרופאים ברשתות החברתיות. #### כלי שיווק אפקטיבי מבחינת האפקט על המרפאה של הרופאים, מרביתם (64.6%) טענו כי לא היה אפקט לפעילות במדיה חברתית בשנה האחרונה, 33.8% מהרופאים טענו כי היה אפקט חיובי ו-1.5% דיווחו על אפקט שלילי. הפלטפורמה הפופולרית ביותר אצל הפלסטיקאים היא פייסבוק, כאשר אחריה במרחק משמעותי יש את לינקדאין, טוויטר, בלוג ויוטיוב. מתוך אלו שדיווחו על אפקט חיובי על מרפאתם, ציינו 67.5% ציינו כי מדובר בפלטפורמה זולה לפרסום, ו-68% טענו כי מדובר בכלי להרחבת החשיפה של המרפאה באופן מקומי. 48% טענו כי הפעילות ברשתות החברתיות הביעה לגידול במס' המטופלים שפנו למרפאה. 48.3% טענו כי קיבלו פידבק חיובי לטיפול ממטופלים באמצעות הרשתות החברתיות. 20.5% טענו כי הרשתות החברתיות אפשרו להן להיות יעילים יותר בתקשורת שלהם עם מטופלים. #### חשבונות נפרדים עוד עולה כי מתוך המשתמשים, מחצית עושים (50.2%) זאת על מנת לשמר קשרים אישיים, ומחצית לא. מתוך אלו שועשים זאת גם למטרות אישיות וגם למטרות מקצועיות, הרוב כ-75% מחזיקים חשבונות נפרדים לצורך כך. מבחינת דחיפות העלאת פוסטים: 38.5% עושים פעם בחודש, 26.5% עושים זאת באופן שבועי וכ-12% עושים זאת על בסיס יומי. קצת מעל מחצית מהרופאים (54%) מדווחים כי יש איש בצוות האחראי על ניהול הנוכחות, בעוד ששאר 46 האחוזים [מנהלים באופן עצמאי את פעילותם ברשתות החברתיות](http://e-pochonder.com/%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-tiktok-%d7%96%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%90%d7%95/2020/01/26/featured/). למחקר המלא: [http://journals.lww.com/plasreconsurg/Fulltext/2013/05000/Social\_Media\_Use\_and\_Impact\_on\_Plastic\_Surgery.51.aspx#P15](http://journals.lww.com/plasreconsurg/Fulltext/2013/05000/Social_Media_Use_and_Impact_on_Plastic_Surgery.51.aspx#P15) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, מנתחים פלסטיים, ניתוחים פלסטיים, סקר, פייסבוק, רופאים --- ### [שוק מתבגר: אקספרס סקריפס השיקה תוכנית החזר לרפואה דיגיטלית](https://e-pochonder.com/שוק-מתבגר-אקספרס-סקריפס-השיקה-תוכנית-ה/2020/01/05/כללי/) **Published:** ינואר 5, 2020 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** אקספרס סקריפס, מנהלת הטבות בתי המרקחת, שכבה עסקית חשובה ביותר בשרשרת המזון הרפואית בארה"ב, החליטה ליצור רשימת שירותי בריאות דיגיטליים אותה היא תממן ותאפשר אותם למבוטחים שלהם היא דואגת. **Content:** לשוק הבריאות הדיגיטלית היו מספר נקודות של התבגרות לאורך השנים, בין אם זה בניית הערוצים לרגולציה סדורה [והחלטות](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%aa-%d7%94-fda-%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99/2013/09/24/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) של [ה-FDA ](http://e-pochonder.com/%d7%94-fda-%d7%9e%d7%91%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%96%d7%93%d7%a7%d7%a7/2015/01/18/uncategorized/)וה-EMA לגבי דרכי אישור, דרך בניית מהלכים מבוססים יותר [מבחינה קלינית ומחקרית](http://e-pochonder.com/?s=%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8) ועוד. כעת יש לראות כיצד מערכות הרפואה מתחילות לייצר מסלולי מימון ל[פתרונות הדיגיטליים בדומה לתרופות ואביזרים](http://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c/2019/12/28/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) אחרים, שכן ברור כי לא ניתן לגדול ולהתבסס רק על ידי מכירה פרטית. אקספרס סקריפס, מנהלת הטבות בתי המרקחת, שכבה עסקית חשובה ביותר בשרשרת המזון הרפואית בארה"ב, החליטה ליצור רשימת שירותי בריאות דיגיטליים אותה היא תממן ותאפשר אותם למבוטחים שלהם היא דואגת. #### B,P מה? בארצות הברית ישנם מגוון רחב של מבטחים, חלקם גם מספקים שירותים, אך רבים מהם רק רוכשים שירותים. כחלק מהתפתחות השוק הרפואי, בעיקר בתחום התרופות, נוצרה בשנות השישים שכבה של חברות שביקשו לנהל עבור המבטחים את הטיפול ברכש תרופות וניהול ההטבות למבוטחים מול בתי המרקחת, שכן זו עבודה רבה, שהמבטחים לא מסוגלים לנהל ביעילות. חברות אלה, מנהלות בעצם את השאלה אילו תרופות המבטוחים יקבלו ויספקו למבוטחיהם ובאיזה מחיר. בישראל, למשל, הפעילות הזו נעשית על ידי קופות החולים, לאחר שיש החלטה על המולקולה שנכנסת לסל הבריאות, או כאשר הקופה מבקשת לממן טיפול שאינו בסל. חברות אלה צברו המון כוח לאורך השנים, וכיום ישנן כשלוש חברות השולטות בכ-80% מהשוק בארה"ב – CVS שהיא גם רשת פארם, Optum RX ואקספרס. ראו בסרט הסברים נוספים על החברות וכן על הביקורת לגבי התנהלותן. #### רשימת השירותים הנכספת אחד הכלים המשמעותיים של חברות כמו אקספרס, זור רשימת התרופות להם ניתנת הטבה/החזר (Formulary). בגדול ניתן לדמות את זה לרשימת הטיפולים בסל הבריאות, או רשימת התרופות והטיפולים הזכאיות להחזר בביטוח המשלים של הקופה או של חברת הביטוח. כניסה לרשימות שכאלה פותחת שוק משמעותי ולקוחות פוטנציאלים, שמאותו רגע מקבלים גישה טובה יותר לשירות/תרופה שלכם. כמובן שכדי להגיע למקום ברשימה יש פעמים רבות משא ומתן קשוח המאפשר לאקספרס לרכוש את השירות במחיר זול יותר וליהנות מהמרווח. לפני מספר חודשים הודיעה אקספרס שתפתח לראשונה רשימת תרופות דיגיטליות (שירותי בריאות דיגיטליים) אותם תכניס לרשימת ההטבות של בתי המרקחת. לאחרונה פרסמה החברה רשימה של 15 חברות ושירותים אותם בחרה החברה והשירות מוצא לקהל החל מהחודש (ינואר 2020). ![טבלת השירותים השונים שאקספרס מציעה בבריאות דיגיטלית (באנגלית)](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/DHF-Approved-Vendors-1024x552.png "DHF-Approved-Vendors - e-פוכונדר")רשימת הכיסויים הדיגיטליים מתוך אתר Express Scripts החברות שזו לכניסה הן [Livongo ](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%9c-%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%98/2019/07/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/)עליה [כתבתי לאחרונה](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%9c-%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%98/2019/07/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) כאשר הנפיקה, שזכתה למעמד מועדף בסוכרת. בנוסף נכנסו לרשימה [Omada Health](https://www.omadahealth.com/), וכן חברת הסוכרת [Lifescan ](https://www.onetouch.com/)יחד עם [Welldoc](https://www.welldoc.com/). ליבנוגו ואומדה קיבלו מקום גם במניעת סוכרת. בנוסף התוכנית של ליבונגו בלחץ דם זכתה למעמד מועדף, בתחום האסתמה ומחלת ריאות חסימתית זכתה [Propeller ](https://www.propellerhealth.com/), המתמחה במשאפים חכמים, במעמד בלעדי. בתחום הטיפול בדיכאון וחרדה וכן בבעיות שינה זכתה חברת [Silvercloud ](https://www.silvercloudhealth.com/)לכלים שלה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. [בפוסט שנכתב באתר החברה ](https://www.express-scripts.com/corporate/articles/digital-health-formulary-announced)מתאר מארק ביני, ראש תחום חווית המטופל באקספרס, את החשיבה מאחורי התוכנית החדשה ונוגע בדיוק בנקודות המשמעותיות שעוצרות את התפתחות התעשייה – עושר רב של חברות, תוכניות ופיילוטים, אך חוסר יכולת לבצע הערכה מסודרת ושיטתית של הכלים, קושי בשילוב אנשי הרפואה והשגת מענה נכון, וכן תהליכים עסקיים של השגת כניסה ועלות נכונים. התהליך שביצעה אקספרס דומה בעיקרו למה שאנחנו מכירים בסל הבריאות הישראלי – מאות חברות הגישו את הטכנולוגיה, בתחילה נעשתה הערכה קלינית של המוצרים על ידי רופאים ורוקחים מומחים. בהמשך נעשה טסט על ידי משתמשים לבדוק ולהעריך את חווית המשתמש, ולבסוף נעשה משא ומתן מסחרי. חשוב לציין כי בראיונות שנתנו אנשי סקרפיס הם ציינו כי החברות שנבחרו הסכימו לחלוקת המידע הנצבר עם אקספרס על מנת לשפר את היכולת להתאים שירותים ללקוחות, וזה עבור סקריפס כלי משמעותי לשיפור היכולות ונגישות למידע משמעותי ביותר על המטופל. ![תיאור תהליך האישור כפי שמופיע בפסקה מעלה. באנגלית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/DHF-Process-1024x315.png "DHF-Process - e-פוכונדר")תהליך הכניסה לרשימה מתוך אתר Express Scripts#### הרוקח עם תפקיד מפתח (חרוז דבילי) זה אולי לא אמור להפתיע, אבל לטעמי זו נקודה מהותית בפיצוח של אקספרס, וזה השמת הרוקח כמטפל מרכזי התומך בטכנולוגיות השונות. נראה כי מבחינת החברה זוהי דרך להעצמת תפקידו של הרוקח, שהוא לקוח מרכזי עבורה, ומתן אפשרות עבורו להרחבת שירותים, ערך קליני ועוד. החברה מתארת כי בפעילות שעשו עם Propeller השילוב של הטכנולוגיה יחד עם רוקח שמתמחה בתמיכה במשאפים, הצליחו המטופלים להפחית את השימוש במשאפים להצלה (שימוש בעת התקף) ב-82%! והצליחו להעלות את ההיענות למשאפים מניעתיים ולקיחתם ב-10%. שזה מרשים ביותר. הכנסת הרוקח כמטפל היא משמעותית, כי ברבים מהשירותים הללו, היכולת לשוחח או להראות את הנתונים למטפל רפואי היא משמעותית ואין ספק שרוקחים נמצאים בנקודה מרכזית בתהליך ויכולים לסייע במקרים רבים ולהוריד את העומס על הרופא בשאלות רבות. תפיסה זו לדעת החברה תבנה תשתית נכונה יותר להטמעה של שירותי רפואה דיגיטלית הדורשים מענה של מטפל. #### למה דווקא אלה? ואיפה ישראל על פי אקספרס, מאז שהודיעו על הכוונה להקים רשימה שכזו, הם קיבלו מאות פניות. אך החליטו להתמקד ראשית במחלות הכרוניות הנפוצות ביותר, וכן בכלים שבהם יש תמיכה של מטפל, מכשיר שנותן מענה ותובנות למטופל, ו/או תמיכה של עמיתים באמצעות הפלטפורמה. בצורה זו הם יכלו לצמצם את הפעולות השונות. נראה גם כי הבחירה היתה לפלטפורמות שכבר עברו ולידציה של ה-FDA. אין ספק שהמהלך המדובר הוא משמעותי ויהיה מעניין לראות אם ואיך הוא יתפתח. ראוי לציין שאקספרס לא לבד, וגם [CVS ](https://www.mobihealthnews.com/content/north-america/cvs-health-kicks-digital-health-friendly-service-pbm-clients-big-health-s)הודיעה על מהלך דומה, כנראה גם בשל הלחץ התחרותי. התוכנית של CVS מעט יותר רחבה בתפיסה ואינה מיועדת רק לרפואה דיגיטלית, אך בינתיים השירות החדש הושק עם חברת [Big Health](https://www.bighealth.com/) המתמחה בתוכניות התנהגותיות לטיפול במצבים נפשיים. עד כה בישראל שירותים מסוג אלה שבחרה אקספרס אינם נפוצים. הקופות בישראל, מתמקדות בשלב הזה בפיתוח חשוב ומשמעותי של שירותי רפואה מרחוק המבוססים בעיקר על שיחות וידאו עם רופאים מטפלים או רופאים של הקופה. וכן של מטפלים נוספים בקופות. כללית הובילה את הדרך וכעת מאוחדת פורצת עם שירות שהוא מבוסס על הרופא האורגני של המטופל ומכניסה את השירות לליבת העשייה. מכבי גם עושה פעולות אך פחות מתמקדת בתחום הזה. מבחינת טכנולוגיות לכל קופה יש טכנולוגיה המשמשת אותה בתחום – Tyto את כללית, K health את מכבי, וכללית גם יצרה שותפות עם Day Two בתחום התזונה המותאמת אישית שפונה בעיקר לחולי סוכרת. עם זאת יש לשים לב כי אלו לא שירותים עדיין לטיפול שלם במחלה עם תמיכה רחבה יותר. התהליך המוצג של אקספרס יכול לסייע לקופות לגבש תהליכים, אם כי הבעיה המרכזית תהיה כמובן של שפה, שכן לייצר את השירותים בעברית היא משימה משמעותית ולא זולה, ולכן זה לא יקרה בן לילה. עוד חשוב לראות את תפקיד הרוקח כאופציה חשובה לפיתוח תשתית לשירות שאינה דווקא הרופא, או האחות העמוסים גם כך. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [כנס הרפואה הדיגיטלית בטכניון - הרצאות מצולמות](https://e-pochonder.com/כנס-הרפואה-הדיגיטלית-בטכניון-הרצאות-מ/2013/12/29/כללי/) **Published:** דצמבר 29, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** לפני כמה שבועות המלצתי[ כאן על כנס שנערך בטכניו](http://e-pochonder.com/?p=1934)ן אודות בריאות ודיגיטל. את האמת באמת אחד הכנסים המרתקים שהייתי בהם, ההרצאות היו מאוד מעניינות. בניגוד להרבה פעמים, הפעם ההרצאות צולמו (את האמת אני דיי מבואס מההופעה שלי…). מבחינתי מדובר באחד הכנסים המעשירים שהיו בתחום לאחרונה, והיה לי כבוד להשתתף בו. אין לי כוונה לפרשן כל סרטון, נראה לי שזו תהיה חפירה יתרה, אבל מאוד ממליץ לצפות. **אז הנה הן:** ההרצאה שלי עסקה בצורך להתחיל ולהכניס את החולים למשוואה ולתת להם מקום ליד שולחן ההחלטות בעולם הרפואה. אם רפואה היתה משוואה, רצוי להעביר את החולים לצד המשאבים ולא לצד ההתחייבויות. הייתי מעדיף שזה היה נשמע יותר טוב, אבל ממש התרגשתי. כבר היו לי הרצאות טובות יותר באנגלית …. ג'ונתן וולס על העתיד של בריאות דיגיטלית בנייד, בית החולים ללא גבולות הרצאתו של פרופ' אריאל מילר, מומחה בנורולוגיה וטרשת נפוצה באופן ספציפי ומדבר על העצמת חולה הטרשת באמצעות יומן אלקטרוני. אלעד יום טוב ממיקרוסופט על אפידמיולוגיה ומנועי חיפוש בני זאבי, שותף מנהל בקרן DFJ ומעמודי הטווח של כנס ה-ILSI בהרצאה על נושא המודלים העסקיים בתחום הבריאות הדיגיטלית ואיפה נמצאות הבעיות, האתגרים וההזדמנויות. ארטורו וושלר מחברת הילאריום – סטארט אפ מעניין ביותר בתחום שינוי הרגלי חיים ובריאות. יש להם פלטפורמה מרתקת פרופ' אבישי מנדלבאום המגיעה מתחום המודלים המתמטיים מראה כיצד ניתן לבנות מודלים על בסיס מידע מהחיים האמתיים של מערכת הבריאות על מנת לשפר את השירות. מרתק! אייל ליפשיץ מקרן פרגרין על הזדמנות ההשקעה והשינוי העובר על סוג המשקיעים בבריאות דיגיטלית מצגת על הסטארט אפ המעניין שנקרא דריו לניהול סוכרת על האתגרים של ביג דאטה ובריאות, מצגת של גדעון מנטל המקים של טריטו יואכים מאייר על הסכנות ותופעות הלוואי של ביג דאטה הרצאה על פרויקט שאפתני פאן אירופאי בשם מובי גייד – מדריך אישי לקבלת החלטות רפואיות עומרי שור, על הסטארט אפ שלו מדיסייפ לניהול מחלה ואזכור ללקיחת תרופות טל גבעולי על הסטארט אפ שלו המנסה לעשות סדר במידע רפואי לחולים. פלטפורמה חכמה כרגע בנגלית זיו מלצר, על הסטארט אפ שהוא שותף בהקמתו הלו דוקטור ועל תהליך העיצוב שלו עופר פביאן מחברת מדיאל מדבר על כיצד ביג דאטה עוזר בניבוי סרטן ועוד… ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** epatientdave, mHealth, T2MED, אורי גורן, ביג דאטה, בריאות, הרצאות מצולמות, חוכמת ההמון, טכניון, יוטיוב, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [5 אפליקציות לרופאים](https://e-pochonder.com/5-אפליקציות-לרופאים/2012/12/06/רפואה-2-0/) **Published:** דצמבר 6, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** ממש לאחרונה השתתפתי והרצאתי בכנס לרופאי משפחה בשם "רופא אנלוגי בעידן דיגיטלי" שנערך על ידי איגוד רופאי המשפחה בחסות חברת פייזר ואתר DoctorsOnly. במסגרת הכנס היו מגוון הרצאות ודעות, ואני עוד אכתוב על חלק מהמרצים וההרצאות שהיו בו בהמשך, כמו כן צפויות ההרצאות להיות מועלות לרשת באתר DoctorsOnly, אבל אני רוצה להתחיל במשהו פרקטי יותר, להציג את האפליקציות לרופאים שהצגתי בכנס. האפליקציה הפכה להיות כלי שמשמעותו ונוכחותו עולה בעולם הרפואה, ועל כן הוא מקבל יותר ויותר תשומת לב גם מהרגולטורים וגם מגופי הבריאות ככלי עבודה לשיפור בריאות, שיפור הטיפול וגם שיפור היכולות והנגישות של הרופא למידע, ידע ויכולות אבחוניות בנקודת הטיפול. בכנס, יצא לי לשאול, לכמה מהרופאים בקהל יש סמארטפון, עשרות הרופאים באולם הרימו את ידם, לדעתי כולם, אבל אולי היו 1-2 שלא… כ-20% להערכתי גם הודו כי עשו בו שימוש למטרות בריאות מקצועיות בחודש האחרון. בקיצור רלוונטי ביותר לדעת על אפליקציות. **QX Calculate** האפליקציה היא אוסף כמעט אינסופי של מחשבונים ושאלונים לאבחון בעיות, מענות וטענות במגוון רחב של תחומים התמחות רפואיים. הממשק יחסית פשוט והכמות הקיימת שם היא מאוד גדולה. שהצגתי את זה לרופאים (שלא במסגרת המצגת) אפילו הם לא הכירו את הכל. יש פה כלים שימושיים ביותר, הרוב מוצג בתצורה של מילוי שאלון וקבלת תשובה פשוטה. האפליקציה זמינה למכשירי אפל ובלאקברי. [לינק להורדה](http://www.qxmd.com/apps/calculate-by-qxmd) [](http://www.qxmd.com/apps/calculate-by-qxmd) **Medline Unbound** האפליקציה מהווה תחליך לצורך באתרי חיפוש המאמרים, ומאפשרת חיפוש במגוון חיתוכים, חיפוש ספרות וחיפוש קליני. לכל מאמר יש כפתורים פשוטים המחברים למאמרים קשורים, אפשרות לשלוח לינק באי מייל ללקולגה, וגישה למאמרים במגבלות הרגילות של מנועי חיפוש מאמרים (חלק חינם, חלק תלוי מנוי). התוספת המעניינת באפליקציה הזו, היא היכולת לקבל מפה גרפית של הקשרים בין המאמרים השונים, מעין ייצוג גרפי של המאמר, בהקשר של היכן צוטט, והקשרים בין המאמרים שהוא צוטט בהם. מפה זו חשובה, כי ציטוט מאמר על ידי חוקרים אחרים, זו עדות לרמת החשיבות והאמינות של המחקר המצוטט. וזה גם מאפשר לדלג בין הדברים יחסית בקלות. כלי אפקטיבי ומרשים במיוחד לדעתי. האפליקציה זמינה בחינם גם באפל וגם באנדרואיד. [לינק להורדה](http://www.unboundmedicine.com/products/unbound_medline) **Visual DX** אפליקציה מהממת המכילה אלפי צילומים של מצבים רפואיים שונים בעור ובעיניים, המלווים במידע מקיף על כל אבחנה ועל דרכי הטיפול האפשריים במחלה. האפליקציה מאפשרת גם לחפש אבחנה באופן יזום, וגם לבנות אבחנה מבדלת על מנת לצאת מהמידע הקיים לכדי אבחנה. זהו כלי חשוב שנועד להעצים הן את הרופא הראשוני במרפאה, והן את הרופא במצבי חירום שבהם אבחנה מהירה היא חשובה ביותר. בנוסף ניתן למצוא באפלקיציה גם מנוע שמאפשר למצוא תופעות לוואי לפי תרופה, שוב על מנת לאבחן מצבים שונים וכן יכולת לשוחח על הנושא עם החולה בצורה פשוטה ונוחה. מדובר במערכת נרחבת עם עוד יכולות שונות. לטענת מפתחי האפליקציה היא מסייעת להפחתת טעויות בעת חירום ובאבחון בכלל, היא מעצימה את הרופאים ומשפרת את התוצאותה רפואיות. לתוכנה יש גם אתר ואפשרות למנויים למוסדות וכו'.. כמובן שזו מערכת סיוע להחלטות רפואיות. האפליקציה עובדת על אייפון, אייפד ואנדרואיד https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&=&v=72zhp_6Tcw4 [לינק להורדה](http://www.visualdx.com/features/mobile-access#getvisualdxmobile) **NeP Relief** אפליקציה שפותחה על ידי חברת פייזר עבור רופאים על מנת לסייע באבחון של כאב נוירופטי. האפליקציה כוללת מגוון לינקים למקורות מידע, שאלון לאבחון סוג הכאב של החולה, שאותו ניתן לשלוח למייל של הרופא, מידע על התרופות של פייזר לבעיה ועוד. לינק להורדה **Face App** אפליקציה שפותחה עבור רופאים במימון חברת סלג'ן (גילוי נאות: החברה מיוצגת בארץ על ידי חברת ניאופרם) ומטרתה לסייע לרופא המשפחה בעת אבחון של אנמיה אצל בני הגיל המבוגר. באפלקיציה יש כלי המסייע באבחון האנמיה וסיבותיה, יש מידע על אנמיה, והפניה למרכז להמטולוגיה הקרוב ביותר. מדובר באפליקציה שמיועדת לכל העולם. ניתן להוריד באפל ואנדרואיד. [![אפליקציה לאבחון אנמיה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/12/mzl-swwgjpwr-320x480-75.jpg "FACE APP - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/12/mzl-swwgjpwr-320x480-75.jpg)לינק להורדה ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, אבחנה רפואית, אייפד, אייפון, אינטרנט, אנדרואיד, אפליקציה, בלקברי, בריאות, חברות תרופות, מחשבון רפואי, מידע רפואי, סלולרי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [צוותים רפואיים והרשת החברתית TikTok זה טוב או לא?](https://e-pochonder.com/צוותים-רפואיים-והרשת-החברתי-tiktok-זה-טוב-או/2020/01/26/featured/) **Published:** ינואר 26, 2020 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** האם רופאים ואחיות צריכים לתקתק? שאלה שעולה בימים אלה לכותרות לאחר שכמה פוסטים ברשת החברתית TikTok הפכו לויראליים והעלו שאלות לגבי התרומה והנזק של הרשת לאמון באנשי המקצועי הרפואיים. **Content:** האם רופאים ואחיות צריכים להעלות סרטונים ל-TikTok? שאלה שעולה בימים אלה לכותרות לאחר שכמה סרטונים ברשת החברתית TikTok הפכו לויראליים והעלו שאלות לגבי התרומה והנזק של הרשת לאמון באנשי המקצועי הרפואיים. באופן לא מפתיע זו לא שאלה חדשה, הנשאלת שוב ושוב לאורך השנים מאז שרשתות חברתיות ורשת האינטרנט באופן רחב יותר מאפשרת לכולם לדבר ולפרסם. #### שערוריות מייצרות דיון השאלות עלו ביתר שאת בעיקר בשל שתי סערות שתפסו את הרשת ואת ארה"ב כאשר שתי אחיות העלו לרשת סרטונים שיצרו ויכוח נרחב. הראשונה היא הולי גרייס הפועלת ב-Tik Tok תחת הכינוי Nurse Holly. סרטון שהעלתה (ראו פה למטה) בו הציעה התנזרות כדרך היעילה ביותר למנוע העברת מחלות מין. הסרטון הפך ויראלי, שכן להולי כ-1.7 מיליון עוקבים, וזכה לביקורת נרחבת שכן אנשי המקצוע טוענים כי זו אינה הדרך היחידה המומלצת, ובאופן כללי נמצאה לא אפקטיבית בעיקר לא בקרב בני נוער. הולי עצמה היא נוצריה מאמינה והרבה מהסרטונים שלה מדברים על האמונה הדתית שלה. [בתגובה ל-CNN](https://edition.cnn.com/2020/01/18/us/tiktok-doctors-nurses-trnd/index.html) היא הסבירה כי לא ביקשה לכפות את תפיסתה הדתית אלא רק להציג את אמונתה. רופאים ואנשים רבים ראו זאת אחרת וטענו כי סרטון שכזה עלול לגרום נזק. בהמשך מחקה הולי את הסרטון. > if i go to get tested and the nurse tell me i should have waited till marriage SOMEONE is getting knocked tf out [pic.twitter.com/cVnNENVIBi](https://t.co/cVnNENVIBi) > > — margo ♍︎ (@dumbbitchmargo) [January 10, 2020](https://twitter.com/dumbbitchmargo/status/1215775936513216512?ref_src=twsrc%5Etfw) הסערה השניה, הודלקה על ידי דניאל רוז גם היא אחות במקצועה, כללה סרטון הומוריסטי שהעלהת אחות שפועלת תחת הכינוי D Rose במסגרתו רואים אישה חולה מתנשפת בכבדות גדולה והאחות מנצת אל הרעש ליצירת קצב וריקוד. מתחת לסרטון כתבה האחות כתבה "אנחנו יודעים מתי אתם מתחזים" והוסיפה אמוג'י צוחק. הפוסט הפך להיות ויראלי, ובעיקר יצר האשטג שנקרא [PatientsAreNotFaking#](https://twitter.com/search?q=%23PatientsAreNotFaking&src=typed_query) במסגרתו אנשים סיפרו כיצד בגלל שלא האמינו לסימפטומים שלהם הם לא אובחנו וטופלו כראוי. בנוסף, זכה הפוסט לביקורת קשה מקרב נשים אפרו אמראיקאיות שטענו כי אצלן בשל הטיה הן לא מאובחנות כראוי על ידי רופאים. הסיפורים הללו, כמו גם הכמות היחסית משמעותית של אנשי רפואה שמגיעים לפלטפורמה, פתח מחדש את הדיון [מה צריכים לעשות אנשי המקצוע ברשתות חברתיות](http://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%94/2012/07/01/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/), והאם זו הזדמנות או סיכון למקצוע ולאמון הציבור בו. #### Tik Tok כובשת את העולם בסערה הרשת החברתית [TikTok ](https://www.tiktok.com/en/)סוחפת את העולם בסערה גדולה ומהירה ביותר. בזמן יחסית קצר הרשת החברתית הנמצאת בבעלות של חברה סינית הופכת לרשת חברתית ענקית ומגיעה למקומות הראשונים בהורדות בחנויות האפליקציות תוך כדי שהיא מראה שעדין אפשר לאתגר את הטריאדה הקדושה של פייסבוק (פייסבוק, אינסטגרם ווטסאפ). הרשת החברתית מתמקדת באפשרות לחלוק סרטוני וידאו קצרים ביותר, ונותנת כלים שונים ליוצרי התוכן לייצר סרטונים שונים, סרטוני תשובה ועוד. מעבר לזה ניתן לחלוק וידאו, לענות בתגובות, לייצר עוקבים וכו. החברה הסינית שעומדת מאחורי האפליקציה נקראת [ByteDance ](https://www.bytedance.com/en)ונכון להיום האפליקציה הורדה כבר מעל מיליארד פעמים. למרות שנראה שטיקטוק נולדה אתמול, היא הוקמה כבר ב-2012, בתחילה תחת השם Music.ly אבל אין ספק ש-2018 היתה שנת הפריצה שלה. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2020/01/2020-01-25_21-42-44-1.png "2020-01-25_21-42-44-1 - e-פוכונדר") בתוך כך הפופולריות של הרשת הפנתה אליה גם חיצי ביקורת, בטענה כי זהו מכשיר בידי הממשלה הסינית, ושהמידע הרב הנצבר בפלטפורמה יסייע בידי הסינים במאבקם לשליטה ולהפיכה למעצמת על. עד כדי כך [שהצבא האמריקאי וגורמים נוספים אסרו על השימוש ברשת](https://www.nytimes.com/2020/01/04/us/tiktok-pentagon-military-ban.html). יחד עם הפופולריות שלה, בעקר בקרב בני נוער, [החלו רופאות, רופאים, אחים ואחיות ](https://www.businessinsider.com/the-best-nuse-tiktok-accounts-patients-hospitals)להגיע גם הם לפלטפורמה, וגם גופי בריאות ראו את ההזדמנות לחלוק מידע רפואי בצורה מונגשת לצעירים ובכל לסייע להם לקבל מידע משמעותי ואולי לשפר את הרגליהם הבריאותיים. כך למשל ד"ר ניקול בולדווין מאוהיו העלתה לטיקטוק סרטון על מנת לתמוך בהתחסנות, תועלות החיסונים והפרכת מיתוס האוטיזם. בתגובה היא קיבלה מגוון של איומים ותגובות זועמות. למרות זאת ד"ר בולדוין לא נרתעה ועמדה מאחורי הסרטון. הטיקטוק של ניקול#### אז כן או לא? אני חושב שכמו כל התפתחות טכנולוגית ורשת חברתית חדשה, אין באמת דרך לקבוע חד משמעית איפה אנשים צריכים להביע דעתם וכיצד. התפיסה הבסיסית של "לדוג איפה שהדגים נמצאים" רלוונטית תמיד ולכן אין ספק שהפצת מידע רפואי, נתונים, חוויות אישית של צוותים רפואיים בטיקטוק היא מבורכת ולטעמי בטווח הארוך אמורה להעלות את האמון של הציבור באנשי הרפואה ולראות את האלמנטים האנושיים שעומדים מאחורי מקצועות שרמת השחיקה בהן משמעותית. בנוסף [למידע עם ערך ומדויק רפואית יכולה להיות השפעה לטובה על בני הנוער שבינתיים מהווים את עיקר המשתמשים. ](http://e-pochonder.com/1-%d7%9e%d7%9b%d7%9c-3-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%99/2015/11/29/featured/) מכיוון שטיקוטוק נוטה באופן מובהק לסרטונים שאמור להעלות חיוך, אין ספק שאנשי צוות רפואי צריכים להיות זהירים על מי ואיך הם צוחקים, לא כל מה שהומור פנימי יכול להכיל, הציבור מקבל באותה צורה ולכן יצירת בדיחות על חשבון מטופלים, או אנשים שנזקקים לתמיכה ואמפתיה היא בחירה שגויה ללא ספק. עם זאת, ניתן לעשות לא מעט הומור אחר שיתקבל בצורה טובה, ויהווה בסיס לקשר בריא ברשת. כמו בכל פלטפורמה חברתית אחרת, חשוב להבין שלא כולם יכולים באמת להיות חכמים וטובים, וטעויות ותקלות יתרחשו על בטוח, אך מכאן ועד לקביעות מרחיקות לכת שהשתתפות בפלטפורמה תפגע באמון הציבור במערכת הבריאות, נראה לי קצת מופרך. בכל הרשתות החברתיות פעילים רופאים ואחיות, חלקם עושים עבודה שהיא פשוט מדהימה, אחד הבולטים בתחום הוא [ZdoggMD](https://www.youtube.com/user/ZDoggMD) (ד"ר זובין דמניה) שמייצר תוכן ושירים מדהימים לרשתות החברתיות, ועוקבים אחריו מאות אלפים במגוון פלטפורמות. רופא נוסף שזוכה לאהדה רבה ופעילות בעיקר ביוטיוב הוא ד"ר מייק, לו 4.5 מיליון עוקבים ביוטיוב. ד"ר מייק החליט להתייחס למשברים שנולדו מהפוסטים הלא מוצלחים כל כך בטיק טוק, ושווה להקשיב לנקודת מבטו. ישנם לא מעט קווים מנחים (למשל: [כאן ](https://rnao.ca/news/socialmediaguideline)[וכאן](https://journalofethics.ama-assn.org/article/professional-guidelines-social-media-use-starting-point/2015-05)) כיום בעולם לאנשי מקצוע כיצד לנהוג ברשתות החברתיות, הוצאת הקווים החלה כאשר הפופולריות של פייסבוק הלכה וגדלה, לטעמי אלו הנחיות סבירות ברבים מהמקרים, אם כי אני חייב לומר שאני לגמרי לא בטוח שמישהו מהרופאים והאחיות ממש מסתכל על זה בפעילות היומיומית שלו ברשתות חברתיות. צריך לטעמי פשוט הרבה הגיון בריא ובוחן מציאות סביר כדי להבין שיש סיכום וסיכוי בכל טכנולוגיה, גם בטיק טוק. יהיה מעניין לעקוב כיצד השגעון הזה יתפתח בעתיד. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** TikTok, אחיות, מדיה חברתיים, מדיניות מדיה חברתית, רופאים --- ### [מחובר, חכם, לביש, גמיש ומלא בדאטה - כך נראתה הבריאות בתערוכת CES](https://e-pochonder.com/מחובר-חכם-לביש-גמיש-ומלא-בדאטה-כך-נראת/2015/01/15/uncategorized/) **Published:** ינואר 15, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** יש ימים שאני מתבאס שאני פה ולא בלאס וגאס (יותר מהרגיל), [תערוכת CES](http://e-pochonder.com/?p=8609) שהיא אחת מתצוגות הטכנולוגיה המרתקות ומהגדולות בעולם נערכה שם לאחרונה. הרבה דברים מתחרשים שם וכמובן שמרחוק קשה יותר להבין ולסקר, אבל אנסה בכל זאת לתת קצת כיוונים ממה שהתרחש. בתוך התערוכה הגדולה התקיים גם כנס ייחודי לתחום בשם Digital Health Summit שדן במגוון נושאים. על פי מארגני התערוכה השנה היה גידול משמעותי של 40% בשטחי התצוגה שנתנו לטכנולוגיות של בריאות דיגיטלית, וזה דיי מובן לאור הטרנדים הברורים של גידול בשימוש במכשירים טכנולוגיים והגידול בשיעור האנשים המבוגרים, אותו דור בייבי בומרס שמגיע כעת לגילאי 65 וכמובן מעלה את שיעור התחלואה הכרונית והצורך בטיפולים חדשים על מנת לשמור על המערכת. הטרנדים המובילים השנה כך נראה הם כמובן כל נושא הטכנולוגיה הלבישה וטכנולוגיות המעקב השונות המנסות לייצר מידע רציף ובכך לשפר היכולת של הרופאים לטפל במטופלים. זוהי כמובן התפתחות מעניינת אך נראה שעדיין אנחנו חסרים את החלק של הפאזל שמפענח את כל המידע הזה והופך אותו לשמיש באמת עבור הרופאים וגם עבור העוקבים. מגוון רחב של שעונים חדשים וצמידי מעקב גם הוא הושק בתערוכה. סקר שנערך לקראת CES על ידי Harris Poll עבור חברת A&D Medical מצא שרבים מהאמריקאים חושקים ביכולת לעקוב אחר נתוני הבריאות והגוף שלהם, כאר 56% מהם טענו שירצו מכשיר שיעקוב אחר בריאותם וישלח מידע באופן אוטומטי לרופא שלהם. מבחינת תחומים רפואיים – 37% ציינו את לחץ הדם כשהו שירצו לבדוק ולשלוח, 33% דברו על משקל, 25% על מחלות כרוניות שונות, 23% שינה, 22% פעילת גופנית, 19% דיאטה, 18% ראיה, 16% תרופות ו-5% אפילו דיווחו על הרצון לנטר את חיי במין שלהם לצורך משלוח לרופא. [![תערוכת CES](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/01/sands-floor-lg.jpg "תערוכת CES - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/01/sands-floor-lg.jpg)תערוכת CES **אז מה היה משמעותי באמת?** אתר Mobihealth News טען שהשנה היתה פחות חדשנית מבחינת פיתוחים בתחום הבריאות ביחס לשנה הקודמת, כלומר, הם לא התכחשו שהפעם תחום הבריאות קיבל הרבה יותר תשומת לב, אך מבחינת ההתקדמות, היא היתה פחות מרשימה. המשמעות שהושקו הרבה דברים, אבל בעצם סוג של עוד מאותו דבר, ועדיין לא נעשתה קפיצה נחשונית קדימה…. החברה שמארגנת את CES הוציאה תחזית הטוענת כי עד סוף שנת 2015 תחום הטכנולוגיה הלבישה, באופן כללי ולאו דווקא בבריאות תגיע למכירות של 30.9 מיליון יחידות עם מחזור של 5.1 מיליארד דולר הכנסות. בנוסף מציינים כי תחום הבריאות יהיה משמעותי עם 20 מיליון יחידות מתוך הכלל. אחד מהמדברים המרכזיים שנראה שייגרמו מתוך טכנולוגיות לבישות, הוא גם כניסה של חברות הפארמה לעולם הזה, בייחוד כאשר מוצרים יידרשו לתת ערך גדול יותר שיצריך התעסקות ע רגולציה ומכירות שאינם רק לקהל הרחב. לבסוף, נציין שאני והבלוג שלי לא רואים איך את נלבש את כל הדבר הזה… כי זה מתחיל להיות מאוד נרחב. כמות החידושים והחדשנות שהוצגו בתערוכה גורמים לסחרחורת, וחלקם נראים אפילו על גבול הביזאר, במצגת כאן למטה שמתי את האצבע שלי על דברים שנראים לי מעניינים מתוך המגוון הכה רחב. אם אתם רוצים לתבוע בעולם החדשנות הזה אתם מוזמנים לחפש בגוגל וטוויטר, אפשר לשוטט שם שעות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, Uncategorized, בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** CES, אורי גורן, בריאות דיגיטלית, מחשוב לביש, מידע, מעקב, עתיד, צמידים, רופאים --- ### [ראיון שלי אצל גיא זוהר ב-103FM על ועדת גרמן](https://e-pochonder.com/ראיון-שלי-אצל-גיא-זוהר-ב-103fm-על-ועדת-גרמן/2014/02/24/כללי/) **Published:** פברואר 24, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** 13 שנים בערך עסקתי ביחסי ציבור, לרוב, כמעט באופן מוחלט לא התראיינתי, בטח לא בתקשורת אלקטרונית. פה ושם חטאתי בעיתון אבל ממש במשורה. עכשיו שאני עצמאי, ויש לי מסר שמאוד חשוב לי, ניצלתי את היכולת שלי והצלחתי להשתחל ולהתראיין בפינה שגיא זוהר מקיים ובתכניתו ברדיו על ועדת גרמן והשאלות שהיא אינה עוסקת בה. היה ממש כיף, וכשאני שומע את עצמי אני נזכר כמה שונה הקול הפנימי שלי מהקול החיצוני (לעצמי אני נשמע הרבה יותר טוב אפרופו). בכל מקרה הקשיבו הקשיבו, [יש צורך לדון במה חולים צריכים ולא במה רופאים עושים.](http://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%93/2020/01/03/featured/) האזנה נעימה ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [לידיעת ועדת גרמן: הענקת ערך לחולים זו הדרך לחיזוק המערכת](https://e-pochonder.com/לידיעת-ועדת-גרמן-הענקת-ערך-לחולים-זו-הד/2013/09/22/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 22, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בשער מוסף 7 ימים התראיינו 3 מנהלי בתי החולים הממשלתיים הגדולים במדינה, הם מבקשים לקדם את עמדתם שיש להכניס את שירותי הרפואה הפרטית לבתי החולים הציבוריים, כי לטענתם רק כך יזרום הכסף האדיר המועבר כיום למערכת הפרטית לבתי החולים הציבוריים ושאחריו יוחזר גם כוח האדם האיכותי. אני לא מתכוון להתמודד עם השאלה הכלכלית הסבוכה של מצב בתי החולים, אך מספיק לראות את בית החולים הדסה הקורס תקציבית (למרות השר"פ) בעיקר בגלל חוסר השלמה תקציבית מעת הארגון שמפעיל אותו (נשות הדסה) כדי להבין שיש סיכוי ששר"פ אינה הדרך להציל את בתי החולים הציבוריים ואת מצב הרפואה. אני טוען שהזרקור מופנה למקום הלא נכון. חיזוק מערכת הרפואה הציבורית אינו עובר בהכרח בחיסול המערכת הפרטית, או העברתה לחיים בתוך המערכת הציבורית, ראשית אני לא בטוח שזה אפשרי, שנית אני חושב שזה עלול ליצור עוד ועוד עיוותים שמתרחשים בערבוב הזה. אני טוען שהאתגר העומד בפני מערכת הבריאות הציבורית והישראלית דומה בעיקרו למצב של כל המדינות המערביות כמעט – גידול חד באוכלוסייה בוגרת שחיה יותר שנים, אבל לאו דווקא בבריאות מזהרת ומייצרת דרישה הולכת וגדלה לשירותי בריאות. השינוי הזה מאתגר את כל הבסיס הכלכלי של עולם הרפואה כיום ומצריך שינוי עמוק בדרך שבה מטפלים, חוקרים ומפעילים שירותי בריאות. אם לא תנוצל ההזדמנות העומדת כעת בפני ועדת גרמן לשנות מדיניות ולהוביל חדשנות אמיתית..הרי שעוד כמה שנים נראה כי לא משנה לאן הכסף זורם, הרי שהמערכת תישאר באי ספיקה. עכשיו יאמרו הגולשים שהם גם קוראים נאמנים, נו מה כעת? כבר [חפרת בשאלה הזו..](http://e-pochonder.com/?p=1734). ואמרת שצריך עוד דיגיטל וכו'… וכן הפעם אני רוצה להפנות את חברי ועדת גרמן למאמר מרתק במיוחד, וגם דיי ארוך באתר של אוניברסיטת הרווארד והעיתון האיכות שלה Harvrd Business Review. המאמר מאת [פרופ' מייקל אי. פורטר ](http://en.wikipedia.org/wiki/Michael_Porter)פרופסור בהרווארד המתמחה באסטרטגיות של חברות עסקיות ותחרותיות של מדינות ואזורים גיאוגרפיים, ותומס ה. לי שהוא המנהל הרפואי של חברת ייעוץ בתחום שיפור חווית החולה בשם [Press Ganey](http://www.pressganey.com/aboutUs.aspx) ובעברו ניהל רשת רפואית ללא מטרות רווח. המאמר בעל השם היומרני [The Strategy That Will Fix Health Care ](http://hbr.org/2013/10/the-strategy-that-will-fix-health-care/ar/1)ויפורסם בדפוס בחודש אוקטובר, מנסה להציג תפיסה חדשה של הארגון הרפואי על מנת שתביא תוצאות טובות יותר מבחינה רפואית ללא עלייה בהוצאות, ואפילו עם חיסכון… נשמע פנטסטי, אבל יש להם כיוון וטיעונים משכנעים. [![לוגו הארוורד ביזנס ריוויו](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/hbr-logo1-300x135.png "HBR-Logo1 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/hbr-logo1.png)בקיצור שני האנשים אינם טיפשים או חסרי ידע. המאמר שלהם מדבר על שינוי התפיסה של העולם הרפואי לכזו המבוססת על א[יכות ומקסום התוצאות עבור המטופל](http://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%93/2020/01/03/featured/), החולה המבוטח או הלקוח (איך שאתם מעדיפים לכנות אותו/ה), ולא, כיום זה לא המצב. הם מגדירים זאת: השגת התוצאות הטובות ביותר עבור המטופל בעלות הכלכלית הנמוכה ביותר. כיום המערכת, גם הישראלית עובדת על בסיס מערכת הספקת שירותים, רופאים, בתי חולים, מעבדות ועוד המתוגמלים על כמות ולא איכות. התוצאה הקשורה למצבו של החולה אינה נמדדת לרוב, ואינה קשורה בתגמול. בסיס התקצוב בישראל הוא לפי גולגולת, גיל וקצת התייחסות למיקום גיאוגרפי ומשתנים רפואיים. יש בישראל פרויקט מדדי איכות, אבל הוא בעיקר אגרגטיבי, לא אישי וכולל חלק מאוד מסוים מכלל הרפואה. בנוסף נמדדת המערכת בעוד מגוון משתנים שלהם קשר לאיכות מערכת הרפואה, לטענת כותבי המאמר הזה, מדובר יותר במה שאפשר למדוד, מאשר מה שצריך למדוד. עוד הם טוענים כי המערכת הבנויה מתאים מבודדים (מחלקות, התמחויות, מעבדות) חייבת להפוך למערכת הוליסטית, שיש בה כמה שפחות כפל שירותים על בסיס גיאוגרפי ויעילות תפעולית. זה רלוונטי גם לישראל, ולכל מערכת בריאותית. נציין שזה לא רעיון חדש שלהם, ונכתב עליו ספר על ידי פרופ' פורטר יחד עם אליזבת' טייסברג כבר ב-2006 שנקרא Redefining Health Care אבל כעת עברו מספר שנים ויש גם תוצאות לחלק מהרעיונות במערכות בריאות ובתי חולים בארה"ב ולכן החליטו לכתוב מאמר נוסף. [![redefining health care](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/health-care-cover_w200.jpg "health-care-cover_w200 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/health-care-cover_w200.jpg)יש במאמר פירוט רב של צעדים וניתוחים מבריקים ומרתקים, ובאופן מפתיע הצורה הציבורית, והיחסית ריכוזית של מערכת הבריאות במדינת ישראל יכולה לסייע ביישום חלק מהדברים, כך שניתן יהיה להגביר את התפוקה של המערכת ולהפוך אותה לטובה יותר לאלו שאמורים ליהנות ממנה ביותר – המטופלים. ועל הדרך לשפר הספקים ולהעלות יעילות. החולים, שהם מרכז הפעולה של התפיסות החדשות על מערכת הרפואה, משום מה נעדרים יחסית בדיון הציבורי המתחולל כרגע על עתיד המערכת בישראל, אמנם האגודה לזכויות האזרח הגישה מסמך עמדה, אך נושא איכות הטיפול לחולים עצמם, מדידתו ושיפורו אינם נמצאים שם. זה קצת מוזר, כלומר לא באמת… כי החולים הם הרוב הדומם והמשאב הבלתי מנוצל ביותר במערכת. אם כך ממליץ אנוכי לאנשי ועדת גרמן, ובכלל לכל מי שמתעניין בנושא שירותי בריאות, ובריאות המערכת, לנצל את ההזדמנות הזו, ואת הרגע ההיסטורי הזה לעשות שינוי עמוק במערכת, ולא עוד טלאי. השינוי הזה יהפוך את המערכת על ראשה, יאפשר מתן טיפול איכותי למטופל, לבדוק אותו כמותית, ולספק אותו גם בצורה גיאוגרפית רחבה תוך שמירה על שיוויון ואיכות גם בפריפריה. גם לחברת סימנס יש אמירה בנושא מדידת תוצאות. הנה סרטון בנושא: ### עוד קול לשינוי במקביל למאמר העדכני הנוגע לשינוי מערכת הרפואה, נתקלתי גם בהרצאה הזו של אריק דישמן, איש חברת אינטל שמספקת לו אפשרות לחקור את הגיל המבוגר. בהרצאה המרתקת שניתנה בטד-מד כבר בשנת 2009 מסביר גם דישמן את הצורך של המערכת להשתנות מהייסוד, ולטכנולוגיה חברים יש תפקיד מהותי בכך. אז הנה עוד כמה נקודות נקודות נוספות שאני תורם לדיון הציבורי על עתיד מערכת הבריאות. מקווה שמישהו עם השפעה גם קורא את זה 🙂 ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** TED, אריק דישמן, הרווארד ביזנס ריוויו, ועדת גרמן, חולים, טלרפואה, מדיניות, מידע רפואי, משרד הבריאות, רופאים, שר"פ --- ### [סיכום 2016: תובנות אישיות על בריאות, המטופל במרכז וטכנולוגיה](https://e-pochonder.com/סיכום-2016-המטופל-במרכז/2016/12/31/בריאות-2-0/) **Published:** דצמבר 31, 2016 **Author:** אורי גורן **Content:** שנת 2016 הייתה שנה לא פורייה [לבלוג](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92/). בכל השנה פורסמו רק 5 פוסטים. הסיבות לכך מגוונות, חלקן קשורות לשינויים שעשיתי בחיי האישיים כגון תעסוקה וכו', וחלקם קשורים בעומס הרגשי הרב של השנה האחרונה, עת ליוויתי את אחותי במאבקה במחלת הסרטן. מזה זמן מה [אני](http://e-pochonder.com/wp-admin/post.php?post=2126&action=edit) מתכנן לחזור לכתיבה משמעותית יותר בבלוג, והיה נראה לי שראוי לכתוב פוסט לסיכום שנה בתחומים בהם הבלוג עוסק. כל כך הרבה התפתחויות היו בשנה האחרונה שקשה בכלל לדעת מהיכן להתחיל. אבל לבסוף חשבתי שיהיה נכון לסכם את השנה האחרונה בפרספקטיבה המשמעותית ביותר שאני יכול לנפק לכם השנה, והיא מתוך האדם החווה את מערכת הבריאות בצורה קרובה, ולמרות הכרתו את המערכת, נמצא בה לא פעם חסר אונים, משתאה למול השאלות ומבין עד כמה המטופל צריך להיות יותר במרכז. השנה הושם במשרד הבריאות עמוד אש חשוב- [המטופל כאדם במרכז](http://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%93/2020/01/03/featured/). כמי שדוחף את המערכת באופן מתמיד בעניין מזה כמה וכמה שנים, אין שמח ממני. אך הדרך להשגת המטרה הזו, אני יכול לומר, היא ארוכה ביותר. אין ספק שיש המון התקדמות שעשתה המערכת, למשל באימוץ טכנולוגי של כלים המקלים על אדם לבצע את מגוון הפעולות, שהוא צריך לבצע בעצמו על מנת לקבל טיפול, אבל בגדול עדיין יש פערים משמעותיים. למי שלא מכיר אותי אישית, אספר בקצרה כי אחותי הגדולה, תמי ז"ל, אובחנה כחולה בסרטן מסוג TCC בשלב גרורתי לפני קצת יותר משנה. כמעט באופן תמידי בשנה באחרונה אחותי הייתה תחת טיפולים כאלה או אחרים במערכת הבריאות. בשל העובדה שאחותי בחרה לחיות את חייה לבד, אני ואחותי השנייה היינו המטפלים העיקריים שלה, ולכן חווינו את הטיפול באופן משמעותי. את הלקחים שלי מהשנה האחרונה אני סוחב לא מעט זמן, אבל בגלל שאחותי תמי ז"ל שנאה את אור הזרקורים לא פרסמתי אותם. כעת מרגע שתם המסע שלה לפני פחות מחודש, ניתן לעשות רפלקציה על התהליכים שעברו עלינו בשנה האחרונה. את הלקחים הללו אני יכול להשוות במקרים רבים, לפעם הקודמת שבה הייתי בחיכוך צמוד למערכת הבריאות כמטפל, וזה היה שליוויתי את אבא שלי במאבקו הוא במחלת הסרטן. זה היב לפני כ-15 שנה לערך, ויש דברים כאמור שהשתפרו מאוד, אך יש כאלה שעדיין לא. #### **1. בסוף מרבית הטיפול בפועל לא נעשה על ידי הרופאים** כאשר אתה נכנס למערכת הרפואית אתה מבין עד כמה הטיפול בחולים הוא שילוב כוחות של מגוון אנשים, [אחיות](http://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a8/2019/12/01/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/), דיאטניות, קרובי משפחה ועוד.. אמנם את עקרונות הטיפול וההחלטות מכוונים הרופאים, אבל את העשייה וההחלטות הרבות בדרך לוקחים אנשים אחרים, לא מעט מההחלטות מתקבלות על ידי קרובי המשפחה והמטופל עצמו. אני לא מזלזל ברופאים בכלל, אבל באונקולוגיה יש את החלק של להחליט ולהתוות את הטיפול בגדול, לבין הביצוע היומיומי והמתיש והקשה שהוא בעיקרו התמודדות עם השלכות הטיפול, ואת זה חברים יקרים, לא עושים הרופאים. אם אחותי לא ישנה במשך חודש וחצי ואף אחד לא ידע להגיד שזה בר טיפול, ורצוי לתת לזה פרוטוקול, זה הזיק לה לאיכות החיים ולדעתי גם לטיפול עצמו. רק בימים האחרונים אני (האידיוט) נזכרתי לשאול בעצמי רופאי שינה ולשמוע על עושר של מחקרים ומידע על טיפול תרופתי. #### **2. הפקס עדיין משחק תפקיד משמעותי** למרות שבשנת 2016 כבר שולחים לא מעט במייל, ויש אפליקציה וקישוריות ברמה יחסית גבוהה, עדיין יש מקום נכבד לפקסים במערכת הבריאות, וזה חבל. איך אני יודע? אחותי קנתה יחסית מהר פקס כי הבינה שללא פקס בבית חייה יהיו סיוט. #### **3. הטיפול בבית לא באמת קיים** לחולי סרטן יש צורך משמעותי במעקב רפואי בבית, ועזרה בהתמודדות עם השלכות הטיפול. אבל הפתרונות דלים, לא מתוקשרים כראוי, ובעיקר מתייחסים להוספיס – שזה תהליך מסוים שלא מתאים לכל חולה ולמרבית זמן המחלה. ביום בהיר בשעות היום, היכולת להזניק רופא לבית המטופל על מנת לבדוק ולהתרשם היא כמעט אפסית, ואין גם פתרונות אלטרנטיביים. ולכן, המערכת משאירה לך בעיקר שתי אופציות – מיון ואו מכון אונקולוגי רחב לב שמקבל אותך למרות שבפועל זה לא באמת תפקידו. להביא חולה אונקולוגי למרפאת קהילה זה גם סוג של חוסר אחריות במקרים של מערכת חיסון לקויה, או חולשה קיצונית, וגם לרוב יסתיים בעיקר בהפניה לבית החולים, כך שהמסע הנוסף אינו באמת מועיל. #### **4. פרוטוקול לחולה אונקולוגי במיון** אולי אני טועה ורק איפה שאחותי טופלה אין כזה, אבל אני בספק. מיון אונקולוגי יש בשיבא, אבל לא חובה שיהיה מיון נפרד, אבל ללא ספק צריך להיות פרוטוקול ייעודי לחולה אונקולוגי שמערכת החיסון שלו, איך לומר, אינה משהו, פתרון מהיר שיחלץ אותו ממיון במהירות למחלקה ולחדר מתאים. בייחוד במקרים של נויטרופניה. #### **5. האפליקציות של קופות החולים השתפרו פלאים** לפחות עבור אחותי האפליקציה אכן שיפרה משמעותית את היכולת לתקשר עם הרופא בקהילה מרחוק, לא מושלם (ע"ע סעיף 2) אבל ללא ספק יש שיפור משמעותי. לו רק הייתה אפשרות לתקשר עם עוד חלקים בקופה כך, ולקבל תשובות מהירות זה היה מחסל את הצורך בפקס. גם צירוף קבצים. #### **6. התיק הרפואי והתקשורת עם המטופל** השאלה איך מתקשרים לחולה את מחלתו, שהיא ככל הנראה סופנית, היא שאלה מורכבת שאינני חושב שיש עליה תשובה ברורה. אבל במקרה הנוכחי היכולת של אחותי לקבל מידע הייתה מוגבלת, בעיקר בתקופות האשפוז, התיק הרפואי האלקטרוני בבית החולים גורם לזה שאם הרופאים לא מתקשרים, או שהמטופל דורש לראות, אז לא רואים כלום. וזה גורם לפערים משמעותיים, שחלקם ממש הרגיזו את אחותי בדיעבד. גם חולה הרוצה להיות מודע לחלוטין למצבו, מתקשה למצוא את השאלות הנכונות בעת שהוא מקבל בשורות איוב, זה מטלטל את הגוף, אפילו כמטפל שכביכול מעט רחוק יותר מהסיטואציה, תמיד השאלות מגיעות אחרי יומיים, כי בנקודת הזמן של השיחה יש הרבה מאוד משתנים שמסיחים את הדעת. לכן היכולת לחזור לאחר מכן לתיק רפואי שיכול להוסיף גם מידע וגם פרשנות, זהו כלי טיפולי קריטי לטעמי. ![המטופל ומבוך מערכת הבריאות](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2016/12/26495827_m-300x185.jpg "מבוך מערכת הבריאות - e-פוכונדר")המטופל מחפש את דרכו #### **7. איפה עושים את הבדיקות** זה נשמע אולי חסר חשיבות, אבל לפעמים ההגדרות הקשיחות של קופות החולים לגבי היכן ניתן לבצע בדיקות, בעיקר בדיקות הדמיה הוא משמעותי ביותר. אחותי טופלה בבית חולים שהקופה שלה לא אישרה בו בדיקות הדמיה, אלא רק במקום אחר שבבעלותה. כביכול לא חשוב. אבל לאחר מכן מסתבר שהפערים בפיענוח בין מקום הבדיקה, למומחית לה נאלצנו לשלם כל פעם לפיענוח חוזר, מדגישים עד כמה משמעותי לטיפול שהפיענוח ייעשה על ידי ידיים מקצועיות. הפערים הללו גם עלו כסף נוסף, גם היו כרוכים ביותר נסיעות ארוכות. לחולה סרטן בשלבים מתקדמים זה לא פיקניק. אם המטופל במרכז, והטיפול בו במרכז, ראוי היה לייצר פתרון נוח יותר בבית החולים המטפל, ששומר על אחידות מרגע ראשון ומייצר רצף טיפולי, וחוסך כסף. #### **8. האישה במסדרון** לרוב אחותי אושפזה בחדר לבד, ולא מפאת כבוד והדר, אלא מפאת היעדר מערכת חיסונית בזמני האשפוז. פעם אחת היא אושפזה במסדרון. למה? האשפוז הזה אומנם היה לילה אחד, ולצורך עניין שלא קשור ישירות למחלה, אבל הסיבה למסדרון היא העדר הסדר של חופשה באשפוז בין בית החולים לקופה. זה בלתי סביר, וגם נורא. אם המטופל במרכז, אפילו רק שהוא ממש בסוף חייו, זה לא חובה. בבית חולים אחר שהיה כזה הסדר, מדי יום למשך שבוע אחותי קיבלה חופשה כי האשפוז עצמו לא מהותי. חבל. #### **9. מידע, מידע, מידע** המידע ברשת נמצא בהמוניו, אבל הוא לא מחודד מספיק, וספציפי מספיק. כלי שיאפשר מידע מעובד ומדויק יותר לצרכי המטופלים, ולא כללי וערפילי יסייע מאוד. זה חסר, זה גוזל זמן ובעייתי. #### **10. המטופל עובד קשה** למטופל ומשפחתו יש הכי הרבה "הון" מושקע בעניין המחלה, ומהערכת שיודעת זאת מעבידה אותו. בלי המטופל ומשפחתו הטיפול לא יזוז מילימטר. מימוש הפניות, רכישת תרופות, קביעת תורים, העברת תוצאות בדיקה, חיבור בין מוסדות ועוד.. שלא לדבר על הצורך להתמודד עם לא מעט שאלות מהותיות בבית בלי עזרה ברורה. לא על הכל המערכת יכולה לתת מענה, אבל על לא מעט לדעתי ניתן לייצר מענה יותר פשוט הדורש פחות חיכוך, ובטח פחות פקסים. בייחוד בעידן הנוכחי שמשרד הבריאות מאפשר ראיית המטופל בכל מערכות המידע. הגיע הזמן. #### **11. חסרות אפליקציות משמעותיות** באחת השיחות האחרונות שלנו שוחחתי עם אחותי על נושא האפליקציות הרפואיות. בתחילת הדרך ניסיתי למשל לבנות לה את תוכנית הכדורים שלה באפליקציה של תזכורות, הזמן שזה לקח היה כה רב, שהיא אמרה לי בפשטות – עדיפה הטבלה על המקרר. בשיחה האחרונה שלנו היא אמרה, הכי טוב אם היו לי שירותי שמתחברים למקום אחד שנוח לי, במקרה שלה – אי מייל והיומן הרגיל שלה. אם מעל היומן הרגיל שלה הייתה לה אפליקציה נוחה לנהל את כל המערכת הבריאותית שלה, זה היה לה נוח. אבל זו דוגמה אחת. הרעיון הוא שרק ניהול מגוון הממשקים באפליקציות שונות הוא מורכב כשלעצמו, ויש צורך לבנות נקודת מגע מרכזית אחת נוחה. איך עושים את זה? לא יודע. אז הנה חלפה לה 2016, ו-2017 נכנסת, יש מקום רב לעשיה ושיפור בעולם הבריאות, ויש התקדמות ללא ספק. מקווה שבשנה הקרובה הבלוג יהיה פורה יותר, ואוכל לספר לכם רבות על התקדמות בעולמות הטכנולוגיה והרפואה. כמו גם לעדכן על מעבר של מערכת הבריאות לרפואה משתתפת בה המטופלים ייקחו חלק בטיפול שלהם בצורה טובה ונוחה יותר. כמו גם בתכנון ומשוב על השירותים שהם מקבלים מהמערכת. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** 2016, epatiant, אורי גורן, בריאות, מטופל במרכז, מערכת הבריאות, סיכום, סרטן --- ### [המטופלים אינם העגלה הריקה](https://e-pochonder.com/המטופלים-אינם-העגלה-הריקה/2014/05/07/כללי/) **Published:** מאי 7, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** כשפנה אלי רועי שטרנין במייל מפתיע וביקש ממני להגיש הצעה להרצאה ב-[TEDxHIT](https://www.ted.com/tedx/events/11790) שייערך במכון הטכנולוגי חולון, חשבתי שזו בדיחה או מתיחה. ההצעה הגיעה מטופס הצור קשר בבלוג ואת רועי לא הכרתי מעודי, למרות שאחרי חיפוש קל בגוגל הבנתי שרועי ואני חושבים באותו כיוון. אבל על מה לעזאזל אני יכול להרצות? עוד לא באמת עשיתי שום דבר מדהים בחיים שלי… חשבתי לא מעט, ובסוף אמרתי ארצה על המסר שהכי חשוב לי כיום – המעורבות של המטופלים במערכת הבריאות. חשבתי שזה נחמד, אבל כל כך הרבה הרצו על כך לפני, מה כבר יש לי להוסיף… ובכן, את הרעיון הבסיסי כולם מכירים, ורבים כבר אמרו זאת לפני, אבל אחרי חשיבה נדלקה הנורה, נזכרתי במטפורה הידועה של העגלה המלאה והעגלה הריקה שמלווה את ישראל מאז קום המדינה, ובימים הללו עדיין מככבת בשיח הישראלי גם אם לא באופן גלוי בהחלט באופן מובלע. כזכור בשנות החמישים המחלוקת אודות בחורי ישיבה ושירות צבאי תפסה מקום ובן גוריון בא לפגישה את החזון איש מנהיג הקהילה החרדית דאז לחפש פיתרון. החזון איש סיפר לבן גוריון על עגלה מלאה שפוגשת עגלה ריקה על גשר, ושואל מי צריכה לפנות את המקום בפני מי? בן גוריון עונה שהריקה היא זו שצריכה לפנות את הדרך. אצל החזון איש העגלה המלאה סימנה את היהדות החרדית הנושאת את עול המצוות והתרבות היהודית 2000 שנות, בעוד הציונות המתחדשת החילונית היא עגלה ריקה, דלה בספרות ובמורשת… וכמובן שהם צריכים לשמור ולהגן ולפנות את הדרך עבור הקהילה החרדית. בצורה דיי ברורה המטאפורה הזו רלוונטית גם ליחסים בין הרופא לחולה, ובעקבות כך בין הממסד הרפואי לבין המטופלים. הרופא נתפס כעגלה מלאה, עמוסת ידע ויכולות שנצברים ב-12-15 שנות הכשרה, בעוד המטופל הוא אדם הסובל, נמצא בצרה גדולה ומחפש ישועה ולא באמת מבין ברפואה…. עגלה ריקה. המטאפורה הזו גם אם לא באופן מודע, באופן ברור מכוונת את המערכת לחשוב בעיקר על הרופא כמרכז המערכת. רק ביום העצמאות ראינו ראיונות המבקשים שנפזר אלפי רופאים בכל הארץ, ועדת גרמן שעוסקת בעיקר בשאלה כיצד רופאים יבצעו ניתוחים וכמה זה יעלה, ובכלל במערכת הבריאות בעולם שאינה שקופה מספיק או משתפת מספיק. זה לא נובע מחוסר יכולת, זה נובע מחוסר הכרה בחשיבות. אך כיום, כשהטכנולוגיה משנה מן היסוד הרבה מן המוסכמות המטופלים חייבים להיות משאב עבור המערכת, [הם חשובים וחייב להיות להם מקום בשולחן הדיונים על עיצוב מערכת הבריאות החדשה](http://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%93/2020/01/03/featured/), שלא לדבר על אחריות משותפת לשינוי ועוד. זה המסר שביקשתי להעביר בהרצאתי, מקווה שהצלחתי. ההרצאה הצליחה לי, כי כמה וכמה אנשים נפלאים עזרו לי מאוד בדרך – הראשונה זו אשתי שסובלת אותי ואת היעדרותי לפעמים ומאפשרת לי לנסות ולהגשים חלומות מקצועיים. לאחריה גם עזרה מקצועית מרועי שטרנין שהאמין, פנה ואימן אותי, ומאביגיל טננבאום המדהימה שבכמה עריכות קלות שיפרה את ההרצאה במאות מונים, וליאור צורף שבשיחה אחרונה ערב לפני ההרצאה שאני לגמרי בהיסטריה נתן כמה עצות טובות שהניבו המון ביטחון ביום שאחרי, הוא היום המכריע. תודה לכם! תודה גם למעיין כהן על ההסכמה שאספר עליה ועל האפליקציה שלה ולג'נה בק שהסכימה ממקום מושבה הרחוק שאספר את סיפורה. ולבסוף לדייב דה בורנקרט מרצה ומוביל שינוי חברתי שהוא ההשראה שלי לשינוי במערכת הבריאות. עד כאן נאומי בר מצווה, עכשיו לעיקר. שמתי כאן את ההרצאה, ומתחתיה את השקפים, וכן את הטקסט המלא של ההרצאה באנגלית. צפייה וקריאה נעימה. טקסט ההרצאה: In 1998 My father was diagnosed with Aggressive Non Hodgkin Large B cell lymphoma. I know to tell the exact medical diagnosis, because shortly after that I became the “information officer” of my father's treatment. I searched online for new research and treatments, talking to other caregivers and patients and even talking to a specialist in a faraway medical center in US. The Internet, which was already a huge part of my life, became a prime source for information and empowerment, and a tool for me to help my father beyond all the care and nights spent at his bedside until his death in 2004. It is with this personal experience and my professional work in the health and pharmaceutical industry over the last years that I can tell you that today’s patients cope with their conditions and interact with their medical providers in a very different way than ever before. It is my belief that only with true patient involvement will the current crisis in medical care be solved… There are many metaphors relating to the relationship between doctors and patients. I would like to offer a new one taken from the History of Israel. Back in the 1950’s the question of the role of the Jewish orthodox community in the army of the new country was a major point of dispute. David Ben Gurion, our first prime minister, came to meet the Rabbi Chazon Ish, the leader of the orthodox community to try to solve the issue. The story goes that the Chazon Ish tried to convey the difference between secular Zionists and orthodox Jews with a metaphor. He asked Ben Gurion about what would happen if a loaded carriage meets an empty carriage on a bridge. Which of them should move aside? Ben Gurion answered that the empty one should move. This metaphor that claims that orthodox Jews are the full carriage, since they have knowledge, tradition and faith, while secular Zionism in an empty one with nothing to contribute to the Jewish culture has long been an issue for much debate. This Metaphor can also be said about the doctor patient relationship. On one side the doctor with the knowledge, title, and sense of “Doctors knows best” is the full carriage. On the other side the patient as a helpless individual who constantly heeds the doctor to tell him what to do – is the empty carriage. Inside the medical establishment, this metaphor causes skewed thinking towards what doctors do and not what patients need. However, the dynamics of this metaphor are now changing. Patients are shifting this equation, and one of the most notable enablers of this change is technology. The biggest driver behind this change has been the expansion of the Internet, giving wider access to data and breaking down barriers to information. Data published by pew research organization shows that 72% of Americans search the internet for health information. In Israel, data shows that all Israeli net surfers search the internet for health related information. These people can reach almost any information the doctor can reach. In addition, sensors and mobile phones have given the patient data and tools to help manage their illness. Patients are using and developing technology to disrupt the health system and better their experience by creating advanced tools for managing healthcare. One example Is Maayan Cohen. A few years ago, she has acted as a caregiver for her partner in his fight with cancer. During his treatment, both of them had to manage a lot data in myriad points of care. Because the information was not centralized, it was difficult, inefficient and time consuming, so Maayan after helping her partner with his successful fight came up with a proposed solution. An app called Hello Doctor. The app allows patients to scan and store all their medical papers turning their stacks of documents into an electronic medical record. This helps to turn their data into material that is actionable and more organized, thus making their encounters with their doctors more efficient. This is just one example of how patients are empowering other patients, helping them to become more engaged in their treatment. While this is a great first step, this trend needs to go even further. Our medical system should acknowledge that the global crisis over medical treatment cannot be solved without a profound change in the way patients are looked at by their doctors. Instead of seeing the patient as a “mere client” or as an "empty carriage”, they should be seen as a resource, like Dr. Charles Safran from Harvard said: ‘Patients are the most underutilized resource in healthcare’. This view and philosophy is growing roots around the world. We hear more and more stories about patients engaging in their treatment, working with their doctors as a team, both participating in the care and healing process. Like Jena Beck, a young woman living with Type 1 diabetes where her body has stopped manufacturing insulin so she has to take insulin and keep to a strict lifestyle. Jana is constantly learning how to understand better what her blood sugar data is telling her. She uses techniques like Charnoff faces as a tool to visualize data; With Charnoff faces individual parts, such as nose eyes, ears; and mouth represent values of the variables by their shape, size, placement and orientation. The idea behind using faces is that humans easily recognize faces and notice small changes without difficulty. These models help her understand her data, talk to her doctor about it and together make better decisions about managing her disease. Since last November, Jana has been working for Tidepool a non-profit, open-source effort to build an open data platform along with applications to reduce the burden of dealing with type 1 diabetes. **[My TEDxHIT talk: Patients are not an empty carriage](https://www.slideshare.net/urigoren/patients-are-not-an-empty-carriage "My TEDxHIT talk: Patients are not an empty carriage")** from **[Uri Goren](http://www.slideshare.net/urigoren)** Just as Jana has taken the initiative with her innovative thinking to take a more active role in managing her illness, organizations involved in health care need to find a way for patients to take part in the process, bringing new ideas and new ways of thinking. One of these organizations is Nesta, a non-profit organization in the UK trying to promote a concept called "patient powered health" as a way to find solutions for the health care problems in the UK. Their study offers hope saying that Patient powered health could save up to 4.4 billion pounds in healthcare spending. They have already produced a number of projects that have shown promising results. They are not alone. Even the world-renowned British Medical Journal, acknowledged the patient’s role in changing healthcare. They have changed their journal extensively to involve patients in the editorial and review process. Even more impressive is how they have altered the demands of those seeking to submit their research to the journal, asking them to involve patients in the research design as well as the process. This is just one-step that we have seen in taking research out of the ivory tower and bringing it back to the people. It is time for the medical establishment to begin viewing patients not as passive participants in the medical process but as having a key role in improving the healthcare system. Patients are not an empty carriage. They bring added value and insights to the table that should not be ignored. Technology is helping to lead this interaction, empowering both patients and doctors, and hopefully that will revolutionize and heal the healthcare system in the future. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [משבר בתי החולים מזווית לא אנושית](https://e-pochonder.com/משבר-בתי-החולים-מזווית-לא-אנושית/2015/02/05/uncategorized/) **Published:** פברואר 5, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** הדיון הציבורי בשבוע האחרון במערכת הבריאות עסק במשבר החריף בבתי החולים בישראל. הנתונים זרמו, הסיפורים האישיים הקשים נשמעו בכל פינה, ובצדק דרשו מנהלי בתי החולים כסף נוסף למערכת על מנת להחזירה לתפקוד סביר. משבר התפוסה בבתי החולים הנו עניין שנתי, תמיד יש משבר בחורף, וזה לא נאמר על מנת לזלזל אלא להגיש שמדובר בבעיה לא פתורה. הבעיה האינהרנטית של המערכת, בישראל וגם בעולם שזה משבר שלא לגמרי פתיר רק בכסף – למה? כי, ואת זה כבר כתבתי כמה וכמה פעמים, הדרישה לטיפול רפואי גדלה בקצב מהיר מדי לזמני הכשרה של [רופאים, אחיות, וליכולת לספק כוח אדם ומתקנים](http://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a8/2019/12/01/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/), ובפועל יש מחסור ויהיה גם במדינות שמבזבזות יותר מאיתנו. אין ספק שצריך עוד תקציב, כי קודם צריך להגיע למצב נורמלי ולא מורעב. אבל אפשר לנצל את התקציבים הנוספים לעשות קפיצה קצת יותר נחשולית מהוספת כוח אדם אנושי ובינוי ספציפי בלבד, אלא הוספת טכנולוגיה לייעול התהליכים בבית החולים ויצירת יעילות מוגברת. במקביל לסיפורים הקשים העולים ממערכת הבריאות ובתי החולים בישראל, הרי [שבסן פרנסיסקו נפתח בית חולים UCSF](http://missionbayhospitals.ucsf.edu/about-project) חדש שיכיל 289 מיטות בשלושה מרכזים – רפואה כללית, בית חולים לנשים ובית חולים לילדים. בית החולים נבנה במשך עשור, ועלותו עומדת על 1.5 מיליארד דולר. על פי הידיעות כ-50 מיליון דולר הושקעו רק במערכות המחשוב וה-IT בבית החולים. אז ברור שהציניים יאמרו – הוא חי באשליות, בחיים זה לא יקרה בישראל, 1.5 מיליארד דולר שווה ליותר מכל תוספת התקציב שהובטחה לוועדת גרמן. ועדיין אם נחשוב רגע, אולי זה לא חלום. [![הדמיה של בית החולים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/02/view_5_2.jpg "בית חולים UCSF Medical Center at Mission Bay - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/02/view_5_2.jpg)הדמיה של בית החולים **בית החולים של העתיד** מרבית הכתבות בנושא שפורסמו בעולם לא התפלאו שדווקא בסן פרסיסיקו, בירת האזור הטכנולוגי עלי אדמות בערך, נולד בית חולים כה טכנולוגי. בית החולים מאפשר לחולים מחשב טאבלט ליד כל מיטה, דרכו יוכלו לשלוט בטלוויזיה בחדר, אבל גם לשוחח עם הרופא באופן מרוחק, לצפות בתוצאות הבדיקות שלהם בזמן אמת, ואף להזמין את האוכל שלהם, או ליהנות ממוזיקה וסרטים. גם הצוות הרפואי מצויד במערכות המאפשרות להם לצ'וטט באופן מאובטח במערכות מסרים מידיות, להעביר מידע רפואי מאובטח מאחד לשני ועוד. גולת הכותרת יש לומר היא העסקתם של 25 רובוטים עצמאיים שישמשו בתפקידים כגון הובלת תרופות בבית החולים, הובלת אשפה, כביסה, ושליחויות שונות בבית החולים. הרובוטים, ששמם TUG® ושאינם חדשים במיוחד למערכת הבריאות, ומשמשים בכמויות קטנות יותר ב-110 בתי חולים בעולם, הם בעצם ניידת על גלגלים המסוגלת להתנייד באופן עצמאי בבית החולים. על פי החברה הרובוטים כבר נסעו מעל מיליון מייל מבצעים מעל 50,000 שליחויות בשבוע. הרובוט מכיל מגירות להעברת תרופות ובדיקות בין המעבדות ובית המרקחת לבין המחלקות, הוא מסוגל לסחוב עגלות כבדות של כביסה ואשפה, חלקה מסוכנת. הוא מתנייד עצמאית, לאחר שהוא מקבל את משימתו ומסוגל לנווט ולעצור אם ישנם מכשולים בדרך. הוא מאפשר סגירה של התרופות כך שרק עם קוד או באופן ביומטרי הוא נפתח בצד השני של השליחות. הרובוטים הם פרי פיתוח של חברת [Atheon](http://www.aethon.com/) והם זוכים לכיסוי חיובי ביותר. יתרונותיהם בהיותם עצמאיים, והם יוכלו לעבוד באופן רציף ללא הפסקות. יש גם דרך לחלץ אם הם בטעות נתקעים במקום כזה או אחר. בבית החולים החדש חילקו את הרובוטים למחלקות השונות הקובעות את המשימות של הרובוט ושולטות על התעסוקה שלו. מנהל הרפואי של בית החולים UCSF Bayside, ד"ר סת' בוסקר מסביר שהטכנולוגיה נועדה לאפשר לצוות בית החולים להתרכז בפעילות החשובה באמת, והיא הטיפול בחולה, הטכנולוגיה לא נועדה להחליף את הצוות הרפואי אלא להקל עליו. הוא טוען למשל שהרובוטים הללו יוכלו לשחרר חלק מהמשימות הנעשות על ידי האחיות ולשחרר אותן לפעילויות יותר חשובות מאשר שליחויות של תרופות ובדיקות מעבדה. **רופא מרחוק, אבל קרוב** לא רק רובוט חלוקה קיים כיום במערכת הבריאות. רובוט נוסף שפועל במערכת וכבר החל לעבוד במספר בתי חולים הוא רובוט המאפשר לרופא לטפל מרחוק בחולה לשוחח איתו ולעשות סיבוב במחלקות. Vgo מאפשר לרופא להסתובב במחלקה ולדבר על החולים ללא נוכחות פיזית. בימים כאלה של טירוף מערכות זהו כלי שיכול להוות אפשרות לכוח עזר לצוותים בבתי החולים, ואפשרות לתת עוד גיבוי. הרובוט הזה עשה לפני כמה שנים הרבה והיום הוא ככבר זמין באופן מסחרי שוטף. שילוב של עוד מערכות לא אנושיות העושות שימוש ביכולות רובוטיות, יכולות לסייע בהפחתת הצורך בכוח אדם, וכן ניצול יעיל יותר של המשאב האנושי. [![הראש של Vgo](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/02/HeadShot.jpg "HeadShot - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/02/HeadShot.jpg)הראש של Vgo לא ברורה עדיין רמת החיסכון הכספי של השימוש ברובוטים הללו, אבל חייבים בתחום הזה של היחלצות ממשברים עמוקים במערכת הבריאות להשתמש בחשיבה חדשנית על מנת לייעל כמה שיותר את הפעילות ולהכין את עצמינו לזמנים יותר רחוקים, ולא "רק" לשפוך כסף למערכת. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, Uncategorized, בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** בית חולים, דיגיטל, משבר בתי החולים, רובוטים, רופאים, רפואה דיגיטלית, תקציב --- ### [קח אפליקציה אחת, פעמיים ביום](https://e-pochonder.com/קח-אפליקציה-אחת-פעמיים-ביום/2012/10/03/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 3, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** האם האפליקציות הסלולריות יהפכו בעתיד הקרוב ל"[תרופות דיגיטליות](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%9c-%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%98/2019/07/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/)"? השאלה הזו צריכה להישאל בימים אלה כאשר כמה אלמנטים חדשים מתחילים להיכנס לשוק החדש שעד כה התנהל יותר במתכונת סטארטאפים מעולם ההייטק ופחות כחלק מעולם הרפואה. הסיבה הראשונה היא העובדה שה-FDA והקונגרס האמרקאי ועוד גופים החלו לעסוק בשאלת הרגולציה של אותן אפליקציות, לאחר ה-FDA הודה כי לא ניתן כיום לדעת האם האפליקציות מספקות את מה שהן מבטיחות. הסיבה שניה היא יוזמות שיאפשרו לרופאים "לרשום" אפליקציות לרופאים בדומה לתרופות. **רגולציה לאפליקציה (יצא חרוז)** היחס של הרגולטורים לכל העולם החדש שנולד כאן בחמש השנים האחרונות היה בעיקרו התעלמות מנומסת, חלקם ביקשו לנסות ולהבין במה מדובר, ואחרים ניסו מייד לבצע הגבלות וקווי הנחיה. הבעיה ברגולציה של עולם שכזה, היא העובדה כי השליטה על המתרחש בעולם המבוסס על ווב הנה כמעט בלתי אפשרית, זרימת המידע בין הגבולות השונים לא ניתנת לניטור, כך גם הורדת מרבית האפליקציות ופעולות אחרות. ועל כן הרגולטור נתקל בבעיה של חוסר יכולת לפקח באמת. במקביל קצב ההתקדמות והשינוי לא מאפשרים לייצר קווים בסיסיים של רגולציה שכן מחר העולם מתהפך על ראשו והרגולציה נשארת כאות מתה ולפעמים קצת מביכה. בתחום הרשתות החברתיות למשל, בחר ה-FDA שלא להוציא קווי הנחיה ספציפיים, והשאיר את השוק ללמוד מהניסיון, זה תקע חלק ניכר מהיוזמות של הגופים המפוקחים (עיקר חברות תרופות). בתחום האפליקציות המצב מעט שונה, שכן רבים מבקשים להקביל אותן לאביזר רפואי (Medical Device) אך זו שאלה משמעותית וביוני האחרון נחשף שהקונגרס ההאמריקאי ביקש לבדוק מה הסמכות החוקית של [ה-FDA ברגולציה על התחום](http://www.healthtechzone.com/topics/healthcare/articles/2012/09/27/309656-congress-considering-special-role-fda-approve-mhealth-apps.htm). במקביל רשות התקשורת האמריקאית ה-FCC החל בצעדים משלו לרגולציה על התחום, שכן הוא אחראי על פיקוח על מכשירים סלולריים ואלקטרונים שונים. עוד התרחשות שדווח עליה באחרונה היא יוזמת חקיקה שמבקשת להסדיר את תפקיד ה-FDA ראשית כיועץ מיוחד לחברות הסטארט אפ על מנת להנחות אותן כיצד לבנות אפליקציות שתואמות לדרישות במערכת הבריאות. [![לוגו FDA](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/ucm349569.png "לוגו FDA - e-פוכונדר")](http://mhealthwatch.com/wp-content/uploads/2011/08/FDAappoved2.jpg)מתוך אתר ה FDA במקביל בשנה האחרונה מסתובבת בשוק טיוטת ההנחיות של ה-FDA לרגולציה על תחום האפליקציות אך טרם פורסמו ההנחיות הרשמיות, ויש אפילו מספק אפליקציות או מכשירים שמתממשקים לסלולרי שכבר קיבלו אישור כאביזר רפואי. פרשנים שונים מנסים לתהות מה תעשה כניסת הרגולציה האמרקאית לשוק הזה, ראשית יש הטוענים כי היא תגרום להתבגרות השוק, במובן זה שזה כבר לא יוכלו להיות שני ילדים בגראז' שמשחררים אפליקציה לאוויר ואח"כ מנסים להבין מה קרה. הרי שרגולציה יעילה תחסום את העולם הזה, ומצד שני תעלה את הביטחון של המשתמשים באפליקציות שכן אושרו שהן אכן יודעות מה הן עושות, ויכניסו גופים "כבדים" יותר לעולם הזה. לטעמי זה גם יאפשר לייצר אפליקציות שנוגעות בחלקים יותר מורכבים של עולם הרפואה, מתוך מחשבה שיתחייבו בדיקות ומחקרים ברמה מסוימת. ברמה גלובלית, האירופאים לא יפגרו הרבה, ובישראל, אם אני מכיר נכון פשוט יבחרו להסתמך בעיקר על הגופים העולמיים אם בכלל. **הרופא ירשום לך אפליקציה** מצד שני של עולם האפליקציות ישנן יוזמות להפוך את האפליקציה לכלי בידי הרופא לשיפור הטיפול בחוליו, קצת בדומה לתרופות. היוזמה הותיקה יותר, היא היוזמה הבריטית, במסגרתה בנה ה-NHS הבריטי רשימה של כ-500 אפליקציות מומלצות לשימוש עבור חולים, ומעודד רופאי משפחה להמלית למטופלים את האפליקציות הרלוונטיות שהן חינמיות או זולות יחסית. לצורך כך הקים ה[-NHS אתר מיוחד](http://www.nhs.uk/Tools/Pages/Toolslibrary.aspx?Tag=Stop+smoking) ובו מרוכזות ההמלצות לאפליקציות השונות, ביניהם אפליקצה הסורקת ברקודים של מוצרי מזון ובודקת את האלרגנים בהם, אפליקציה המאפשרת לחולה לקבל את המידע של התיק הרפואי שלו לרשותו ועוד ועוד.. היוזמה האחרת היא של Happatique שזובעצם זירה בה אוצרים ומדרגים את אפליקציות הבריאות וכך מאפשרים לרופא להמליץ ולמלא מרשם אלקטרוני ולשלוח לינק לאפלקיצה לחולה, שלאחר מכן ניתן לעקוב אחר ההורדה שלה. בחודשים האחרונים החברה נמצאת בפיילוט בנושא, אך ההגיון מאחרויה אומר כי יש כל כך הרבה אפליקציות שהחולה יבקש את עזרתו של הרופא בבחירת האפליקציה, והרופא זקוק למערכת שתעזור לו להתמצא. החברה שנוסדה על ידי ארגון בתי החולים של איזור ניו יורק, יצרה גם שיטה לסיווג איכות של אפליקציות בריאות, ובדיקה שהן אכן עומדות בהבטחותיהן. מרשם אלקטרוני כזה, יחד עם רגולציה בחלט מדמה את האפליקציה לטיפול. ההתבגרות של שוק האפליקציות, יהווה קפיצת מדריגה בתפקיד של הסלולרי בחיינו, יכולותיו והצמידות שלו לאדם למשך כל כך הרבה שעות ביום הופכים אותו לכלי הרפואי האולטימטיבי. בעצם המעקב הרפואי אחר החולה, עבר מהמרפאה לגוף האדם, שכן התקשורת הסלולרית והיכולת לייצר חיישנים קטנים ביותר הופכת את המכשיר הסלולרי למעבדה קטנה, ומוניטור רפואי נייד ביותר. לסיום דוגמה רדיקלית לנושא, [היא אישור ה-FDA לחיישן ביולוגי זעיר שניתן](http://www.medicalnewstoday.com/articles/248557.php) יהיה לשלבו בתרופות, וכאשר הוא יבוא במגע עם מיצי מערכת העיקול ישלח אות אלחוטי שייקלט במכשיר הסלולרי ויהווה וידוא ללקיחת התרופה. מדובר בפיתוח של חברת Proteus והוא ללא ספק ייקח את תחום ההיזמדות לטיפול בתרופות למקום חדש. אבל עד שיוטמע בתרופה הראשונה,ניתן לצקצק בלשון ולהגיד – מי ישתמש בזה. לטעמי, יש סיכוי רב שיוטמע בשל היתרונות הכה רבים לאדם ולמערכת בהיצמדות לטיפול. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** FDA, mHealth, NHS, אייפד, אייפון, אינטרנט, אפליקציה, בריאות, חברות תרופות, מדיה חברתית, מידע רפואי, פרטיות, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מחשב העל ווטסון סיים ללמוד רפואה (לפחות חלקים)](https://e-pochonder.com/מחשב-העל-ווטסון-סיים-ללמוד-רפואה-לפחות/2013/02/12/רפואה-2-0/) **Published:** פברואר 12, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** מחשב העל של IBM ווטסון סיים את לימודיו בנושא סרטן ריאות וכעת תימכר אפליקציה היכולה לסייע לרופאים למצוא טיפול למחלה הן בסרטן והן בטיפול רפואי אחר. כבר בעבר כתבתי על ווטסון כמי שמביא תקווה גדולה לרפואה. את תהליך הלימוד שלו החל מחשב העל לפני שנה כתוצאה משיתוף פעולה בנפרד של IBM עם המבטח וולפוינט ועם מרכז הסרטן סלואן קטרינג בניו יורק. לדברי הגופים [שפרסמו הודעה משותפת לעיתונות](http://www.mskcc.org/pressroom/press/ibm-watson-hard-work-new-breakthroughs-transform-quality-care-patients), המורכבות של הטיפול הרפואי, בעיקר במחלת הסרטן, גורם לאחד מכל חמישה מטופלים לקבל טיפול לא נכון או תרופה לא נכונה כיום. **2 מיליון דפי מידע** בתקופת לימודיו בניו יורק עיכל ווטסון אלפי שעות לימוד מאת אונקולוגים שלימדו אותו על תהליך העבודה וטיפול בחולים. מעבר לכך עיכל ווטסון מעל 600,000 פיסות של ראיות רפואיות וכ-2 מיליון דפי מחקר מ-42 ג'ורנלים רפואיים שונים. כעת לווטסון יש את היכול לעבור ולמיין 1.5 מיליון מקרים של חולים שונים על מנת לתת לרופא מידע התוצאות של טיפולים שונים ולהוות בסיס מידע לרפואה מבוססת ראיות. בשנה האחרונה הרופאים בסלואן הכניסו את ווטסון לתוך המורכבות של הטיפול הרפואי, והחלו בלימודו בעזרת כ-1,500 מקרים של סרטן ריאות דרכם לימדו את המחשב לפענח את הרישומים הרפואיים, להבין את המורכבויות הגנטיות ועוד… בנוסף, בוולפוינט לימדו את ווטסון טיפול במחלות על ידי ניתוח של 25,000 מקרים תאורטיים ועוד 1,500 מקרים מהחיים האמתיים. באמצעות הלימוד הזה מצליח ווטסון להבין ז'רגון רפואי, לפענח שפה טבעית וניתוח של הרשומות הרפואיות, דוחות המעבדה ותוצאות קליניות. בנוסף הושקעו 14,700 שעות לימוד של אחיות שלימדו באופן ישיר ואישי עם ווטסון. המחשב ממשיך את לימודיו והתמקצעותו תוך כדי עבודה עם האחיות בחיי האמתיים. **יועץ באמצעות ענן** השירותים שניתנים על ידי ווטסון מתחלקים לשירותי ייעוץ והצעות טיפול לרופאים בתחום הסרטן המבוססים על המידע הקליני והמעבדתי של החולה. ווטסון יאפשר קבלת הצעות טיפול מבוססות על ראיות רפואיות וניסיון שנצבר בסלואן. השירות אינו מצריך רכישת מחשב אלא יוכל להינתן באמצעות שירותי ענן, וכעת מתאים למתן הצעות טיפול אישיות לחולי סרטן ריאות. המוצר השני שווטסון יכול לספק הנו מעקב אחר טיפולים והתאמת טיפול בצומת שבין המבטח החולה והרופא. ווטסון יכול להציע הצעות טיפול מבוססות ראיות שעומדות בתנאי הביטוח ולהקל על התקשורת בין הרופא, החולה והמבטח. בימים האחרונים דיווחה העיתונאית רוני לינדר גנץ בעיתון [דה מרקר על הגברת הפיקוח של שירותי בריאות כללית ](http://www.themarker.com/consumer/health/1.1926677)וזאת על מנת ליצור חיסכון ולמנוע טעויות, ווטסון יוכל לתת מענה יעיל במיוחד של בקרה ועמידה בנהלים וחיובים של קופת חולים. "תעשיית הבריאות חייבת להניע שינוי באמצעות חדשנות, תוך רתימת הטכנולגיות המתקדמות שבסופו של דבר יועילו לצרכן של שירותי הבריאות" מסביר לורי בר, סגן נשיא בכיר לעסקים מתמחים וטכנולוגיית מידע בוולפוינט. "אנו מאמינים שהמידע, הידע ורשת השירות הנרחבת שלנו, בשילוב עם טכנולוגיה של ווטסון והמומחיות של סלואן קטרינג בסרטן יכולים לגרום לשינוי המיוחל" הוא הוסיף. **חולים לא אוהבים שרופאים מתייעצים עם מחשבים** התקווה הגדולה שמביא עמו ווטסון נתקל בימים אלה במחקר חדש שפורסם לאחרונה שמצא כי חולים פחות מעריכים רופאים שמתייעצים עם מערכות תומכות החלטה (למשל, ווטסון) לעומת רופאים שמתייעצים עם רופא עמית. על פי המחקר שפורסם בג'ורנל Medical Decision Making, ונערך על ידי חוקרים [מאונ' מיזורי ](http://munews.missouri.edu/news-releases/2013/0124-digital-diagnostic-tools-lead-to-patient-dissatisfaction-says-mu-expert/)נמצא כי חולים העריכו פחות רופאים שהתמשו בכלים תומכי החלטה דיגיטליים לעומת רופאים שלא השתמשו במערכות אלו. יתרה מזו, על פי החוקרים חור הערכה לא נבע מעצם הצורך בהתייעצות חיצונית שכן התייעצות עם רופא עמית לא התקבלה בצורה כזו. השוני בין גורם ייעוץ אנושי לכזה שאינו אנושי מרמז על כך שהחלק מהחשש של החולים הוא שהמערכות הממוחשבות יגזלו זמן לשיחה פנים אל פנים עם הרופא. למרות זאת חלק מהמערכות הללו מאפשרות לרופא להסביר באופן יעיל יותר בעיות לחולה וזאת באמצעות גרפים ועוד.. לטענת החוקרים חוסר הערכה זה או תפיסת מקצועיות נמוכה יותר עלולה להוביל לאי מילוי המלצות של הרופאים. עם זאת באותו מחקר גילו הרופאים שכאשר נעשית טעות רפואית, אצל רופאים שהשתמשו במערכת הואשמו פחות (המחשב אשם). ובכן, הנה לנו הבעייתיות של רפואה, כיצד דברים שנתפסים מצד אחד הכרחיים ומשפרי רפואה, עלולים להיתפס שליליים מסיבות שונות. ולכן לא תמיד עצם העובדה שרעיון הוא טוב מספיקה וזה ההבדל בין סטארט אפ או טכנולוגיה צרכנית רגילה לכזו שיש לה תפקוד רפואי. אז מה דעתכם? מערכות תומכות החלטה – בעד או נגד? ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** e-pochonder, IBM, אינטליגנציה מלאכותית, אפליקציה, בתי חולים, ווטסון, חולים, מחקר, מידע רפואי, סלואן קטרינג, סרטן, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [23 מחקרים חושפים מה הכוח האמיתי בשיווק בפייסבוק](https://e-pochonder.com/23-מחקרים-חושפים-מה-הכוח-האמיתי-בפייסבוק/2017/05/19/uncategorized/) **Published:** מאי 19, 2017 **Author:** אורי גורן **Content:** ההבנה כי יש צורך בנוכחות של מותגים בפייסבוק נראית לנו דיי טריויאלית. מרבית המותגים, והעסקים הגדולים והקטנים מתחזקים נוכחות ברשת הפייסבוק ברמות משתנות. התפיסה הבסיסית שעומדת מאחורי הנוכחות הזו היא שהרשת החברתית הכה פופולרית מהווה נכס משמעותי בכמה רמות – שירות לקוחות, הגברת נאמנות, קידום מכירות, נתוני מידע והעדפות של לקוחות. כל אלה נכונים, אך השאלה מה באמת כוחה של קהילת הפייסבוק, היא שאלה שנמצאת בדיון מתמיד, חיפוש קצר יציע מגוון של מחקרים שבדקו את השאלה הזו מאז נולדה פייסבוק. התפיסה המקובלת, היא שעצם היותך "אוהד" בעמוד מגדילה את הסיכוי של העסק לקבל ממך תמורה בצורת הגדלת מכירות. היו לא מעט מחקרים שמצאו כי אנשים שעושים לייק יש להם סיכוי גבוה יותר לרכוש מוצרים של המותג לו עשו לייק. החוקרים מהרווארד שפירסמו לאחרונה את ממצאי מחקריהם באתר של [Harvard business review](https://hbr.org/2017/03/whats-the-value-of-a-like) טוענים כי גישה זו לוקה בבעיה לוגית של הטיה, כי מי שבעצם כבר עשה לייק יכול להיות שהוא לקוח נאמן עוד לפני הלייק. הטיה זו מושכת קצת את השטיח מאחורי הטענה שלייק מגביר את העסקים. על כן, החליטו החוקרים לצאת למסע של מחקרים משווים בין קבוצות ניסוי לקבוצות ביקורת ולבדוק מה באמת משפיע על מכירות ושינוי התנהגות בתוך הרשת החברתית. והתשובות שהם מצאו אמורות דווקא לעודד את המשווקים, כי הממצאים היכן ישנו ערך ראוי לפעילות ברשת החברתית. לצורך מציאת התשובה יצאו החוקרים והחוקרות לסדרה של 23 מחקרים שונים, שהקיפו כ-18,000 נחקרים שונים. #### אז מה הוא כוחו של הלייק בפייסבוק? בעצם מחקריהם הם סוג של פעולות A/B טסטינג שמציגות כלי מסוים לשתי קבוצות ובודקת את ההבדל בפעילות כתוצאה מההתערבות. בפועל זה כמובן דומה גם למחקרים קליניים. המחקרים הפכו מורכבים ככל שהזמן התקדם. החוקרים יצאו לבחון מספר קונספטים: - באיזו מידה יש ערך כלכלי מאנשים שרק ביצעו לייק לעמוד עסקי והפכו לאוהדיו. - באיזו מידה לייק שעושה מישהו לעמוד משפיע על כוונות הצריכה של החברים שלו (כלומר האם יש אפקט של ויראליות). - באיזו מידה לייק לעמוד עסקי שמבקש לשנות אורחות חיים מצליח בשינוי ההתנהגות. - באיזו מידה פרסום ממומן לחברי העמוד של תוכן ממותג משפר את האפשרות לשינוי התנהגות בריאותית. #### מבחן ראשון: מה שווה הלייק בפייסבוק לבדו לטענת החוקרים יש בסיס פסיכולוגי סביר לטעון שביצוע לייק לעמוד אמור להניע את האנשים לבצע רכישות. המנגנון שהם טוענים שעומד בבסיס הטענה הזו הוא ה"דיסוננס הקוגניטיבי". אנשים נוטים להרגיש אי נוחות כאשר יש פער בין תפיסותיהם למעשיהם. וכך אם מישהו נחשב אוהד לשל מותג ברשת הוא יבקש לרכוש מהמותג גם בחיים האמיתיים. אך מסתבר שזה לא בדיוק כך. במחקר שנועד לבדוק את האפקט של הלייק בעמוד, ביצעו החוקרים את הבדיקה הבאה. הם הזמינו חצי מקבוצת הנבדקים באופן רנדומלי לעשות לייק למותג בפייסבוק. הרוב הסכימו ועשו לייק. למחצית השניה לא הוצע לעשות לייק. לאחר מכן קיבלו הנבדקים קופונים לרכישה של אותו מותג. מימוש הקופון יהווה עדות לרכישה. המחקר מצא כי בשתי הקבוצות שיעור המימוש היה זהה. החוקרים מספרים כי חוסר ההבדל החזיק מעמד גם במחקרים נוספים בהם הזמן מרגע הלייק ועד לקבלת הקופון עלה (כלומר ללקוח היתה הזדמנות ליותר חשיפה למותג). #### מבחן שני: לייק בפייסבוק משפיע על חברים או לא בסדרת המבדקים הבאה יצאו החוקרים לבדוק האם הלייק של אדם כלשהו משפיע באופן כלשהו על התנהגות חבריו שנחשפים לכך שחברם עשה לייק למותג כלשהו. כידוע אם אדם עשה לייק לעמוד מסחרי חלק מסוים מחבריו ייחשף לעובדה זו באופן ויראלי, אם כי אפקט זה מצומצם ביותר בימינו, זאת בשל ההתערבות של אלגוריתם הניוז פיד של פייסבוק שדיי מבטל את הויראליות של הלייק של חברים, ואף של מעורבותם בעמוד מותג כלשהו. על מנת לבדוק את שאלת ההשפעה הויראלית, ביקשו החוקרים מ-728 נבדקים שעשו לאחרונה לייק לעמוד מותג כלשהו לתת להם 3 מיילים של חברים שלהם. לכל אחד מהחברים נשלח קופון עם הפניה שונה. לאחד נאמר באופן רגיל באופליין שהחבר שלח להם קופון של מותג שהוא מחבב. לחבר השני מתוך השלושה נאמר שהחבר הוא אוהד של המותג בפייסבוק והוא שלח להם קופון. ולחבר/ה השלישי/ת רק נשלח הקופון שהחבר העביר להם, זו היתה קבוצת הביקורת. שיעור המימוש של הקופונים היה יחסית זהה בין הקבוצות – לחברים שקיבלו את ההמלצה באופליין היה שיעור מימוש של 6%, לאלו שקיבלו זאת יחד עם המידע על החברות בפייסבוק היה שיעור מימוש של 4% ואלו שהיו בקבוצת הביקורת מימוש בשיעור של 5%. קרי ללייק בפייסבוק לא היה אפקט מגביר על כוונות הרכישה של חברים. #### מבחן שלישי: האם הלייק בפייסבוק משפיע על שינוי התנהגות לצורך ביצוע המחקר הזה חברו חוקרי הרווארד לפרפ' דן אריאלי ולחברת הביטוח הדרום אפריקאית ויטאליטי. החברה מנהיגה תוכנית לשינוי התנהגות במסגרתה המבוטחים מקבלים תגמול בנקודות על ביצוע התנהגויות בריאות כגון: רכישת מוצרים בריאים, פעילות גופנית, התחסנות ועוד. את הנקודות ניתן להמיר לקופונים ולהטבות ברכישה של דברים. בכדי לבדוק האם למעורבות בעמוד האינטרנט של ויטאליטי יש משמעות, החוקרים פנו ללקוחות חדשים לבצע סקר על ויטאליטי ופייסבוק, שתוך כדי הסקר הוצע לחלק מהעונים לעשות לייק לעמוד של החברה. לאחר מכן נמדדה הפעילות הבריאותית והפעילות במסגרת התוכנית של הלקוחות לראות האם יש הבדל. החוקרים מציינים כי העמוד של ויטאליטי הוא עמוד מושקע מלא בתכנים ופעילויות שנועדו להגביר את ההשתתפות של החברים בעמוד בתוכניות הבריאות שלה. אבל כאמור, כפי שכל משווק פייסבוק סביר כבר מכיר, מרבית התכנים לא נגישים לחברים בעמוד אם הם לא קודמו אליהם בצורה מכוונת. ולכן התכנים לא משפיעים על מרבית החברים בעמוד. ולכן באופן לא מפתיע רק ביצוע לייק לעמוד לא שינה בכלל את ההתנהגות של הלקוחות החדשים והם לא ביצעו יותר פעילויות מאשר קבוצת הביקורת. #### מבחן רביעי: משמעות התוכן הממותג שמקודם בפייסבוק מהמחקר הרביעי התברר כי הדרך לשינוי התנהגותי בפייסבוק עוברת דווקא בקידום ממומן, שזה כביכול ברור, אבל זכרו שלרוב אומרים לנו שאנשים לא רוצים פרסום בדחיפה. את האפקט הזה מצאו החוקרים במחקר המשך למחקר הקודם. הקבוצות הן אותן קבוצות, כאלה שעשו לייק לעמוד, וכאלה שלא. במשך חודשיים פרסמו בויטאליטי 2 מודעות בשבוע שקודמו באופן ממומן רק לקבוצה שביצעה לייק לעמוד. בסוף החודשיים נמצא כי החברים בקבוצת הלייק השיגו 8% יותר נקודות פעילות מהקבוצה השניה. לטענת החוקרים בגלל הקושי הגדול לייצר שינוי התנהגותי ולהזיז אנשים מהספה לפעילות גופנית (וכותב שורות אלה יכול להעיד על כך) הרי שהישג כזה של 8% הוא משממעותי ביותר. #### התובנות לאור המחקרים מציינים החוקרים מספר מסקנות. ראשית, ללא קידום ממומן כנראה שאין לנוכחות בעמוד עסקי בפייסבוק הרבה מאוד ערך. כמו כן, העובדה שראיתם שמישהו עשה לייק למותג, לא באמת תגרום לכם לחשוב על המותג משהו טוב. מה שכן, המלצה אמיתית של חבר בפייסבוק בהחלט מניעה את החברים שלו לפעולה – וזה משהו להשקיע בו. כמו כן יש למצוא דרך להשתמש בהמלצות הגולשים בקידום הממומן על מנת להזיז התנהגות. זה חשוב לא רק למותגים, אלא גם לפעילות להעלאת מודעות למחלה, או ברצון לשנות התנהגות של מטופלים. שימוש בסיפורים ופעולות על מנת להראות לחברים של החברים שנעשו שינויים בחייהם של אחרים הוא הדרך לשכנע. למשל להראות למעשנים שחברים שלהם הפסיקו לעשן יכול להיות יותר יעיל מאשר להסביר על נזקי העישון. טקטיקות של משיכה ולא דחיפה, הן אילו שבהם יש לעשות שימוש על מנת למצוא את הקהל הכי אוהב של המותג כדי שיהווה את נקודת ההתחלה לפעילות ולהפצה של מסר. אלה שיגיעו לפעולות אלה ממש מחוברים למטרה או למותג. אלו גם הלקוחות שיסייעו למותג להבין מה הוא צריך לשנות ולשפר ואיך להתקם. צריך להאזין לאנשים אלו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Uncategorized **תגיות:** בפייסבוק, לייק, מדיה חברתיים, מדיה חברתית, פרסום, שינוי התנהגות --- ### [1 מכל 3 בני נוער שינה את הרגליו הבריאותיים בעקבות מידע שמצא ברשת](https://e-pochonder.com/1-מכל-3-בני-נוער-שינה-את-הרגליו-הבריאותיי/2015/11/29/featured/) **Published:** נובמבר 29, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** איזה יופי לי, הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה, והיום אני שמח להכיר לכם את רויטל גל, מנהלת התוכן החדשה באי-פוכונדר, וזהו לה פוסט הבכורה בבלוג. רויטל מביאה עמה הרבה מאוד ניסיון בכתיבה עיתונאית בכלל ובתחום הבריאות בפרט. אז הנה הוא פוסט הבכורה, ועל נושא מרתק וחשוב – בני נוער, בריאות ואינטרנט. קריאה נעימה! #### **האינטרנט מקדים את הטלוויזיה, הספרים, הרדיו, עיתונים ועוד כמקור מידע בריאותי** הרבה מחקרים נעשו על ההשפעות השליליות שיש לאינטרנט על בני נוער, אך הפעם [סקר חדש של Northwestern University ](https://www.washingtonpost.com/national/health-science/nearly-13-of-teens-changed-health-habits-based-on-digital-search-study-finds/2015/06/01/c6679aec-0892-11e5-95fd-d580f1c5d44e_story.html?utm_term=.1b342495e6ef)בארה"ב מראה דווקא השפעות חיוביות על הרגלי הבריאות של נוער בזכות האינטרנט. במשך למעלה מעשור עקבו החוקרים אחר 1156 בני נוער בגילאים 13-18 מרחבי ארה"ב והשימוש שהם עושים בכלים הדיגיטליים להשגת מידע בריאותי. הסקר בחן את התדירות שעושה הנוער במידע רפואי מקוון, הנושאים הרפואיים שמעסיקים אותם, האם שינו את הרגלי הבריאות שלהם כתוצאה מכך וכו'. הנושאים הכי פופולאריים שעלו בסקר הם פעילות גופנית (42%), דיאטה ותזונה (36%) מתח וחרדה (19%), מחלות מין (18%) גיל ההתבגרות (18%) ובריאות הנפש (16%), כאשר רוב בני הנוער, כ- 88%, טענו שהם לא מרגישים בנוח לשתף חברים בפייסבוק או ברשתות חברתיות אחרות בבעיות הבריאותיות שלהם. כשליש מבני הנוער העידו כי שינו את הרגלי הבריאות שלהם לטובה הודות למידע שגילו באינטרנט, כגון צמצום שתיית משקאות מומתקים, עשיית פעילות גופנית כדי להתגבר על דיכאון ושימוש במתכוני אוכל בריאים יותר. לצד מקומו החשוב של המידע המקוון, הורים עדיין משמשים כמקור המידע הרפואי המוביל בקרב בני נוער, כאשר 55% מבני הנוער שהשתתפו במחקר העידו כי קבלו הרבה מידע רפואי מהוריהם. לאחר מכן נמצאים בית- הספר כמקור למידע רפואי, כמו גם רופאים ואחיות. האינטרנט הוא המקור הרביעי בגודלו למידע רפואי בקרב בני נוער, כשהוא עוקף מקורות ידע אחרים כגון טלוויזיה, ספרים, רדיו, עיתונים ועוד. עוד עולה מהסקר: 84% מבני הנוער העידו כי פנו לאינטרנט כדי לחפש מידע רפואי; רק 13% פנו לאינטרנט לחיפוש מידע רפואי כי לא חשו בנוח לפנות להוריהם; מחצית מהנוער שאב מידע מהאתר הראשון שעלה והתקשה להבחין בין אתר מהימן לפרסומי. לסיכום, סקר זה מוכיח כי קיים רצון מצדם של בני נוער להתמודד עם אתגרים בריאותיים והאינטרנט מספק משאב של מידע עבורם, אך יש לחנך אותם ליכולת לסנן ולהבחין בין מידע אמין למידע שאינו אמין. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** Northwestern, אינטרנט, בני נוער, בריאות, מידע בריאותי, רויטל גל --- ### [פייסבוק החדש: הסוף של הסודיות הרפואית?](https://e-pochonder.com/פייסבוק-החדש-הסוף-של-הסודיות-הרפואית/2011/10/16/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** בשבועות האחרונים מתחוללת סופה ברשת החברתית הגדולה בעולם, אם בהשראת התחרות מבית גוגל, או פשוט בגלל הרבה שינויים שנצברו בקנה, הרשת עוברת מהפיכה גדולה ביותר. כמעט כל עמודי הטווח של פייסבוק עברו שינוי כלשהו: הפרופיל הפך לטיימליין, נוסף טיקר, השתנה הניוזפיד, הוספו פרמטרים לעמודים ולסטטיסטקות שלהם, השתנתה הדרך בה ניתן לחלוק ולעשות לייק על סטטוסים ותמונות ועוד ועד… אחד מכל השינויים האלה משמעותי גם לעולם הבריאות – נוספה האפשרות לחלוק אירוע בריאותי עם החברים. יצוין, כי שמתי לעצמי את הנושא באחורי הראש, וכעת אני כותב על כך גם בעקבות פוסט של ג'ונתן ריצמן, שעובד בחרה בתחום הדיגיטל, ומנהל את Dose of Digital שזה בלוג ווויקי חשוב בתחום הסושיאל של הבריאות. **התוספת הבריאותית** נתחיל מהסוף קצת, התוספת הבריאותית של פייסבוק איננה "גדולה", היא אינה שאפתנית כמו [Google Health זצ"ל](http://www.google.com/intl/en-US/health/about/) או Microsoft HealthVault יבדל"א והיא איננה התיק הרפואי החדש. מדובר בתוספת האפשרות לחלוק אירוע רפואי עם החברים. מדובר בתוספת לחלון הסטטוס בטיימליין החדש: כפי שאתם רואים מעבר לאפשרויות הרגילות של סטטוס, תמונה וצ'קאין נוספו אפשרויות לעדכון באירועי חיים שונים – מערכות יחסים, עבודה ועוד. בין היתר גם בריאות. שעומדים על התפוח הקטן זה מה שנפתח: [![אירוע בריאות בפייסבוק](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/10/status2-300x79.png "facebook health event - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/10/status2.png)אפשרות לדווח על אירוע רפואיבעצם פייסבוק לראשונה מאפשר לנו באופן מובנה לדווח על פעולה בריאותית, או מצב בריאותי – פייסבוק מציעים כמה דומגאות אך ניתן לייצר נוספים על פי בחירה אישית. וזו לא פחות ממהפיכה, מכיוון שכידוע אנשים לא נלהבים לחלוק בעיות בריאותיות בפייסבוק, עד כדי שלרוב אין טעם לנסות לייצר קהילות שכאלה, העדר הפרטיות הורג אותן. אבל צוקרברג, שהרג את הפרטיות בכל מקום אחר, מתחיל לפורר את חומת הבריאות, וזה מהפך שיש לשים אליו לב כי הוא יוכל להביא להרבה יתרונות – גם עבור מותגים בריאותיים ורופאים, וגם עבור המשתמש שיוכל ליהנות אולי מעצות וטיפול טוב יותר. **סודיות רפואית – האם עדיין צריך את זה?** אחד היסודות של עולם הרפואה הוא הסודיות – אנו דורשים מהעולם הרפואי, וככל הנראה בצדק, לשמור עלהסודיות של פרטינו. מצבינו הרפואי הוא עניין אישי, פרסונלי ששמור רק לנו, פעמים רבות כאשר המידע מגיע לידי אחרים הוא עלול לשמש נגדינו, או שאנו חושבים כך. מצד שני, רשת האינטרנט הפכה את מתן המידע הרפואי לעניין פומבי למדי. דוגמאות למתן מידע רפואי, המספק לחולק פתרון וסיוע הוא הבלוגים של אנשים הסובלים ממחלות. מפורסם סיפורו של e-patientdave שסיפר על מחלת הסרטן שלו בקהילת בלוגים של סרטן וקיבל כמה עצות שהצילו את חייו. לאחרונה פשט ברשת [סיפורה של האם](http://www.medicalnewstoday.com/articles/231194.php) אשר חלקה עם חבריה תמונה של בנה החולה וקיבלה אבחנה מהירה ויעילה למחלה יחסית נדירה – מחלת הקוואסקי – שהיתה שונה באופן מהותי מאבחנת הרופא שלה, ובכך ניצלו חיי הפעוט. דוגמאות נוספות הן כמובן רשתות חברתיות ממוקדות לחולים בהם נחשפים פרטים רפואיים המשמשים למחקר, ורשת שקרואת רק לזה – תנו לנו את המידע הרפואי שלכם על מנת שנוכל לקדם את המחקר. הרשת הנקראת [Cure Together ](https://www.23andme.com/en-int/)קוראת לחולים לחלוק מידע על הטיפול שהם מקבלים, מידע כמותי, והיא מבצעת באמצעות זה השוואות המסייעות לחולים אחרים לדעת האם הטיפול יעיל. בנוסף לאלה כבר ידוע הוא שרבים חולקים מידע רפואי בטוויטר, מה שהפך אותו לכלי מעקב אחרי בריאות הציבור, וכבר כתבתי על זה. כך שזה לא מופרח לחשוב שהפרטיות והסודיות הרפואית מתרופפת. הרי ישנם פרטים רבים על חיינו שלא חשבנו שאנחנו נחלוק ברבים בעבר, וכיום אנחנו עושים את זה. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=OdyTaUVITsA\] מצד שני, בפייסבוק למשל, בעיקר בגלל הזיהוי המלא, השיתוף של מידע רפואי יחסית נמוך יותר, אנשים כן יכתבו שהם מרגישים לא טוב, אבל פחות נפות לראות שאלות חודרניות. כאשר ישנן פלטפורמות המציעות לנו לעשות זאת, כמו למשל פרויקט קהילות הבריאות של קופת חולים מכבי, זה עלול להיגמר במפח נפש, כפי שדיווחה [רוני לינדר גנץ במוסף הארץ ](http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.1173899)לפני מספר חודשים על אישה שחשפה פרטים אודות הטחורים של בן זוגה. **פייסבוק כהיסטוריה רפואית – סיכון והזדמנות** ובכן, הכניסה החדשה של פייסבוק וההצעה שלה לתת לנו לעדכן על אירועים בריאותיים מרתקת, האם זו תהיה תחילת ההתפוררות של הסודיות הרפואית. כאשר נדווח על צינון, על נקע, ואולי גם על מחלה קשה יותר? מה נרוויח? ככל הנראה לא מעט – כשרבים יותר מסתכלים על הפרטים הם מסוגלים לתת מענה מדויק יותר, או להבחין בפרטים מורכבים יותר. מצד שני, אין ספק שגם חברות הביטוח, מקומות עבודה ובכלל גופים אחרים יוכלו לעשות שימוש בכל המידע הזה על מנת אולי להשתמש בו לצרכיהם שהם לאו דווקא לטובת הגולש. לבסוף יש גם כאן אפשרות מעניינת לעולם הבריאות, שיוכל להציע מגוון אפליקציות, ופרסום המבוסס על דיווחים אילו, על מנת להציע אולי ערך מוסף ומשופר לאנשים הסובלים מבעיה. כך למשל חשבו על אפליקציה המציעה משחה לכאבי שרירים כאשר כתבתם בפייסבוק I have strained my muscle. או לחילופין הפתיחות הרפואית הזו תאפשר לייצר קהילות סביב בעיות ומחלות, שכן הכל כבר יהיה פתוח. בקיצור, מרתק. מעניין לאן כל זה יוביל, מה שבטוח בריאות הוא נשוא שעוד יתפוס נתח גדול גם בפעילות של מארק צוקרברג. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, בריאות, חוכמת ההמון, טוויטר, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, סודיות רפואית, פייסבוק, פרטיות, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [אירועי Mhealth Israel - ההזדמנות לפגוש את בכירי התעשייה בארץ ובעולם](https://e-pochonder.com/mhealth-israel/2015/06/25/בריאות-2-0/) **Published:** יוני 25, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** בשבוע הבא ביום שני בירושלים, יתכנסו בכירי תעשיית ה-mhealth בישראל ואליהם יצטרפו מרצים ומשקיעים מכל העולם בכנס מיוחד Mhealth Investor Summit. קהילה Mhealth Israel פועלת כשנתיים בישראל, ומובלת על ידי לוי שפירו, שותף בקרן ההשקעות Veritas בתחום הרפואה הדיגיטלית. הקהילה כבר מאגדת תחת כנפיה מעל 1000 יזמים, משקיעים ויועצים שונים בישראל בתוך מספר קהילות: [פייסבוק](https://www.facebook.com/groups/568131513331219/), [לינקדאין](http://www.linkedin.com/groups?about=&gid=6929224&trk=groups%2Fhome-h-share) ו-[Meetup](http://www.meetup.com/mHealth-Israel/). מדי חודש כמעט ישנם אירועים והרצאות, אך אירועי השיא הם הכנסים המביאים לישראל מומחים מרחבי העולם בהרצאות מרתקות על נושאים שונים. בנוסף ישנה הזדמנות בכנסים להכיר את האנשים העוסקים בתחום בישראל, להיחשף ליזמים ועוד. [![לוגו Mhealth israel](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/mhealth-israel-logo2.png "mHealth-israel-logo2 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/mhealth-israel-logo2.png) בשבוע הבא יגיעו לישראל בין היתר משלחת משקיעים מסין, שוק ענק ומתעורר בתחום ה-Mhealth וה-Digital health כאשר מר אנדי לון, COO של China Connected Health Alliance והנשיא של TOTO Global Ventures יישא הרצאה על השוק הסיני. **בנוסף ניתן יהיה למצוא בכנס הרצאות מעניינות מ:** טום סאדו, מנהל הפיתוח העסקי של Cleveland Clinic וד"ר מארק סטובסקי מנהל החדשנות והטכנולוגיה של Cleveland Clinic שיספרו על המהפכה הדיגיטלית בבית החולים המוביל בארה"ב. מנהלי [מכון החדשנות על שם הנרי פורד ](http://henryfordinnovation.com/)ידברו על החידושים והמחשבה מחדש של עולם הבריאות. גיא אלפרמן, נשיא Merck Health Services יישא הרצאת מפתח אחר הצהריים על הזווית המתקת של חברה הקשורה בחברת תרופות אך מספרת ומפתחת שירותים אחרים שאינם תרופות. עוד שני אירועים נלווים הם מפגש בתל אביב ביום ראשון בבוקר במשרדי דלויט בעזריאלי שיעסוק בבתי החולים האמריקאים ובסין. [פרטים בלינק.](http://www.meetup.com/mHealth-Israel/events/222630713/) וכן קבלת פנים בשקיעה שתיערך בירושלים ביום ראשון. [הפרטים בלינק.](http://www.meetup.com/mHealth-Israel/events/223303802/) מוזמנים להירשם ללחוץ פה ולהגיע…. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** mHealth, mhealth Israel, כנס, לוי שפירו, רפואה דיגיטלית --- ### [לכבוד TEDMED פוסט אוצרות של הרצאות](https://e-pochonder.com/לכבוד-tedmed-פוסט-אוצרות-של-הרצאות/2013/04/18/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 18, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בימים אלה נערך TEDMED האח הרפואי של TED, שעוסק בקידום החדשנות וההשראה בעולם הרפואה והמדע. השנה ייערך גם בישראל אירוע השייך ל-TEDMED… זה יהיה ערב עם מספר הרצאות כולל שידור של הרצאות מהאירוע שנערך בארה"ב. לרגל האירוע הזה, אני מדביק פה מספר הרצאות מעניינות מאירוע TED שעוסקים ברפואה ובבריאות… צפייה נעימה. 1\. **סו סוונסון** – מסבירה כיצד לדעתה קהילה של רופאים שהם אונליין יכולים להעצים את המטופלים והחולים, וה החל כאשר הפכה מרופאת ילדים לרופאת ילדים ואמא… הרצאה מרתקת. את הרצאתה היא נתנה בתחילת החודש באירוע של TEDX בניימכן בהולנד, שהוא מעיין מיני TEDMED… \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=64sfC8Di1pw#!\] 2\. **ברטאלאן מסקו** – הרופא שמלמד רופאים על מדיה חברתית בבית הספר לרפואה בהונגריה, ומנסה באמצעים שונים למפות את מקורות המידע הקיימים באינטרנט על מחלות שונות. מאוד כדאי לעקוב אחריו בטוויטר שם הוא נקרא berci@ ….גם הוא הרצה בטדX בניימכן. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=-x7S6scaU2w\] 3\. **עלי אנסרי** – על שינוי התנהגותי ומניעה באמצעות טכנולוגיה. עלי הקים את SeventyK ארגון המעצים בני נוער חולי סרטן על מנת לשפר את ההישרדות שלהם. TEDMED 2012 \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=FCUxLRdk7T8\] 4\. **פיטר דימאנדידיס –** מי שהקים את תחרות Xprize מרצה על הדרך שבה חדשנות תשתנה ברפואה. הוא מדבר על עולם של שפע יתר…TEDMED 2011 \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=aTPeBa\_5tT8#!\] 5\. **לי סטיין** – מסביר כיצד נפילת בנו מגובה 150 פיט שיפרה את נושא הדימות והביאה אותו לחדשנות בתחום. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=oplH7E34oIU\] 6\. ואחרון, הרצאה שכבר כתבתי עליה פה אבל תמיד שמח לשים אותה שוב – הרצאתו של **ePatient Dave** הקורה לשחרור המידע הרפואי והעצמת חולים/ \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=2vejkD0Rl3o\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** epatientdave, TED, TEDMED, אונליין, אורי גורן, אינטרנט, חדשנות, חולים, מידע רפואי, ניימכן, רופאים, רפואה, רפואה 2.0 --- ### [מחקר: רופאים אוהבים להיות בתנועה (ועדיף עם מכשיר שמתחיל ב-i)](https://e-pochonder.com/מחקר-רופאים-אוהבים-להיות-בתנועה-ועדיף/2011/06/12/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 12, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** מחקר חדש של מכון המחקר [Manhattan research ](http://www.drgdigital.com/)הנקרא "בודקים את הדופק" מצא כי רופאים אוהבים את המכשירים של אפל, ויותר מכך הם אוהבים את האפשרות להיות בתנועה. המחקר בודק את הרגלי השימוש של רופאים באינטרנט, במכשירים הסלולריים וכו. על פי המחקר בארה"ב 75% מהרופאים רכשו מכשיר נייד כלשהו של אפל – iPad, iPhone, iPod. שלושים אחוזים מהם רכשו איי פד, מכישר שלא היה קיים שנה שעברה, ומדובר על אחוז אימוץ גבוה יחסית. המחקר נערך באמצעות סקר טלפוני ואינטרנטי של 2,041 רופאים אמריקאים במהלך הרבעון הראשן של 2011. מבין הרופאים היו המתחויות מגוונות – רופאי משפחה, קרדיולוגים, אונקולוגים ורופאי ילדים. המחקר השתמש בתוכנה מיוחדת על מנת למנוע תשובות כפולות של רופאים. **חלוק לבן ואייפון ביד** על פי המחקר, שתוצאותיו פורסמו בחודש האחרון, נראה כי רופאים מעדיפים אייפון, והוא הפך למכשיר המועדף שלהם, תוך שהוא מדיח את הבלאקברי. ככלל רופאים אמריקאים אוהבים מכשירי סמארטפון, כאשר 81% מהם מחזיקים במחכשיר כזה. מדובר בעליה של 9% לעומת שנה שעברה, גידול שעבר את הציפיות של החוקרים. מעבר לעובדה ש-30% מחזיקים באייפד, מסתבר שהם עושים בו שמיוש רפואי, ונעזרים בו על מנת להסכל בתיקים הרפואיים של החולה, לצפות בצילומי רנטגן והדמיה, ואף לתקשר באמצעותו עם החולים שבטיפולם. 28% מהרופאים הביעו כוונה לרכוש אייפד בתוך 6 חודשים. (תגובת הבלוגר – וואו!) **יעילות בניידות** נראה כי כעת הופכת היכולת להשתמש בתיק הרפואי האלקטרוני באמצעות האיי פד לדרישת קדם בבחירת המערכת עבור הרופא. יתרה מזו החוקרים, שביצעו גם רעיונות עומק עם הרופאים, מצאו כי הם רואים במכישירים השונים כמתאימים לתפקידים שונים, ושהם מצאו דרכים מגוונות לנצל את המכשיר על מנת ליעל את עבודתם ולהגדיל הספקים. בראיון שנתנה נשיאת מנהטן ריסרץ', מרדית' אברו-רסי, לבלוג Healthpopuli, היא פירטה את היתרונות שהרופאים מוצאים ביכולת להגיע לתיקים הרפואיים בכל מקום ובכל זמן. הרופאים יכולים לעבור מבדיקת החולה, להתייעצות, ולחדר נוסף כאשר כל המידע הנחוץ נמצא בקצה האצבעות שלהם. בנוסף הרופאים רואים יתרון ביכולת לקחת את המכשיר הביתה ולשפר הספקים ולבצע פעולות בבית בזמנים שד כה היו "מתים" עבורם. עוד מציינת רסי כי המחקר העלה שסיעות רצון גבוה יותר, וחוויה טובה יותר, בקרב רופאים שהשתמשו בתיקים רפואיים ממוחשבים ממחשב טאבלט, לעומת אלו שעשו שימוש באמצעות מחשב נייח. **להיות בקשר עם החולים** במחקר אחר, שנערך על ידי חברת Pricewaterhouse coopers, נמצא כי 83% מעוניינים להשתמש בטכנולוגיה ניידת לרישום תרופות, ו-86% מעוניינים להיכנס לתיק רפואי באופן אלחוטי. בנוסף נמצא כי 74% מעוניינים באפשרות לעשות ניטור של החולים שלהם בתוך בית החולים באמצעים ניידית ואלחוטיים, ו-57% מעוניינים באפשרות לעשות זאת באופן אלחוטי מחוץ לבית החולים. באותו הסקר נמצא כי 60% מהרופאים (האמריקאים) מעוניינים להשתמש בטכנולודיה סלולרית על מנת להיות בקשר עם מטופליהם. הסקר המדובר בדק גם מטופלים, ובכל מקרה נסקרו בו כ-1,000 רופאים במהלך קיץ 2010. תוצאות הסקרים הללו מלמדות כי לפחות רופאים אמריקאים, בישראל לדעתי אין נתונים גלויים ופומביים היו מעוניינים לנצל, וחלק אף מנצלים באופן משמעותי את הטכנולוגיות הניידות החדשות לייעול עבודתם. עוד עולה כי אין ספק שהמכשירים של אפל, שיש עוד כאלה שתוהים עבור מה הם טובים, עומדים לעשות זעזוע בדרך שרופאים וחולים רואים את המידע הרפואי ועושים בו שימוש. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, אייפד, אייפון, אינטרנט, אפליקציה, מדיה חברתית, מידע רפואי, סקר, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [פוסט מורטם](https://e-pochonder.com/פוסט-מורטם/2011/05/29/בריאות-2-0/) **Published:** מאי 29, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** ב- 3 למאי 2011 נפטר דרק מילר. דרק, בלוגר קנדי תיעד את מאבקו במחלת סרטן המעי הגס מאז 2007. מיד לאחר מותו, בני משפחתו העלו את הפוסט האחרון, פוסט שהכין טרם מותו על מנת שיועלה לבלוג מיד בסמוך למותו. "לא הלכתי למקום טוב יותר, או רע יותר. לא הלכתי לשום מקום, בגלל שדרק לא קיים יותר" כתב מילר בפוסט. ביום בו עלה הפוסט, הרשת הגיבה בעוצמה, כאשר קוראיו הנאמנים הפיצו את דבר הפוסט האחרון, ואלפים נהרו לקרוא את הפוסט המרגש ונחשפו לדרק ולכתיבתו. האלפים הביאו בסופו של אותו יום לקריסתו של הבלוג. מילר מסמן את ההפרעה של האינטרנט בשדה האבל וההתמודדות הנפשית עם מחלות קשות. **גיק עם תשוקה** דרק ק. מילר, נולד ב-30 ליוני 1969, ונפטר כאמור ב-3 למאי השנה בביתו כשהוריו, אשתו אירדרי, ובנותיו מרינה בת ה-13 ולורן בת ה-11 נמצאות איתו. בפוסט מספר דרק כי הוא לא פחד מהמוות, אלא מלהפוך חלש יותר ויותר, וכן התאכזב מן העובדה שלא יזכה לראות אירועים שיתרחשו בעולם לאחר מותו. תמונתו של הבלוגר דרק מילר (Flickr)בפוסט המצמרר הוא מתאר את מותו כך: "ברגע שגופי הפסיק לתפקד, והנוירונים במוחי דממו,שיניתי את צורתי: מאורגניזם חי לגופה. כמו פרח או עכבר שלא צלח לילה קר במיוחד. מילר, מוזיקאי, סופר וצלם, הקים את אתר האינטרנט הראשון שלו כבר ב-1997, והפך לאחד הבלוגרים הראשונים והחלוציים של עיר הולדתו – ונקובר. הוא נהג לתאר את עצמו כגיק בעל תשוקה. את הבלוג שלו פתח בשנת 2001, בשנת 2007 כאשר התגלה אצלו הסרטן החל לתאר את מלחמתו במחלת סרטן המעי. לבסוף מת ממנה כאשר המחלה התפשטה בכל גופו. **לנצל הזדמנויות** הפוסט המרגש מקבל משמעות מרחיקת לכת כאשר יודעים כי הוא נכתב כמיועד לאחר המוות, וכי הקול הבוקע ממנו הוא של אדם מת. וכך כותב מילר על הלקח שיש ללמוד ממחלתו: "אני חושב ומקווה שבנותי יקחו משהו מהמחלה והמוות שלי. ושאשתי הנהדרת אירדרי תוכל להבין מזה גם. לא שהן עלולות למות בכל יום, אלא שהן צריכות לעשות את מה שעושה להן טוב ומגרה את מוחן, עד כמה שניתן, וזאת על מנת שיכולו להיות מוכנות לנצל הזדמנויות שנקרו בדרכן, כמו גם אכזבות שייקרו כאשר דברים לא ילכו כמתוכנן, כמו שתמיד קורה. הפוסט האחרוןזו לא הפעם היחידה שאנשים משאירים צוואות, קלטות ודברים אחרים לרגע בו ימותו, אך כאשר בלוגר מגולל את חוויותיו במהלך המחלה, ודואג לסיים אותה בקולו האישי, זו פעולה חדשה, שלא דומה בדיוק למה שנהוג עד היום. וזאת מכיוון שזה לא פרטי, אלא ציבורי, ועל כן מרתק. האפשרות הנקרית בפנינו ללוות אדם במסע כה קשה, לתמוך בו, ולחלוק איתו את הדברים, מעוררת השראה ומרגשת ביותר. זה כבר לא אדם הכותב אל המגרה, או אל הספר שיתפרסם מתישהו, אלא זמן אמת. הרשת משנה דברים רבים, ככל הנראה גם את האבל והתמודדות עם מחלות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, בריאות, דרק מילר, מדיה חברתית, מוות, סרטן, פוסט מורטם, רפואה 2.0 --- ### [באיזו מידה גוגל יכול לשמש כמתורגמן בחדר מיון?](https://e-pochonder.com/גוגל-מתרגם-בחדר-מיון/2019/03/02/featured/) **Published:** מרץ 2, 2019 **Author:** אורי גורן **Content:** לאורך השנים גוגל תרגום (Google Translate), השירות של גוגל העוסק בתרגום בין שפות שונות, הפך להיות מושא לצחוק וזלזול בהקשר של תרגום. היה קל להראות כיצד השירות מתרגם בחוסר דיוק והבנה של משמעויות וכו. אך כל זה משתנה במהירו מאז שב-2017 הטמיעה גוגל מנוע של אינטליגנציה מלאכותית שהפכה את גוגל תרגום לשירות לומד. וכעת, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, ממליצים באופן עקרוני, להפוך אותו [לכלי לתרגום בחדר מיון](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%95-%D7%A9%D7%98%D7%95-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90/) – כאשר רופאים ומטופלים אינם מדברים באותה שפה. ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/03/meme-translate.jpg "meme translate - e-פוכונדר")אחד הממים על שירות התרגום של גוגל #### היכולת של גוגל תרגום השתפרה דרמטית השיפור בגוגל נבע מהטמעת יכולות של רשתות נוירונים לומדות כבסיס לכלי התרגום, כלים אלה לומדים ולכן מסגלים לעצמם יכולות ככל שהם מתאמנים בנושא מסויים ומקבלים תיקון והכוונה. רשתות נוריונים מהוות ניסוי לחכות את הפריסה העצבית הקיימת במוח האדם ואת היכולת הלימודיות של המוח האנושי. סך הכל 103 שפות מוכרות על ידי גוגל תרגום, אך לא כולן מתורגמות על בסיס הטכנולוגיות הזו. ![גוגל תרגום מראה את השינוי בשפה ההינדית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/03/hindi_googletranslate_v2b.gif "hindi_googletranslate_v2b - e-פוכונדר")גוגל תרגום בהינדית קרדיט google השינוי המשמעותי על פי גוגל הוא מעבר בין תרגום של משפטים שלמים המתאפשר באמצעות רשתות הנוירונים, מה שמאפשר לשמור על משמעות בצורה טובה יותר, לעומת טכנולוגיה קודמת שלהם שנקראת (Phrase Based Machine Translation (PBMT שתרגמה חלקי משפטים מה שגרם להרבה טעויות במשמעות. כמו כן רשתות הנוירונים משתמשות בקהילת התרגום של גוגל על מנת לבצע את הלמידה הנדרשת. #### חשיבות התרגום במערכת הבריאות בישראל בישראל, כמו במדינות מהגרים אחרות, נושא ההנגשה התרבותית והשפתית מקבלת משנה חשיבות, ומשרד הבריאות פרסם חוזרם ונהלים המפרשים את חוק זכויות החולה ואת החובה לייצר תרגום של הוראות ומסמכים רפואיים לשפות נוספות. בנוסף המשרד גם הקים מוקד תרגום רפואי. החשיבות של תרגום והתאמת שפה היא קריטית לבריאות המטופלים והיכולת לתת הסכמה מדעת, להבין הוראות טיפוליות וליכולת להתמודד עם האבחנות והאפשרויות השונות העומדות להם. [דוח של מכון המחקר של הכנסת](https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5213124,00.html) מהשנה שעברה העביר ביקורת משמעותית של מערכת הבריאות בשל חוסר הנגישות שלה למי שאינו דובר עברית, וזאת למרות חוזר המנכ"ל משנת 2011. כך למשל נמצא כי רק 58 מתוך 163 טופסי ההסכמה מדעת תורגמו לשפות אנגלית , רוסית וערבית. ועוד. #### ירידה משמעותית בכמות הטעויות במחקר המדובר, שפורסם [בירחון JAMA internal medicine ](https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/article-abstract/2725080)ביקשו החוקרים לבדוק את איכות התרגום של גוגל במקרה של הוראות רפואיות שתורגמו מאנגלית לספרדית ולסינית. חשוב לציין כי מחקרים קודמים מצאו שאכן לגוגל תרגום יש פער משמעותי ורמת הדיוק שנמצאה בעבר עמדה על 60% ופחות מה שכמובן לא אפשר לתת שום המלצה אופרטיבית להשתמש בכלי הזה. כעת בדקו הרופאים את היכולות של גוגל, ומצאו שיפור דרמטי ביותר. על פי המחקר, בתרגום לספרדית של הוראות טיפוליות באגלית רמת הדיוק היתה של 92% וכמות הטעויות שנחשבו למסוכנות עמדה על 2% בלבד. התרגום לסינית היה מוצלח פחות, עם רמת דיוק של 81% ורמת הטעויות המסוכנות עמדה על 9% בלבד. לטענת החוקרים חלק מהטעויות נבעו מנושאים בעייתיים באנגלית שכמובן בן אדם שמבין באנגלית היה מתקן תוך כדי. כך למשל טעויות התרחשו כאשר רופאים עשו שימוש בשפה מדוברת ופחות רשמית, או ממשפטים עם ז'רגון מדיקלי מורכב, או משפטים מאוד מורכבים. אלו גרמו לבעיות בתרגום ולפעמים למצב שבו התרגום כשלעצמו הוא מסוכן. החוקרים טוענים כי רמת הדיוק שנמצאה כעת מצדיקה להשמיש את הכלי הזה ברפואה ביום יום, אך בשילוב אנושי כלשהו על מנת למנוע טעויות מביכות. למרות התרגום בעל פה שיהיה קיים בחדר, לדברי החוקרת הראשית של המחקר, ד"ר אליין קונג, עדיף לתת את התרגום בכתב גם אם אינו מדוייק במאה אחוז, כי ישנה משמעות למתן של משהו בכתב להמשך הטיפול והיכולת לזכור את ההוראות. מחקר זה,[ מראה כי השיפור הטכנולוגי ביכולות הלימוד והחשיבה הממוחשבות מייצרים כלים מהותיים לשיפור שירותי הרפואה](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/2019/12/08/blog/), ואף הפיכתם לאנושיים ומסבירים יותר. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** AI, JAMA, גוגל, מחקר, רפואה, תרגום --- ### [גוגל נכנסת לתחום הסיבים](https://e-pochonder.com/גוגל-נכנסת-לתחום-הסיבים/2012/04/01/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 1, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** שמועות רבות דיברו בחודשים האחרונים על הפעילות של גוגל בתחום הסיבים. על פי השמועות גוגל מפתחת סיבים אופטיים לאינטרנט מהיר פי 100 מהנהוג כיום. כעת מתברר שלא כך, וגוגל שזנחה את עולם הבריאות בצד אחד עת זגרה את התיקים הרפואיים שלה, נכנסת אליו באמצעות פיתוח סיבים תזונתיים ייחודיים. [![google fiber](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/04/google-fiber.png "google fiber - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/04/google-fiber.png) כל המידע בסרט. טוב, אז זה 1 באפריל, וזה אחד הטובים שבהם:) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** 1 באפריל, בריאות, גוגל, סיבים תזונתייים --- ### [הרגולציה מתייצבת: ה-FDA הוציא הנחיות סופיות לפיקוח על אפליקציות לנייד](https://e-pochonder.com/הרגולציה-מתייצבת-ה-fda-הוציא-הנחיות-סופי/2013/09/24/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 24, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** יש כמה הנחיות שלהם תעשיית התרופות, הציוד הרפואי, המפתחים ואלה המבקשים לחבר בין רפואה ודיגיטל מחכים בכיליון: הנחיות [לרגולציה של אפליקציות בריאותיות לטלפונים חכמים](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%9c-%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%98/2019/07/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) וההנחיות לשימוש במדיה חברתית עבור חברות תרופות. ובכן החל מאתמול בלילה יש כאב אחד פחות – ה-FDA פרסם אחרי כמה שנים של טיוטות ודיונים את מסמך ההנחיות הסופי: [Mobile Medical Applications: Guidance for Industry and Food and Drug Administration Staff.](http://www.fda.gov/downloads/MedicalDevices/DeviceRegulationandGuidance/GuidanceDocuments/UCM263366.pdf) מדובר במסמך לא ארוך ויחסית קריא שאני מניח שהמומחים עוד יפרקו אותו לגורמים. מקריאה של המסמך נראה שהרשות האמריקאית החליטה שאין טעם להסתבך ולהעמיס על עצמה צורך ברגולציה של כל אפליקציה בריאותית (וכאלה כבר יש מעל 17,000) אלא לנסות ולייצר קטגוריות: כאלה שנבחן לעומק, כאלה שהיינו מעדיפים לבחון אך בחרנו שלא, וכאלה שאין צורך לבחון כלל. [![הולך עם טלפון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/7k0a0611-300x199.jpg "הולך עם טלפון - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/7k0a0611.jpg) השיקולים המנחים את הרשות הן בעיקר מידת הסיכון שהאפליקציות מסבות למשתמשים. כלומר אם כמו אביזר רפואי שדורש רגולציה הן עלולת לשנות ולהשפיע על דיאגנוזה וטיפול באופן ברור – למשל אבחון א.ק.ג, אבחון רנטגן, בניית תכנית טיפול ושינוי מינוני תרופות הרי שיש להתייחס אליהן כמו אל כל אביזר רפואי והן יזדקקו לעבור תהליך רגולטורי על פי הסיווג של אביזרים רפואיים של ה-FDA. עוד מסביר ה-FDA שאפליקציות המחוברות למכשיר שהוא אביזר רפואי, יזדקקו לאישור באותה רמה, בכך לא מפריד ה-FDA בין אפליקציה לכל תוכנת שליטה במכשיר אלקטרוני בריאותי. (מאוד הגיוני). אם הם אמנם מסייעים לטיפול ותיעוד, אך לא באמת משנים את הטיפול, או עושים שימוש בחישובים פשוטים ולא מורכבים, הרי שרמת הסיכון למטופלים קטנה מאוד ולכן ה-FDA לוקח לו את הזכות שלא להפעיל עליהם את הסמכות הרגולטורית – קרי לא לפקח מבחירה. בקטגוריה הזו יש בעיקר אפליקציות של תיעוד מחלה, מחשבונים פושטים כמו BMI וכו', אפליקציות שמהוות מראה של התיק הרפואי וכאלה שהחולה מכניס נתונים ומייצר תקשורת עם הרופא דרכן. [![](http://rx-wiki.org/images/7/75/FDA-Logo.png)](http://rx-wiki.org/images/7/75/FDA-Logo.png) בנוסף מכיל ה-FDA על האפליקציות את השאלה של מה הוא השימוש המיועד לאפליקציה. זה מבחן שקיים כבר ברגולציה של ה-FDA. ולמה הכוונה, ה-FDA נותן דוגמה – למשל יצרתם אפליקציה של פנס, כזו כללית שאתם מעלים לחנות האפליקציות, הרי שאין בעיה ואין צורך בשום רגולציה. אבל, אם התחלתם לפרסם לרופאים וסיפרתם להם שהפנס יכול לשמש בבדיקת עיניים, או גרון או אוזניים אז הבהרתם שהשימוש המיועד הוא רפואי ויכול להשפיע באופן מהותי על דיאגנוזה ולכן זה הופך את האפליקציה לכזו הדורשת רגולציה. את השימוש המיועד יסיק ה-FDA ממה שהוא מכנה הרישיון, או השימוש המותווה וזה יכול להיגזר מעלונים לצרכן, פרסומים או כל מידע כתוב או מועבר באופן סדור. שימו לב שאם רופא בחר בפנס לצרכים הללו מבלי שהתכוון לכך המשורר אין הוא אחראי. עוד שאלה שה-FDA מתייחס אליה הוא האחריות על האפליקציה וכאן הוא יורד לשורש השאלה – האם בית תוכנה שפיתח משהו עבור גוף אחר אחראי (כי הוא בעצם היצרן) או שהגוף המזמין. על פי ההנחיות נראה שהגוף המזמן וזה שישווק והביא את הרעיון או הקונספט הראשוני הוא יהיה היצרן לצורך הרגולציה. ה-FDA פותר את צינור ההפצה, קרי חנויות האפליקציות מאחריות רגולטורית. ### כנס גדול ראשון בישראל בתחום – MHealth Israel תחום הרפואה באמצעות המובייל שוקק יחסית בישראל ויש מגוון דיי רחב של אפליקציות שמפותחות כאן לצרכים שונים. עם זאת עולם הכנסים פחות נגע בנושא. כעת מביאים לוי שפירו מנהל הקרן JIMMI וד"ר שמואל עינב מנהל טכנולוגיות רפואיות במרכז מצוינות של טכנולוגיות מידע אלחוטיות באוניברסיטת מדינת ניו יורק, בסיוע היועץ ד"ר יוסי בהגון, מנכ"ל לומינוקס ולשעבר מנהל האגף לרפואה מקוונת בכללית, את מיטב המרצים מישראל ומן העולם לתחום המובייל. [![לוגו Mhealth israel](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/mhealth-israel-logo2.png "mHealth-israel-logo2 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/09/mhealth-israel-logo2.png) הבלוג, שותף מדיה של הכנס, ונרגש מאוד לקראתו. בין היתר ירצו בכנס טייר זילברברג ראש תחום רפואת מובייל באורנג' צרפת, דליה וטר, מנהלת הטבות ב-EMC, נוריוקי אינו מנהלת אסטרטגיה טכנולוגית ב-KDDI, בן קודור, עד לאחרונה מנכ"ל Happtique ועוד… הכנס ייערך באוניברסיטת תל אביב ב-7 לאוקטובר. ניתן להירשם ולהתרשם מן הכנס כאן: http://www.mhealthisrael.com בנוסף לתכנים המקצועיים הרבים, תיערך בכנס גם תחרות סטארטאפים בתחום עם פרסים בשווי 10,000 דולר. נתראה שם…. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** e-pochonder, FDA, mHealth, אייפד, אייפון, אפליקציה, בריאות, חברות תרופות, טלרפואה, מחשב, מידע רפואי, סלולרי, רפואה 2.0 --- ### [כשנייקי מחליטה לסייע במניעת שחיקה בקרב אחיות וצוותים רפואיים](https://e-pochonder.com/כשנייקי-מחליטה-לסייע-למניעת-שחיקה-בקר/2019/12/01/כללי/) **Published:** דצמבר 1, 2019 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** נייקי משגרת לחלל האוויר גרסה ייעודית של נעל ספורט שאמורה לתת מענה לאתגרים של עובדים במערכת הבריאות. **Content:** כאשר אחות ממוצעת צועדת 6-8 ק"מ ונחה פחות משעה במשמרת ממוצעת של 12 שעות, היא צריכה כל מיני אמצעים על מנת לא להישחק. רבים דנים, ובצדק, בצד הנפשי של השחיקה של צוותים רפואיים, אך יש לו קשר הדוק גם לצד הגופני. ככל שהעומס הגופני גדול אין ספק שזה לא מועיל להתמודדות הנפשית. ועכשיו, נייקי משגרת לחלל האוויר גרסה ייעודית של נעל ספורט שאמורה לתת מענה לאתגרים של עובדים במערכת הבריאות. במסגרת [מחקר שנערך בשנת 2014](http://www.scielo.br/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0104-11692014000600959), נמצא כי בקרב אחיות בברזיל בגילאי 23-61 שעבדו בין 21-78 שעות בשבוע, התלונות העיקריות היו על עייפות, כאבי גב, צוואר תפוס וצרבת (Stomach acidity). #### Nike Air Zoom Pulse [הנעל החדשה שהושקה לאחרונה](https://news.nike.com/news/nike-air-zoom-pulse), היא מעט חריגה בנוף של [הבלוג הזה](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/), כי אין לה באמת היבט דיגיטלי, ועדין לטעמי מדובר בפיסת חדשנות יעילה ומעניינת. נייק עבדו עם אנשי הצוותים מבית החולים לילדים [OHSU ](https://www.ohsu.edu/doernbecher)Doernbecher שממוקם בפורטלנד אורגון, שכבר משתף פעולה עם נייקי. במסגרת העבודה המשותפת מיפו הצוותים את האתגרים המרכזיים לנעל מותאמת: יכולה לעמוד בעומס של עמידה רבה מצד אחד, ומצד שני גם יכולה של עמידה בריצה מהירה בעת הצורך, יכולת הלבשה והורדה מהירה ביד אחת, וכן יכולת ניקוי מהירה ופשוטה לאור מגוון הנוזלים והלכלוך שיכול להגיע לנעל. ![נייק אייר זום פולס](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/12/0_Nike.jpg "0_Nike - e-פוכונדר")נעל נייק אייר זום פולס בנייק פיתחו את את הנעל, כחלק ממהדורה מוגבלת שמיועדת לגיברי היומיום. ובתוכה חדשנות בעיצוב וחומרים על מנת להתמודד עם האתגרים השונים. על מנת לאפשר יכולת לעמוד זמן רחב ועדיין לאפשר גם ריצה – בניית סוליה המורכבת מגומי מבחוץ, מרכז רך יותר ועקב המאפשר שקיעה שבנייק מתארים שמרגישה כמו "חיבוק". הבד החיצוני נבנה כך שהוא עמיד לכל מיני הנוזלים ומאפשר לנקות את הנעל במהירות. בנוסף עוצב החלק האחורי של הנעל כך שייאפשר לבישה מהירה. #### גם למטופלים יש מקום בנוסף, השנה המשיך שיתוף הפעולה עם בית החולים גם בקשר עם המטופלים, כאשר 6 מטופלים עיצבו נעליים מיוחדות, במסגרת התוכנית המשותפת של נייק עם בית החולים, והנעליים יהיו זמינות באתר נייק בעוד כשבוע. התוכנית המשותפת [נקראת Freestyle](https://news.nike.com/news/nike-doernbecher-freestyle-2019) והיא מאפשרת למטופלים לעצב נעליים משלב הרעיון, רצה כבר מאז 2004 והנעליים שעוצבו ונמכרו גייסו עד היום כ-27 מיליון דולר עבור בית החולים. ![ילד שעיצבה נעל נייק לצורכי גיוס כספים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/12/NikeNews_DoernbecherFreestyle2019_Kahleah_card_05-01_hd_1600-1024x576.jpg "NikeNews_DoernbecherFreestyle2019_Kahleah_card_05-01_hd_1600 - e-פוכונדר")#### חדשנות למטרה מוחשית מה שתפס אותי בפעילות הזו של נייק, שלא ניסתה להביא כאן פיתרון סופר מורכב, שיכול היה לכלול טכנולוגיות, דאטה ומורכבויות על מנת לעקוב ולשפר את הפעילות של האחיות וצוותי הבריאות, אלא פתרון יחסית "פשוט" חדשנות אפשרטיבית שפותרת בעיה הקרובה ליוכלות של המותג ולתפישה שלו. במובן זה מבחינתי זה הרבה יותר נייק מכל מיני מחשבות גרנדיוזיות וסופר דיגיטליות. ליכולת להקל על הצוותים הרפואיים, ולשפר את החוויה שלהם כמטפלים, יש השפעה מכרעת חזרה גם על בריאות וחווית המטופל , ולכן השקעה בצוותים במגוון דרכים על מנת להתמודד עם השחיקה ההולכת וגוברת שלהם, היא חיונית. המטפלים הרפואיים הם ללא ספק גיבורי יומיום. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** אחיות, חדשנות, מטופלים, נייקי --- ### [ערה?, כחמישים אחוז מהסטודנטים קיבלו תמונה מינית בסלולר](https://e-pochonder.com/ערה-כחמישים-אחוז-מהסטודנטים-קיבלו-תמו/2011/07/25/שונות/) **Published:** יולי 25, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** מה לסקסטינג (שזהו הכינוי לשליחת הודעות ותמונות עם אופי מיני, או פתייני ב- SMS ) , ולבלוג על בריאות, טוב תשמעו, ראשית מין הוא חלק מעולם הבריאות, וחיי מין יש להם קשר מכריע לבריאות ולאיכות החיים שלנו. כמובן שהתנהגות מינית יכולה להשפיע גם על בריאותינו הפיסית, גם בהקשר של הריונות בלתי רצויים, מחלות מין ועוד.. וחוץ מזה, מה רע בקצת פופוליזם 🙂 סקר שנערך בקרב סטודנטים בארה"ב, מצא כי סקסטינג הינה תופעה נפוצה ביותר – 56 אחוז מהסטודנטים/יות קיבלו הודעה הכוללת תמונה בעלת אופי מיני בסלולר, 78 אחוז קיבלו הצעה בעלת אופי מיני בסלולרי. הסקר שבדק 204 סטודנטים, מצא גם שכשני שלישים מהסטודנטים שלחו הודעה בעלת אופי מיני בסלולר. עוד עלה כי 73 אחוז שלחו את ההודעה במסגרת מערכת יחסים, כ-10 אחוזים שלחו זאת ללא הסכמה מפורשת של הצד המקבל את ההודעה. **חקיקה נגד תמונות עירום ב-SMS** הסקר נערך לפני כשנה, ועוד בטרם רוד איינלנד, המדינה הקטנה בארה"ב, חוקקה חוק האוסר על שליחת הודעות סמס בעלות אופי מיני לקטינים, וקובע כי קטינים שייצרו תוכן מיני בסלולר וישלחו אותו יוכלו לעמוד לדין בבתי דין למשפחה, בעוד מבוגרים ו/או קטינים שיעבירו כאלה הודעות לקטינים עלולים להישפט תחת חוק איסור פרנוגרפיית ילדים. לדברי טיפני קיסלר, אחת החוקרות מאוניברסיטת רוד איילנד "מדובר במצב מורכב, בעוד שזהו דבר חיובי לחשוף את הסטודנטים למשמעות ארוכת הטווח וקצרת הטווח של שליחת תמונות בעלות אופי מיני בסלולר, הרי שחשיפתם לענישה פלילית תחת חוק הפורנוגרפיה אינה הדרך האפקטיבית בהכרח". "סטודנטים הנכנסים לקולג' נמצאים בגבול הבגרות – גילאי 17-18, והם נמצאים בקשר גם עם חברים מהתיכון, עלינו לשאול כמה מהם באמת עושים חשיבה על הגיל של המעורבים כאשר הם עושים זאת", הוסיפה טיסלר, בציטוט[ בהודעה לעיתונות](http://www.uri.edu/news/releases/index.php?id=5911) שהוציאה האוניברסיטה. **מעבירים את זה הלאה** מהסקר שנערך עולה כי 17 אחוז מהמקבלים תמונה בעלת אופי מיני בסלולרי מעבירים אותה הלאה לאנשים נוספים (תזכרו תמיד שמה שיצא ממכם כבר לא בשליטתכם), וזו בדיוק הסכנה שהחוקרות מציגות, כאשר סטודנטים לא רואים או מפנימים את העובדה שהתמונות נעות ברשת ובין אנשים. "סטודנטים צעירים נמצאים בשלב כזה שהם מקיימים מערכות יחסים רבות, וחשובה להם תחושת השייכות, ולכן הם חולקים יותר מידע אודות עצמם עם אנשים שהם רק לומדים להכיר,והם לא מבינים שברגע שהם לחצו על send אין להם שליטה לאן התמונה תגיע", מסבירה קיסלר. **הסלולר מפריע לשינה** מסתבר שהפעילות הסלולרית הערה של סטודנטים גורמת לנזקים נוספים, כך על פי מחקר אחר שערכו אותן חוקרות, בו נשאלו 256 סטונדטים על הרגלי הטיפול בטלפון בשעות הלילה. 47 אחוז מהסטודנטים טענו כי התעוררו בעקבות הודעה בסלולר, וגם ענו בטרם חזרו לישון. עוד עולה כי כ-40 אחוז מהסטודנטים התעוררו משיחת טלפון במהלך השינה. מניתוח הנתונים עולנ כי אלו המשתמשים הרבה בסלולר בלילה מאבדים כ-44 דקות שינה בשבוע בממוצע בגלל הפעילות הזו. לדברי החוקרות למרות שזה לא נראה הרבה, הרי שבאוכלוסיית הסטודנטים הנחשבת לכזו הסובלת הכי הרבה ממחסור בשינה, מדובר בתוספת משמעותית.לרוב, כך הן טוענות, הודעות טקסט מגיעות בשעות הראשונות של השינה שהן חשובות ביותר.פגיעה במחזורי השינה עלולה לגרום לגירעון שינה ולפגיעה בהישיגים האקדמיים שלהם. **סקס שינה ונהיגה** ובכן, לא רק על סקס ושינה משפיעה הודעת הטקסט, 93 אחוז מהסטודנטים דיווחו כי שלחו סמס בשעת נהיגה, ו-82 אחוז עושים זאת גם לאחר החוק שאוסר זאת. אבל לא הכל רע, טכנולוגיית המסרים גם מסייעת לסטודנטים לשמור על קשר עם אנשים שהיו לפני הלימודים, וגם ככלי לפיתוח מערכות יחסים חדשות. כלים נוספים כמו הרשתות החברתיות אפשרו לשותפים לחדר להכיר ולהתקרב עוד בטרם נפגשו בחדר עצמו,סטודנטים דיווחו כי פייסבוק והודעות טקסט הפיגו את תחושת הגעגוע הביתה. לבסוף, מסקנת החוקרות היא החשובה – הטכנולוגיה שלעצמה אינה הבעיה, היכולת של האדם לקבוע לה גבולות, גם ביחסים עם אחרים, וגם באופן אישי היא החשובה, ולכן חינוך והבנה הם המפתח לשליטה וניטוב חיובי של היכולות הטכנולוגיות ולאו דווקא חקיקה וענישה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** SMS, אייפון, בריאות, סטודנטים, סלולרי, סקסטינג, פייסבוק, שינה --- ### [כשרופאים ירשמו משחקים](https://e-pochonder.com/כשרופאים-ירשמו-משחקים/2014/07/30/כללי/) **Published:** יולי 30, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** בחודש שעבר סיפרתי על התפקיד של מחשקים ומשחקיות בחינוך לרופאים. כעת ראוי לספר על ההתפתחויות המעניינות בתחום המשחקים ככלי טיפולי יעיל שיוכל להגיע לכך שרופאים אולי ירשמו בעתיד משחקים כטיפול. ב-2013 פורסם בירחון היוקרתי Nature [מחקר פורץ דרך](http://neuroscape.ucsf.edu/technology/#neuroracer/) שבדק את ההשפעה של משחק שנקרא נוירורייסר על תפקודי המוח של אנשים מבוגרים. המחקר מצא שהמבוגרים נהנו משיפור בחלק מתפקודי המוח כמו זיכרון לטווח קצר ואת יכולת הריכוז. מחקר זה שינה את הגישה למשחקים לאחר שמחקר קודם מצא תוצאות לא משמעותיות בקרב צעירים ששיחקו משחקים לשיפור הריכוז כלומר המשחק מצא שהם השתפרו יכולת לשחק את המשחקים, אך זה לא השפיע על תפקודי המוח של אנשים צעירים מעבר לשיפור היכולות הספציפיות. כעת החוקר הראשי של מחקר זה אדם גרזלי, החל לעבוד יחד חברת [מעבדות המשחק אקילי ](http://www.akiliinteractive.com/)בפיתוח משחק המבוסס על התובנות של משחק המכוניות, אך המשחק החדש נקרא EVO והוא שונה ומאפשר גילוי עולמות, איסוף תכשיטים, נקודות ואבנים יקרות. המשחק החדש נבחן כעת במקביל בכמה וכמה מחקרים קליניים, ביניהם יחד עם שייר לשיפור היכולות בקרב ילדים על ADHD, שיפור הקוגניציה בקרב מבוגרים יחד עם פייזר וכן לעוד כמה וכמה התוויות עם שותפים נוספים. מדובר בכיוון חדש ומרתק, שהעובדה שכבר בשלב זה נעשה בשילוב חברות תרופות מראה כי יש להן מה לתרום על מנת לקדם את השימוש במשחקים אלו ככלי לטיפול במחלות שונות ושימור יכולות קוגניטיביות. [חברת Pear Therapetics למשל פועלת בשוק על מנת לחבר חברות תרופות עם מפתחי משחקים כך שכל פעם שאדם יקבל מרשם לתרופה הוא יקבל טיפול משלים עם משחק](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%9C-%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%98/2019/07/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/), כן על פי טענת החברה ישנם מקרים רבים ששילוב המשחק עם התרופה משפר את יעילותה. משחקים ככלי בריאותי קיימים גם במקומות אחרים, המוכר ביותר הוא [משחק לילדים המתמודדים](http://www.re-mission.net/) עם סרטן שנחקר אף הוא ומצא כי שימוש במשחק שיפר את היכולת של הילדים להבין את המחלה, להשתתף באופן פעיל יותר בטיפול שלהם ולשפר את מצב רוחם. זהו כיוון מרתק שמראה כי שילוב של טקטיקות וטכנולוגיות שכביכול אינן קשורות ישירות לבריאות יכולות לסייע באופן משמעותי בקידום הבריאות ואף להראות אפקטיביות קלינית. יתרה מזו זהו כיוון ניוסף בהרחבת ההיצע של חברות התרופות מעבר למכירה של התרופות עצמן, ויצירת נקודות מגע על בסיס אחר שעשוי לשפר את תדמיתן. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** Gamification, אדם גרזלי, חברות תרופות, חולים, מחקר, משחקים, פייזר, שייר --- ### [לזכרו של שי ראשוני, האיש שבלי לזוז הזיז הרים](https://e-pochonder.com/לזכרו-של-שי-ראשוני-האיש-שבלי-לזוז-הזיז/2018/05/26/blog/) **Published:** מאי 26, 2018 **Author:** אורי גורן **Content:** קרדיט תמונה: עמוד הפייסבוק של שי ראשוני ז"ל בהרצאותיו היה [שי ראשוני](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99), שנפטר ביום חמישי האחרון ממחלת ה-ALS, מספר בין היתר את המקרה הבא: "אני אחרי ניתוח טרכוסטום עם דלקת ריאות קשה, במחלקה פנימית, מחובר למכונת הנשמה עם חמצן מירבי. סיבוב רופאים, מוציאים את אשתי ואת המטפל מהחדר. אני אילם וכל השיח מתרחש מעל לראשי. צוות הלילה מעדכן עלי פרטים לא נכונים. אני לא יכול להגיב. בתום הסבב אחד הרופאים סוגר לי את החמצן, אומר לאחיות לשים לב והולך. האחיות לא התייחסו, הרגשתי שאני נחנק. המטפל שלי נכנס לחדר ומיד פתח את החמצן". מקרה זה ועוד מקרים נוספים היו מנת חלקו כחולה במחלת ה-ALS, ושי ראה את [תפקידו כחולה לשפר את המערכת](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C/) על מנת שהם לא יחזרו על עצמם. בעצם העובדה הזו הפך שי ל:[ E-patient](http://e-pochonder.com/17/). בצורה שבה הצליח לנווט את המערכת ולעשות שינוי הוא היווה השראה לכל מי שפגש לדעתי, ובטח עבורי. מעבר לעבודה המדהימה שעשה עבור כלל החולים בישראל בדרך שבה העלה למודעות שאלות מרכזיות ביחס לחולים, הוא גם עשה כל כך הרבה לקידום הטיפול במחלתו שלו. הוא יצר בסיס אדיר לצורך קידום המחקר, והבין באופן ייחודי את הפערים שעליהם יש לגשר על מנת לקדם את המחקר לתרופה עבור מחלת ה-ALS. הוא גם ידע מתחילת פעילותו שזו ככל הנראה לא תסייע לו, אלא רק לדורות הבאים, אבל זה לא עצר אותו אפילו לא לשניה. מעבר לכל אלה, שי ידע לנצל כל רגע בחייו שהתקצרו מרגע היוודע המחלה, וכאשר הוא סיפר את כל הישגיו המטורפים מאז חלה, לא ניתן היה שלא לחשוב האם אדם רגיל מסוגל בכלל לעשות את כל אלה. אני חושב שההספד הכי טוב שניתן לתת לשי ראשוני, הוא לשמוע את הרצאתו ולהבין את המסר שלו ואת שליחותו. אז אני משאיר לשי את הבמה. והנה סיכום פעילותו בחמש השנים האחרונות: יהי זכרו של שי ראשוני ברוך, ושעבודתו הרבה תישא פרי לבריאות כולנו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, בריאות 2.0, כללי **תגיות:** e-Patient, חולה מועצם, שי ראשוני --- ### [עכשיו בית החולים יזמין לכם UBER](https://e-pochonder.com/עכשיו-בית-החולים-יזמין-לכם-uber/2018/03/04/featured/) **Published:** מרץ 4, 2018 **Author:** אורי גורן **Content:** אחד המשפטים שחזרו ונשנו בשנים האחרונות בכותרות בתחום החדשנות בבריאות, ובקרב המון המון יזמים הוא: אנחנו ה-UBER של הבריאות. שהכוונה היתה שהם יבצעו למערכת הבריאות את מה שהסטארט אפ התחבורתי עשה לתחבורה הציבורית. בפועל השאלה מי תהיה ה-UBER של עולם הבריאות נשארה פתוחה. בינתיים, UBER בעצמה נכנסת לעולם הבריאות, וזאת על מנת לנסות ולסייע בהבאת מטופלים אל הטיפול הרפואי וממנו. ![אובר הלת' לוגו](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2018/03/12eab1f5-4a55-4958-982b-28ac6cb2067a-300x167.jpg "uber health - e-פוכונדר") החברה השיקה ביומיים האחרונים את [UBER Health](https://www.uber.com/newsroom/uber-health/) שירות ייעודי לספקי שירותי בריאות שיאפשר להם להזמין ולנהל את הצרכים התחבורתיים של מטופלים ובני משפחותיהם. השירות החדש מאפשר לצוות בית החולים להזמין את UBER עבור מטופלים כחודש מראש, למטופלים לקבל הודעה וידע על השירות גם אם הם בלי האפליקציה, ובכך לנסות ולשפר את הנגישות לטיפולים רפואיים. לטענת החברה כ-3.6 מיליון אמריקאים מפסידים טיפול רפואי בשל בעיות בנגישות תחבורתית, וכ-30% מהתורים לרופאים מתבטלים בשל אי הגעה של מטופלים. #### UBER – השקה מתוך מצוקה? כחלק מתהליך ההשקה מספרים בחברה שבשבעת החודשים האחרונים הם בדקו את השירות עם ארגוני בריאות שונים, ובנוסף יצרו פלטפורמה העומדת בתקני פרטיות מידע מטופלים הנהוגים בארה"ב HIPAA. השירות החדש יוצא לארגוני בריאות כיוזמה של B2B. השירות מציע דשבורד לגופי הבריאות וכן API שיאפשר לחבר את השירות לאפליקציות שקשורות לתחום הבריאות, או למשל אפליקציות של בתי חולים ושירותי בריאות אחרים. ההשקה הזו מגיעה לאובר אחרי תקופה ארוכה שהחברה סובלת משערוריות ברצף – החל [מהסתרה של בעיות ופריצות אבטחה](https://futurism.com/uber-reveals-long-kept-hacking-jeopardized-data-57-million-people/) והמשך ב[שימוש לא נאות בפלטפורמה](https://www.engadget.com/2016/12/12/uber-workers-spied-on-celebrities/), [כמו גם הטרדות מיניות](https://www.theguardian.com/technology/2017/jun/06/uber-fires-employees-sexual-harassment-investigation) ו[שימוש בסוכני CIA](https://www.salon.com/2017/11/28/uber-hired-ex-cia-agents-to-infiltrate-rival-company-former-employee-alleges/) כדי לרגל אחרי מתחרים. כל אלו היכו ב-UBER ולא ניתן לשלול שהרצון לייצר פלטפורמה בתחום הבריאות באה גם משיקולים תדמיתיים שעיסוק בתחום הבריאות יכול לתרום. השירות עצמו מהווה תוספת מעניינת לפתרונות תחבורתיים למטופלים, אך צריך לשאול האם יש בו מענה גם לאנשים הסובלים ממוגבלויות. לאלו ישנה בעיה משמעותית עם תחבורה ציבורית הרבה פעמים, אבל עדיין לא ברור אם UBER התייחסו לבעיה באופן מלא. הפתרון, הגם שהוא כלי מעניין, לא מהווה שינוי דרמטי למערכת הבריאות המקרטעת בארצות הברית. מתוך 300 מיליון אמריקאים הנתון של 3.6 מיליון, הוא לא כזה אדיר, ולכן גם פיתרון מלא של בעיית התחבורה לא מרפא את החוליים של מערכת הבריאות. **UBER אמיתי לבריאות ?** השאלה היותר מעניינת בהקשר של UBER ובריאות, היא שאלת הסטארט אפ שישנה את פני המערכת באופן משמעותי באמצעות עקרונות של כלכלה שיתופית וטכנולוגיה. רבים מהסטארטאפים בשנים האחרונות ניסו לעשות זאת באמצעים שונים: 1. אפליקציות לבחירת רופאים שנותנים את זמנם הפנוי – למרות שזה עדיין לא החליף את מרבית ביקורי הרופא. בעיקר משום שאנחנו רוצים שהרופא שלנו יהיה מישהו קבוע שיש לנו איתו מערכת יחסים, וכן בגלל שיש צורך בבדיקות פיזיות שונות בין אם תוך כדי המפגש, ובעיקר לצרוך קבלת החלטה רפואית. כך שאובריזציה של הרופא עצמו אינה מספיקה. 2. אפליקציות להחלפת מידע ומוצרים רפואיים – בין אם באמצעות עמותות או אפליקציות הנושא של החלפת תרופות שלא בשימוש,או מציאת טיפולים שניתן לקבלת מאחרים, הרי שכלכלת שיתופית נמצאת בעולם הבריאות, אך בהיקף מוגבל בעיקר בשל רגולציות מורכבות המקשה על חילופי טיפולים. עם זאת התקדמות הטכנולוגיה והיכולות ללא ספק תאפשר יותר ויותר בדיקת בבית, ויותא אוטונומיה למטופל מה שיגרום באופן כזה או אחר לשינוי משמעותי במודל שבו רפואה ניתנת, וזו תהיה אובריזציה של בריאות, גם אם לא במודל UBER עצמה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** UBER, אובר, בריאות, בתי החולים, כלכלה שיתופית, מטופלים --- ### [סיכום פסטיבל קאן בריאות: מצמיד ועד מציאות מדומה לעידוד חיסונים](https://e-pochonder.com/סיכום-פסטיבל-קאן-בריאות-מצמיד-ועד-מציא/2017/06/21/כללי/) **Published:** יוני 21, 2017 **Author:** אורי גורן **Content:** פסטיבל קאן שוב מוכיח שיש מקום רב לשיפור בתחום הפרסום והחדשנות בעולם הבריאות והתרופות. שופטי תחרות הבריאות של פסטיבל הפרסום הגדול בעולם, המתקיים בימים אלה בקאן, החליטו שלא להעניק פרס גרנד פרי בקטגוריית הפארמה בתחרות. רק בקטגוריית הבריאות הוענק הפרס לקמפיין במסגרתו הומצא צמיד מזל שמהווה תיק רפואי אישי ונייד לתינוקות לצורך מעקב אחר ההתחסנות שלהם. לפני 3 שנים [סיכמתי את פסטיבל קאן, ](http://e-pochonder.com/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%90%D7%9F/) תחרות הבריאות הפכה לחלק אינטגרלי מהפסטיבל והיא מאפשרת לראות עבודות מרתקות בתחום הבריאות מכל העולם. השנה הגיעו עבודות מרתקות ומגוונות ביותר בערוץ פרסום הבריאות והפארמה. פעולות פשוטות לעומד טכנולוגיות מתקדמות היושבות על תובנות מזוקקות הקשורות לקידום בריאות ורפואה. #### הקמפיינים המעניינים בבריאות למרות הזוכה, שלוש עבודות אחרות תפסו את עיני יותר השנה בפסטיבל קאן, וקצת התפלאתי שלא זכו לגרנד פרי. ##### **קמפיין הצחוק האחרון** הקמפיין התמודד עם בעיה משמעותית בהודו, במסגרתה השיח אודות החולה הנוטה למות, קרי זה הנמצא לפני מותו והוא מודע לכך, הינו נושא יחסית מושתק שגם הרופאים נמנעים מלעסוק ולדבר עליו. על מנת להתמודד עם הבעיה החליטו בעמותה לטיפול פליאטיבי בהודו לגייס מטופלים סופניים ולחבר אותם לאומני סטנד אפ ולייצר קטעי סטנג אפ על מוות. את המופע העלו מול רופאים ובני משפחה והוא מרגש ונגע ובעיקר מצחיק. ואת זה קידמו ברשתות חברתיות ובקמפיין תקשורתי שפרץ את גבולות הודו ולשים בדיון את הטיפול בסוף החיים. **לברוח מהפחד של החיסון.** קמפיין זה שנעשה על ידי מרכז רפואי מברזיל, הרמס פרדיני, נועד להתמודד עם הבעיה של פחד מזריקות החיסון. בעיה של ילדים הפוחדים מהזריקה והמחטים מקשה על הילדים לקבל את החיסון והופכת את כל החוויה לקשה הרבה יותר. באמצעות מציאות וירטואלית נבנה עולם מיוחד המסיח את דעתו של הילד, ומדריך דרך התהליך כאש רלאחות יש בקרה מה הילד רואה כך שניתן לתאם את החיסון עם החויה של הילד. התוצאה, ילדים שלא מוטרדים מהזריקה וחווים חויה חיובית בקבלת החיסון. **לשאול את עצמי.** פיתוח זה מהווה לטעמי מענה מושלם וניצול מדויק של הטכנולוגיה. האתגר הוא לסייע לסובלים מאלצהיימר להתמודד עם השיכחה וגם עם הפחד להראות את הבעיה לסובבים אותם. לצרוך כך פותח [צ'טבוט](http://e-pochonder.com/%D7%A6%D7%98%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F/) מיוחד, המשתמש בפייסבוק ובמגוון יכולות על מנת לתת תשובות לסובלים מאלצהיימר מבלי הצורך לבקש עזרה מהסביבה. הכלי מסייע במציאת הדרך הביתה, לזכור שמות, ועוד ועוד. וכעת על מנת לסייע ולשפר לכם את חווית הצפיה, הכנתי לכם אוסף באמצעות רוג'ום. לחצו וראו את סרטוני הקמפיין הזוכים, ואת אלו שתפסו את עיני. צפיה נעימה. [![](//roojoommedia.s3.amazonaws.com/widget/roojoomLogo.png)](http://www.roojoom.com) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [מה אם החולים הם החור השחור שישנה את מערכת הבריאות?](https://e-pochonder.com/מה-אם-החולים-הם-החור-השחור-שישנה-את-מערכ/2015/10/08/featured/) **Published:** אוקטובר 8, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** התמונה הזו תפסה אותי חזק, בתוך ההרצאה של אניל סת'י בכנס מדיסין X (אחד הכנסים אם לא ה… בתחום של טכנולוגיה וחולים מעורבים) הופיעה התמונה שכאן למטה. הדימוי בה הוא: שעל מנת להגיע לשני היעדים המרכזיים של מרבית מערכות הבריאות – ירידה בהוצאות ועליה באיכות הטיפול, החור השחור שיחבר את שתי הנקודות שהן בעצם על מרחב עקמומי אחד… הם החולים. בסוף אם לחולה יהיה תיק רפואי שלו, בבעלותו, שיעשה את העבודה, לא נזדקק למצוא דרכים לחבר בין מידע רפואי ממקורות שונים (בתי חולים, קופות, פרטי ועוד…). בעצם טוען סת'י, [שהניידות שלנו](http://e-pochonder.com/%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%9B%D7%9D-uber/) ביכולת לאסוף ולהעביר מידע, פותרת את הצורך בהתמקדות בין מערכות מפלצתיות ומסובכות. ואת הניידות הזה בין כל הנקודות, מספקים רק חולים עם מאגר מידע וטלפון נייד. [![חולים הם חור שחור במערכת הבריאות](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/10/Screenshot-2015-10-08-17.59.56.png "Screenshot 2015-10-08 17.59.56 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/10/Screenshot-2015-10-08-17.59.56.png)Youtube Screenshot**תחשבו על MINT של מידע רפואי** הטענה של אניל סת'י שהקים סטארט-אפ בשם [Glimpse](http://www.gliimpse.com/) המבקש לבנות מערכת שתאפשר לחולה לרכז אצלו בצורה פשוטה את כל המידע הרפואי שלו אצל עצמו, כך שזה יוצג לו בצורה פשוטה ויהיה בליטתו עם מי לחלוק את המידע. אבל למה החולים ולא חיבור המידע בין מערכות המוסדות, בגלל שאין סטנדרט, כל אחד בונה אחרת, וכאשר מעבירים מידע ממאגר למאגר יש צורכי אבטחת מידע וברדק בלתי יאומן. זה נכון מאוד למערכת האמריקאית, אבל אפילו במערכת הישראלית יש מספיק גורמים שבהם אנחנו מבקרים והם לא בהכרח מעבירים את כל המידע ביניהם. החולה לא כפוף להוראות חוק הפרטיות, המידע שלו הוא שלו והוא רשאי ברצותו לחלוק עם מי שירצה. ואם זה נוח פשוט וברור, הרי שזה גם מסייע לו להתמודד עם הבעיה שלו באופן יותר קל. האלמנט הנוסף הוא היכולת של החולה לתרום את המידע שלו אם ירצה. כי אולי לו אישית אין הרבה ערך אבל יחד יש ערך רב יותר, כמו בתחום למשל של דם טבורי. זה כמובן נשמע יותר פשוט ממה שזה, גם ברמה הטכנולוגית, וכמובן ברמה האנושית כאשר אנו חושבים "האם כל חולה ירצה לעסוק בזה בכלל". אבל אין ספק שנגישות טכנולוגית פשוטה יכולה לשפר את המצב באופן משמעותי, אפילו אם רק אלה שרוצים ישתמשו בשלב הראשון. יש לפתרונות הללו עוד הרבה פנים, אז הנה הקשיבו להרצאתו המלאה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** אניל סתי, גלימפס, חולים מעורבים, חור שחור, מדיסין X, מערכת הבריאות --- ### [ד"ר אריק טופול מתראיין ל-CNBC על עתיד הרפואה](https://e-pochonder.com/דר-אריק-טופול-מתראיין-ל-cnn-על-העתיד-של-הרפ/2015/10/01/uncategorized/) **Published:** אוקטובר 1, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** [ד"ר אריק טופול](http://e-pochonder.com/tag/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7-%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C/) הוא אולי נער הפוסטר של הרפואה הדיגיטלית, הקרדיולוג שעורך את webMD ועומד בראש מכון Scripps פרסם בתחילת השנה ספר שנקרא: [The Patient will see you now](http://www.amazon.com/The-Patient-Will-See-You-ebook/dp/B00NP8MDYK), הוא אחד הטובים שקראתי (תכל'ס האזנתי לו דרך Audible). בייחוד אהבתי בו את הפרק שמוקדש לפטרנליזם ברפואה, וכיצד בימים אלה העולם הפטרנליסטי הזה נשבר לו לעתו. הרעיון הבסיסי מאחורי ספרו הנוכחי הוא השינוי בתפקידים שעומד להתחולל במערכת, עת המידע עובר לבעלות המטופל, והוא זה שינהל אותו ולא הרופא, כפי שהיה עד עכשיו. זה יקרה בגלל שהמידע מתחיל להיווצר יותר ויותר על החולה, באמצעות טכנולוגיה, ובשליטת החולה. זה עומד להיות שינוי עמוק, סבירות גבוהה שזה ילווה בתופעות לוואי, אבל נראה שאין דרך חזרה. אז הנה הזדמנות נחמדה לשמוע את האיש ולראות כיצד הוא מקדם את רעיון הבריאות הדיגיטלית, הפעם בראיון לתוכנית ב-CNBC. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, Uncategorized **תגיות:** mHealth, אונליין, אורי גורן, אריק טופול, בריאות, בריאות דיגיטלית, חולים --- ### [מטה אנליזה: סקס לא מוכר](https://e-pochonder.com/מטה-אנליזה-סקס-לא-מוכר/2015/07/23/featured/) **Published:** יולי 23, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** "סקס מוכר" היא אולי אחת מקלישאות היסוד של עולם הפרסום והשיווק. יתרה מזו, כאשר באים לבקש מפרסומאי/ת איש או אשת שיווק פתרון למכירה, מבקשים ממנו או ממנה שזה יהיה "סקסי". אך מטה אנליזה, שבדקה 53 מחקרים (שנערכו מאז 1969) בהם היו מעורבים 8,489 נחקרים, מצאה שלא כך – מודעות בעלות תוכן מיני לא השיגו השפעה עדיפה על הזכירות של המותג, העדפות למותג, או על כוונות הקניה בעקבות החשיפה לפרסום ולפעמים אף להשפעה שלילית. המטה אנליזה שפורסמה ב- Psychological Bulletin של האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה בשבוע האחרון יצאה למחקר מתוך היפותזה שטוענת כי פרסום של תוכן בעל גוון מיני או אלים ישיגו יותר תשומת לב מאנשים ויותר זכירות. זאת על בסיס תיאוריות אבולוציוניות שטוענות שבני אדם נוטים לתת תשומת לב ומשאבים קוגניטיביים לגירויים מיניים ואלימים. טענה זו של תשומת לב אמנם עומדת במבחן המציאות אך המחקר הזה מצא כי תשומת לב אינה המפתח לאפקטיביות של הפרסום. מתוך נקודת המוצא הזו הם ביצועו ניתוח של המחקרים, בהם הם בדקו מספר מצבים: 1\. ההשפעה של מדיה בעלי תכנים אלימים 2\. שידור פרסומות בתוך תכנים אלימים 3\. ההשפעה של מדיה בעלי מיניים 4\. ההשפעה של שידור פרסומות בעלות תוכן מיני או אלים החוקרים ביקשו לבדוק האם מצבים אלה מועילים לתוצרים הפרסומיים שהם: זכירות המותג, עמדות כלפי המותג וכוונות קניה של המותג. **והתוצאה: לא מועיל ואף מזיק** התוצאות הפוכות לקלישאה. על פי הממצאים מותגים שפרסמו בתוך תכנים אלימים היו פחות זכירים, עם עמדות פחות חיוביות כלפי המותג, וזכו לכוונות קניה נמוכות יותר, מאשר מותגים שפרסמו בתכנים פחות אלימים ופחות מיניים. לפרסום בתוך תכנים מיניים לא היתה השפעה משמעותית על כוונות הקניה והזכירות של מותגים. עוד מצאה האנליזה, כי מותגים שעשו שימוש בפרסומות בעלי גוון מיני הוערו באופן פחות טוב לעומת מותגים שהשתמשו בתכנים לא אלימים ולא מיניים. מבחינת כוונות קניה וזכירות לתוכן המיני והאלים לא הייתה השפעה חיובית בעלת משמעות לעומת מותגים שהשתמשו בפרסומות בעלות גוון לא מיני ולא אלים. יתרה מזו ככל שהתוכן המיני והאלים הפך חריף וגדול יותר כך הייתה לו השפעה שלילית יותר על כוונות הקניה, הזכירות וההעדפה של המותגים. המקום היחיד בו נמצאה קורלציה חיובית כלשהי, היא בפרסומות אלימות בתוך תכנים אלימים, אז עלתה כוונת הקניה וזכירות המותג. החוקרים מסכמים כי לתוכן מיני ואלים אין השפעה חיובית על מותגים ולרוב ההשפעה היא מזיקה. לטענתם פרסומאים ומשווקים צריכים לשים יותר דגש על התאמת התכנים מבחינת התוכן, העוצמה וההתאמה למדיה שמסביבה על מנת להגביר את האפקטיביות של הפרסומות. ולסיום, דיון מתוך סדרת הפרסום הטובה ביותר ככל הנראה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, כללי **תגיות:** מחקר, מטה אנליזה, מכירה, סקס, פרסום --- ### [ד"ר גוגל עולה כיתה...](https://e-pochonder.com/דר-גוגל-עולה-כיתה/2015/02/11/featured/) **Published:** פברואר 11, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** [בפוסט בבלוג של גוגל](http://googleblog.blogspot.co.il/2015/02/health-info-knowledge-graph.html), מספר לנו פרם ואמאסוואמי, מנהל מוצר בגוגל, כיצד היה באזור נידח וכפרי בורמונט שבארצות הברית, הילד שלו נפל, והוא רצה לבדוק בגוגל האם יש סכנה שזה זעזוע מוח. הוא מספר כי למרות שהוא עובד בזה, לא מצא תשובות מספיק טובות מבחינתו. ולכן, לאור ההבנה שבריאות היא נושא משמעותי בחיפושי גוגל (1 מכל 20 חיפושים קשור לבריאות) החליטו בגוגל לשפר בצורה משמעותי את מה שנקבל כאשר נחפש מידע בריאותי. בשלב זה השירות מושק באנגלית בלבד ורק בארה"ב, אך הכוונה הברורה היא להרחיב את מספר המצבים הרפואיים שיקבלו את הכיסוי המורחב וכן את מספר המדינות והשפות. **אז מה יקרה עכשיו?** עד היום כאשר הייתם מחפשים מחלה או סימפטום גוגל היו מציגים תוצאות חיפוש רגילות, אבל כעת הם מתכוונים יישם את המודל של גף הידע שלהם גם לבריאות, ולהציע מידע על המחלה, הנפוצות, טיפולים מקובלים, ואף תמונות ואיורים רפואיים שונים שנמצאו רלוונטיים (לטובת האיורים העסיקה גוגל מאיירים רפואיים מוסמכים). המטרה היא לספק מענה טוב יותר ומהיר יותר לשאלות הרפואיות של המחפש. כמו כן גוגל יתנו גם מידע האם מדובר במשהו חמור או מדבק. לאחר המידע הראשוני המשך המחקר בגוגל אמור להיות פשוט ומודע יותר לטענתם. את המהלך המורכב הזה, שהם מבהירים שאינו מהווה תחליף לייעוץ ושיחה עם הרופא או מטפל רפואי אחר, הם עשו בסיוע צוות רופאים מבית החולים מאיו קליניק. הצוות הובל על ידי הרופא ד"ר קפלי פרך, אשר עבר, עצר ובדק את המידע שעומד להיות מוצג. [![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/02/health-info-animated.gif "health-info-animated - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/02/health-info-animated.gif) למי שלא מכיר, גרף הידע (Knowledge Graph) של גוגל הוא הדרך שבה בוחן מנוע החיפוש את השאלות ומייצר הבנה יותר מעמיקה מרק חיפוש טקסטואלי על שרשרת אותיות, אלא תפיסה של המושג בהקשר של מה הוא בעולם האמתי. באמצעות גרף הידע הוא יודע לחבר בין נשואים ולהבין הקשרים וכך לספק לנו מידע יותר רלוונטי, רשימות של הצעות ועוד. הסבר בסרט: **נפגעי חיפוש?** [ממגוון הדברים המתרחשים בגוגל בקשר עם הבריאות](http://e-pochonder.com/%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F/), נפגעי החיפוש לא יהיו המטופלים, תהיה כאן העצמה משמעותית נגישות רבה למידע רפואי בדוק על ידיד רופא ומעודכן. בפועל זה ייעקר לא מעט מהטענות נגד החיפוש בגוגל. כאשר מחברים את זה לעובדה שגוגל השיקה גם שירות של רופאה שנותן מענה חי לשאלות דרך מנוע החיפוש, הרי שהעתיד הוא שגוגל עשויה להתחרות בשירותי רפואה רבים, ולהפוך כך או אחרת לחדר המיון של העולם – לא רק בצורת מידע כמו היום, אלא במידע ואבחנה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** גוגל, ד"ר גוגל, חיפוש, מטופלים, מידע רפואי, נפגעי חיפוש, סימפטומים --- ### [כיצד נתונים הופכים לידע ולכלי להעצמת החולה](https://e-pochonder.com/כיצד-נתונים-הופכים-לידע-ולכלי-להעצמת-ה/2014/04/10/בריאות-2-0/) **Published:** אפריל 10, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** ישנם כל מיני דרכים שבהם ניתן להעצים חולים, על מנת שיכולו לקבל החלטות מושכלות בקשר עם בריאותם. אך ללא ספק שמידע ואינפורמציה אודות מערכת הבריאות והכלים שהיא מספקת הם מפתי להעצמת חולים. המידע כאמור צריך להיות כזה שהוא מבוסס, ודרך הצגת המידע לפעמים עשויה לחבל בדרך ההסתכלות ולכן שקיפות היא חשובה אך יש להכניס אותה להקשר נכון. בארה"ב למשל מפורסמים שיעורי הסיבוכים מניתוחים, זהו נתון מהותי, אך כמו כל נתון הוא עלול להיות מושפע מהתנהגות הרופא והתזוזות בו יכולות לנבוע לא ממקצועיות אלא מהטיות אחרות. אם רופא רוצה להוריד את שיעור הסיבוכים בניתוח הוא יכול לבחור מטופלים שמצבם הרפואי עדיף ולדחות את החולים המורכבים וכך הסיכון לסיבוכים יורד משמעותית, בעוד שרופא המטפל במקרים מורכבים ומסובכים, שיש סיכוי שהוא רופא עדיף מבחינה מקצועית ובעל ניסיון עשיר יותר שיעור הסיבוכים שלו יותר גבוה. לכן פרסום נתונים צריך להיעשות בקפידה, אך צריך להיעשות. בימים האחרונים למשל, [פרסמה העיתונאית רוני לינדר גנץ כי נדחתה בישראל תביעתה של התנועה לחופש המידע לפרסם את הנתונים אודות הזיהומים בבתי החולים בישראל](http://www.themarker.com/consumer/health/1.2291155). הסיבה לחיסיון הוא סעיף בחוק זכויות החולה המאפשר להסתיר מידע של ועדות מסוימות של משרד הבריאות. לטענת משרד הבריאות פרסום הנתונים בנושא רגיש זה יגרום לחוסר שיתוף פעולה בדיווח על הזיהומים וזה יגרום יותר נזק למאבק בנושא מאשר התועלת בפרסומו. הגם שיכול להיות, זהו טיעון בעייתי המראה בעיקר על החולשה של הרגולטור והחולשה בהשגת מידע אמין על תחלואה ועוד בישראל. שקיפות הנתונים חייבת לקרות, ועובדה היא שבעקבות העתירה ולמרות הניצחון בבית המשפט החליט המשרד לפרסם שנה הבאה חלקים מהנתונים. **על מידע ובחירת רופא** פרויקט מעניין שרץ בחודשים האחרונים הקשור לפרסום מידע וחשיפת האפשרויות שהמידע הזה מאפשר הוא פרויקט ["המנוסים" ](https://experienced.doctors.co.il/)של אתר דוקטורס. במסגרת השירות הזה דוקטורס קיבלו מידע מחברות הביטוח על הרופאים ועל מספר הניתוחים שהם ביצעו בכל פרוצדורה. בדוקטורס שילבו את המידע עם סקר בקרב הרופאים בו ממליצים על רופאים שאליהם היו הולכים לניתוח. שילוב השכבות המידע הללו מאפשר לדוקטורס, בשיתוף "פרש קונספט" של ד"ר אודי פרישמן לספק נתונים למי שמבקש לדעת מי המנתח המנוסה בפרוצדורה אותו הם רוצים לעבור. זהו כלי חשוב הנותן מידע על נסיונו של רופא, שיש להניח שמספר רב יותר של ניתוחים מעלה את רמת המקצועיות שלו בניתוח והיכולת שלו להתמודד עם מצבים מורכבים. המערכת, אינה חינמית, ועלות ההתייעצות בה היא בעלות של עשרות שקלים, אך מנתונים שמספקים בדוקטורס כבר השתמשו בה 17,500 אלף אנשים. ברשימות של דוקטורס קיימים כ 1350 רופאים במערכת ב- 370 הליכים ו-55 קטגוריות רפואיות שונות. ככלל מציינים בדוקטורס כי התחומים בהם מחפשים הכי הרבה זה עיניים, אורטופדיה, אורולוגיה, אונקולוגיה ונפרולוגיה. הניתוחים הפופולריים אותם מחפשים הם בין היתר: ניתוחי קטרקט, ברכיים, ניתוחים בכף היד, ניתוחים בריאטריים (קיצור קיבה) ותיקון בקע. בימים הקרובים עד ערב חג הפסח החליטו בדוקטורס לאפשר התנסות חינם בשירות לרגל יום הבריאות העולמי שחל בימים הללו. שירותים מאין אלה המנצלים מידע, שעד כה לא היה באמת פומבי, הם הראייה שפרסום של מאגרי מידע מביא עמו לאחר מכן שירותים מעניינים, וכלים עבור הצרכן להפוך את המידע לידע וכלי בעל ערך, בין אם בתשלום או בין אם זה בחינם. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** אודי פרישמן, דוקטורס, המנוסים, העצמת החולה, ניתוחים, נתוני זיהומים, רופאים --- ### [נוברטיס וגוגל חתמו על הסכם לפיתוח עדשת מגע הבודקת רמות סוכר](https://e-pochonder.com/נוברטיס-וגוגל-חתמו-על-הסכם-לפיתוח-עדשת/2014/07/30/כללי/) **Published:** יולי 30, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** בינואר השנה הפתיעה גוגל את העולם עם הכרזה ממעבדות החדשנות שלה Google X על כך שהיא פתיחה אב טיפוס לטכנולוגיה המשתמשת בעדשות מגע ככלי לניטור רמות הסוכר בגוף. מדובר בפיתוח המאפשר באמצעות בדיקת רמות הסוכר בדמעות להבין מה הם רמות הסוכר בגוף ולשר אותן באופן רציף למכשיר סמארטפון ומשם לשפר את המעקב אחר רמות הסוכר. בנוסף, מדובר בחדשנות במובן זה שאין הפיתוח מצריך כל התערבות של דקירה שבמחלה כרונית כמו סוכרת מצריכה דקירות רבות. אך פיתוחים מסוג אלה של גוגל נועדו לרוב להוכחת יכולות והיה דיי ברור שגוגל בעצמה לא תהפוך את הפיתוח לעסק של מכירת מדי סוכר בתוך עדשות מגע. כעת בחודש האחרון הודיעו נוברטיס וגוגל כי הן חתמו על הסכם להמשך פיתוח המוצר ולהבאתו לשוק. אין ספק שמדובר בשיתוף פעולה מרתק ובשינוי באופן הפעילות גם של חברות תרופת גדולות הנכנסות גם לפיתוחים טכנולוגיים פחות מסורתיים עם שותפים שעד היום לא היו השותפים הטבעיים של עולם הפארמה. נוברטיס מביאה לעסקה זו את חטיבת העיניים הענקית שנוצרה עם רכישת אלקון מידי נסטלה. אלקון מובילה את תחום העיניים העולמי, ויש לה פריסה גלוגבלית משמעותית. חטיבת הפארמה של הוברטיס פעילה גם בתחום הסוכרת כך שלחברה יש אינטרס ברור במוצר מעיין זה. על פי הדיווח התפקיד של גוגל יהיה בפיתוח הרכיבים האלקטרוניים בעדשה בעוד אלקון תהיה אחראית על הצדדים המדיקליים והמסחור של המוצר. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** גוגל, טכנולוגיה, נוברטיס, סוכרת, עדשות --- ### [בית החיסונים [פארודיה]](https://e-pochonder.com/בית-החיסונים-פארודיה/2014/06/29/כללי/) **Published:** יוני 29, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** שתי סדרות האהובות עלי ביותר הן האוס ובית הקלפים. הדבר השלישי שמעניין אותי, ומי שעוקב אחרי יודע, זה נושא החיסונים. אז כששלושת הזרמים הללו נפגשים בפרודיה מעולה של אתר [ZoggMD ](http://www.zdoggmd.com/)אני לא יכול אלא להעלות את זה לבלוג. אז הנה, מי שחושב שרפואה זה משהו משעמם, הנה אתר שמראה שניתן לעשות דברים מעולים בוידאו עם מידע רפואי ואודותיו. תיהנו מהפרק Dr HOUSE OF CARDS. וגם צריך להסתכל על זה רגע בעיניים מקצועיות, כיצד הרופא משכנע אותה, ללא ביקורת על האימהות שלה….. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, שונות **תגיות:** ZOGGMD, בית הקלפים, האוס, חיסונים, פארודיה, רפואה --- ### [רגע מפתח בחיי הבריאות הדיגיטלית: גוגל, סמסונג, פייסבוק ואפל מרחיבות הפעילות](https://e-pochonder.com/רגע-מפתח-בחיי-הבריאות-הדיגיטלית-גוגל-ס/2014/03/29/כללי/) **Published:** מרץ 29, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** עולם הבריאות הדיגיטלית על גווניו הרבים מאוד היה עד היום משחק של הרבה שחקנים, רובם סטארט-אפים לא גדולים. כמות השחקנים הגלובליים המשמעותיים במשחק, ברמה הצרכנית לפחות היה קטן. נכון פיליפס, אורקל וגם IBM החלו לבנות כלים, וגם חברות התרופות מגששות סביב העולם הזה, ואפילו יש דיבורים על אינטל ו-GE. אבל לדעתי הרגע בו הכל הולך להשתנות הוא הרגע אנחנו נמצאים בו כעת – בשבועות האחרונים סמסונג, [אפל](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%A4%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A8/), פייסבוק וגם גוגל הגבירו אופן משמעותי את העיסוק שלהם בבריאות ומכאן אנחנו נהיה עדים לשינוי משמעותי ביותר. ראשית קצת לעובדות שנחשפתי אליהן בתקופה האחרונה – [סמסונג עומדת להשיק את Gear Fit ](http://gigaom.com/2014/02/24/samsung-launches-gear-fit-health-tracker-with-smartwatch-like-notifications/)שהוא מעיין שעון חכם המכיל בתוכו כבר את כל הפיצ'רים של הצמידים הפופולריים. במקביל דלף לחברה העובדה היא משיקה גם צמיד בריאות יותר בסיסי שנקרא S Band. בנוסף לכך היא מאפשרת כמובן גם את האופציות של השעון החכם. בנוסף לכך החברה יצרה שיתוף פעולה עם אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו להקמת מרכז לחדשנות בתחום הרפואה הדיגיטלית. לבסוף יש לציין שבתוך מכשיר ה-S5 היא כבר הכניסה בילט אין סנסור לקצב הלב ואת אפליקציית הבריאות שלה ההופכת את הטלפון למכשיר מעקב. [![גיר פיט](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/GearFit_NEW-624x351-300x168.jpg "גיר פיט - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/GearFit_NEW-624x351.jpg)השעון החכם החדש של סמסונג מנגד גם באפל לא מוותרים על חזית הבריאות – בשבועיים האחרונים דלפו לרשת פרטים על אפליקציית הבריאות החדשה[ שאפל מבקשת להשיק – Apple Healthbox ](http://9to5mac.com/2014/03/17/this-is-healthbook-apples-first-major-step-into-health-fitness-tracking/)שזו אפליקציה שעומדת לאפשר מעקב רציני אחר מספר רב של מדדים רפואיים – סוכר, לחץ דם, רמת חמצון, רמת נוזלים, קצב נשימה ועוד מגוון מדדים כולל תיעוד, גרפים ועוד. בעצם מדובר בשילוב של רבות מהאפליקציות הקיימות כיום, אבל בביצוע של אפל. בעקבות הדליפה כתב ריאן טייט מ-wired כי מעבר לתרומה הטכנולוגית שאולי אינה פריצת דרך, המשמעות של הכניסה של אפל היא יצירת התודעה לאפשרויות הללו מה שיוביל קדימה את כל התעשייה והסביבה היזמית שנוצרה סביב הבריאות הדיגיטלית שאמנם קיימת היום אך עדיין לא התקבלה באופן רחב בציבור ובמרחב הפופולרי. [![ספר בריאות אפל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/healthbook-cards-300x265.jpg "healthbook-cards - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/healthbook-cards.jpg)תמונות מסך מתוך האתר 9to5MAC [![ספר בריאות אפל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/healthbook-book-300x265.jpg "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/healthbook-book.jpg)תמונות מסך מתוך האתר 9to5MACבימים אלה אנו למדים שפייסבוק, גם החלה להבין שתחום הבריאות יכול להוות כר פורה לחדשנות טכנולוגית. אמנם הכניסה שלה לשוק הזה תתרחש רק בעוד זמן, אך הרכישה המדוברת של אוקולוס וי.אר, המייצרת משקפי מציאות וירטואלית שיכולים להוות כלי לקשר וירטואלי-ויזאלי עם אחרים מהווה תשתית עבורם גם למחשבה על טלרפואה בעתיד ובפייסבוק כרשת שתאפשר קשר רופא חולה על בסיס מציאות וירטואלית המבוססת על רכישה זו. ולא זו לא איזה מחשבה חסרת בסיס שלי – [אלה דבריו של צוקרברג עצמו בשיחת הועידה](http://mobihealthnews.com/31449/facebook-ceo-sees-telemedicine-opportunity-with-2b-oculus-acquisition/) מיידע לאחר ההודעה על הרכישה הלא זולה הזו שמסתכמת ב-2 מיליארד דולר. גוגל, ובכן לגוגל השאיפות מעט שונות ומתמקדות יותר בגנום האנושי, והם נובעות מהחיבה של החברה לדאטה, מה שלא הופך אותן לפחות מעניינות או משמעותיות. לפני כמה שבועות גוגל הודיעה כי היא מצטרפת לאיגוד החברות המתעסקות בתחום מיפוי הגנום. כידוע החברה מחזיקה את חברת 23AndMe שאפשרה עד לאחרונה לאנשים לקבל בסכום פעות יחסית מיפוי מלא של הגנום כולל סטטיסטיקה על הסיכונים השונים שנובעים מכך. מעבר לכך החברה אפשרה גם סוג של רשת חברתית מבוססת גנים בה העלית את המיפוי ומצאת קרובי משפחה גנטיים. החברה מעט נעצרה לאחר שה-FDA התרגז מקמפיין שעשתה עם הבטחה שאיננה מגובה מחקרית וביקש מהחברה לעצור באופן מוחלט את הפעילות עד שיתגבש מספיק מידע לאמת את ההבטחה והמידע שהחברה מוסרת. ההחלטה עוררה כמובן גל דיונים ברשת על המדע מאחורי החברה ועל היחסים בין חברת טכנולוגיה לרגולטור רפואי. גוגל עצרה את הפעילות, וככל הנראה זה זרז את ההצטרפות לאיגוד היציג שקשור לגנטיקה. בנוסף, ובלי הרבה רעש יחסית, [סיפרה החברה כי פיתחה ענן ייעודי ](http://googleresearch.blogspot.co.il/2014/02/google-joins-global-alliance-for.html)המותאם לעבודה של חברות העוסקות בניתוח, אנליזה ואחסון של מידע גנטי עם API מוסדר וכו'. זאת, כך מסבירים בגוגל על מנת לאפשר את ההתפחות של התחום. כל הפעילות הזו מצטרפת לחברת Calico שהוקמה לפני מספר חודשים שמטרתה להתמודד עם עצירת ההזדקנות. [![גוגל גנום API](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/genomics-api-diagram-300x196.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/genomics-api-diagram.png)דיאגרמת הפעילות של גוגל לגנומיקה מתוך ההודעה הרשמת של גוגל לבסוף, בשבוע שעבר התארח לארי פייג' בכנס TED היוקרתי וסיפר בראיון עמו על הבמה כיצד הוא חושב שזה יהיה נהדר אם כל המידע הרפואי שלנו יהפוך ציבורי, תוך הסתרת הפרטים המזהים אישית את המידע. לטענתו זה יוכל לשפר באופן משמעותי את המחקר המדעי, ולהקפיץ קדימה את הידע האנושי והמחקר. **Tipping Point?** תחום הבריאות הדיגיטלית, האפליקציות הרפואיות, הגנום, הטלרפואה ועוד נמצא בהתפתחות מואצת בשנים האחרונות, אך לרוב הוא השירותים והפיתוחים נשארו יחסית נישתיים. כמות האנשים המסתובבים עם צמידים ומעקב עצמי אחרי נתונים נשאר עדיין פעילות סמי-גיקית. מנגד ההשקעות בתחום גדלו גם הן, אבל זה עדיין שיח פנים-רפואי בעיקרו. הכניסה של ארבעת הענקים הללו שבעצם במובן כזה או אחר מנהלים כיום את ההצגה בכל הקשור לטכנולוגיה, ובעיקר טכנולוגיה צרכנית צפויה לטעמי לשנות באופן קיצוני את מה שיתרחש מעתה ואילך. אני לא יודע אם כל אחד מאיתנו יידע מדי בוקר איך הוא ישן וכמה הוא צעד, אבל ללא ספק המעגל של זה יתרחב, הביטויים של זה אל מול המערכת הרפואית יקבלו משנה תוקף, וגם עבור סביבת הפיתוח וההשקעות הללו עומד להיות שינוי משמעותי – יותר קשב, יותר שחקנים חדשים ופחות צפויים והרבה פחות שמרנות. מנגד חברות הציוד הרפואי, וחברות התרופות כמו גם המבטחים והרגולטורים חייבים להבין שאם ימשיכו בהתייחסות שמרנית בסך הכל לכלים ולמידע שייווצר מהשינויים הללו הרי שמהר מאוד הרלוונטיות שלהם עשויה להיעלם. כל אחת מארבע הענקיות הללו יודעות לשנות שוק שהן נכנסות אליו, וכאשר כל הארבע יחד שמו על הכוונת בצורה כזו או אחרת את תחום הבריאות, בדגש על זו הדיגיטלית, עומד להיות פה הרבה הרבה יותר מעניין. הנגישות למידע ולכלים הללו ברמה הצרכנית ללא ספק יצריך את השחקנים הקיימים להתייחס ולהתאמץ להתאים את עצמם לזרם הצפוי. ורצוי לפני שהוא ישבור את הגדרות והמערכת תיראה כמו אזור אסון אחרי טורנדו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** TED, אוקולוס, אפל, בריאות דיגיטלית, גוגל, גנטיקה, חברות תרופות, חולים, טלרפואה, מחקר, מידע רפואי, סמסונג, פייסבוק, רופאים --- ### [בריאות מזכוכית](https://e-pochonder.com/בריאות-מזכוכית/2012/02/05/רפואה-2-0/) **Published:** פברואר 5, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** 17 מיליון אנשים לא פחות, צפו בוידאו הראשון[ "יום מזכוכית"](http://www.youtube.com/watch?v=6Cf7IL_eZ38) שהפיקה והפיצה באמצעות הרשת (יוטיוב) בלבד, יצרנית הזכוכית – [קורנינג](http://www.corning.com/index.aspx). הזכוכית של קורנינג, הנקראת זכוכית גורילה, היא הזכוכית שמצפה את מרבית הטאבלטים וסמארטפונים שלנו ויש שמכנים אותה הגיבורה הנסתרת של המהפכה הניידת. כעת מבקשת יצרנית הזכוכית לשכפל את ההצלחה עם סרטון חדש בעל השם המאוד מתבקש: יום מזכוכית 2. הסרט הזה כמו קודמו ישוחרר לרשת בלבד, ובהפקתו הושקעו לא פחות מ-1.5 מיליון דולר, השקעה נכבדת, אך לדברי אנשי קורנינג היא אינה גבוהה מהשקעה בפרסומת לסופרבול. באמצעות הסרט מנסה קורנינג לתת במה לזכוכית החכמה שלה, ולאפשרויות השונות שגלומות בשילוב הזכוכית עם טכנולוגיות מתקדמות אחרות. הפעם, נוגעת קורנינג גם בעולם הבריאות ומדגימה כיצד זכוכית תשתלב בשיפור יכולות ההדמיה והניתוח של ממצעים באופן משותף על ידי רופאים. הזכוכית תשפר את יכולות ההדמיה התלת מימדיות ותאפשר לרופאים לפתוח צילומים בחדרים נפרדים ולדון בהם ממגון זוויות. מדובר בפיתוח מרתק, שלטעמי ניצניו קיימים כבר היום עם מגוון אפליקציות המאפשרות לרופאי דימות לצפות בצילומים על מכשירי הטאבלט והאייפון ולנתח מהם את הממצאים. הסרט, כרגיל מהמם ביופוי וטמונים בו מגוון רחב של חידושים מרעננים. נקווה שימים כאלה יגיעו. צפיה מהנה: בסרטון שכאן למטה יש גם הסברים של קריין המלווה את הסרט. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אייפד, אייפון, אינטרנט, אפליקציה, בריאות, זכוכית, סלולרי, קורנינג --- ### [טוויטר מנבא: עוד 8 ימים תחלו בשפעת](https://e-pochonder.com/טוויטר-מנבא-עוד-8-ימים-תחלו-בשפעת/2013/02/10/רפואה-2-0/) **Published:** פברואר 10, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בתי החולים בישראל קורסים תחת העומס, מחלקות פנימיות נמצאות באחוזי תפוסה שקשה לתפוס, והכל בשל תחלואה דמוית שפעת. השנה התחלואה אף גבתה קורבנות לא טיפוסיים – שוב אנשים צעירים יותר. ובכן, אחד האתגרים בשפעת הוא לא רק לדעת אילו זנים יתקפו בכל שנה, אלא להבין את דפוסי ההדבקה ולנסות ולנבא כיצד תתפתח ההדבקות ברמה הגאוגרפית. אדם סיידק ו[פרופ' הנרי קאוץ ](http://www.cs.rochester.edu/u/kautz/)מאונ' רוצ'יסטר שבארה"ב החוקרים את ההתנהגות האנושית באמצעות מודלים ממוחשבים המסתמכים על רשתות חברתיות, הצליחו לבנות מודל של הדבקה בשפעת עם כיוונים גאוגרפיים באמצעות טוויטר ובאמצעותו לנבא מתי אדם יחלה בשפעת. המודל הנוכחי מדגיש שוב את החשיבות של הרשתות החברתיות במדע האפידמיולוגיה והיכולת לקבל מידע נרחב באופן יחסית זמין, במקום עלויות מחקר ותשאול נרחבות. **אינטליגנציה מלאכותית, רשתות חברתיות ושפעת** השניים שעוסקים במדעי המחשב, פיתחו מודל שמאפשר לצפות ולנבא את התפרצות השפעת ואת כיווניה הגאוגרפיים וכן את סיכוייו של הפרט לחלות במחלה על בסיס מספר האינטראקציות שלו עם אנשים שטענו כי יש להם סימפטומים. הם עקבו אחר 630,000 משתמשים ו-4.4 מיליון ציוצים מניו יורק והצליחו לנבא מתי בן אדם ספציפי יהיה חולה בשפעת עד 8 ימים לפני שחלה בדיוק של 90%. המודל שלהם עשה שימוש בניתוח שפה טבעית וכן [למידה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E/), וכך המודל מצליח להפריד בין כתיבה המבטאת תחושת חולי כמו: "התכנית הזו עושה אותי חולה!" לבין כתיבה עם סימפטומים ספציפיים לשפעת : "מרגיש חולשה וכאב בכל הגוף, אני חולה". לדברי סיידק מכיוון שמרבית הציוצים בטוויטר נושאים תיוג המראה על מיקום ממנו נשלח הציוץ זה מאפשר למערכת לבצע חישוב האם אדם נמצא ליד אנשים חולים או לא, ובכך לנבא את סיכויי ההידבקות שלו. https://www.youtube.com/watch?v=3S2rq2SKTSw בנוסף לניסוי האלגוריתם מאפשר להבין טוב יותר כיצד האינטראקציות היומיומיות קשורות להתפרצות של מגיפות ופאנדמיות, כמו כן נין לחשוב על אפליקציה שתגיד לנו – מתי אנו עלולים להיות חולים…. התוכנה ומודל הניבוי שבנה, כך על פי סיידק, מדויקת יותר ומהירה יותר מהאפליקציה המשותפת של גוגל וה-CDC שנועדה גם היא לבדוק את התפשטות השפעת על פי חיפושי גוגל באזור מסוים [עליה כתבתי בעבר](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%98%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A8/). בנוסף ליכולת לבדוק את עניין השפעת, ניתן לבדוק נושאים בריאותיים נוספים באמצעות האלגוריתם, וניתן להתנסות באתר [http://fount.in/](https://twitter.com/fountin) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** CDC, אדם סיידק, אונליין, אורי גורן, בריאות, גוגל, חוכמת ההמון, חולים, טוויטר, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, רפואה 2.0, שפעת חזירים --- ### [סימפוניה גנטית](https://e-pochonder.com/סימפוניה-גנטית/2012/10/25/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 25, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** לצערי אינני עומד בקצב המידע והכתיבה שהייתי רוצה, אבל אנסה להדביק את הקצב. הפעם רוצה לספר לכם על אחת ההרצאות המרתקות שהיו בכנס Digital Pharma שניתנה על ידי בחור מבריק ונחמד להפליא בשם ג'יימס מיוזיק (James Musick) מנהל המדיה החברתית ותקשורת ווב בחברת התרופות האמריקאית ג'ננטק. בהרצאה סיפר מיוזיק על פרויקט מרתק של החברה, העוסקת בפיתוח תרופות ביולוגיות לסרטן ובחקר הגנום האנושי לצורך מציאת תרופות, ובו היא הלחינה את הגנום של משתתפי כנס טד השנה…כן, הלחינה, את הגנום. השאלה הראשונה ששואלים עצמם אנשים, ושאלו גם את ג'יימס, מה לעזאזל יוצא לחברה מזה? ובכן, אומר מיוזיק, אם רוצים להיתפס חדשנים, יש לעשות פעולות חדשניות. והמטרה של הפעילות הזו היתה לחשוף טפח מהידע והיכולות של החברה בתחום חקר הגנום ולא בצורה משעממת אלא בצורה מחברת, שיוצרת שיחה. וההנהלה שלו, היא הסכימה, גם כי זה לא היה פרויקט כזה יקר, וגם כי זה פשוט – וואו. **אז איך גורמים לגנים לנגן..** תחילה רצו בג'ננטק ליצור עניין בסיסי, ואת זה עשו באמצעות הרבה מאוד סיכות ועליהן תכונות גנטיות מעניינות שאנשים יכלו לבחור עבור עצמם – גבוה, בוהן עקומה, סנטר גדול ועוד… הסיכות היו גורם עניין שגרם לכל האישים המפורסמים לחפש, לפעמים בזחילה את התכונה המאפיינת שלהם. בנוסף, התנדבו באי טד (1200 מתור 1500 נוכחים) לתת דגימת רוק לפרויקט הגנום של אונ' הרוורד שניתחו ומיפו את הגנום, ועל בסיס וריאציות ייחודיות של כל גנום, ובאמצעות אלגוריתם ייחודי הולחנו יצירות מוזיקליות ספציפיות. את היצירות יכלו הנוכחים לשמוע יום לאחר מתן הבדיקה…. [![טד ג'ננטק](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/10/ted_photo-005.jpg "TED_Photo.005 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/10/ted_photo-005.jpg)מתוך האתר של גננטק על הפרויקט בטד httpwwwgenecomTEDההתלהבות היתה גדולה, והעניין הפך נושא שיחה, והסיקה לסוג של סמל.. מיוזיק מספר שגם ה-PR החל תופס, זה לא קרה מיד, אבל אחרי שבועיים זה התפוצץ עם הרבה מאוד כיסוי. גם המשתתפים כל אחד בתורו החלו משתפים ברשתות החברתיות את הפרויקט ואת דעתם. מיוזיק סיפר לי בשיחה איך ניהל שיחה עם פיטר גבריאל שהסביר לו למה היה בונה את ההלחנה באופן שונה…וזה כמובן הפיל אותו. היעד הושג, חדשנות, שיחה עם גנום וחשיפה חיובית לחברה ולצד המחקרי שלה. **אבל מה לומדים מהפרויקט, מעורר ההשראה הזו:** 1\. ההחזר על השקעה אינו נמדד רק במכירות. הרווח של חברת ג'ננטק מפרויקט כזה ברמה תדמיתית, הוא גבוה, גם עם בלתי מדיד 2\. חדשנות יכולה לבוא מכל מיני מקומות ולרוב מחיבורים בלתי צפויים, כמו מוזיקה וגנים. 3\. שפעילות אוף ליין מרגשת, נוגעת ומעניינת יוצרת שיחה ברשתות חברתיות, וברשת ולכן לא חייבים פעילות שהיא "רק רשת"… 4\. שהשם ג'יימס מיוזיק לא הוא שהוביל את הפעולה המוזיקלית. אז הנה הסימפוניה הגנטית של טד המורכבת מהגנומים המוזיקליים של הבאים: ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** jams musick, TED, אונליין, בריאות, ג'ננטק, גנים, חדשנות, מדיה חברתית, מוזיקה, סימפוניה, רפואה 2.0 --- ### ["שיט" שאומרים במערכת הבריאות](https://e-pochonder.com/שיט-שאומרים-במערכת-הבריאות/2012/02/19/שונות/) **Published:** פברואר 19, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** בתקופה האחרונה פרחה בקרב עמודי הפייסבוק שלנו האופנה, שלא צעירה אומנם אבל יחסית חדשנית – שיט שאומרים…. הסרט שכיכב דיבר על[ שיט שאומרים תל אביבים,](http://www.youtube.com/watch?v=mJirT5I_yd4) והישראליות שלו גרמה לכולנו לחייך. הלכתי לחפש מה קורה בעולם הבריאות, אז בעברית עדיין אין אחד כזה… אבל באנגלית יש, ודווקא כמה די נחמדים… ואם בטרנדים עסקינן, יש גם התייחסות למקצוע הרפואה על פי השקפים המוכרים שהפכו לחומר הכי לוהט ברשת לאחרונה: what they think i do אז הנה אוסף סרטונים על שיט שאומרים במערכת הבריאות ובסוף תמונה, צפיה נעימה. **שיט שרופאים לא אמורים להגיד: "מישהו יכול לחפש בגוגל 'הוצאת אפנדיציט'"** **שיט שאומרים סטודנטים לרפואה: "אני לא מתעניין בכסף, אני רוצה לעזור לאנשים"** **שיט שאומרים חולי סרטן:"האם ג'לי הוא מזון או משקה?"** **שיט שאומרים חולי קומה** [![מה רופאים עושים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/02/doctors.jpeg "מה רופאים עושים - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/02/doctors.jpeg)מה רופאים עושים ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** חולי קומה, יוטיוב, כירופרקטים, סרטים, סרטן, פייסבוק, רופאים, שיט --- ### [פיתוח תרופות באמצעות חוכמת ההמונים](https://e-pochonder.com/פיתוח-תרופות-באמצעות-חוכמת-ההמונים/2012/02/12/רפואה-2-0/) **Published:** פברואר 12, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** עד לפני שבוע הייתי מוכן להתנבא בזהירות כי ניתן יהיה ליישם בצורה כלשהי את חכמת ההמונים על מנת לפתח תרופות. גם כאן בבלוג הבאתי מספר מקרים מעניינים שהדגימו את כוחה של חוכמת ההמונים בהקשר של פיתוחים מדעיים, ואף שיפור הטיפול בחולים. עם זאת בימים האחרונים יצאה בקול תרועה לאוויר העולם חברת ביופארמה חדשה המתכוונת ליישם כמודל את נושא החדנות הפתוחה וחכמת ההמונים כבסיס האסטרטגי שלה לפיתוח תרופות. ברוח זו החברה נקראת – [Transparency Life Sciences](http://transparencyls.com/). מדובר ללא ספק במהפיכה בדרך שבה נעשה פיתוח תרופות. החברה החדשה שמה לעצמה שלושה עמודי טווח אסטרטגיים בקשר עם פיתוח התרופות שיהוו את ה-פייפ ליין: 1\. ייעשה שימוש בחכמה ההמונים בתכנון ואפיון המחקרים הקליניים הנדרשים לפיתוח התרופה, וזאת בעזרת, רופאים, מדענים וחולים וזאת על מנת לייצר מחקרים שתוצאותיהם משקפים בצורה הטובה את הטיפול הדרוש למחלה. 2\. החברה מתכוונת להשתמש ביכולות הטכנולוגיות, ויכולות התקשורת המודרניות על מנת לייעל את מחקריה הקליניים ולהקל הן על החולים והחוקרים והן על המימון של הניסויים הקליניים. 3\. וכפי שהשם שלה מחייב, היא מבקשת להוכיח כי שקיפות של תהליכי הפיתוח של התרופה יכולים לשפר את התהליך ולא לפגום בו. החברה מתעתדת בשלב זה לרכוש מולקולות שהפיתוח שלהן נזנח מסיבות של אי התאמה לאסטרטגיה של החברה שפיתחה אך שכבר הוכיחו את הבטיחות שלהן ויעילות ראשונית, או תרופות לאינדיקציות שהיו לא מתאימות. בחברה מבקשים להוכיח את ההיתכנות של המודל שהם מציעים לפיתוח תרופות על ידי פיתוח אינדיקציה לתרופות ותיקות שכבר אינן תחת פטנט. החומרים הפעילים הראשונים שייכנסו למחקר כבר נמצאים במערכת של האתר ופתוחים למתן תובנות של ההמון. [![TLS Logo](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/02/logo_1.gif "TLS Logo - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/02/logo_1.gif)לוגו החברה **"פיתוח התרופות הגיע לנקודת שבר"** מקים החברה ד"ר תומס סבלינקי, שמנהל כיום את תחום פיתוח התרופות בחברת Celtic Therapueutics, מסביר בראיון לפארמהבטיימס: "מהפכת המידע והתקשורת שינתה כמעט את כל מה שסובב אותנו, ובכל זאת התכנון והפיתוח של מחקרים קליניים לצורכי פיתוח תרופות כמעט ולא השתנו ב-40 השנים האחרונות. החברה שלנו מתכוונת להשתמש בצבר הפיתוחים שלה על מנת להראות ששימוש בחדשנות פתוחה (Open-Innovation) יכול להביא תוצאות ברמה גבוהה שיכולים להוות בסיס לאישור רגולטורי ולהיות יותר מוכוונים לעולמו של החולה. ואנו מאמינים שיגשה זו תהיה גם מהירה ויעילה יותר מהגישה המסורתית לפיתוח תרופות. פיתוח התרופות הגיע לנקודת שבר כאשר מחקרים קליניים מתוכננים יותר על מנת להשיג מטרות מסחריות מאשר צרכים של החולים, שאנו מאמינים שזהו מפתח לעלויות הבלתי סבירות של מחירים הפיתוח כיום". **האם זה יצליח?** פיתוח תרופות חדשות הנו נשמת אפה של תעשיית התרופות, והמצב המשברי בו נמצאת התעשייה מביא רבים לשאול לאן תלך התעשייה כעת? ישנם מגוון של מודלים עסקיים ופעולות שנעשו על מנת להתמודד עם הבעיה של עלויות פיתוח גדלות ואחוזי הצלחה קטנים והולכים… המודל של חברה זו נוגד את מרבית העקרונות והתפיסות המקובלות בעולם התרופות, ולטעמי בזה טמון הכוח שלו, אם יצלח זה ללא ספק יהיה אחד הזעזועים הגדולים בעולם פיתוח התרופות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** life sciences, transparency, אינטרנט, בריאות, חברות תרופות, חוכמת ההמון, חולים, מחקר, מידע רפואי, עתיד, פרטיות, רופאים --- ### [והזוכה היא - Superhero Me](https://e-pochonder.com/והזוכה-היא-superhero-me/2012/01/30/רפואה-2-0/) **Published:** ינואר 30, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** מדי פעם אני כותב כאן על התחרויות השונות בעולם הבריאות והפיתוח של אמצעים ממוחשבים. לרוב, אין לי את ההזדמנות לסקור מה התוצאות, בעצם מה יצא מהתחרות.. .הפעם דווקא כן. אסקור בפניכם את מי שעלה לגמר ואת המנצח תזכורת קלה: לפני מספר שבועות כתבתי על תחרויות לפיתוח [אפליקציות עבור בני נוער חולי סרטן](http://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%aa%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8/). מטרת התחרות שמרוכזת על ידי חברת eyeofpharma היא מציאת אפליקציה סלולרית שתסייע לבני נוער חולי סרטן להתמודד באופן טוב יותר עם הבעיות שמחלת הסרטן יוצרת, בעיקר בעיות חברתיות ופסיכולוגיות. ובכן, התברר כי ממש לקראת סיום ההרשמה נחתו על שולחן השופטים מרבית האפליקציות ומתוכן נבחרו 10 אפליקציות שעלו לגמר (הסקירה כאן למטה). והמנצחת בהצעבעת הקהל היא אפליקציית – Superhero me (מס' 8 בסקירה) 1\. **Positive Vibes** האפליקציה הראשונה היא של רשת הבריאות של פובליסיס – ומטרתה לייצר רשת חברתית בין בני הנוער חולי הסרטן על מנת שיעבירו האחד לשני "מחשבות חיוביות" – אלו יכולות להיות סרט מצחיק, מחשבה או בדיחה. מנגד הם יכולים גם לדבר בצאט, ולקבל חזרה מהקהילה עוד יותר מחשבות חיביות, ולייצר – לופ חיובי. הנה סרט ההגשה שלהם. 2\. **האפליקציה של פרנצ'סקה ספיו** פרנצ'סקה היא תלמידת תיכון בת 16 ולפני 4 חודשים היא סיימה את הטיפול הכימותרפי שלה. פרנצ'סקה מספרת שלא היו לה הרבה אנשים שיכלו להבין אותה ואיתם היא היתה יכולה לדבר על מה שעובר עליה או לייעץ לה. פרנצ'סקה כן מצאה חברה אחת שהיתה איתה במחלקה ואיתה היא יכלה לדבר ואותה יכלה לשתף במה שעובר עליה. פרנצ'סקה מציעה אפליקציה שתאפשר לבני הנוער חולי הסרטן אפליקציה בה יכולו לצ'וטט עם ילדים, לשאול שאלות בפורום, לכתוב בלוג, לנהל יומן טיפולים ויומן סמנים בכלל, וכן לשחק במשחקים און ליין עם חברים. האפליקציה לטעמה נותנת מענה למצוקות ולבדידות שחשים בני הנוער בעת התמודדות עם המחלה. 3\. **invisible friend** האפליקציה השלישית מבקשת לענות על הצורך הנפשי באמצעות חבר דמיוני, או חבר בלתי נראה. אפליקציה מאובטחת המאפשרת פרטיות מקסימלית, מאפשרת לבני הנוער להעלות מצוקות נפשיות, או לשאול שאלות ולקבל תמיכה ביועצים מקצועיים או מכאלה ששרדו את הסרטן. 4\. **מעבר למחלה** ההצעה הבאה מביאה 4 כיוונים שיאפשרו לבני הנוער להתרכז במשהו שהוא מעבר למחלה. - רשת חברתית הדומה לPatients like me אך תוקדש לבני נוער חולי סרטן - פרויקט חונכות של מפורסמים שגם יגישמו משאלות - אוניברסיטה אונליין לילדים שתאפשר להם ללמוד ולהתקדם - רשת ייעוץ מקצועי המבוססת על האפשרות לקבל תשובות ממומחים למצגת המלאה לחצו כאן 5\. **האפליקציה של מיילס בלאקוול** מיילס בלאקוול אובחן כחולה לימפומה בגיל 15. מיילס מתאר את עומס המידע והידע שהופל עליו עת החל לקבל טיפולים, כמו למשל רשימת תופעות הלוואי האפשריות, שלא מכולם יסבול אבל התבקש לדווח לרופא אם וכאשר. בהמשך ראה כמה קשה תוך כדי כל העומס לזכור מה להגיד לרופא, מה לשאול. ומכאן הרעיון שלו – אפליקציה מסדרת – המאפשרת לחולה לסמן לעצמו את תופעות הלוואי בזמן אמת, לשים לעצמו את תוכנית הטיפול, לזכור מתי הפגישות עם הרופא, מעקב אחר התרופות, מתי יש צילומים. האפליקציה גם תהיה חכמה ותאשר לשלוח מסרים בעת הצורך לרופא – תופעות לוואי חמורות ועוד. בנוסף יהיה פן "חברתי" בו יוכל המשתמש לדבר על מגוון נושאים שיקוטלגו בטאבים ובנושאים כמו – החיים בכלל, תרופות, תחושות. אלה יחברו אותו עם חברם במצבים דומים. 6\. **AAAKTIE** האפליקציה הזו, שהיא רעיון של אדבוסויי אדיימי, עושה שימוש ביכולת של האייפון לקרוא ברקודים, על מנת לחבר חולים באמצעות סירקת הברקוד של התרופה וכאן למצוא אנשים עם בעיה דומה וליצור קשר ולקבל תמיכה. מעבר לכך האפליקציה תאפשר גם לנהל את המחלה, את משטר התרופות, התורים ועוד… בעצם מדובר במעיין רשת חברתית מבוססת תמונות ותרופות. הכל על מנת לתת מידע ולתמוך בחולה הצעיר. 7\. **האפליקציה של Kane & Finkel Healthcare Communications – Europe** האפליקציה הזו מבקשת להיות האגרגטור ונקודת הגישה של בני הנוער חולי הסרטן באמצעות שירות ענן והיכולת לבחור מגוון רחב של כלים אותם ניתן להפעיל מהאפליקציה. המורה היא לייצר מקום אחד בו ניתן לשוחח עם חברים, להיות בקשר עם הני משפחה, להיות בקשר עם האחיות וגם לשמור על עצמם מעודכנים בנעשה. האפליקציה מאפשרת בחירה של כלים שונים לפי הצורך ויצירת "לוח מכוונים" עבור הנער ישירות מהסלולרי שלו. 8\. **Superhero Me!** האפליקציה של Life Healthcare, מבקשת לייצר אווטר שהוא החולה כגיבור על, ועליו ניתן להלביש את הרשות והתחושות שלך מדי יום, וככל שמשתמשים יותר באפליקציה כך הוא גם צובר יותר כוחות. באמצעות גיבור העל ניתן ליצור קשר עם גיבורי על אחרים. גם כאן תאפשר האפליקציה גם ניהול המחלה באמצעות יומנים, מקורות מידע, פורום שאלות ותשובות, ניהול יומן אישי ואף משחקים שניתן לשחק. 9\. **האפליקציה של קולין לות'ר** קולין גם הוא ניצח את הסרטן שתקף אותו בזמן שהיה צעיר. קולין מסביר שחלק מהבדידות של בני הנוער נובעת מהפחד של הסובבים אותו מהסרטן ומחוסר הידיעה על מה מדובר וכיצד מתמודדים. האפליקציה של קולין מאפשרת לייצר רשת מידע בין כל אנשי הקשר שלו, בה הוא מעדכן על מצבו, וניתן לקרוא על מחלתו ועוד נתונים רבים שאמורים להפיג את החשש של הסובבים מיצירת קשר והחזרת אמפטיה לחולה. השליטה על רמת העדכון והפרטיות ניתנת בידי החולה והוא יכול לסווג את האנשים על פי רצונו. 10\. **האפליקציה של בת' ריי** האפליקציה האחרונה עושה שימוש בפייסבוק, או בכל מקום אחר שיכול לייצר אגרגטור של שירים. ומה הכוונה – שירים מהווים מקור תמיכה משמעותי עבור כל בני הנוער, בת' שעובדת עם בני נוער חולי סרטן מבקשת מהם כיום להביא שיר שחשוב להם ולהסביר מדוע. על בסיס זה היא מציעה לייצר דאטה בייס מבוסס על ההמונים שמאפשר יצירת רשימות שירים לפי נושא. למשל – אני מפחד לפני ניתוח – ואז כל השירים שסווגו לשם יהיו זמינים עם הסברים מהבוחרים למה זה עזר להם. אני דווקא בחרתי באפליקציית המוזיקה – מדובר בכלי חכם ומתפתח הנותן מבט קצת שונה ואחר ליכולת לתמוך בבני נוער, בלי הצורך לנהל יומן, לנהל רשת קשרים, אלא לתרום ניסיון אישי הקשור בשיר, ולקבל תמיכה באמצעות הידע של ההמון אליו הם מחוברים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, mHealth, אייפד, אייפון, אינטרנט, אפליקציה, ילדים, מדיה חברתית, סלולרי, סרטן --- ### [איזה טיפול לתת לחולה סרטן? ווטסון:זה אלמנטרי](https://e-pochonder.com/איזה-טיפול-לתת-לחולה-סרטן-ווטסוןזה-אלמ/2011/12/25/רפואה-2-0/) **Published:** דצמבר 25, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** זה מתחיל להיראות כמחשב שיהפוך את עולם הרפואה על ראשו. ווטסון, מחשב העל של איי בי אם נכנס גם לעולם הסרטן. ביישום חדש, שעל פי[ האל איי טיימס](http://www.latimes.com/business/la-fi-cancer-computer-20111217,0,1691323.story) יהיה הראשון שיפעל לאחר שיישום של משחק הג'פורדי, בו ניצח המחשב את כל המתחרים. על פי הדיווח יהווה ווטסון כלי עזר מרכזי עבור הרופאים של מרפאת סידר-סיני בלוס אנג'לס וינצל את כוחו כדי לחקור במהירות את כל המידע הרפואי ולהמליץ על טיפול בסרטן עבור החולה. #### 200 מיליון דפים ב-3 שניות ווטסון מלווה את הבלוג כבר זמן מה, עד כה עדכנתי על הסכם לפיתוח התוכנה שנראית כי תיכנס כאן לפעולה, וכן על יכולתו לסייע בזיהוי זיהומים אצל פגים. כעת זה נראה כי הכניסה תהיה קרובה. כוחו של ווטסון הוא ביכולתו לעבד נתונים במהירות שאין לה אח ורע – ניתוח טקסט מ-200 מיליון דפים ב-3 שניות בלבד, יוכל לעבור על כל המחקרים הקשורים לאבחנה במהירות שיא ולייצר ניתוח והמלצמה לטיפול שהרופא יוכל להיות בטוח שנגע בכל הספרות הרלוונטית. למרות כוח החישוב האימתני שלו ד"ר ווילאם אודה, מנהל המרפאה הסרטנית בסידר סיני מאמין כי ווטסון לא יחליף את הרופא אך יהווה עבורו "ספריית על" לצורך בדיקת האבחנה והטיפול. ד"ר לוין, מוולפוינט הסביר לעיתון: כמות המחקרים החדשים בסרטן היא עצומה והפיתוח החדש יאפשר לרופאים לשמור על עדכניות מלאה ובכך לשפר את הטיפול הרפואי. כמו כן, נראה כי הכניסה של התיקים הרפואיים האלקטרוניים לבתי החולים בארה"ב יהוו תשתית ראויה לפעילות של ווטסון וליכולתו לקבל את כל המידע אודות החולה. #### אלמנטרי, ווטסון יקירי מעניין האם גם בישראל יחלו לבדוק את האפשרות להשתמש במחשבי על על מנת לשפר את הטיפול הרפואי. לאור העובדה שקופות החולים בישראל ממוחשבות לגמרי מבחינת תיקים רפואיים הרי שיש הרבה הגיון לנסות לחבר מחשבי על לשיפור הטיפול הרפואי… ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** איי בי אם, ווטסון, וולפוינט, חולים, מחקר, מחשב על, מידע רפואי, סידר סיני, סרטן, רפואה 2.0 --- ### [טכנולוגיה בשירות הטיפול הנפשי](https://e-pochonder.com/693/2011/12/18/בריאות-2-0/) **Published:** דצמבר 18, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה מבית החולים שיבא בתל השומר מטפל בחולים באמצעות הסקייפ ואף מנהל את מרפאת עידן שמטפלת גם היא בחולים באמצעות טלה רפואה. איך שראיתי את ההודעה לעיתונות על פתיחת המרפאה בשיבא, רציתי לפנות אליו, ואף פניתי, אך כידוע מערכת הבריאות סערה וגעשה, כעת שקצת נרגעו הרוחות כתב ד"ר לויסנקי פוסט מרתק על טיפול נפשי, פסיכיאטריה וטכנולוגיה. ד"ר לוינסקי מפעיל בלוג משל עצמו, ופעיל ברשתות החברתיות לא מעט, וזה לי כבוד ועונג לארח את הפוסט שלו. (כל הפרטים על הבלוג בתחתית הפוסט) בבקשה… **טכנולוגיה בשירות הטיפול הנפשי** [![ירדן לוינסקי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/12/n1654941142_230826_4102152-150x150.jpg "ד"ר ירדן לוינסקי - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/12/n1654941142_230826_4102152.jpg)דר ירדן לוינסקי מומחה בפסיכיאטריה ככל שטכנולוגיות התקשורת הופכות לחלק אינטגרלי בחיים של כולנו, כך גם יותר נוח לשלב טכנולוגיות במהלך טיפול באנשים. במשך שנים רבות התפיסה שלנו של שילוב טכנולוגיה בטיפול היתה קשורה לאמצעי הדמיה כמו מכשירי CT או MRI חדשים, או לשימוש באמצעים חדשים לניתוחים או לטיפול בפצעים. אבל תחום בריאות הנפש נותר מאחור בעולם שבו הטיפול נשאר בחדר אחד, בין מטפל לבין מטופל. בזמן האחרון יש יותר כתבות בתקשורת על נושא הטיפול הנפשי ברשת. בניגוד למה שחושבים דווקא הפסיכיאטריה והעזרה הנפשית היו מהראשונות להשתמש בטכנולוגיה על מנת לעזור למטופלים, אבל הבעיה היא שהם נתקעו אי שם בשנות החמישים. הראשונים לתת טיפול ויעוץ באמצעות הטלפון היו הפסיכיאטרים אשר ייעצו ואף טיפלו באנשים רחוקים כאשר לא היתה ברירה מעבר לשיחת טלפון. עם הפריחה של האינטרנט, אפשרויות הטיפול באנשים התרחבו. פורומים, יעוץ בדואר אלקטרוני, צ'אטים ועוד מאפשרים לאנשים לקבל יעוץ כזה ואחר על ידי אנשי מקצוע ועל ידי חברים או מתמודדים אחרים. הטרנד האחרון (כשאני אומר אחרון אני מדבר על כמה שנים), הוא [טיפול נפשי ברשת](http://www.thingsonmymind.com/?cat=68) על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים לצורך יעוץ תרופתי או טיפול פסיכולוגי באמצעות תוכנות וידאו קונפרנס כמו סקייפ. אני מטפל באמצעות סקייפ באנשים מכל העולם מזה כמה שנים – בין אם מדובר באנשים שמתגוררים באופן קבוע בחו"ל וזקוקים ליעוץ בנוגע לתרופות שהם לוקחים, או כדי לעזור למישהו שעובר משבר בגלל שהוא נמצא בארץ אחרת. באותה מידה אפשר לטפל גם באנשים בארץ שמתגוררים רחוק מהמטפלים שלהם או באנשים שלא יכולים לצאת מהבית ולהגיע לטיפול נפשי ממגוון סיבות. **למה לא להתרגש מטיפול נפשי ברשת?** אולי לרגע אפשר להתרגש מטיפול באמצעות סקייפ ולכתוב על זה כל מני כתבות בעיתונות. אבל טיפול בסקייפ, כפי שהוא מתבצע כיום, הוא בעצם אותו טיפול שמתבצע בחדר, אבל רק לאנשים שלא יכולים להגיע בחדר. ואם זה כך, אז על מה בדיוק ההתרגשות? הרי [טיפול נפשי באינטרנט](http://www.thingsonmymind.com/?p=552) באמצעות סקייפ מאבד חלק מהיתרונות היחסיים של טיפול באינטרנט. הטיפול בסקייפ צריך להיות סינכרוני (כלומר המטפל והמטופל נמצאים ביחד באותה נקודת זמן בטיפול). הוא דורש את אותו כח אדם, את אותן יחידות זמן טיפול ואפילו דורש השקעה במחשוב. מצד שני הטיפול בסקייפ חוסך לנו זמן של נסיעות, יכול להביא לגמישות במשאבים (לדוגמא לא צריך כל כך הרבה חדרי טיפול ומזכירות), הוא יכול להביא אנשים שמעולם לא טופלו לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי והוא גם בסופו של דבר חוסך כסף למטופלים ולמטפלים כאחד. אז בסופו של יום, למרות שטיפול בסקייפ הוא כלי נהדר להביא את הטיפול למטופלים – הוא בסך הכל כלי נוסף. זמין, מאתגר ומאפשר, אבל בסופו של דבר כלי שצריך להיות בסל הכלים של כל מטפל, או במסגרת הטיפולים של כל מרפאה גדולה. **למה כן להתרגש מטכנולוגיה ברשת** כי עוד לא התחלנו בכלל לנצל את הטכנולוגי לצורכי טיפול נפשי ברשת. בגלל שרק כאשר יש זמינות טכנולוגית גבוהה אפשר באמת לנצל את הרשת לצרכי טיפול נפשי. לא מספיק שלאנשים יהיה אינטרנט בכדי שהם ידעו להשתמש בו. לא מספיק שלאנשים יהיה טלפון סלולרי דור שלישי כדי שהם יוכלו לעשות בו את כל מה שאפשר מעבר לדבר ולקבל סמסים. עכשיו, כשהשימוש באפליקציות לאייפון ואנדרואיד הופך נפוץ אפשר לפתח אפליקציות רפואיות לשימוש רחב בלי שאנשים יירתעו מהן. עכשיו, כשאנשים רגילים לדבר עם אנשים אחרים ברשת אפשר להתחיל להשתמש באינטרנט לצורך טיפול נפשי, כי שלב ההתרגשות הטכנולוגית עבר וגם הפסיכולוגים כבר לא מפחדים מאינטרנט. עכשיו, אפשר להתחיל לפתח מודלים חדשים של טיפול. מי אמר שפגישה עם פסיכולוג צריכה להיות פעם בשבוע? אולי במקום זה נשלם לפסיכולוג "דמי טיפול קבועים" ונוכל לדבר איתו 3 פעמים בשבוע למשך עשר דקות וזה ישיג את אותו אפקט? (יכול להיות שלא, אבל זה דבר שלא היה אפשרי עד עכשיו אפילו לצרכי בדיקה). אולי נוכל לשים אפליקציה בסלולרי שמנטרת את מצב הרוח האמיתי של המטופל ומדווחת לפסיכיאטר אם יש נפילה מתמשכת לדיכאון ולמטופל אין כח להתקשר לפסיכולוג שלו? כל הדברים האלו אפשריים תאורטית, אבל לא נפוצים. השילוב בין טכנולוגיה לטיפול נפשי זו הזדמנות שבה אנחנו רק התחלנו לגרד את פני השטח. העתיד עוד לפנינו. **על הכותב** ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מומחה. כותב בבלוג [דברים שעוברים לי בראש](http://www.thingsonmymind.com), מנהל את [מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים](http://www.resolution.co.il) ואת מרפאת עידן לטיפול נפשי מקוון בבית חולים שיבא. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, אפליקציה, ד"ר ירדן לוינסקי, חולים, טיפול נפשי, טלרפואה, מחשב, סלולרי, פסיכיאטריה --- ### [תחרות פיתוח: אפליקציה שתסייע לבני נוער חולי סרטן](https://e-pochonder.com/תחרות-פיתוח-אפליקציה-שתסייע-לבני-נוער/2011/12/06/רפואה-2-0/) **Published:** דצמבר 6, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** חברת eyeofpharma שעורכת כנסים בתחום הרפואה, יחד עם מגוון רחב של שותפים ועמותות הכריזו על תחרות למציאת רעיונות מנצחים לבניית פתרונות סלולריים שיסייעו לבני נוער המתמודדים עם סרטן. בני הנוער הם נושא פחות מדובר בעולם הסרטן (לפחות אני לא ממש שמעתי על זה בארץ) מכיוון שהם כבר לא ילדים, אבל גם לא מבוגרים עצמאיים, וכמובן אי אפשר להפחית בעוצמת הבעייתיות שבגיל כה רגיש נפגשים ומתמודדים גם עם סרטן. בנוסף, מאז 1975 לא השתפרו סיכוי הריפוי של בני נוער חולי סרטן. [![סרטן בני נוער](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/12/teencancer.jpg "סרטן אצל בני נוער - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/12/teencancer.jpg)15 צרכים ללא מענה בבממוצע #### 15 צרכים ללא מענה בבממוצע התחרות פתוחה לכל אחד שרוצה, והמטרה היא לסייע במציאת פתרונות באמצעות הסלולר לסייע בצרכים הייחודיים, בעיקר ברמה החברתית והפסיכולוגית של בני הנוער הלוקים בסרטן. את ההצעות יש להגיש עד ה-3 הינואר 2012, הפרס הוא האפשרות להעניק תרומה של 5,000 דולר לעמותה הקשורה לסרטן וכמובן פיתוח של רעיון האפליקציה. לטעמי זו פעילות מבורכת ביותר, ותחרויות פיתוח שכאלה ראוי שהפכו ליותר פופולריות גם בישראל הקטנה. מעבר לעובדה שזה אתגר מעניין למפתחים ורעיונאים צעירים, זה מאפשר לאגם משאבים מההמון לצורך שיפור איכות הטיפול וההתמודדות עם המחלות. הסרט הבא מספר קצת על ההתמודדות של בן הנוער חולה הסרטן ועל המטרות של התחרות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** mHealth, אייפד, אייפון, אפליקציה, מדיה חברתית, מידע רפואי, סלולר, סרטן, תחרות --- ### [בית חולים למדיה חברתית](https://e-pochonder.com/בית-חולים-למדיה-חברתית/2012/04/07/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 7, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** כבר סיפרתי כאן על ניתוחים שנעשו [בשידור חי בטוויטר](http://e-pochonder.com/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8-%D7%97%D7%99-%D7%91%D7%98%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A8/), אבל פעילות מדיה חברתית לבתי חולים היא עניין יותר עשיר ומעניין מכך. אחד המובילים בתחום הוא בית החולים המפורסם מאיו קליניק – שאף פתח בית ספר לנושא, ומייצר המון ידע. בעוד בארצות הברית הולכים אחריו בתי חולים רבים, ומנסים לייצר ערך, בישראל התמונה קצת שונה … **מה לבית חולים ולמדיה חברתית?** לפני הכל, מה יש לבית חולים ולפייסבוק – מוסד מכובד שעסוק בהצלת חיים, למה לו בכלל לקיים פלטפורמה כזו. ובטח בישראל, שהכל נקבע לפי הסכמים מול קופות החולים, ואין הרבה בחירה לחולה. ובכן, יש הרבה מה לעשות, בעיקר על מנת לחזק את האמון ואת הקשר בין הקהילה של בית החולים לבין בית החולים, את האמון שלו, ואף לחזק את תדמיתו בפני רופאים ואנשי צוות על מנת למשוך אליו כוח אדם איכותי. אז הנה מספר מטרות מרכזיות: 1\. **קשר עם הקהילה** – לכל בית חולים יש קהילה ראשונית אליה הוא פונה, בדר"כ על בסיס גיאגרפי, ואיתה יש לו קשר מתמיד ומערכת יחסים – אם בגלל שמרבית המטופלים שלו באים מאותה קהילה, אם כי העובדים רובם משם, עם הקהילה הזו הוא שומר על קשר, ויש לו אינטרס במערכת יחסים חיובית ובונה. 2.**חינוך לבריאות** – מרבית אם לא כל בתי החולים מעוניינים גם בהנחלת ידע וקידום בריאות, ועל כן משקיעים בלא מעט פעילויות חינוכיות – הרצאות, קורסים, חומרים פרסומיים ויחסי ציבור בו הם מפיצים את הידע של הרופאים הפועלים בין כתליהם ומחנכים לבריאות ובונים מקצועיות בקרב קהל היעד. הרשתות החברתיות יכולות להוות זרוע נוספת באותה פעילות. 3\. **שירות לקוחות** – בתי חולים יכולים לנסות להעביר חלק משירות הלקוחות והמודיעין אל הרשת החברתית – שעות מרפאות, זימון תורים, שאלות לגבי זמני ביקורית ואף שאלות והדרכה לקראת פרוצדורות רפואיות הנעשות בבית החולים, כמו גם מענה לשאלות ועוד. 4\. **יחסי ציבור** – כמובן שזה חלק מהעניין, פיתוח המוניטין החיובי של בית החולים. הפצת מידע וידע מחקרי ופעילויות שונות של בית החולים. כמו גם אפשרות לראיון של מומחים המגיבים לענייני היום בבריאות. 5\. **תקשורת בעת משבר** – היכולת לתקשר ולעביר מסרים מידיים יכולה לשמש גם בעת משבר הפוקד את בית החולים, בין אם זה עניין חירום כמו אירוע רב נפגעים או משבר הנובע מבעיה בבית החולים. ערוץ תקשורת בלתי מסונן יכול להוות כלי משמעותי. כמו כן פיתוח קהילה אוהדת כמוהו כמערכת חיסון למוניטין של בית החולים. 6\. **כוח אדם** – פיתוח היוקרה המקצועית וחשיפת הווי העבודה בבית החולים יכולה למשוך גם כשרונות לבית החולים, שיפור בעיני מתמחים (כן גם בעיניהם) ומשיכה של מומחים ממקומות אחרים. **מאיו קליניק – דוגמה להובלה במדיה החברתית בבתי חולים** הדוגמא של מאיו קליניק לשימוש במדיה החברתית ככלי לקידום הפעילות ולשיפור פעילויות התקשורת עם החולים, המאושפזים ובכלל היא מהטובות בשוק. מרוב שזה עבד להם, הם אף החליטו לפתוח בית ספר ומרכז מידע בנושא מדיה חברתית לבתי חולים ומעבירים קורסים אצלהם בבית החולים. בסקר שערכו ראו כי מעבר להמלצות של מטופלים שהיו המקום הראשון בהבאת מטופלים, סיפוורים במדיה המסורתיים היו הכלי השני בחשיבותו דרכו אנשים בחרו במאיו קליניק. על כן בתחילה מאיו קליניק פעלו בעיקר באמצעות מצלמה (גם בגלל שמדובר בפעילות שהחלה לפני 11 שנים). הם זיהו את הזדמנות בצורך של המדיה המסורתית בפרשנים רפואיים מקצועניים על מחקרים ואירועי בריאות, אז הם קנו מצלמה פשוטה והחלו לצלם פרשנויות למקבץ שבועי בן 90 שניות ולהפיץ לתחנות, בהמשך הפיקו גם מגזין כזה לתחנות רדיו. באורך לא מפליא המדיה המסורתיים, בעיקר תחנות קטנות ללא משאבים, השתמשו בהנאה במקור המדיע המקצועי, ומקור הצילומים הבלתי נלאה. [![אימוץ מדיה חברתית על ידי בתי חולים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/10/hospital_twitter_youtube_2011_06_08-300x184.png "hospital_twitter_youtube_2011_06_08 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/10/hospital_twitter_youtube_2011_06_08.png)אימוץ מדיה חברתית על ידי בתי חוליםכאשר רצו להיכנס לעולם האינטרנט והמדיה החדשה החליטו להשתמש בכלים בתוכן הקיים ולהעלות אותו ברשת – בתחחילה כפודקאסט באייטיונס (שנה לאחר הקמתו) ובשל העניין קודמו לעמוד הבית של השירות והגיעו בתוך חודש מ-900 ל-74,000 הורדות. הצלחה הביאה תיאבון והם העריכו את השיחות. ומתחם הבלוגים של מאיו קליניק שהחל מקבל נפח משמעותי. כל הבלוגים הוקמו על פלטפורמה חינמית של וורדפרס, בהרצאה שניתה על הנושא, הסביר לי אייס, מנהל הסינדיקציה והמדיה החברתית כל העפילות עלתה סכום עגול – 0. זאת מכיוון שזו פעילות שנעשתה על בסיס כוח אדם קיים ופעילות יחסי ציבור שממילא הם רצו לעשות. משם התפתחו [לערוץ יוטיוב](http://www.youtube.com/user/mayoclinic) שם יש סרטונים, [עמוד פייסבוק](https://www.facebook.com/MayoClinic?ref=ts) בו הם חולקים מידע, וחולים יכולים ואכן מודים על הטיפול שקיבלו שם. לבסוף גם פתחו [חשבון טוויטר](http://twitter.com/MayoClinic) שלדברי המנהל הפך למוצלח יותר כאשר החלו להגיב בו ולא רק להפיץ בו מידע. כהחלטה עקרונית הם אינם מבקשים מרופאים לכתוב עבורם, בשל ההבנה שאין להם זמן, ולכו הבלוגים שלהם אינם מבוססי כתבי רופאים, אלא בעיקר חומר ויזואלי ומוקלט מרופאים, או חומר שנכתב עליהם. כל הבלוגים על בסיס וורדפרס ללא עלות פיתוח, רק עלות דומיין ואירוח. הבלוגים מהווים גם חדר חדשות והשילוב של הטקסטים עם החומרים האודיוויזואלים מהווים את מקורות המידע לעיתונאים, אבל גם לחולים ולמטופלים. יש להם גם בלוג עובדים ומטופלים המהווה מאיין הצצה אל מאחורי הקלעים של הנעשה בבית החולים. כעת גם קבצי האודיו והוידאו מופצים באמצעות הבלוגים. במאיו קליניק יודעים להסביר על השילוב בין הכלים – תודה מחולה על עמוד הפייסבוק הפך לסרטון עדות אישית שלה, עד שגם כיכבה במודעת פרסום. סרטון שצולם במקרה בחדר האוכל שלהם הפך ללהיט יוטיוב. פעולות של איסוף נכון, שימוש במה שמצטבר מאפשר להם לפתח תכנים כמעט ללא עלויות כספיות, רק השקעה בחשיבה וכמובן זמן. מבחינת התוצאות שראו במאיו קליניק – הם הגיעו ל-500 אלף גולשים שהמהווים חולים פוטנציאלים באתר, 50,000 אלף עובדים שהפכו לשגרירים של המותג, שיתוף פעולה טוב יותר במקום עבודה, שיפור ביכולת לייצר קבוצות תמיכה לחולים, ושיפור ביהול מחלות כרוניות של מטופלים. במאיו קליניק יודעים להסביר על השילוב בין הכלים – תודה מחולה על עמוד הפייסבוק הפך לסרטון עדות אישית שלה, עד שגם כיכבה במודעת פרסום. סרטון שצולם במקרה בחדר האוכל שלהם הפך ללהיט יוטיוב. פעולות של איסוף נכון, שימוש במה שמצטבר מאפשר להם לפתח תכנים כמעט ללא עלויות כספיות, רק השקעה בחשיבה וכמובן זמן. **בית חולים מקים [מרכז למדיה חברתית ](http://blogs.wsj.com/health/2010/07/27/health-blog-qa-mayo-clinics-new-center-for-social-media/)** מדובר בהתקדמות של מאיו קליניק ובדרך לנצל את הכוח של המדיה החברתית בתחום הבריאות לצורך חיבור חוקרים, יצירת שיתופי פעולה בתוך מאיו קליניק ומחוץ להם, שיפור הקשר עם החולים והמטופלים על מנת לשפר את הבריאות הניתנת להם. הם בנו צוות, שיפור את יכולות המדיה החברתית ואת ההשקעה, והם החלו גם לחבר את החולים והמטופלים לפעילויות. הם הפכו לבית ספר ממש ומסייעים לפתח את היכולות של עמותות חולים להתשמש במדיה החברתית להצליח בפעילות שלהם, כמו גם לימוד בתי חולים וארגוני בריאות אחרים. במאיו קליניק פיתחו ממש ארגזי כלים לארגונים, וכאשר זה מגיע מארגון דומה המכיר את המגבלות אתם יכולים להבין כמה זה משפר. כך למשל הם גם הציעו התמחות אצלהם בתחום, והפכו את זה לתחרות מרגשת של סיפורי חולים שהתחרו ביניהם למי הכי מגיע, תוך שהם הפוכים את מאיו קליניק למרכז מצוינות ומביאים עוד ועוד אנשים לקשר עם מאיו קליניק. בקיצור מבריק! לאחרונה שחרר בית החולים גם וידאו קליפ עם מצחיק המקדם גם פלאפורמת פייסבוק וגם את בריאות הציבור והוא מעודד לעקוב אחרי המספרים החשובים – לחץ דם, שומנים בדם ואת מדד המשקל גובה. https://www.youtube.com/watch?v=88906w9uzKc&feature=related **בינתיים בישראל?** ובכן, בישראל בתי החולים טרם הגיעו לפעילות ממש משמעותית במדיה החברתית. מבדיקה שערכתי עולה התמונה המתוארת בטבלה. מרבית הפעילויות או לא קיימות בפועל, או שהן יחסית ברמה בסיסית. טרם נראית פעילות שמביאה באמת את האיכויות והיכולות של בתי החולים לתרום לקהילה כספקי מידע ושירותים. אני חושב שלבתי החולים יכולה להיות תרומה מרתקת ובעלת ערך למדיה החברתית ולגולשים ומתוך כך חזרה לבתי החולים. יש כמה ניצנים ראשונים לפעילויות, אך נראה כי עדיין לא פוצחה נוסחה שמביאה ערך משמעותי למוסד. זאת למרות שחלק מהמוסדות למשל מנסים גם למשוך קהל מחו"ל ועוד. ההמלצה שלי לבתי החולים היא ראשית, הביטו לעולם, בתי חולים רבים נכנסו בצורות מגוונות למדיה החברתית וניתן לשאוב השראה, שנית נסו לראות מה תרצו "להיות" במדיה החברתית – מוקד שירות רפואי? מקור ידע? מרכז מחקר או משהו אחר, אחר שתחליטו, חפשו מי שיסייע לכם בניסוח ויצירת אסטרטגיה דיגיטלית ומכאן התחילו לנסות, הרי כולנו מנסים וטועים, וזו הדרך להתקדם. בהצלחה! כי זה יתרום גם לנו! **הערה: הדעות המובעות בבלוג זה הן דעותיו האישיות של המחבר ואינן מייצגות בהכרח את עמדת מקום עבודתו.** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אונליין, בלוג, בריאות, בתי חולים, טוויטר, יוטיוב, מאיו קליניק, מדיה חברתית, מידע רפואי, פייסבוק --- ### [למה הורים חיסנו או לא חיסנו נגד שפעת חזירים?](https://e-pochonder.com/למה-הורים-חיסנו-או-לא-חיסנו-נגד-שפעת-חזי/2011/07/17/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 17, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** זה לא סוד, שיעור ההתחסנות נגד שפעת חזירים היה נמוך . ההמלצה הבסיסית של מרבית משרדי הבריאות בעולם היתה לחסן אוכלוסיות סיכון אבל גם את כלל האוכלוסיה, שכן לשפעת החזירים לא היה דפוס רגיל של שפעת והיא תקפה גם צעירים בריאים לחלוטין בשנות העשרים לחייהם. בישראל שיעור ההתחסנות היה נמוך, אך באופן מפתיע רבים מאוד חיסנו את עצמם ואת ילדיהם באותו הזמן כנגד השפעת העונתית למרות שזו לא היתה ההמלצה. לפני שאמשיך, גילוי נאות, החברה בה אני עובד הנה ספקית של חיסוני שפעת בישראל, ובהם גם שפעת חזירים. אך מי שמכיר אותי, יודע שעניין החיסונים אצלי והאמונה בצורך להתחסן,זהו עניין אישי ופרטי לגמרי, אני מאמין בהם ללא קשר למקום עבודתי. ![vaccniation line](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/72/BoiseH1N1VaccinationClinic5578.JPG "תור לחיסון")Use this file from wikipwdia: Kencf0618 – Own workובכן, הפעם ארצה להציג מחקר הולנדי, שפורסם [ב- Science direct ](https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0264410X11009492)שניסה לבדוק מדוע הורים חיסנו או לא חיסנו את ילדיהם כנגד שפעת החזירים או N1HI. ההמלצה של משרד הבריאות ההולנדי היה לחסן ילדיםן מגיל חצי שנה ועד 6 – אוכלוסיה הידוע כבעלת סיכון מוגבר לחלות בשפעת ובסיבוכיה. החוקרים ביקשו באמצעות ראיונות וסקרים לבדוק מה היו הסיבות להתחסנות ומה היו הסיבות להתנגדות. הדרך לבדוק את הסיבות היתה באמצעות ראיונות עם הורים לאחר שיצאו ממתן המנה השניה של החיסון. סך הכל רואיינו 1227 מחסנים. את הלא מחסנים בדקו באמצעות שאלון ביולי 2010, סך הכל 1900 משיבים. כ-25 הורים השתתפו בראיונות עומק. **למה כן?** הסיבה המרכזית של הורים לחסן את ילדיהם, היתה "אינני רוצה שהילד שלי יחלה" – סך הכל 43% מהמשיבים. 10% סיפרו כי "שפעת מקסיקו עלולה להיות חמורה", 6% עשו זאת בשל המלצת הממשלה ועוד 6% סיפרו כי אם לא היו עושים זאת היו מתחרטים מאוחר יותר. **למה לא?** 51% מאלו שהחליטו לא לחסן את ילדיהם, עשו זאת בשל פחד מתופעות לוואי שיפגעו בילד. 46% טענו כי יש להם תחושה לא טובה לגבי חיסון הילד. 39% טענו כי החיסונים לא נבדקו באופן יסודי מספיק. **עוד נתונים** מסתבר שהלא מחסנים הרגישו יותר ספק עם החלטתם מאשר המחסנים באופן מובהק – 63% לעומת 51% בהתאמה. כמו כן הלא מתחסנים ביצעו יותר חיפוש מידע מאשר המחסנים – 76% לעומת 56% בהתאמה (מובהק). הלא מתחסנים שאלו יותר את חבריהם (הרשת החברתית של החיים האמיתיים, לא פייסבוק) מאשר המחסנים – 72% לעומת 61%. עם זאת באופן מפתיע טענו המחסנים כי הם היו מושפעים יותר מהסביבה בהחלתטם – 58% (מחסנים) לעומת 38% (לא מחסנים). כמו כן המחסנים חוו יותר רגשות שליליים אחרי ההחלטה – 8% לעומת 2% אצל אצל הלא המחסנים. החוקרים ההולנדים מציינים כי מהגרים נטו להיות יותר ספקנים לגבי ההחלטה לחסן (גם מחסנים וגם לא מחסנים) התייעצו יותר עם סביבתם החברתית והיו יותר מופעים ממנה מהאשר הורים הולנדים. **המלצות החוקרים, ותובנה שלי** ההמלצות של החוקרים לממשלה ההולנדית היו לפתח מערך הסברה יעיל יותר המספק יותר מידע על היחס סיכון תועלת של החיסונים, תוך התאמת התקשורת לקבוצות אוכלוסיה וסיכון ספציפיות. כמו כן כלים יעילים יותר. ואני רוצה לציין משהו שמעניין בנתונים – סימו לב לכוח של החברים, אמנם אלו האמיתיים, אך מי שמסתובב ברשת רואה שתקשורת בין אנשים ברשת אודות חיסונים בכלל מאוד מפותחת, בעוד שהגורמים המוסמכים השונים, לרוב יחסית נעדרים מהזירות הללו – לטוב ולרע. היה מעניין לדעת מה היו מקורות המידע החברתיים של הורים אלו, והאם הכלים האפקטיביים צריכים לגעת גם בנוכחות יעילה ונכונה ברשת. \[polldaddy poll=5240726\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** N1H1, בריאות, חיסונים, מחקר, מידע רפואי, סקר, שפעת חזירים, שפעת מקסיקו --- ### [לכבוד הפסח - על מערכת העיכול, דיאטות אפליקציות ועוד...](https://e-pochonder.com/לכבוד-הפסח-על-מערכת-העיכול-דיאטות-אפל/2014/04/13/כללי/) **Published:** אפריל 13, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** למרות מה שניתן לחשוב, הרעיון לפוסט הנוכחי לא הופיע בשירותים. אבל חשבתי שהגיע הזמן להיות גם קצת מחובר לעונות השנה והחגים. אבל מה לעזאזל אפשר לכתוב בבלוג שעוסק בבריאות, טכנולוגיה ומדיה חברתית על פסח. ואז חושבים על האסוציאציות וכמובן שעלו השתיים המיידיות – מערכת העיכול ודיאטה. יש קשר כמובן בין השתיים, ומחקר ברשת מראה שגם בנושא הזה לאפליקציות יש דריסת רגל. אז הנה כמה אפליקציות שעוסקות בתחום ותפסו את עיני מבין כל הקיים. חלק ממה שקיים נראה אפילו מעט חשוד. כמו כן, ניסיתי להימנע מאפליקציות שעוסקות במערכת העיכול עבור אנשים הסובלים ממחלות דלקתיות במערכת העיכול, כי זה נראה לי פחות רלוונטי. ולבסוף, גם סרטון על פטנט קטן שיכול לסייע גם הוא… והוא לא באמת דיגיטלי. **PoopLog – רשומון יציאות** [האפליקציה הזו](https://play.google.com/store/apps/details?id=com.kefsco.pooplog2) שפועלת באנדרואיד, פותחה על ידי גיק שסבל מבעיות עיכול קשות עת היה בחופשה מהעבודה. האפליקציה מאפשרת לאדם לעקוב אחר היציאות שלו ולסווג אותן באמצעות סולם סיווג של יציאות הנקראה [Bristol stool scale](http://en.wikipedia.org/wiki/Bristol_stool_scale) שפותחה על מנת לסייע באבחון של בעיות עיכול על ידי אפיון היציאות. הסולם הזה אמנם הותקף מאז הומצא ב-1997 אך עדיין משמש ככלי במחקרים בתחום. האפליקציה הולכת מעט רחוק מדי לטעמי ביכולת לצרף תמונה לחלוק אותה ברשתות החברתיות, אך לאנשים מסוימים היא בהחלט עשויה לסייע. [![סולם בריסוטל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/479px-Bristol_stool_chart.svg_-239x300.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/479px-Bristol_stool_chart.svg_.png)סולם בריסטול מתוך וויקיפדיה**Bowel Mover Lite – מה מזיז את המעיים?** [האפליקציה הזו הזמינה ב-iOS](https://itunes.apple.com/il/app/bowel-mover-lite-digestion/id480845082?mt=8) מאפשרת למשתמשים בה לעקוב אחר התזונה והרגליה החיים שלהם וכיצד זה משפיע על חייהם בשירותים. בין היתר האפליקציה מסייעת לתעד הרגלי אכילה, מוצרים עם גלוטן או בלעדיהם, רמות מתח, וכמובן מספר יציאות. המטרה היא לנסות ולאתר מה במהלך החיים שלנו מסייע ליציאות ומה לא. האפליקציה כך נראה זכתה אפילו ליחסי ציבור אצל ד"ר אוז הרופא המפורסם בארה"ב. [![מתוך Bowel Mover Lite](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/screenshots-1024x908.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/screenshots.png) **The Amazing Digestive Journey – לספר לילדים על מערכת העיכול** האפליקציה הזו היא אפליקציה חינוכית, באנגלית, המבקשת ללמד ילדים על מערכת העיכול, אבל גם על מה שקשור אליה, תזונה נכונה, היגיינה ועוד. האפליקציה המתאימה גם לאייפון וגם לאייפד מאפשרת לילדים ליהנות מגרפיקה ואיורים שונים של המערכת ובדרך ללמוד עליה באמצעות משחק הרפתקאות משעשע. היכולת להשתמש במשחקיות על מנת להעביר מסרים חינוכיים היא כלי משמעותי ביותר באפשרות להקנות הרגלית ולהעביר מידע, שבמקרים אחרים יכול לגרום לילד ממוצע ללמוד בעיקר על שינה. עלות האפליקציה היא 1.99 דולר, אבל בתמורה האפליקציה אינה עוקבת אחר השחקן או משתמשת במידע אישי עליו, אינה מחוברת לרשתות החברתיות ואינה מכילה פרסומות. [![מתוך האפליקציה The Amazing Digestive Journey](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/screen568x568-2.jpeg "screen568x568 (2) - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/screen568x568-2.jpeg)מתוך האפליקציה The Amazing Digestive Journey**The Heartburn Tracker – מעקב אחר צרבת** הארוחות הגדולות של פסח לא מעיקות רב בצד אחד של מערכת העיכול, הן יכולות לגרום גם לצרבות ועוד… אז הנה אפליקציה לאנדרואיד שמסייעת לעקוב אחר הסימפטומים של הצרבת, רמת הכאב ודרך הטיפול וההקלה. האפליקציה מאפשרת גם לחלוק את המידע עם הרופא. [![מתוך The Heartburn Tracker](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/heartburn.jpg "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/heartburn.jpg)מתוך The Heartburn Tracker**Coach Alba – מערכת SMS אישית לשינוי התנהגות** כמו בכל חג יהודי שבו אוכלים על מנת לציין את העובדה שהיהודים ניצחו, הרי שגם לאחר הפסח, עם המאכלים עתירי הקלוריות וחסרי הערך התזונתי באופן יחסי, כולנו נרצה לעשות דיאטה. אבל שינוי הרגלים הוא תהליך לא פשוט, ומאמנים אישיים או תזונאיות בליווי אישי הן לא פרויקט זול. ובכן, המאמן אלבה היא מארכת הודעות מותאמת אישית על מנת לסייע לאדם להגיע למטרותיו. להודעות טקסט יכולת לסייע ולהדריך בהימנעות מאכילה לא נכונה ועוד.. המערכת מסייעת באמצעות זיהוי משותף של רגעים מכריעים בשינוי ההתנהגות – אכילת חצות ועוד ושם היא מבצעת התערבות על מנת לסייע. השימוש בהודעות טקסט מאפשר גם למי שאין לו סמארטפון ליהנות ממנה. זה לא חינם, מדובר על 29.90 דולר. המערכת פועלת בינתיים רק לתושבי ארה"ב וקנדה. אבל כדאי להסתכל כי זה מרתק. **ARGUS – האייפון הופך למערכת מעקב** אחד הטרנדים המרתקים שמתרחשים כיום הוא הרצון של אנשים לעקוב אחר המדדים המרכזיים שלהם באופן מתמיד. לצורך כך רבים רוכשים צמידים יקרים המתממשקים אל הטלפון החכם ומפיקים מידע רב על כמות הליכה, קצב הלב, רמת החמצון ועוד. [האפליקציה הזו הופכת את האייפון](https://itunes.apple.com/us/app/argus-pedometer-nutrition/id624329444?mt=8) לצמיד מעקב לפחות ברמת כמות הצעדים, מסלולי ההליכה והריצה, אבל גם במעקב אחר התזונה והשתייה, כמות הקלוריות ואת כל אלה מכניסים לגרפים וסיכומים המסייעים לנו לדעת טוב יותר מה קרה לנו בכל יום. האפליקציה היא חינמית וזה יתרון משמעותי. [![מתוך Argus](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/screen568x568-3.jpeg "Argus Screenshot - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/screen568x568-3.jpeg)מתוך Argus**Squaty Potty – התנוחה היא זו שמשנה** לא, זו לא אפליקציה, בינינו זו גם לא איזו טכנולוגיה מורכבת, אך שרפרף הקטן הזה משנה את תנוחת הישיבה על האסלה ואמור לסייע משמעותית לתנועת המעיים, ובכך להקל ולגרום לפחות בעיות בדרך. הנה הסרט, היזהרו מעט מהקולות בהתחלה אם אתם במשרד. לבסוף, **רק נותר לאחל חג שמח**, וגם לשים שיר משעשע במיוחד שאני אוהב, שבהקשר הזה מקבל עוד משמעות שאולי לא התכוונו אליה בתחילה. [![פסח שמח](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/shutterstock_184671383-300x300.jpg "shutterstock_184671383 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/shutterstock_184671383.jpg)Shutterstockhttps://www.youtube.com/watch?v=ecSCaZ\_XPlo ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** iPad, The Amazing Digestive Journey, The Heartburn Tracker, אייפון, אנדרואיד, אפליקציה, דיאטה, חולים, יוטיוב, ילדים, מדיה חברתית, עיכול, פסח, רופאים, תזונה בריאה --- ### [צ'טבוטים בעולם הבריאות: קרוב אבל עדיין לא שם](https://e-pochonder.com/צטבוטים-בעולם-הבריאות-קרוב-אבל-עדיין/2019/01/20/בריאות-2-0/) **Published:** ינואר 20, 2019 **Author:** אורי גורן **Content:** השימוש בעוזרים וירטואלים, הנעזרים בכלים של אינטליגנציה מלאכותית, על מנת לבצע משימות יומיות הופך בשנים האחרונות לנפוץ ביותר. העוזרות הדיגיטליות השונות שמופצות לנו בשמות שונים כגון סירי, אלקסה והעוזרת של גוגל הופכות לנפוצות בכל בית. רק לאחרונה, פרסמה [אמאזון כי 100 מיליון יחידות ](https://www.theverge.com/2019/1/4/18168565/amazon-alexa-devices-how-many-sold-number-100-million-dave-limp)של העוזרת [אלקסה ](http://e-pochonder.com/%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A1%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%99/)נמכרו מאז השקתה. זהו מספר משמעותי ביותר המראה על הצורך ועקומת האימוץ המהירה יחסית של הכלים הללו. העוזרות הקוליות הן סוג מסוים של צ'טבוטים העושים שימוש בממשק קולי. את היכולת של העוזרות הללו בתחום הבריאות סקרתי בעבר… והתוצאות היו בינוניות. לאור הביצועים הללו, ברורה יחסית ההתפתחות של תעשיית עוזרות אוטומטיות בתחום הבריאות, וצ'טבוטים ספצפיים לתחום ההתתמחות הרפואי. זו לא משימה פשוטה כלל, והיא טומנת בחובה לא רק אתגר משמעותי, אלא סיכון גבוה בהרבה מאשר עזרה במרבית התחומים האחרים, בדומה בעיקר למכוניות האוטונמיות – לשתיהן היכולת להרוג. אבחון לא נכון, הרגעה בזמן חירום, או הלחצה בזמן רגיעה עלולה לעלות לאדם במחיר גבוה במיוחד. מדובר בשוק צעיר יחסית, אך השירות של מתן עצות וכלים[ לאבחון מרחוק](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%98-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%A4%D7%98-%D7%91%D7%96%D7%95%D7%A1-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F/), תפס כבר באופן ניכר בעולם הבריאות, [כאשר שירותי טלרפואה אומצו כבר על ידי 71% מספקי השירות בארה"ב](https://mhealthintelligence.com/news/71-of-healthcare-providers-use-telehealth-telemedicine-tools), ובישראל קופות החולים גם מאמצות כלים מסוג זה על מנת לספק שירותים שונים מרחוק. אמנם הכלי הפופולרי ביותר הוא מתן שירותי רפואה באמצעות וידאו לרופא, אך גם אפליקציות וצ'טבוטים משחקים תפקיד. כך למשל מכבי השיקה את שיתוף הפעולה שלה עם הצ'טבוט [K Health](https://www.khealth.ai) ברעש גדול וגרפה על כך תשבוחות רבות. #### האם הצ'טבוטים עומדים בציפיות? השאלה המרכזית שיש לשאול, האם הצ'טבוטים הללו עומדים בנטל, והאם הם מספקים את השירות המצופה מהם ובצורה נוחה. לצורך כך חברת בדיקות השימושיות [UserTesting ](https://www.usertesting.com/) ביצעה מחקר של חווית המשתמש של 5 אפליקציות צ'טבוט רפואיות מובילות: 1. [Ada ](https://ada.com)– אפליקציה ותיקה, פותחה על ידי רופאים, הושקה כבר ב-2011, עם למעלה מ-5 מיליון הורדות, 8 מיליון אבחונים שהושלמו בה. מבקשת לספק מענה רפואי מותאם אישית למטופלים בכל העולם. 2. [Mediktor ](https://www.mediktor.com/en)– הוקמה על ידי רופאים, מספקת מגוון שירותים על הפלטפורמה של מפענח סימפטומים. זמינה במגוון שפות ונותנת שירותים ברחבי תעשיית הבריאות. 3. [Your.MD](https://www.your.md) – צ'טבוט לפיענוח סימפטומים, נבחר כשירות מומלץ על ידי שירותי הבריאות האנגלים. גם הוא מוכוון על ידי רופאים. מחזיק גם באישור של האיחוד האירופאי כאביזר רפואי, מה שאומר שהוא נבדק לפחות ברמה מסוימת. 4. [Symptomate ](https://symptomate.com)– מפענח סימפטומים, מעל 3 מיליון שימושים, מאפשר גם צ'טבוט וגם השתלבות עם עוזרים קוליים – אלקסה, גוגל ומיקרוסופט. גם כאן יש אפשרות למספר שפות, והתאמה אישית לצרכים של חלקים שונים בתעשיית הבריאות. 5. [HealthTap ](https://www.healthtap.com)– אולי חברת הטלרפואה המפורסמת ביותר, מאפשרת לפנות אל רופאים אונליין במודל דיי דומה [לאובר](http://e-pochonder.com/%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%9B%D7%9D-uber/). הרופאים מפנים זמן, והמטופל פונה למי שחופשי ומומלץ. יחד עם הפלטפורמה הזו, הם פיתחו גם צ'טבוט לסיוע למטופלים ולבצע אבחונים מוקדמים. החברה אספה 500 משתמשים וביקשה לבחון באמצעותם את הצ'טבוטים לפי מאפיינים שלטענתה מהווים קריטיים בחווית משתמש לאור ניסיונה. המאפיינים הם: קלות שימוש, מהירות, אמינות, אסתטיקה ותענוג. בכדי לבצע את המבדק קיבלו המשתתפים שתי רשימות סימפטומים האחת מובילה להצטננות פשוטה, והרשימה השניה אמורה להוביל לאבחון של הרעלת מזון (או קלקול קיבה). לאחר השימוש ענו המשתמשים על שאלון שיוצר תוצאה בניקוד בין 1 ל-100 כאשר ככל שהציון גבוה יותר כך רמת השימושיות גבוהה יותר. #### כשזה מסתבך, זה מסתבך המבחן הבסיסי של צ'טבוט המתיימר לאבחן אתכם הוא מבחן היכולת לתת אבחנה סבירה ומתקבלת על הדעת. ובכן, כאשר רשימת הסימפטומים הובילה לצינון הבוטים השונים עמדו במשימה יחסית בקלות. יש לציין, כי אנשי החברה טענו כי זה לא מבחן משמעותי יחסית, כי לטענתם אפילו גוגל מסוגל לפענח. עם זאת, כאשר רשימת הסימפטומים הסתבכה, והפכה לפחות חד משמעית הצ'טבוטים השונים הפכו להיות הרבה פחות אמינים, והאבחנות נעו על ציר רחב ובלתי מדויק. כותבי הדוח מציינים שיש להתייחס לכך שהבודקים לא סבלו באמת מהמצב הרפואי ויש אפשרות שזה השפיע על היכולת שלהם לתאר באופן טוב ואותנטי מספיק את הסימפטומים. לטענתם יש לעשות בדיקות עם משתמשים אותנטיים על מנת לחדד את יכולת האבחון. סרטון המסכם מבדקים לא מדויקיםוהנה הציונים של האפליקציות השונות. מפתיע לראות עד כמה HealthTap הידועה הציגה ציונים נמוכים. ![ציון על אבחנה מסובכת בגרף](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/01/Complex-Diagnosis-graph.png "Complex Diagnosis graph - e-פוכונדר")#### אמינות: דרוש שיפור אמינות הצ'טבוטים נגזרת משתי תכונות מרכזיות שהמשתמשים התייחסו אליהם – שמירה על פרטיות, היכרות ויכולת נתפסת הנגזרת מהכרת המותג והחברה, ולבסוף היכולות והקפדנות הכללית על האופי שבו הצ'טבוט מתפקד. מרבית המשתמשים הבודקים התאכזבו מרמת הפרטיות כאשר הצ'טבוטים לא עמדו בתקנות הפרטיות הרפואית האמריקאיות – HIPAA, ואלו עוררו בהם חששות, שכן בתחום הבריאות ההתייחסות לפרטיות משמעותית יותר מאשר בתחומי חיים אחרים. למרות שפרטיותם של מרבית המשתמשים פגועה מהשימוש ברשתות חברתיות ובכלל, הרי שבבריאות ישנו חשש ייחודי והמשתמשים התייחסו למחסור בביטחון. בנוסף , ההיכרות החלקית ביותר של המשתמשים עם החברות העומדות מאחורי הבוטים השונים, הביאו לחוסר ביטחון לגבי הפיקוח והבקרה על המדיע הבריאותי שהן מספקות גם הן פגמו באמינות הנתפסת של הצ'טבוטים. בנוסף לאלו האמינות נפגמה גם בשל רשלנות יחסית בפעולות של הבוטים, כגון טעויות כתיב, ותקלות דומות שהורידו מהאמינות של הצ'טבוטים השונים. ![רמת האמינות של האפליקציה בגרף](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/01/Credability.png "Credability - e-פוכונדר") #### שימושיות לא שימושית בעוד שני הסעיפים הקודמים הם קריטיים לכלי המבקש לספק מידע רפואי אונליין, השימושיות הכללית נדרשת מכל שירות באשר הוא. ושימושיות הצ'טבוטים, כמו הרבה אפליקציות בריאות, לא הצליחה לחפות על המשתנים האחרים. כך למשל מציינים הבודקים השונים כי באפליקציית HealthTap נדרשה לאתחול מחדש על מנת לסיים אבחונים שונים. למרות זאת ניתן לומר שחלק מהשתמשים סלחו לצ'טבוטים על השימושיות הלקויה, אך הדבר פגע ברמת התענוג שהן זכו להם. אנשי חברת UserTest טוענים שהשימושיות המוגבלת היא אחד החסמים המרכזיים לאימוץ נרחב של כלים שכאלו בתחום הבריאות, וזה מונע ממימוש הפוטנציאל שקיים בתחום. יצוין כי 500 הבודקים לא הגיעו לפעילות הבדיקה ללא ניסיון. הסתבר כי כ-94% מהם כבר עשו שימוש בכלי אונליין כלשהו על מנת לקבל מידע בריאותי ושירות בריאותי כלשהו. ![גרף ציוני רמת העונג מהצ'טבוט](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/01/delight.png "delight - e-פוכונדר")#### הפוטנציאל שם, המימוש עדיין לא לאור התוצאות הפושרות יחסית, תוך כדי ההבנה שהצורך נמצא שם, והרצון של המשתמשים להתחבר לכאלו שירותים נמצא גם הוא, הרי שברור כי על מנת לכבוש את עולם שירותי הבריאות, יש צורך לשפר באופן משמעותי את חווית השימוש ואת היכולות של הצ'טבוטים השונים. דוח הבדיקה מציין נתונים מרשימים ממחקר של חברת ג'וניפר, בו מצוין כי מספר האינטראקציות עם צ'טבוטים בתחום הבריאות אמורה להגיע ל-2.8 מיליארד אינטראקציות המייצגות הכנסות של 3.8 מיליארד דולר לגופי הבריאות עד שנת 2023. המספרים נראים אולי דמיוניים, אך גם במחקר זה למרות ציוני שימושיות בינוניים, עדיין מרבית המשתמשים ראו בכלים ערך ועזרה. מה שמצביע על הצורך בכלים אלו. - ![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/01/useful.png "useful - e-פוכונדר") לסיכום ניתן לומר על המחקר הזה כי הוא מביא את הצ'טבוטים לציון הממוצע של תלמידי ישראל – התלמיד חכם אך אינו ממצא את הפונטציאל שלו. ללא ספק שימוש בכלים אלו יגבר, ויש להניח שהניסיון הנצבר, והיכולת לעשות שימוש במידע הרב הנצבר אודותינו בכלים השונים יהפוך אותם לחכמים ואישיים יותר. כמו כן הכניסה של ענקיות הרשת כגון אפל, אמאזון וגוגל ישפר ללא ספק את השימושיות שלהם. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי **תגיות:** digital health, אינטליגנציה מלאכותית, צ'טבוט, רפואה --- ### [היענות לטיפול - האם יש גרסה שעובדת?](https://e-pochonder.com/היענות-לטיפול/2017/10/14/featured/) **Published:** אוקטובר 14, 2017 **Author:** אורי גורן **Content:** קצב פרסום הפוסטים שלי עדיין לא חזר לקצב שאני רוצה. מסתבר שזה רק נהיה מורכב יותר… מזל שלפעמים יש אורחים… אז הנה פוסט של נועה לפידות מחברת Vaica שהיא חברה ישראלית שעוסקת בשיפור היענות לטיפול באמצעות פלטפורמה מעניינת הכוללת אריזות חכמות לתרופות וממשק ניהול מערכת יחסים רחב בין מטפלים למטופלים. בעקבות [הפוסט שלי על מחקר ההיענות לטיפול](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9B%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%94/) שלא השתפרה למרות הטכנולוגיה, הם החליטו להשיב עם מחקר שהם ערכו ולספר לכם על המערכת שלהם. יש פה הרבה נתונים מעניינים, שווה קריאה. #### ועכשיו הבמה ל-Vaica: בשנים האחרונות דובר רבות על נושא היענות לטיפול ועל המשמעויות הנלוות עקב אי היענות לטיפול. לשיח הנרחב התווספו מחקרים מסוגים רבים, פותחו טכנולוגיות משלימות והועלו ספקולציות בקשר ליעילות הפתרונות הקיימים היום בשוק (אפליקציות, מכשירים, מוקדים מאוישים). לפני זמן קצר [פורסם מחקר](http://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/article-abstract/2633258) שמסקנותיו היוו הן אכזבה והן מכה למפתחי הטכנולוגיות והדיסיפלינות החדשות בתחום היענות לטיפול. תוצאותיו הראו שהתערבות המשלבת בקבוקי תרופות מתזכרים, עידוד בתצורת גמיפיקציה או "משחוק" מבוסס לוטו ותמיכה חברתית לא משפרים את ההיענות התרופתית או מורידים את סך האשפוזים החוזרים אצל ניצולי התקפי לב. מה שמעניין הוא שזמן קצר קודם לכן, [פורסם מחקר נוסף](http://www.prnewswire.com/news-releases/vaica-medical-and-mservices-present-successful-medication-adherence-study-results-at-santa-helena-brazil-300371238.html) שמסקנותיו היו ההיפך הגמור- ההיענות לטיפול השתפרה, בריאות החולים השתפרה משמעותית, האשפוזים החוזרים פחתו וכן כמות הביקורים בחדרי המיון קטנה אצל חולי אי ספיקת לב שלקחו חלק בניסוי. אז מה שונה? איך מגיעים לתוצאות מנוגדות אצל אוכלוסיית חולים דומה ובטווחי זמן קרובים כל כך? או בקיצור- איך ממשיכים מכאן? ![השוואת מחקרים היענות](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/10/table-vaica-484x1024.jpg "השוואת מחקרים היענות - e-פוכונדר")השוואת המחקריםמהשוואה פשוטה, על קצה המזלג ממש, רואים שוני רב בין המחקרים אף על פי שהשאלה הנבדקת זהה כמעט לחלוטין. אם מתעמקים ניתן לראות שהיתרונות היחסיים של מחקר 2 על פני מחקר 1 נבעו בעיקר מהיכולת לעשות פרסונליזציה ולהתאים את מערכת התמיכה לחולה, למצבו הרפואי העדכני, לתרופות נוספות שהוא לוקח ולהישאר במעקב רציף אחר שגרת הטיפול שלו. ניתן גם להסיק שיחס אישי גובר על תמריצים כספיים. #### ישנם ארבעה תחומים מרכזיים אשר יצרו פער משמעותי בין המחקרים: - במחקר 1 המעקב הרציף נעשה אך ורק על נטילת התרופות שנוטרו במחקר ואילו במחקר 2 נוטרו כל התרופות הניטלות על ידי כל מטופל. - במחקר 2 הייתה יכולת מענה מיידית והתערבות בזמן אמת כאשר עלתה התראה על אי היענות ואילו במחקר 1 ההתערבות נעשתה רטרואקטיבית. - במחקר 2 היה רצף טיפולי בין הטיפול בביה"ח לזה שבבית, ואילו במחקר 1 תחילת המחקר נעשתה בממוצע של 40.8 ימים לאחר שחרור המטופלים מביה"ח. - מחקר 1 נפרש על פני 45 מדינות, בגופים שונים, וכלל משתתפים רבים ואילו מחקר 2 היה במקום אחד, בעל צוות רפואי אחד ונעשה בצורה ממוקדת שאיפשרה בקרה מיטבית יותר. נשאלת השאלה האם הניטור הצמוד יותר, הכולל שיחות טלפון של אחיות, מילוי בליסטר תרופות שבועי והתערבות בזמן אמת יהיה יקר הרבה יותר? התשובה המתבקשת היא שאם נוריד את התמריצים הכספיים ונחשוב על התערבויות בזמני אמת רלוונטים ולא אוטומטיים- היעילות תעלה באופן משמעותי, ותוצאות הליווי האישי יתוגמלו בחסכון ענק גם לבתי החולים ולמערכת הבריאות וגם למטופלים עצמם. #### צלילה לתוך מחקר 2, הפיילוט הממוקד– תוצאות טובות מן המצופה במחקר 2 שנערך [בסנטה הלנה](https://www.santahelenasaude.com.br/), (ארגון בריאות בברזיל), בדקו את השפעותיה של מערכת תמיכה כוללת על ההיענות התרופתית בחולי אי ספיקת לב. מערכת תמיכה זו כללה רוקח שהיה אחראי על ייעוץ, תיעוד מידע על נטילת התרופות וקשר עם הרופא האחראי, שיחות טלפון שבועיות מאחיות וארגונית תרופות חכמה המתזכרת לקיחת תרופות במועד הנכון באמצעות תזכורות ויזואליות, קוליות ובמקרה הצורך גם הודעות טקסט ואימיילים. ארגונית התרופות החכמה של חברת [Vaica](http://www.vaica.com/simplemed/) הישראלית מחוברת לענן וכך מנהלת, מנטרת ומתעדת את מועדי לקיחת / אי לקיחת התרופות ומפעילה שרשרת תזכורות המותאמת לכל מטופל. המעקב נוהל במשך חצי שנה לפני הכנסת מערכת התמיכה וחצי שנה לאחר מכן. תוצאותיו היו מרשימות ומשמעותיות כאחד- - ההיענות התרופתית עמדה על ונשמרה במשך כל התקופה מעל 94.5%, אם לוקחים בחשבון גם נטילת תרופות שנלקחו באיחור היא מגיעה אף ל 98%, וזאת בהשוואה ל50% הסטנדרטים שמאפיינים את ההיענות התרופתית אצל חולי אי ספיקת לב[\[1\]](https://www.researchgate.net/publication/5603624_Medication_Adherence_in_Patients_Who_Have_Heart_Failure_a_Review_of_the_Literature). - אחוזי הביקורים בחדרי המיון פחתו ב68%, אשפוזים ביותר מ 72% וכתוצאה מכך ימי האשפוז הופחתו ב 78%. ![היענות לטיפול](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/10/vaica-adherence-1024x640.jpg "vaica-adherence - e-פוכונדר")היענות לטיפולאמנם כמות המשתתפים במחקר כפיילוט הייתה מצומצמת, 70 מטופלים כאשר 46 מתוכם השתמשו במערכת התמיכה ו-24 שימשו כקבוצת הביקורת, אך תוצאות המחקר הובילו להטמעת דרך הטיפול בחולים אלה ולהרחבת התוכנית גם לחולים במחלקה האונקולוגית ולמקרי הריון בסיכון גבוה. #### לא רק בחסכון עסקינן, אלא גם בבריאות נהוג לקטלג את חומרת התסמונת הקלינית של אי ספיקת לב על פי שיטת החברה הקרדיולוגית של ניו יורק (New York Heart Association) ועל פי שיטה זו ישנן ארבע דרגות חומרה[\[1\]](http://www.heart.org/HEARTORG/Conditions/HeartFailure/AboutHeartFailure/Classes-of-Heart-Failure_UCM_306328_Article.jsp#.WX22KMeGOUk): 1. קיימת פגיעה בתפקוד הלב אך לחולה אין כל מגבלה תפקודית 2. ישנם תסמינים קליניים המופיעים במאמצים יום יומיים בינוניים - ישנם תסמינים קליניים המופיעים במאמצים יום יומיים קלים 1. תסמינים קליניים מופיעים גם במאמץ מינימלי כגון הליכה בבית כבר לאחר שלושה חודשים בלבד, בהם ההיענות התרופתית במחקר נשמרה על אחוזים גבוהים של מעל 94.5%, ניתן היה להבחין בשיפור משמעותי בבריאות המטופלים. המחקר התחיל עם חולים בדרגות 2, 3 ו-4. חולים אלה אובחנו מחדש כחולים בדרגות 1ו-2 בלבד. #### מה למדנו? היענות תרופתית היא לא רק קריטית מבחינה כלכלית עבור חברות התרופות, הרופאים, חברות הביטוח והקופות, אלא משפיעה בצורה ישירה על בריאות המטופל. במחלות כרוניות בעיקר, כאשר הטיפול הוא מתמשך ולעיתים מלווה את החולה במשך כל ימי חייו, יש צורך ממשי בליווי ומעקב של כל הגורמים הרלוונטים בכדי להבטיח את הצלחת הטיפול. ליווי זה מכיל מערכת תמיכה שלמה הכוללת מגע אישי עם גורם אנושי, העלאת המודעות אצל המטופל ומשפחתו, והיום גם מכילה מוצרים טכנולוגיים המאפשרים קשר רציף וישיר עם המטופל 24/7. מחקר זה מוכיח את היתרונות ומדגיש את החשיבות והפוטנציאל הטמון בפיתוח תוכניות תמיכה מותאמות אישית וחידושים טכנולוגיים המיועדים לפתור את בעיית אי-ההיענות התרופתית. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** vaica, אריזות חכמות, בריאות דיגיטלית, היענות לטיפול, מחקר --- ### [עמותת הבית לחולי טרשת בקמפיין וידאו להעלאת מודעות](https://e-pochonder.com/עמותת-הבית-לחולי-טרשת-בקמפיין-וידאו-לה/2015/03/09/blog/) **Published:** מרץ 9, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** את ענת אילון פגשתי כבר לפני מספר שנים, עת הקימה עמותה חדשה המבקשת לטפל בבעיות של חולי טרשת. אשה נמרצת והחלטית שמטרתה לבנות בית פיזי לשיקום וטיפול בחולים במחלת הטרשת הנפוצה. היופי הוא, שהיא הבינה שבית פיזי זו שאיפה משמעותית אבל בינתיים אפשר לעשות עוד דברים, והבית הפיזי מקבל "מחזיק מקום" של בית דיגיטלי – עם אתר וקבוצה סודית ברשת הפייסבוק. בימים הללו העמותה מעלה קמפיין וידאו שני כבר ובו 5 סרטונים להעלאת המודעות למחלת הטרשת ולמצוקות של החולים בהם. אז אני שמח לארח לטור אורח והצגת הסרטונים את ענת אילון: [![ענת אילון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/03/10924727_924821600895253_3690677147499274386_n-150x150.jpg "ענת אילון - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/03/10924727_924821600895253_3690677147499274386_n.jpg)ענת אילון"אבל לא רואים עלייך כלום". כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה. אז נכון, לא תמיד אפשר לראות או להבין מה זאת טרשת נפוצה. שמי ענת אילון, חיה עם טרשת נפוצה קרוב ל 25 שנים ומנכ"לית "עמותת הבית לחולי טרשת נפוצה". בימים אלה העמותה ממשיכה במיזם האינטרנטי המיוחד שלה, שהחל לפני שנה ומשיקה 5 סרטונים חדשים וייחודיים העוסקים בחמשת הסימפטומים הבולטים של המחלה: הפרעות הליכה, הפרעות ראיה, עייפות, הפרעות בזיכרון וספסטיות. מי שמככב בסרטונים הללו אלו חברי העמותה. הסרטונים משקפים את הניצחונות הקטנים שאינם מובנים מאליהם כשמתמודדים עם טרשת נפוצה. בעזרת הסרטונים אנו מתכוונים לנפץ דעות קדומות ומיתוסים על השפעת המחלה על חיינו, עם דגש כי אפשר לחיות עם טרשת נפוצה. כן, יש עוד מצבים של טרשת וכן יש סיפורים נוספים אולי פחות אופטימיים. יחד עם זה מאוד חשוב לנו להציג באופן מהימן את אנשי הקהילה של חולי הטרשת אשר מתמודדים עם המחלה באופן הרואי ולא מוותרים על שגרת החיים שלהם, בין אם מדובר בעבודה, משפחה או בילויים על כל המשתמע מכך. מזמינה אתכם להקדיש דקה ולהתרגש אתנו. ומיד אחרי שתראו ותתרגשו, תשתפו, תשתפו, תשתפו. תעזרו לנו לעזור לאחרים, לנפץ את הסטיגמה שיש על המחלה ולהראות כי "טרשת נפוצה – אפשר לחיות עם זה!" (בניתי playlist של כל הסרטונים, ותוכלו לצפות בהם כאן) [לאתר העמותה לחצו כאן](http://mszone.org/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog, Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** הבית של חולי הטרשת, הטרשת הכי נפוצה ברשת, ויראלי, מודעות, ענת אילון, קמפיין --- ### [האקסלרטור של מיקרוסופט בישראל פותח מחזור עם פוקוס על בריאות](https://e-pochonder.com/האקסלרטור-של-מיקרוסופט-בישראל-פותח-מח/2014/06/25/בריאות-2-0/) **Published:** יוני 25, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** בצעד נוסף שיקדם את חיזוק קהילת הסטרט אפים שעוסקים בבריאות דיגיטלית הכריזה מיקרוסופט בישראל כי המחזור הבא של האקסלרטור שלה היא מבקשת כי מחצית מהחברות יהיו מתחום הבריאות הדיגיטלית או שמה שנקרא Medtech. על מנת לחזק את הידע והקשרים בתחום הבריאות, יצרה מיקרוסופט שותפות עם חברת Becton Dickinson העוסקת בתחום הבריאות. בהמשך ניתן לראות את התנאים של התוכנית, ואת הבקשות להתקבל למחזור הקרוב ניתן להגיש עד 24.7.2014. לפרטים והגשת מועמדות לחצו כאן בראיון אי מייל מסביר חנן לביא, מנהל האקסלרטור קיבלתי עוד מידע: **מדוע החלטתם להקדיש מחצית מסבב החברות הבא לתחום הבריאות?** חנן: מסתבר שלא הרבה מכירים בעובדה שיש בישראל הרבה מאד ידע בתחום הבריאות. למשל, ישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם כשסופרים מספר פטנטים בתחום מדעי החיים ביחס למספר התושבים. כמות החברות וההשקעות בתחום זה עלה פי 4 ב- 4 השנים האחרונות ועוד. מיקרוסופט וונצ'רס מזהה כאן הזדמנות להוביל את התחום בארץ ולכן החלטנו לפתוח מאיץ בתחום זה. בעבר כבר היו לנו חברות בתחום הבריאות כך שהנושא לא זר לנו ואנחנו כבר מחוברים עם בכירי המנטורים בארץ, בתחום זה. **מיהו השותף של מיקרוסופט בתחום הבריאות, ולמה היזמים יכולים לצפות?** חנן: השותף של מיקרוסופט בתחום היא חברת[ Becton Dickinson](http://www.bd.com/) , שעוסקת במגוון נושאים רחב בתחום הבריאות. היזמים יכולים לצפות לעזרה של אנשי BD בהגעה לשותפים ולקוחות, חשיפה למידע רב בתחום שקשה מאד, ולפעמים לא ניתן להשיגו בדרכים אחרות, לווי באפיון המוצר, שימוש כאתר לניסויי בטא וכו'. וכמובן, כל חברה שתצטרף לאקסלרטור תקבל הצעה של 25 אלף $ כהלוואה המירה, כך שמחיר החברה לא ייקבע בשלב מוקדם כל כך. [![חנן לוי, מיקרוסופט](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/HananLavy-300x150.jpg "Microsoft- Hanan-Lavy - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/HananLavy.jpg)חנן לביא מיקרוסופט **איזה סוג של חברות ויזמים אתם מחפשים?** חנן: אנחנו מחפשים חברות צעירות, כאלה שגייסו עד 700 אלף דולר (גם 0$ זה בסדר), עם לא יותר מ- 6 אנשי צוות. החברות צריכות לפנות לתחום גדול ולהציע פתרון חדשני. כמובן שאנו נסתכל גם על הניסיון שכל יזם מביא לשולחן ובאינטראקציה בין חברי הצוות. **מה נחשב בעיניכם להצלחה באקסלרטור?** חנן: הצלחה תחשב כמצב שבו החברות ימצאו את קהל היעד הנכון שלהן, יגדלו ויהפכו לחברות שמוכרות. הדרך עוברת בדר"כ דרך גיוס כספים שאותה גם אנחנו מודדים. **האם אתם חושבים שהתחום של Digital Health עומד לגדול עוד יותר בישראל?** חנן: בוודאות. אנחנו רואים גידול משמעותי בשנים האחרונות בישראל ובעולם ואנחנו צופים לתחום עתיד וורוד. מהם מייחד את האקסלרטור שלכם ומה התנאים? הצלחה מוכחת, 85% מהחברות שהיו באקסלרטור גייסו בממוצע 1.2 מיליון דולר. האקסלרטור לא מחויב לטכנולוגיה ספציפית, אלא מובל על ידי חדשנות. החברות מקבלות מנטורינג מאנשים מאוד מנוסים בתעשיית הבריאות. מיקרוסופט לא מבקשת שם חלק במניות החברה בתמורה להשתתפות ומאפשרת גישה חופשית לטכנולוגיות שלה, כחלק מתכנית Bizspark. Program Prerequisites (all three must be applicable): · Seed stage startups that have raised $0-$700K. · 2-6 full time employees. · Startups must have a major software component in their product. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** Becton Dikinson, אקסלרטור, בריאות 2.0, גיוס, חנן לוי, יזמים, מיקרוסופט --- ### [חדשנות פתוחה: רשת חברתית לחולים תפתח אמות מידה לתוצאות מחקרים](https://e-pochonder.com/חדשנות-פתוחה-רשת-חברתית-לחולים-תפתח-אמ/2013/03/03/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 3, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בשבוע האחרון התכנסו בלונג ביץ' אלפי אנשים מעוררי השראה על מנת לקחת חלק בכנס [TED 2013](http://conferences.ted.com/TED2013/), בין עשרות ההרצאות הם זכו לראות את פול וויקס מספר להם על פרויקט חדש של הרשת החברתית לחולים [Patients Like Me](http://www.patientslikeme.com/) שהוא מנהל המחקר שלה, יחד עם קרן רוברט וודס ג'ונסון [(RWJF)](http://www.rwjf.org/). הקרן השקיעה 1.9 מיליון דולר בבניה של פלטפורמה פתוחה המאפשרת לחוקרים לפתח ולאפיין מחקרים הממוקדים בחולים ודרך השתתפות החולים לבנות מדדים חדשים לבדיקת מחלות. [![](http://www.wired.com/images_blogs/business/2013/02/8508606767_5b6a9db00f_b.jpg)](http://www.wired.com/images_blogs/business/2013/02/8508606767_5b6a9db00f_b.jpg)פול וויקס, PhDעד היום המדדים הבודקים תוצאות קליניות טובות, או תוצאות מחקריות המראות על שיפור במחלה פותחו על ידי רופאים וחוקרים, ופעמים רבות זה תואם יותר את האינטרס שלהם מאשר את האינטרס של החולים. כעת בשיתוף עם רשת חברתית של חולים יפותחו מדדים שישקפו את התוצאות החשובות גם לחולים, וכן דרכים לבדוק את איכות חיי החולים בצורות החשובות להם. "מדובר בפרויקט מרגש באופן מיוחד מכיוון שמדובר בחולים שבאים מהעולם האמיתי, מהיום יום של התמודדות עם המחלה, בניגוד לעולם של מחקרים קליניים שהוא עולם נשלט הרבה יותר", מסביר בריאן קווין מהקרן. "אנו מאמינים שגישה כזו תאפשר הבנה טובה יותר של מחלות ותהווה פתח לשיטות טיפוליות חדשות. אנו מצפים לראות מה יקרה כאשר חוקרים יתמקדו פעם ראשונה בצרכים ובדאגות של החולים וישתפו עמם פעולה באופן אמיתי במהלך המחקר" הוא הוסיף. ברשת Patients Like Me חברים היום כבר 200,000 חולים המייצגים מעל ל-1,500 מחלות שונות. **ה-FDA גם מחפש את הדרך לשים את החולים במרכז** [בימים אלה ה-FDA ](https://www.federalregister.gov/articles/2012/09/24/2012-23454/prescription-drug-user-fee-act-patient-focused-drug-development-public-meeting-and-request-for) החל לעסוק באופן ממשי בדיונים בנושא ניסויים ומחקר שיתמקדו בחולה. זה כמעט בלתי נתפס שרק כעת מבינים את חשיבותו של החולה כציר מרכזי באינפוט למחקר על תרופות עבורו, אבל כחלק מהחקיקה העומדת בבסיס הסמכות של ה-FDA הוא מחויב לפתח סטנדרטים לנושא, ויחד עם דיונים וסדנאות המתנהלים במכון הלאומי לרפואה בארה"ב שדיווחתי עליהם בפוסט הקודם, אין ספק שמהפיכה עומדת להתרגש עלינו בצורה שבה נעשה מחקר לתרופות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** FDA, patientslikeme, TED, חברות תרופות, חוכמת ההמון, חולים, מחקר, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [עתיד הרפואה (כפי שמספרים עליו באינטרנט)](https://e-pochonder.com/עתיד-הרפואה-כפי-שמספרים-עליו-באינטרנט/2013/01/06/רפואה-2-0/) **Published:** ינואר 6, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** סוף דצמבר, תחילת ינואר זו העונה של סיכומים ותחזיות. כל כך הרבה סיכומים, וכל כל הרבה תחזיות שהמוח כבר לא יכול לקלוט. חשבתי, כמה שהצלחתי, האם לכתוב תחזיות משל עצמי, ותהיתי האם אני הקטן בכלל מסוגל לכך. החלטתי שכרגע במצב העניינים שלי, לא רוצה לסכים ולחזות טרנדים… יש לי צלחת מלאה בתקופה האחרונה והראש לא פנוי. אם כך, הכי טוב שאביא לכם מגוון כתבות ותחזיות שכתבו אחרים על עתיד הרפואה. מעין "מטה-סיכום" של תחזיות. **ד"ר אוז – המכונית והקניון הם עתיד הרפואה** ד"ר מהמט אוז הוא רופא שהפך לסלב, התוכנית שלו משודרת בישראל בערוץ הבריאות ובכלל רבים שמעו עליו. בכנס שנערך על ידי [Business Insider](http://www.businessinsider.com/dr-oz-on-the-future-of-medicine-2012-12) הוא נשאל על עתידה והסביר שהמכונית, שהיא כיום בלתי מנוצלת תנפוך למעיין מעבדה ניידת, וגם בכל קניון נוכל לעשות בדיקות רפואיות רבות, הודות לטכנולוגיה ולסנסורים הרבים שקיימים. [לחצו כאן](http://www.businessinsider.com/dr-oz-on-the-future-of-medicine-2012-12#ooid=RkZnliNzq3qTfkGklSjQH7SxA5HB0RL2) לצפות בשיחה Dr. OZ **רון ווינסלו, כתב הוול סטריט ג'ורנל מסמן: גנטיקה, חיסון סרטן, האפשרות לגדל לב והטלפון החכם** בכתבה שלו בעיתון וול סטריט ג'ורנל, מסביר הכתב על מספר התפתחויות בעולם הרפואה שלדעתו מסמנות את העתיד. ולטענתו העתיד ממילא מתרחש כעת. את הכתבה מלווה גם ראיון שלו עם העורך שלו. אז מה ווינסלו מסמן לנו: 1\. רופאים בבית החולים לילדים בבוסטון יודעים כיום לתקן מום מולד נדיר בלב באמצעות יצירת תנאים ללב לרפא את עצמו לגדל את התאים שלו. 2\. מיפוי הגנום האנושי הופך לעניין של מה בכך – ווינסלו מספר על חברת ["אוקספורד ננופור טכנולוגיות" ](http://www.nanoporetech.com/) שתספק לעולם מכשיר יותר פשוט ויותר קטן למיפוי הגנום, למרות שכבר היום הסיפור הזה זול הרבה יותר ממה שניתן לדמיין. לטענתו זה יהפוך את מיפוי הגנום לאחת מהבדיקות השגרתיות שלנו. 3\. רפואה מותאמת אישית – הסיפור הזה הוא טרנד חזק שרק הולך ומשתפר. מדובר על היכולת להתאים את התרופה של אדם למחלתו, על בסיס האפיון הגנטי של הגידול או שלו. ניתן לחזות מי יגיב למה ומתי…ולזה ישי משמעות אדירה על יכולת ריפוי, ועל חיסכון במשאבים. בישראל גם עוסקים בתחום, ולחברת טבע יש פעילות דיי גדולה בנושא, יחד עם שירותי בריאות כללית. בעיקר בתחום סרטן השד. [![](http://truthfall.com/wp-content/uploads/2012/06/DNA-database.jpg)](http://truthfall.com/wp-content/uploads/2012/06/DNA-database.jpg)גנים4\. חיסון לסרטן – או בעצם שפעול המערכת החיסונית שלנו לכנגד הגידול שתקף אותנו. 5\. רפואה באמצעות הסלולר – ה-FDA כבר אישר עשרות אפליקציות ומכשירים המתחברים לסלולר ככלים לשיפור הבריאות, אבחון מרחוק ופעילות רפואית באמצעות המכשיר שהכי קרוב אלינו ביום יום… הסלולרי. 6\. תרופות גנטיות – כן, זה חם וזה בדרך…תרופות שיגעו לנו בגנים וינסו כך לתקן את הבעיה שגורמת למחלה. זה לא פשוט אבל זה חזר לשולחנות העבודה של חוקרים רבים, וחברות רבות. [למאמר המלא](http://online.wsj.com/article/SB10001424127887323530404578205692226506324.html) **ג'ון סקאלי – העתיד שייך לטכנולוגיה ובריאות** האיש שעמד בראש חברת אפל במשך 10 שנים, ונחשב לאחד המוביקנים של הסיליקון ואלי החליט שהחיבור של הטכנולוגיה והבריאות יהיה הדבר הגדול הבא (ויותר גדול מאפל). על כן החליט להשקיע את מרצו וכספו הרבה בתחום. לטענתו השינויים הטכנולוגיים שיבואו עלינו באמצעות טכנולוגיות של וידאו, סלולר והרשת ישנו לעד את הצורה שבה נקבל טיפולים רפואיים. סקאלי מושקע בחברה שיצרה מכשיר למעקב אחר פעילות בשם Misfit… מאוד מעניין ![misfit](https://s3.amazonaws.com/misfit/mcw/indiegogo/shine5.jpg)Misfit[לראיון המלא בפורבס](http://www.forbes.com/sites/johnnosta/2012/12/05/john-sculleys-healthy-vision-of-the-future-its-bigger-than-apple/) **אלכס באטלר – 13 תחזיות ל2013 בתחום הפארמה** באטלר, אחד האנשים המקסימים בתעשייה, עזב לפני כשנה וקצת את יאנסן סילאג והפך ליועץ עצמאי. באטלר אחד ששווה לעקוב אחריו בטוויטר או בכל פלטפורמה אחרת בה הוא פעיל. קו החשיבה שלו מעניין, ומדויק לטעמי. ממליץ לקרוא את המאמר…. לא אעבור על כל 13 התחזיות שלו…כולן חשובות וכולן מעניינות. לקריאת המאמר המלא לחצו כאן **(תוספת מאוחרת) אסתר דייסון, וד"ר דניאל קראפט על בריאות ב-2013** מתוך כנס של ה-Economist \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=rJmyIOMIV54&feature=youtu.be\] טוב, עכשיו אחרי שהבאתי את של אחרים, ולמרות הפתיח, **אסתכן בכמה תחזיות:** 1\. **משתחררים מהבאנר** – אסטרטגיה דיגיטלית אמיתית לא יכולה להתמצא בפרסום בבאנרים. תעשיית התרופות נמצאת ברובה עדיין שם. הבאנר ועמוד הנחיתה או אתר המחלה. הפעילות תהיה חייבת להפוך למשמעותית יותר במובן של תוכן, כזה שהוא אמיתי, יעיל ומסייע לחולים. 2\. **סלולר** – אפליקציה זה דבר נחמד, יש לה גם מקום, אבל התוכן של הפארמה יהיה חייב להפוך לנגיש באופן סלולרי, ובצורה משכנעת. בכנס האחרון שהייתי בו, נאמר משפט מעולה – "מול המחשב אנחנו מלקטים, בסלולר אנחנו ציידים", כלומר חייבים להיות מדויקים ונגישים. 4\. **ממידע לפעולה** – תעשיית התרופות והבריאות הישראלית (הקופות כבר הרבה יותר מתקדמות) חייבות להפוך את המידע לידע ולפעולה. זה לא מספיק לספר על המחלה, צריך לסייע בביצוע פעולה שאינה חייבת להיות רכישת תרופה, אבל פעולה לטובת הטיפול העצמי במחלה. לדיגיטל יכולה להיות השפעה על כך ויש לנצל זאת. 5\. **הרופאים דיגיטליים** – מי שחושב שרופאים לא עושים שימוש בכלים דיגיטליים, או מעדיפים את הפרינט, יש לי חדשות. זה לא כך. הערוץ הדיגיטלי של חברות התרופות, ובכלל, אל מול הרופאים עדיין לא מנוצל באופן יעיל ומעניין, ועל כן גם אין תוצאות. יש לפעול באופן הרבה יותר משמעותי ומלא תוכן. 6\. **בתי חולים** – אל מול קופות החולים, בתי החולים עדיין לא מצאו את הדרך הנכונה להיות נוכחים במדיה הדיגיטלית בישראל. פיתוח שירותים חדשים, יצירת ערך למאושפזים יהיו באתגר של 2013 והגיע הזמן שנראה כאן פעילות ראויה לשמה. אז זהו… הולכת להיות שנה מאוד מעניינת… // ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** 2013, אורי גורן, אינטרנט, אפליקציה, בריאות, בתי חולים, חברות תרופות, חולים, מדיה חברתית, מידע רפואי, סלולר, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [2012 במבט לאחור](https://e-pochonder.com/2012-במבט-לאחור/2012/12/31/רפואה-2-0/) **Published:** דצמבר 31, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** The WordPress.com stats helper monkeys prepared a 2012 annual report for this blog. ![](http://www.wordpress.com/wp-content/mu-plugins/annual-reports/img/2012-emailteaser.png) Here's an excerpt: > 600 people reached the top of Mt. Everest in 2012. This blog got about **9,300** views in 2012. If every person who reached the top of Mt. Everest viewed this blog, it would have taken 16 years to get that many views. Click here to see the complete report. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** annual report, blog, e-pochonder, אורי גורן, אינטרנט, מדיה חברתית, רפואה 2.0 --- ### [מפגש מס 2 של Health 2.0 Israel (בואו בהמוניכם)](https://e-pochonder.com/מפגש-מס-2-של-health-2-0-israel-בואו-בהמוניכם/2012/12/15/רפואה-2-0/) **Published:** דצמבר 15, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** השבוע ביום שלישי 18.12 תתכנס שוב קבוצת היזמים, המתעניינים, המשקיעים ואלו שרואים את עצמם חלק מ-Health 2.0 Israel. המפגש הנוכחי שיתקיים [בהאב תל אביב](http://www.the-hub.co.il/), הנושא: הסודות של קופות החולים וארגוני הבריאות ה-ACO, כל מה שצריך לדעת כיזם בתחום הבריאות וטכנולוגיה. המפגש של הסניף הישראלי שמובל על ידי ישי קנובל וענת בינור, יחל בשעה 16:00 יעסוק בשני סוגי ארגוני בריאות – HMO שזה בעצם קופות החולים בגרסתן האמריקאית והישראלית, מבטח שמספק בעצמו את השירותים, או באמצעות קבלנות ופחות נוהג להחזיר החזרים כמו ביטוח. והארגון השני הוא ה-ACO שזה סוג חדש ולא לגמרי מפוענח מבחינתי שנולד מרפורמת הבריאות של אובאמה ומדבר בעצם על [Accountable Care Organization](http://en.wikipedia.org/wiki/Accountable_care_organization), אם להסתמך על ויקיפדיה (לחצו על הקישור) מדובר בארגון שבעצם מקבל תשלום על בסיס איכות הטיפול והתוצאות. ובכן, לצורך ההבנה, תינתן באירוע הרצאה של ד"ר יוסי בהגון, מי שניהל עד לפני כמה חודשים את אגף ה-Ehealth של הכללית ויתן פריסה על הנעשה. קופות החולים הישראליות נחשבות פורצות דרך ומובילות עולמיות בתחום ולכן מהוות קרקע פוריה לניסיון ומקרי בוחן. בנוסף תהינה הדגמות של מספר סטארטאפים צעירים ומבטיחים בתחום. להרשמה ואישור הגעה למה שכתבתי על המפגש הקודם לחצו כאן \*\*\*\*\*\*\* **RSVP now for the next Health 2.0 Israel Meetup Next Week on December 18th** The next Health2.0 Israel Meetup will be held on December 18th @16:00 at the Hub Tel Aviv and will focus on **the Secrets of HMOs and ACOs – Everything you Need to Know as a Healthtech Entrepreneur.** HMOs and ACOs are a key part of the healthtech ecosystem. In Israel, HMOs such as Clalit and Macabi are leading healthtech innovation and receiving worldwide recognition. How can healthtech entrepreneurs build on this success? What are the opportunities for partnerships, clinical pilots and trials? Join us to hear a fascinating talk by Yossi Bahagon, the former head of Clalit's Digital Health division, one of the most innovative divisions in the world and see demos from some of the hottest Israeli healthtech startups. The Health 2.0 meetup is an amazing opportunity to learn about the latest healhtech trends and to meet entrepreneurs, investors, and others who are passionate about the space. The event is capped and space is very limited. CLICK HERE TO RSVP AND SEE WHO ELSE IS ATTENDING. **When**: Dec 18th @16:00 **Where**: The Hub (TLV), [Menahem Begin 55 (7th floor), Tel Aviv](https://maps.google.com/maps?q=Menahem+Begin+55,+Tel+Aviv&hl=en&ll=32.068865,34.785912&spn=0.009364,0.020385&sll=37.269174,-119.306607&sspn=9.62927,20.874023&hnear=Derech+Menachem+Begin+55,+Tel+Aviv-Yafo,+Israel&t=m&z=16) **Agenda**: 16:00 – 16:30 Networking 16:30 – 17:30 The Secrets of the HMOs and ACOs 17:30 – 18:00 Product Demos, Group Q&A 18:00 – 18:15 Member Announcements & Wrap up ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** ACO, health 2.0 israel, אורי גורן, אינטרנט, אירוע, בריאות, ד"ר יוסי בהגון, האב תל אביב, מדיה חברתית, קופות חולים, רפואה 2.0 --- ### [קמפיין מודעות לסרטן השד. נו באמת!](https://e-pochonder.com/קמפיין-מודעות-לסרטן-השד-נו-באמת/2012/10/07/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 7, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** את האמת, שהפיד שלי הוצף בביקורות על הקמפיין שנועד כביכול להעלאת המודעות לסרטן השד בשנת 2012. זה התחיל באמת בפוסט מוזר של אחת מחברותיי לפייסבוק, שלאחר שהגבתי בסימני שאלה רבים, אמרה זה בשביל מודעות לסרטן השד, ואני התחלתי לשבור את הראש, מה הקשר. זה המשיך בקיטונות של ביקורת שסיכום טוב שלהן אפשר למצוא: [כאן](http://www.mako.co.il/digital-internet/social-network-facebook/Article-54c172986523a31006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=565984153) ו-כאן . את האמת, זו הפעם השלישית שהדיון הזה מתעורר, זאת בעקבות קמפיין שמתחיל בסטטוסים מוזרים שאמורים לייצר תשומת לב ומשם דיון על סרטן השד. הקמפיין שתחילתו במייל שנוסח כך על פי אתר Mako: "שלחו לך את המשחק החדש של המלחמה בסרטן? חברותיי היקרות,ושוב הגיע הזמן לתמוך בקמפיין להעלאת המודעות בנושא סרטן השד!!! זוכרות את המשחק של שנה שעברה? אנחנו, הנשים, היינו אמורות לכתוב את צבע החזייה שלנו על גבי הקיר האישי של כל אחת מאתנו .אותו משחק, שנה שעברה, ראה את השתתפותן של מיליוני נשים בעולם וסוקר בהרחבה בכל הרשתות הטלוויזיה ומהדורי החדשות בעולם! הדבר ללא ספק העלה את המודעות בנושא הכאוב הזה וכן הסביר לכל מי שקרא את הסטטוסים שלנו, מהי המשמעות האמתית במודעות ובעיקר השנה נשחק באותו המשחק, אך בצורה קצת שונה.על הקיר האישי של כל אחת מכן יש לכתוב את המשפט הבא:"אני נוסעת ל………………במשך ………..חודשים". את מקום ומשך הנסיעה המיועדים יושלמו לפי תאריך יום הולדתכן. רשימת הארצות תוכלו למצאו כאן:ינואר – מקסיקופברואר – לונדוןמרץ – מיאמי אפריל – רפובליקה הדומיניקאנית מאי – צרפתיוני – סנט פטרסבורג יולי – אוסטריהאוגוסט – גרמניהספטמבר – ניו יורקאוקטובר – אמסטרדםבנובמבר – לאס וגאסדצמבר – ריו דה ז'נרוואז לדוגמא: אם נולדתי ב- 10 באוגוסט, הביטוי שאכתוב בקיר האישי שלי יהיה:"אני נוסעת לגרמניה לתקופה של 10 חודשים." זהו!!!ועכשיו שלחו את ההודעה הזו בדואר אישי, כמובן (!!) לכל החברות שלכן באשר הן ב- FACEBOOK ובקיר שלכן את הביטוי במלואו. שיהיה לכולנו משחק מהנה ובעיקר מודעות גבוהה!!!בגילוי המוקדם של המחלה הארורה הזו!!!!". למרות הרצון כביכול להעלות מודעות, הרי כל מה שהקמפיין עושה הוא להכעיס, מתוך הכעס אנשים הקשורים למחלת הסרטן, או כאלה הרואים בכך מטרה אמיתי מקפיצים את כל הדיון סביב המחלה. זה טריק זול, ואני רואה שמשנה לשנה הוא גם צובר פחות תגובות… אז בשביל מה? מידע על סרטן השד שהוכן על ידי MD Anderson זה נכון, שקמפיין שמעורר כעס מעורר גם שיח, אך האם זה הכיוון שבו יש ללכת על מנת להעלות מודעות למחלה? יכול להיות שמחלות יותר "נידחות" וכאלה שפחות מדוברות, כעס ופרובוקציה הם כלי יעיל, שהרי סרטון על מחלות שקשה לצפות בהן, או סטטוסים מלומדים על בעיות מערכת עיכול לא יגררו שיתוף ודיון, ואז להתחכמות ממזרית יש מקום. סרטן כעיקרון, וסרטן השד בפרט זוכים לתשומת לב ציבורית יחסית ראויה, זוהי מחלה משמעותית שחודש המודעות שלה באמת מורגש בכלי התקשורת ובשיח הציבורי. ועל כן, יש מקום לקמפיינים שונים, רלוונטיים המדברים על הדברים האמיתיים. **מודעות לסרטן השד לא מעלים באמצעות "בדיחמין לשבת"** לטעמי הגישה המכעיסה של "בדיחמין לשבת" יעילה במידה פחותה על הגישה הרגשית או כזו המשתמשת בהומור בעל משמעות. לרוב מה שמרגש מפעיל אותנו יותר, ועל כן יש להשתמש בה היכן שניתן, ויש כמובן לשלב בכך קריאה ברורה לפעולה ונתונים שיש להם משמעות. זה לא תמיד קל, אבל לטעמי יהיה יעל, לפחות במובן של העלאת מודעות בהקשר של ויראליות רשתית. בכל פעם מחדש אני חוזר לסרט אחד, שלטעמי מהווה את הדוגמה המושלמת להעלאת מודעות בצורה נכונה. אז בתגובה לקמפיין הנוכחי בעניין סרטן השד, אני שם אותו כאן אצלי בבלוג. נקווה שניתקל ביותר כאלה, ופחות בקמפיינים של תנוחות, חופשת וצבעי חזיה כשזה מגיע להעלאת מודעות. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=\_4jgUcxMezM&w=560&h=315\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** חולים, יוטיוב, מדיה חברתית, מודעות, סרטן, סרטן השד, פייסבוק --- ### [איך מלמדים חולים בעידן הדיגיטלי](https://e-pochonder.com/איך-מלמדים-חולים-בעידן-הדיגיטלי/2012/08/02/בריאות-2-0/) **Published:** אוגוסט 2, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** תשמעו, אני מאוהב… באינפוגרפיקה. והפעם אחת ממש ארוכה ומפורטת על כיצד אנשי צוות רפואי שאינם רופאים מלמדים חולים על מצבם בעולם הדיגיטלי. נקודה חשובה ומעניינת שעולה מהאינפוגרפיקה היפה הזו (שהובאה לידיעתי מעמוד הפייסבוק של חברת התרופות Boehringer Ingelheim) היא תפקידו החשוב של איש הצוות הרפואי בהכוונת המטופלים בעולם הדיגיטלי. זה לא רק גוגל, היכולת והחשיבות שיש לכך שהרופא, האחות, הפיזיוטרפיסט, הרוקח והעובדת הסוציאלית מכוונים למקורות מידע ראויים היא קריטית ויכולה למנוע הרבה בעיות, ודיסאינפורמציה ממנה מפחדים בדיוק אותם גורמים. על כן, חשוב שאותם אנשי מקצוע יסתכלו ברשת, ילמדו ממנה וינפו לעצמם מקורות מידע שהם רופאים בהם רציניים ויסייעו בהכוונה. זהו, עד כאן המלל, עכשיו תהנו מהגרפיקה… [![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/08/How-Patients-Learn-in-the-Digital-Age-Infographic.png "How-Patients-Learn-in-the-Digital-Age-Infographic - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/08/How-Patients-Learn-in-the-Digital-Age-Infographic.png) Source: healthworkscollective.com via [Ben](http://pinterest.com/benwagenaar/) on [Pinterest](http://pinterest.com) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** boehringer ingelheim, אונליין, אינטרנט, אינפוגרפיקה, בריאות, חולים, מדיה חברתית, מחשב, מידע רפואי, רפואה 2.0 --- ### [הרשמה ל-Digital Pharmarketing Magazine](https://e-pochonder.com/הרשמה-ל-digital-pharmarketing-magazine/2014/05/20/כללי/) **Published:** מאי 20, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** הירשמו כאן וקבלו ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם/ן את מגזין החודשי על שיווק דיגיטלי וחדשנות דיגיטלית בתחום הבריאות והתרופות. בניוזלטר תמצאו עדכוני חדשות מהארץ ומהעולם בנושא דיגיטל, חדשנות ושיווק (מידע עדכני על דוחות, קמפיינים, פעילויות והמצאות), וכן מידע אפשרויות וטכנולוגיות שונות וטיפים בתחום. לקבלת הניוזלטר נא מלאו את הפרטים הבאים: נא להקפיד למלא את כל שדות החובה המסומנים ב- \* אני מסכים/ה לקבל את הניוזלטר של Digital Pharmarketing Magazine ודיוורים נוספים מאתר אי-פוכונדר לכתובת הדואר האלקטרוני שלי דואר אלקטרוני \* שם פרטי \* שם משפחה \* סלולרי \* מקום עבודה \* [מערכת דיוור אלקטרוני](http://www.activetrail.co.il) – אקטיבטרייל [ההרשמה כפופה לתנאי השימוש והפרטיות](http://e-pochonder.com/%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [חולים לא נענים לטיפול - מי אשם?](https://e-pochonder.com/חולים-לא-נענים-לטיפול-מי-אשם/2013/06/19/רפואה/) **Published:** יוני 19, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** הגישה של ד"ר ויקטור מונטורי ממאיו קליניק לטיפול בשאלה למה חולים ומטופלים אינם מבצעים את כל ההוראות של הרופא או [נענים לטיפול](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C/), למרות שזה אמור לפעול לטובתם היא מאוד מעניינת. מדוע הם אינם לוקחים את כל התרופות, ולמה הם אינם מבצעים את כל הפעולות. גישתו טוענת שהבעיה היא לא בחולים, היא במערכת – והוא מציע גישה חדשה – טיפול במינימום הפרעה (Minimally Disruptive Medicine). זה אמנם לא לגמרי דיגיטלי הסיפור, אך יש פה נקודות מרתקות למחשבה בגישה שהוא מציע. הרעיון הבסיסי אומר, הרפואה מונעת ממטרות וטיפולים שנקבעו במחקרים והנחיות והם אינם לוקחים בכלל בחשבון את החולה בתוכם. בהרצאה ששמתי כאן מסביר מונטורי על חולה ועל שלל הבעיות והמורכבויות שהמערכת מייצרת לו. הוא גם מראה שהמדדים אותם צריך החולה להשיג דומים לאדם בן 45 עם סוכרת, לבן אדם בן 66 עם סוכרת או לבן אדם בן 55. מעבר לגיל השונה בין החלים לכל אחד יש תפיסת עולם שונה, מגבלות חיים אחרות, והרגלים שונים, אבל מבחינת המטרות הקליניות הן זהות, ופעמים רבות הטיפול המבוקש גם, והוא אינו מותאם להם. לדברי מונטורי זו בעיה קשה, הטיפול הוא חסר הקשר ולא מותאם לחולה ולנסיבות חייו. יתרה מזו, מונטורי טוען שהרופאים רואים באי השגת המטרות וביצוע הטיפולים כחוסר "ציות" של החולים, ויש בכך אלמנט שיפוטי שמרתיע את החולים מלדון באופן פתוח עם הרופאים על הבעיות, וגורם להם להעלים חלק מהבעיות והקשיים. הרופאים מצידם מרגע שלא הושגו המטרות (בסוכרת למשל) מה הם עושים? מגבירים את תכנית הטיפול ועושים אותה אינטנסיבית יותר ובכך רק מחמירים את הבעיה. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?NR=1&v=flcRKdoaiVk&feature=endscreen\] הנזק הנגרם למערכת מחוסר היענות לטיפולים הוא אדיר, על פי הנתונים שמציג מונטורי 290 מיליארד דולר מתבזבזים על טיפולים שלא מבוצעים. נתונים שהוא מראה מצביעים על שביציאה מבית החולים חולה לב מקבל 100 אחוז טיפול נכון, אך שיעור ההיענות יורד די מהר לכיוון של 70%. נתון נוסף שהציג ממדבר על כך שרופאים "מפטרים" חולים בארה"ב בעקבות אי ההיענות להוראות שלהם, זוהי הסיבה השלישית הכי נפוצה לאחר אלימות כלפי רופא ובקשת סמים מסוכנים כטיפול. כעת מנסה מונטורי להכניס לשימוש מושג חדש שנקרא "עומס הטיפול" שדומה למושג "עומס המחלה" שמכומת פעמים רבות כדי להבין את העומס שמחלה מטילה על הציבור ועל הכלכלה. הוא טוען כי מדידת העומס היא קשה ומורכבת ועדיין לא מצא לכך פיתרון מלא. בנוסף הוא מחפש דרכים שיאפשרו להתאים את הטיפול בחולה באופן אישי כך שהחולה יוכל לעמוד בו. מונטורי מסביר כי יש להסתכל על המטרות גם באופן שאינו רק קליני מספרי, אלא פשוט יותר – כיצד לגרום לחולה להרגיש טוב יותר, להאריך את חייו ולהימנע מסיבוכים והתדרדרות. השינוי בטרמינולוגיה יביא גם לשינוי בתפיסה. ירידה בשיפוטיות והבנת האילוצים השונים, כמו למשל זו שהוא מתאר שחולה שמן לא תמיד יכול להגיע ולהסתכל על אצבעות רגליו ולבדוק אותן. לפעמים במקום להגביר טיפול, אולי צריך להפחית טיפול. ![בזבוז משאבים](http://b.vimeocdn.com/ts/768/972/76897293_640.jpg)בזבוז משאביםואיפה האלמנט הדיגיטלי, ובכן מונטורי מתייחס למשהו אחד מעניין, והוא מסביר שחולים פונים לעמיתיהם ברשתות ברשתות החברתיות, כי חולים אחרים הם אלה שמומחים בהתאמת הטיפול לעצמם ולא הרופאים. וכאן לטעמי יש הזדמנות מעניינת ביותר גם למחקר וגם ללמידה של רופאים על הדברים שניתן לעשות כדי להתאים את הטיפול לחולה ולהפריע פחות למהלך חייו. העלאת המעורבות של חולים, והעלאת ההיענות לטיפול היא עניין חשוב ביותר, וכיום בעידן של מידע רב הנאגר ברחבי הרשת, יש דרך לראות כיצד החולים מבצעים את ההתאמה לחיים ולמנף את זה. הרופאים צריכים להבין, שהם לא בהכרח מבינים….ולתת מקום ושותפות לחולים שמתאימים לבסוף את הטיפול (או נוטשים אותו) וכאן מונטורי מסביר, שאי ההיענות זה סימן ורצון לייצר הקשבה ושינוי במערכת, לאו דווקא "חוסר ציות" או "להכעיס". [לאתר של מונטורי במאיו קליניק](http://www.mayo.edu/research/labs/knowledge-evaluation-research-unit/knowledge-evaluation-research-unit-ker) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה **תגיות:** Minimally Disruptive Medicine, בריאות, היענות לטיפול, ויקטור מונטורי, חולים, מידע רפואי, סוכרת, רופאים --- ### [היענות לטיפול לא השתפרה למרות בקבוק תרופות חכם והתערבויות התנהגותיות - מחקר](https://e-pochonder.com/מחקר-בקבוק-תרופות-חכם-והתערבויות-התנה/2017/06/28/בריאות-2-0/) **Published:** יוני 28, 2017 **Author:** אורי גורן **Content:** [היענות לטיפול](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C/) של נוטלי תרופות היא אחת השאלות והבעיות המרכזיות ביותר כיום ברפואה. הטיפול התרופתי, והפיתוחים המדעיים בתחום הולכים ומשתפרים. אך כמו שאמר הרופא הראשי של ארצות הברית ג'יי אברט קופ: תרופות לא עובדות אל מי שלא לקוחת אותן. וכיום רבים לא לוקחים – קרוב לחמישים אחז בטיפול במחלות כרוניות. #### מחקר משמעותי – 1500 מטופלים טכנולוגיות חכמות, אפליקציות, תזכורות שונות, התערבויות התנהגותיות, כלכלה התנהגותית ועוד, מהווים כולם תקוות גדולות לשיפור היענות לטיפול. אך[ מחקר שפורסם בימים האחרונים בכתב העת ](http://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/article-abstract/2633258)המקצועי JAMA – Journal of American Medical Association מעורר תהיות האם התערבויות מסוג זה אכן מסייעות בפועל, ולא רק על בסיס הנחת עבודה של הגיון פשוט. תוצאות המחקר הנוכחי, שנערך על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה של אונ' פנסילבניה, לא מצא הבדל משמעותי לטובת ההתערבויות לעומת קבוצת הביקורת. המחקר, רחב היקף יחסית, שכלל 1500 נבדקים, ביקש לבדוק האם התערבות הכוללת: בקבוק תרופות עם פקק חכם העוקב אחר הפתיחות, הגרלות ופרסים, עירוב בני משפחה בהתראות ושמירה על ההיענות, וכן יועצי היענות אנושיים, תהיה עדיפה מבחינת היענות לטיפול על התערבות רגילה. לצורך כך חולקו המטופלים, חולים לאחר התקף לב שקיבלו לפחות שתי תרופות כרוניות לטיפול, חולקו לשתי קבוצות ביחס של 2 ל-1 לטובת ההתערבות. כך שבקבוצה שבה בוצעה ההתערבות היום 1000 נבדקים לעומת 500 בקבוצת הביקורת. ההתערבות לא היתה עיוורת כלפי המטופלים, אך המטפלים שלהם לא ידעו האם המטופלים מקבלים את ההתערבות או לא. החוקרים מציינים שחולים לאחר התקף לב נזקקים לסיוע רב, שכן ההיענות שלהם עומדת על כ-45% בלבד. המחקר ביקש לבדוק את ההצלחה במגוון של מדדים, הראשון שבהם הוא שיפור בתוצאים רפואיים, קרי הפחתה באירוע לב ואשפוזים חוזרים. כמו כן ביקשו החוקרים לבדוק את עלות הטיפול, וכן את מספר חידושי המרשמים של המטופלים. בתום שנה של מעקב לא נמצאו פערים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות בכל המדדים. יצוין כי שנה שלמה של מעקב היא תקופה ארוכה מרוב המחקרים שאני מכיר בתחום היענות לטיפול תרופתי והתערבות טכנולוגית, שלרוב נחתכים לאחר 3 חודשי מעקב בלבד. #### היענות לטיפול לא השתפרה – החוקרים מופתעים זוהי תוצאה שהחוקרים עצמם היו מופתעים ומאוכזבים ממנה. לטענתם ההיגיון הישר וגם תוצאות ראשוניות מראים כי התערבויות אלו אמורות לסייע. בראיון שפורסם יחד עם המאמר אומרים החוקרים כי הם מתכוונים להמשיך לחקור את הנושא, ולראות האם ניתן להסביר את תוצאות המחקר הנוכחי, על מנת לתכנן מחקרים נוספים לבדיקת ההיענות. לטענתם יכול להיות שישנה הטיה בסיסית באופי גיוס המטופלים הגורם להם להיות יותר מעורבים עוד בטרם ההתערבות, וכן תזמון הגיוס ביחד לטיפול. בכל מקרה מדובר במחקר שצריך להעיר את העיניים, לגבי פתרונות פלא טכנולוגיים ברפואה. האזינו לראיון עם החוקרים: [http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/IOI170046audiob\_prod.mp3](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/06/IOI170046audiob_prod.mp3) #### עובד ברפואה ועובד בטכנולוגיה המחקר הזה, כמו מחקרים אחרים, מדגיש את הפער המובנה כמעט, בין מה שמוגדר כ" זה עובד" בטכנולוגיה למשמעות שלה ברפואה. בטכנולוגיה, זה יחסית פשוט. אם פיתחת אפליקציה, ואנשים משתמשים בה וכמות המשתמשים עולה, והאפליקציה מספק את כל הפעולות הטכנולוגיות לה היא נועדה – זה עובד. ברפואה עובד, זה קצת יותר מורכב. זה מתקחיל כמו טכנולוגיה, יש הגיון בונים התערבות, שירות, או מפתחים טיפול או ניתוח, ורואים שהוא בר ביצוע. זה עובד בסיסי, אבל בפועל, התערבות הופכת לכזו ש"עובדת" כאשר היא מוכיחה תועלת עדיפה במחקרים. המחקרים המרכזיים הם לרוב אלו שיש בהם שתי קבוצות יחסית יעילות המקבלות התערבות מסוימת וזו שנראית יותר יעילה לפי התוצאות – הו, אז זה עובד!. הפער הזה עומד בעוכרי הרפואה הדיגיטלית כבר זמן מה, כי הקפיצה מעלה הפער הזה היא גם יקרה וגם לא פשוטה לעיכול. מחקר שכזה יכול להפיל חברה, לגנוז חלום ועוד. ולכן רבות מהחברות בתחום האפליקציות וההתערבויות הפשוטות נמנעים מהמחקר. בייחוד שהוא גם לא באמת נדרש מבחינה רגולטורית. אך מצד שני, קפיצה מעל הפער הזה, מבטיח כניסה משמעותית הרבה יותר של כלים דיגיטליים לרפואה, ברמה הקלינית, ובאופן יותר עמוק. אז אמנם המחקר נוכחי מעט מדכא, אך הוא עוד שלב בהתבגרות של התעשייה והרפואה הדיגיטלית, כי חייבים להיכשל על מנת להצליח בגדול. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי **תגיות:** JAMA, בריאות דיגיטלית, היענות לטיפול, מחקר, מטופלים --- ### [מה זו השפעה ברשתות חברתיות](https://e-pochonder.com/מה-זו-השפעה-ברשתות-חברתיות/2012/10/28/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 28, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** את סינאן אראל לא הכרתי לפני כנס Digital Pharma, הוא אמנם כלכלן בעל שם, מרצה בפקולטה בבית הספר לעסקים ע"ש סטרן באונ' NYU, שהרצה בכמה אירועי טד, מייעץ לחברות אינטרנט ענקיות ופיתח מודלים מרתקים, אבל לא הכרתי.. הרצאתו בכנס היתה מרתקת, מעוררת השראה על השאלה המאוד מעניינת של השפעה ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות באופן ספציפי. שיווק באמצעות "משפיענים" הוא כלי מאוד חשוב בקרב משווקים ברשת, ולדעתי זהו כלי קריטי. השאלה היא מהי השפעה ברשתף ואת זה אראל חקר. **הרבה אנשים עושים אותו דבר** ובכן סינאן הוא איש מדע הרשתות החברתיות, הוא רוצה להבין לעומק מה גורם להשפעה של אנשים על חבריהם ברשתות החברתיות ומניע אותם לבצע פעולה. זהו תחום חשוב מעין כמותו כי אם נוכל להבין מתוך המידע הקיים על הקשרים והמעברים של התנהגויות מה זו השפעה, ומי משפיעה וכיצד יש לנתב השפעה, הרי שנוכל לשנות התנהגויות של אנשים רבים ולהשיג תוצאות מעניינות – לא רק ברמת שיווק, אלא גם ברמת קידום בריאות, הפחתת התנהגויות בלתי רצויות ועוד.. ![סינאן אראל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/10/sinan.jpg "סינאן אראל - e-פוכונדר") סינאן אראלהדבר המעניין בהשפעה, שהיא אינה כה ברורה כפי שניתן לחשוב. אחד המחקרים המעניינים שגם אני מאוד נדבתי בקסמו היה של קריסטקיס שבדק אוכלוסיה בעיר ספציפית לאורך שנים ומצא קורלציה בין המשקל של אנשים קרובים – קרי אם החברים שלך שמנים, גם אתה תשמין. המחקר פורסם בניו אינגלנד והפך את עניין ההשמנה לכותרת – חבריך גורמים לך להשמין. ומכאן נוצרו מגוון מחקרים שמצאו שכל מיני התנהגויות מדבקות… אראל שבדק את הנתונים, וגם אחרים, מצאו כי זו לא הדבקה, וגם לא השפעה, זוהי פשוט תכונה אנושית ידועה – אנשים חברים של אנשים שדומים להם, דומות ( Homophily) וכן שלהתנהגות אנושית יש נטיה להפוך לצבר (Cluster) ולכן אם אתה שמן אתה נוטה יותר להיות בחברת אנשים יותר מלאים וכאלה שנהנים יותר לאכלו וכו'.. בקיצור אנחנו אוהבים אנשים כמונו…. וזה נכון גם ברשתות חברתיות. עוד דבר שנמצא, ש"כמות" זה לא העניין, ופה משתמש אראל בדוגמה של אשטון קוצ'ר שהוא איש עם המון עוקבים, והמון חשיפה אבל לא בטוח שאם הוא אומר לעשות משהו ההשפעה שלו כזו גדולה. כלומר השפעה אינה נגזרת של כמות. (זכרו זאת שאתם בוחרים משפיענים). **השפעה "איז אובר רייטד"** אראל מגדיר השפעה ברשתות חברתיות כ-הדרך שבה התנהגות של אחד מושפעת מחבריו לכדי שינוי התנהגותו. כלומר כיצד חברי משפיעים עלי לעשן או להפסיק לעשן. בהמשך פיתח אראל יחד עם חוקרים נוספים מודל סטטיסטי שמאפשר לו לנטרל את הגורמים והקורלציות שיכולות להיות מוספברות באמצעות דומות ולבודד מה באמת היה בגדר השפעה. את המודל הם יישמו [במחקר](http://www.pnas.org/content/106/51/21544) על אנשים שהשתמשו בתוכנת המסרים המיידיים של יאהו, וביקשו לראות כיצד מתפשטת אפליקציית הסלולר של אותה תוכנה באמצעות המשתמשים. המחקר מצא כי המודלים הישנים של השפעה ברשת (כמו זה קירסטאקיס) העריכו ביתר של 300-700 אחוז את ההשפעה של אנשים על חבריהם, וכן ש-50% ממה שההדבקה ניתן להסביר באמצעות תופעת הדומות בין חברים ולא השפעה. זה נתון מרתק, בעצם העובדה שהרבה אנשים עושים פעולה מסוימת, אינה השפעה דווקא, אלא דומות בתנאים סוציודמוגרפיים, תחומי התעניינות ועוד.. ויש לו השפעה אדירה על דרכי שיווק – שכן אם זה דומות, הרי שניתוח הסוציודמוגרפי הרגיל ופרסום רחב היקף יציג נתונים הרבה יותר יעילים בקידום ההתנהגות… בעוד שאם רוב ההתפשטות נובעת מהשפעת חברים, הרי שרצוי לבצע פעילות של משפיענים וקידום אימוץ מחבר לחבר.. סתם אנקדוטה מהרצאתו בכנס – הוא בדק את מדרג הרגישות להשפעה על פי מצב זוגיות – ההשפעה הגבוה ביותר היא אצל אנשים שהמצב הזוגי של מוגדר "זה מורכב", לאחריהם הרגישות הגבוהה ביותר היא אצל המאורסים, לאחריהם אלו שמוגדרים "במערכת יחסים", נמוך מעט במדרג הם הרווקים, והכי פחות רגישים להשפעה… כן אלו הנשואים. סינאן החל חוקר מגוון תופעות, למשל כיום הם בודקים מודל של השפעה בקידום סקס בטוח ובדיקות HIV בדרום אפריקה שם הסטיגמה בנושא היא אדירה וקמפיין משפיענים נבדק. ברור שיש כאן השלכות משמעותיות בנושא של קידום בריאות, קידום מהפכות, קידום ממוצרים ועוד… ומציעת הגורמים המשפיעים, והתנהגויות זה שינוי מהותי, אבל למה לי להמשיך ולהציק בבלבולי מוח, הנה הרצאתו מ- TEDxNYU מומלץ להקדיש 17 דקות לעניין. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=9FxNs1WjwQM\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** digital pharma, health, patientslikeme, בלוג, בריאות, חוכמת ההמון, טוויטר, מדיה חברתית, מחקר, סינאן אראל, פייסבוק --- ### [תעשיית התרופות גילתה את הפרסום הסלולרי - דו"ח חדש](https://e-pochonder.com/תעשיית-התרופות-גילתה-את-הפרסום-הסלולר/2014/01/12/בריאות-2-0/) **Published:** ינואר 12, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** אחד הדברים היפים בחישוב לפי אחוזים הוא העובדה שגידול בין 1 ל-2 הוא גידול של 100%. לטעמי הנתונים החדשים שפרסמה[ Milennial Media](http://www.millennialmedia.com/) מראים בעיקר כמה תעשיית התרופות מפגרת אחרי שאר התעשיות, ולא כמה היא מתקדמת. על פי הנתונים של המהווה רשת פרסום דיגיטלית ברבעון השלישי של 2013 הוציאה תעשיית הפארמה 744% יותר מאשר ברבעון המקביל אשתקד על פרסום [בטלפונים סלולריים](http://e-pochonder.com/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%99-2-%D7%99%D7%95/), יותר מכל תעשייה אחרת. על פי הדיווח מאתר [eMarketer ](http://www.emarketer.com/Article/Across-Industries-Mobile-Ad-Spend-Increases-Dramatically/1010499)בנוסף לעולם התרופות, גם עולם הבריאות והחיים הבריאים העלתה את ההשקעה אבל באופן צנוע הרבה יותר של 177%. כל התעשיות בדוח העלו את רמת ההוצאה במאות אחוזים, ומראים שאכן השנה התעוררו המפרסמים והבינו שהעולם של הטלפונים הניידים הוא מדיום פרסומי מהותי. בנוסף לנתונים סקרה החברה את מנהלי השיווק לגבי המטרות של הפרסום. מן הסקר עלה כי המטרה הראשונה במעלה הייתה הזרמת גולשים לאתר כאשר 34% מהמשיבים בחרו בה. 25% ביקשו למסד נוכחות בעולם הסלולר ו-22% ניסו להעלות את המודעות למותגים שלהם. [![הוצאה לפרסום בסלולר](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/graph.gif "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/graph.gif)מתוך נתוני Millenial Mediaככלל מעריכים ב-eMarketer כי העליה בהוצאה לפרסום לסלולר בכל העולם בממוצע של כל התעשיות עומד על 105%, כך שניתן לראות שתעשית הפארמה עלתה פי 7 מהממוצע. נתונן המעיד על הפיגור שלה בתחום יותר מכל דבר אחר. **פרסום לציידים לא למשוטטים** הפרסום במובייל יכול כמובן לשרת מגוון מטרות כפי שראינו, אך חשוב לזכור שלרוב אנו מסתכלים בנייד מתוך תפיסה של ציידים, ולא בתפיסת המלקט או המשוטט שמאפיינת גלישה רגילה. לטעמי לעניין זה יכולה להיות השפעה חיובית על פרסום תרופות ושירותים רפואיים, כי זה יכול לספק תשובות מידיות בבית המרקחת, ביציאה מהרופא ובכלל. כמובן שבישראל לא ניתן לפרסם תרופות מרשם באופן ישיר, אך מידע על תחום הטיפול וכו יכול לספק מענה מעניין למטופלים. הדרך לעשות זאת היא קודם כל להבין שכל מה שבונים היום חייב להיות מותאם לנייד ורספונסיבי כך שהמידע יהיה נגיש וקריא. אם זה לא כך, חסכו את הכסף. מעניין יהיה לעקוב אחר ההוצאה שנה הבאה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, כללי **תגיות:** חברות תרופות, מחקר, סלולרי, פרסום, רפואה 2.0 --- ### [מעל 100,000 גנומים פוענחו באנגליה](https://e-pochonder.com/מעל-100000-גנומים-פוענחו-באנגליה/2018/12/08/featured/) **Published:** דצמבר 8, 2018 **Author:** אורי גורן **Content:** בשנת 2012 הכריזה ממשלת אנגליה על פרויקט שאפתני, ואז דיי ראשון מסוגו. היא החליטה להשקיע 300 מיליון פאונד בפרויקט לריצוף של 100,000 גנומים תוך התמקדות בשני אזורים מרכזיים – אנשים עם מחלת הסרטן, ואנשים הסובלים ממחלות נדירות. לרוב פרויקטים כה שאפתניים נוטים להתקלקל או להיעלם בדרך, ולכן ראוי לציין שהשבוע הודיעה החברה הממשלתית שהוקמה לצורך ביצוע הפרוקט כי היעד הושג ורוצפו 100,000 גנומים. הפרויקט הוא תולדה של מהלך נרחב של ממשלת אנגליה, אז עוד ברשות דיוויד קמרון, היתה לייצר באנגליה סביבה שתמשוך השקעות בתחום המדע והרפואה, וכן האפשרות למנף פרויקטים ממשלתיים על מנת לייצר תעשיה נרחבת בתחום, ותועלת ישירה לאזרחים. בתוך [שלל הפריוקטים ](http://e-pochonder.com/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/)שנוצרו מתוך ההכרה האסטרטגית, פרויקט 100,000 הגנומים הוא אחד השאפתניים ביותר. #### מחקר, אבחון ותעשיה לצורך ביצוע המהלך הקימה ממשלת אנגליה חברה ממשלתית בשם Genomics England שאמורה לייצר את כל התשתית הנדרשה לביצוע הריצוף, האיסוף, הייעוץ ואגירת המידע. החברה עובדת בשיתוף פעולה ומספקת שירותים לארגון הבריאות הבריטי – NHS. החברה שמה לה למיקוד שני תחומים שבהם לגנים משמעות מרכזית, האחת היא מחלת הסרטן (או ליתר דיוק 120 מחלות הנקראות סרטן) והשני אלו מחלות נדירות. בריצוף של גנים אצל חולי סרטן בוצע ריצוף הן של הגידול והן של הרקמות של המטופל עצמו, וזאת על מנת לאפשר מיפוי של הפערים ובכך גילוי של אפשרויות טיפול ועוד. מחלות יתומות נבחרו בשל העובדה שכ-80% מהן מאופיינות במעורבות גנטית, וכן פער הידע על רבות מהמחלות הללו הוא משמעותי. למרות שמן ועובדת היותן נדירות, מחלות נדירות מהוות קבוצה אדירה של כ-8,000 מחלות שונות ולכן כמות החולים בכולן יחד הוא משמעותי. הכוונה של הפרויקט לריצוף 100,000 גנומים התבססה על ריצוף 25,000 חולי סרטן (2 דגימות לחולה) וכ-50,000 דגימות של חולים במחלות יתום וכן דגימות מחלק מקרובי משפחתם. הריצוף בפעול בוצע על ידי חברת [אילומינה ](http://e-pochonder.com/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/)המתמחה בריצוף הגנום האנושי ונחשבת לאחת המובילות בעולם בתחום, אם לא המובילה. כל הדגימות ניתנות בהתנדבות והתמורה למטופלים קשורה בסיוע בהכוונת טיפול, בסיוע באבחון של מחלות או קבוצות סימפטומים שטרם אובחנו. הפרויקט מהווה הישג משמעותי גם מבחינות ארגוניות, תפעוליות ועוד. מבחינה ארגונית מדובר בהקמה של 13 מרכזים של רפואה גנטית ברחבי אנגליה, סקוטלנד וויילס. סך הכל מכסים המרכזים 85 עמותות של ה-NHS ו-3 מיליון איש לערך. בהמשך הוקם מאגר מידע ודגימות, וכן הוקמה שותפות על מנת לחבור לארגונים וחוקרים בכל העולם לצורך הפענוח של המידע שנצבר. כיום ישנם כבר 42 תחומי מחקר בפרויקט. ![לוח הזמנים של פרויקט הגנום האנגלי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2018/12/100KGP-timeline-041218-400x582.png "100KGP-timeline-041218-400x582 - e-פוכונדר")לוח הזמנים של פרויקט הגנום האנגלי בנוסף, הפרויקט קידם את כל תעשיית פענוח הגנום, ומכיוון שהרבה מאוד כלים ויכולות לא היו קיימים, התמקד הפרויקט גם בהקמה ופיתוח הכלים. בין היתר עבודה משותפת עם אילומינה הביאה לירידה משמעותית בעלות הריצוף. בנוסף פותחו טכנולוגיות יסוד על מנת לאפשר את הפיענוח והמחקר של הדגימות והמידע. בהמשך הוקמה שותפות גם עם התעשיה. התעשיה מהווה נדבך מתוך שותפות רחבה יותר הכוללת גם מטופלים, קלינאים, חוקרים ועמותות שכולם יחד פועלים תחת פורום משותף על מנת להחליף דעות, לקדם, לכוון ולהאיץ את המחקר בנושא. שיתוף מטופלים ובניית שולחנות עגולים שכאלה היא לטעמי כלי משמעותי בהשגה ושימור האמון בפרויקט והיכולת שלו לקבל מידע והמשך דגימות מהציבור. כיצד נאסף ומאחוסן המידע בפרויקט#### מטופלים מרוויחים מהתחלה כבר ב-2015 כשנה וקצת לאחר תחילת הריצוף החלו מטופלים לקבל תשובות בנוגעות לבדיקות הגנומיות שלהם, וקיבלו אבחונים שונים ש למחלות נדירות או כלים אחרים שיכולים לסייע להם בטיפול. שנה לאחר מכן גם ילדים שתרמו למאגר החלו כבר לקבל מענים מתוך המחקר והידע שהגנום שלהם הציע. התהליך הזה נמשך עד היום, ומהווה דוגמה נהדרת כיצד ניתן להשיב לציבור במהרה. למרות זאת מדגישים ב-Genomics England כי לא כל המטופלים ולא כל הדברים עדיין יכולים לחזור אל המטופלים בגלל הקצב של התגליות והרצון להיות מדויקים בתשובות. לכן יש לחכות למידע שעובד ועבר ולידציה מספקת על מנת להיות מהימן. בגדול במדע הגנטיקה, אנחנו קצת כמו האמרה שראש ממשלתינו, בנימין נתניהו מרבה להשתמש בה לאחרונה – רב הנסתר על הגלוי. סיפורו של אלכס #### לאן עכשיו באוקטובר האחרון, שר הבריאות הטיפול הסוציאלי של אנגליה' מאט הנקוק, הציג את היעד הבא של הפרויקט – ריצוף מיליון דגימות גנטיות. לדברין מדובר בפרויקט המהווה את האחד היסודות לתוכניות ארוכות הטווח של שירותי בריאות באנגליה. #### ומה עם מתחרים? פיענוח סטים ענקיים של מידע ודגימות גנטיות מהווה כיום יעד מרכזי של ממשלות שונות, אך גם של חברות מסחריות שונות. [גוגל ](http://e-pochonder.com/%D7%A8%D7%92%D7%A2-%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C-%D7%A1/)מבקשת לפענח 10,000 דגימות של אנשים בריאים ולהוסיף על כך מידע ממכשירים לבישים על מנת לייצר מאיין בסיס של מהו האדם הבריא שיאפשר מחקר נרחב על תחלואה ובכלל. ב-2015 הכריז גם הנשיא לשעבר, ברק אובמה, על פרויקט שאפתני לאיסוף [מיליון דגימות](https://www.scientificamerican.com/article/can-the-u-s-get-1-million-people-to-volunteer-their-genomes/) של אנשים בארצות הברית בניסיון לעשות קפיצת מדרגה נחשונית בתחום ה-Precision Medicine, במאי השנה הפרויקט החל לאסוף דגימות בפועל. בארצות הברית של העובדה מערכת הבריאות הרב היותר מבוזרת ומאוד פרטית יש המון שאלות לגבי היכולת לאסוף את הדגימות ולייצר את הערך הזה עבור המחקר והפיתוח בתחום. גם בישראל רואים במאגר גנטי כלי משמעותי ויסודי לאסטרטגיה של בריאות דיגיטלית וקידום בריאות ומחקר בכלל. בקופת חולים מכבי כבר יצרו מאגר דגימות ומציעים ללקוחות לתרום טיפסה למחקר, קרי טיפה מתוך הדגימות שהם נותנים ממילא לצורך ביצוע מחקרים רחבי היקף ויצירת מאגר דגימות משמעותי. יש לזכור שמאגר זה מגיע גם עם תיקים רפואיים ומערך מידע מאוד נרחב של מכבי כך שיש כאן יכולת משמעותית. [במקביל גם משרד הבריאות בונה על מאגר גנטי לאומי](https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001229107), שנקרא פרויקט פסיפס (גילוי נאות, ישבתי בועדת האתיקה המלווה את הפרויקט) ובוא אמור הציבור לתרום דגימות לצורך יצירת מסד נתונים משמעותי הכולל גם את התיקים הרפואיים ובכך לשפר את יכולות המחקר והפיתוח סביב הרפואה הגנטית בישראל. יש דמיון ברבה מובינים לפרויקט הרנגלי, רק שישראל נמצאת כמה שנים מאחור מבחינת תזמון. המאמצים הללו, כאשר יישאו פרי ללא ספק עומדים לשנות באופן חסר תקדים את הדרך שבה הרפואה מתנהלת, ולשפוך אור אחר על מחלות רבות. כך שיש למה לחכות. והיכולת לעמוד בציפיות ולהמטמיע את הפרויקטים בהיקיפים אילו מהווה ללא ספק נקודת אור. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי, רפואה **תגיות:** Genomics England, אנגליה, בריאות, גנטיקה, מחלות יתומות, מחקר, סרטן --- ### [חנות אפליקציות לגנים שלנו](https://e-pochonder.com/חנות-אפליקציות-לגנים-שלנו/2015/09/06/uncategorized/) **Published:** ספטמבר 6, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** הגנטיקה לצרכן הופכת לאחד התחומים החמים והמרתקים בתחום הרפואה. העובדה שתוך קצת מעל 15 שנים הצליחו המדענים והמהנדסים להגיע לאפשרות לרצף את הגנום במחיר סביר של פחות מ-2,000 דולר מאפשר לרבים לרצף את הגנום שלהם, וריצוף של מאות אלפי אנשים יכול לשחרר סודות רפואיים רבים המסתתרים בקוד שלנו. כל גילוי כזה מאפשר לנו ליהנות מידע רב יותר ופעמים רבות גם התאמה של הטיפול הרפואי. חברות ענק שועטות אל העולם הגנטי, גוגל יצרה ענן מיוחד לניתוח מידע גנטי ומבצעת פרויקט לריצוף של DNA ממאות אלפי אנשים על מנת לקבל בסיס ידע, [אנגליה מבצעת פרויקט ריצוף גנום](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%A2%D7%9C-100000-%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%97%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%94/), ברצות הברית יש לא מעט מעבדות וסטארטאפים בנושא. אחת החברות המובילות בתחום, היא אילומינה (Illumina) האחראית על פיתוח המכשירים המבצעים את ריצוף הגנום, וגם היא מחפשת את הדרך לפצח את העולם הזה, וההודעה שלה בימים האחרונים מראה על יצירתיות מרובה. **אפליקציות גנטיות** [אילומינה בשיתוף עם שתי קרנות – ורבורג פינקוס וסאטר היל ונצ'רס](http://www.businesswire.com/news/home/20150818005342/en/Illumina-Warburg-Pincus-Sutter-Hill-Ventures-Form#.VeyLaflVikp) – הקימה את [Helix](http://www.helix.com/) שאמור להיות מערכת ההפעלה מאחורי חנות האפליקציות של הגנום שלכם. ולמה הכוונה. בעוד כיום התוצר שאנשים בריאים מקבלים מהגנום שלהם הוא כזה שלא מספיק כדי לספק את העלות של מאות או מעט מעל אלף הדולר שהעניין הזה עולה, בעיקר כי אין הרבה מידע מבוסס מספיק, הרי ש-Helix מנסה לפרוס את העניין לפרוסות. [![מכשיר לריצוף גנום של אילומינה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/09/illumina01-300x171.jpg "illumina01 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/09/illumina01.jpg)מכשיר לריצוף גנום של אילומינהבעצם החברה תיקח מכם דגימה, רצף את הגנום שלכם באופן משמעותי יחסית, ותמכור לכם את התשובות בחתיכות באמצעות אפליקציות של שותפים שיוכלו לעשות שימוש במידע המסוים הזה. אז נגיד שתהיה אפליקציה שתאפשר לכם לדעת האם אתם נשאים של הגן המעלה את הסיכון לסרטן המעי, אתם תשלמו לאפליקציה 20$ דולר והיא תקבל גישה לגנום שלכם ולנתון הספציפי הזה, וכך תקבלו תשובה. הרעיון הוא של Pay-as-you-go כך שכל פעם תשלמו על חתיכה שתתן לכם ולאפליקציה שאתם משתמשים בה ערך, ולא תזדקקו לבצע בדיקה רחבת היקף שאולי חלקים ממנה לא משמעותיים. הניסיון של אילומינה, הוא לייצר באמצעות Helix את מודל האייפון, כי מרגע שהם ייצרו בסיס מידע רחב שיאפשר לאפליקציות לקבל מידע גנטי תוך שהן גובות מן הצרכן ומשאירות עמלה, אמור לחתוך עלויות, ואת הצורך של כל חברה לייצר מאגר DNA משלה עם כל המשמעויות שלו. בנוסף זה נותן לאילומינה את האפשרות למצות את יכולותיה, ולייצר במקביל בסיס DNA שעשוי להוות אוצר אדיר של מידע והשוואה. **יש כבר שותפים** שני השותפים הראשונים שהוכרזו לפרויקט הם המרכז לרפואה מותאמת אישית במאיו קליניק,שם ייצרו אפליקציות שישמשו את הצרכנים לקבל תשובות לשאלות רפואיות על בסיס המידע הגנטי שלהם. בנוסף חברת המעבדות והאנליזה הגדולה בארצות הברית Lab Corp תפתח יחד עם Helix כלים לניתוח ומתן מענה על בסיס מידע גנטי שברור מה צריך לעשות על בסיסו (למשל גנים כמו BRCA לסרטן שד שמידע אודותיו גורר פעולות ותהליכים שניתן לבצע, בניגוד למידע סטטיסטי על סיכון אמורפי ללא אפשרות פעולה אמיתית של הפרט) **מעבדת הגנטיקה הגדולה בעולם** על מנת לייצר את בסיס הנתונים והמידע אילומינה תקים את המעבדה הגדולה והמתקדמת בעולם לריצוף גנטי ושמירתו במאגרי מידע שמורים, ויצירת פרוטוקולים ברורים להעברתו לאפליקציות. כל אלה יאפשרו לכל אדם שיש לו יכולת לייצר ממידע גנטי מידע שמיש ומעשי או שירות צרכני יוכל לעשות זאת בקלות רבה. אם המהלך יצלח הוא בהחלט יכול לשנות מהיסוד את נושא השימוש מידע גנטי, אך מצד שני גידול אדיר במאגר המידע יכול לאפשר לאילומינה כוח אדיר של ידע ומידע בעולם… אבל מזה אנחנו כבר לא פוחדים כי זו המציאות היום. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, Uncategorized, רפואה 2.0 **תגיות:** Helix, אילומינה, גוגל, גנום, חולים, חנות אפליקציות, מאיו קליניק, רופאים --- ### [יום עיון: חוכמת ההמון והרפואה - הילכו שניהם יחדיו?](https://e-pochonder.com/יום-עיון-חוכמת-ההמון-והרפואה-הילכו-שנ/2013/04/07/בריאות-2-0/) **Published:** אפריל 7, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** השיח הפעיל ברשתות החברתיות מזמן מידע רב המצטבר מפרטים רבים. מידע זה משפיע כיום לא רק על ציבור החולים והרופאים אלא מקרין על עתיד המחקר הרפואי ובכך על עתיד עולם הרפואה בכלל. בתאריך 6.5.2013 יתקיים יום עיון יחודי בנושא "חוכמת ההמון והרפואה – הילכו שניהם יחדיו?" במסגרת כנס אינפו-מידע 2013. יום העיון, שאני ארצה בו גם, ידון בהיבטים תיאורטיים ומעשיים של [ניצול חוכמת ההמון והרשתות החברתיות ](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E/)לטובת הטיפול הרפואי ומדע הרפואה. ההרצאות ינתנו על ידי מידענים, רופאים ומדענים מובילים בתחומם. לתוכנית יום העיון ולהרשמה : http://teldan.com/info2013/daycrowdsourcing.html ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** חולים, חכמת ההמון, טלדן, כנס, רופאים --- ### [האדם והמכונה יחד מנצחים אינטליגנציה מלאכותית באבחון דלקת ריאות](https://e-pochonder.com/האדם-והמכונה-מנצחים-גם-באינטליגנציה-מ/2019/02/16/featured/) **Published:** פברואר 16, 2019 **Author:** אורי גורן **Excerpt:** מחקר חדש מצא כי חוכמת ההמון בשילוב עם טכנולוגיית AI מצליחה לנבא דלקת ריאות באופן יעיל יותר מאשר טכנולוגיית AI באופן עצמאי. כיצד עשויה להשפיע טכנולוגיה זה על עולם הבריאות והאבחון **Content:** מחקר חדש שהוצג בחודשים האחרונים הראה כי קבוצה של רדיולוגים המסתייעת, בתוכנה ייחודית של אינטליגנציית המונים חכמה (Swarm AI) מסוגלת, לנבא באופן היעיל ביותר היעראות של דלקת ריאות. התוצאות של השילוב של חוכמת ההמונים בשילוב עם [טכנולוגית AI](http://e-pochonder.com/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%A5-%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90-%D7%9B%D7%99%D7%A6/) הראתה תוצאות יותר טובות מאשר של תוכנת AI עצמאית המנתחת צילומי דימות. המחקר הזה מראה כי השילוב של מוח אנושי, בעיקר בהקשר של חוכמת ההמונים יחד עם אלגוריתם עשוי להיות השילוב בהנכון והטוב ביותר. [במחקר ](https://cdn.ymaws.com/siim.org/resource/resmgr/mimi18/abstracts/18paper4-Halabi.pdf)שנערך על ידי אוניברסיטת [סטנפורד ](http://e-pochonder.com/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-2-%D7%A9%D7%9C-health-2-0-%D7%91%D7%99%D7%9F-captology-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA/)בארצצות הבאית, ניתנו 50 צילומי חזה ברנטגן לכ-8 רדיולוגים המחוברים ביניהם בתוכנת Swarm AI. במסגרת הניסוי כל צילום הוצג במקביל לכל הרדיולוגים והם בתיווך התוכנה החליטו על הניבוי הטוב ביותר. כך שנוצרה הכרעה פרדיקטיבית לכל מקרה. במקביל תוכנה הבנויה על רשת נוירונים פיענחה את הצילומים ויצרה ניבוי משל עצמה לכל צילום לגבי האפשרות כי מדובר בדלקת ריאות. התוצאות של שתי השיטות הושוו גם באשר לדיוק החיזוי בין שתי השיטות, כאשר בכל צורות ההשוואה (שלוש השוואות שונות ) נראה כי רמת הדיוק של Swarm AI היתה טובה יותר באופן מובהק. תוצאה זו מראה כי יש פוטנציאל משמעותי לשימוש בשיטה זו ככלי לאבחון מדויק של מקרים רפואיים, במקרה זה דלקת ריאות. המחקר פותח פתח להרחבה של השימוש בשיטת AI זו ברפואה. #### חוכמת ההמונים + AI, התוצאות מרשימות הטכנולוגיה בה השתמשו החוקרים, היא של חברת[ Unanimous AI ](https://unanimous.ai/)שפיתחה טכנולוגיה מרתקת המבקשת להציע לבני האדם את היכולת המזוהה מזה זמן אצל מגוון רחב של בעלי חיים. כידוע בקרב החוקרים של חוכמת ההמון בעלי חיים שונים מצליחים באופן אינסטנקטיבי לנהל מהלכים מורכבים כקבוצה כאשר כוחה של הקבוצה גדול פי כמה מכל פרט בה. הדוגמאות הנפוצות ביותר הוא יכולותיהם של הציפורים להתארגן באופן אינטואיטיבי בלהקות, נמלים ודבורים גם הם יודעים לנצל את ההמון כמכפיל כוח. יכולות אלה של בעלי החיים אינם נמצאים באופן אינסטנקטיבי בבני האדם, זאת למרות שישנם מקרים בהם ההמון מתארגן באופן אינסטנקטיבי ונראה כי יש התארגנות עצמאית של בני האדם, אך זה אינו יוצר אינטליגציה של המון. לטענת אנשי החברה זה נובע ממחסור בסיסי ביכולת של בני האדם לייצר את הקשרים ולולאות הפידבק האינטנסיביות הנדרשות לשם כך. בחור בודד גורר את ההמון לריקוד סוער לטענתם האלגוריתמים שהם בנו מאפשרים כיום, באמצעות בניית קבוצות אנשים המחוברים אחד לשני באמצעות הרשת, ליצור לולאות פידבק שכאלה ומאפשרים ליצור תוצר ותובנה מאוחדת של כל הפרטים בקבוצה בדומה להמון בעלי החיים. מדובר בתובנה אמרגנטית, קרי היא אינה מובאת מבחוץ, אלא מתבססת על היכולות, האינטואציות והכלים שמביאים עמם חברי הקבוצה עצמה. במסגרת הטכנולוגיה כל אחד מחברי הקבוצה נחשף לשאלה ולתוכנת מחשב ומייצר את הניבוי שלו אל מול הקבוצה. את הכוחות הכלליים מנתח בזמן אמת אלגוריתם מבוזר המסוגל להבין רצונות, כוח עמידה, רגשות ועוד אלמנטים נוספים של כל אחד מחברי הקבוצה המשתתף בשאלה הספציפית. בנוסף המערכת כבר צברה ניסיון גדול וכיום היא כבר מנתחת באופן מסוים של מטא אנליזה של הקבוצה עצמה. עד היום המערכת התמודדה כבר עם מעל 350 אלף שאלות. באמצעות הטכנולוגיות הללו, הצליחו החברים לייצר מגוון ניבויים מרשימים ביותר. כך למשל במחקר שנערך עם אונ' אוקספורד הצליחו קבוצת אנשים שכל אחד הצליח לנבא תוצאות משחקי כדורגל בדיוק של 55% לבדו, להגיע ליחד לרמת דיוק של 72% בניבוי באמצעות השילוב שלהם יחד עם AI. בנוסף הצליחו במערכת לנבא באופן יעיל את הזוכים במונידאל, באוסקר, וכן את השינוי שיהיה בסקרים של טרמאפ מבחינת אמון הציבור בו. השילוב הזה מהווה כיום מערך זמין הנמכר גם לעסקים לצורך ביצוע מחקרים וניבויים שונים, וזה כלי מאוד מעניין וחשוב שיכול להפוך להיות כלי מחקרים בעל ערך כל רב. חשבו למשל על ביצוע של Tumor Board אונקולוגי בתיווך התוכנה והיכולת לבצע כך הערכה של הטיפול הרצוי במקרים רפואיים מסובכים.או למשל להשתמש בכלי הזה ככלי לביצוע דיאגנוסטיקה של מקרים מסובכים או מחלות נדירות. בקיצור מרתק. יש לציין כי החוקרים במחקר דלקת הריאות טענו כי יכול להיות שיהיו מקרים בהם רשתות נוירונים רגילות יהיו עדיפות על הכלי שלהם בביצוע הדיאגנוסיטקה של צילומים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0, כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** אינטליגנציה מלאכותית, דלקת ריאות, חוכמת המון, רופאים --- ### [ה-FDA מבהיר אילו טכנולוגיות לבישות יזדקקו לאישור](https://e-pochonder.com/ה-fda-מבהיר-אילו-טכנולוגיות-לבישות-יזדקק/2015/01/18/uncategorized/) **Published:** ינואר 18, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** בימים האחרונים [פרסם ה-FDA האמריקאי ](http://www.fda.gov/downloads/MedicalDevices/DeviceRegulationandGuidance/GuidanceDocuments/UCM429674.pdf?source=govdelivery&utm_medium=email&utm_source=govdelivery)טיוטת הנחיות המציגות את ההגדרות הנוכחיות של הרשות לגבי טכנולוגיות בריאות לבישות, והשאלה מתי ואיך לאשר אותן ב-FDA. מדובר בשאלה מהותי ביותר לתעשייה, שרובה ככולה אינה רוצה להתעסק עם העולם הרגולטורי, ואם יזדקקו לעשות כן הרי שיעלו עלויות הפיתוח באופן משמעותי. בדומה לגישתי באשר לאפליקציות רפואיות לטלפון החכם, מבקש ה-FDA לפתור עצמו מטכנולוגיות בעלות סיכון נמוך, ולכן מגדיר קו מפריד בין טכנולוגיות המקדמות בריאות באופן כללית לבין טכנולוגיות ספציפיות הצריכות אישור. בניגוד להנחיות בתחום האפליקציות, אין תחום ביניים המגודר כטכנולוגיות שצריכות אישור אך ה-FDA רשאי שלא לפקח. כפי הנהוג בארה"ב לתעשייה ושאר בעלי עניין יש כ-90 יום להעיר הערות שונות בעניין. עוד ראוי לציין כי ההנחיות הללו אינן מחייבות בשלב זה, אך לרוב השוק נוהג על המסמך גם לפי שתוקפו חוקי. **טכנולוגיות לקידום בריאות** על מנת להגדיר את גבולות הגזרה של הרגולציה, מגדיר ה-FDA מכשירים טכנולוגיים, תכניות, מכשירי מעקב שונים ועוד שאינם זקוקים ולא יהיו תחת פיקוח בשם הכולל: general wellness product. הגדרה זו נגזרת כמובן מן המטרה של המכשיר והטענות שהוא מבקש להציג על עצמו (Claim). ובכן מכשירים שנמצאים בהגדרה זו על ידי ה-FDA הם מכשירים שנועדו לקדם את מצב הבריאות הכללי של המשתמש או לעוד התנהגות בריאותית כללית. ההגדרה השנייה מסבירה כי משכשירים אלו יכולים לקדם התנהגות בריאותית שיכולה לסייע במניעת תחלואה, באם הסיוע הזה מבוסס וידוע (Well understood) שההתנהגות מורידה את הסיכון. ההגדרה השנייה היא קצת יותר מורכבת להחלטה, וללא ספק יהיו משרדי עורכי דין שיעשו הון קטן בבדיקת העניין. [![לוגו FDA](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/ucm349569.png "לוגו FDA - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/ucm349569.png)מתוך אתר ה FDAכרגיל בתחום זה ה-FDA מבקש לתת דוגמאות לדברים ולכן הוא מציג את האמירות והמקוות בהם מדובר בקידום בריאות כללי: 1.ניהול משקל 2\. סיוע בפעילות גופנית, כולל מכשירים שנועדו לשימוש פנאי ובידור 3\. סיוע בהירגעות וניהול סטרס 4\. כשירות מנטלית 5\. דימוי עצמי (למשל פעילות קוסמטית קלה) 6\. ניהול שינה 7\. תפקוד מיני כמו כן יכולים להיות מכשירים העונים להגדרה השנייה, כך שהם פועלים למשל לניהול והפחתה במשקל, הידוע כמסייע במניעת סוכרת. מכשירים שעוברים את הגבול הדק של הפיכה למכשיר הדורש אישור, אלו מכשירים המבקשים לומר על עצמם כי הם נועדו לטיפול במחלה ספציפית – למשל טיפול בהשמנה חולנית, טיפול ואבחון של הפרעות אכילה, טיפול ואבחון של חרדה , משחק שנועד לטיפול באוטיזם ועוד. גורם נוסף הקובע את הצורך ברגולציה הוא רמת הסיכון של המכשיר, כמובן שמקרים בהם הסיכון של המכשיר הוא נמוך הוא לא ייאץ לעבור רגולציה. כאן מדובר באמות מידה טכנולוגיות שונות, כגון האם הכשיר פולשני, האם הוא משתמש בקרינה שעלולה לסכן את האדם, מעלה שאלות חדשות בנושא שימושיות או התאמה ביולוגית. יש מגוון דוגמאות שה-FDA מציע על מנת ללמוד האם המכשיר דורש רגולציה, וכן הוא מציע אלגוריתם של שאלות שיש לשאול על מנת להחליט הם יש צורך ברגגולציה. **הרוב מתחת לרף** מרבית המכשירים שאנו נמצא כיום בשוק בתחום צמידי המעקב והשעונים החכמים אינם נדרשים עם כן לרגולציה, כי רובם ככולם אינם עוברים את הרף של מכשיר לצרכים בריאותיים כלליים. אך למרות החדשות הכביכול טובות הללו, שכן חברות כמו סמסונג [ואפל ](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%A4%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A8/)היו נסוגות אחורה מפיתוח מוצרים אם הרגולציה הייתה מכבידה עליהם, הרי שהיעדר הרגולציה בתחום זה תגרום לכך שייערמו מכשולים על שימוש במידע המופק מאותם צמידי מעקב וטכנולוגיות אחרות במסגרת טיפול הרגיל באנשים והיכולת לשלב מידע זה בתיקם הרפואי שכן אין רגולציה המאשרת את רמת הדיוק והמהימנות של המידע. חוסר בוולידציה על איכות ותקפות הסנסורים עלול לעכב מגוון של פרויקטים שמכוונים לשימוש בצמידים אלו על מנת לטפל באנשים הזקוקים לכך. נקווה שהצטברות מידע לאורך הזמן יגבירו את התפקוד של הצמידים הללו ולבדיקה של ה-FDA בתחומים אלה. ראוי לציין שישנם מכשירים שאינם מפחדים מתחום זה ועובדים על מנת להשיג אישורים של ה-FDA בתחום הפעילות שלהן. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, Uncategorized, בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** FDA, אביזר רפואי, בריאות כללית, טיוטת הנחיות, טכנולוגיה לבישה, רגולציה --- ### [האם השעון של אפל מייצר התראות שווא להפרעת קצב? מחקר בדק](https://e-pochonder.com/האם-השעון-של-אפל-מייצר-התראות-שווא-להפר/2019/03/17/כללי/) **Published:** מרץ 17, 2019 **Author:** אורי גורן **Content:** בימים אלה מתקיים בניו אורלינס שבארצות הברית אחד מהכנסים החשובים בתחום הקרדיולוגיה ה-American College of Cardiology. ולחשוב שאחד הנקודות שכולם ציפו לה בכנס הזה אלה הן [תוצאות מחקר הלב](http://med.stanford.edu/news/all-news/2019/03/apple-heart-study-demonstrates-ability-of-wearable-technology.html) של חברת אפל בשיתוף סטנפורד, היה נשמע לנו משוגע לפני כמה שנים, אבל כיום כאשר אפל, גוגל ואחרות נכנסות בשיא הכוח לעולם הבריאות, זה נראה לנו אך טבעי. #### מחקר הלב הענק מחקר הלב של אפל, [שהושק ב-2017](https://www.apple.com/newsroom/2017/11/apple-heart-study-launches-to-identify-irregular-heart-rhythms/), הוא מחקר ענק בסדרי הגודל שלו, שכן השתתפו בו כ-400,000 נסיינים שהשתמשו בשלוש גרסאות של שעון אפל, לא כולל את השעון שקיבל את אישור ה-FDA ביכולתו לבצע א.ק.ג. השעונים שולבו עם אפליקצייה יעודית למחקר ובדקו אחת לכמה זמן את הדופק של הנסיינים ואם נמצא דופק לא סדיר שעלול לרמז על הפרעת קצב מסוג פרפור עליות (Arterial Fibrillation) התראה נשלחה לנסיין על כך. בעקבות ההתראה יכול היה הנסיין לקבל ייעוץ רפואי באמצעות טלה רפואה, שירות שסופק על ידי American well, ולעקוב אחר קצב ליבו באמצעות מדבקת א.ק.ג ייעודית שתפקידה לאבחן הפרעת קצב. מטרת המחקר ניתה לבדוק את רמת הניבוי של השעון, כמות ההתראות המדויקות וכמות התראות השב ואת תפקידו ביכולת לאבחן הפרעות קצב באופן מוקדם. הממצאים, כך על פי החוקרים ועל פי אפל מעודדים ביותר. כ-0.5% מהנסיינים קיבלו התראות על הפרעות קצב, מה שמראה כי אין המדובר בכמות התראות חריגה העולה על הצפוי. עוד נמצא במחקר כי האלגוריתם לאבחון הפרעת קצב נמצא בעל ערך ניבוי חיובי ב-71% מהמקרים. עוד נמצא כי בדיקה מקבילה באמצעות מדבקת מעקב דופק, מצא כי ב-84% מהפעמים האנשים שקיבלו התראה על דופק לא סדיר אכן היו במצב של פרפור עליות בעת ההתראה. ![שעון אפל ואייפון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2019/03/iPhone_Watch_Heart_Study_intro_screen_big.jpg.large_.jpg "iPhone_Watch_Heart_Study_intro_screen_big.jpg.large - e-פוכונדר")מתוך ההודעה לעתונות של חברת אפל 34% מהנבדקים שקיבלו התראה, וביצעו מעקב באמצעות מדבקת א.ק.ג שבוע לאחר מכן אובחנו כסובלים מהפרעת הקצב פרפור עליות. לדברי החוקרים הנתון אינו מפתיע שכן הפרעת הקצב פרופר עליות הינה לא סדירה ועלולה לא להתגלות שבוע לאחר שהופיעה בהתראה. ככלל כ-57% מאלה שקיבלו התראות על דופק לא סדיר, פנו לטיפול רפואי לאחר קבלת ההתראה. #### מרוצים מהתוצאות [אחת ההתנגדויות המרכזיות לשעון של אפל](https://www.medpagetoday.com/blogs/revolutionandrevelation/75318) ככלי להתראה על הפרעות קצב הוא התראות שווא והעמסה יתרה על מערכת הבריאות העמוסה כבר כעת. לדברי החוקרים ואנשי אפל, המחקר הנוכחי מפריך בסך הכל את החשש לאור אחוז ההתראות היחסית מינורי במדגם שהוא אדיר מימדים. החוקר הראשי של המחקר, ד"ר מינטו טורחיה, פרופסור עמית לקרדיולוגיה בסטנפורד, אמר בעקבות הפרסום: "לממצאי המחקר הפוטנציאל לסייע למטופלים ולקלינאים,כיצד מכשיר כמו השעון של אפל עשוי לסייע באבחון וגילוי של הפרעות כגון פרפור עליות, בעיה קטלנית שפעמים רבות אינה מאובחנת בזמן. הדרך בה תוכנן המחקר והתאפשר ביצועו באופן וירטואלי מספקים יסודות לביצוע מחקרים מסוג זה בהמשך על מנת להבין את ההשלכות של טכנולוגיות לבישות". פרפור עליות Afib הנה הפרעה שכיחה ומסוכנת בעיקר בשל היותה גורם לשבץ מוחי. כ-20% ממקרי השבץ מקורם בהפרעת קצב זו. ואבחונה באופן טוב וטיפול בה עשוי לחסוך מקרי שבץ שהם מסכני חיים וכמובן משני חיים באופן משמעותי. אין ספק שתוצאות המחקר מהווים הפגנת כוח מחקרית משמעותית של אפל, והשילוב של אונ' סטנפורד הנמאת בשכנות אינו מפתיע. המחקר, כך אני מניח עוד יניב עוד ועוד ניתוחים ומידע שילמדו על המשמעות האדירה של סוג כזה של טכנולוגיה על היכולת לשמור על הבריאות. השעון של אפל מהווה את חוד החנית כרגע בכניסה לתחום הבריאות, זאת בשילוב עם תיקים רפואיים על הטלפון, אין ספק שאפל עומדת להפוך לשחקן סופר משמעותי בעולם הבריאות והרפואה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [הנחיות נוספות מה-FDA לגבי פעילות חברות תרופות במדיה חברתית](https://e-pochonder.com/הנחיות-נוספות-מה-fda-לגבי-פעילות-חברות-תר/2014/06/24/כללי/) **Published:** יוני 24, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** בינואר השנה הוציא ה-FDA מסמך הנחיות לתעשיית התרופות אודות כיצד על חברות תרופות לפעול במדיה דיגיטלית, ומה נחשב לפעילות מותרת או אסורה מבחינת קידום תרופות וכו'. במסמך המפורט יחסית הוגדרו תחומי האחריות, אפשרויות שונות, וכיצד על חברה לנהוג בפלטפורמות שונות. כעת מוציא ה-FDA שני מסמכי הנחיה נוספים, המשלימים את ההנחיות. מסמך אחד נועד לתת מענה לכיצד על חברות לנהוג בפרסום שהוא מוגבל בתווים כאשר הם מדברות על תרופות מבחינת איזון של סיכון מול תועלת, ומסמך שני מבקש להסביר כיצד עליהם לנהוג אם ברצונן לתקן טעויות שנאמרו על תרופות שלהן על ידי צד ג'. [**כיצד מפרסמים תרופה בטוויטר?**](http://www.fda.gov/downloads/Drugs/GuidanceComplianceRegulatoryInformation/Guidances/UCM401087.pdf) [ההנחיות של ה-FDA](http://www.fda.gov/downloads/Drugs/GuidanceComplianceRegulatoryInformation/Guidances/UCM401087.pdf), הן כמובן לא מחייבות כמיטב המסורת של ה-FDA הוא מפרסם טיוטת הנחיות כדי להעביר את המסר על דרך החשיבה שלו מבלי להתחייב בשלב זה. הרעיון המרכזי המוביל את ה-FDA בחשיבה שלו היא התאמת הדרישות, ולא הפחתתן. קרי, מכיוון שבפרסום תרופות מרשם בארצות הבריאות יש דרישה ברורה לאיזון, הרי שכל תועלת שמוצגת לגבי התרופה, שצריכה להיות מוצגת באופן נכון ומדויק, צריך לשאת לצידה באופן שווה יחסית את הסיכון של התרופה. זה כמובן תמצות של הרבה מאוד מילים בהנחיות, אבל זה הנושא המרכזי. [![לוגו FDA](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/ucm349569.png "לוגו FDA - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/ucm349569.png)מתוך אתר ה FDAכלומר, מבחינת ה-FDA גם אם מדובר ב-140 תווים, או בהגבלה אחרת כמו מודעת מילים בגוגל שגם היא מוגבלת במילים, עדיין צריך איזון. ולכן ה-FDA כבר מתריע בפני חברות עם תרופות שהוא מכנה עם התוויות וסיכונים מורכבים לשקול האם בכלל לפרסם את התרופה עם טענה חיובית כלפי הוא אינדיקציה פוזיטיבית. אם כן, כיודע המגבלה בטוויטר היא 140 תווים, והנה דוגמה של ה-FDA כיצד אפשר לפרסם תרופת כאב דמיונית וכיצד זה אמור להיראות: NoFocus(rememberine HCl)for mild to moderate memory loss-May cause seizures in patients with a seizure disorder www.nofocus.com/risk \[134/140\] כפי שניתן לראות בדוגמה, מתחילים במשפט על יתרון. לידו צריך לבוא משפט על סיכון, ואז לינק לעמוד ובו פירוט הסיכונים. ועכשיו אפרט לגבי כל חלק בדוגמה מה הם השינויים והאפשרויות: 1\. היתרון – יש לבחור יתרון ולהציג באופן הוגן, עדיף בניסוח על פי האינדיקציה הרשומה. כפי שניתן לראות פה כתוב שזה לטיפול באבדן זיכרון קל עד בינוני. החשיבות של החלק הזה הוא עניין של הצגה הוגנת ועובדתית. 2\. הצגת הסיכון – ה-FDA מגדיר את המינימום באיזון בהצגת לפחות הסיכונים החריפים ביותר, קרי אלו שמסכנים חיים או מוצגים ב-Black Box. השפה צריכה להיות דומה להצגה בעלון של התרופה, אך לא חייבת להיות זהה. בנוסף דורש ה-FDA שהלינק המצורף יהיה כזה המעבר לדף המפרט את כל סיכוני התרופה, וישירות לדף כזה. הוא אינו חושב שהעברה לדף מוצר שיש בו גם יתרונות הוא מספק. הדף צריך להיות מוקדש לסיכונים. ממנו ניתן לתת לינק לאתר כללי. הדף הזה יכול להיות בכל צורה שניתן בלינק. ה-FDA מאשר גם קיצור לינקים צורך חיסכון בתווים, אך איפה שניתן כמו בדוגמה, יש להעדיף את אתר המוצר בשמו המלא עם ההפניה לסיכונים. 3\. מידע נוסף – ה-FDA מבקש להדגיש כי אם יש מקום מבחינת תווים, יש לנסות ולהוסיף מידע נוסף על התרופה, כמו במקרה הזה את שם החומר הפעיל של התרופה, ובו מותר להשתמש בקיצורים מדעיים מסיבות של מקום. ה-FDA גם נותן דוגמה למודעת גוגל והיא נראית כך. בסוגריים אלו מספרי התווים. : Headhurtz (ouchafol) \[20/25\] www.headhurtz.com \[17/ 35\] For severe headache from traumatic brain injury \[47/ 70\] Boxed warning \[13/25\] Warning \[7/25\] Potential for brain swelling \[28/35\] Potentially fatal drug reaction \[31/35\] Warning \[7/25\] Risk information \[16/25\] Life-threatening drop in heart rate \[35/35\] Important safety information \[28/35\] ראוי לציין שה-FDA אינו מתייחס לפייסבוק ויוטיוב, וגם לא לבאנרים בטענה כי אין בהן הגבלות מילים. לגבי באנרים אני מבין, אך באשר לפייסבוק למיטב ידיעתי יש הגבלת מילים בפרסומות, וממילא העקרונות חלים על כל מודעה עם מגבלת מילים. על מנת להימנע מן הצורך להתייחס לסיכונים/תועלות. ניתן להשתמש במודעות אותן מגדיר ה-FDA מודעות תזכורת, כאלו שמתייחסות לשם המוצר בלבד ללא אזכור של תועלת ולכן אין צורך גם בהצגת סיכון. את המודעות הללו הוא מציין כפתרון לתרופות עם תועלות וסיכונים מורכבים שלא יעמדו במספר התווים המוגבל. אני חייב לומר שנראה לי שזה פתרון עדיף באופן כולל ולא רק במקרים מורכבים, שכן דרישות ה-FDA נראות לי כאלה המעקרות את היתרון של פרסומים מן הסוג הזה. [**תיקון טעויות של צד ג'**](http://www.fda.gov/downloads/Drugs/GuidanceComplianceRegulatoryInformation/Guidances/UCM401079.pdf) השאלה הראשונה שנשאלת שקוראים את ההנחיות הללו, שגם הם טיוטה, היא: בשביל מה? ובכן ישנם גורמים רבים ביותר שעוסקים ומפרסמים בתחום של תרופות, והשאלה כיצד לפנות ולתקן מידע שגוי – בין אם הוא חיובי או שלילי – היא שאלה בעלת השלכות רגולטוריות, ומחייבת את החברה כמו כל פרסום אחר. מכיוון שמדובר במדיה חברתית יש חשש רב. אז ראשית ה-FDA מבקש להגדיר שההנחיות הללו מחייבות רב כאשר התוכן שמבקשים לתקן הוא של צד ג' שאינו נמצא באחריות החברה. את הצדדים הללו הגדיר ה-FDA בתקנות המקוריות לגבי מדיה דיגיטלית, והם כוללים אנשים שלא קיבלו שום סוג של תשלום או תמורה עבור כתיבתם כמו רופאים או בלוגרים או כותבי תוכן מטעם החברה, והם אינם עובדי החברה. במקרים אלו שאותם אנשים התייחסו לתרופה ופרסמו עליה מידע מטעה שאינו תואם את תנאי הרישום של התרופה, רשאית החברה לתקן את המידע אונליין או להגיש בקשה לאותו כותב על מנת שיתקן. התיקון כולל הצגה שלילית מדי או חיובית מדי, או לא נכונה. ככלל מפורטים מגוון מקרים, אך הכללים המנחים המרכזיים הם אלו: עליך לתקן בצורה הוגנת, שקופה (שידעו שזו החברה או דובר מטעמה), עם לינקים למידע סדור כמו אתר ה-FDA או דברים אחרים, החברה אינה חייבת לתקן הכל באותו פורום או אתר, אך כן ישנה חובה לתקן כל מה שבאיזור של האתר שהחלטת לתקן בו (למשל אותו בלוג, או אותו שרשור בפורום). התיקון חייב להיות צמוד לטעות, ולהופיע במקביל אליו. גם אם מתפתח דיון בנושא, אין לחרוג משיחה עובדתית, ברגע שעוברים לטון שיווקי ומידע שיווקי העניין משתנה ומאבד את היותו פעולה מתקנת. עוד מסבירים ב-FDA שאין צורך לעקוב ולהמשיך לתקן כל שיחה בה הייתה התערבות וזו לא חתונה קתולית. הרגולציה הזו נראית לי סבירה מאוד והגיונית ומאפשרת לחברות בארה"ב להתחיל ולעבוד בשיחות רשת בצורה מסוימת ולתת מענה להרבה טעויות או תהיות בנוגע לתרופות שלהן. הפיכתן של חברות התרופות לחלק מהשיחה והיכולת שלהן להביא מידע מתקן הוא משמעותי, אך כמובן אם הוא ייעשה בטון רובוטי ומנוכר עלול להוות יותר נזק מתועלת. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** FDA, חברות תרופות, טוויטר, מדיה חברתית, פרסום תרופות, רגולציה, תיקון טעויות --- ### [התערוכה הגדולה לבריאות דיגיטלית שאתם כמעט לא שומעים עליה](https://e-pochonder.com/התערוכה-הגדולה-שאתם-כמעט-לא-שומעים-עלי/2015/04/19/uncategorized/) **Published:** אפריל 19, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** עולם הבריאות הוא נישה, ותחום העסקים בו הוא בגדר נישה אפילו יותר קטנה, ןבתוכו הבריאות הדיגיטלית היא סוג של "ליודעי ח"ן". לרוב אנחנו שומעים דיווחים בתקשורת על התחום והפיתוחים שלו כאשר הם מעיפים למישהו את הכובע, או שבעל אינטרס מקדם, או במסגרת דיווחים בורסאיים, ולבסוף גם בגדר המוזר והמעניין. על פיתוחים חדשניים בתחום הבריאות הדיגיטלית, לרוב תשמעו יותר סביב תערוכות דיגיטליות כלליות כגון התערוכה בלאס וגאס, או תערוכת המובייל בברצלונה. יש גם דיווחים מכנסים נוספים בעולם הדיגיטלי, כמו SXSW או DLD. כנסים על בריאות דיגיטלית בקושי חודרים אפילו לאתרי הטכנולוגיה היותר נישתיים. בתוך עולם הכנסים בתחום הבריאות הדיגיטלית, שאם אדם רוצה הוא יכול לבלות בכנס כלשהו בנושא כמעט בכל יום בשנה, יש שלושה או אבעה שהם מאוד מעניינים. גם אני חוטא בחוסר סיקור הרבה פעמים, אל הנה הרשימה שלי Health 2.0 שנערך בסאן פרנסיסקו (גם האירופאי טוב), כנס HIMSS האמריקאי, כנס Medicine X, וכנס Medicine 2.0. אם יש עוד שווים, ספרו לנו כאן בתגובות… **HIMSS 2015** בשבוע שחלף נערך כנס (HIMSS (Healthcare Information and Management Systems Society בשיקגו. זהו כנס של ארגון ללא מטרות רווח בנושא, שיש לו נוכחות יחסית גלובלית, ומתמקד בקידום נושא טכנולוגיות מידע בבריאות. מדובר בארגון ותיק הקיים עוד משנת 1962! וחברים בו 52,000 אלף איש. מטרתו, או הסיסמה שבה הוא מתהדר זה Transforming Healthcare through IT. שחשיבה שכזו מגיעה מארגון בן 50 וקצת זה משהו דיי מהפכני. הכנס עצמו הוא כ-4 ימים והוא משך אליך השנה כ-44 אלף איש, לעומת 38 אלף בשנה שעברה. הכנס עוסק בכל התחומים הקשורים לבריאות דיגיטלית, עם דגש מסוים לעולם בתי החולים והמוסדות. עם זאת מתקיים בו גם יום מיוחד על חולים מועצמים, ויש בו מאות ואלפי מציגים עם חידושים וחדשנות. מגיעים אליו גם בכירי התעשייה ובכירי מערכת הבריאות האמריקאית וממקומות אחרים, ומתקיימים בו דיונים רבים. :השיחה עליו בטוויטר ערה מאוד! ביומיים האחרונים יצאו כ-95 אלף ציוצים הקשורים להאשתג של הכנס. [ #HIMSS15](https://twitter.com/search?q=%23HIMSS15&src=tyah) קצת לדברים שמשכו את תשומת לב באי הכנס: **האפליקציה של Wallgreen** וולגרין היא רשת בתי מרקחת הגדולה בארצות הברית(סופר פארם באמריקאית), והיא מפעילה יותר מ-8,000 סניפים. האפליקציה שהיא מפעילה, מאפשרת מגוון פתרונות ללקוחות הרשת. בכנס השנה היא השיקה שני דברים חדשים מרכזיים – הרחבת אפליקציה ל-Apple Watch לצורך תזכורות לנטילת תרופות, יכולות של טיפולי טלרפואה שייפרסו ב-28 מדינות, וכן יכולת להזמין מילוי מרשם על ידי סריקת בקבוק המרשם הקיים באפליקציה. בנוסף הציגה וולגרין גם נתונים, כמו למשל – תזכורות בטקסט ואי מייל למילוי מחדש של המרשם העלו את ההיענות לטיפול תרופתי ב-2%. שימוש בשעונים חכמים ככלי לסיוע בניהול הבריאות העלה את ההיענות לטיפול תרופתי ב-7%! הדיווחים הועברו בטוויטר, אני ראיתי אותם דרך איימי גליסון שהיא e-Patient ומטפלת בילד חולה. [![הציוץ של איימי גליסון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/04/tweet-280x300.png "tweet - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/04/tweet.png)הציוץ של איימי גליסון**החולים מוחים על מדיניות השימוש המשמעותי** אחד מהסיפורים המעניינים הנוספים שעלו מהכנס הוא הכוונה של חולים למחות על מדינות השימוש המשמעותי במערכות תיקים רפואיים אלקטרונים. מדיניות השימוש המשמעותי Meaningful Use בשלב השני שכולל הגדרת פעילות מינימלית מול החולים על מנת להכיר בשימוש משמעותי בתיק הרפואי האלקטרוני. בין היתר מדבור על לפחות חולה אחד שהוריד את התיק הרפואי שלו באופן דיגיטלי ועוד… התקנות עוררו את התנועה לרפואה משתתפת ואת ה-e-Patients ליזום מחאה שמסגרתה הם מתכוונים להשתמש ביום העצמאות האמריקאי כיום העצמאות הדיגיטלי של המידע שלהם – וביום הזה להגיע לבקשות רבות של מטופלים לקבל את המידע שלהם מספקי שירותי הבריאות שלהם. מדובר במחאה מאוד מעיינת המובלת על ידי מנהיגי האיגוד לרפואה משתתפת בארצות הברית (שגם כותב שורות אלו חבר בה). עוד ארחיב על הנושא בפוסט נפרד. **השעון של אפל** התערוכה השנה התרחשה לא הרבה זמן לאחר שאפל הכריזה על השעון שלה, ועולם הבריאות כבר מתייצב עם אפליקציות עבור השעון, שבעבר ניבאו רבים כי לא ישחק תפקיד משמעותי בעולם הבריאות. על פי אתר [VentureBeat ](http://venturebeat.com/2015/04/14/apple-watch-mania-sees-13-new-health-care-apps-announced-in-the-past-week/)לא פחות מ-15 השקות של אפליקציות לשעון של אפליקציות הוכרזו בתערוכה. ענקית האינטרנט בבריאות WebMD הכריזה על אפליקציה ראשונה לשעון דווקא בתחום ההיענות לטיפול תרופתי, שזו תהיה גם האפליקציה הראשונה של הענקית בתחום הזה. בתחום ההיענות לתרופות גם חברה ישראלית נמצאת, הלו היא Medisafe שגם הכריזה בשבועות האחרונים על אפליקציה לשעון של אפל. נראה שתחום התזכורות לתרופות עומד להיות מאוד פעיל בשעון חדש של אבל. [![השעון של אפל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/04/applew.jpg "apple watch - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/04/applew.jpg)השעון של אפלעוד אפליקציה מעניינת שהוכרזה בתערוכה היא שיתוף, פעולה של מבטחת הבריאות Anthem ושל חברת הטכנולוגיה CareEvolution שיחלו פיילוט אל אפליקציה לשעון שאמורה לסייע למבוטח לנהל את רפואת המשפחה שלו. האפליקציה תאפשר לקבל התראות, ליצור קשר עם רופאים ומטפלים, ולקבל מידע רפואי לניהול רפואת המשפחה שלהם. מדובר ברעיון מעניינן, שכן צריכת תוכן רפואי באמצעות השעון, היא אתגר לא פשוט בשל גודל המסך. גם הסטארט אפ Health Tap המאפשר לרופאים ומטופלים להיפגש אונליין ולקב טיפול מרחוק [השיקה אפליקציה לשעון](http://hitconsultant.net/2015/04/13/healthtaps-apple-watch-app/), במסגרתה בלחיצה אחת של המטופל הוא מתחבר לרופא מתאים מתוך מאגר של 68 אלף רופאים של Health Tap לשיחת וידאו מיידית והכל בלחיצה אחת! ובמחיר של 2.99 דולר לדקת שיחה. מי שלא רוצה שיחת וידאו יכול להקליט שאלה בקולו ולקבל תשובה בהודעת טקסט…. חברת Cerner העוסקת בפיתוח טכנולוגיות רפואיות, גם הציגה אפליקציה עבור השעון, במסגרתה ניתן לנהל את התיק הרפואי והמעקב אחר נתונים מתוך השעון, ואף לקבל תמונת מצב כוללת על המדדים שלך ישירות לשעון – כולל נתוני לחץ דם, פעילות גופנית ועוד. כמובן שניתן לקבל גם התראות שונות המסייעות לניהול המצב הרפואי. וזוהי רק טעימה של ההשקות שהתרחשו לשעון… **IBM מחזקת את עמדתה בשוק הבריאות** מהיום הראשון שבו ווטסון הגיח לאוויר העולם, עולם הבריאות מסתכל עליו ומבין שזהו אחד המהפכים הגדולים המתרחשים בו. ווטסון גם כיכב בבלוג כמה פעמים, ולטעמי עוד צפוי לככב. [בתערוכה הנוכחית IBM ](http://www.prnewswire.com/news-releases/ibm-and-partners-to-transform-personal-health-with-watson-and-open-cloud-300065025.html)הפגיזה עם ביתן שככל הנראה היה מהגדולים בתערוכה ועם הכרזות מעוררות השתאות. ראשית הוקמה יחידה עסקית נפרדת עברו הפעילות של ווטסון בעולם הבריאות. במקביל הפך ווטסון לענן עבור עולם הבריאות כאשר רופאים, חוקרים וגופי בריאות יכולים להשתמש בענן הזה על מנת לשפר את היכולת להפיק מידע וניתוחים מהמידע הרפואי הרב. [![ווטסון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/8264257323_dbb21c024f_z-300x200.jpg "ווטסון - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/8264257323_dbb21c024f_z.jpg)ווסטון מתוך פליקר IBMהחברה הכריזה על שיתוף פעולה עם אפל, ג'ונסון אנד ג'ונסון ומדטרוניק במסגרתו ווטסון ייתן תמיכה לניתוחים בזמן אמת של המידע הנאסף במכשירים על מנת לספק תובנות ומידע שימושי למטופלים. בפועל מדובר בווטסון להמונים ובכניסה רחבה מאוד למתן עצות אישיות למטופל מבוססות על יכולות נרחבות ביותר הרבה יותר מכל אלגוריתם ספציפי של אפליקציה זו או אחרת. בנוסף ווטסון יאפשר גם למשתמש ReasearchKiT אותה פלטפורמת מחקר שהשיקה אפל יחד עם השעון ויסייע לחוקרים להפיק תובנות ממה שנאסף באפליקציות שלהם. פעולה זו יכולה להאיץ באופן דרמטי את ביצוע המחקרים וקבלת תוצאות מהם. גו'נסון תשיק אפליקציות לליווי חולים לפני ואחרי ניתוח, כמו גם אפליקציות להתמודדות עם מחלות כרוניות כאשר המוח מאחוריהם הוא היכולות הקוגניטיביות של ווטסון. (במילה אחת – וואו!) בנוסף, הודיעה IBM על רכישה של שתי חברות המתמחות בשימוש ב-Big Data ושירותי ענן לצרכים רפואיים. האחת היא Explorys מקליבלנד, והיא חברה שיצאה מקליבלנד קליניק ומספקת שירותי ענן ל-26 ארגונים רפואיים. הצורך באבטחה ייחודית ומשמעותית הופך את הרכישה לחיזוק לענן הווטסון של IBM. החברה השנייה Phytel מדאלאס נותנת שירותי ענן לשיתוף פעולה בין צוותים רפואיים לצורך עמידה בתקנים הנדרשים ויצירת תהליכי עבודה. בקיצור החברה מייצרת פלטפורמה רבת עצמה שנראית כיכולה לעשות שינוי דרמטי ביחסים בין רופאים חולים ומערכת בריאות. **צריך לשנות את הפוקוס של המערכת!** נאום ה-Keynote של היום השני בתערוכה, היה של מנכ"ל Humana אחד המבטחים המשמעותיים בארצות הברית וגם מובילה טכנולוגית. על פי הדיווחים, ברוס ברוסארד, לא דיבר על טכנולוגיה חדשה, אלא על צורך בחשיבה מחודשת של המערכת, הבנויה לרפואה אפיזודית, ולא רפואה כרונית. ושיש לשנות את השיחה על רפואה למיקוד בחולה, ומעבר לתפיסה כרונית של המערכת. כביכול אין הדבר מהווה חדשות משמעותיות, אך כאשר ראשי ארגוני הבריאות המרכזיים שמים את הנושא במרכז הנאום בכנס שכזה, זה בהחלט מראה שמה שנחשב לפנטזיות של משוגעים דיגיטליים ואחרים, הופך לקונצנזוס מרכזי יותר, ועומד בחלט לשנות את המערכת. וגם אינפוגרפיקה אחת מארגני הכנס פיתחו אינפוגרפיקה על בסיס נתוני סקר שלהם על השימוש היכולות של הטלפונים החכמים בתחום הבריאות בתוך ארגונים. שני נתונים מעניינים הם העובדה ש-14% טוענים כי כל המידע שנוצר על ידי המכשירים הניידים נכנסת לתיק הרפואי, ו-86% חושבים שארגון הבריאות שלהם צריך להטמיע מכשירי ניידים בארגון ככלי עבודה. [![אינפוגרפיקה בריאות בנייד HIMSS 2015](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/04/2015-Mobile-Technology-Survey-Infographic-301x1024.jpg "2015-Mobile-Technology-Survey-Infographic - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/04/2015-Mobile-Technology-Survey-Infographic.jpg)מתוך אתר HIMSSלבסוף, הצעה למי שנכנס לעולם הזה אם כיזם, אם כאיש רפואה או סתם מתעניין, תערוכת HIMSS היא בחלט נקודה משמעותית שיש לעקוב אחריה, וללא ספק להשתתף בה אם ניתן. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Uncategorized, בריאות 2.0 **תגיות:** 2015, HIMSS, mHealth, אפל, ביג דאטה, בריאות 2.0, הומנה, ווטסון, חולים, מחקר, מטופלים, מידע רפואי, רופאים --- ### [אולי די כבר עם ה-PDF כתחליף לעמוד אינטרנט עבור רופאים](https://e-pochonder.com/אולי-די-כבר-עם-ה-pdf-כתחליף-לעמוד-אינטרנט-ע/2014/06/08/כללי/) **Published:** יוני 8, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** יש לי באמת הרבה דברים שאני רוצה לכתוב פה בבלוג, על חדשנות ועל נתונים מעניינים שאני נתקל בהם. הייתי שמח לכתוב יותר, אך משום מה הזמן אוזל לי בין הידיים. למרות זאת חשבתי שנכון להקדיש פוסט המיועד לכל המשווקים בעולם התרופות הפונים אל רופאים. אם הרופאים לא זועקים, אני אעשה זאת, וממילא אני חושב שצריך לעשות את זה כדי לשפר את החוויה, ובטח ובטח את המדידה. **חווית משתמש – חשבו על הרופא לפני שאתם חושבים על עצמכם** נתחיל בזה ש-PDF הוא כלי נהדר להעברת תכנים וקבצים לצורך הורדה למחשב, אך יש לזכור שהשהות ב-PDF עצמו שנפתח מאתר אינטרנט לרוב אם תמיד היא בלתי נמדדת. בנוסף אמנם יש חשיבות להורדת החומרים למחשב, אבל בעולמינו החדש הרבה פעמים הקובץ נפתח קודם בדפדפן ואינו יורד אוטומטית. לכן משווקים המפנים את לקוחותיהם לקבצי PDF היישר מבאנרים או באתרים לרוב מאבדים את היכולת לדעת מה קרה עם הגולש, והאם הוא עשה פעולה רלוונטית. בעוד שבעולם מוצרי הצריכה לרוב אין הפניות מרובות כאלה, אלא רק לאחר שזו הפכה להיות המרה ברורה קרי השארת פרטים או פעולה אחרת המרמזת על פעולה חיובית, בעולם התרופות, בייחוד במקומותינו בהם משווקים לרופאים, זה כל כך נפוץ וזה נראה לי בעיקר כעצלנות, וחוסר רצון אמיתי לחשוב על חווית המשתמש של הרופא. התפיסה הבסיסית של הרופא גולש ככזה שחווית הגלישה אינה חשובה עבורו, היא תפיסה לצערי רווחת בישראל (אין לי סקר, אבל התכנים, האתרים וההפניות לרוב מרמזות על כך). פעמים רבות החומר המוגש לרופאים נעשה ברמה ירודה, לא נעימה ולא נוחה, למה? לא יודע, ואם הייתי רופא, הייתי פותח במרד! חברות התרופות לצערי, לא שונות פה, הן מחברות הרבה פעמים באנרים, חסויות ועוד לאתרים שפשוט לא ידידותיים, או יחסית ריקים מתוכן אמיתי, למשל מבאנר ישירות לעלון לרופא שהוא סתם PDF. אז נכון שלפעמים זה כל מה שיש, או כל מה שאישרו לנו, ואין סיבה לבנות מיני סייט, אבל גם PDF פשוט אפשר היו להמיר בצורות יחסית זולות לתחושת דפדוף נעימה יותר, המאפשרת למדוד מה קרה, וגם מאפשרת להוריד בלחיצה, אבל כזו המסמנת עניין אמיתי מצד הגולש, אולי לאחר מילוי פרטים או משהו דומה. **[When PDF goes BAD: the UX of PDF](https://www.slideshare.net/4Syllables/when-pdf-goes-bad-the-ux-of-pdf-7635400 "When PDF goes BAD: the UX of PDF")** from **[4 Syllables](http://www.slideshare.net/4Syllables)** מילא שאין תוכן, אבל אם כבר יש תוכן, כזה אמיתי בצורת מצגת מעניינת על מחקר, הפיכתו ל-PDF במקום בשימוש בפלטפורמות כגון [slideshare](http://www.slideshare.net/urigoren) או דומיה, המאפשרת מעט יותר נתונים על מה קרה שם ובמה הסתכלו, או לחילופין כלים כמו [ISSU](http://issuu.com/home), הוא פשוט בזבוז. אם רופא ראה מצגת ואז הוריד אותה אליו כ-PDF, אז כבר יש לנו נתון יותר משמעותי על רמת העניין שלו, לעומת סתם לחיצה על PDF. ולבסוף, רשימת מקורות. באמת חברים, כמעט כל מחקר עלי אדמות היום נמצא במנוע החיפוש pubmed או בתקציר אלקטרוני באתר המגזין בו פורסם, למה שלא תפרגנו לרופאים באזכור חי של המקור עם לינק אליו? הרי ממילא זה מחקר שאתם רוצים להציג, אז לפחות שיהיה שמיש. האם להוריד רשימת מקורות כ-PDF ללא לינקים זה שירות ראוי לגולש שלכם? יש צורך דחוף בתעשייה לעשות חשיבה מחדש על אתרי מידע לרופאים וחוויית המשתמש שלהם, בייחוד שהרופא אותו אתם רוצים לעניין, אינו חייב לראות את המידע, אז ברור שחווית גלישה נוחה, אינטואיטיבית היא קריטית, בייחוד בעידן של טכנולוגיה מתקדמת. ובנוסף, המעבר לכלים הללו מאפשר גם מדידה ראויה יותר, והבנה האם השגתם מטרות כלשהן בדרך. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, שונות **תגיות:** חברות תרופות, חווית משתמש, נוחות, רופאים, שיווק --- ### [האם החלפת רופא במחשב זה הפתרון לבעיות מערכת הבריאות?](https://e-pochonder.com/האם-החלפת-רופא-במחשב-זה-הפתרון-לבעיות-מ/2014/03/03/כללי/) **Published:** מרץ 3, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** לפני כמעט שנתיים עורר היזם וינוד קושלה סערה לא קטנה כאשר דיבר בכנס של האקסלרטור של בריאות דיגיטלית Rock Health וקבע כמה קביעות: 1\. הרפואה מתנהלת כיום כמו מעשי כשפים ומבוססת על מסורת. 2\. יזמים צריכים לפתח מערכות וטכנולוגיות שיגרמו לרופאים להפסיק ולטפל כמו "רופאי וודו" ולהיות יותר כמו מדענים. 3\. עולם הבריאות צריך להיות מבוסס על מידע ונתונים בקשר לבריאות, ופחות להתמקד טיפול בחולים. 4\. 80 אחוז מהרופאים ניתן להחליף בטכנולוגיה (מכונות). [כתבתי אז](http://e-pochonder.com/?p=1152), ויש לי עדיין את אותה גישה היום, שמכונות לא יכולות להחליף בני אדם. אבל מחקר חדש מראה תוצאות מאוד מרתקות לגבי האפשרות שמחשביים בעלי בינה מלאכותית מתקדמת מצליחים לייצר תוצאות טובות יותר מרופאים בטיפול בחולים. המחקר שפורסם בירחון Artificial Intelligence in Medicine ונערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אינדיאנה מצא כי שימוש בכלים של Machine Learning (תוכנות שיודעות ללמוד תוך כדי תנועה לשפר את עצמן) יכולים לייצר תוצאות טובות יותר טיפול קליני בחולים ובעלות נמוכה יותר מאשר רופאים. החוקרים מאוניברסיטת אינדיאנה השתמשו בכלים הנקראים [Markov Decision process](http://en.wikipedia.org/wiki/Markov_decision_process) וכן [Dynamic Secision Networks](https://www.google.co.il/search?q=Dynamic+Secision+Networks&oq=Dynamic+Secision+Networks&aqs=chrome..69i57&sourceid=chrome&espv=210&es_sm=93&ie=UTF-8#q=Dynamic+Decision+Networks&spell=1) ויצרו מודל סימולציה היודע ללמוד ולנבא הצלחה בחולים כך שהטיפול בהם יעלה פחות ממחצית מעלות הטיפול באמצעות רופא ויצליח לשפר את איכות הטיפול בעתיד בקרוב ל-50 אחוז. המודל החדשני של החוקרים הללו נבנה על בסיס מודל ותיק שלהם שידע לנבא את דרך הטיפול הטובה ביותר בנקודת זמן ספציפית. כעת הם פיתחו יכולת של המודל לייצר מספר אלטרנטיבות ולבחור את זו העדיפה ולשמור על דרך הטיפול גם כאשר אין מידע על מצב החולה, אך לעדכן ולחשב "מסלול מחדש" כאשר מוזן למערכת מידע חדש. על מנת לבחון את המערכת בחרו החוקרים באופן רנדומלי 500 תיקים רפואיים של חולי דיכאון שסבלו גם ממחלות נוספות כגון סוכרת ויתר לחץ דם, כאשר הם מזינים את המערכת מן המידע שנמצא בתיק ומשווים את הטיפול והתוצאות של המחשב לתוצאות בעולם האמתי של רופאים אמתיים. לאחר מכן הם בדקו את העלות של "יחידת תוצאה" של המחשב לעומת זו של הרופא ומצאו כי המחשב השיג את התוצאה בעלות של 197 דולר לעומד 497$ שהושגה על ידי הטיפול המקובל של רופא. [![results AI Algorithm](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/AI-Algorithm-300x218.jpg "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/AI-Algorithm.jpg)תוצאות הניסוי מתוך אתר אוניברסיטת אינדיאנהעוד נמצא במחקר כי המחשב הביא לשיפור באיכות הטיפול ולעלייה של 30-35 אחוז בתוצאות חיוביות של הטיפול. לדברי החוקרים שיפור המודל שלהם יביא לשיפור של עד 50% בתוצאות. יצוין כי המערכת לא אומנה למחלה ספציפית והיא נייטרלית מבחינה זו ויכולה לטפל בכל מחלה. יש לציין כי מדובר עדיין במודלינג ועדיין לא היה טיפול רק על ידי מכונה. לדברי החוקרים עד היום מערכות תומכות החלטה היו על בסיס מקרה אחד אחר השני והתבססו על אינטואיציה בעוד שהמערכת מאפשרת יצירת מודלים וקבלת החלטות באמצעות המודלים המנבאים, כך שזה משפר את התוצאות. מחקר זה טוען כי היכולת הזו גם נובעת מן השיפור במידע הקיים היום אודות המחלה, תפיסה זו מתחברת תפיסתו של הרופא וסוג של נביא לשינוי הפרדיגמה ברפואה ד"ר אריק טופול שטען כי בקרוב נוכל לטפל בתעתיק דיגיטלי של החולה ולא נזדקק לראות אותו. **האם מדע הרפואה יחסל את אומנות הריפוי?** התפיסה הבסיסית של עולם הרפואה מדברת על הדיכוטומיה בין מדע הרפואה – קרי הטיפול הקליני מבוסס התוצאות, מבוסס מספרים ומחקרים. ומן הצד השני אומנות הריפוי – אותו קשר אנושי של הקשבה, חמלה, מגע אנושי שהרופא נותן שלפעמים יש לו השפעה לא פחות חשובה על היכולת של האם להתמודד עם מחלתו. במובן זה הבחירה של החוקרים לעסוק בחולי דיכאון הוא מרתקת, כי זו אחת המחלות שחלק מהותי מהטיפול בהן הוא הדיבור, והטיפול הפסיכולוגי/פסיכיאטרי. ועדיין התוצאות מרתקות. מעניין לציין כי בהודעה לעיתונות של החוקרים הם עדיין מאמינים כי המכונות לא תחלפנה את הרופאים או את הממד האנושי, אך השילוב של השניים הוא זה שינצח. לדברי יש לתת לאנשים לעשות את מה שהם טובים בו ולתת למכונות לעשות את מה שהן טובות בו. אני באופן אישי חושב שעדיין הרופא יישאר, אבל ללא ספק השילוב המשמעותי של מכונות לומדות ומסייעות יכולות וצריכות לייעל את עבודת הרופא ולנתח מידע בקצבים הנדרשים ולשפר את היעילות ואת האיכות של הטיפול הרפואי. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** אינטליגנציה מלאכותית, אריק טופול, בריאות, מחקר, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [ככה נראה ניתוח לב פתוח בטוויטר](https://e-pochonder.com/ככה-נראה-ניתוח-לב-פתוח-בטוויטר/2012/05/28/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 28, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** יש שיאמרו שאנשים הפכו משוגעים, יש שיאמרו "למה זה טוב?" אבל יש אנשים מבינים ששיתוף, של ידע והיכולת לייצר דיאלוג סביבו זהו כלי חשוב. ניתוחים חיים בטוויטר הם עניין שקורה יותר ויותר בעולם, והפעם ניתוח לב פתוח שבית החולים Memorial Herman החליט לבצע ולהעביר ב"שידור חי" בטוויטר ב-21.2.2012. זה כמובן יצר התעיינות אדירה עם סיקור של רשת ABC בניו יורק, אלפי בלוגים ו-5300 עוקבים חדשים לחשבון של בית החולים. רציתי להראות לכם כאן את כל הטוויטרסטרים של הניתוח, אבל אני לא מצליח להטמיע מסטוריפיי את כל ההשתלשלות… בכל מקרה הנה כמה תמונות ולינק לסטוריפיי. [![ניתוח לב פתוח בטווייטר](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/05/522105669-199x300.jpg "מנתחים - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/05/522105669.jpg)מנתחים ומשדרים\[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=CabjkIlEuRE\] לכל השיחה בטוויטר כנסו ללינק הבא: http://storify.com/memorialhermann/first-live-tweet-of-an-open-heart-surgery ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** טוויטר, ניתוח, פרטיות, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [כלים חדשניים לגיוס מטופלים למחקרים קליניים [מצגת]](https://e-pochonder.com/כלים-חדשניים-לגיוס-מטופלים-למחקרים-קל/2014/10/26/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 26, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** אחד מהתחומי הפעילות הרפואית הגדולים בישראל ובכלל הוא ביצוע מחקרים קליניים, על פי נתוני [פארמה ישראל](http://www.pharma-israel.org.il/), מדי שנה נערכים בישראל כ-3,000 מחקרים קליניים, מתוכם כ-1,600 מחקרים חדשים. מחקרים קליניים הם המחקרים הבודקים טיפולים, הליכים ועוד כל מיני דברים בקרב אנשים. הניסויים הללו מהווים מפתח חשוב וקריטי בבדיקה של יעילות של תרופות וטיפולים, ובכלל כלי להתקדמות המדע והרפואה. מכיוון שמחקרים קליניים מערבים את הצורך בהשתתפות של מטופלים, יש צורך לגייס וליידע מטופלים רלוונטיים בכך שיש ניסוי ומחקר, ואז כמובן הם צריכים להשתכנע שהם רוצים להשתתף. תחום זה מתבסס גם היום בעיקר על הרופאים החוקרים והמרפאות שלהם. הרופאים מטפלים או נגישים לאנשים רלוונטיים ומתוך ההיכרות והמצבור הזה הם מגייסים את המטופלים למחקריהם. זוהי כמובן שיטה יחסית יעילה, אך יש לה בעיות, בעיקר במקרים שונים בהם הקריטריונים למחקר מצמצמים את האוכלוסייה, או שמספר המטופלים הנדרש גבוה מדי. [![social media recruit](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/10/recruit.png "social media recruit - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/10/recruit.png)מתוך אתר קליניפייסעד השנים האחרונות השימוש במדיה עבור גיוס למחקרים נעשה במדיה רחבה, עיתונות וכדומה. הבעיה במדיה זו הוא גם יתרונה וזה הנגישות של אנשים רבים מאוד ובאופן בלתי מבוקר אל הכתוב בהם. מצד אחד המון פוטנציאל, מצד שני לא ממוקד ולכן עשוי שלא להניב תוצר לעומד מחיר יותר גבוה. הגעתה של הרשת, והרשתות החברתיות מאפשרות לנסות ולהגיע אל המטופלים באופן הרבה יותר ממוקד, ולמרות היתרון הבסיסי והברור בעניין, עדיין מדובר בכלי שלא נעשה בו שימוש מספיק, כמו כן לא נעשות כל ההכנות והבניה הנדרשת על מנת לסייע לארגונים המרכזיים בתחום להיכנס לעולם הדיגיטלי באופן משמעותי. [לאחרונה נשאתי הרצאה בנושא בכנס שנתי של מתאמות מחקר](http://www.medical-expo.co.il/research-coordinators-program.aspx). בהרצאה סקרתי את המצב היחסית עגום של השימוש בכלים הללו בתעשייה, וכן את היתרונות הגלומים באינטרנט ככלי לגיוס. הנה המצגת, יש בה גם מקרי מבחן וכו'. להנאתכם ושימושכם. \[slideshare id=40484539&doc=random-141020063829-conversion-gate01\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אורי גורן, גיוס מטופלים, מדיה חברתית, מחקר, מטופלים, מתאמות מחקר, ניסויים קליניים, רופאים --- ### [המסרון - לא מה שחשבתם](https://e-pochonder.com/המסרון-לא-מה-שחשבתם/2012/05/06/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 6, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** באופן עקרוני, פעילויות מבוססות הודעות טקסט אף פעם לא מרגשות את הדמיון. מה כבר מעניין בלקבל הודעת טקסט, כמה עשרות תווים. זה יכול להיות מאוד מרגש כאשר מדובר בהיכרות אישית, אבל הודעות טקסט מגורם פחות מוכר נראה לנו משהו לא משמעותי. הרבה פחות מרגש מוידאו, תמונות או כלים אחרים ברשת. אבל מסתבר, שאס אמ אס הוא כלי מאוד יעיל בשינוי התנהגויות, נוח, פרטי וזמין. לבני נוער הוא גם אמצעי תקשורת הנפוץ ביותר. המסרון, או ה-SMS מלווה אותנו כ-20 שנה וכיום הוא שירות הדאטה הנפוץ בעולם. מעל 4.5 מיליארד אנשים משתמשים בישרותי טקסט. בני נוער שולחים כ-3,000 הודעות כאלה בחודש… הזמינות שלו, פשטות ההפעלה, והדחף הזה שאנו מכירים לקרוא אותו כשהוא מגיע הופך אותו לכלי יעיל ביותר להעברת מידע. בגלל הקרבה שלנו למסרונים, הוא מהווה גם כלי בידי מערכת הבריאות לצורך שינוי התנהגות, ואף כלי לשירות והעברת מידע ותמיכה. אספתי כמה דוגמאות של כלים בריאותיים המשתמשים בהודעות טקסט. **מסרון מרזה יותר מפייסבוק** מחקר שנערך על ידי החוקרת מליסה נפוליטנו, מהמרכז לחקר ההשמנה של אונ' טמפל בפילדלפיה, בדק שלוש דרכים להרזיה על 54 סטודנטיות בעלות משקל עודף. הנחקרות חולקו לשלוש תוכניות דיאטה למשך 8 שבועות: 1\. קבוצת פייסבוק – המשתתפות בשיטה זו חברו יחד לקבוצה סודית בה ניתן להן מידע רב וטיפים על שמירה על משקל, אכילה נכונה, קלוריות, וכן ההזדמנות להתייעץ ותמוך האחת בשניה. כמו כן נוצרו פודקאסטים עבור המשתתפים, שהיו קצרים ושילבו מידע נוסף בנושא. בפודקאסט אחד למשל התייחסו לשאלה כיצד אומרים לו לפיצה. הקבוצה הזו הירידה הממוצעת במשקל עמדה על 600 גרם בקירוב. 2\. קבוצת פייסבוק פלוס – המשתתפות בקבוצה הזו נהנו מכל מה שנהנו ממנו חברות קבוצת הפייסבוק, אך נוסף אלמנט של שימוש בטלפון הסלולרי. בטלפון הסלולרי קיבלו משתתפות הקבוצה שלושה מסרונים בשבוע שמעודדים אותן לשלוח מידע על כמה קלוריות הן צרכו ומה המשקל שלהן, וקיבלו פידבק ועידוד על הנתונים שנשלחו. בימים האחרים הן קיבלו הודעות עידוד וטיפים קצרים באמצעות מסרונים. בקבוצה זו הירידה במשקל עמדה על 2.4 ק"ג. 3\. קבוצה זו הושמה בהמתנה לקבוצות האחרות ולא קיבלה שום תמיכה. ממוצע הירידה עמד על 226 גרם. הירידה במשקל של חברות הפייסבוק פלוס הייתה אמנם לא גדולה, אך מדובר בתוכנית ללא מגע אנושי וללא היכרות אישית, ועל כן התוצאות מעניינות, כאשר הודעות הטקסט אמורות לספק תחליף כלשהו למגע האישי. המחקר התפרסם במפגש של החוג המאמריקאי להשמנה. **מסרון נגד עישון** [מחקר אחר](http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(11)60701-0/abstract), שהתפרסם בירחון הרפואי היוקרתי לנצט מצא כי תוכנית בשם txt2stop שהיא תוכנית הפסקת עישון במאצעות הודעות טקסט בלבד, ומופעלת באופן אוטומטי שיפרה באופן משמעותי את שיעורי הפסקת העישון לאחר שישה חודשים. במסגרת המחקר, נבדקים שהביעו עניין בהפסקת עישון חולקו לשתי קבוצות – האחת החלה לקבל תוכנית הפסקת עישון באמצעות מסרונים, בעוד שקבוצת הבקרה מקבלת מסרונים רנדומליים באותה תדירות אך ללא תוכן מיוחד וללא קשר להפסקת עישון. תוכנית ההפסקה כללה מסרונים מעוררי מוטיבציה להפסיק לעשן ומסרונים המותאמים לשינו התנהגותי. התוצאות נלקחו גם כדיווח עצמי של הנבדקים על כך שהפסיקו, וכן בדיקה ביוכימית להפסקת עישון בתום שישה חודשים. סך הכל השתתפו במחקר 5800 נבדקים, מתוכם הצליחו להישאר במעקב כ-5000 בתום שישה חודשים. התוצאות של בדיקת הדם להפסקת עישון הראו שיפור ניכר אצל משתתפי התוכנית עם 10.7% נגמלים לעומת רק 4.9% בקבוצת הביקורת. גם כאשר התייחסו ל-800 הנבדקים, שלא הגיעו לביקורת, כמעשנים לא השתנתה המסקנה. מסקנות החוקרים היו חד משמעיות, התוכנית להפסקת עישון Txt2stop המשתמשת במסרונים כדי לעודד הפסקת עישון, היא יעילה ועליה להפוך לחלק משירותי הבריאות. **מסרון בהריון** פרויקט נוסף הזוכה לכיסוי רב ולשבחים, הוא פרויקט של המכון למעקב אחר מחלות בארה"ב (CDC) ועוד ארגונים רבים, הנקרא TEXT4BABY והוא פרויקט פשוט ביותר, המאפשר לנשים בהריון לקבל מידע באמצעות מסרונים על נושאים שונים בעת ההריון ועד שהתינוק בן שנה. לפעמים אומרים על דברים, כמה פשוט ככה גאוני, אז הפרויקט שם לעצמו למטרה לשפר את בריאות האם והתינוק בארה"ב באמצעות הודעות טקסט ובהם מידע אמין ומניע לפעולה. האם שולחת מסרון להרשמה, משלימה פרטים על מקום מגוריה ומאותו הרגע ועד שהתינוק בן שנה היא מקבלת מידע על מגוון נושאים – תזונה, חיסונים, מחלות ילדות ועוד… \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=Ymow3I81lko\] ארה"ב, למרות היותה אימפריה, עדיין לא נמצאת בראש המדינות מבחינת תמותת תינוקות, אלא רק במקום ה-30, ועל כן מנסה לשפר את מצבה, וזה אחד הפרויקטים בתחום. עד סוף השנה מאמינים שם שיגיעו למיליון מנויות לשירות (4 מיליון לידות יש בארה"ב בשנה). על מנת להפוך את התוכנית הזו ליעילה, נבדקו המסרים מבעוד מועד, כאשר מנהלי התוכנית ביקשו להגיע לטון של חברה טובה ולא של "מחנכת"… לא הוראות אלא עצות טובות. הסטטיסטיקה מראה כי התוכנית המבוססת על טקסט מגיעה גם למעמדות יותר נמוכים וזאת מכיוון שכל הטקסט נמצא בהודעה…לא צריך סמארטפון. כמו כן, לאור המחקרים (שעוד נראה גם כאן) המסרון הוא כלי יעיל ביותר בקידום בריאות. [![24980171_s](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/07/24980171_s-300x200.jpg "24980171_s - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/07/24980171_s.jpg) **מסרון לחיסון** [במחקר שפורסם](http://www.medicalnewstoday.com/articles/244532.php) בסוף חודש שעבר בירחון היוקרתי JAMA נמצא כי שימוש בהודעות טקסט, בייחוד כאשר הן מחוברות לתיק רפואי אלקטרוני, שיפר את שיערו ההתחסנות בקרב ילדים למשפחות אורבניות במעמד סוציואקונומי נמוך. החוקרים מאוניברסיטת קולומביה, עקבו אחר למעלה מ-7000 ילדים שחולקו לשתי קבוצות -האחת קיבלה עד 5 הודעות טקסט בשבוע, והשניה נשארה עם תוכנית החינוך הרגילה. לשתי הקבוצות היתה נגישות לתוכניות החינוך הרגילות בתחום הכוללות עלונים, מפגשי הסבר וכן תזכורת באמצעות טלפון. על פי הממצאים בקבוצה שקיבלה הודעות טקסט 43.6% התחסנו לעומת 39.9% בקבוצה ללא הודעות טקסט. החוקרים טוענים כי הודעות טקסט הן כלי יעיל בעל זמינות גבוה גם באוכלוסיות מוחלשות ועל כן ממליצים להשתמש בו. **מסרון נגד איידס** [במחקר שפורסם](http://www.publicaffairs.ubc.ca/2010/11/09/mr-10-167/) בלנצט ב-2010 נבדקה השפעת המסרון על היענות לתרופות נגד איידס בקרב חולים בקניה. שלוש מרפאות בניירובי, המטפלות כל אחת בחתך סוציו אקונומי (עניים, בינוני, מעמד גבוה) שונה חילקו את החולים שלהן לחצי באופן רנדומלי כאשר חצי קיבלו מסרונים תומכים, וחצי לא. למרות שהמסרונים לא הציעו תזכורת, אלא תמיכה של שאלה פשוטה – מה שלומך?, כאשר החולים נתבקשו לענות מקסימום תוך 48 שעות האם הם בסדר או לא, ואם לא ענו גם נעשתה התערבות. החולים שהיו בתוכנית התמיכה באמצעות הסמס שיפרו את מצבם, את יכולתם להתמיד בטיפול וכן ראו ירידה בכמות הנגיף בדם. **מסרון להגנה מהשמש** [מחקר נוסף](http://archderm.ama-assn.org/cgi/reprint/145/11/1230.pdf) שפורסם בירחון Archive of Dermatology מצא כי מסרונים יומיים מגבירים את השימוש בקרם להגנה מהשמש. המחקר חילק 70 אנשים מעל גיל 18 לשתי קבוצות, האחת קיבלה במשך שששבעותות מסרון יומי להעלאת המודעות והשימוש בקרם הגנה, והשניה לא. היעילות במחקר נבדקה על ידי תדירות המריחה של המשתתפים. מסתבר, שלמרות מודעות גוברת והולכת לצורך במריחת קרם הגנה, המסרונים סייעו והקבוצה שקיבלה אותם, שיפרה את תדירות השימוש. בשתי הקבוצות לא היה הבדל סטטיסטי בתדירות השימוש בתחילת המחקר. הקבוצה שלא קיבלה את המסרונים תדירות השימוש בזמן המחקר עמדה על כ-30% באופן יומיומי. אצל קבוצת המחקר הגיעה תדירות השימוש ל-56%. כ-24 משתתפים שהם כ-70% מקבוצת מקבלי המסרונים אמרה כי תרצה להמשיך להשתמש בשירות. החוקרים מסיימים במסקנה שמדובר בכלי אפקטיבי ויעיל לשיפור ההתנהגות ויש לחושב על שימוש בהיקף נרחב בכלי. **מסרון מצוקה** ננסי לובלין מנכ"ל dosomething.org הרצתה בטד האחרון על החשיבות של הודעות טקסט לסיוע לבני נוער. מבחינתה הודעת טקסט יכולה להפוך לכלי הבריאות החשוב ביותר, אפילו יותר מפניצילין. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=LiUClSItcy0\] לבסוף, יש נטיה בעולם הדיגיטל לחשוב תמיד על הדבר הבא… לפעמים שווה לחשוב פשוט, אפקטיבי ולא מתוסבך מדי. בייחוד בתחום הבריאות שבה לא תמיד בראש הפירמידה של האפליקציות טמונה היכולת לגרוף אוכלוסיות רחבות, ולאור המחקרים המראים את יעילותו, שווה לחשוב על המסרון ככלי לשינוי התנהגות וחינוך לבריאות. ערים? ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** HIV, mHealth, אייפון, הריון, חולים, חיסונים, ילדים, לידה, סלולרי, סרטן, רופאים, רפואה 2.0, תזונה בריאה, תינוקות --- ### [#ניתוח #משודר חי בטוויטר](https://e-pochonder.com/ניתוח-משודר-חי-בטוויטר/2011/06/27/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 27, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** תארו לכם, אתם נשכבים, פעמים רבות עירומים או בלבוש הכולל חלוק שלא מסתיר הרבה, מרדימים אתכם, אתם מאבדים את ההכרה, אתכם בחדר הצוות הרפואי, אך גם צוות התקשורת של בית החולים – אחד מצלם, אחד מחזיק איי פד והשלישי מפקח על כולם. הם כולם נערכים לשדר את הפרוצדורה שלכם בטוויטר. לניתוח שלכם יש "האשטאג", ותוך כדי הניתוח תיאור התהליך יעבור בטוויטר. נשמע דמיוני, כבר לא, בתי חולים ברחבי העולם כבר עושים את זה – הסיבות כפולות – גם היכולת לשווק יכולות של בתי החולים, וגם היכולת לייצר חוויה לימודית לרופאים אחרים – כן, למנתחים יש את הקטע הזה לנתח מול אחרים ולענות על שאלות תו"כ. התחום ריתק גם את המדיה המסורתית, כאשר [CNN צילם את הניתוח הראשון](http://edition.cnn.com/2009/TECH/02/17/twitter.surgery/index.html) שבוצע בבית החולים בית ישראל, וערוץ 4 הבריטי צילם סדרה על הניתוחים הללו. וגם מהדורות חדשות מקומיות מסקרות את הסיפורים (בקטע כאן למטה), שלא לדבר על פרק מסקראבס. בבית החולים של אונ' אוהיו, למשל, חשבו זמן רב על האפשרות לצייץ ניתוח בשידור חי. אך צוות התקשורת והמדיה החברתית של בית החולים לא לחץ, לבסוף משהו השתנה כאשר הם קיבלו טכנולוגיה חדשנית לניתוחי ברכיים הסובלות משחיקה בשל מחלת הפרקים אוסטיאוארטריטיס. המכשיר החדש היה כזה המאפשר ניתוח שמונע החלפת ברך, ללא ספק בשורה. במקביל למכשיר הסתבר שיש גם שני מנתחים שניתוח בטוויטר נשמע להם רעיון טוב, וגם מנותח שראה את הרעיון בחיוב. והנה, נולד לו פרויקט. בבית החולים החלו מתכוננים לציוץ החי, שהוחלט ללוותו בשיגור חי בטוויטר באמצעות U-stream. לטענת ריאן סקוויאר, מנהל המדיה החברתית של בית החולים (איזה יופי שיש כזה תפקיד בבתי חולים) בראיון לאתר healthcarecommunication ההחלטה לצלם בוידאו היתה בשל העובדה שהוחלט להעביר חוויה משמעותית יותר, אחרת לטענות היה מדובר במילים ששטות באוויר ללא הקשר. ביום ניתוח כאמור היו שלושה אנשים בנוסף לצוות הניתוח שהיו אחראים לציוץ החי – הרופאים ניתחו כאשר הרופא שאינו פעיל באותו רגע מתאר את הפעילות ומאפשר את יצירת הטוויטים. הפן שהודגש הוא זה של העברת הידע, כי לטענת בית החולים, לא נעשה פה ניסיון שיווקי בלבד, אלא רצון ללמד גם. בין היתר הוחלט על האשטג לאירוע – #osumcmako פעולה שהוכיחה את עצמה בתוצאות, הטוויטים הגיע ל-35,000 איש בזמן האירוע, כאשר להאשטג נחשפו 610,000 איש, 350 צפו בשידור החי, ועוד כ-300 צפו מאוחר יותר בהקלטה של הניתוח. בית החולים, לא פספס לגמרי את האפשרות השיווקית וצייץ גם כתובת ופרטים כיצד ניתן לקבוע תור לניתוח. **מתכוננים גם לגרוע מכל** כמובן, שגם המקרה הלא אופטימי נלקח בחשבון, והוכנו ציוצים מבעוד מועד למקרה של כניסה למצב חירום בניתוח, כולל ציוצים המסבירים את סגירת השידור החי מתוך כבוד למנותח. למזלינו הכל עבר בטוב. סקוויאר מציע שלוש עצות לבית החולים הרוצה לשדר – 1. ספר למחלקה המשפטית שלך – היה נציג של המחלקה המשפטית שהיה מעודכן בכל התכנונים. 2. דברו עם החולה ומשפחתו על האפשרות למקרה חירום – דאגו לכך שהם ירגישו בנוח, ושתפו אותם בפעולות שיינקטו מבחינת השידור והציוץ. 3. שימו לב לזום – אף אחד לא מבקש לראות שביבי עצם בעת צפייה בניתוח, ואין צורך לייצר תקריבים מוגזמים. **האם זה לגיטימי** הנוהג הזה של בתי החולים לשדר את הניתוחים שלהם בטוויטר, אינו עובר ללא מחלוקת. ישנם רופאים בלוגרים המתנגדים לנוהג הזה של ציוך חי, בטענה כי מדובר בסיכון גבוה מדי, ועדיף שלא לקחת אותו. ההתנגדות הנוספת היא בשאלת הפרטיות של החולה, והאם הוא מבין באמת את הצפוי לו מהחשיפה הכה אינטימית הזו. שאלות אתיות נוספות שעולות הן בשאלה האם החשיפה תפגע בהמשך ההחלמה של החולה, האם יש עליו לחץ מצד המנתחים ובית החולים? אני מסוגל להתחבר לביקורות השונות – אין ספק שיש כאן חדירה משמעותית לפרטיות החולה, וסיכונים ממשיים מבחינת האפשרויות שהניתוח לא יצלח, ובתוך כך ישודר בלייב. עם זאת יש אלמנט ראוי ביותר בפעילות שכזו כאמצעי לימודי אמיתי – עבור רופאים מבתי חולים אחרים שאולי לא מבצעים את הפעולה, ויכולים ללמוד כך, כמו גם מנותחים עתידיים שיכולים ללמוד כך יותר על הפרוצדורה. ככל הנראה שהויכוח כבר הוכרע בעולם, הרבה מאוד ניתוחים צויצו להם בשנה שנתיים האחרונות, מעניין מתי זה יקרה גם בישראל. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אונליין, אינטרנט, טוויטר, מדיה חברתית, ניתוח, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [פייסבוק: מהומה רבה על הנקה](https://e-pochonder.com/פייסבוק-מהומה-רבה-על-הנקה/2011/05/08/שונות/) **Published:** מאי 8, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** טוב, אני גבר, אז אולי אני כותב בשל מניעים "לא טהורים", אבל הסיפור הזה תפס את עיני. מהומה שפרצה לאחרונה ברחבי הרשת כאשר פייסבוק שוב הסירה תמונות של נשים מניקות. אמנם, זו לא פעם ראשונה, עוד בשנת 2007 החלה פייסבוק במנהג, אבל כעת הוא שוב מרים את הראש, עת פייסבוק הורידו שתי תמונות של נשים מניקות מן העמוד של Earth Mama. הורדת התמונות כעת מעלה שוב את השאלה האם הנקה בפומבי היא מעשה מקובל. תחילתו של ה"רומן" בין נשים מיניקות ופייסבוק החל מזמן עת האחרונים הורידו עמוד של תנועה למען הנקה בשל תמונות של נשים מניקות. הטענה של פייסבוק, שתמונות הנקה בהם יש אמהות עם חזה חשוף הן מטרידות ובעייתיות לצפיה על ידי ילדים ובני נוער צעירים הנמצאים בפייסבוק. לטענת פייסבוק, המטרה שלהם היא לייצר אווירה נוחה ונעימה לגלישה. מצד שני האמהות, וארגונים הרוצים לעודד הנקה טוענים כי פייסבוק האיסור פוגע, וכי נשים המציגות שד בעת שהוא מבצע את תפקידו הטבעי הנו דבר מקובל ורצוי. התמונות ה"בעייתיות" תמונה שהוסרה מפייסבוקגם התמונה הזו הורדהבפעם הראשונה שהנושא עלה, היה מדובר בסגירת עמוד, לאחר מכן, נעלמו תמונות מאלבומים פרטיים, הפעם מדובר בהורדת שתי תמונות ללא הודעה מראש, בטענה כי הן עוברות על מדיניות פייסבוק. מאז הסתבר שפייסבוק נוהגת כך, הנושא מעורר באזז רציני ברחבי הרשת, ואף ישנה קבוצה ובה חברים לא פחות מ-260 אלף חברים הקוראת לפייסבוק להפסיק להסיר תמונות של נשים מניקות. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Fh17BrskTPQ&feature=related\] **הנקה בציבור** אין, ספק שהנקה בפומבי היא מעשה שהפך בעשורים האחרונים לנפוץ ביותר, ויחד עמו מתעורר פעם אחר פעם דיון האם זה ראוי או לא. מצד אחד זו הפעולה הטבעית ביותר שקיימת, אם זאת, יש כאלה המובכים מהפעילות ולכן מתנגדים לכך. אין ספק שלעובדה שמדובר בחזה נשי חשוף יש תפקיד בכך שהתהודה העוברת כל פעם שהנושא עולה גבוהה יחסית. מבדיקה בסיסית, נראה למשל שביוטיוב אין בעיה עם העניין (כאשר רושמים את המונח הנקה באנגלית ישנם חזות חשופים אין ספור…בדקתי 🙂 ), בפייסבוק לעומת זאת ידועים בשמרנות גבוהה יותר. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=gtBx1AQ4pws\] ברור לי לגמרי שבעניין הזה פייסבוק מגזימים, ההשוואה בין הנקה לפורנו היא מוגזמת, וכאשר ההקשר הוא נכון אני לא רואה סיבה להוריד את התמונות, אך יש לציין שזה ככל הנראה לא תירוץ מספיק טוב לשים סתם תמונות עירום ברשת החברתית. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** אינטרנט, הנקה, הריון, לידה, מתנגדי, פומבי, פייסבוק, תינוקות --- ### [דוח קומסקור: גולשי המובייל מבלים פי 2 יותר זמן בצריכת תוכן מגולשי המחשב הנייח](https://e-pochonder.com/דוח-קומסקור-גולשי-המובייל-מבלים-פי-2-יו/2018/03/10/featured/) **Published:** מרץ 10, 2018 **Author:** אורי גורן **Content:** חברת במחקר [ComScore](https://www.comscore.com), פרסמה לאחרונה דוח חדש על מצב הרשת. הדוח החדש הנו להיות דוח גלובלי, ומכסה כ-13 מדינות מרכזיות, מגלה: העליה בצריכת הדקות הדיגיטליות מגיעה בעיקר מגידול בצריכת מידע ותוכן דיגיטלי בטלפונים חכמים. עוד מגלה הדוח כי מרבית הגולשים עדיין משתמשים במספר מכשירים (טלפון, טאבלט ומחשב) אך כמות האנשים הצורכים מידע רק בפלטפורמות מובייל עולה בהתמדה – ויש כבר מדינות בהם יש רוב מוחלט הקרוב ל-100 אחוז לאנשים שהם רק במובייל. הדוח מבוסס על מעקב האתרים של קומסקור במדינות הרלוונטיות. סך הכל מדובר על 13 מדינות: ארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, בריטניה, ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו, הודו, אינדונזיה ומלזיה. #### משהו קטן על קטגוריית הבריאות בשולי הדוח כמעט, מבצבצים להם מספר נתונים מעניינים אודות צריכת תוכן דיגיטלי בתחום הבריאות. מהדוח עולה כי בשנה האחרונה היה גידול של 8.3% בהגעה של תוכן בריאותי לאנשים (Reach). בניתוח פנימי אודות השאלה באיזה פלטפורמה צורכים איזו קטגוריית תוכן. נמצא כי באנגליה מעל 80% מצריכת התוכן הבריאותי נעשית במובייל, בעוד שבהודו כ-60% מהצריכה נעשית במובייל. ![category by platform](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2018/03/platform-comscore-1024x575.jpg "category by platform - e-פוכונדר") #### הסמארטפון שולט! הדוח של [ConScore](https://www.comscore.com) אינו משתמע לשתי פנים, ואולי גם לא מפתיע. אבל הנתונים אודות השליטה של המובייל בעולם צריכת המידע מחדד את השאלה למה עדיין לא נפרץ הסכר הפרסומי בפלטפורמה זו והכלים שמוצגים בה עדיין פרימטיביים יחסית. מהדוח עולה כי מדינות מתפתחות הן הרבה יותר Mobile First ממדינות מערביות. בעוד ש-89% מזמן הגלישה בהודו נעשה בטלפון חכם, בקנדה 40% נעשה במחשב, ובצרפת כ-50% מהגלישה עדיין נעשית מהמחשב הנייח. הגלישה במובייל עם זאת נעשית בעיקרה באמצעות אפליקציות, והרבה פחות באמצעות דפדפן לנייד. כ-80% מהגלישה במובייל נעשית באמצעות אפליקציות. עוד מגלה הדוח, כי גולשי המובייל ישהו פי 2 יותר זמן בגלישה לעומת חבריהם במחשב הנייח. הפער הגדול ביותר בין גלשיה במובייל לגלישה בנייח, במונחי זמן, הוא בארגנטינה, ואחריה באופן מפתיע משהו – ארה"ב. בנוסף לאלה מציג הדוח עליה גורפת כמעט בקהל שגולש רק בנייד. אלו הם צרכנים שלא עושים שימוש כלל במחשב נייח – והם צורכים תוכן ועושים הכל מהטלפון הנייח או הטאבלט. גם בצריכת וידאו מרבית הגידול בזמן הצפיה מגיע בשימוש בפלטפורמות ניידות. גידול 28% בזמן הצפיה לעומת גידול של רק 10% במחשבים נייחים. **[Global digital-future-in-focus-2018](//www.slideshare.net/caarias/global-digitalfutureinfocus2018 "Global digital-future-in-focus-2018")** from **[Carlos Andres Arias](https://www.slideshare.net/caarias)** #### גוגל ופייסבוק שולטות בכיפה פיזור האפלקיציות בעלות השימוש הרבה ביותר בין המדינות הוא דיי משעמם, אבל מראה את ההכוח הבלתי נתפס שיש לפטפורמות של גוגל ופייסבוק והרכישות שהם עשו בשנים האחרונות. במרבית המדינות כל חמש האפליקציות הכי שמישות הן של גוגל ופייסבוק. רק באנגליה ובארה"ב נכנסה סנאפצ'ט לחמישיה הפותחת. במובן מסוימם האנושות הפכה להיות מאוד צפויה ומשעממת, מצד שני יש כאן פיצוח של חברות הטכנולוגיה הללו את הגנום האנושי של עניין וטכנולוגיה. #### שלוש פעולות בסיס מניעות את צריכת הזמן ברשת הדוח של ComScore מביא בפנינו תמונה ברורה של צריכת הזמן ברשת. שלוש פעולות יסוד אנחנו עושים ברשת – צריכת תוכן מולטימדיה (בעיקר וידאו), גלישה ברשתות חברתיות ושימוש באפליקציות מסרים מיידיים. שלוש הפעולות הללו מכלות כשני שלישים מזמן השימוש שלנו ברשת באופן כמעט זהה בין מדינות מתפתחות למדינות מפותחות. כאשר בונים את הפיזור בשימוש באפליקציות חברתיות, כמובן שמוקדם מאוד להכריז על מותה של פייסבוק. פייסבוק. בעזרתה של אינטסטגרם מנצחת את הטבלה הזו ללא שום בעיה עם מעל 80% מהשימוש באפליקציות בטלפון. בשאריות מתחלקות טוויטר וסנאפצ'ט להן נשארו פירורים. מבחינת מסרים מיידיים, ניתן לראות בדוח שווטסאפ מוליכה את השוק באופן מוחלט במרבית המדינות. למעט ארה"ב, אנגליה ועוד כמה מדינות אירופה. #### מה ניתן ללמוד מזה? אפשר לומר כמעט בוודאות שאמרו את זה קודם, אבל הטלפון הסלולרי מכלה את זמן הגלישה ברשת, והוא הדבר הקרוב והחשוב ביותר לאדם בעידן הזה. לכן, חובה על כל מנהל להבין איך ומה הוא מפעיל בתוך המסך הקטן, וכיצד הוא גורם לצרכנים לחוות איתו את הרגע, ואולי אף להמיר את עצמו לכדי לקוח משלם. בנוסף, חשוב להבין כי האסטרטגיה של פייסבוק ברכישת אינסטגרם וווטסאפ היתה אסטרטגיה מופלאה שנתנה לצוקרברג מוטת שליטה חסרת תקדים בכלכלת תשומת הלב שלנו. עוד דבר אחד חשוב להבין, זהו הגידול המשמעותי ביותר בצריכת וידאו דווקא במובייל, מה שמצריך חשיבה גם להתאמת התוכן לפלטפורמה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** 2018, comscroe, בריאות, דוח, קומסקור --- ### [חברות תרופות במדיה החברתית - להישאר או ללכת?](https://e-pochonder.com/פעילים-במדיה-החברתית-להישאר-או-ללכת/2011/08/24/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 24, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** זה לא סוד, תעשיית הפארמה מתקשה עד עתה ללעוס, לפענח, להשתלב ולהתחבר לעולם המדיה החברתית. כתעשייה המבוססת על שמרנות, מחקר, תהליכים ארוכי טווח, הוכחות מדעיות ורגולציה הדוקה היא מתקשה להתגמש. מדובר בתעשייה הסובלת מפיצול אישיות בתדמיתה – מצד אחד מציעה חידושים מדהימים המצילים חיים, ומצד שני נפתסת פעמים רבות כ"שורש הרע והבעייתי" בעולם הבריאות. ככזו, מדובר פעמים רבות בפחדים המובילים את ההחלטה על השתתפות או אי השתתפות במדיה החברתית, ולא תמיד בהחלטות המבוססות על הגיון כזה או אחר. בימים אלה, עומדת התעשייה בפני מבחן משמעותי – פייסבוק שינתה את המדיניות שלה – מעתה לא ניתן לחברות הפארמה לסגור את הקירות לתגובות בקהילות על מחלות, או לעידוד מודעות, הקירות יוכלו להישאר סגורים בקהילות שהן לקידום תרופה בשמה – קהילה סביב תרופה ספציפית וככל הנראה שגם זה יחסית מוגבל. שינוי המדיניות של פייסבוק הביא כמה וכמה חברות לסגור את הקהילות שלהם ולצאת מפייסבוק, חלק החליטו להישאר בכל מקרה. מדובר על שינוי בזמן אמת, ובקרוב נדע ונבין מה קרה לאלו שנשארו וכמה יינזקו אלה שיצאו. ראוי וצריך לציין שישנם מוצרים של חברות תרופות בהם ישנה פעילות מדיה חברתית שיווקית מוצלחת, אך אלו הם לרוב תוספי תזונה, מוצרים הנמכרים ללא מרשם וכו'. [![Healthcare social media](http://cyhealthcommunications.files.wordpress.com/2010/10/hcsmtwitterlogo.jpg "HCSM")](http://cyhealthcommunications.files.wordpress.com/2010/10/hcsmtwitterlogo.jpg)ראשי התיבות בטוויטר למדיה חברתית בבריאות**הבעד והנגד** קצת רקע, המדיה החברתית מעסיקה עד מאוד את תעשיית התרופות, מדובר במיליוני פוסטים, טוויטים, מאמרים, מחקרים וניירות עמדה שנפשכו עד כה על האופי שבו צריכה תעשיית התרופות להתנהל לאור עלייתה של המדיה החברתית. הטיעונים בעד ונגד דומים לתעשיות אחרות, עם תוספת של מגוון בעיות רגולטוריות ספציפיות לחברות התרופות . תחילה אציג כמה מההסתייגויות המרכזיות: 1. **תופעות לוואי** – חברות התרופות מחויבות לאסוף ולדווח באופן שוטף על תופעות לוואי הקשורות לתרופות שלהן. מכיוון שבמדיה החברתית עולה היכולת של מטופלים לפרסם בעמוד תופעות לוואי, החברות פוחדות כי כאשר הקירות יהיו פתוחים שטף של תופעות לוואי רעות ישתוף את הקיר, ומעבר לנזק לתרופה ולתדמיתה, רמת הדיווחים תעלה, מה שמצריך הרבה מאוד עבודה בתוך החברות. 2. **טיפול שאינו רשום (off label)** – על פי חוק מותר לחברת תרופות לקדם אל מול הקהל המקצועי רק טיפולים להם התרופה רשומה. כך למשל תרופה המיועדת לכאב ראש אינה יכולה להיות מקודמת באופן אקטיבי על ידי חברת התרופות לכאבי ברכיים. עם זאת, לרופא מותר לרשום תרופה או לתת טיפול על פי שיקול דעתו, גם אם התרופה לא רשומה לטיפול עצמו. תופעה זו נפוצה בעיקר בתרופות לסרטן. חברות התרופות מפחדות, שמישהו עלול להעלות בקיר שלהן המלצות למטרות שהתרופה אינה רשומה להן ובכך הן בעצם מקדמות את התרופה להתוויה שאינה רשומה והן חשופות לענישה של הרגולטור. 3. **פוסטים שליליים** – מכיוון שחברות התרופות מודעות לסנטימנט הלא חיובי שבו הן נתפסות, והעובדה שסנטימנט הזה גם מתועד היטב בסקרים שונים, הרי שהן אינן רוצות לפתוח את הדלת לשיחה שלילית "אצלהן בחצר" שתזיק להן. 4. **אירופה מול ארה"ב** – באירופה באופן כללי (וגם בישראל) אסור לקדם תרופות מרשם לקהל הרחב, וגם לעודד צריכה של תרופה זו פעולה לא מקובלת. בארה"ב מותר לפרסם תרופות מרשם בשמן, אך יש צורך בצירוף מידע נרחב על תופעות לוואי. הגישה של טקסטים קצרים הנהוגה בפלטפורמות החברתיות מקשה מאוד על עמידה בתנאים אלו. ה-FDA טרם ניסח את כלליו בנוגע לפעילות של חברות תרופות במדיה חברתית, ולכן חברות רבות מפחדות ומעדיפות להימנע. מנגד, קידום כללי של מחלה ומודעות – אינו מאפשר לרוב מדידה אמיתית של השפעה על השורה התחתונה. מישהו אמר ROI? 5. **תרבות** – חברות התרופות נעוצות ברמה התרבותית בעולם הרפואה, עולם היררכי, שמרני, שחרט על דגלו – ראשית לא לעשות נזק – קרי הימנעות מסיכונים. ישנה הצדקה רבה לתפיסת העולם השמרנית כאשר אנו באים לעסוק בתרופות ובחיי אדם, ולכן זה לא מקרי. כמו החברות גם מרבית הקהלים מולם פועלת התעשייה הם שמרניים, ועל כן, ופעמים רבות בצדק, הצעדים הנלקחים הם איטיים, ונעשית בדיקה לשטח לפני הקפיצה למים. כל זה בעוד שהכניסה למדיה חברתית דורשת תזזית, מהירות תגובה, יכולת מענה והסתגלות מהירים במיוחד. הטיעונים בעד המדיה המדיה החברתית, גם הם טיעונים שנשמעים בתעשיות אחרות, אך חלקם ספציפיים לעולם התרופות: 1. **כולם שם** – לא במובן העדרי, אלה במובן זה שהפציינטים, הצרכנים וקהלים רבים אחרים נמצאים במדיה החברתית (גם רופאים, רוקחים ואחיות במספרים הולכים וגדלים) ומדברים כך או אחרת על המחלה שלהם, על התרופות שלהם (והחברות שמייצרות אותן), על תעשיית התרופות ובכלל. היעדרות מזירת השיח היא הזנחה, חוסר היכולת לטעון טיעונים, היכן שמותר ואפשרי, ולהתמודד עם השיח עושה נזק – בניגוד לעצים ביער, אם הם נופלים כאן, כולם שמעו ורק החברה לא היתה ביער על מנת לתפוס את העץ. 2\. **זה לא ייעלם** – המדיה החברתית אינה תופעה חולפת – הפלטפורמות אולי יתחלפו, אך התופעה הבסיסית של שיחה דו כיוונית והחשיבות של דו שיח באמצעות הרשת, זו תופעה שתישאר כאן, והשפעותיה על החברה ועל הדרך בה היא מתפקדת הן עמוקות ביותר. 3\. **הזדמנות לשינוי (1)** – חברות הפארמה סובלות בשנים האחרונות ממגוון רחב של בעיות שונות, בעיקר בתחום החדשנות והבאת מוצרים חדשים לשוק, מספר האישורים של ה-FDA יורד עם השנים (למרות שהשנה זה מפתיע לטובה), כמו כן עלויות המו"פ עולות עם השנים ועוד… השימוש בכלים חברתיים בצורה בלתי מקובלת, ופתיחות לאפשרות ליהנות מחוכמת ההמונים יכולה להוות את נקודת השינוי של עולם זה ולצקת שינוי אמיתי בתעשייה, דרכי פעולתה, תפיסות העולם והמודלים על פי הם היא פועלת ועוד. 4\. **הזדמנות לשינוי (2)** – גם לתדמית חברות הפארמה יש מה להרוויח מהחשיפה, אמנם, השלב הראשון יכול להיות כואב, אבל המגע הבלתי אמצעי, יכול לפרק מתחים, לייצר שיח ושיחה שיגרמו להבנת חלק מהשיקולים של החברות, דרכי ההתנהלות ועוד. כמו גם להפיץ ולשתף בחידושים המרגשים ובפעולות החיוביות שעושה התעשייה – ולא בצורה "חד כיוונית" אלא בדו שיח והדיאלוג תוך למידה הדדית מה דרוש ונצרך. 1. **מיקוד בחולים** – אם יש מילת באזז משמעותית בתעשיית התרופות היא המילה Patient centered, בכלל כל מערכת הבריאות מתעסקת במיקוד בחולה, והמדיה החברתית היא אולי הפלטפורמה האולטימטיבית לאפשר זאת ולהיות באמת ממוקדים בחולה. ללמוד את השיח שלו, את הטרמינולוגיה, את הצורה בה הוא ובני משפחתו מתמודדים – להופכו מאחוזי שינו במחקר לבן אדם. **דיאלוג נכה** עד עכשיו, ניסו חברות התרופות בעיקר "להיות עם ולהרגיש בלי" – הפעילות של החברות במדיה החברתית, נשארה באופן בסיסי "נכה" – כי היא לא באמת אפשרה דיאלוג פתוח, הדיאלוגים נערכו בתוך כלים סגורים, תגובות נערכו לפני שהועלו, והפעילות הטבעית בפייסבוק נעצרה בכניסה לעמודים הללו. בטוויטר, פתחו החברות בעיקר פעילות של הוצאת הודעות לעיתונות, ופחות דיאלוגים (אם כי יש יוצאים מן הכלל), הפעילות ברובה אם לא כולה היתה שיווקית וממוקדת מטרה ושימוש בפלטפורה באופן שדומה לפרסום קלאסי ולא למדיה חברתית. ראוי לציין, ששיווק באמצעותה מדיה חברתית הוא עניין חשוב, אך הפעילות שנעשתה עד היום פספסה את המרכיב המהותי של המדיה החברתית – דו שיח, ונשארה חד כיוונית ברובה. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=LjZLe0yqy0I\] כעת ההחלטה של פייסבוק שמזה כמה ימים פתחה באופן חד צדדי את כל העמודים לתגובות, גרמה לחלק מחברות הפארמה לעזוב את הפלטפורמה ולסוגר את הקהילות, בעוד חלק נשארו במקום, ובודקות מה יקרה. מנגד, ישנן גם פעילויות של הרגולציה, למשל באנגליה, המבהירה כי אכן הקושי לעמוד בכללים הוא לא פשוט, עת ננזפה חברת באייר על פעילות טוויטר שביצעה החברה באנגליה ולטענת הרשויות שם קידמה באופן לא אתי שתי תרופות – כאשר חיברה לינק להודעה לעיתונות שלווה בטקסט שיווקי. ההודעה לעיתונות אפרופו היתה תקינה. **לקפוץ למים** לעניות דעתי, יטעו חברות התרופות, אם ינסו לעשות שימוש בפייסבוק באופן שהוא לא על פי חוקי המשחק של המדיה החברתית, יטעו בכך שיפספסו הזדמנות. אם יש משהו שלמדתי מהמדיה החברתית, שהיא לא צפויה – לטוב ולרע – אבל באופן אישי יותר לטוב מאשר לרע. אני רואה חברות מושמצות לא פחות, שנכנסות כיום למדיה ומתחילות לפוגג את הכעס נגדן, אני רואה הזדמנות אדירה בפתיחות ולמידה מהחולים, אני רואה הזדמנות אדירה ביכולת לסייע לחולה, לתמוך בו במידע ובמענה, לתת בידיו כלים ולאפשר לו לחלוק עם אנשים נוספים על מנת לקבל מהם תמיכה ישירה, סיוע ואהדה. אני חושב ההזדמנות גדולה מהאיום, ושהמהלך של פייסבוק נועד למשוך את היד לחברות על מנת שיקפצו למים… כמה לינקים לקריאה נוספת http://blog.pharmexec.com/2011/08/12/facebook-should-i-stay-or-should-i-go/ http://www.inpharm.com/news/164795/digital-pharma-facebook-comments http://pharmamkting.blogspot.com/ **הערה חשובה! הדעות המובעות בבלוג זה הן דעותיו האישיות של המחבר ואינן מייצגות בהכרח את עמדת מקום עבודתו.** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אונליין, בריאות, חברות תרופות, חולים, מדיה חברתית, מידע רפואי, פייסבוק, רפואה 2.0 --- ### [מי סקסי יותר: סירי או העוזר של גוגל?](https://e-pochonder.com/מי-סקסי-יותר-סירי-או-העוזר-של-גוגל/2017/12/26/featured/) **Published:** דצמבר 26, 2017 **Author:** אורי גורן **Content:** השאלה שבכותרת, מי יותר סקסי, סירי או העוזר של גוגל, נבחנה במחקר מעניין. לא סקסי במובן של אהבה לזה או לאחר. אלא מי מהם [מספק עצות טובות](http://e-pochonder.com/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%98%d7%95%d7%a1%d7%a7%d7%95%d7%a4-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9/) יותר בהקשר של בריאות מינית וחינוך מיני. לכאורה לבחון את השאלה הזו[ במחקר המתפרסם](http://www.bmj.com/content/359/bmj.j5635) בכתב עת משמעותי כמו ה-BMJ, נראית מופרכת. אבל אז סקר בקרב 1,700 אמריקאים מבהיר לנו שבימים אלו, לחקור את ההשפעות של הטלפון הסלולרי והמידע שהוא מספק לנו, עשויה להיות שאלה קריטית במיוחד. #### יותר קשה לוותר על ווי פיי מאשר על סקס [הסקר, של חברת iPass](http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-5122041/7-people-checked-phone-SEX.html) בקרב מדגם של 1,700 משיבים אמריקאים, על היחסים שלהם עם הטלפון הסלולרי, הניב תוצאות שעשויות להביך במעט, שכן עומק התלות והקרבה של אנשים לטלפון שלהם מרגישה מוגזמת…. אולי? 6.5% מהמשיבים ציינו שבדקו את הטלפון תוך כדי קיום יחסי מין, כ-11% הסתכלו בטלפון תוך כדי לוויה. בשאלה אחרת דרגו המשיבים מה לא ניתן לחיות בלעדיו? 61% אמרו ווי פיי, 58% טענו שסקס, 42% דיברו על ג'אנק פוד,41% סיגריות, 33% אלכוהול, 31% לא יוכלו ללא סמים. ![תוצאות הסקר](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2017/12/survey.jpg "תוצאות סקר - e-פוכונדר")httpwwwdailymailcouk~article 5122041indexhtmli bc8d536070462bcf#### אם כבר מסתכלים בזמן סקס. סירי וגוגל יכולים לעזור? ובכן, החוקרים פרופ' ניק ווילסון, ופרופ' אוסמר דוד מנסור ביקשו להבין מי יותר טוב במתן מידע על בריאות מינית. זאת מתוך התפישה הדי הגיונית שמנועי חיפוש ומחשבים מהווים מקור מידע בריאותי מרכזי, ובשל האינטימיות מהווים כלי מרכזי לחיפוש מידע על נושאים מביכים. השאלה היא מהן התשובות שאנו מקבלים, ומה ההבדלים בין העוזרים השונים – העוזר של גוגל, סירי העוזרת של אפל ואת אלו השוו לחיפוש במנוע החיפוש של גוגל שנעשה במחשב אישי. בסיס ההשוואה היו חמישים שאלות שנבנו על בסיס הכותרות של מידע באתר מידע בריאותי של ארגון הבריאות הממלכתי של אנגליה (NHS) שלושה אנשים בחנו כל אחד את העוזר שלו והתוצאות הושוו. ככלל החלק היחסית מעודד בתוצאות המחקר זו העבודה ש48% המידע שנמצא וסופק לשואלים היה מידע רלוונטי, ממקורות מהימנים על נושא סקס ויחסי מין. המידע הגיע מאתרים רשמיים של ארגוני בריאות או מרפאות של רופאים. 14% מהתוצאות היו ממקורות "יחסית מקצועיים", על פי החוקרים, כגון ויקיפדיה או אתרים של גורמים מסחריים מהתחום (למשל חברות קונדומים), וכן נמצאו תשובות ממגזיני אונליין שונים. ככלל גוגל והעוזר של גוגל היו טובים יותר מסירי, עם שיעור כישלון, קרי הבאת נתונים לא רלוונטיים בכלל, ב-8% מהחיפושים. ככלל גוגל הביא תוצאות שנחשבו לתשובה מיטיבית ואיכותיות ב-50% אחוז מהמקרים בעוד סירי הצליחה רק ב-32%. בנוסף גוגל הבין יותר טוב את השאלות, הצליח להביא תשובות ויזאליות וסרטונים באופן משמעותי יותר מסירי שסירבה למשל להכיר בשאלה : הראי לי סרטון כיצד עושים סקס. ככלל גוגל היה הרבה יותר משתף פעולה ועם הרבה יותר תשובות רלוונטיות. יש לציין שלא היתה זהות בתוצאות בין החיפוש הקולי באמצעות העוזר של גוגל, לחיפוש בגוגל השולחני. בנוסף העוזר של גוגל היה טוב יותר בהבנת שפה שאינה אנגלית ותרגום, וכן היה טוב יותר בהבנת הנשמע מסירי. סירי גם התקשתה מאוד בהבנת קיצורים – כמו למשל הקיצור STI שהוא קיצור למחלות המועברות באמצעות מין. סירי לא הצליחה להבין את כל החיפושים ובחלק העבריה תוצאות חסרות הקשר. #### החוקרים אופטימיים החוקרים סך הכל יצאו אופטימיים מהמחקר, מכיוון שהם הבינו שניתן לקבל תשובות בעלות משמעות ומידע איכותי בחיפוש בטלפונים הניידים. יצוין שתוצאות המחקר גם קצת מפריכות את הפחד שיש לרבים מהממסד מחיפוש מידע ברשת לצרכים בריאותיים. למרות שחרדה זו לא ממש סייעה להם . ככלל הכניסה של גופי בריאות למתן מידע איכותי ברשת משפרת כל הזמן את תוצאות החיפוש והמידע שמקבלים הצרכנים. למרות זאת החוקרים מציינים כי עדיין יש צורך בהעשרת הידע של הציבור בחיפוש וסינון מידע על מנת לסנן תוכן פרסומי ושיווקי באופן טוב יותר. החוקרים מציינים שפעמים רבות הורים מתביישים להתמודד, ולכן הפתרון של "לגגל" את השאלות הוא פיתרון יחסית ראוי, לפחות בחיפוש בגוגל באנגליה. שאלה מעניינת שמקבלת התייחסות פחותה מצד החוקרים, היא השמרנות הרבה יותר של אפל במתן תוצאות והבנת משפטים שקשורים ישירות לסקס. חוסר ההבנה לדעתי מרמז על אחת משתי נקודות, ושתיהן משמעותיות. ראשית הליקוי הקיים והבסיסי ביכולות החיפוש של חברות שאינן גוגל. השני, הוא השמרנות, אולי אפל מבקשת באופן מכוון לעצור התעניינות זו, ולכן התשובות הרבה פחות איכותיות. בעולם של היום, ראוי שיתקנו את הפערים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0 --- ### [מהו IQ דיגיטלי, וכמה יש לתחום הבריאות?](https://e-pochonder.com/מהו-iq-דיגיטלי-וכמה-יש-לתחום-הבריאות/2014/05/19/כללי/) **Published:** מאי 19, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** דיגיטל IQ הנו מושג של פירמת הייעוץ וראיית החשבון PWC המבקש למדוד עד כמה ארגונים מטמיעים, מבינים, מעריכים ומפיקים ערך מהטמעה של טכנולוגיות דיגיטליות ברחבי הארגון. המדד הנבדק זו השנה השישית, מבצע תשאול של 1,500 מנהלים בתעשיות שונות כאשר מדובר בעירוב גם של מנהלי IT וכן מנכ"לים ומנהלים בחירים מתומי פעילות אחרים בארגונים. לדברי החברה, במקביל לשרשרת הערך המרכזית של הארגון קיימת שרשרת ערך וירטואלית, המאופיינת בנכסים הווירטואליים של הארגון כמו שיתוף מידע, שקיפות של הפעילויות והמידע נוסף בארגון. ככל שארגון מתבגר בתחום ההטמעה הדיגיטלית חלק משרשרת הערך הוירטואלית משקפת ומתחברת לשרשרת הערך של הארגון כך שלמשל חלק מן המוצרים כבר הופכים להיות דיגיטליים או נעשה שימוש בשילוח דיגיטלי ועוד, בתלות לתעשייה הרלוונטית. בבריאות ניתן לראות זאת למשל בהטמעת טלרפואה בארגוני בריאות המבוססים על מפגש רופא חולה פיזי. [![IQ דיגיטלי](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/05/digitalIQ.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/05/digitalIQ.png)מתוך המחקרעל מנת לבחון את רמת ה-IQ בתעשיות השונות, נבחנות 5 קטגוריות שונות המרכיבות את הדירוג: מעורבות המנכ"ל והיותו המוביל של ההטמעה הדיגיטלית, חיבור חזק בין מנהל השיווק למנהל המידע הארגוני (מנהל IT וכו'), גישת חדשנות מבחוץ לתוך הארגון (חדשנות פתוחה) בתחום הדיגיטלי, השקעות בפלטפורמות ממוחשבות מתקדמות, תפיסת הדיגיטל כיכולת תאגידית נדרשת. ואלה הם הביצועים של תחום הבריאות בסקר: 1. מעורבות המנכ"ל והיותו המוביל של ההטמעה הדיגיטלית: על פי ממצאי PWC בחברות בעלות IQ דיגיטלי גבוה 81% מהמנכ"לים מובילים את ההטמעה הדיגיטלית, בעוד אצל חברות בעלות ביצועים נמוכים מדובר על 68% מהמנכ"לים. בתחום הבריאות טענות כי מדובר במעורבות של 86% מהמנכ"לים, כך שהתוצאה של התחום היתה הגבוהה ביותר בסקר. 2. מערכת יחסים חזקה בין מנהל השיווק למנהל המידע הארגוני (מנהל IT וכו'): העונים בסקר דיווחו על קשר חזק משמעותי בין המנהלים הללו, והציבו את התעשייה בין השלוש המובילות בסקר. בדיקת מערכת היחסים הזו מהווה מדד לרמת השקיפות של ההחלטות על השקעות בתחום הדיגיטל בארגון. היעדר השקיפות עשוי לגרום לנזקים ארוכי טווח לארגון, גם בעסקות רכישה ופיתוח שלמוצרים ושירותים חדשים. לדברי החוקרים, יש צורך בחיבור מנהלי המחשוב לתהליכים הפונים לצרכנים גם אם זה מנוגד לאינטואיציה, שכן החיבור יהפוך למכפיל כוח. 3. גישת חדשנות מבחוץ לתוך הארגון (חדשנות פתוחה) בתחום הדיגיטלי: לדברי מחברי הדוח חברות לא פורסות רשת מספיק רחבה על מנת למצוא חדשנות וכוח אדם איכותי מחוץ לארגון כאשר הם מחפשים רעיונות חדשניים, בעוד שאלו שביצעו זאת יחד עם מקסום היכולות הפנים ארגוניות הגיעו לתוצאות המיטביות. 36% אחוז מהמשיבים בתחום הבריאות דיווחו על חיפוש חדשנות מחוץ לארגון, בעוד 31% עשו זאת בתוך הארגון בלבד. לשם השוואה בתחום הטכנולוגיה 46% מהמשיבים חיפשו חדשנות מחוץ לארגון. 4. השקעות בפלטפורמות ממוחשבות מתקדמות: ההשקעות המשמעותיות: המנהלים השיבו כי הפחד המרכזי שלהם בתחום זה הן ביטחון ופרטיות המידע. בתעשיות אחרות כיכבו הענן, ויכולות ניתוח מידע כהשקעות המרכזיות לשנים הקרובות. יצוין כי בכל התעשיות נמצא פער משמעותי בין מודעות לבעיות וחסרים בתחום ההטמעה הדיגיטלית של ארגונים ומנהלים בארגונים, לבין עשיה בפועל ושילוב הפתרונות כחלק מהאסטרטגיה הארגונית. המקור: [http://goo.gl/1Oq4AV](http://www.pwc.com/us/en/advisory-services/digital-iq.html) למחקר המלא ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** PWC, ארגוני בריאות, דיגיטל IQ --- ### [פירמת רואי החשבון KPMG: חברות התרופות צריכות להתמקד בצרכי המטופל](https://e-pochonder.com/פירמת-רואי-החשבון-kpmg-חברות-התרופות-צריכ/2014/05/15/כללי/) **Published:** מאי 15, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** מחקר שפרסמה בחודש האחרון החברה מראה כי ב-20 השנים האחרונות ירד שיעור ההחזר על ההשקעה במחקר ופיתוח ממוצע ענפי של 20% לכ-10% בלבד. ועל כן החברות חייבות להפסיק לדבר מן השפה אל החוץ ולשנות באופן רדיקלי לכיוון שיפור התוצאות של מטופלים (Patient outcomes) שזה תוצאות המדווחות על ידי המטופלים עצמם. עוד מציינים ב-KPMG כי הירידה בהחזר על ההשקעה, יחד עם הירידה ברווחיות לעומת מחיר בתעשייה, מסביר מדוע משקיעים מייחסים פחות ערך לצנרת המוצרים העתידית של החברות. כריס סטירלינג, מנהל גלובלי של ענף מדעי החיים מסביר: "המודל העסקי שעמד בבסיס עסקי תעשיית הפארמה בעשורים האחרונים מראה סימני עייפות – עלויות עולות באופן דרמטי, פריצות דרך חדשניות מתמעטות, התחרות גדלה וקצב הצמיחה במכירות נעצר". **המטופל במרכז** סטירלינג ממשיך ומסביר: "המודל הנוכחי של התעשייה אינו שם את המטופל במרכז קבלת ההחלטות שלו. במקום זאת החלטות נעשות על בסיס פיתוחים שיובילו לתרופת בלוקבאסטר האמורות להביא 'רווחי בלוקבאסטר' למחזיקי המניות. גישה זאת ממקדת את כל המשאבים במוצר ולרוב משאירה את המטופל כמשהו שחושבים עליו בסוף או בדיעבד" בפירמה מציינים כי המודל בו ממשלות יחליטו האם לממן תרופות משתנה, ומביאים את הדוגמה של גרמניה כמי שמתנה אישור ומימון של טיפול בכך שיראה שיפור בתוצאות החולים והרפואה באופן משמעותי. לדברי סטירלינג: "החברות צריכות לעבור ממודל של 'דחיפת המוצר' למודל שהוא הרבה מוכוון מכירת שירותים, היכן שצרכי המטופל הן ממש במרכז השירות. לא רק שמודל זה יביא לערוצי הכנסה חדשים, כך שגם בעלי המניות יקבלו את מבוקשם, זה גם יוביל להבנה טובה יותר של בעיות רפואיות שונות, ויאפשר פיתוח של טיפולים חדשניים יותר ממוקדים צרכי מטופל". "בסופו של דבר יש צורך בשינוי התפיסה של שרשרת הערך של חברות התרופות למערכת ערך השמה את המטופל והלקוח במרכז, כאשר מערכת של שירותים עסקיים אחרים עוטפים אותם ונותנים מענה לצורכיהם. חלק מהחברות כבר מבינות זאת ונעות בכיוון הנכון". ב-KPMG רואים גם את שיתוף הפעולה בין החברות כהכרחי, בצורה של שיתוף מידע, כאשר גוף שלישי מתווך את בקשות המידע והמחקר. מודלים של מחקר על בסיס Open Source ושיתוף כבר נערכים בהודו על מנת לקדם טיפולים למלריה, איידת ושחפת. למרות העלייה בדרישות הרפואה, זהו עידן הזהב של התגליות והחדשנות וחברות התרופות צריכות לנצל זאת על ידי שינוי המודל העסקי שלהן ולמצוא דרכים עדיפות לשתף פעולה בעולם הבריאות ע מחזיקי עניין אחרים, כל זאת תוך השמת המטופל במרכז מסכמים בחברה. מקור: [http://goo.gl/iMTX4C](https://home.kpmg.com/uk/en/home/insights.html) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** KPMG, חברות תרופות, מודל עסקי, מטופלים --- ### [בכירים בפיליפס מגיעים לישראל לבחון סטארטאפים בתחום הבריאות הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/בכירים-בפיליפס-מגיעים-לישראל-לבחון-סט/2014/03/02/כללי/) **Published:** מרץ 2, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** מונטי סילבר מחברת yazamIP בשיתוף עם ארגון IATI מביאים לישראל מספר בכירים בחרה פיליפס הבינלאומית. הבכירים מגיעים לישראל לצורך פגישות עם יוזמות וחברות ישראליות העוסקות בתחומים שונים הנוגעים בין היתר לבריאות דיגיטלית ולמכשור רפואי. מי שלא יודע לפיליפס חטיבה מדיקלית אדירה בגודלה שיש לה גם מרכז פיתוח בישראל. האורחים המגיעים לארץ הם מנהלים בכירים ממחלקות האסטרטגיה וחדשנות של החברה, חיפוש ורכישות ומחלקת קניין רוחני. [![לוגו פיליפס](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/google_plus_profile_picture.png "לוגו פיליפס - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/google_plus_profile_picture.png) על פי הכתוב באתר yazamIP מדובר בפעילות שהיא חלק מהאסטרטגיה של פיליפס להרחבת ההשקעות בישראל, והם מעוניינים גם בהשקעות, שיתופי פעילה ובחינת רכישות. האירוע שייערך במתכונת של Speed Dating ויתקיים ב-8.4.14 (שמונה באפריל). **ואלה התחומים בהם מתעניינים בכירי פילפס לפגוש יזמים עם טכנולוגיות מוכחות:** 1\. מעקב אחר חולים (מעקב של סימני חיים בהפרעה מינימלית, מעקב בכל מקום) 2\. פתרונות לרפואה ביתית ( מעקב בבית, בדיקות דיאגנוסטיות לבית, בדיקות דיאגנוסטיות בסלולר) 3\. מכשירים המיועדים לצרכן לשמירה על בריאות אישית ודיאגנוסטיקה אישית 4\. התערבויות מבוססות תמונה לפעולות בהתערבות מינימלית כגון חיישנים לניטור מרחוק, ניווט והדרכה. **בנוסף מחפשים הבכירים גם טכנולוגיות בתחום מערכות המידע הבריאותיות:** 1\. מערכות מידע משולבות היכולות לשפר שימוש בטכנולוגיות ממוחשבות, מכשירים חכמים, ניתוח נתונים ממוחשב (מערכות תומכות החלטה מבוססות Big Data), וכן טכנולוגיות תקשורת לסיוע לצוותים הרפואיים. 2\. אלגוריתם לצורך סיוע בזיהוי ואפיון מחלות. על מנת לבדוק התאמה, יש לפנות למונטי סילבר או בטלפון 03-6444-808 **עד ה-9 למרץ.** [![yazamipLogo](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/yazamipLogo-e1393715265378-300x74.jpg "yazamipLogo - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/03/yazamipLogo-e1393715265378.jpg) לטעמי יש פה הזדמנות מעניינת ליזמים רבים, וכדאי לנצל אותה. אם הגעתם מפה, אף אחד לא יכעס אם תציינו את זה:) בהצלחה! ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** yazam IP, בריאות דיגיטלית, חיישנים, טלרפואה, יזמות, מחשב, מידע רפואי, פיליפס, רפואה 2.0 --- ### [חוכמת הסוכרתיים](https://e-pochonder.com/חוכמת-הסוכרתיים/2013/07/16/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 16, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** לפעמים צריך לצאת מאזור הנוחות ולתת לגאווה קצת לזרום. ועל מה ולמה? ובכן, בימים אלה יצא לפועל פרויקט ראשון מסוגו שאני מנהל עבור חברת התרופות הבינלאומית סאנופי, ואני ממש גאה בו, מבחינתי פרויקט דגל. מדובר בפרויקט במסגרתו פתחנו קבוצה ברשת החברתית לחולים "כמוני" ושם אנו מבקשים מסוכרתיים ובעלי עניין להציע רעיונות לאפליקציה לסוכרתיים. בעצם אנו פועלים יחד עם הסוכרתיים על מנת לבנות אפליקציה בסיוע חכמתם – חכמת ההמונים. זהו פרויקט חדשני במיוחד, למיטב ידיעתי לא נעשה כזה בתחום חברות תרופות בעולם. כלומר, חברות כן ביצעו תחרויות פיתוח, אך לא פתחו בשיח ישירות עם המטופלים במחלה על מנת לייצר יחד כלי שבהמשך יופץ חינם לחולים ויסייע להם בניהול המחלה. זוהי חדשנות פתוחה לכל דבר ועניין. הקבוצה בה מתרחשת הפעילות יש כאן אומץ, חדשנות והתמקדות במטופל מצד חברת התרופות, שכן היה יכול להיות יותר פשוט לאפיין אפליקציה על בסיס הרעיונות הקיימים בשוק, או אלה המובנים מאליהם, יציאה לכזה מהלך אינה טריביאלית ואני שמח שניתנה לי ההזדמנות מצד החברה. חשוב לציין שסאנופי גם בישראל וגם בעולם החליטה למנף את המומחיות שלה בתחום הסוכרת על מנת לשים דגש על מענה הוליסטי למטופלים, שהוא רחב יותר מרק תרופות, כלומר פיתוח ומתן של מגוון שירותים וכלים לניהול המחלה, ומכאן הרצון לספק אפליקציה שתהיה חדשנית ופרקטית הוא אך המשך טבעי לכך. הפרויקט עלה לאוויר לפני כמה ימים וכבר עלו בו רעיונות מאוד יצירתיים ופרקטיים. מומלץ להיכנס, ואם יש לכם רעיון רלוונטי, אתם מוזמנים להציע, מי יודע אולי תזכו! לקבוצה לחצו כאן ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [דוח חדש: הסלולר יוכל לחסוך לרפואה באירופה 100 מיליארד יורו עד 2017](https://e-pochonder.com/דוח-חדש-הסלולר-יוכל-לחסוך-לרפואה-באירו/2013/06/07/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 7, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** האם הטיפול במשבר הבריאות צריך להיעשות בכלים חדשים. הדיון בישראל סביב משבר מערכת הבריאות עוסק בעיקרו בשני מישורים (בהפשטה כמובן) – הגדלת כוח האדם הרפואי (מטרה ראויה, ולו בכדי להשוות לממוצע של מדינות מתפתחות), שיפור התנאים הפיזיים והגדלת תקני המיטות. ואת כל אלה עושים בעיקר באמצעות דרישות כספיות – הגדלת שכר, הגדלת תקני לימוד, הגדלת תקציבי פיתוח ובינוי הנשענים על אותן תפיסות עולם. הבעיה המרכזית היא, שהפיגור במערכת הבריאות בישראל, גם אם יודבק אל הממוצע של מדינות ה-OECD, לא יפתור את הבעיה, שכן גם המדינות בעלות מערכות הבריאות המתקדמות ביותר נמצאות על סף משבר, מחסור בכוח אדם ואי יכולת לעמוד בסטנדרטים המתקיימים בהן כיום. הסיבה היא כמובן העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ועליה בשיעור המחלות כרוניות, כמו גם הפיכתן של מחלות שפעם היו קטלניות לכאלה בעלות אופי כרוני יותר, כמו למשל סרטן. בעבר [כבר הבאתי בפני קוראי הבלוג ](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/)את הדוח הקורא לדחיפה משמעותית בתחום הדיגיטל של מערכת הרפואה, וכעת מתפרסם דוח חדש, אמנם של בעלי אינטרס מובהק – איגוד חברות הסלולר העולמי – אך גם לבעלי אינטרס יכול להיות משהו חכם להגיד. הדוח טוען כי הטמעה של טכנולוגיות בריאות סלולריות תוכל להביא לחיסכון משמעותי במשאבים, תוך שמירה ואף שיפור של הטיפול הרפואי. בישראל יש לציין נעשות לא מעט פעולות על ידי קופות החולים להטמעה של טכנולוגיות שונות בתחום הזה, אך דרושה מדיניות לאומית, ראייה כוללת של תמריצים, שינויים במבנה התשלומים, יצירת הנחיות ברורות בשאלה באילו כלים ניתן או לא ניתן להשתמש, ואיך מתמרצים אימוץ טכנולוגיות אלו. דיון ציבורי ומקצועי שכזה עדיין לא קיים למיטב ידיעתי. **חיסכון של 100 מיליארד יורו** על פי הדוח הגברת השימוש בטכנולוגיות סלולריות ברפואה, או מה שמכונה mHealth עשוי לחסוך לאיחוד האירופי 100 מיליארד יורו עד 2017 בהוצאות ישירות של מערכת הבריאות ותוספת של 93 מיליארד יורו לתוצר הלאומי הגולמי. הדוח שהוכן יחד עם הפירמה PwC. על פי ממצאי הדוח, שימוש בכלים של רפואה ניידת, או כלים סלולריים לרפואה ניתן יהיה להגיע לירידה של 18% בהוצאות הבריאות לאדם. בקרב חולים במחלות כרוניות ניתן יהיה להוריד את העלויות ב-30-35%, וזאת באמצעות שיפור ההיענות לטיפול, שיפור איכות הטיפול ובקרה מרחוק על מצבם. בנוסף ניתן יהיה גם לשפר את איכות החיים של החולים, לטענת החוקרים באמצעות השיפור יוכלו 185 מיליון החולים באירופה להרוויח עוד 158 אלף שנות חיים! עוד טוענים כותבי הדוח כי הפעלת שירותי רפואה ניידים שכאלה תוכל להעצים 23 מיליון אנשים הנמצאים בסיכון לפתח מחלות כרוניות לבצע בדיקות וגילוי מוקדם של המחלה, ולאפשר ל-11 מיליון חולים כרוניים, ו-9 מיליון חולים זקנים ליהנות מטיפול והשגחה מרחוק. מחברי הדוח, טוענים כי השיפור ייראה גם בצד היעילות. ניתן יהיה להעלות את תפוקת הטיפול של מערכת הבריאות כך שתוכל לקלוט עוד 24.5 מיליון מטופלים מבלי להזדקק לגידול בשיעור הרופאים באוכלוסייה, או בניית בתי חולים או מרפאות נוספות. [![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/06/costsaving-300x130.jpg "costsaving - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/06/costsaving.jpg)חיסכון במשאבים מתוך הדוחהשימוש בטכנולוגיות שכאלה תוכל לחסוך 42 מיליון ימי עבודת רופא ב-2017, כך שניתן יהיה לספק טיפול לעוד 126 מיליון חולים. השיפור במצב הבריאות של חולים כרוניים, או שיפור והקדמת הטיפול באנשים בסיכון לפתח מחלות כרוניות ישפר את התפוקה של 18 מיליון אירופאים בגידול של 5,139 יורו לכל אחד מה שיגדיל את התל"ג האירופאי ב-93 מיליארד יורו. איגוד החברות הסלולריות העולמי, הוא כמובן בעל אינטרס, אך יש לשים בכל זאת לב למספרים שהוא מפרסם ועומד מאחוריהם. האיגוד טוען כי יש לבצע שינויים רגולטוריים, מבניים וטכנולוגיים במערכות הבריאות השונות על מנת לשפר את קצב האימוץ של הטכנולוגיות הללו. אם לא לטענתם בקצב הנוכחי האימוץ של הטכנולוגיות יעמוד על קצב של 10% מהפוטנציאל שלו. הצעדים הספציפיים המומלצים על ידי האיגוד הם: 1. שילוב הכלים הניידים המשתייכים לעולם ה-mHealth בתוך התוכניות האסטרטגיות של גוש היורו בתחום הבריאות וליישר את המדינות החברות לתוך האסטרטגיות הללו. 2. יצירת תשתית של נהלים ורגולציה המייצרים עידוד להטמעת טכנולוגיות מסוג זה. זאת תוך יצירת בהירות לגבי הדרישות והדרכים לקדם פעילויות שכאלה, תוך שמירה על איכות ובטיחות המטופל. 3. יצירת מערך תמריצים ראוי ובעלת תוחלת הן לספקי שירותי בריאות והן לפציינטים על מנת שיאמצו את הפתרונות הללו (נראה לי כי יש רמיזה לאמץ את מדיניות אובמה בנושא. א.ג) 4. העלאת המודעות, ויצירת תשתית לחינוך של הרופאים, האחיות ושאר הצוות הרפואי, כמו גם של הצרכנים והמטופלים על מנת שיוכלו להתמודד עם הכלים החדשים. לצורך כך טוענים באיגוד כל בעלי העניין חייבים להתכנס ולהתחיל לעבוד יחד על מנת לנצל את האפשרות וההזדמנות האדירה הטמונה כאן. להורדה של תקציר המנהלים יש[ ללחוץ כאן](http://www.gsma.com/connectedliving/wp-content/uploads/2013/06/Socio-economic_impact-of-mHealth_EU_14062013V2.pdf) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** GSMA, mHealth, אייפד, אייפון, אירופה, בריאות, חולים, טלרפואה, מחקר, מידע רפואי, משרד הבריאות, סלולרי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [ספיישל ASCO (כנס הגדול בעולם לתחום האונקולוגיה)](https://e-pochonder.com/ספיישל-asco-כנס-הגדול-בעולם-לתחום-האונקול/2013/06/03/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 3, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** הכנס השנתי של ה- ASCO או בשמו המלא American Society for Clinical Oncology נחשב לכנס הגדול וככל הנראה החשוב בעולם בתחום הסרטן. רופאים, חוקרים, אחיות, חולים, עמותות וחברות תרופות כולם שמים פעמיהם לשיקגו למקום בו יוצגו ממצאים חדשים על טיפולים, טכנולוגיות, ניסויים ועוד בתחום הסרטן. חייהן של חברות תרופות וטיפולים יכולים להיגזר מהמתרחש בכנס, ולא פעם מניה של חברת תרופות תעלה בעקבות הצגה של נתונים מוצלחים בכנס, או מניה תתרסק עם הודעה על מידע שלילי. ככזה הכנס מושך תשומת לב משמעותית גם ברמה התקשורתית, וגם ברמת השיח ברשתות החברתיות. על כן החלטתי להקדיש לכנס פוסט, לסקור קצת את המתרחש מכה כיוונים. לקראת הפוסט ניסיתי למצוא האם פורסמו מחקרים על נושא הרשת, האפליקציות הסלולריות או הרפואה הדיגיטלית הקשורה בסרטן. באופן שאותי מעט הפתיע השנה לא הוצגו מחקרים או אבסטרקטים בנושא, לעומת שנה שעברה בה היו לא מעט מחקרים בתחום. **אונקולוגים במדיה החברתית** התייחסות אחת מעניינת לנושא המדיה החברתית הוא [מאמר מערכתי ](http://chicago2013.asco.org/doctors-age-social-media#.UaydSiSqoZ9.twitter)מאת ד"ר ארנס יונאס, רופא פעיל ביותר במדיה החברתית הקורא לרופאים לרדת מהגדר ולקפוץ לעולם המדיה החברתית. לטענתו זה גם מביא לו פציינטים, אך א רק, כי זה גם מאפשר לו לחלוק מידע ולהפיץ מידע ראוי לחולים, שעל פי הסקרים משתמשים יותר ויותר ברשת כמקור מידע. המאמר לא מחדש הרבה, אך זה יפה לקרוא רופא המספר לחבריו שסיבות שלהם לאי כניסה למדיה חברתית הם סוג של תירוצים קלושים. לשניים מרכזיים הוא מתייחס: 1\. אין זמן – על זה עונה יונאס – באמת? הרי כל רופא משתמש במחשב באופן כה רב, קורא ועונה למיילים, קורא מחקרים ומידע מקצועי, עוסק בתיקים רפואיים ממוחשבים, אז כמה זה מורכב להוסיף כמה שניות של ציוץ המחקר שהוא קורא.. למשל? 2\. מפחדים מטעויות פומביות – על זה טוען יונאס שמדובר בתירוץ מגוחך. הרי רופאים מרצים בפני קהלים גדולים, עונים על מיילים ובפורומים של חולים, מדברים עם מספר רב של רופאים…וגם בכל אל יש סיכוי לטעות, אז במה שונה המדיה החברתית? אני מסכים, ואני חושב שהיכולת לרופאים לשחרר מידע רפואי שהם רואים בו אמין, הוא כלי חשוב עבור חולים. **מה בטוויטר?** מעבר לתקשורת הממוסדת, כאשר סוקרים את הטוויטר והבלוגים בתחום הרפואה בעולם, חגיגה שלמה, מחקרים מצוטטים, מתוקצרים ומופצים בכל מיני כיוונים. גם מארגני הכנס עצמו פעילים ביותר בהפצת מידע ותקצירים, וגם מבקרים ו"מבקרים מרחוק" תורמים לדיון ולהתייחסות על מחקרים שונים. הבלוגר סטיבן שי למשל ניתת באמצעות כלי מאוד מעניין, הנקרא symplur שפועל לנתח האשתגים בתחום הבריאות, מה קרה בשעות שלאחר הסרת האמברגו על גל המחקרים הראשון והמרכזי של הכנס. לפי הניתוח שלו היתה עליה בכמות הציוצים באופן משמעותי. ללא ספק ההד ברשתות החברתיות משפיע על התפיסה של הצלחות בכנס ועל חשיבותם הנתפסת של מחקרים. ככלל בשלב זה ה-ASCO הוא הכנס הרפואי המדובר ביותר ברשת הטוויטר, למרות שיש כמה כנסים העוסקים בדיגיטל שמתקיימים במקביל ולרוב מייצרים קצב ציוצים גבוה בגלל הנושא. הנה למשל הנתונים של[ Symplur](http://www.symplur.com/) נכון להערב (3.6) על ההאשתג asco13 שהוא הרשמי של הכנס. #ASCO13 כמה נקודות לשים לב – 1.מספר הצפיות בציוצים שמסכם רק את 48 השעות האחרונות… מעל 22 מיליון.. 2\. המובילות של חברת רוש וג'ננטק (בפועל זו חברה אחת) מבחינת הנוכחות באזכורים. ללא ספק מתחבר למובילות שלהם בפיתוחים. וגם לפעילות יזומה ונכונה ברשת (על זה במהשך) 3\. גם נוברטיס לא מתחמקת מהעולם הזה, אמנם אינה מוזכרת הרבה, אך ראו את כמות הצפיות בחברה ובמה שכתבה… 4\. ניתן לראות כי רופאים בלוגרים משחקים אף תפקיד מרכזי בשיח **ג'ננטק באה לעבוד** יפה לראות כיצד חברת ג'ננטק התייחסה לאירוע בצורה מורכבת יותר מאשר רק לסמוך על שלל המחקרים והפיתוחים המרתקים שהוצגו בכנס. החברה שעושה פעילות מעניינת לאורך כל השנה, הפיקה סרטונים לכבוד האירוע, שמרה על פעילות טוויטר ראויה, שימור שיח עם בלוגרים, העברת מידע מעניין לא רק על התרופות שלהם, וערנות חברתית מעוררת השראה. מומלץ להסתכל ביוזר שלהם @genentech והנה הסרטונים הנחמדים: על ההיסטוריה והמסתוריות של חקר הסרטן \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=eyB6P51WFwA&feature=youtu.be&a\] השני על ג'ננטק שבאים לעבוד ב-ASCO: \[youtube=http://youtu.be/DJiC-Rvrs0k\] ובישראל, שקט וקצת דממה…מרבית הכינוסים הרפואיים לא מעוררים שיח משמעותי..כמט ולא במדיה החברתית זה בטוח… יהיה מעניין לעקוב אחרי – biomed שיהיה בעוד כמה ימים… ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** ASCO, ארנס יונאס, ג'ננטק, חברות תרופות, מדיה חברתית, מחקר, נוברטיס, סרטן, רופאים, רוש --- ### [מטופלים רוצים קשר עם חברות תרופות, אבל לא רוצים שימכרו להם](https://e-pochonder.com/מטופלים-רוצים-קשר-עם-חברות-תרופות-אבל-ל/2012/10/16/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 16, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** היום הראשון של כנס דיגיטל פארמה, הוא בעצם יום מוקדמות, למה הכוונה, רק הבוקר, יום שלישי נפתח הכנס הרשמי, אתמול היו סדנאות. אני השתתפתי בשתי סדנאות: 1\. כיצד בונים צוות מנצח לטיפול בעולם הדיגיטל של חברות תרופות. 2\. כינוס הסתיו של הקואליציה לבריאות דיגיטלית שזה גוף שמאגד חברות שונות על מנת לקדם את ההטמעה והרגולציה של אפשרות לעשות פעולות בדיגיטל. **צוות מנצח** הסדנא הועברה על ידי מנהלת הדיגיטל הגלובלית של חברת ברניגר אינגלהיים מליסה בוז'ורקז, ומנהלת השיווק הגלובלית של פרדקסה (תרופה לדילול דם), מרגרט שרה-אלכסנדר. שתיהן נשים אנרגטיות ומדהימות והן באות עם המון ניסיון, כמות הפעילויות הדיגיטליות של ברינגר אינגלהיים היא עצומה והם עצמן מרתקות. משחק הפייסבוק הראשון של עולם הפארמה שברינגר עומדים מאחוריו הוא דוגמא מרתקת לפעילותה. הצוות של ברינגר ביקש לעשות אנלוגיה של צוות מנצח לקבוצת פוטבול. 1\. הקוואטרבק – זהו בעצם מנהל המותגשיווק, שצריך לכוון ולהנהיג את המשחק, לדעת מה קורה עם כל השחקנים ולדאוג לתקשר איתם ולהניע אותם נכון להצלחת המהלך. בהקשר הזה בעולם הרפואה, מנהל המותג צריך להסביר לכל המעורבים בקמפיין לאן פניו מועדות, מה הוא רוצה להשיג, כיצד דברים נעשים אצלו בחברה על מנת לתת לשותפים את היכולת להצליח. זה לא רק שותפים חיצוניים, אלא גם שותפים פנימיים – בעיקר מי שקרויים רגולציה. הציפייה מהם לאשר ולהעיר מבלי להבין את כל הרעיון היא בעייתית. 2\. המאמן – זוהי בעצם סוכנות הפרסום, היא צריכה להביא את הידע, את ההיכרות עם המשחק ומהם מהלכים מנצחים, את היכולת להביא לקבוצה אנשים ויכולות על מנת שיצליחו ולסייע באסטרטגיה. הציפייה, לפחות בארה"ב, שסוכנות הפרסום תהיה שותף שהוא גם חלק מהזיכרון הארגוני, כי מנהל מותג עלול להתחלף לפני הסוכנות ומישהו צריך לדעת למה ומה קרה. 3\. השופטים – אלא הם אנשי הרגולציה, רפואה והייעוץ המשפטי. הם מכוונים את המשחק לפי החוקים שלו, והמשחק שלהם הוא משחק התרופות. אבל צריך להבין שיש להסביר להם גם את חוקי המשחק של הדיגיטל, והציפייה שהן יבינו בזה אוטומטית ויאשרו היא בעייתית, וזו שגורמת הרבה פעמים לתקלות ואי הבנות. בחברות גדולות יש הרבה פעמים צוות ספציפי שמתעסק בדיגיטל ומתאם עם צוותי הרגולציה והרופאה של המותגים. בחברות פחות מורכבות וגלובליות, נראה לי כי נכון שיהיה נציג של רגולציה ורפואה שלומד את התחום יהפוך לשגריר של התחום ויסייע באישור של הפעילויות. מכאן הם הלכו לכמה מקומות שפחות מוכרים למי שלא חולה פוטבול, אבל בעיקרון אם הבנתי נכון בפוטבול יש צוותים של שחקנים מיוחדים עם יכולות ספציפיות ויש להם מאמן מיוחד. אלה הם ספקי המשנה, המתמחים ברכש מדיה, SEO, וטכנולוגיות יותר ייחודיות. אלא הם אנשים חשובים שיש לערב ולהבהיר להם את תפקידם, ויש להם מאמן, מתוך החברה, איש שמתמחה בנושא ומתאם אותם לתוך הסיפור הגדול. בנוסף יש לחבר גם את אנשי ה-PR שהרבה פעמים יודעים ומכירים בתחום ויכולים לקדם מהלכים, ולהביא כותרות שמסייעות למכור את המהלך גם בתוך הארגון. תפיסת העולם של מליסה שאנשי הדיגיטל והשיווק חייבים לשלוט ולהכיר את תפיסת העולם של כל השחקנים על מנת לתאם אותם, רצוי שיכירו דוגמאות ומקרי רגולציה, שיבינו כיצד חושבים בצד השני וכיצד מקדמים כך מהלכים. זה מורכב יותר, זה דורש מעקב וקריאה אבל על מנת להצליח לקדם מהלכים רציניים זה נדרש כי יש עולם חדש שחוקי המשחק שלו משתנים וגמישים ועל כן צריך כל הזמן להיות עם יד על הדופק. הצוות של ברינגר מרשים, חלק מהתובנות שלהם מתאימות כאמור לחברות גלובליות, וארגונים אמריקאים מורכבים, אבל ניתן ללמוד מהעיקרון על כיצד לנהל את הנושא גם בארגונים יותר קטנים ופחות מורכבים. **דיון קואליציה** אין כמו להיות בקואליציה, קרובים לשררה ולשלטון. סתם הגיג פוליטי בתקופה סוערת. הקואילציה שנקראת [Digital Health Coalition ](http://www.digitalhealthcoalition.org/)היא גוף שמאגד בתוכו גם חברות תרופות, ארגוני בריאות, חברות טכנולוגיה וסוכנויות דיגיטל ומטרתו לקדם את נושא הרפואה הדיגיטלית ולבנות מערכת רגולציה ולקדם את התעשייה בכיוון של עשייה דיגיטלית. האג'נדה של המפגש היתה מאוד עמוסה ורבת נתונים ועניינים. דיון על רגולציה, דיון על פעילות בערוצי סושיאל עם מנהלים של פייסבוק וגוגל. ראיון או שיחה עם מנהלת השיווק הגלובלית של חברת מרק על המצאה מחדש של עולם הפארמה, סקר על פעילי בריאות והיחס שלהם לעולם הפארמה, וסקר של מנהלי התחום החברים בקואליציה על נושאים שקשורים בפעילות בדיגיטל. (כל זה ב-4 שעות) **והנה כמה מסקנות עיקריות שעלו מהדיון:** 1\. גם גוגל וגם פייסבוק רואות בכניסה לפעילות עם חברות התרופות והבריאות נושא חשוב, ומאפשרות כלים ייחודיים לחברות על מנת לעמוד בצרכים הרגולטוריים, כלים שמאפשרים לחסום תגובות, לפלטר אותן למידע בעייתי, להציב אזהרות ועוד. המנהל מפייסבוק הראה שקופית של פייסבוק על הערך של הלייק לפי תפיסתם (בתמונה). מבחינת חברות התרופות על פי הסקר מנהלים בחברות על ידי הקואליציה, הן רוצות להיות מעורבות, אך עדיין מפחדות מפייסבוק, ומעדיפות להגדיל את ההשקעה ביוטיוב. רק להבין את המורכבות, כל סטטוס, כל תשובה צריכה לעבור אישור של מנהל שיווק, מנהל רגולציה, מנהל רפואי ויועץ משפטי. כרגע הם מצליחים לעשות את זה בכ-שעתיים. 2\. הרגולציה ככל הנראה תישאר ברמה של רגולציה עצמית ברמה זו או אחרת. לטענת חלק מהדוברים רגולציה של התחום מספיקה על מנת לתת מענה, והתוספות [הספציפיות של ה-FDA ](http://e-pochonder.com/fda-offlabel/)הוסיף באחרונה מספיקות. אחת הדוברות הסבירה שמבחינתה פניה ישירה לחברה בצ'אט דומה לשיחה שנעשית בדוכן בכנס ואותם הכללים חלים עליה. אני אישית לא בטוח שזה נכון, אבל כמסגרת חשיבה הכללים דיי ברורים ככל הנראה. הנושא של רגולציה עצמית מצריך יחסי אמון עם הממשלה באותה מדינה והשוני הרגולטורי הוא זה שמהווה מכשול בהטמעה גלובלית של מהלכים כי כל מקום והעניינים שלו. 3\. חולים רוצים או לא רוצים לדבר עם חברות תרופות. מנהלת השיווק של מרק אומרת, לא רוצים. הם רוצים לקבל מידע מסוים, אבל ממש לא צריכים שתרופת הסרטן שלהם תהיה חברה שלהם בפייסבוק. מצד שני חברת WEGO Health ביצעב סקר בקרב 15,000 אלף איש שאותם היא מכנה פעילי בריאות ברשת, אנשים מעורבים פעילים משמעותייים בתחום הבריאות והם אמרו שהם מאוד ישמחו לקבל מידע מחברות התרופות, אבל לא כזה שימכור להם את התרופה. בעצם, נאמר פה אותו דבר. המידע שחברות התרופות צריכות לספק הוא מה שהם יודעות עליו – מידע על מה התרופה עושה, מה הן תופעות הלוואי שניתן לצפות להן וכן תיקון של מידע מעוות שלפעמים מתפרסם בפורומים אודות התרופות. את זה פעילי הבריאות רוצים. [![חולים ברשת רוצים מידע - סקר](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/10/20121015_143734-e1350384814420-300x200.jpg "מה חולים רוצים מחברות תרופות ברשת -סקר - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/10/20121015_143734-e1350384814420.jpg)מתוך הסקר של WEGO שהוצג בכנס4\. הכיוון הדיגיטלי ברור, הערוצים משתנים – ראשית לנתון המדהים, כל המנהלים מעולם הדיגיטל של הפארמה חושבים שחברות התרופות נמצאים מאחור או הרבה מאחור שאר התעשיות בעולם הדיגיטל. זה מדהים שלא נמצא מנהל אחד שחושב שהן אפילו מתקרבות לממוצע. מן הסקרים שהציגו בכנס , נראה כי החברות רוצות להגדיל את התקציבים המופנים לדיגיטל (לכיוון של 15-20 אחוז מתקציב השיווק). הערוצים יהיו ככל הנראה בעיקר מובייל ויוטיוב. כולם נוטשים את ההשקעה באתר המותג הבסיסי… אני לא בטוח שזה נכון לעשות, מה שכן יש לפתח בו תכנים וחיבוריות טובה יותר לפעולות אחרות. 5\. המודל שבור – מרבית המנהלים בתחום התרופות מאמינים שמודל השיווק והמכירות שלהם שבור. אך באופן מפתיע אף אחד מהם לא חושב שהוא עושה משהו לא בסדר… אבל זה ככל הנראה מתאים לניתוח של פסיכולוגים 🙂 **הלחיים הסמיקו** חברת האינטראקטיב Heartbeat הציגה קמפיין מרתק שעשתה לתרופה לבעיה רפואית שנקראת רוזיציאה. זהו בעצם בעיה שבגינה כלי הדם בלחיים ובפנים מתרחבים ויוצרים תחושות של בעירה, שריפה ואי נעימות, גם ויזואלית. זו בעיה שסובלים ממנה 16 מיליון אמריקאים אבל אינה מאובחנת כראוי, והמודעות אליה נמוכה. הלקוח של החברה מתמחה בפיתוח תרופות לבעיה ויש לו כבר שתיים בשוק. המטרה היתה העלאת המודעות לבעיה והדרך היא קמפיין משולב. מרכז הקמפיין הם סרטי וידאו של סינת'ייה ניקסון, מירנדה מסקס והעיר, שמדברת על נושא. הסרט, ללא תמיכת מדיה קנויה כמעט הגיע ל-390 אלף צפיות. בנוסף הוקם אתר מידע, ועמוד פייסבוק שיש לו כבר 8,000 לייקים אבל כמות שיחה על הבעיה שהיא מרשימה ביותר. לדברי החברה הקמפיין הזה מאוד מצליח ואף דוחף את המכירות. מי שרוצה לעקוב מוזמן לעשות את זה דרך מעקב אחרי ההאשטג digpharm# בטוויטר ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** digpharm, אינטרנט, בריאות, גוגל, חברות תרופות, חולים, טוויטר, יוטיוב, מדיה חברתית, מידע רפואי, סלולרי, סקר, פייסבוק --- ### [שו ESMO](https://e-pochonder.com/שו-esmo/2012/10/08/רפואה-2-0/) **Published:** אוקטובר 8, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** הכנס האירופאי החשוב ביותר בתחום הסרטן( ESMO (European Society for Medical Oncology התרחש לאחרונה… והנה נתקלתי באינפוגרפיקה על הבאזז שיצר הכנס ברשתות החברתיות… בשביל מה שמכיר כנסי רופאים, ופעיל בהם, הדבר האחרון שהוא יכול לחשוב עליו, זה הבאזז ברשתות החברתיות… הרי כולם חושבים על עניבות, ג'ורנלים רפואיים מכובדים וחנוטים ופוסטרים וכו'… ובכן, כיום גם כנסים רפואיים נמדדים לפי כמות הבאזז.. היפה ב- ESMO ובפעילות סביבו היא היותו אירופאי ומראה כי לא הכל קורה רק בארה"ב. המספרים לא דומים למספרים של כנסי טכנולוגיה, אבל עצם המחשבה למדוד אותו היא כבר תחילתה של חשיבה חדשה, ומקום למחשבה על כלי פעילות של חברות תרופות וארגונים הרוצים לקחת חלק מתשומת הלב בתחום. ESMO אינפוגרפיקה גם בכנס האמריקאי לחקר הסרטן, ששמו הוא ASCO עושים את הבדיקה הזו, כך למשל ניתן לקבל נתונים מי המוצר הכי מדובר, מי החברה ומי הוא מוביל הדעה המדובר ביותר בכנס, בדוח מיוחד שערכה חברת Semantelli המשתמש בטכנולוגיית ניטור רשת סמנטית. אני יכול לשמוע את צקצוקי הלשון של רבים שיאמרו, מה זה? תחרות פופולריות? ובכן, אני לא חושב שזה העניין, ממילא חברות רוצות לייצר בולטות תקשורתית, וכך גם חוקרים, כי זה מוביל לתקציבי מחקר, כי זה כנס יוקרתי וכי בסופו של יום, הבאזז החשוב, זה שיש לו משמעות ילך למי שיציג דברים משמעותיים ברמה הרפואית. החשיבות של המעקב הזה, יכולה להיות בניתוח האימפקט של הפעילות, בהבנת מנועי העניין של המשתתפים, והבנה מי מוביל את השיחה ומי מקבל את השיחה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** ESMO, אינטרנט, בריאות, חברות תרופות, טוויטר, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, סרטן, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מהפכות כן עושים בטוויטר](https://e-pochonder.com/מהפכות-כן-עושים-בטוויטר/2011/09/10/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 10, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** הרשתות החברתיות מרעישות ומתערבות בכל תחום, בפוליטיקה, במדיה ביחסים בין אנשים. גם בתחום הבריאות האפשרויות והפוטנציאל הגלום ברשתות החברתיות הוא אדיר – לא רק בתחום העצמת החולה, אלא גם בתחומים של מחקר ובריאות הציבור. כך, למשל נשאלת השאלה האם הרשת החברתית טוויטר, המאופיינת בדיווחים קצרים, יכולה להוות כלי יעיל במעקב אחר יעילות ובטיחות התרופה לאחר אישורה על ידי הרשויות הרגולטוריות. האפשרויות מהפנטות, אך המחקר המדעי בתחום של הרשתות החברתיות והאפשרויות הרופאיות שלהן עדיין בחיתוליו ואינו מספק. בפוסט זה אתייחס לשני כיוונים, שניהם קשורים לנושא חשוב ואקטואלי – מעקב אחרי מגיפת השפעת. **טוויטר: כשחולים אז מדברים** ראשית נתייחס לטוויטר, הרשת החברתית המבוססת על כך שאנו שולחים הודעות קצרות בנות 140 תווים, ויכולת לעקוב אחרי אחרים כמו גם לייצר נושאי שיחה להגיב לשתף ועוד. טוויטר מאגדת כיום כ-75 מיליון משתמשים פעילים. מחקר שפורסם בינואר במגזין הרפואי PLoS המתאר מעקב אחר משתמשי טוויטר וכמות השיח שלהם אודות – שפעת חזירים או H1N1ומשווה אותם לסיקור התקשורתי ומספרי הנדבקים באותו זמן. סך הכל נקראו וסווגו כ-2 מיליון טוויטים שפורסמו בין מאי לדצמבר 2009. מניתוח המידע עולה: 1\. הטוויטים הקשורות לשפעת H1N1עלו בתקופה הזו מ-8.8% ל-40.5% מהטוויטים בתקופה הזו. 2\. השינוי במינוח מ"שפעת חזירים" לשעפת H1N1התרחב באופן לינארי מהרגע שארגון הבריאות העולמי אימץ והפיץ את המינוח היותר מדעי. 3\. אתרי חדשות היו מקור המידע המצויץ ביותר עם 23% מסך המידע שהופץ על הנושא. 4\. מידע מאתרים ממשלתיים היוו מקור מידע קטן יחסית עם רק 1.5% מהציוצים 5\. כמות הציוצים על נושא השפעת הגיעו לשיאים כאשר היו התפתחויות חדשותיות משמעותיות, כמו למשל ההכרזה על פנדמיה, או מצב הכוננות העליון של ארגון הבריאות העולמי. 6\. עליה חדה ביותר בכמות הציוצים נרשמה כאשר נודע שהשחקן רופרט גרינט (ששיחק בהארי פוטר) לקה במחלה. 7\. 4.5% מהציוצים הוגדרו כדיסאינפורמציה 8\. באופן כללי נמצא קשר בין כמות הציוצים לשינויים בכמות המקרים של המחלה. החוקרים ביקשו לתהות האם חקר מידע אודות מחלות ייצור גישת מחקר אפידמיולוגי חדשה – מידע-מיולוגיה (Infodemiology). נשאלת השאלה האם כעת נוכל לבדוק כמה פעמים מוזכרת שפעת וכך לדעת האם יש פנדמיה או לא? כנראה שעוד מוקדם לכך. נראה שהטוויטר יותר מבשר את רמת הסיקור התקשורתי של המחלה, ולאו דווקא את הרמת התחלואה בפועל. אם זאת הקשר שנמצא בדיעבד בין כמות הציוצים לכמות החולים הוא מידע מעורר מחשבה. מדובר בכלי צעיר בימים, אך אם משתמשים יתחילו לצייץ על נושאים בריאותיים ולסמן אותם באמצעות האש-טגים (סימון מיוחד לטוויטר המייצר נושא חיפוש) נוכל להגיע למצב שבו הטוויטר יהפוך לאחד מהכלים האפידמיולוגים. **גם גוגל מסייע** גם רמת החיפושים של מילים מסוימות באינטרנט יכולה לספק לנו ידע אודות מה מטריד את הציבור, בין היתר גם מחלות. גוגל מצאה כי ישם מספר מילים שהחיפוש שלהן מייצג אינדיקאטורים לכך שהמחפש סובל משפעת. השימוש במידע החיפושים בכולל באמצעות האינדיקאטורים הללו מאפשר לגוגל להגיד היכן יש בעולם עליה בתחלואה בשפעת כמעט בזמן אמת. בגוגל מצאו כי יש מגוון של חיפוים הקשורים לשפעת, ולמרות שלא כל מי שמחפש את המילים הללו חולה בפועל, הם בדקו אהטרנדים של החיפושים אל מול נתוני המעקב אחר שפעת באותם אזורים והקשר מפתיע ביותר – השינוי בכמות החיפושים נמצא קשור כמעט אחד לאחד. תוצאות הבדיקה והמחקר פורסמו אף הם בירחון המדעי נייצ'ר הנחשב לאחד היוקרתיים ביותר. למה זה טוב? ובכן לרוב נתוני שפעת נאספים ומעודכנים על בסיס שבועי, בגוגל המידע שכבר זמין למגוון מדינות מתעדכן על בסיס יומי ומהווה כלי משלים חשוב למערכות המסורתיות. בנוסף הכלי יכול לסייע גם ברמה של פנדמיות כאשר באזור מסוים ישנה פעילות חריגה וניתן לבדוק אותה. קישור למחקר: [http://www.plosone.org/article/info:doi/10.1371/journal.pone.0014118](http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0014118) \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=6111nS66Dpk&feature=player\_embedded\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** CDC, N1H1, אפידמיולוגיה, גוגל, המכון למבקרת מחלות, חוכמת ההמון, טוויטר, מגפות, מדיה חברתית, מחקר, שפעת חזירים --- ### [התיק הרפואי מגיע לאייפד](https://e-pochonder.com/התיק-הרפואי-מגיע-לאייפד/2011/08/21/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 21, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** סעיף אחד במהפיכת הבריאות של הנשיא אובמה מטריף את עולם הבריאות הטכנולוגיה בארה"ב. על פי הסעיף,[ שנועד לזרז את המעבר של מערכת הבריאות האמריקאית מתיקים](http://www.cms.gov/EHRIncentivePrograms/) רפואיים מבוססי נייר, לתיקים רפואיים ממוחשבים, רופא שישתמש בתיק רפואי אלקטרוני (ר"ת EHR, EMR) יזכה למענק של 44,000 דולר. סך הכל העמיד הממשל 19.2 מיליארד דולר לצורך זירוז המעבר. הסעיף הזה הכניס את מערכת הבריאות האמריקאית לתזזית לא נורמלית – בתי חולים, מרפאות אישיות ועוד, מחפשים מערכות מחשוב אמינות וראויות, אשר קיבלו את הרישוי מה-FDA ומשרד הבריאות האמריקאי על מנת להתקדם רפואית, ולזכות בכסף. המפתחים מצידם מוציאים עוד ועוד גרסאות ותיקים רפואיים. אחד הדוגמאות המעניינות בתחום היא האפליקציה של [Drchrono ](https://www.drchrono.com/)חברה צעירה שפיתחה אפליקצייית אייפד, יחסית פשוטה לשימוש, היכולה לאכסן עבור הרופא את כל התיקים הרפואיים שלו באופן אלקטרוני – ואף קיבלה את אישור ה-FDA ככזו המאפשרת, מה שהם קוראים לו – Meaningful use, שימוש משמעותי קרי היא עושה משהו טוב וניתן לקבל עליה את המענק. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=WNvLlTmUUPM\] **מערכת מנייר** מערכת הבריאות בארה"ב מפיקה חידושים רבים, היא מקיימת בתוכה מרכזים רפואיים מהטובים בעולם, וצוותי מחקר ורפואה המתקדמים ביותר. ומצד שני, זו מערכת מסורבלת, בעייתית, מפגרת ורעועה. מרבית הרופאים בארה"ב משתמשים עדיין בתיקים רפואיים מבוססי נייר – כן, קלסרים על קלסרים. למה? סיבות רבות ומגוונות, לטעמי אחת המרכזיות, היא ריבוי הספקים וחופש הבחירה – מכייון שהמערכת פרטית ויש עשרות ומאות מבטחים, מאוד מרפאות ומיליוני ממשקים אפשריים, קשה להסכים על מערכת מחשוב שתתממשק מכולם לכולם – ואז הדרך הכי פשוטה היא לא טכנלוגית בעליל. זה מייצר כמובן צרות צרורות, אך ניתן לראות כי ההיפרדות מן הנייר, [בייחוד בארה"ב לא פשוטה](http://www.nejm.org/doi/pdf/10.1056/NEJMsa0900592) ויש טוענים כי המערכות הממוחשבות מסרבלות, מסוכנות, מפחידות ומי יודע מה עוד. לשם דוגמה, וגם קצת גאווה לאומית, בישראל קופות החולים, ממוחשבות באופן דיי מלא -התיקים של רובינו ממוחשבים, ואצל כל רופא יש מחשב על השולחן ובו גישה לתיק הרפואי שלכם, בעת הצורך ועם ההרשאה המתאימה. בישראל, דווקא בתי החולים נשארו קצת מאחור, והממשק בין בתי החולים לקופות החולים הוא החסר. [עם זאת מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, מתכוון לשנות זאת.](http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000628769) עם כן, כעת החליט אובמה במסגרת הרפורמה להזיז את המערכת לכיון המחשוב, ו-19 מיליארד הדולרים שהעמיד לצורך כך…אכן מניעים תהליך. **התיק הרפואי משתנה לתמיד – באייפד.** כבר כתבתי כאן, שרופאים ואייפד זה ככל הנראה סיפור אהבה. בתחילת השנה ביצע מכון המחקר Manhattan Research מחקר שמצא כי 30% מהרופאים בארה"ב כבר משתמשים באייפד, ועוד 28% מתכוונים לרכוש כזה בקרוב. זה כמובן מראה כי לתיק רפואי המבוסס על המכשיר, יש הגיון. ובכן, drchrono שמו להם למטרה לספק לרופאים מענה בנגיש מכל מקום. בעצם מערכת התיקים הרפואיים שלהם מבוססת על מיחשוב ענן עם נקודת גישה מכל אייפד או אייפון. מעבר לתיק הרפואי, החברה מציעה לרופא את כל מה שהוא זקוק לו על מנת לנהל פרקטיקה – מערכת ניהול תורים, מערכת לגביית תשלומים, יכולת מתן מרשמים אלקטרוניים ועוד. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=a4RPfrlCfz4&list=UUHqsoWy3Sxbl4QDfQa-4ZQA\] **הנה כמה דברים שהאייפד משנה באופן דרמטי –** 1. החברה מאפשרת לרופא להעביר את השאלון הרפואי למצב אלקטרוני – כל חולה בארה"ב שנכנס למרפאה חייב למלא שאלון רפואי, במקום לעשות זאת בכתב, ואז להעתיק וכו', האפליקציה מאפשרת לחלק לחולה אייפד והוא מזין את כל הנתונים ישירות לתוך התיק הרפואי. החלק הזה נקרא [Onpatients](http://itunes.apple.com/us/app/onpatient/id451034317?mt=8) 2. Speech to Text – אפליקציה המאפשרת לרופא לדבר אל האייפד את האבחנות במקום לכתוב אותן. עכשיו תחשבו כמה זמן זה יכול לחסוך לרופא, שלמשל לא מקליד כל כך טוב… ומי לא נתקל במרפאה בזה… 3.בניית טמפלטים אישיים – לכל רופא יש צרכים והעדפות שונות, החברה מאפשרת ליצור טיפוסים שונים לשימוש באייפד לצורך אבחנות, גביית תשלום מהביטוח ועוד. הטפסים ניתנים לשינוי לאורך זמן. 1. תמונות וסרטים – האייפד 2 מגיע עם מצלמה וזה יכול להיות יתרון חשוב לצרוך אבחנות מסוימות ובכלל, הרופא יכול לצלם סרטונים או תמונות ותעד אותם בתוך התיק הרפואי…. תארו לכם מה זה יכול לעשות במשפטי רשלנו רפואית (לשני הצדדים) בנוסף יש עוד מלא אפשרויות – כמובן הכנסת כל הבדיקות הנדרשות, בדיקה והתראה על תגובות בין תרופתיות, יצירת קשר בין האנשים השונים במרפאה, ומה לא. עכשיו תחשבו, שזה גם יכול לנוע עם הרופא לכל מקום, והוא יכול לנהל ולטפל מכל מקום. אין ספק שמדובר בשינוי משמעותי שיכול להפוך את הרפואה למשהו גמיש ויעיל הרבה יותר, וכמובן פשוט נוח ונישא. האפשרויות עצומות, אם כי לא נמצא באתר דיון אודות בטחון המידע.. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** EHR, EMR, iPad, אייפד, אייפון, אפליקציה, ארצות הברית, בריאות, מחשב, מידע רפואי, סקר, רופאים, רפואה 2.0, רשומה רפואית, תיק רפואי --- ### [לראשונה: הנחיות של ה-FDA כיצד לענות לשאלות ברשת הנוגעות לשימושים לא מאושרים של תרופה](https://e-pochonder.com/fda-offlabel/2012/01/10/רפואה-2-0/) **Published:** ינואר 10, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** מזה שנתיים עולם הפארמה נמצא בעמדת המתנה. כולם מחכים למוצא פיו של הרגולטור המפורסם והגדול בעולם ה-FDA האמריקאי בדבר מה מותר ואסור לחברות תרופות במדיה החברתית והדיגיטלית. רבים חושבים שברגע שה-FDA ישחרר הנחיות כולם יוכלו לנשום לרווחה ולדעת כיצד להתנהג. בפועל מתברר רבים נשענים על ההמתנה כתירוץ, וחברות אמיצות בעלות היגיון בריא והבנה בסיסי ברגולציה של פעילות עבור תרופות הולכות קדימה ואחרים נשארים מאחור. כעת משחרר ה-FDA [הנחיות ראשונות](http://d2pa1q4iz3ea7o.cloudfront.net/wp-content/uploads/2012/01/9565+Unsolicited+Requests+Draft+Guidance_cleared.pdf) חלקיות בדבר ההתמודדות של חברות תרופות עם בקשות למידע אודות שימושים לא מאושרים בתרופות שלהן, מה שקרוי בעגה המקצועית "אוף לייבל". ![FDA](http://www.anh-usa.org/wp-content/uploads/2010/10/fda.jpg "FDA") [כתבתי כאן בעבר](http://e-pochonder.com/?p=517) על הבעיות והקשיים שחברות התרופות רואות לנגד עיניהן בתחום הפעילות הדיגיטלית בנושא תרופות, כמו גם על בריחתן מפייסבוק ברגע ששחרר בכוח את הקירות החתומים שלהן. ההתמודדות עם הצעות ובקשות לשימושים לא מאושרים של התרופה הינו אתגר משמעותי – כי בקשה שכזו על אתר בבעלותן עלול להיתפס כקידום השימוש ומכאן הדרך לעבירה על החוק ולהאשמה בקידום שימושים לא מותרים הוא מהיר. עד היום לרוב, חברות היו פשוט מוחקות את השאלות וההערות הללו. כעת ה-FDA אומר – אין צורך למחוק, יש צורך להפנות למייל פרטי ולטפל באופן מסודר על פי ההנחיות. יצוין כי ההנחיות האירופאיות והאנגליות אינן מאפשרות סוג כזה של התנהלות, ומעניין מה יאמר משרד הבריאות הישראלי, אם יאמר. בעצם ה-FDA מייצר שתי חלוקות – פניה פומבית/פניה פרטית. וכן פניה שלא נעשתה ביוזמת החברה או כן נעשתה ביוזמת החברה. פניות שנעשות ביוזמת החברה ויש מגוון מקרים כאלה הן אסורות. פניות שנעשות באופן ספונטני (Unsolicited) הן אלו שיש לענות עליהן על פי ההנחיות. חלק מעניין יותר הוא הדרך שבה ה-FDA מתאר את המצב כיום ברשת האינטרנט: The Internet has revolutionized communication, information-sharing, information exchange among systems, and collaboration, enabling consumers to become more proactive about their health and safety. Consequently, the Internet has become a widely used medium for manufacturers and distributors of FDA-regulated medical products to disseminate information. The Internet has also spawned a variety of social media tools that host online content primarily created and published by users other than the intellectual property owner or product manufacturer. In some cases, this online content may not be accurate. Because consumers increasingly use the Internet to search for information about medical conditions and treatments, firms may receive public requests for off- label information about their products through, for example, product websites, discussion boards, chat rooms, or other public electronic forums that they maintain and over which they have full control. Firms may also encounter requests for off-label information on third-party sites (i.e. websites and other venues that are either entirely independent of a firm’s control and influence or not fully controlled by a firm). Questions about off-label use may be directed to the website users at large, rather than specifically to a firm. בעצם מכיר ה-FDA שהגיע הזמן להפסיק ולהתעלם ממה שקורה באינטרנט, ולור אם אני לא רואה את זה, אז זה לא קיים, ולהתחיל לפעול בצורה נכונה על מנת לנסות ולתקן עיוותים, טעויות ומידע שגוי שעלול לגרום לנזק. הוא אמנם אינו מאשר לענות בצורה פומבית על השאלות עצמן מחשש שלאחר זמן הן עלולות להיות לא רלוונטיות (בעצם מבינים שם את העובדה שזה לדיראון עולם) אבל כן מאשר לפנות ולבקש להגיב באופן אישי לאדם השואל. אז "גאולה שלמה" אולי עדיין אין, אבל הנחיות ראשונות ועקרוניות יש והן טובות וכלליות מספיק על מנת לשרוד והן אינן קשורות לפלטפורמה זו או אחרת. הבלוג Dose of Digital השקיע והכין תרשים זרימה מצוין על ההנחיות. אני מביא אותו כאן בשמו. [![הנחיות FDA](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/01/overview-of-fda-guidance-document-developed-by-dose-of-digital-1-728.jpg "overview-of-fda-guidance-document-developed-by-dose-of-digital-1-728 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/01/overview-of-fda-guidance-document-developed-by-dose-of-digital-1-728.jpg)כיצד עונים לשאלת Off Label מתוך Dose of Digital ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** FDA, אונליין, אוף לייבל, אינטרנט, בריאות, חברות תרופות, חולים, מידע רפואי, פייסבוק, תרופות --- ### [האם גוגל מתכננת להיות קופת חולים?](https://e-pochonder.com/האם-גוגל-מתכננת-להיות-קופת-חולים/2016/02/02/בריאות-2-0/) **Published:** פברואר 2, 2016 **Author:** אורי גורן **Content:** גוגל, או אולי אלפבת שהיא גרסתה התאגידית המחודשת של גוגל שואפת להפוך להיות גוף המספק שירותי בריאות? ע[ל פי עדותו של סגן נשיא בכיר בחברת התרופות ביוג'ן איידק – זה הכיוון שלה](http://medcitynews.com/2016/01/google-biogen-payer-cms/?utm_source=MedCity+News+Subscribers&utm_campaign=ac7669086b-MCN+Events+Weekly&utm_medium=email&utm_term=0_5092836c41-ac7669086b-408901385&rf=1). את הדברים הוא סיפר בכנס בריאות באוניברסיטת הארוורד. לפי טענתו גוגל מחפשת להרחיב את היריעה של המידע אותו היא אוגרת, והתפיסה שלה זה שתיקים רפואיים ומידע רפואי כה רב יוכל לסייע לה למצוא תובנות יעילות ביותר ולשפר באופן משמעותי את הטיפול בחולים. סגן הנשיא לפיתוח תאגידי של ביוג'ן, אדם קופל, סיפר כי את המידע קיבלת כתשובה לשאלה ישירה לאנשי גוגל עמם לביוג'ן יש שיתוף פעולה. לדבריו זו אינה שאיפה נסתרת והם יענו כך למי שישאל. גוגל עשתה כמה מהלכים בשנה האחרונה המעידים על רצונה להיכנס לעולם הניתוח של מידע רפואי רב. היא התמודדה על מכרז התיקים הרפואיים של משרד ההגנה האמריקאי. לטענת גוגל המבטחים הרפואיים כיום משתמשים בשיטות אקטואריות מהמאה ה-19 על מנת להעריך סיכונים של המבוטחים שלהם, ובאמצעות השימוש בניתוח מידע מתקדם ניתן יהיה להעריך סיכום אישי וספציפי לכל מטופל, ובכך לשפר רבות את הדרך שבה מתנהלים. #### **ביג דאטה – ביג תוצאות** השימוש בניתוח נתונים רב מתוך תיקים רפואיים של חולים הוא האוצר הבלום של העשור הקרוב, ופיתוח כלים ויכולות בתחום הוא קריטי. קופות החולים בישראל עושות פעילויות שונות בתחום ויחסית מתקדמות. מעניין יהיה לחושב האם הגופים הללו יצליחו להמציא את עצמם גם כגופי ניהול מידע וניתוח שלו – אני לא בטוח. אבל אין ספק כניסה של ענקית כמו גוגל לנעלי מבטח רפואי תהיה שבירת חומות אדירה ותביא לשינוי עמוק בדרך בה מסופקים שירותי רפואה, ובטח בדרך שבה עושים שימוש במידע רפואי. בעבר צריך לזכור גוגל ניסתה להקים תיק רפואי אישי עבור מטופלים, אך ניסיון זה כשל והם סגרו את הפלטפורמה, בעוד מיקרוסופט עדיין מחזיקים פלטפורמה דומה ומבקשים לפתח אותה כיום עוד יותר. לסיכום נאמר שהמורכבות בניהול שירות רפואי גבוה יותר מאשר ניהול שירותים כמו שגוגל מנהלת היום, ומדובר בתהליכים הרבה יותר רבי חיכוך, ולכן זהו אתגר בכלל לא פשוט. אבל גוגל חיה על פיצוח אתגרים מאין אלה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** ביג דאטה, גוגל, מידע רפואי, קופת חולים, תיק רפואי --- ### [מהפיכה ממיטת החולה - סיפורו של רועי שטרנין](https://e-pochonder.com/מהפיכה-ממיטת-החולה-סיפורו-של-רועי-שטרנ/2016/04/17/בריאות-2-0/) **Published:** אפריל 17, 2016 **Author:** אורי גורן **Content:** את רועי שטרנין הכרתי באי-מייל. אי-מייל שהגיע ממנו ונשמע בשלב הראשון כמו מתיחה – הוא הציע לי לדבר בכנס TEDx שהוא היה ממארגניו. זה היה לא הגיוני, מופרך עבורי. בהתחלה הייתי בטוח שהוא צוחק עלי, אבל אחרי שקצת גיגלתי הבנתי שזה לא בדיחה. רועי ואני חולקים אמונה עמוקה בתפקידו של המטופל, אני עושה זאת מזווית של מי שליווה מטופלים, אבל רועי הוא דוגמה קלאסית ל-e-Patient – מטופל שהמערכת לא מצליחה לעכל, והוא בכוחות עצמו מוצא פתרונות, ואז מגלה שהמערכת לא תמיד מחפשת לשמוע. את סיפורו הוא לא יכול היה לספר בעצמו בכנסים בישראל, כי תמיד היה בצד המארגן, אבל שעבר לתקופה לסין, הוא הצליח גם לספר בעצמו את סיפורו בכנס TEDx שנערך שם. ממליץ לשמוע כיצד רועי מתאר את התהליך, את לקיחת האחריות על עצמו, את הלימוד ואת הפתרון שהוא מצא לתסמיניו. יש בכך לקחים לכל מטופל וגם למערכת. ועכשיו לעיקר – ההרצאה: ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** e-Patient, TED, רועי שטרנין --- ### [אינפוגרפיקה - טוויטר ועולם הפארמה](https://e-pochonder.com/אינפוגרפיקה-טוויטר-ועולם-הפארמה/2012/01/22/רפואה-2-0/) **Published:** ינואר 22, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** לטוויטר סגולות רפואיות רבות. הנה משפט שהיה נשמע אולי משוגע לפני כמה שנים, אבל היום כל בר דעת מבין, שהיכולת של הרשת החברתית לספק מידע בריאותי רחב היקף מסייע לחוקרים בעולם הבריאות לנתח וללמוד ההרבה דברים. כך למשל הוא מאפשר לנתח מצב רוח לאומי, לשדר מניתוחים, מחלות ומגיפות ועוד… שלא לדבר כמובן על סנטימנטים לגופים עסקיים ועוד. וכעת אינפוגרפיקה מאוד מעניינת מנסה לפרוס את המידע העולה מן הטוויטר על עולם הפארמה והתרופות. נקודות מענינות באינפוגרפיקה – הסנטימנט לתרופות רבות מכר. כאשר התרופה הנמכרת ביותר בעולם מקבלת את ההסנטימנט החיובי הכי משמעותי… את האינפוגרפיקה גיליתי באמצעות מטוויטר[ Dr.Neelesh Bahndari ](http://www.linkedin.com/redirect?url=http%3A%2F%2Ftwitter%2Ecom%2Fedrneelesh%3Fpartner%3Dlinkedin&urlhash=UnXT) להנאתכם. ![twitter-in-healthcare_50290b2f7fcb8](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/01/twitter-in-healthcare_50290b2f7fcb8.jpg "twitter-in-healthcare_50290b2f7fcb8 - e-פוכונדר") ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, אינפוגרפיקה, בריאות, חברות תרופות, טוויטר, מדיה חברתית, מידע רפואי --- ### [רפואה בעידן המהפכה המתמדת](https://e-pochonder.com/רפואה-בעידן-המהפכה-המתמדת/2012/12/16/רפואה-2-0/) **Published:** דצמבר 16, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** טוב, זה קצת מביך, אז בואו נגיד שאני עושה את זה תחת לחץ הקהל לראות הרצאה שלי. בקיצור נמרץ, כי יש פה הרצאה לראות. זו הרצאה שנתתי בכנס של איגוד רופאי המשפחה, בחסות פייזר ואתר דוקטורס אונלי וקוראים לה – רפואה בעידן המהפכה המתמדת. תודה לדוקטורס אונלי על הצילום והעריכה, ככה יש לי אפשרות להציג את זה… זה היה מרתק, וההרצאה הזו היתה הפתיחה של היום שתפקידה היה לתת "תמונת מצב" לתהליכים שעוברים על תחום הבריאות. מקווה שתהנו, אני נהנתי להרצות, פחות נהנתי לראות (אבל זה כנראה אני) \[vimeo http://www.vimeo.com/55300919 w=500&h=281\] ומי שרוצה לראות את הסליידים בנפרד (יש שם סרטון שלא מופיע בוידאו…) \[slideshare id=15512976&w=427&h=356&sc=no\] **רפואה בעידן המהפיכה המתמדת** from **[Uri Goren](http://www.slideshare.net/urigoren)** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** patientslikeme, אורי גורן, אינטרנט, בריאות, הרצאה, ווטסון, חברות תרופות, חוכמת ההמון, חולים, טוויטר, מדיה חברתית, מידע רפואי, סלולרי, פייסבוק, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מי חסר בכנס על אחריות אזרחית במערכת הבריאות של מכון טאוב?](https://e-pochonder.com/מי-חסר-בכנס-על-אחריות-אזרחית-במערכת-הבר/2015/10/25/featured/) **Published:** אוקטובר 25, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** המייל שהגיע ממרכז טאוב היה מרענן בכותרתו: "הכנס השנתי של מרכז טאוב: בריאות ושירותי רפואה – אחריות האזרח, נותני השירות והמדינה". אמרתי לעצמי, איזה יופי, הגיע הזמן שהנושא של אחריות האזרח הרגיל, המטופל, האיש שאינו במערכת יהפוך לנושא שיחה, ומרכז טאוב הוא מרכז שבהחלט משפיע על השיח במערכת הבריאות. פתחתי את המייל בציפייה, וראיתי את התוכניה. שלושה מושבים העוסקים בשלושת קודקודי המערכת: אחריות אישית, אחריות נותני השירותים ואחריות המדינה. נהדר! אבל אז, הסתכלתי על רשימת הדוברים. רשימה מכובדת של אנשים שאת שמם במרבית המקרים מקדים תואר ד"ר או פרופ', והשמות הם מוכרים, מרביתם עוסקים במקצוע הרפואה, בכירי מערכת הבריאות. ובכן, אני לא מתכחש לכך שמקומם בפאנלים הללו. אך איך זה יכול להיות שאפילו בפאנל על אחריות אישית, אין מישהו שתפקידו לייצג את "האזרח" צרכן שירותי הבריאות, והדוברים כולם אנשי רפואה, אנשי המערכת. זה לא שהם לא אזרחים, אבל חווית השירות, ותפיסת האחריות האישית שלהם היא אחרת ממי שאינו חלק מהמערכת. מישהו כמו ראש עמותת חולים, או אדם אחר שנמצא בחיכוך עם המערכת ויכול לדבר בקול שונה, בתפיסת עולם שונה. לא ניתן ולא הגיוני לדבר על תפיסת אחריות אזרחית אישית במערכת הבריאות, כאשר האזרח אינו נמצא בה. למה הדבר דומה? לכנס על פמיניזם ללא אישה אחת. כנס על ניתוחים ללא כירורג, כנס על פיזיקה גרעינית ללא פיזיקאים. אבל אינני מופתע, כזו היא מערכת הבריאות, לא רק בישראל. קולו של "האזרח" או ה"מטופל" נעדר מהדיון, למרות שהוא זה שאמור להיות מרכז המערכת. אז חברים, אם רוצים לדבר על אחריות האזרחים במערכת הבריאות צריך להזמין אותם להיות חלק מהדיון – דוגמה אחת שאני יכול לחשוב עליה היא למשל הילה בניוביץ'-הופמן, המנהלת את פרויקט [מכתבים לבריאות. ](https://healthletters.wordpress.com/about/) **והנה לוח הזמנים:** [![הזמנה לכנס מרכז טאוב](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/10/taub-785x1024.jpg "הזמנה לכנס מרכז טאוב - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/10/taub.jpg)אחריות האזרח ללא האזרח ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, רפואה **תגיות:** חולים, כנס, מטופלים, מרכז טאוב --- ### [האם למוצר הרפואי שלכם יש את הסמבה?](https://e-pochonder.com/האם-למוצר-הרפואי-שלכם-יש-את-הסמבה/2015/09/18/featured/) **Published:** ספטמבר 18, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** גלי הלפרן ויינרמן וחברת[ Atche Medical](http://atchemed.com/) עושים בישראל עבודה מרתקת של חיבור בין חברות ישראליות בתחום הרפואה והבריאות ובין [השוק הברזילאי](https://en.wikipedia.org/wiki/Health_in_Brazil), שהוא שוק משמעותי ביותר, עם פוטנציאל מרתק. כעת הם שותפים באירוע מאוד מעניין יחד לשכת המסחר ישראל ברזיל, שיכול לפתוח ליזמים ישראלים את הראש… **אז הנה הפרטים כפי שגלי מעדכנת:** ב-8 באוקטובר נקיים בשיתוף עם לשכת המסחר ישראל-ברזיל אירוע חד פעמי שבו יתאפשר לחברות ישראליות להציג את המוצרים שלהם לפאנל של קלינאים ומפיצים ברזילאים ולקבל משוב על ההתאמה של המוצרים לשוק הברזילאי. בנוסף ישבו בפאנל אנשי עסקים ומשקיעים שביכולתם לתמוך בתהליך הכנסת מוצרים חדשניים האירוע יעשה בצורה של פיצ'ים קצרים כאשר מרבית חברי הפאנל כולל רופאים ומפיצים יהיו בסאו פאולו בביה"ח אלברט אינשטיין, ויוכלו לשאול שאלות ולתת משוב באמצעות ועידת וידאו. מספר חברות שיציגו באירוע נבחרו אך אם ישנן חברות שלא הספיקו להעביר את המידע המבוקש, ניתן לפנות אליי (גלי) וננסה לשלב אם יתפנה מקום או שאפשר לנסות את מזלכם בהגרלה שתעשה ביום האירוע לבחירת מציג נוסף (ראו למטה). [![לוגו לשכת המסחר ישראל ברזים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/09/logo-brazil.png "logo israel -brazil - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/09/logo-brazil.png) **פרטי האירוע:** יום חמישי, 8 אוקטובר, 2015 משעה 16:00 עד 19:00 משרדי חברת הרצוג פוקס נאמן – בית אסיה, רחוב ויצמן 4 תל אביב מספר המקומות מוגבל, יש להרשם מראש לאירוע: contact@israel-brazil.org הוראות לחברות שמעוניינות להציג: 1\) הגדרה ברורה של המוצר, ולידציה קלינית ותכנית מסחור מוכנה 2\) המוצר צריך להיות קשור לשוק הביומד/ביוטק בעדיפות לסביבת בית חולים 3\) יבחרו עד 7 חברות להצגה באירוע 4\) כל חברה תקבל 8 דקות להצגת המוצר + 7 דקות של שאלות מהפאנל 5\) תערך הגרלה ביום האירוע לבחירת חברה נוספת להצגה אם ברצונכם להציג, יש לשלוח ל או אליי – תקציר על החברה והמוצר – מצגת קצרה – עד 8 שקפים ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, בריאות 2.0 **תגיות:** Atche Medical, ברזיל, בריאות, גלי הלפרין ויינרמן, יזמות, לשכת המסחר ישראל ברזיל --- ### [אפליקציה שתחשב את הסיכוי להצלחה בטיפולי הפריה](https://e-pochonder.com/אפליקציה-שתחשב-את-הסיכוי-להצלחה-בטיפו/2011/04/16/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** אפליקציות לטלפונים סלולריים נתפסות לרוב ככאלו שמספקות משחקים, אולי כמה יתרונות עסקיים, יכולות שיווקיות ועוד דברים טריוויאלים. ובכן, כפי שזה נראה, מדובר רק בקצה הקרחון, לאפליקציות לטלפונים סלולריים יש ככל הנראה, את הכוח לשנות ולהשפיע רבות על בריאותינו ובידע שאנו מסוגלים להפיק מהן. אפליקציה שפותחה לאחרונה ועוד טרם עלתה לחנות האפליקציות של אפל, מאפשרת לזוג הרוצה בכך לחשב את סיכויי ההצלחה בהבאת ילד לעולם באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית. מטרת האפליקציה היא לסייע לזוגות להחליט האם בכלל יש סיבה להיכנס לתלאות של טיפולי הפריה. מפתחי האפליקציה הם מדענים מאוניברסיטאות גלאזגו ובריסטול, שחקרו וניתחו 144,000 סבבים של הפריות חוץ גופיות על מנת לפתח מודל סטטיסטי המסוגל לנבא לידה של תינוק חי ב-99 אחוזי דיוק. המודל בו השתמשו החוקרים לניבוי לוקח בחשבון את גיל האישה, מספר השנים בהן היא מנסה להיכנס להריון, האם היא משתמשת בביציות משלה, הסיבה לבעיית הפוריות,, מספר סבבי ההפריה החוץ גופית הקודמים והאם היה הריון בעברה של האשה. לטענת החוקרים תוצאות המחקר והפורמולה מספקות יכולת ניבוי מדויקת להפליא. החוקרים בראשותו של סקוט נלסון, מאונ' גלאזגו, השתמשו במידע של מאגר הרשות להפריות ואמברולוגיה , הממונה על הרגולציה של טיפולי ההפריה באנגליה. הם בחנו את כל טיפולי ההפריה שנעשו בין השנים 2003-2007 ובחנו את הסיכוי לקבלת תינוק חי בסוף התהליך. תחום ההפריות הוא אחד התחומים הצומחים בעולם, ובישראל על אחת כמה וכמה, שכן המדינה מממנת טיפולי הפריה ללא הגבלה עד ילד שני. על פי הנתונים הזמינים בישראל נערכו 25 אלף הפריות בשנת 2006. בארה"ב למשל נערכו ב-2008 כ-140 אלף סבבי הפריה. ההערכות מדברות על כך כי בעולם ישנם כ-80 מיליון זוגות הסובלים מבעיות פוריות. נתוני ההצלחה אינם מדהימים ועומדים על כ-30% אצל נשים עד גיל 35, אך נתוני ההצלחה צונחים ל-5 עד 10 אחוז אצל נשים מעל גיל 40. לדברי החוקרים יכולות הניבוי של סיכויי ההצלחה שהיו קיימים עד היום לא היו אמינים במיוחד. במחשבון המדובר כבר ניתן להשתמש באתר החברה – [www.ivfpredict.com ](http://www.ivfpredict.com) ואפליקציות לאיי פון ואנדרויד יושקו בקרוב. אין ספק שכלים ממוחשבים כאלה הזמינים לזוגות הנמצאים בתהליך הכל כך קשה הזה, יכולים לסייע, ולצקת סוג של ריאליות בתוך כל הבלאגן הרגשי שבו הם נמצאים. לדברי המפתחים, מטרת המחשבון היא לאפשר לזוגות "לדבר עם הרופא שלהם בקליניקה" – מסביר אתר החברה. "ישנו כיום צורך אמיתי להחליף את ההצהרות הכלליות של "סיכון גבוה" ו"סיכוי טוב" במודלים מאומתים ורציניים שיכולים לנבא סיכויי הצלחה או כישלון" מסביר רופא מאונ' קיימברידג' שלא השתתף במחקר ומצוטט בידיעה שהתפרסמה ברויטרס. "המודל החדש מאפשר לנשים לקבל הערכה כמותית ומובנת של סיכויהן להצליח בטיפולים" הוא מסכם". חשוב לציין שהמערכת לא מחליפה את הרופא, אבל יכולה להביא לשולחן מידע נוסף. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [לידיעת משרד הבריאות: ניתן למצוא תופעות לוואי חדשות באמצעות מנוע חיפוש](https://e-pochonder.com/לידיעת-משרד-הבריאות-ניתן-למצוא-תופעות/2013/03/17/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 17, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** במשרד הבריאות עוקבים אחר תופעות לוואי. בתקופה האחרונה עוקבים אפילו יותר ועל פי פרסום של העיתונאי [דן אבן ](https://www.facebook.com/DanEven.htz)בעיתון הארץ הם [עוקבים אחר תופעות לוואי גם בפייסבוק](http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1934533), לפחות כפיילוט. כל זאת החל לתפוס תאוצה לאור משבר שפקד את המדינה ובו אלפי אנשים סבלו מתופעות לוואי של תרופת האלטרוקסין לאחר שינוי בהרכב התרופה. תוצאות המשבר הביאו להקמת יחידה מיוחדת לנושא במשרד הבריאות ולרענון התקנות בנושא. איסוף תופעות לוואי הוא נושא מורכב, והדיווח עליהן לוקה בחסר באופן כרוני, כאשר רופאים וחולים אינם ממהרים לדווח על תופעות לוואי לרשויות. כעת מחקר חדש שפורסם ב- Journal of the American Medical Informatics Association הצליח לזהות תופעות לוואי הקשורות לתגובות בין תרופתיות באמצעות ניתוח החיפושים במנועי חיפוש, וזאת לפני שה-FDA הצליח לעלות עליהן. **זמין יותר ממידע של ה-FDA** במחקר, שנערך על ידי חוקרים ממיקרוסופט ואונ' סטנפורד וקולומביה, נאספו נתונים של חיפושים ממנועי חיפוש של גוגל, מיקרוספוט ויאהו משנת 2010 והחוקרים ניתחו את החיפושים שנעשו לתרופות Pravstatin (לטיפול בכולסטרול) ו- Paroxatine (לטיפול בדיכאון) על מנת לבדוק האם יש תופעה של היפרגליקמיה (עליה ברמות הסוכר) בעת לקיחת שתי התרופות יחד. השיטה שבה נעשה תהליך המחקר דומה בעיקר לשיטה בה בוחנים את הטרנדים של מחלת השפעת בכלי שנקרא גוגל פלו טרנדס. בעיקרון מדובר בהרחבה לניסיון קודם של בניית אלגוריתם שימצא תגובות בין תרופתיות דרך חיפוש במידע שנצבר ב-FDA עצמו. כיום החיבור בין הסיגנלים (נתונים המעידים על אפשרות לתופעת לוואי חדשה) השונים לא נעשה באופן אוטומטי. שיטת החיפוש בהיסטוריית ה-FDA הצליחה למצוא את הקשר הראשוני בין לקיחת התרופות ועלייה ברמות הסוכר. כעת ניסה ד"ר אלטמן מעורכי המחקר, שיטה נוחה ומידית יותר על מנת להגיע למסקנות שנבעו מהמידע שהיה ברשות ה-FDA אך לרוב אינו נגיש לכל אדם. על כן הוא פנה למדען ממיקרוסופט שפיתח אלגוריתם שיודע לסרוק חיפושים מתוך סרגלי כלים שאנשים שהסכימו לשתף את המידע. המידע היה אנונימי, וכלל 82 מיליון חיפושים אינדיבידואלים לתרופות ובעיות רפואיות משנת 2010. [![תופעות לוואי בגוגל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/03/d7aad795d7a4d7a2d795d7aa-d79cd795d795d790d799-300x85.png "תופעות לוואי - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/03/d7aad795d7a4d7a2d795d7aa-d79cd795d795d790d799.png)תופעות לוואי בגוגל**עלייה בחיפושים של תופעות לוואי** ראשית בודדו החוקרים את כל החיפושים עבור שתי התרופות, כל אחת בנפרד וכן חיפושים הכוללים את שתי התרופות יחדיו. לאחר מכן חישבו החוקרים את הסיכוי שאותם אנשים יעשו חיפוש לעליה ברמות הסוכר או 80 סימפטומים שונים הקשורים בעלייה ברמות הסוכר בדם – כמו בעיות בראייה ועוד. על פי החישוב הם מצאו כי אנשים שחיפשו את התרופות בהפרש של 12 חודשים האחת מהשנייה היו בעלי סיכוי גבוה יותר באופן משמעותי לחפש את בעיות הסוכר הגבוה מאשר אנשים שחיפשו רק תרופה אחת. (10% כאשר שתי התרופות חופשו, לעומת 4% ו-3% בתרופות הבודדות). בתרופות רבות מתגלות תופעות לוואי, תגובות בין תרופתיות ועוד רק לאחר תחילת השיווק, זאת בשל הכמות היחסית קטנה של חולים שמתנסה בתרופה לפני אישורה, וכן העובדה שהניסויים נעשים במסגרת מאוד מבוקרת. החוקרים סיפרו כי הם רוצים להפוך את המחקר והכלי שהשתמשו בו לנגיש על מנת לאתר תופעות לוואי חשות מוקדם ככל האפשר לאחר תחילת השיווק של תרופות שונות. יהיה מעניין לבדוק האם בישראל, בטרם פרץ משבר האלטרוקסין מבחינה תקשורתית כבר החלו חיפושים הקשורים לתרופה ולתופעות הלוואי שדווח מאוחר יותר. בשל היותה של התרופה בשימוש נפוץ הייתי מהמר שכן. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** Paroxatine, Pravastatin, אינטרנט, גוגל, חברות תרופות, יאהו, מחקר, מידע רפואי, מיקרוסופט, סטנפורד, רפואה 2.0, תופעות לוואי --- ### [מקבץ: האקת'ון נגד אבולה| גוגל תהיה קופת חולים?| תוכנית מענקים חדשה ל-Mhealth של ה-NIH](https://e-pochonder.com/מקבץ-האקתון-נגד-אבולה-גוגל-תהיה-קופת-ח/2014/10/17/בריאות-2-0/) **Published:** אוקטובר 17, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** הלוואי והייתי יכול להתפרנס רק מכתיבת הבלוג, או להשקיע בו יותר. רשימת הנושאים שמחכה לרגע שאכתוב עליה רק מתארכת, אבל החלטתי שמקום להאריך על כך נושא, אנסה לתת משהו יותר מתומצת ובכל כזה שאני מרגיש שתרמתי דרכו. אז הנה מקבץ של דברים ביחד, נתחיל… **גוגל מציע לדבר עם רופא על בסיס חיפושי סימפטומים** תצלום מסך שהגיע לאתר האמריקאי Reddit חשף כי [גוגל החליטה להתנסות ](http://gizmodo.com/google-tests-connecting-doctors-with-online-patients-1645412934)במתן שירותי ייעוץ רפואי ישיר מטעמה לאנשים שנתקלים בבעיה רפואית. כבר לפני תקופה גוגל סיפרה כי היא מבקשת להפוך את שירות ה-hangout שלה המאפשר שיחות וידאו גם קבוצתיות לכלי עבור מתן שירותי ייעוץ מקצועי, ובין היתר גם שירותי של ייעוץ רפואי מרחוק והיא קראה לזה Helpouts. עכשיו החברה מתנסה בצעד אחד קדימה וזה להציע למטופל המחפש מידע רפואי בגוגל (ויש לא מעט כאלה) שירות של שיחה עם רופא על הבעיה. הרשת הרפואית גועשת מהסיפור מכמה סיבות: יש הטוענים שזו התשובה של גוגל לרצון של [פייסבוק לספק שירותי רפואה ](http://e-pochonder.com/?p=2234)באמצעות כלים שלה, יש כאלה המסבירים [שבשירות הזה מודה גוגל בכישלון](http://www.wired.com/2014/10/google-doctor-reminder-badly-internet-real-medicine/) לייצר באמצעות מנוע החיפוש שלה סינון של מידע איכותי, מדויק ורלוונטי לחולה המחפש (מכירים את הסיפור הקבוע שמספרים על החולה שבלילה יש לו כאב ראש ואחרי גוגל יש לו סרטן? אז זה). בסוף מדברים על בעיית ה-scale שכן כמות החיפושים הרפואיים היא אדירה ואין מספיק כוח אדם רפואי בעולם שיוכל לדבר עם כל האנשים במקביל. [![רופאים בגוגל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/10/google_doctor-315x560.png "google_doctor - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/10/google_doctor-315x560.png)הרופא יענה שאלת החיפוש שלךלביקורת יש מקום, ונכון שחלק מהמידע הרפואי ברשת הוא לא לעניין, ומאוד בעייתי ומוטה. חלק מזה נובע גם בשל חוסר היכולת של הממסד הרפאי להציע את מרכולתו בצורה טובה ברשת. רק בתקופה האחרונה התחילו לרופאים לקבל הכשרה על כתיבת ערכים בויקיפדיה, ולו כל בתי החולים היו נוטשים אתרים זקנים ומעלים חומרים באופן אפקטיבי הרי שהיה מידע יותר איכותי (אם כי גם זו לא ערובה). בלי קשר, יש כמובן מורכבות במידע רפואי וזה לא ייפתר דרך מנוע של גוגל בצורתו הקיימת, כי זה לא רק המידע עצמו, איכותי ככל שיהיה, אלא זה שכבה מעל זה, שכבה של סינתזה של הסימנים, ההיסטוריה וביחד והסקת מסקנות. בפועל אנחנו יודעים שגם רופא אינו מהווה ערובה להסקת המסקנות הנכונה לפעמים. לטעמי הכניסה הזו של גוגל רק מעצימה את העובדה שבריאות נמצאת על הכוונת של כל חברות הטכנולוגיה וזה אומר שאנחנו צפויים לשינויים משמעותיים בדרך שבה אנו צורכים שירותי בריאות, טיפולים ובכלל. בינתיים יכול להיות שחלק מכאבי הראש שהפכו לסרטן, יחזרו להיות כאבי ראש שמטופלים בשתיה וכדור נגד כאבים במידת הצורך:) **האקת'ון נגד אבולה** בשבוע שעבר נערך האקת'ון מעניין במיוחד באוניברסיטת וירג'יניה טק שמטרתו היתה ברורה לסייע באמצעות רעיונות טכנולוגיים להלחם באבולה. זה לא היה סתם איזה האקת'ון שבו גיקים עם חלומות מתכנסים למצוא פתרונות, אלא כזה שהביא עמו לשולחן מידע של משרד הביטחון האמריקאי על המדינות הנגועות, כולל מידע גיאוגרפי, ומידע ייעודי ומטויב על מגוון אלמנטים של האוכלוסייה הנגיף ועוד. האירוע משך אליו מעל 80 איש, והוא לא היה רק עבור מתכנתים. [![אבולה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/10/o-EBOLA-facebook-1024x512.jpg "אבולה - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/10/o-EBOLA-facebook.jpg)נגיף האבולההרעיון של האוניברסיטה יחד עם המעבדה שלה הוא לקדם את היכולת של הציבור להחזיק בכלים מסוגים שונים על מנת להיאבק באבולה. מעניין יהיה לראות כיצד הדברים יקרמו עור וגידים בימים הקרובים. במקביל אחת מקבוצות ה-mhealth הגדולות בלינקדאין יצרה גם היא דיון נרחב על כלים של רפואה ניידת ככלי למלחמה באבולה. הדיון כבר משך כ-25 הצעות שונות. כמו כן כבר יש [אפליקציה אחת לפחות ](http://www.themarker.com/wallstreet/1.2460624)המבקשת להתריע על ל המרחק שלכם מנגיף האבולה שנקראה Ebola Tracker, העושה שימוש גם היא במידע גאוגרפי. **תוכנית מענקים חדשה לחדשנות במובייל של ה-NIH** מכון Fogerty של ה-NIH פתח [תכנית מענקים ](http://www.fic.nih.gov/Programs/Pages/mhealth.aspx) נוספת על מנת לקדם חדשנות בתחום פיתוח אפליקציות וטכנולוגיות מובייל לסיוע בשיפור הבריאות במדינות עם הכנסה נמוכה. התכנית תחלק מענקים של עד 2.5 מיליון דולר לטכנולוגיות מובייל שיסייעו בשיפור תוצאות הבריאות במדינות יותר נכשלות. התחומים בהם יש עניין בפתרונות חדשניים כוללים מגוון של בעיות נפוצות במדינות אלו: איידס, מניעת פציעות בילדים, מלריה, שחפת, וכן כלים לשיפור האימון של עובדי בריאות במדינות הללו. טכנולוגיות פשוטות וברורות היכולות לעבוד ולסייע במדינות אלו אינן פשוטות, מרבית הטכנולוגיות הרפואיות הן מורכבות ודרישות שונות שלהן עלולות למנוע את הכניסה שלהם למדינות עולם שלישי. מצד שני התקדמויות טכנולוגיות וכניסה היחסית נאה של טלפונים ורשתות סלולריות בעולם השלישי הופכות הרבה תכניות שמבוססות על טלפונים חכמים לכלים אפקטיביים לקידום בריאות. התכנית החדשה פתוחה עד חודשים ינואר-פברואר 2015. בשנת 2014 כבר חולקו מענקים למספר תכניות ויוזמות בתחום. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** mHealth, NIH, אבולה, אפליקציה, גוגל, מחקר, מידע רפואי, רופאים --- ### [כיצד מתמודד חולה סרטן בעזרת מדיה חברתית ?](https://e-pochonder.com/כיצד-מתמודד-חולה-סרטן-בעזרת-מדיה-חברתי/2011/07/03/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 3, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** על מאיר נבון שמעתי בפייסבוק באמצעות חבר, אני כבר לא זוכר בדיוק, אני חושב שזה בעקבות פוסט שכתבתי כאן על דרק מילר בחור קנדי שהתמודד עם מחלתו באמצעות בלוג, ולצערי נפטר והשאיר אחריו פוסט פרידה.. אבל מהרגע שראיתי את העמוד של מאיר נבון, הוא מיד עורר בי השראה, היכולת שלו לנפק מעצמו כל כך הרבה תו"כ התמודדות עם מחלה איומה, וכמות התמיכה שהוא קיבל, הראו לי באופן ודאי שיש בה ברשת החברתית כוח חשוב שיכול לסייע גם לאנשים במצבים קשים ולא פשוטים. לקח לי קצת זמן לעזור אומץ, אבל לבסוף פניתי לפני מספר ימים למאיר, וביקשתי שיכתוב על ההחלטה הזו, לשתף ברשת החברתית בזמן התמודדות עם הסרטן, ומה היא נתנה לו. ואני גאה לפרסם את הפוסט שלו. **איך אני מתמודד עם מחלת הסרטן בעזרת מדיה חברתית ?** מאיר נבון יום אחד מודיעים לך, שאתה חולה ב-AML, [סוג של לוקמיה (סרטן דם) שהיא אקוטית](http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5850&s=%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%94). זה כאילו שאתה נוסע להנאתך בכביש ופתאום "שוטר כל יכול" מודיע לך, שעלייך לעמוד בצד. לכמה זמן? לא יודעים. מה בדיוק עושים? לא יודעים וזה החלק הטוב שבעניין. המערך בו אני מטופל (המטו-אונקולוגי בתל השומר) נחשב לאחד הטובים בעולם, ואנשים שם לא חוששים לומר שאינם יודעים. זהו סימן מעולה למקצועיות ברמה עליונה ואת זה אני ממש אוהב!! [![מאיר נבון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/07/נבון.jpg "מאיר נבון - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/07/נבון.jpg)מאיר נבוןכדי שתבינו מאיפה עצרו אותי, קצת פרטים עלי: אני בן 58 (כמו ענת גוב מהכתבה המפורסמת במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות האחרון – בכלל שמתם לב כמה מדברים עכשיו על סרטן? מה, רק אני שמתי לב? ממש מוזר…), פסיכולוג, מאמן ניהולי ועסקי ויועץ בנושאי קריירה. מלבד זאת, אני חבר בסגל האקדמי במכון הטכנולוגי בחולון (HIT ) ומתנדב בכמה וכמה עמותות. בקיצור, מכונית מדגם קצת ישן, אבל במצב נסיעה מצויין בעצם, רטרו, נכון? ופתאום – לוקמיה אקוטית… אני חושב איך מתמודדים עם זה. שכחתי לציין – אני טכנופיל, כלומר ממש אוהב להיעזר בטכנולוגיות למיניהן. בחולון, אני במחלקת "טכנולוגיות למערכות למידה". על כן חשבתי על פייסבוק והתלבטתי. ידעתי שמהרגע שאתחיל בכך, אין דרך חזרה. מה גם שסטודנטים, מטופלים, מתאמנים ונועצים בעצם ייחשפו לפן מאד אישי שלי. אבל, בתור "תשומי" מוצהר, החלטתי ללכת על זה. ומאז, איני מתחרט על זה !! **מטרותיי מההתחלה היו שתיים:** 1\. להכריח את עצמי, להסתכל תמיד בפריזמה חיובית על התהליך. אני מקפיד לכתוב פוסט אחד ליום לפחות. ברור שלא אכתוב :"אכלו לי, שתו לי, דפקו אותי, תראו איזה מסכן אני" איני חושב כך ואין לזה rating… אז אני עוסק בליקוט נקודות מעניינות, יפות. וזה מצליח! זה לא שאני מכריח את עצמי, פשוט כיוונתי את החשיבה שלי כיוון הזה. למשל בפוסט , שיכל להיות קשה וששמתי אותו ממש הרגע: **הטקסט של מאיר נבון** 2\. קבלת משובים מהקוראים. מחקרים רבים הוכיחו ש-50% מההבראה באה בשל מצב נפשי חיובי, מהאנרגיות החיובית. ידעתי שאקבל פידבקים חיוביים מהכתיבה. הופתעתי מאד מהמגוון, מהכמות ומהאהבה שנובעת מהתגובות. אנשים שאיני מכיר כתבו לי על כמה הדרך שלי מעוררת בהם השראה ונותנת להם כח להתמודד עם האתגרים שלהם. אנשים הגיבו לפוסט ישירות, עשו like, שלחו מיילים ו-private messages – מאות אנשים והמעגל רק הולך וגדל. **זה עושה לי כייף ענק ועוזר לי מאד בהתמודדות!** עכשיו, אני עומד להיכנס לתל השומר לטיפול כימותרפי שני. "אלים" כמו הראשון. כנראה שהאנרגיות החיוביות שמרו גם על התאים הסרטניים. צחוק הגורל? אולי. איני מודאג. אני יודע שכמו שהתמודדתי עד עכשיו, אני אמשיך לעשות כן גם הלאה. מה גם שאלמנט חוסר הוודאות ממש צומצם. אני רק סקרן לדעת איזה פוסטים מעניינים ייצאו תחת ידי בעודי ממשיך ונלחם במלחמה הזאת. מסתכל קדימה בעניין. אז, תתחברו אלי – Meir Navon בפייסבוק ובואו נמשיך ליהנות ביחד!! ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, בריאות, מאיר נבון, מדיה חברתית, סרטן, פייסבוק, רפואה 2.0 --- ### [תגובה להר"י: למשרד הבריאות דרוש חולה כמנכ"ל](https://e-pochonder.com/תגובה-למשרד-הבריאות-בישראל-דרוש-מנכל/2015/05/18/uncategorized/) **Published:** מאי 18, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** מסורת היא בישראל, שמנכ"ל משרד הבריאות הנו רופא במקצועו. מסורת זו עומדת ככל הנראה להסתיים עת ימונה מנכ"ל חדש שאינו רופא, אלא כלכלן. [לטענת ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית](http://doctorsonly.co.il/2015/05/96255/) במאמר שכתב באתר Doctors Only, ניהול המערכת מחייב שיקול רפואי על מנת לפעול, ובמגוון התפקידים המוטלים על מנכ"ל המשרד הידע הרפואי הוא קריטי. עם זאת אני חושב שמה שמשרד הבריאות זקוק לו בדחיפות, הוא מנכ"ל שאת התנסותו במערכת הבריאות הוא עשה כחולה – יהיה זה חולה סוכרת, חולה בטרשת נפוצה, או במחלת מעיים דלקתית. אדם שנאלץ לחכות בתור, ולשאת עמו מסמכים מצד לצד, ומרופא למרפאה לביטוח לאומי וחזרה. כזה שחווה את הקושי של לקבל תשובה שלילית למימון תרופה שהומלצה לו, או להבין שאם לא ישתמש בביטוח פרטי הוא לא צפוי לראות בקרוב את חדר הניתוח. [![ד"ר אידלמן וסגן השר ליצמן](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/05/litzman-idelman-300x214.jpg "litzman-idelman - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/05/litzman-idelman.jpg)דר אידלמן וסגן השר ליצמן ויקיפדיההסיבה היא פשוטה, ההסתכלות של רופא או כל איש מקצוע על מערכת הבריאות היא הסתכלות שונה מאוד ממי שהמערכת מיועדת בעיקר עבורו – המטופל, החולה, הפציינט המבוטח או הלקוח. רופאים נמנים על צוות רפואי, פעמים רבות יש להם הטבות של עובדי המערכת, יכולת להרים טלפון לחבר מהפקולטה, או למנהל הקודם על מנת להשיג חוו"ד או תור ועוד.. זו אינה החוויה הבסיסית של המטופל, זו חוויה משודרגת, בין אם מעט או הרבה. ולכן על מנת לעשות שינוי מהותי בחשיבה – דרוש חולה. אני לא מזלזל כלל וכלל בצורך בידע רפואי מקצועי, אני חושב שהוא קריטי ביותר, ועל כן משופע המשרד באנשי מקצועי מהמדרגה הראשונה, אך גם לתפיסת המטופל יש מקום ואת נקודת הראייה יש לשנות. כמובן שאותו מטופל יהיה בעל כישורי ניהול מעולים, אבל תהיה לו ההבנה המשותפת לרבים במדינה על חווית המטופל. כך הוא יוכל לטפל בהרבה מהבעיות הלא מדוברות במערכת – היותה של המערכת בנויה על התמחות של רופאים ולא על צרכים של מטופלים, מחסור בשקיפות במידע למטופלים, חווית המטופל במרפאה או בבית החולים, הצורך להיות הגורם המקשר בין חלקי המערכת, ולפעמים גם הגורם המגשר. מערכת הבריאות הישראלית, נמצאת בנקודה דומה (אם כי ככל הנראה במצוקה תקציבית חריפה יותר) לנקודה של הרבה מערכות בריאות בעולם – עליה מתמדת בהוצאה הלאומית לבריאות בשל הזדקנות האוכלוסייה, מחסור ברופאים, במיטות ובמשאבים רבים. אבל על מנת לשנות את המציאות, לא מספיקה רק הזרמת כסף בצינורות הקיימים, צריך לייצר צינורות חדשים – ואלה עוברים גם אצל המטופלים. יש שיאמרו שאני נאיבי, שאינני מבין, שאני מדבר בסיסמאות. אך נראה ש"סיסמאות" אלו מתחילות להוכיח את עצמם עת הממסד הרפואי מבין שהרפואה היא אודות המטופל, עבור המטופל, ולכן עליו לקחת חלק משמעותי בה ועליה לשמוע את דברו ולהעריך את הידע הייחודי שהוא מביא עמו. רק בימים האחרונים פרסם ה-FDA שחווית המטופל ודעתו על השימוש באביזר רפואי תהפוך לחלק מהקריטריונים לאישור אביזרים רפואיים לשיווק. כתב העתBMJ מעסיק מבקר עמית שהוא מטופל שמעיר הערותיו על מחקרים, בכנסים רפואיים בינלואמיים מרצים מטופלים ואף עורכים סדנאות מקצועיות, ובבית החולים מאיו קליניק יש חולה המשמש פרופ' אורח ומרצה את הידע שלו לצוות הרפואי ואף משתתף בביקור הרופאים. אלו הם שבבים ראשונים של מהפכה גדולה. כבן לאב שנלחם בעבר בסרטן אני עצמי הייתי פעמים רבות אצל המרפאה הקהילתית, הרופא ההמטולוג, שירותי בית, פיזיותרפיה ומקומות נוספים, לא כולם נמצאים במחלקה הפנימית שם נערך הטיפול. מחוויות רפואיות אחרות שלי, למדתי על הנתקים בתוך המערכת, שלא תמיד נהירים לצוות הרפואי. ולכן, על מנת לרענן החשיבה ולהחדיר ללב המערכת את השיקולים הנוספים, ואת ההערכה לחשיבותם של המטופלים ולמעורבותם, צריך אדם שחווה את חווית החולה במערכת הבריאות. לכתבות נוספות על ערכם וחשיבותם של מטופלים במערכת: [ראיון שלי אצל גיא זוהר ב-103FM על ועדת גרמן](http://e-pochonder.com/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8-%D7%91-103fm-%D7%A2%D7%9C-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%9F/) [האם ועדת גרמן תפספס הזדמנות מהותית](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%A4%D7%A1-%D7%94%D7%96%D7%93%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/) [המטופלים אינם העגלה הריקה](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94/) [לידיעת ועדת גרמן: הענקת ערך לחולים זו הדרך לחיזוק המערכת](http://e-pochonder.com/%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A7%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%95-%D7%94%D7%93/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Uncategorized **תגיות:** ד"ר ליאוניד אידלמן, חולים, חולים מעורבים, מנכ"ל משרד הבריאות, רופאים --- ### [מותו של סוכן? הרופא הדיגיטלי והנציג הרפואי](https://e-pochonder.com/מותו-של-סוכן-הרופא-הדיגיטלי-והנציג-הרפ/2013/12/19/כללי/) **Published:** דצמבר 19, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** אחד מאבני היסוד של השיווק של תרופות מרשם הוא הנציג הרפואי, או בשם אחר שלו התועמלן. אלו אנשים שעושים עבודה לא פשוטה של שיחות עם רופאים על מנת להעביר להם מסרים אודות התרופות של החברה אותה הם מייצגים בניסיון לשכנע ביעילותן ובטיחותן של אותן תרופות. לפעילות של אותם נציגים נקשרו כל מיני תופעות שליליות, אך מהיכרותי לרוב מדובר בעבודה קשה, דורשנית עם יכולות לא סטנדרטיות מעצם העובדה שקהל היעד הוא משכיל, רציני ובעל דעה על הרבה דברים. היות וזהו אחד מעמודי התווך של השיווק והמכירה של תרופות, ההסכמה והרצון של רופאים לקבל מאות נציגים מידע וחומרים מודפסים שונים בקשר עם התרופה הוא משמעותי ביותר. מזה לא מעט שנים, בעיקר מאז מתאפשר טכנולוגית לבצע חלק מהפעולות של הנציג באופן מרוחק, או אוטומטי באמצעות רשת האינטרנט חוזים מומחים את "מותו של הסוכן" הזה… אבל בפועל זה לא תפקיד שנעלם. לטעמי הוא גם לא יעלם לחלוטין, שכן יש משהו בקשר אנושי שהוא משמעותי וחשוב. עם זאת [מחקר המבוסס על סקר מאוד מעניין](http://www.capgemini.com/news/new-research-from-capgemini-consulting-and-quantia-reveals-digital-media-is-now-the-preferred) מראה כי רופאים בארצות הברית, רובם לפחות מעדיפים לקבל את המידע מחברות התרופות באופן דיגיטלי ולא לפגוש נציגים. הסקר שנערך בשיתוף פעולה בין חברת הייעוץ הבינלאומית Capgemini בשיתוף עם ה[רשת החברתית לרופאים Quantia ](http://www.quantia-inc.com/) סקר כ-3,000 רופאים החברים ברשת (וזו הטיה כמובן) ומצא כי 67% מהם טוענים כי מקורות המידע הדיגיטליים הם המועדפים עליהם, לעומת כ-20% המעדיפים את הנציג הרפואי כמקור מידע. [![מותו של סוכן](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/2/20/DeathOfASalesman.jpg)](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/2/20/DeathOfASalesman.jpg)מתוך אתר ויקיפדיההרופאים מייצגים יחסית את כל שכבות השונות של רופאים בארצות הברית – רופאים ממרפאות פרטיות, מבתי חולים, מארגוני רפואה מבוססי תוצאות (Accountable care organizaitons) עוד יצוין כי 48% מהמשיבים היו רופאים מומחים, ו-58% היו רופאי קהילה (משפחה וכו). **לרופאים אין זמן לדיגיטל…או הפוך?** מטרת המחקר היתה לבחון את האינטראקציה בין רופאים לחברות התרופות ומה אופי התפקיד של נציג הרפואי בתהליך זה יהיה בעתיד. על פי הסקר כ-40% מהרופאים טענו כי המדיה הדיגיטלית מספקת להם מידע רלוונטי ומותאם אישית לצורכיהם. 52% מהם טוענים כי הנציג הרפואי חייב להפוך למתאם מידע מולטידיסיפלינרי – קריא לתאם ולהנגיש מידע במגוון דרכים על מנת להישאר רלוונטי. על פי עורכי המחקר לנציג תפקיד חשוב כחלק ממקורות המידע השונים על התנהגותו של הרופא והדרך שבה יש לבצע אופטימיזציה של המידע המועבר לרופא. עכשיו, לפני שאתם נכנסים להיסטריה, מדובר על מידע מדעי וצורת ההגשה השונה שלו – קרי להפוך אותו ליותר מעניין. זה לא אופטימיזציה של הצעות נופש כמו שקיימות בראשם של הרבה אנשים המדמיינים את המתרחש בין תעשיית התרופות לרופאים. אחד הטיעונים הנפוצים בנושא מדיה דיגיטלית ורופאים, היא שאין להם זמן לזה, ובכן במחקר זה מסתבר שהעניין הפוך, 75% מהרופאים ציינו שהם עושים שימוש במידע ממדיה דיגיטלית בגלל שאין להם זמן והשימוש בו הוא פשוט ונוח. עוד יצוין כי רק 14% מהרופאים ציינו שהם מאפשרים ליותר מנציג רפואי אחד ביום להיכנס בדלתם ולשוחח עמם. עוד נציין, כי ישראל היא עדיין מקום שונה בעניין זה, בגלל גודלה ובגלל שוני תרבותי ועוד..אך ללא ספק שיש צורך לחשוב על הנתונים הללו גם כאן. אם הייתי צריך לשים את האצבע על ההזדמנות העולה מהנתונים הללו הוא היכולת בצע התאמה של מידע באופן הרבה יותר חכם לצרכים של הרופא והצורך לראות את הרופא האינדיבידואל ובכך לספק ערך – אפילו אם הוא כזה של חיסכון בזמן ונגישות פשוטה לנתונים ולמידע. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, שונות **תגיות:** Capgemini, Quantia, חברות תרופות, נציג רפואי, סקר, רופאים, שיווק דיגיטלי, שיווק תרופות, תועמלן --- ### [חדר בית החולים של העתיד (2020)](https://e-pochonder.com/חדר-בית-החולים-של-העתיד-2020/2015/04/26/uncategorized/) **Published:** אפריל 26, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** השאלה כיצד ייראה בית החולים בעתיד, ובכלל מה יהיה תפקידו, היא שאלה מורכבת שיש בה מגוון רחב של בעיות ושאלות. תפקידו של בית החולים משתנה בשנים הללו שכן התחלואה בעולם משתנה, אם בעבר התחלואה היתה אפיזודית וחריפה, כעת התחלואה ברובה היא כרונית, ולכן השאלה לגבי האם יש צורך באשפוז היא שאלה משמעותית. מגזין טיים מפרסם סרטון עם חזון מסוים לדרך שבה ייראה חדר בית החולים העתידי כפי שהם רואים אותו ב-2020. **משנה תפקיד** בתי החולים יעברו בשנים הקרובות הגדרה מחדש, ולכן גם מודל כלכלי המתבסס בעיקר על פרוצדורות וימי אשפוז יזדקק להשתנות. הקשר בין בתי החולים והקהילה יהיה חייב להיות הרבה יותר קרוב, כאשר בתי החולים ישמשו מקור מידע וידע שיופץ ויעבוד עם המטופלים כבר בבית על מנת למנוע את אשפוזם. במקביל, בעת הכניסה לבית החולים, חולים עדיין עוברים תהליך שדומה יותר לכניסה לכלא מאשר לכל מוסד אחר, הם מקבלים לבוש (מדים) [הם הופכים לאיש במיטה, ופחות לאדם אנושי](http://naama-carmi.com/2015/03/03/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%A7%D7%A1%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%9C%D7%94/), הם מקבלים סדר יום ברור, וביקורים. כמובן שזה תיאור קצת חריף, אבל בבסיס נכון. את החוויה הזו גם צריך לשנות, ואנו רואים את זה ברמת המלונאות המשתנה. לבסוף, בשל המחסור הכרוני ברופאים, אחיות ועוד, שלטעמי לא צפוי באמת להיפטר והוא בעיה גלובלית שתלך ותחמיר עם התמשכות התחלואה והעליה בתוחלת החיים. ולכן גם בבית חולים הטכנולוגיה עומדת לעשות לא מעט מהפכות לשיפור הטיפול והחיסכון בכוח אדם, כמו גם מלחמה בזיהומים וכו'. ולאחר ההקדמה הקצת חופרת הזו, הנה סרטון מגניב שהעלה מגזין טיים לאתר שלו עם סקירה מעניינת של חדר בית החולים העתידי. שימו לב לטכנולוגיה להכחדת זיהומים, לרצפה החכמה שבודקת צעדים ונפילות, ועוד טכנולוגיות שונות על מנת לשפר את החוויה ואת הרפואה הניתנת למטופל. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Uncategorized **תגיות:** בית חולים, חולים, טכנולוגיה, מגזין טיים, עתיד, רפואה, רפואה 2.0 --- ### [מגזין לפסח: מה החשיבות של חדר ההמתנה לרופא?](https://e-pochonder.com/מגזין-לפסח-מה-החשיבות-של-חדר-ההמתנה-לרו/2015/04/06/uncategorized/) **Published:** אפריל 6, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** מגזין קריאה לחג שני…. הפעם המגזין שלנו מדווח על כמה נקודות מעניינות שהתרחשו בעולם השיווק של תעשיית הבריאות והתרופות. למרות שאולי מתבקש, לא נדבר על נהלים 134 ו-137, אבל כן נספר לכם על פעילויות שונות מהעולם. אחד הנתונים המעניינים הוא מה שמתרחש בחדר ההמתנה לרופא, שם מצא סקר אמריקאי מרבית הממתינים מחפשים מידע רפואי ותרופתי לקרת השיחה עם הרופא. זוהי נקודת זמן שאינה נמצאת תמיד על הרדאר של תעשיית הבריאות והגיע הזמן שתהיה יותר. נכון יש טלוויזיה וזה חשוב, אך אנשים רוצים יותר מידע, והם מחפשים אותו בטלפון הנייד. אז הנה מאמרי המגזין… תיהנו. [![](//roojoommedia.s3.amazonaws.com/widget/roojoomLogo.png)](http://www.roojoom.com) להרשמה לניוזלטר – מלאו פרטים: דואר אלקטרוני \* שם פרטי \* שם משפחה \* ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Uncategorized --- ### [סקר חדש: חולים מנוגה, רופאים ממאדים - פערים בתפיסה הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/סקר-חדש-חולים-מנוגה-רופאים-ממאדים-פער/2014/09/28/כללי/) **Published:** ספטמבר 28, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** בהמון מקומות בעולם הבריאות התפיסה של המטופל ושל המטפל שונות באופן מהותי, שכן כל אחד מביא לתוך המארג הטיפולי עולם שלם של אמונות, פחדים, ידע ויכולות. ולכן זה לא הכי מפתיע שסקר חדש שנערך על ידי אתר הבריאות הגדול בעולם WebMD ואתר הרופאים Medscape, והוצג על ידי ד"ר אריק טיפול בכנס Health 2.0 מצא פערים ניכרים ברצון של הצדדים לאמץ טכנולוגיות העושות דמוקרטיזציה של היכולת הרפואית והידע הרפואי. [הסקר שנערך](http://www.ihealthbeat.org/articles/2014/9/24/patients-doctors-beliefs-about-technology-health-data-access-differ?utm_source=Sailthru&utm_medium=email&utm_term=Healthcare%20Dive&utm_campaign=Issue%3A%202014-09-25%20Healthcare%20Dive) בקרב כ-1,102 משיבים שביקרו באתר WebMD ובקרב 1,406 אנשי צוות רפואי, בהם 826 רופאים שביקרו באתר Medscape גילה תפיסות שלטענת עורכי הסקר וכן לטענת ד"ר טופול הם די מפתיעים. 1\. **טכנולוגיה כמסייעת בתהליך האבחון** : 84% מהמטופלים, ו-69% מהרופאים מאמצים את הסיוע שהטכנולוגיה מביאה לתהליך האבחון של מחלות. 2\. **באיזה מצב הטלפון הסלולרי יחליף מפגש?** 64% מהמטופלים ו-63% מהרופאים מסכימים כי לטלפון החכם יכול להיות תפקיד מועיל בתהליך האבחון, בעיקר בקשר עם בדיקות דם. לגבי בדיקת א.ק.ג או קצב לב 66% מהמטופלים ו-61% מהרופאים מסכימים שניתן להשתמש בטלפון החכם כדי לבצע את הבדיקה מרחוק. 63% מהטופלים וה-47% בלבד המרופאים מסכימים כי ניתן לעשות בדיקות עור באמצעות הטלפון החכם מרחוק. 49% מהמטופלים ו-31% מהרופאים מסכימים כי ניתן לבצע באמצעות הטלפון החכם בדיקות עיניים מרחוק. ולבסוף 54% מהמטופלים ו-33% מהרופאים מסכימים שניתן בצע בדיקות אוזניים באמצעות הטלפון החכם. בכל השאלות ההנחה היא שהבדיקה נעשית כך על מנת לחסוך ביקור פיזי במרפאה. 3\. **בדיקות מעבדה בקונצנזוס:** רופאים ומטופלים (96% משני הקהלים) גם יחד חושבים שזו זכותו של המטופל לראות את תוצאות הבדיקות שלו באופן מלא. 58% מהמטופלים ו-77% מהרופאים מסכימים שרופאים צריכים לעבור על התוצאות של הבדיקות לפני שהן מוצגות למטופל. ![teledoctor2](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/09/teledoctor2.jpg "teledoctor2 - e-פוכונדר") 4\. **כשזה מגיע לתיק הרפואי בכללותו, הצדדים נחלקים** – בעוד 91% מהרופאים חושבים שחשיפת כל התיק הרפואי בפני המטופל עלולה להוביל לחרדה, ובקשות מיותרות לבדיקות נוספות (84%) הרי שרוב מוחלט של המטופלים (93%) חושבים שאפשרות כזו תסייע להם לנהל טוב יותר את הבריאות שלהם. 11% מהרופאים ו-36% מהרופאים חושבים שלרופא צריכה להיות שליטה על החשיפה של המידע למטופל. יצוין כי מרבית הרופאים והמטופלים מאמינים שהתיק הרפואי שייך למטופל, עם זאת יש אחוז מסוים שרואה בתיק רכוש של הרופא. 5\. **אבטחה ופרטיות אינם מכשול:** שני הקהלים (58% מהמטופלים, 60% מהרופאים) לא רואים בנושאים של אבטחה או פרטיות מחסומים בפני שימוש בכלים דיגיטליים בתחום הבריאות ובתקשורת האלקטרונית ביניהם. אין ספק שהשינוי והתפיסה של המטופלים את האוטונומיה והתפקיד שלהם בתוך המערכת הרפואית הופך ליותר ויותר משמעותי, והפעילות והאפשרות הדיגיטלית רק מעצימה את מקומם במערכת הטיפולית. הרופאים באופן טבעי חוששים יותר, ואני חושב שיש לזה חשיבות גם, אם כי לטעמי התוצאה הסופית כבר ידוע לכל הצדדים, והיא שהעולם הדיגיטלי יפתח ויחריב את רוב אם לא את כל החומות בין החולה למידע אודותיו, וכן יעצים את יכולות האבחון העצמיות שייווצרו בשנים הקרובות. בתוך כך תפקיד הרופא עובר שינוי משמעותי ביותר – מבעל הידע המוחלט, למשהו שדומה יותר ליועץ מקצוען בתחום הבריאות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** webmd, אונליין, אריק טופול, בריאות, חולים, מידע רפואי, פרטיות, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [תהיות בעקבות מעבר המידע בין קופות החולים לבתי החולים וחזרה](https://e-pochonder.com/תהיות-בעקבות-מעבר-המידע-בין-קופות-החול/2014/02/16/כללי/) **Published:** פברואר 16, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** אינני נמצא על רשימת התפוצה של הודעות לעיתונות של משרד הבריאות, זו אינה טרוניה, אבל זה מנע ממני לכתוב פה כחדשה את העובדה שמשרד הבריאות החל לחבר את נקודות הטיפול הרפואי בנו ברשת מידע שתתן לרופא המטפל בכל נקודה לדעת מה עבר עליכם במקומות אחרים. יש לכך חשיבות אדירה, ואפשרות לשפר את איכות הטיפול בכם, לחסוך בדיקות מיותרות ולשפר את רציפות הטיפול בין בתי החולים למרפאות הקהילה, ולחסוך למטופל את תפקיד השליח בין הצדדים. אבל לפעמים לזמן יש יתרון, כעת מופיע באתר משרד הבריאות כי החוזר הוקפא, ומעניין לדעת מה המשמעות. המערכת הנוכחית, כך למיטב הבנתי, ואם זיכרוני אינו מטעה אותי גם כך אמר מנכ"ל משרד הבריאות בעת היכנסו לתפקיד, מחליפה את חזון התיק הרפואי הלאומי. למה היא מחליפה כי בעצם היא יוצרת תיק רפואי לאומי וירטואלי, ומייתרת את הצורך בתיק אחד, כי כל מטפל בכל נקודה, אם יש לו הרשאה, בעצם נגיש לתיק הרפואי שלכם. יש לכך גם יתרונות, כי זה חוסך את הצורך לאפיין תיק אחד, להתמודד עם כל השינויים שזה מציב למערכות מידע ותיקות שכבר קיימות, והצורך לאחד את כל הקריטריונים ביניהן. אם לתקצר את מה שפרסם משרד הבריאות, הרשת החדשה היא רשת מבוססת אינטרנט, אך היא סגורה ונפרדת, המאפשרת מעבר מידע בין כל המוסדות הרפואיים שהוגדרו בחוזר – קופות, בתי חולים, צה"ל ומוסדות אחרים המספקים טיפול רפואי (אני מניח מרפאות ומכונים שונים). המערכת מהווה מעין גשר מידע כך שכאשר רופא מכניס שם מטופל ומאמת אותו הוא יכול לקבל אליו מידע מכל נקודות הקצר המייצרים תשובה לשאילתא. בתום השימוש המידע מתפוגג מנקודת הקצה של הרופא אך המידע ממשיך להישמר היכן שהיה. לכל בעל תפקיד רפואי רמת הרשאות שונה ומותאמת לצרכים שלו. [![רשת של מידע](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/02/ShMI.jpg "שיתוף מידע רפואי - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/02/ShMI.jpg) בנוסף מדובר במערכת שאזרחי המדינה הוספו אליה אוטומטית, אבל הם רשאים לבקש שלא להיות חלק ממנה, והם גם רשאים לבקש שחלק מהמידע בתיק שלהם לא ישותף במערכת. גם לרופא המטפל יש אפשרות לסמן חלק מהמידע שהוא מזין ככזה שלא ישותף במערכת. כמו כן מספר פריטי מידע ספציפיים נשארו מחוץ לשיתוף – בעיקר אבחנות פסיכיאטריות ו-HIV. התועלות של רשת כזו הוא כמובן משמעותי, היכולת של רופא לקבל היסטוריה רפואית מתועדת ואמינה היא קריטית להצלחת הטיפול ולהמשכיות שלו. רבות מהטעויות הרפואיות והטיפול הלקוי נובע מפערי מידע. עד עתה החולה היה השליח המחבר בין כל הצדדים, ועליו הוטלה המשימה לעדכן את הרופא בהיסטוריה הרפואית שלו, בטיפולים ובתרופות שהוא מקבל. יש פעמים ששליחות זו הביעה עמה תקלות, בדומה למשחק שכולנו מכירים "טלפון שבור". מסמכים לא תמיד נשמרים, תרופות לא תמיד נזכרות ונגישות של האדם אל תיקו הרפואי היא נמוכה יחסית ועל כן מעבר המידע בעייתי. במקביל גם השחרור לקהילה מבין החולים לא תמיד מביע עמו את כל המידע, ולכן לחיבור הממוחשב חשיבות אדירה. התהיות שלי נוגעות לכמה נקודות: 1\. במקביל ליכולת המאוד ראויה הזו של מעבר מידע מלא בין ספקי הבריאות השונים, עדיין במעבר בין קופות כמות המידע המועבר היא מזערית יחסית. אם ניתן לייצר כזה מעבר למה לא לאפשר העברה של כל התיק הרפואי במלואו מקופה לקופה. כיום המידע שעובר יחסית מצומצם. 2\. אם כבר יצרו מערכת שמאפשרת יצירת מידע מתפוגג למה לא להרחיב אותה גם למטופל עצמו? הרי בסוף זה התיק שלנו. אני מניח שיש טיעונים שונים של אבטחת מידע ופרטיות, אבל העניין צריך להיות בסדר העדיפויות. 3\. למה אבחנות כמו HIV או מחלות פסיכיאטריות הוחרגו, יש להן חשיבות גבוה לטיפול בחולים מסוימים, אני מבין את הרגישות, אבל יש לכך השפעה כל כך דרמטית על טיפול בכל מיני אירועים שלטעמי זו חובה. 4\. מעניין יהיה לחקור מה קורה לבדיקות ולטיפול בבתי החולים בעקבות השקיפות הזו של המידע, וכמה בדיקות אם בכלל נחסכו, או האם הייתה ירידה בטעויות בטיפול. בסופו של יום מדובר במהלך חיובי, כי בסוף מידע הוא קריטי. ואסיים עם קטע וידאו של e-Patient Dave על נושא של מידע רפואי ונגישותו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, רפואה 2.0 **תגיות:** בית חולים, חולים, מחקר, משרד הבריאות, קופות חולים, רופאים, שיתוף מידע, תיק רפואי --- ### [האם לעשות לך פייסבוק?](https://e-pochonder.com/האם-לעשות-לך-פייסבוק/2013/05/07/בריאות-2-0/) **Published:** מאי 7, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** הנה שאלה שאני תוהה בה לא מעט, ומקבל עליה לא מעט שאלות מלקוחות ואנשים העוסקים בשיווק רפואי ושיווק תרופות. לרוב זה תוך כדי שיחה על כך שאני עוסק במתן שירותי דיגיטל, ואז ישר אומרים: אבל מה נרוויח מעמוד בפייסבוק? ולרוב התשובה שלי היא – מי אמר שאתם זקוקים לעמוד בפייסבוק. ישנה שאלה מהותית בתחום הבריאות הנוגעת לפייסבוק, הרעיון הבסיסי שעולם הדיגיטל והסושיאל מתחיל ונגמר בפתיחת עמוד פייסבוק או קבוצת פייסבוק הוא תפיסה מוטעית, וחשוב מאוד להיפטר ממנה. עולם השיווק הדיגיטלי מציע כל כך הרבה אופציות אחרות, והרבה מאוד פעמים התשובה לשאלה בחברות התרופות "האם צריך פייסבוק?" היא תשובה שלילית. ומי שמכיר אותי ואת 2500 חברי בקירוב יודע שזה לא נובע משנאת פייסבוק, זה נובע מחשיבה ברורה. מהן השאלות שיש לשאול כאשר באים לדון האם יש צורך בעמוד פייסבוק: 1\. **מה המטרה** השיווקית, שירותית, עסקית, חברתית שלי? 1\. מה אני יכול להציע לחברים בעמוד, **מה הערך שאני מביא להם**? 2\. **האם זה נושא שיחה?** השאלה הכי חשובה, זה האם הנושא שעליו אתם רוצים לדבר, הוא כזה שמדברים עליו בשיחת סלון, בברזייה המיתולוגית וכו'… אם לא, כנראה גם לא ירצו לדבר עליו בפייסבוק. 3\. האם מה שאני מציע, והשם של העמוד הוא כזה **שאנשים ירגישו בנוח לעשות לו לייק**? ובואו אני אספר לכם – אני מעריך שאנשים לא רוצים לעשות "לייק" למחלה שלהם. גם כי לא תמיד רוצים לפרסם ברבים, לפרסם למעסיקים וכו… וגם כי זו לא חברות, או מערכת יחסים של אהבה…. 4 האם מבחינת המותר והאסור בתחום הפעילות שלי (ולכל גוף בריאות רגולציה אחרת) **אוכל לנהל שיח משמעותי עם ה****גולשים**? 5\. **האם אני מוכן להשקיע** כסף טוב בקידום העמוד ברמה הפרסומית, ואעמוד מאחורי אסטרטגיית התוכן לאורך זמן? השאלה לגבי הימצאות קהל היעד, היא רלוונטית רק במקרים בהם יש מחלה הפונה לקצוות האוכלוסייה או כאשר אוכלוסיית היעד קטנה מאוד. באופן כללי כולם נמצאים בפייסבוק 🙂 תראו, כמו בבלוג, כאשר הפוסט הראשון הוא קל, השני סביר ובשלישי שוברים את הראש, כך גם בעמוד פייסבוק, יש לנו תוכן מצוין לחודש הראשון, אולי אפילו השני, אבל האם נוכל למצוא מה להגיד בשלישי וברביעי? לא רבים חושבים על כך, ואז המשבר הוא גדול, ולרוב עלול לגרום לירידה מהותית באיכות התוכן. ובואו אתן לכם טיפ, לפרסם בעמוד הפייסבוק את הכתבה שפורסמה הבוקר בידיעות, זה לא מעניין, וגם לא אסטרטגיית תוכן. זה אולי פקק במקרה שבאמת אין תוכן אחר. בבואי לבחון את מרבית הפעילות עבור חברות תרופות ברמת המוצרים שלהם ברשת, בייחוד בתחום המרשם, התשובות על השאלות הללו הן לאו דווקא חיוביות, ולכן אני לא רואה הרבה ערך בפתיחת עמוד פייסבוק למחלות/ תרופות… הפתרון השני הנפוץ הוא פתיחת הקבוצה הסגורה/סודית. וכאן אני נחלק בין חברות מסחריות לעמותות, לעמותות זהו כלי מצוין, מכיוון שלרוב הוא מספק בדיוק את הדיון והאינטראקציה הנכונה. מבחינת חברות מסחריות, יש שאלה בייחוד לגבי המטרות, כלי התוכן שפייסבוק מספקת בקבוצות, ויכולת ההפעלה. זה לא תמיד מתאים, בייחוד כאשר מתייחסים לשאלת הבעלות על המידע והתוכן. אז מה? לא לעשות פייסבוק לתרופות? ובכן אין תשובה ברורה, זה עניין מורכב ויש לבחון אותו מאוד בזהירות. אני אישית מעדיף פלטפורמות תוכן שבבעלות החברה, כאלה שנוכל לקדם בפייסבוק, פחות מחבב עמודים, אבל לא פוסל מראש. אם יש קונספט מעניין, נושא שיחה טוב, אז בהחלט עמוד פייסבוק הוא כלי משמעותי ובעל כוח ורצוי לנסות ולקדם באמצעותו. וכאן מגיעה הנקודה המרכזית – פייסבוק הוא כלי פרסומי וקידומי יעיל ביותר, והוא ילך וישפר יעילותו, וראוי מאוד להשתמש בכלים שהוא מספק בכסף, אבל לא חייבים לקדם לעמוד. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** אורי גורן, אי פוכונדר, חברות תרופות, חולים, מדיה חברתית, פייסבוק, רפואה, שיווק דיגיטלי --- ### [הבעיה של אתרי התוכן לרופאים בישראל](https://e-pochonder.com/הבעיה-של-אתרי-התוכן-לרופאים-בישראל/2013/04/30/שונות/) **Published:** אפריל 30, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בשבוע האחרון יצא לי לקבל כמה מיילים מעמיתים בחברות התרופות עם לינק למאמר ארוך ומפורט של אחד ממנהלי האתרים לרופאים בישראל (אין הרבה) ובו הוא פותח בכך שאני "עצבנתי" אותו בביקורת שלי על האתרים לרופאים בישראל, ובשל כך ראה צורך מהותי לפרט את ההבדלים בינו ובין האחרים..ולמה אצלו הכל יותר טוב, יותר מעודכן ויותר מקצועי. אבל המאמר שלו לא פוגע בנקודה שאני מנסה להבהיר לכל מנהלי האתרים, ועשיתי זאת לא רק כמי שכיום הוא יועץ עצמאי, עשיתי את זה גם בעבר כשעוד עבדתי בקבוצת ניאופרם. מטרת הביקורת שלי לא הייתה להרגיז, אלא לנסות ולהסביר את הבעייתיות באתרים היום בישראל. הבעיה של האתרים הללו אינה בלעדית להם, היא רלוונטית לעוד אתרי תוכן. מרוב הרצון לתת עוד ועוד תוכן הם נהפכים לפורטלים, הם ערבוב של כל כך הרבה תוכן שמרוב עצים קשה לראות לאן צריך ללכת. השאלה שאני תמיד שואל אנשים ששואלים אותי מה יש לי מהאתרים הללו, היא: אתם נהנים לצורך את התוכן שם? התשובה לרוב היא לא חיובית. וזו הבעיה…והיא זו הגורמת לכל הבעיות האחרות שאני מזהה. בסופו של יום, אתרים חזקים לרופאים בישראל זו גם מטרה שלי, כמי שמאמין שלרשת יש תפקיד חשוב בסיוע לרופא, והיא גם מהווה כלי נוח להתעדכנות וצריכת תוכן, כמו גם לדיאלוג מקצועי, וכן גם לצריכת תוכן מסחרי המספק ערך. באותו אתר מדובר, ניסיתי להגיע למאמר שנכתב בגללי, אבל לא רציתי ללכת ללינק שנשלח אלי, אלא דרך האתר, לקח לי לא פחות מ-10 דקות למצוא את התוכן. מנוע החיפוש לא סייע לי, הניווט לא סייע לי, ולא הייתה לי דרך נוחה למצוא את המאמר. כשכבר הגעתי למדור המקצועי הרלוונטי – שיווק ומנהל רפואי, מתוך עשרות מאמרים אולי 5 היו רלוונטיים באמת לשם המדור, והמאמר הזה הסתתר ולא הופיע בראש המדור, כפי שהייתי מצפה. לא כי הוא חשוב, אלא כי את 5 המאמרים הרלוונטיים למדור, צריך להבליט! והאתר הזה לא שונה, גם באתרים המתחרים לו, ההגשה של התוכן, ושל הוידאו לא טובה מספיק, לא נעימה לגולש. ולטעמי זו הבעיה. בנוסף אין להם בידול אמיתי, כולם נראים ועושים יחסית אותו דבר – באנרים, אתרי איגודים, דיוורים אלקטרוניים, בתי ספר בווידאו…. זה עובד עם איגוד א', השני עובד עם איגוד ב'…. ולכן הבעיה אינה בכמות התוכן, וגם לא בסלקציה שלו, הבעיה היא שהכל זה עוד מאותו דבר, ולכן הזכירות והבידול מבחינת הלקוחות – הרופאים והתעשייה לא משמעותיים. לא עשיתי על זה סקר, אבל משיחות עם רבים ההיכרות עם כל המותגים לא תמיד קיימת, ואם כן לפעמים מתבלבלים. מה שדרוש לאתרי הבריאות לרופאים בישראל, זה מודל חדש, ממוקד ומעניין, כזה המאפשר להנגיש תוכן באיכות הפקה ראויה, נוח לניווט ועם חווית גלישה מבודלת המציעה גם חווית פרסום חדשה ונכונה. האתרים צריכים לחשוב על אסטרטגיית תוכן ושימושיות שתאפשר לגולש לקבל תוכן רלוונטי, למצוא מה שהוא רוצה וליהנות מהקריאה והגלישה (גם אם הגלישה כעת נעשית דקות ארוכות) יש לי עוד מה להגיד בנושא, אבל אני חושב שאת הנקודה המרכזית הבהרתי… ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** אונליין, אורי גורן, אינטרנט, אתרים לרופאים, בידול, בריאות, חברות תרופות, מידע רפואי, רופאים, תוכן --- ### [סאנופי בישראל: הדרכה על שימוש במזרק לתרופה ב-QR קוד](https://e-pochonder.com/סאנופי-בישראל-הדרכה-על-שימוש-במזרק-לתר/2013/01/24/רפואה-2-0/) **Published:** ינואר 24, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** סאנופי ישראל משדרגת את הנגשת המידע אודות השימוש בתרופות שלהם באמצעות QR קוד על אריזת התרופה. זו לא פעולה טריוויאלית כל כך בשוק התרופות. למי שלא יודע, לשנות את הגרפיקה על אריזה של תרופה, או תוספת של מרכיבים שונים על האריזה שאינם שם בתחילת הדרך, אינה דבר פשוט. זו לא תלוי רק בהחלטת החברה, כמו נגיד ששטראוס מחליטה לשנות ולהוסיף סיסמה או ציור. מעבר לשאלות התפעוליות הפנימיות כל שינוי אצל חברות תרופות תלוי באישור משרד הבריאות ואגף הרוקחות. גם השינוי וגם המידע הנלווה אליו. ועל כן הוספת הקוד באריזות של האינסולין של סאנופי, ובהם הדרכה על תפעול עט ההזרקה, זה תקדים וראוי לתת לו את הבמה. **להבין את ההוראות לגבי התרופה ברגע האמת** הקוד שהתווסף לאריזה מאפשר סריקה מהירה וקבלת עמוד נחיתה במסגרתו יכול לצפות המטופל בסרט המסביר כיצד יש להשתמש במזרק עמו הוא מזריק את האינסולין. שימוש לא נכון בתרופה אינו דבר כה נדיר, והזרקה עצמית היא עניין שצריך ללמוד. שימוש לא נכון עלול לגרום לשימוש בפחות מדי תרופה או יותר מדי ולכל סטיה יש השפעות על רמות הסוכר ועל הבריאות בהמשך. [![Lantus landing page](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/01/lantus_lp2-200x300.jpg "עמוד הנחיתה סלולרי - לנטוס - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/01/lantus_lp2.jpg)עמוד הנחיתה סלולרי לנטוסאי הבנה של הוראות הרופא או שימוש לא נכון בתרופה הן נושא מאוד נרחב בעולם הבריאות ומדובר על אחוזים גבוהים ביותר שאינם מבצעים את הפעולה כפי שצריך, לאו דווקא בגלל מחסור בהשכלה וכו'. הישיבה אצל הרופא עלולה להלחיץ ופעמים רבות מיד לאחר צאת המטופל הוא אינו זוכר או מבין מה ההוראה שקיבל. בשנה האחרונה למשל, כללית פתחה בקמפיין שהוא יבוא מארה"ב ונקרא: [שאל אותי שלוש שאלות](http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/clalitservices/articles/three_questions.htm). מטרתו לעודד את החולים לשאול שאלות את הרופא על מנת להבין ממה הם סובלים ומה עליהם לעשות. [![אריזת לנטוס ואפידרה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/01/pack_17369-300x204.jpg "אריזת לנטוס ואפידרה - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/01/pack_17369.jpg)אריזת התרופות**סורקים ורואים** על פי הודעת החברה בשלב ראשון הסרטון, המסביר על השימוש במזרק, יהיה זמין למשתמשים באינסולינים של סאנופי, אך בהמשך החברה צופה כי הקוד יתווסף לתרופות נוספות בהמשך. מצפיה בסרטון ובחומרים אפשר לומר שנעשתה עבודה טוב, הטקטסטים והתמונות ברורים, ההפקה באיכות טובה. אני חושב שזו נקודת ציון, ולטעמי בעתיד יתקדם הנושא והדרכת וידאו על התרופה תהיה מוצר שיהפוך לבסיסי. לטעמי על מנת לחסוך חלק מהעניין הרגולטורי יש לעבור ל- Augmented reality. שכן אז אין צורך להוסיף טקסט או קוד על גבי התרופה, אלא עצם כיוון המצלמה על המוצר כבר יפעיל את הרובד הדיגיטלי. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** e-pochonder, אורי גורן, אינסולין, חברות תרופות, חולים, לנטוס, מידע רפואי, סוכרת, סלולרי, רפואה 2.0 --- ### [לזכרו של מאיר נבון ז"ל- איש והשראה](https://e-pochonder.com/פוסט-לזכרו-של-מאיר-נבון-איש-והשראה/2013/01/10/בריאות-2-0/) **Published:** ינואר 10, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** הרגע קיבלתי את הידיעה, וכואב לי, איש יקר שפגשתי פנים אל פנים פעם אחת, אבל היינו חברים, בעיקר במימד הדיגיטלי, מאיר נבון, הלך לעולמו אחרי מאבק עיקש ומעורר השראה בסרטן. את מאיר "הכרתי" בגלל פייסבוק והעיסוק שלי בקשר שבינו לרפואה. ומהרגע שנהיינו חברים בפייסבוק הבנתי שמאיר עושה משהו אחר, מעורר השראה, הוא התמודד עם קשיי המחלה ובעיקר עם קשיי השתלת מח העצם באמצעות שיתוף וקבלה ברשת החברתית פייסבוק. [![מאיר נבון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/07/נבון.jpg "מאיר נבון - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/07/נבון.jpg)מאיר נבון זלכמעט מייד אחרי שהכרנו ברשת ביקשתי ומאיר הסכים לכתוב [פוסט אורח שפרסמתי כאן.](http://e-pochonder.com/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93-%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99/) וכך הזמן עבר, ואני הגבתי בפוסטים שכתב. מאיר התמודד עם תהליכים שהכרתי מאבא שלי, סרטן דם, השתלות וכו'. הבנתי וראיתי בעיני רוחי את המקום שלו, ונזכרתי איך זה להיות בנקודה הזו כבן משפחה. התפעמתי מחוש ההומור, מהיכולת למצוא תובנה ולעודד את אלו שאינם זקוקים לעידוד, את אלה שבאו לחזק ויצאו מחוזקים ממנו. הזמן עבר, והנה נשאלתי בעניין של כנס בנושא הבריאות והדיגיטל, ולא יכולתי שלא להמליץ על מאיר נבון כמרצה, כאיש שמראה איך רשתות חברתיות יכולות לתמוך באדם המתמודד עם מחלה. קצת לפני ההרצאה נפגשנו פנים אל פנים פעם ראשונה, וזה היה לי כל כך מרגש, כי הרגע שעובר מאונליין לאוף ליין הוא רגע מיוחד. ואז גם שמעתי את ההרצאה, וזה היה כה מרגש, כה אמיתי ופשוט. ויחד איתי התרגשו כל הרופאים והאנשים שהיו בכנס. מחלת הסטן היא מאבק בעליה ומאיר הראה שהחברים ברשת יכולים להפוך לכוח שדוחף אותך במאבק. לזכרו של מאיר אני שם כאן את הרצאתו שצולמה בכנס: רופא אנלוגי בעידן דיגיטלי והתפרסמה באתר דוקטורס אונלי. \[vimeo http://vimeo.com/54763919\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** מאיר נבון ז"ל, סרטן, רשתות חברתיות --- ### [מ"אוף רקורד" ל-"און ליין"](https://e-pochonder.com/מאוף-רקורד-ל-און-ליין/2012/11/12/רפואה-2-0/) **Published:** נובמבר 12, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** לפני 120 פוסטים החלטתי לפתוח בלוג על בסיס עצמאי ולכתוב על מה שהיה נראה לי ה-נושא הכי מעניין עבורי לכתוב עליו – מדיה חברתית, טכנולוגיה ובריאות… נושא שלא ממש מטופל בבלוגספירה בארץ הקודש, אך יש בו גודש של מידע וידע ולטעמי מהווה תפנית משמעותית בדרך שבה אנחנו צורכים בריאות, מקבלים שירותי בריאות, וכן בדרך שבה המערכת מספקת מזור, טיפול ושיפור לבריאותינו. מאז התחלתי ועד היום: למדתי, הצטרפתי למספר פורומים באינטרנט ואני קורא מדי יום חומר רב, יצא לי להרצות בפורומים בינלאומיים ולהכיר שם את האנשים המרכזיים בתעשייה זו. התמזל מזלי לעבוד בקבוצת ניאופרם ולקבל את האפשרות לפתח פעילות דיגיטלית מגוונת עבור הקבוצה בנוסף לעבודתי כדובר הארגון. במקביל, התחלתי להבין שהשוק בישראל מגיע לנקודת בשלות, והחלו בו זרמים משמעותיים בכיוון של פעילות דיגיטלית שאינה רק שיווקית בתחום הבריאות. זה לא שהשוק לגמרי בתולי, קופות החולים עושות לא מעט בעולם הדיגיטל, וגם גופים אחרים בשוק מתנסים, יש מספר סטארט אפים בתחום ועדיין זו התחלה. **נקודת מפנה** הפוסט הזה הוא נקודת מפנה בחיים. לאחר הרבה תהפוכות בטן, התלבטות, חשיבה, כמה וכמה לילות ללא שינה, החלטתי לשנות כיוון בחיים ולקפוץ מצוק – לפתוח עסק עצמאי שיתמחה בחיבור העולמות שבין הדיגיטל לבין הבריאות. אחרי 12 שנים של עיסוק בעולם התקשורת, גם כעיתונאי, ולרוב כיועץ תקשורת או "יחצ"ן" (בלשון הרווחת) אני עוזב את עולם ה"אוף רקורד" וקופץ לעולם ה"און ליין". מאוד נהניתי מהעיסוק הזה, ויצא לי לעשות הרבה דברים חשובים וטובים, ולהכיר הרבה אנשים נפלאים. [![קפיצת ראש](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/11/dreamstime_s_25733467.jpg "קופץ ראש לעצמאות - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/11/dreamstime_s_25733467.jpg)נקווה שהנחיתה לא תשבור אותימאז הפכה ההחלטה הפנימית למציאות מתקרבת, רבים שואלים אותי מה זה אומר, ואני נזכר בשיחה שהייתה לי עם אדם יקר, חכם ונחמד, שאמר לי – אל תתמקד, לך רחב. אז אני הולך רחב – אעסוק בפעילויות מגוונות של ייעוץ, בניה, ייצור תוכן, לימוד, תפעול, וחיבור של עולמות האון ליין (אינטרנט, סושיאל ומובייל) ועולם הבריאות. הלקוחות יכולים להיות חברות תרופות וציוד רפואי, בתי חולים, קופות חולים, שירותי בריאות אחרים , אתרי אינטרנט בתחום בריאות, רופאים, ארגוני בריאות וכל מי שרוצה להעביר מסר בריאותי. זה לא רק שיווק, זה גם ייעוץ בפיתוח כלים שבאמת מקדמים את בריאותו של האדם, ואת יכולתה של מערכת הבריאות לספק שירות. האינטרנט, ואת זה כבר כתבתי, מזעזע בימים אלה את מערכת הבריאות. אף אחד לא יודע לאן הזעזוע הזה יוביל, אבל אני קופץ על הספינה המטלטלת הזו על מנת לנסות ולסייע לקבוע כיוון חיובי ומועיל. אני פתוח לכל הצעה, כל עוד ההבנה היא שאני עצמאי. אינני מחפש משרה אחרת, שכן את המשרה הכי טובה שיכולתי לחשוב עליה עשיתי בשלוש וחצי השנים האחרונות בקבוצת ניאופרם. לפעילות החדשה שלי ייקראו על שם הבלוג – e-פוכונדר, והסיסמה שלי, מתחברת למה שאני מרגיש שאני רוצה לעשות – Exploring the e in Health. זה לא קורה מחר בבוקר, את המעבר אל הלא נודע אעשה עם פרוץ 2013 לחיינו, לאחר החלפה מסודרת בניאופרם עם מי שימצא להחליף אותי, אבל את הפרפרים בבטן, הפיק בברכיים, וההתרגשות אני מרגיש כבר עכשיו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0, שונות **תגיות:** e-pochonder, e-פוכונדר, אורי גורן, אינטרנט, בריאות, בתי חולים, חברות תרופות, חולים, מדיה חברתית, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [רפואה אוטומטית תחזיר את האנושיות (תשובה לד"ר ירדן לוינסקי)](https://e-pochonder.com/רפואה-אוטומטית-תחזיר-את-האנושיות-תשוב/2015/01/21/uncategorized/) **Published:** ינואר 21, 2015 **Author:** אורי גורן **Content:** ד"ר ירדן לוינסקי הוא פסיכיאטר מוערך ואחד מהרופאים הפעילים ברשת מזה זמן רב. הכרנו דרך עולם הרשת ומאז גם נפגשנו ב"עולם האמיתי". לפני מספר ימים העלה ד"ר לוינסקי פוסט לבלוג שהוא מנהל שנקרא: [רפואה אוטומטית (כשרופא יהיה מחשב) ](http://www.thingsonmymind.com/?p=3274). בו הוא מעלה ספק גדול במידע הרציף שתספק לנו הטכנולוגיה הלבישה, ובעיקר בתועלת שלה. בעבר כתב ד"ר לוינסקי גם [פוסט היוצא ברמה זו או אחרת](http://www.thingsonmymind.com/?p=3227) כנגד האפליקציות השונות המציפות את חנויות האפליקציות ומיועדות למטופלים ורופאים בטענה שהן מציפות את הרופא והמטופל במידע רב שלאו דווקא מועיל לטיפול הרפואי. הטענות המרכזיות של ד"ר לוינסקי הן : בשלב זה הטכנולוגיה מייצרת המון המון נתונים שלא ממש מסייעים לשיפור התוצאות, וההתעסקות עם טכנולוגיה גורעת מזמן הטיפול של הרופא והמטופל. בנוסף הוא טוען שהטכנולוגיה מוסיפה מידע ונתונים שאנחנו בכלל לא בטוחים שיכול לספר לנו משהו שלא ידענו וזה רק גורם לאנשים לעסוק בטפל ולהיות מופצצים שלא לצורך שנתונים שעלולים לגרום לחרדה מיותרת. החלטתי לכתוב תשובה לטענות הללו, מתוך רצון לפתח את הדיון בנושא ברשת הישראלית שלצערי מעט דלה בפוסטים ועמדות בנושאים אלה. [![](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/01/Vinod_Khosla_Web_2.0_Conference-150x150.jpg "Vinod_Khosla,_Web_2.0_Conference - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2015/01/Vinod_Khosla_Web_2.0_Conference.jpg) "[Vinod Khosla, Web 2.0 Conference](http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Vinod_Khosla,_Web_2.0_Conference.jpg#mediaviewer/File:Vinod_Khosla,_Web_2.0_Conference.jpg)" by James Duncan Davidson/O'Reilly Media, Inc. . Licensed under [CC BY 2.0](http://creativecommons.org/licenses/by/2.0 "Creative Commons Attribution 2.0") via [Wikimedia Commons](//commons.wikimedia.org/wiki/). את הדיון ארצה להתחיל באמירה פרובוקטיבית גם אם כבר לא ממש חדשה של היזם והאנג'ל וינוד קושלה. [קושלה אמר כמה דברים בכנס על הרפואה הטכנולוגיה](http://thehealthcareblog.com/blog/2012/08/31/vinod-khosla-technology-will-replace-80-percent-of-docs/) והציפיות שלו ממנה: - הרפואה מתנהלת כיום כמו מעשי כשפים ומבוססת על מסורת - יזמים צריכים לפתח מערכות וטכנולוגיות שיגרמו לרופאים להפסיק ולטפל כמו "רופאי וודו" ולהיות יותר כמו מדענים. - עולם הבריאות צריך להיות מבוסס על מידע ונתונים בקשר לבריאות, ופחות להתמקד בטיפול בחולים. - 80% מהרופאים ניתן להחליף באלגוריתמים. האמירה של קושלה, הגם שנאמרת בשפה בוטה, נכונה בלא מעט נקודות – הרפואה כיום עדיין אינה מבוססת מספיק על הבנה מלאה של המצבים הרפואיים, בלא מעט מחלות הרפואה מבינה מעט מאוד ומטפלת בעיקר בסימפטומים, ועל כן גישה רפואית שסומכת לא מעט על האינסטינקט ועל אלמנט בלתי מוגדר, אמנם מוכיחה את עצמה ככל הנראה במקרים מסוימים, אך רפואה טובה יותר תהיה מבוססת הרבה יותר על וודאות ומידע מלא. בנוסף אלגוריתמים ממוחשבים הצליחו להוכיח כבר היום שיש להם לפעמים עדיפות על רופא בקבלת החלטות רפואיות. כך למשל מטהאנליזה שנערכה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס [ופורסם ב-BMJ ](http://qualitysafety.bmj.com/content/21/11/894.abstract?sid=647c745e-4b1f-45e4-8883-a700adfc0005)מצאה שמדי שנה מתים כ-40 אלף חולים במחלקות טיפול נמרץ בארצות הברית בשל אבחנה שגויה שזה קרוב לתמותה מסרטן השד באה"ב לשנה. טעויות באבחנה הן עניין אנושי שברור שיקרה, אבל במקרים רבים מחשב יטעה פחות, וגם לא יהיה קשור רגשית להחלטות שלו. ד"ר לוינסקי מציין למשל את העובדה שבדיקה שנתית (מה קרוי סקר מנהלים) אינה אפקטיבית באבחון מוקדם ושיפור הישרדות של אנשים, אך יש פער גדול בין בדיקה בנקודת זמן ספציפית שזו הפעולה הרפואית הנפוצה, לבין מידע רציף המחובר לאלגוריתמים חכמים ועוד מחקר שיפיק מזה מסקנות חדשות ויהפוך את המיכון הזה שכרגע "מפריע" לתהליך לכזה שייעל אותו באופן משמעותי ודווקא ישחרר את הרופא ולא יכבול אותו לטכנולוגיה. **המחקר כפול הסמיות וויטמין D** עד שנות ה-60-70 של המאה ה-20 המחקר הרפואי היה מבוסס בעיקר על ניסיון, ומחקרים רבים נכתבו על מספר מקרים ותוצרים, ברמה מתודולוגית של תצפיות והסקת מסקנות. הרבה פרוצדורות רפואיות היו נהוגות, כי הרבה אנשים ביצעו וחשבו שהתוצאה עדיפה. בין היתר למשל ניתוח הקשור לשבץ, שטען כי ביצוע פרוצדדורת מעקף בורידים למוח מועילה לחולים הללו. ואז הגיעה התנועה של המחקרים הקליניים הרנדומליים כפולי הסמיות, והוכיחה כי הרבה פרוצדורות שחלקן היו נחשבות לסטנדרט אינן טובות בכלל ולפעמים אף הורגות יותר. מחקרים כפולי סמיות הם מורכבים יותר מכתיבת סדרת מקרים, הם דורשים יותר משאבים מהמערכת והם ארוכים יותר. כל הסיבות להגיד – "בשביל מה? אנחנו יודעים שזה עובד…" ועדיין המחקרים הללו שיפרו את הרפואה, ומסייעים להפריד את המוץ מן התבן. דוגמה נוספת היא ויטמין D – בעבר היה נהוג לומר אמירות גורפות שמדינת ישראל בגלל שהיא שטופת שמש יש לתושביה מספיק ויטמין D. הבדיקה לרמות הויטמין היתה יקרה ולא היה נראה שיש צורך בכלל. אבל אז הבדיקה נהייתה זולה, והחלו לעשות בדיקות רחבות היקף, והפלא ופלא – בישראל קיים מחסור לפעמים חמור בויטמין אצל אנשים, ובהמשך אנחנו למדים שיש לו תפקידים חשובים בגוף ויכול להיות שיש לו מעט תחלואה הקשורה בזה. **המידע פשוט רב מדי** מבלי לעסוק בכלל במידע שאו מייצרים מהטכנולוגיה הלבישה, הרי שכמות המחקרים הקליניים במתפרסמת מדי יום פשוט אדירה מדי מכדי שרופאים יכולו להישר באמת מעודכנים. בעבר אמר מנהל הספריה הרפואית בספריית הלאומית שבארה"ב כי רופא טוב צריך לקרוא 2 מחקרים ביום כדי להיות מעודכן, והיום שיש 75 מקרים ו-11 מטהאנליזות שמתפרסמות מדי יום, זה ברור שרופא נשאר מאחור מהר מאוד. אז אפשר להגיד שיש הרבה ג'אנק, ואפשר להבין שהטכנולוגיה תסייע לנו להתמודד עם הברדק (שלה עצמה יש חלק בו) ולקבל מידע מעודכן ומהותי בזמן סביר. **אז בשביל צריך את כל המידע** כותב ד"ר לוינסקי: " המידע הזה לא שונה בהרבה מבדיקות דם, מצילומי רנטגן או מקולונוסקופיה וירטואלית. זו בדיקה רפואית שמייצרת מידע רפואי. חלק מהמידע הזה יכול להיות רלוונטי וחלק יוביל להחלטות שגויות והוצאות רפואיות מיותרות". זו שיפוט העתיד בכלים של עבר. לא ניתן לצערי לשפוט את המידע הרציף שישולב בעוד ועוד נתונים שלא היו בידינו בעבר לבדיקות הבודקות נקודת זמן ספציפיות. ברור שכאשר מתסכלים בנקודת זמן אחת, יכול להיות שעלית על סטייה ולכן יש לפעמים false negative או False positive שכן זה נקודתי. אבל במידע רציף אתה יכול לראות את הדברים לאורך זמן ולעקוב האם זה "בליפ" או טרנד או משהו שמתדרדר. יתרה מזו כאשר משלבים את המידע הזה עם נתונים אפשר ללמוד לא מעט ולדעת הרבה יותר מבדיקה רגילה. עוד טוען ד"ר לוינסקי: "כמות הרופאים שיכולים היום לזהות אוושה בלב בלי מכשיר אקו או להעריך את משקל העובר בלי אולטרה סאונד היא אפסית. לא בטוח שמספר הטעויות ירד בצורה משמעותית. כמות הזמן שהרופאים מתעסקים בטכנולוגיה עולה וכמות הזמן שהם מקדישים לאינטראקציה עם המטופלים שלהם יורדת" ללא ספק, טכנולוגיות נוטות לגרום לפעולות מסוימות להיעלם, ואיתם המיומנויות שנראות קריטיות להתחלף. כך למשל רובינו לא יכולים יותר לאבחן את השעה על פי מיקום השמש, או להדליק אש עם אבנים, והבן שלי הקטן מתקשה בתפעול של עכבר מחשב. אני לא יודע להפעיל סרגל חישוב שאבא שלי עשה איתו שני תארים בהנדסה. הטיעון שמיומנות מסוימת נעלמת לטובת טכנולוגיה היא טענה בסופו של יום מעט לודיסטית. לוינסקי משלים את הטיעון בעובדה שלא בטוח שכמות הטעויות יורדת? ובכן לא בדקתי, אבל אם לא כעת בקרוב הכמות תרד, כי כיום הטכנולוגיה בהרבה מקרים משקפת לנו משהו, בקרוב היא גם תסייע בפענוח. **התחלות קשות** בסוף הטענה מסביר לוינסקי שהרופאים עוסקים יותר בטכנולוגיה ופחות המטופלים. בהקשר הוא צודק כרגע, אבל זה רק עניין של זמן עד שטכנולוגיות שונות יהפכו להיות שקופות. כבר היום למשל יש מערכות הקלטה של שיחות היודעות לתרגם אותן לכתיבה בתיק הרפואי, ואז השאלה לגבי תרשומת אינטייק בכתב יד או במחשב לא תהיה עניין שד"ר לוינסקי יזדקק לחשוב עליו. אנחנו נמצאים בתחילתה של מהפיכה שתביא ככל הנראה לשינוי הרדיקלי ביותר שראינו ברפואה במאות האחרונות, בדור הביניים זה נראה רע ולא נוח, קצת כמו הטלפונים הסלולריים שלפני 20 שנה… אבל בעוד כעשור זה ייראה אחרת. לטעמי מה שיקרה לרופא הוא שהוא יהפוך להיות אחראי על החלק האנושי – לא עוד עבודת דיאגנוסטיקה וחישובים, אלא חלק אנושי שמסביר משמעויות, מסייע במאבק הטיפולי ונותן את זמן הרופא למטופל. קצת כמו הרפואה שהיינו עדים לה בסדרה סטאר טראק – הרוב ממסתייע מחשב ונשאר הזמן לדבר על הדברים האחרים. בסרטון שאני מציג על ווטסון בהרצאות יש משפט של רופא בכיר שמדבר על מעבר מרפואה מבוססת דעות, לכזו שמבוססת עובדות והיום לרפואה מבוססת נתונים ודאטה ומשתמת גם בדעות ובעובדות מן העבר. זה התהליך והוא חץ של שיפור. עצירת המהלך או זעקה כנגדו לטעמי היא בעיקר חסרת תוחלת, יש לחשוב כיצד מנצלים את הטכנולוגיה על מנת למנף ולהעצים את החלקים האנושיים והופכים את החלק הטכנלוגי לעניין שקוף יותר לאינטראקציה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Featured, Uncategorized, בריאות 2.0, רפואה 2.0 **תגיות:** אורי גורן, אנושיות, טכנולוגיה, ירדן לוינסקי, מטופלים, רופאים, רפואה, רפואה אוטומטית --- ### [מחקר חדש: כמה אמינות ההמלצות של תכניות בריאות בטלוויזיה?](https://e-pochonder.com/מחקר-חדש-כמה-אמינות-ההמלצות-של-תכניות-ב/2014/12/24/כללי/) **Published:** דצמבר 24, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** [מחקר חדש שפורסם היום בכתב העת הרפואי הבריטי BMJ](http://www.bmj.com/content/349/bmj.g7346) ונערך על ידי חוקרים מאוניברסיטה של אלברטה, בדק את הביסוס המדעי של המלצות משתי תכניות טלוויזיה אמריקאיות פופולריות העוסקות בתחום הרפואה – Doctors ו-Doctor Oz. הממצעים מראים שלא תמיד החיפוש באינטרנט הוא הבעיה. לפעמים צפייה בטלוויזיה לא פחות מסוכנת. על פי המחקר קרוב למחצית מהעצות הרפואיות שניתנו בתכניות אינן נתמכות על עובדות מחקריות. בתקופה האחרונה, הדיון בישראל נע לכיוון השאלה האם המידע הקיים באינטרנט בתחום הרפואה הוא מדויק או שהוא עלול לפגוע, ובכן נראה שהאינטרנט אינו הבעיה היחידה, ויותר מכך, בעוד שבאינטרנט יש מקום לברר עוד, לבדוק ולשאול, בטלוויזיה יש אמירות שנתפסות סמכותיות מאוד, שכן המנחים הם רופאים, ועלולות להטעות עוד יותר. [מחקר שנערך בארה"ב](http://blogs.scientificamerican.com/guest-blog/2012/08/02/accuracy-of-medical-information-on-the-internet/) בתחום הנחיות לשינה של ילדים ותינוקות למשל, מצא כי גם קרוב למחצית מהכתוב באופן כללי לא היה מדויק, אך שם נראה כי זה היה קשור לסוג השאלה, ונמצא גם כי אתרים ממקורות לא מסחריים לא היו יותר מדויקים מאתרים מסחריים. לעומת זאת מחקרים אחרים שבדקו למשל את ויקיפדיה, מצאו שהרמה המדעית במונחים של תרופות היה גבוה מספיק עבור לימודיה פרמקולוגיה שנה שנייה. ניתן להאזין לדיון קולי אודות המחקר שנערך על ידי ה-BMJ #### **ד"ר OZ** ד"ר OZ הוא כיום אולי הרופא המוכר ביותר בעולם. מעמדו הוא של גורו רפואי. האיש מאחורי המותג הוא מנתח לב חזה שאת פרסומו קיבל עת הופיע כמומחה בתכנית של אופרה ווינפרי. הפופלריות שלו לא תמיד פעלה לטובתו עת הסתבך בסקנדלים שונים, למשל בקידום מוצרי דיאטה מופרכים וללא כל בסיס או תוצאות. המחקר הנוכחי אסף 80 המלצות רפואיות שנתן ד"ר אוז בתוכניתו (כ-12 המלצות לתכנית) ונתן אותם לבוחנים עצמאיים על מנת שיחפשו בספרות את הראיות המדעיות והבסיס להמלצות הללו. התוצאות יש לומר מביכות ואולי קצת מסוכנות – רק 46% מההמלצות היו מבוססות מבחינה מדעית. 14% מההמלצות היו בניגוד להמלצה הרפואית – כלומר הייתה אינדיקציה נגד ביצוע המעשה כפי שהומלץ, ול-39% מההמלצות לא נמצא בסיס מדעי או רפואי בספרות. [![לוגו דר אוז](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/12/original-300x150.jpg "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/12/original-300x150.jpg)לוגו התוכנית#### The doctors תוכנית זו מקיימת פאנל של רופאים עם מומחיות שונה הדנה בנושאי בריאות וממליצה המלצות שונות. בפאנל חברים ד"ר טראוויס סטוק, רופא בחדר מיון, רופא הילדים ג'ים סירס ומומחה לרפואה פלסטית אנדרו אורדון. בפאנל הרופאים עונים לשאלות שמועלות על ידי אורחים, על ידי הקהל וכן נעשות כתבות העוקבות אחר רופאים לחדרי מיון וטיפולים ומעניקים לצופה הצצה לעבודת בית החולים. תכנית זו נמצאת במצב מעט טוב יותר מבחינת אמינות ההמלצות, אבל ממש קצת. החוקרים מצאו כי ההמלצות בתוכנית (11 לתוכנית) נתמכו על ידי ראיות מדעיות ורפואיות ב-63% אחוז מהפעמים, ב-24% לא נמצאו ראיות לתמוך בהמלצה, ושוב 14% היו בניגוד להמלצה הרפואית או הומלצו בצורה שיש לה התווית נגד. [![לוגו תוכנית דוקטורס](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/12/הורד-1-300x137.jpg "לוגו תוכנית דוקטורס - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/12/הורד-1.jpg)לוגו תוכנית דוקטורס**הערכת הראיות המדעיות** מחקרים וראיות מדעיות אינן שוות בערכן תמיד, ישנם מחקרים ושיטות הנחשבים לראיות חזקות יותר, בעוד שמחקרים אחרים בשל כל מיני משתנים שונים ובעיות מתודלוגיות או מחקריות נחשבות חלשות יותר. בהערכת הראיות מסבירים החוקרים כי הם מצאו לפחות מאמר תומך או מקרה מבחן תומך ב-60% מההמלצות הרפואיות. ראיות אמינות או אמינות באופן יחסי נמצאו כתומכות ב-33% מההמלצות של ד"ר OZ ו-53% מההמלצות של התוכנית The Doctors. **איזה המלצות נתנו?** ההמלצה הפופולרית אצל ד"ר OZ היתה המלצה תזונתית והיא ניתנה ב-39% מהעצות שנתן. אצל הפאנל של הדוקטורים ההמלצה הנפוצה ביותר היא ללכת לרופא המטפל והיא כיסתה כ-18% מהעצות. אצל דוקטור OZ ב-43% מהפעמים העצה לוותה בתועלת ספציפית שיוחסה לטיפול, וב-41% אצל הדוקטורים. התועלת ניתנה עם הערכה כמותית לתועלת ב-17% מהעצות של ד"ר OZ ורק 11% אצל הדוקטורים. יצוין לטובת הדוקטורים שהם הצהירו על ניגוד אינטרסים ב-0.4% מהפעמים (נמוך) לעומת 0 אצל ד"ר OZ. [![סיווג ההמלצות על פי נושא.](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/12/F2.large_-300x157.jpg "סיווג ההמלצות על פי נושא. - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/12/F2.large_.jpg)סיווג ההמלצות על פי נושא מתוך מחקר BMJ**מה הלקח שלי?** ובכן, מידע שניתן באמצעי התקשורת, ועצות כלליות, הגם שהן ניתנות על ידי רופאים, לא תמיד יש להן בסיס מדעי מובהק. זה קורה גם במרפאה לדעתי, אבל שם יש תחושת אחריות כבדה יותר, ויש עניין של התאמה. הלקח השני – תמיד תצליבו, ותבואו לרופא, לא משנה אם זו עצה בטלוויזיה או באינטרנט. ולבסוף, התיוג נפגע חיפוש פוגע באמינות של חיפושי האינטרנט כביכול אבל לא באמת משפר את מצבו של המטופל – מקורות מידע לקויים יש בכל מקום, וזה שרופא כתב את זה או אמר את זה לא נותן תמיד בטוחה שזה מבוסס. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, שונות **תגיות:** אמינות, ביסוס מדעי, המלצות, מחקר, רופאים, תוכניות טלוויזיה --- ### [פעילות דיגיטל של חברות תרופות [מצגת]](https://e-pochonder.com/פעילות-דיגיטל-של-חברות-תרופות-מצגת/2012/08/26/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 26, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** פעילותן של חברות התרופות בעולם הדיגיטל מקבל מגוון התייחסויות, ככלל התעשייה מקבלת המון פידבק שלילי על מחסור בפעילות בדיגיטל ובמדיה החברתית בפרט. עם זאת בשנה האחרונה יותר ויותר חברות מבצעות פעילויות מעניינות במדיה החברתית, מפעילות טוויטר של התאגיד, פותחות פעילויות בפייסבוק ואתרים קהילתיים שונים. בנוסף מבצעות פעילויות שונות של[ חדשנות פתוחה וקראוודסורסינג. ](http://www.huffingtonpost.com/rosina-samadani/big-pharma-is-innovating-_b_1242071.html) והן מקבלות על כך לא מעט יחסי ציבור חיוביים. מחקר חדש של חברת[ Cutting edge](http://www.cuttingedgeinfo.com/), שהיא חברת מחקר ומידע עסקי בתחום הפארמה וביוטק, ניסה לבחון מה קורה בתעשייה בתחום הזה, המחקר שאינו בחינם בוחן באופן מאוד נרחב את התחום. מתוך ההצצה שמאפשרת החברה ניתן לראות כי חברות הפארמה החלו לזוז בתחום, הקימו צוותים ונמצאים תחת הנהלה בכירה בקידום בהפעילות. בנוסף ניתן לראות כי ישנה עליה בתקציבים המופנים למאמצים הללו, כפי שניתן לראות בגרף הבא: [![אחוז השינוי בהשקעה שיווקית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/08/precentage-of-change-300x156.png "precentage of change - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/08/precentage-of-change.png)מתוך המחקר של Cutting Edgeובכן, לאור זאת, החלטתי לאסוף לכם במצגת כמה פעילויות מעניינות שנעשו בחודשים האחרונים על ידי חברות תרופות. מקווה שתהנו. \[slideshare id=14069890&doc=random-120825104736-phpapp02\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** cutting edge, patientslikeme, אורי גורן, אינטרנט, בריאות, חברות תרופות, חוכמת ההמון, טוויטר, יוטיוב, מדיה חברתית, מחקר, סוכרת, פייסבוק, רפואה 2.0 --- ### [100 פוסטים + 1 [אינפוגרפיקה]](https://e-pochonder.com/100-פוסטים-1-אינפוגרפיקה/2012/07/17/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 17, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** חגיגות המאה, לכבודן ניסיתי לראשונה לייצר אינפוגרפיקה על הסטטיסטיקה של הבלוג מאז הקמתו, באמצעות כלי חינמי ברשת. האינפוגרפיקה באנגלית מטעמים אלה בדיוק (מגבלות הכלי) ועדיין אני דיי גאה. שנמשיך לעוד 100 פוסטים…. נקווה שיהיה מעניין. [![e-pochonder infographic](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/07/my-infographic-455x1024.png "e-pochonder infographic - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/07/my-infographic.png) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** e-pochonder, אורי גורן, אינטרנט, בלוג, בריאות, מדיה חברתית, רפואה 2.0 --- ### [כמה סיבות טובות ](https://e-pochonder.com/כמה-סיבות-טובות/2012/07/15/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 15, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** זה היה אמור להיות פוסט אורח, כן, רציתי לארח את [ד"ר אסי סיקורל](https://www.facebook.com/docurel), רופא משפחה ובלוגר מצטיין. הכוונה היתה לפרסם את הפוסט שלו [" בלוג 101.2: לרופאים – עשר סיבות מדוע רופאים צריכים בלוג?"](http://docurel.tumblr.com/post/26478094637/101-2) מתוך בלוג חדש שהוא כותב כמדריך לרופא הבלוגר המתחיל. אבל ד"ר סיקורל אתגר אותי, והציע שלא אפרסם אלא אתכתב עם מה שהוא כתב. את האמת אתגר, ואנסה לעמוד בו. הבלוג של ד"ר סיקורל מנסה לתת כלים לרופאים להצטרף לעולם הבלוגספירה. הניסיון הזה ייחשב לדעתי בעתיד כטיפינג פוניט בהתייחסות של רופאים לרשת. נו, אתם אומרים לעצמכם, שוב הוא עם המהפכות שלו?, אז כן שוב… למה? כי זו פעם ראשונה שרופא ישראלי מנסה באמצעות הרשת להוציא את חבריו למקצוע אל הבלוגספירה. עד היום היו אלה משוגעים כמוני, וכמו אחרים אבל מעולם לא היה לנו התואר "ד"ר" ולכן תמיד היינו בנקודת נחיתות. דוגמה דומה לזה מבחינתי הוא ד"ר ברטאלאן מסקו ( berci@) , שמפעיל קורס יחיד מסוגו בעולם של מדיה חברתית כחלק מלימודי הרפואה. הוא גם ייצר קורס אינטרנטי לרופאים על המדיה החברתית. ויש לו[ גם אתר](http://www.webicina.com/) שמנסה למפות את העולם הזה…מהרגע שאנשים מתוך הפרופסיה מדברים ומנסים לשכנע, התפישה משתנה, ולכן זהו טיפינג פוינט. [![ד"ר אסי סיקורל](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/07/thumbnail-231x300.jpg "ד"ר אסי סיקורל - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/07/thumbnail.jpg)דר אסי סיקורלוכעת לעבודה, אנסה לתת את הזווית שלי לעשר הסיבות מדוע רופאים צריכים בלוג, ולקוראי היקרים מומלץ לקרוא ראשית את מה שכתב האיש פה בתמונה :). הכותרות של הסיבות הן של ד"ר סיקורל והשאר זה אני. 1.**הבלוג הוא אתר אינטרנט**. ובכן, הטיעון נכון, אך יש לזכור שהציפיה מבלוג היא מעט שונה, קרי אתר אינטרנט תדמיתי שזה יש ללא מעט רופאים, ובלוג הן שתי חיות שונות. צורת הכתיבה, צורת הפניה, סוג החומרים צריך להיות אחר. אז כן, בלוג הוא אתר, ויכול להיות גם רק חלק מאתר, אך אם השימוש בו יהיה תדמיתי כפי שמורגלים, זה פספוס. 2.**תקשורת עם עמיתים ומטופלים.** מבחינתי, במובן זה שבלוג של רופא יהיה בלוג רפואי, וזה לא חובה, מדובר בלב העניין. יש כאן כלי תקשורת שונה, פתוח ונוח לתקשר מידע או רעיונות למטופלים ולאנשי מקצוע אחרים ולהעשיר את עולם הרשת במידע מעניין ממקור מוסמך. ניתן כמובן לנהל בלוג שאינו למטרה הזו והוא נועד לנושא אחר שמעניין את הכותב, אך מבחינתי בנקודה זואין הבדל בין רופא ללא רופא. הייחוד בא לידי ביטוי כאשר הבלוג קשור למקצוע/השכלה או ידע ייחודי. 3\. **קידום רעיון.** חשוב ואפשרי. לרוב רעיונות רפואיים, תפיסות עולם כאלה מתעדכנות גם דרך כתיבה מקצועית לקהילה הרפואית באמצעות מאמרים. אך כיום שעולם המידע הוא פתוח, בלוג הוא דרך מצוינת לקדם רעיון, לצבור לו אהדה ולייצר דיאלוג אודותיו. היתרון אל מול כתיבה לג'ורנלים היא היכולת לקבל פידבר מיידי ולנהל דיון בזמן אמת. 4\. **העצמת יכולת הטיפול .** זה מתחבר באופן מלא לסיבה שתיים. אחד הדברים שרופאים מתלוננים על הרשת הוא כמות ה"ג'אנק" והדיסאינפורמציה. לכן העצמת הקול של הרופא באמצעות בלוגים, ונוכחות תפישותיהם ברשת יגבירו את היכולת של החולה, המטופל, ומחפש המידע להיחשף למידע ודעות רפואיות בעלות תוקף. 5\. **כתיבה רפלקטיבית.** סיבה זו מעניינת אותי, ופחות חשבתי עליה, והיא כמובן תלויה ברמת החוויות שהרופא יספק בבלוג. ללא ספק זה מעניין ויכול להפוך את הבלוג לכלי אמיתי לשיפור ההבנה של החולה את הצד של הרופא, וזה חלק מהיכולת למשל להוריד קצת מהאלימות כלפי צוותים רפואיים. (כן זו ביצה עמוקה ותובענית שכעת דרכתי בה, אבל מילא). 6\. **כדי ללמד.** על הנקודה הזו, אין לי ויכוח בכלל. היכולת של בלוג להוות כלי מלמד וכלי מסייע בזמן לימוד של קורס היא פנטסטית ויכולה להשלים היטב הרצאות. 7\. **ארכיון.** בעניין זה יש להסתכל על הבלוג בשני מובנים. ראשית הפן החיובי המאפשר לחזור אחורה אל דברים קודמים ולהשתמש בבלוג ככלי יעיל לשימור מחברות. הפן הנוסף הוא, לדעת שכך הדבר ולכתוב רק מה שעומדים מאחוריו. אחרת הטעויות שלכם ירחפו ברחבי הרשת ויחזרו אליכם פעם אחר פעם. 8\. **היכרות.** לגמרי. הבלוג הוא כלי מעולה להרחיב את היריעה לקבל הצעות ולהגדיל את היכולות, ממש פיתוח עסקי. בייחוד אם הבלוג ממוקד וברור ומהווה כלי להצגת התמחות מסוימת. 9\. **מחדד את המחשבה ומשפר את הכתיבה.** הבעיה המרכזית בבלוג היא פוסט מספר 3. כן, את הראשון אתם מדמיינים זמן רב, יודעים בדיוק מה לכתוב והוא זורם מכם כמו מים. השני יבוא אחריו, כי זה מלהיב. הפוסט השלישי, או שם הקיר יפגוש את ראשכם בחוזקה. על כן, בהחלט בלוג הוא כלי מחדד מחשבה, הוא גורם למוטיבציה, והעדכון הקבוע שלו ללא ספק מחדד גם את הכתיבה וההבעה, הרי כולנו מכירים את המשפט Practice makes perfect. 10\. **מוניטין ופרנסה.** זה נכון, אכן יש בלוגרים שמתפרנסים מהבלוג שלהם, עם זאת בישראל המצב לא פשוט וזה מאוד תלוי בשוק אליו אתם פונים. אם זו הסיבה שלכם לפתוח את הבלוג, הייתי מנמיך ציפיות, זה יכול לקרות על הדרך, אבל Dont leave your day job. כמובן שבאותה מידה אני עלול לטעות, תראו את גל מור [מחורים ברשת.](http://www.holesinthenet.co.il/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, בלוג, ד"ר אסי סיקורל, מדיה חברתית, רופאים --- ### [על הקשר בין לגו לעצמות](https://e-pochonder.com/על-הקשר-בין-לגו-לעצמות/2012/04/11/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 11, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** מעבדות הנדסה הן לאו דווקא המקום שבו מדמיינים שלגו יהווה כלי מרכזי, אך במעבדה לייצור והנדסת עצמות מלאכותיות מצאו דרך מעניינת לחסוך בעלויות ולייעל את הדרך שבה הם בונים עצמות מלאכותיות. בסרט שנעשה על ידי גוגל, לרגל פעילות של החברה לקידום ההתעניינות במדע בקרב בני נוער, מתאר אחד החוקרים ד"ר סטריינג' את המלאכה של בניית עצם הכוללת טבילה ושטיפה חוזרת לאורך שעות בתמיסות שונות עד שנוצרת העצם. לעצם מלאכותית יש אפליקציות מאוד מעניינות, וזאת בשל יכולות הנדסיות חשובות שיש לעצם האנושית – בין אם כשתלים ובין אם כקונסטרוקציה לדברים שונים. עם זאת המלאכה של בניית העצם מעטה את היכולת, ולכן חשבו כיצד ניתן לייעל. ניתן כמובן לבנות רובוט, אך לזה יש עלויות לא פשוטות. בבדיקה שערכו .מצאו כי ערכות רובוטיקה של לגו יספיקו למשימה. התוצאה היא רובוטים של לגו הבונים עצמות לאורך ימים ללא הפסקה ובעלויות נמוכות. צפיה מהנה בדרט שמסביר שחדשנות ומדע זה משהו מגוון. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=WBEtUJmp05w&feature=player\_embedded\] [![lego in lab](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/04/legoinlab-300x184.png "legoinlab - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/04/legoinlab.png) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [זמן שאול? - חברות תרופות והטיימליין של פייסבוק](https://e-pochonder.com/זמן-שאול-חברות-תרופות-והטיימליין-של-פ/2012/04/09/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 9, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** זה קרה בסוף מרץ, פייסבוק השתנתה שינוי יסודי עבור מותגים עת נחשף הטיימליין של המותגים. מאותו רגע ואילך הרשת, בייחוד אלו העוסקים במדיה חברתית למחייתם, עסוקים בפיענוח של החיה החדשה ובתלונות על חסרונותיה לעומת הנהוג קודם. אין להתרגש יתר על המידה מתלונות אלו, הן עניין שבשגרה עבור שינויים של פייסבוק. השינוי בטיימליין מביא עמו מספר שינויים שעבור חברות תרופות הם משמעותים. ארצה לסקור כאן את השינויים הללו. 1\. **תיוג עמודים שחברים רואים** – הסכנה המהותית ביותר כעת לחברות תרופות הוא החלק בו אתם רואים על בטיימליין של המותג את מה חברים שלכם כתבו על העמוד (באמצעות תיוג) ולכן זה נראה כחלק מהטיימליין. זהו כאב ראש משמעותי לחברות תרופות כי בדיוק במקום הזה עלולים לדבר על נושאים שאינם חוקיים עבור חברת התרופות, והן מצידן לא יכולות לשלוט על כך. פתרון? את האמת אין לי מושג, זה פשוט לא בשליטתן. 2\. **חוקי המשחק** – חברות התרופות הרבו להשתמש בטאב הנחיתה של העמוד ככלי מחייב ואמצעי לקריאת התקנון של העמוד. כעת, נעלמה היכולת וגם אנשים שלא קראו אותו יוכלו להגיב על העמוד, וזה עלול לייצר עבורן כאב ראש. 3\. **חסימת אפשרויות פעולה** (White listing) – חברות הפארמה הן עדיין מהיחידות שיכולות לבקש מפייסבוק את האפשרות לחסום פעולות פייסבוק מסוימות – כגון תגובות – ומסתבר שבאופן עקרוני האפשרות הזו נשמרת עדיין עבור חברות התרופות. 4\. **דפי תרופה** – דפים העוסקים בתרופה ספציפית מאפשרים מזה זמן להוסיף אזהרת בטיחות המלווה את הגולש בעמוד בכל האינטראקציה – האפשרות הזו נשמרת לחברות התרופות. להזכיר שבישראל לא ניתן לעשות עמוד לתרופות מרשם בשל האיסור הגורף של משרד הבריאות בנושא. [![Topic - Facebook](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/04/Topic-Facebook-300x199.jpg "Topic - Facebook - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/04/Topic-Facebook.jpg) 5\. **מסרים ישירים** – הכלי החדש מהאפשר לגולשים לפנות ישירות למותג, ובכן, חיסרון ויתרון. בעוד שתגובות בעמוד שהיו מדברות על שימושים לא מותרים היו נמחקות, כאשר מדובר בפניה ישירה, חברות התרופות יזדקקו לענות עליהם, וזה מצריך תהליך המשלב את מחלקת הרפואה של הארגון ועוד. החיסרון הוא בהפעלת המערכת, היתרון הוא בכך שזה עשוי לחסוך את הפומביות של חלק מהנושאים.. ועל כן תלוי מאיזה כיוון אתם לוקחים את זה. **פייסבק, כן או לא?** עם כן, השאלה הנשאלת, האם בחרות התרופות יתרחקו עוד יותר מפייסבוק לאור השינויים, או לחילופין יקפצו פנימה. בשלב זה עדיין מרבית העמודים של חברות תרופות התרופות ברשת החברתית הן של החברה ולא של תרופה ספציפית, מה שמקל במעט את השאלה. האם חברות התרופות יתקרבו? ובכן השאלה נשארת פתוחה בדיוק כמו לפני המעבר. מאז המעבר חברת התרופות [יאנסן הודיעה על סגירת העמוד שלה לפסוריאזיס](http://pharmamkting.blogspot.co.il/2012/03/janssen-to-shut-down-psoriasis-360.html), עמוד שנחשב עד היום דגל חיובי. בהודעתה טענה החברה כימדובר החלטה של משאבים שכן כמות המחיקות והזמן שהודקע בניהול הפך אותו ללא יעיל עבורן. הספקולציות ברשת רבות, ואני תוהה מה יקרה הלאה, אין ספק שאלו שרצו ללפרוץ גבולות ימשיכו, ואלו שרוצים לסגור את הנושא, ישתמשו בכך ככלי משמעותי. להערכתי, הסיפור הזה יגיע לבסוף לנקודה בה חברות התרופות ייאלצו לעשות מעשה ולקחת סיכונים, במקביל מערכת הרגולציה לא תוכן לעמוד לעד מנגד והיא תיאלץ לשחרר מעת מהבלמים הקיימים בפרסום רגיל, זו לא תהיה רגולציה למדיה חברתית, אלא פשוט שחרור עקבות הקיימות לכל נושא. שחרור זה יצריך מחברות התרופות אחריות גדולה עוד יותר, על מנת להצדיק את השותפות שהן רוצות בשיחה ברשת. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, חברות תרופות, טיימליין, מדיה חברתית, מידע רפואי, פייסבוק, רפואה 2.0 --- ### [חג אביב שמח!](https://e-pochonder.com/חג-אביב-שמח/2012/04/05/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 5, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** לכל קוראי הבלוג ועוקביו, תודה על תשומת הלב, שיהיה לכם חג שמח ופורח, הרבה בריאות והתחדשות! [![0923966905a31d20a8ab9dfeba72cf01](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/04/0923966905a31d20a8ab9dfeba72cf01.jpg "0923966905a31d20a8ab9dfeba72cf01 - e-פוכונדר")](http://www.pinterest.com/pin/34832597088114210/) Source: Uploaded by user via [Uri](http://pinterest.com/urigoren/) on [Pinterest](http://pinterest.com) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [מה יש לצוקרברג נגד שדיים](https://e-pochonder.com/מה-יש-לצוקרברג-נגד-שדיים/2012/03/28/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 28, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** נראה שלפייסבוק יש בעיה עם שדיים. לאחר שלפני כמה חודשים התעוררה מהומה סביב העובדה שתמונות של נשים מיניקיות הורדו בטענה לכך שהן פוגעות בטעם הטוב ,כעת נראה שפייסבוק וצוקרבורג לקחו את זה צעד אחד קדימה – תמונות של פרויקט להעלאת מודעות והעצמת נשים ששרדו את סרטן השד הוריד את התמונות מפייסבוק לאחר אזהרות רבות ממערכת הניטור של הרשת החברתית. **להפוך את סרטן השד ליותר מסרט ורוד** הפרויקט הנקרא [Scar Project](http://www.thescarproject.org/) שזכה בפרס הפוליצר, מורכב מתמונות של נשים מתחת לגיל 40 שעברו כריתת שד וצולמו בחזה חשוף בתמונות פורטרט על ידי צלם האופנה המוביל דיוויד ג'יי . מדובר בתמונות המעוררות תגובות נרגשות וחשובות אצל נשים שהתמודדו ומתמודדות עם סרטן שד ברחבי העולם. גם בעמוד הפרויקט בפייסבוק הכולל קצת מעל 22 אלף חברות וחברים ישנן תגובות רבות. הפרויקט כולל גם תערוכות המעוררות שיחה ערה וכיסוי עיתונאי נרחב בעיתונים רבים, כולל כמובן פרסום התמונות. כעת משנכנסים לקהילה מופיעות תמונות כלליות ושתי תמונות מהפרויקט שלא מכילות חזה חשוף. [![פרויקט סקאר](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/scar-project-300x196.jpg "scar project - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/scar-project.jpg) באתר הפרויקט מצוטט ג'יי: "עבור הנשים הצעירות הללו, צילום הפורטרט מהווה ניצחון אישי על המחלה הארורה הזו. התהליך מאפשר להן להחזיר לעצמן את הנשיות שלהן, המיניות, הזהות והעוצמה הפנימית לאחר שהמחלה לקחה מהן חלק חשוב מהן. באמצעות התמונות הללו, נראה כי מצליחות להרגיש שמקבלים את מה שעבר עליהן ואת הכוח להמשיך קדימה בגאווה" [![scar project](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/scarproject2-225x3001.jpg "scarproject2-225x3001 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/scarproject2-225x3001.jpg)מתוך הפרויקט**קריאה לצוקרברג** [בפוסט מרגש ](http://www.thedailymuse.com/education/dear-mark-zuckerberg-let-the-scar-project-stay-on-facebook/)שכתבה שרה ברוקביץ-המילטון, בבלוג דיילי מיוז, כמי שבעצמה הצטלמה לפרויקט, היא מבקשת מצוקרברג לחשוב על תחושה של מישהי קרובה אליו שהיתה נאלצת להתמודד עם כריתה, ועם הרגשות הקשים שיש להתמודד עמם לאחריה. היא טוענת גם שפייסבוק שימש כלי חשוב בהצלחת הפרויקט, שמאז התערוכה הראשונה שלו במהלך 2010 ועד היום צמח העמוד מאלפים בודדים לעשרות אלפים. לטענתה כעת משלא ניתן להעלות את התמונות לפייסבוק, בשל הסכנה שתיסגר הקהילה, היכולת להמשיך ולהפיץ את הפרויקט היא בעייתית ביותר. [![שרה ברוקביץ-המילטון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/sara-color_-275x270.jpg "Saracolor - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/sara-color_-275x270.jpg)שרה ברוקביץ המילטוןהיא מבקשת מצוקרברג להקדיש כמה דקות ולהיכנס לאתר ולהסתכל בתמונות ולראות שאין בהם שום דבר מיני, אלא משהו חזק, המראה כי סרטן השד מעולם לא הסתכם בסרט ורוד. היכולת של פייסבוק לתרום לקידום מטרות טובות בעולם אינה מוטלת בספק, מוזר הוא שיש לפייסבוק בעיה עם פרויקט כזה, ואני מצטרף לקריאה לאפשר לצלם ולמצולמות להמשיך בפרויקט המדהים הזה לטובת כולנו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** scar project, אינטרנט, חולים, מדיה חברתית, מודעות, סרטן שד, פייסבוק --- ### [7 עקרונות להתמודדות עם משברים במדיה חברתית](https://e-pochonder.com/7-עקרונות-להתמודדות-עם-משברים-במדיה-חבר/2012/03/04/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 4, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** השבוע (ליתר בדיוק ב-6.3) אני עומד להרצות בכנס בינלאומי ששמו[ Digital Pharma Europe ](http://www.digitalpharmaseries.com/europe/index.php)המתקיים זו הפעם הרביעית ומכנס אליו נציגים מחברות התרופות באירופה ומסוכנויות דיגיטל המתמחות בתחום הרפואה לדון באספקטים שונים של פעילות הדיגיטל בעולם התרופות. בין היתר ידונו השנה בחשיבותו של האייפד לעולם התעמולה הרפואית, כיצד נוסחה אסטרטגיה דיגיטלית לחטיבת מוצרי הנשימה של GSK, לקחים מפעילויות של חברות שונות ועוד.. אני הוזמנתי להרצות – והנושא הנבחר – ניהול משברים במדיה החברתית. ניהול משברים, הוא נושא מאוד משמעותי בשנים האחרונות ויש לו פנים רבות, החל מניהול האספקט התקשורתי, הארגוני, הרגולטורי ובכלל, ואין ספק שהכניסה של הרשתות החברתיות למשוואה לא הקלה על הניהול, ויש יאמרו הפכה אותו אולי לבלתי אפשרי. אין צורך להכביר מילים על משברים שנוצרו או החלו מהרשתות החברתיות והמשמעות שלהם לארגונים גדולים כקטנים. החל ממכתבי תלונה על שירות בבית עסק או ספק שירות, וכלה במשברים שהובילו לשינוי משטר. אין ספק שעולה שאלה בסיסית, האם משבר במדיה החברתית אכן ניתן בכלל לניהול, שכן השליטה על הנעשה מועטה יחסית. עם זאת אני כן חושב שיש מה לעשות, ופעילות שכזו יכולה לסייע למיתונו של משבר, ולפעמים אף בפתרונו. אני מביא כאן את העצות והעקרונות שאציג במצגת, מקווה שתהנו, כי אני נהנתי להכין את זה. **מה נשתנה?** השאלה המרכזית שיש לשאול בבואנו לחשוב על משברים במדיה חברתית, זו השאלה – האם משהו נשתנה? ובכן לטעמי ישנם מספר שינויים מהותיים שיש לשים אליהם לב בהתנהלות של חברות במשברים במדיה החברתית והם: 1\. הצרכן הפך למדיה – צרכנים ולקוחות תמיד היו מרוצים או לא מרוצים, ותמיד הם דיברו על כך עם חבריהם או עם שותפיהם העסקיים, במובן הזה דבר לא השתנה. אך כיום היכולת לייצר תוכן ולהפיצו באמצעים דיגיטליים שינה את מאזן הכוחות באופן יסודי, היכולת של הצרכן לחלוק עם מאוד ואלפי חברים את חוויותיו הפכה אותו למדיה בפני עצמה. מהיום שיחת שירות הלקוחות אינה רק בין הצרכן ולמוקדן, היא בינם ובין כל חבריו של הצרכן, ובעצם היא הפכה לשיחת עם מגהפון. יתרה מזו, התוכן של אותם צרכנים, בלוגרים, לקוחות ואנשים המביעים דעה על המותג או הפירמה תוספים את מקומם בגוגל, ומשם גם צרכן חדש נחשף אל החוויות הללו. נתונים מאתר [http://www.socialnomics.net](http://www.socialnomics.net/) מראים כי 34% מהבלוגרים מביעים את דעתם על מותגים, ו-25% מתוצאות החיפוש אודות 20 המותגים המובילים בעולם הם בעצם תוכן גולשים. 2\. השליטה על המסר כמעט ואינה קיימת – האתגר הגדול של המותגים והארגונים הוא הרצון שלהם לשלוט על המסר שלהם. לומר את האמת ככל הנראה שמעולם לא באמת שלט המותג על המסר שלו, בשל הפרעות בקליטה ובפרשנות שניתנת למה שהוא הפיץ באמצעות המדיה, אך כמו תמיד פעם, הוא לא כל כך ידע את זה ויכול היה להניח שהמסר שלו נקלט – הוא גם שאל שאלות בסקרים שהניבו תוצאות מצופות. כיום, הרשתות חושפות את התפיסה המגוונת של המסר, וממילא מאפשרת לצרכן לקחת את המסר, לצקת בו פרשנות משלו ולפרסם בעצמו, ובכך להתחרות לפעמים באופן כמעט שווה ולפעמים באופן עדיף על היכולת של המותג לפרסם את המסר שלו. בבואך לנסות ולנהל משבר, זהו מכשול אדיר. 3\. הקצב שונה לגמרי – בעבר משבר שהיה מתפרץ היה מגיע למדיה המסורתיים והם מצידם נתנו לארגון או לאישיות זמן תגובה, זמן היערכות. היום, המשבר רץ הרבה לפני שמבינים שמדובר במשבר, הוא יכול להופיע בניו ג'רזי, בדלהי או בים האיגאי, ורק לאחר שהמדיה כבר פרסמה אותו או הרשת החברתית התמלאה בו יש למישהו מושג מה להגיד. גם המדיה בהתאם מתנהגת בקוצר רוח משמעותי ומעלה סיפורים ודואגת לעדכן את התגובה בדיעבד, אם זו קיימת. המהירות הפכה למטאורית, ומשבר יכולה להפוך גלוגבלי בעניין של דקות. כמו כן מספר הזירות שבהם המשבר עשוי להתנהל הוא כמעט אינסופי…. ראו את תגובת דומינוס בעת המשבר הגדול שלהם שבחרו לחזור ולהגיב ברשת בשל המשבר (ניתן לזהות את ההשראה לסרטון של שטראוס). \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=dem6eA7-A2I&feature=related\] 4\. בלי סודות – השקיפות בעולמינו הפכה להיות כמעט מובנת מעליה. באותה דרך בה הלכה הפרטיות של המשתמש כך הלכה גם הפרטיות של הארגון, הגישה צריכה להיות – אם משהו עלול להיחשף הוא ייחשף. ארגונים כמו וויקיליקס, האקרים ועוד חושפים מדי יום כמט עוד ועוד מסמכים ממאגרים דיגיטליים. המשמעות היא שמשברים שפעם הארגון יכול היה לנסות ולהסתיר, או תכתובת לא לעניין שהיתה נשארת בתוך גדרות הארגון, כיום היא חשופה. 5\. מנוע תוכן עבור מדיה מסורתיים – מישהו זוכר מתי לאחרונה הוא ראה מהדורת חדשות שלא היה בה סרטון מיוטיוב? אמירה שהתגלתה באינטרנט? או משבר שמספר הלייקים בקבוצת המחאה שלו לא הגיעו למדיה? המשבר בסוריה כמעט כולו מתווך לנו באמצעות צילום סלולרי. השינוי הזה הוא בעל משמעות עמוקה הן לעבודת העיתונאי אך גם לעבודת הארגון, כל סטטוס יכול למצוא את עצמו ככותרת ראשית מחר בבוקר. משמעות נוספת היא היכולת של עיתונאים לקבל גישה לבכירים שנמצאים בפייסבוק ולשבירה דה פקטו של היכולת "לשמור על גדרות הארגון". **כלים להתמודדות** כמובן שכמו בכל דבר ברפואה, מניעה היא הכלי היעיל ביותר, אך לא תמיד ניתן למנוע משברים, ולפעמים גם בלתי אפשרי לחזות מה יהפוך למשבר. אז הנה מספר כלים, אני כמעט בטוח שיש עוד, אך אלו מבחינתי משמעותיים ביותר. 1\. האזינו – מדברים עליכם שם בחוץ, ובניגוד לאמרה המפורסמת "עץ שנופל ביער..", שומעים אותו גם אם אף אחד לא שם. ועל כן ישנה חשיבות גבוהה ביותר ליכולת לפתוח את האוזניים של הארגון בזירות השונות וכיום יש מגוון כלים דיגיטליים לבצע את האזנה הזו. אוזן רגישה יכולה להביא אתכם למוקד של משבר מהר מספיק על מנת לטפל בו לפני שהוא הופך לשריפת יער בלתי נשלטת. [![listening dog](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/listening-dog.jpg "listening dog - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/listening-dog.jpg) 2\. חזקו את המערכת החיסונית שלכם – מי שקורא את הבלוג הזה, או יצא לו להכיר אותי, יודע שאני מאמין גדול בחיסונים, ועל כן מאמין גדול במערכת החיסונית. כיצד מחזקים מערכת חיסונית של מותג או ארגון, מייצרים אהדה, אמון ומחויבות עם הלקוחות והצרכנים, ועושים זאת בזירה החברתית – ובמילים אחרות היו פעילים במדיה החברתית גם בלי משבר. פעילות שכזו יכולה לסייע בעת משבר, כך שמי שנמצא עמכם ביחסים טובים ייחלץ להגנתכם. [![boost your immune system](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/dreamstime_xs_10997639-290x300.jpg "boost your immune system - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2012/03/dreamstime_xs_10997639.jpg) 3\. מהירות תגובה– אחד הכלים המשמעותיים ביותר הוא היכולת לשים תגובה באוויר בזמן אמת ובאופן יעיל. השארת הזירה ללא מענה, מתפרשת כאטימות או פחדנות. גם תגובה של, אנו בודקים ונשוב עם תשובה תוך X זמן היא תגובה. השארת הזירה ריקה מהתייחסות היא בעייתית, למעט בנקודות בהם התגובה אינה אפשרית רגולטורית, או שיש מישהו שמציין כי הוא יודע שאתם מטפלים במשבר ומדווח על פעילותכם. למשל, צרכן פצח בתלונה המסעירה את הזירה, ולאחר זמן קצר מדווח כי הוא מקבל טיפול, ומאוחר יותר מדווח כי הבעיה נפתרה לשביעות רצונו. גם זו פעולה לגיטימית ויש לבצע אותה במהירות. מאוד רלוונטי לחברות תרופות שפעמים רבות אינן יכולות לומר את הדברים בפומבי באופן בלתי מתווך. 4\. נהלים ברורים להתמודדות עם משבר – חייבים שיהיה לארגון נוהל ברור המגדיר תפקידים ברורים בעת משבר. נהלים מייצרים סדר, וסדר מאפשר פעילות מהירה ומשומנת. יש לכם נוהל משברים? דאגו להתייחסות למדיה דיגיטלית וחברתית, אין לכם נוהל? רצוי שתכתבו אחד שכזה ותרגלו אותו. 5\. אמינות, שקיפות ואמפטיה – בטיפול במשבר במדיה חברתית שלושת הנקודות האלה חייבות לבוא לידי ביטוי. כל סילוף ייחשף, כל הסתרה תיכשל, ותגובה שאינה אמפטית רק תרגיז. התייחסו באופן מכובד ומכבד ללקוח. כמו כן הגיעו כמה שיותר מהר לסיבת המשבר או למי שמכולל אותו וטפלו בו במהירות. העלמת הסיבה למשבר, באם היא אפשרית, מנמיחה באופן מיידי את הלהבות. אם זה מעבר ליכולתכם, נסו להתמודד בדרכים חילופיות. כמו כן, אל תתביישו ותפצו. זה לא הודעה באשמה זה הבנה לכך שנגרמה אי נוחות ויש לשפר את מצב הרוח. 6\. אל תזניחו נכסים דיגיטליים – התאמצתם, בניתם אתר, פתחתם בלוג עמוד או טוויטר, אל תזניחו אותם. שמרו את כל הנכסים הדיגיטליים מעודכנים, ודאגו לעדכן אותם בעת משבר. בארגונים גדולים במיוחד מחזיקים אפילו אתר "בסטנד ביי" במיוחד למשברים, אך אם אין לכם משאבים, גם פוסט המתייחס לבעיה או הודעה היא בעלת משמעות. מודעה בעיתון כתגובה למשבר שהחל ברשת הוא הרחבת הזירה ועלול להיות מנותק מהקשר, בעוד שאם המשבר הוא דיגיטלי יש סבירות גבוהה שלקוחות יחפשו במרחב הדיגיטלי פתרון. 7\. למדו את העובדים – העובדים של הארגון, באם הם מרוצים ממקום עבודתם, הם שגריריו. על כן אימון השגרירים הללו ברזי המדיה החברתית הוא משאב חשוב לארגון ויש להשקיע בו. עובדים יכולים להיות אלו השמים לב למשבר מתפתח ולהתריע בארגון (לא את כל הרשת ניתן לנתר), הם יכולים להפיץ מסרים בעד הארגון, אם הם מאמינים בהם, ובכלל ככל שהם ידעו יותר הם גם יימנעו מפעולות שעלולות לייצר משברים. ובכן לבסוף ניתן למנף משברים במדיה חברתית ליצירה חיובית – ישנם ארגונים שמשברים במדיה חברתית הביאו אותם להבנה של כוחה של הרשת ולפעילות מעניינת וחזקה בתחום. כך שלפעמים משבר הוא קטליזטור חיובי. \[slideshare id=12046805&doc=crisismanagementinsocialmedia-berlin2012-120317092731-phpapp01\] מקווה שהפוסט יועיל לכם. **הערה: הדעות המובעות בבלוג זה הן דעותיו האישיות של המחבר ואינן מייצגות בהכרח את עמדת מקום עבודתו.** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, אונליין, אינטרנט, יוטיוב, מדיה חברתית, מחשב, משבר, ניהול משברים, סלולרי, פייסבוק, פרטיות --- ### [במהלך ההחלמה קרה משהו שגרם לי לרצות לשתף - פוסט אורח של קשת מויאל](https://e-pochonder.com/במהלך-ההחלמה-קרה-משהו-שגרם-לי-לרצות-לשת/2012/01/15/רפואה-2-0/) **Published:** ינואר 15, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** יום אחד, על המסך שלי תמונה, ופוסט בראשו המרמז שמה שאני רואה בה זו אבן של כיס המרה. מי ששיתפה היא קשת מויאל, שעוסקת במדיה חברתית, ובין היתר גם משמשת כאדמיניסטרוטרית של הקבוצה של עמית לביא. כמובן שהגבתי, וגם מייד הסתקרנתי לדעת, למה? מה מביא אותנו לשתף את חברינו במצבנו הרפואי באופן חושפני יותר ממה שהיה נהוג בעבר. בעבר כתבתי שפייסבוק עלול להביא לסופה של הסודיות הרפואית. הדרך עוד ארוכה, אבל הנה דוגמה לאירוע שלא היה קורה בעבר. לא היינו שמים תמונה באלבום להראות לחברים את האבן שלנו… ביקשתי מקשת לשתף אותנו בחשיבה מאחורי הפוסט.ואני שמח לארח אותה בבלוג שלי. **חשיפת מצב רפואי בפייסבוק, כן? לא? למה?‎** קשת מויאל ואת הפוסט הבא: "כל בוקר אנחנו קמים לאותו סדר יום פחות או יותר, כל יום עושים דברים שהם די ברורים מאליהם.. לפני פחות משבוע נזכרתי כמה טוב להתקלח בבית שלי, איזה כיף שאני מצליחה לקום מהמיטה שלי-כל אלו ועוד דברים.. לפני כמה ימים עברתי ניתוח לא צפוי שממנו יצא האבן שבתמונה מהגוף שלי שמסתבר ששנים על גבי שנים שיגע את הגוף שלי ואף אחד לא מצא מה לא בסדר! למדתי מכל זה להעריך את הדברים הקטנים שאנחנו מצליחים לעשות ואחרים אולי לא ולמדתי להקשיב לגוף שלי עוד יותר! כשהוא מתלונן סיכוי גדול מאוד שהוא צודק! רק בריאות, כל השאר יבוא." אל תשכחו את מה שחשוב באמת ומאחלת בריאות לכולם! (הערה של אורי גורן: הפוסט זכה לפופולריות גדולה עם מעל 40 לייקים ועשרות תגובות של אמפטיה) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** מידע רפואי, פייסבוק, פרטיות, קשת מויאל --- ### [2011 במבט לאחור](https://e-pochonder.com/2011-במבט-לאחור/2012/01/01/רפואה-2-0/) **Published:** ינואר 1, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** The WordPress.com stats helper monkeys prepared a 2011 annual report for this blog. Here's an excerpt: > A New York City subway train holds 1,200 people. This blog was viewed about **4,200** times in 2011. If it were a NYC subway train, it would take about 4 trips to carry that many people. Click here to see the complete report. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [אינטליגנציה מלאכותית תמליץ לרופא כיצד לטפל](https://e-pochonder.com/אינטליגנציה-מלאכותית-תמליץ-לרופא-כיצ/2011/09/20/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 20, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** כבר כתבתי כאן על ווטסון, המחשב שניצח בתוכנית ג'פרדי. אבל נראה שהידע הזה שכבר בדקו איתו את האפשרות לפענח זיהומים, הופך בימים אלה לשחקן משמעותי עוד יותר בעולם הבריאות. חברת הביטוח האמריקאית wellpoint חתמה על הסכם עם IBM על מנת ליצור מווטסון מערכת ידע המאפשרת לו להמליץ לרופא מה הוא הטיפול המיטבי לחולה על בסיס המידע המוזן באבחנות ובבדיקות של החולה. זה לא דבר של מה בכך, היתרון של ווטסון על הרופא הוא ככל הנראה המהירות – יכולתו לפענח את כל המידע הרפואי בתוך 3 שניות, מאפשר לו לספק המלצה מהירה ביותר. **מחשבים במקום רופאים?** ושוב אנחנו מגיעים לנקודה של הגורם האנושי: לפעמים ברפואה הכל נראה בכיוון אחד, אבל קורה בכיוון אחר, ראו למשל את הפרקים של האוס -שגם אם אינם ריאליסטיים לגמרי מאפשר הצצה לדרך הפעולה המעניינת של הרופא כבלש – המחבר סימפטומים יחד על מנת למצוא אבחנה, ואין אבחנה אחת וחדה או טיפול אחד ויחיד, יש לבחור מאפשרויות. מעניין איך יתגברו החברים ב-IBM על המכשלה הזו. מדובר בהמשכו של תהליך שניתן לראות אותו גם בישראל, בו מערכות ממוחשבות משמשות כלי עזר שמדריך ומסייע לרופא באבחנה. כבר לפני שש שנים החלה [שירותי בריאות כללית ](http://www.hayadan.org.il/health020405/)ביישום מערכת שאמורה באמצעות כריית מידע לחזות חולים בסיכון גבוה להתדרדרות במחלה ולהתריע בפני הרופאים. [![ווטסון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/8264257323_dbb21c024f_z-300x200.jpg "ווטסון - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/8264257323_dbb21c024f_z.jpg)מתוך פליקר IBM**איך זה עובד?** מערכת ווטסון שהיא בעצם מחשב על בעל יכולות חישוב מהירות ביותר יקבל מידע משלוש מקורות – תיקו הרפואי של החולה במקום הוא מטופל (בית חולים,מרפאה), ההיסטוריה הרפואית הכוללת תרופות המצויה במחשבי חברת הביטוח, ומאגר המידע הרפואי הענק שיש למחשב עצמו הכולל מאמרים ספרים ומגזינים רפואיים. באמצעות יכולת החישוב יעניק המחשב כמה אופציות שידורגו על פי רמת הביטחון של המחשב באבחנה ובטיפול המוצעים. לדברי המפתחים המהירויות הן אסטרונומיות כל שכל המידע יעובד בכמה שניות בודדות. הכניסה לאפליקציה המדוברת תהיה ככל הנראה פשוטה ביותר, ותוכל להיעשות באמצעות טלפון נייד, טאבלט או מחשב אישי. למרות היכולות המרשימות של ווטסון לרופא תינתן האפשרות להחליט בניגוד להמלצות, וחברת הביטוח לא תשתמש בווטסון כנגדו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** IBM, אבחון רפואי, איי בי אם, אפליקציה, ווטסון, מחשב, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0, שירותי בריאות כללית --- ### [אפליקציה ישראלית : מודל של מגיפה באמצעות פייסבוק](https://e-pochonder.com/אפליקציה-ישראלית-מודל-של-מגיפה-באמצעו/2011/09/15/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 15, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** מתקרב הרגע שבו יחלו קופות החולים לקרוא לנו להתחסן כנגד שפעת. מחלת השפעת, הנגרמת ממגוון של נגיפים (וירוסים) היא מחלה החוזרת אלינו מדי חורף בעוצמות משתנות. לפני מספר שנים מועט הפכה השפעת לפנדמיה – מגיפה עולמית – והרעידה את אמות הסיפים של עולם הבריאות והמחלות הזיהומיות. התקשורת העולמית דיווחה על כל שינוי, חיסונים פותחו במהירות ועוד. המדיה החברתית בעולם הבריאות עברה גם היא קפיצת מדרגה באותה ימים, עת המכון לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) הבין את כוחה של המדיה הזו גם ככלי לחינוך והעברת מסרים, וגם ככלי שמאפשר מעקב אחרי מוקדי תחלואה. שיתופי פעולה רבים נוצרו ומאז מנסים רבים לראות האם ניתן באמצעות המדיה החברתית והטכנולוגיות השונות לחזות ולנטר מגיפות. ככלל המדיה החברתית והספירה הדיגיטלית נבדקת ככלי לחיזוי תחלואה ועוד. וכבר כתבתי על זה. **פייסבוק דומה לעולם האמיתי** ועכשיו, פרויקט ישראלי, שיוצא מאוניברסיטת תל אביב, מנסה לעשות שימוש באקולוגיה של פייסבוק על מנת לייצר מודל המנבא התפשטות מגיפות ויראליות. מדובר באפליקציית פייסבוק הנקרא PiggyDemia המאפשרת דימוי של מודל הדבקה ויראלי ביצוע ניתוחים וניבויים. הנחת היסוד של חוקרים והמפתחים מעניינת, כאשר לטענתם פייסבוק מהווה סימולציה טובה ביותר של העולם האמיתי – קרי החיבורים בין אנשים מדמים באפן טוב את המציאות. מה שהאפליציה מבצעת בעצם הוא מיפוי של הרשת של המשתפמש ומנתחת את האפשרות של וירוס לעבור ברשת – כאשר ישנן שני מצבים – לאנשים יש אפשרות לפתח "חיסון" נגד המחלה, קרי לאחר המחלה הראשונית הם אינם מפתחים אותה שוב, ובמקרה שני אין לנדבק אפשרות לפתח חיסוניות נגד המחלה (למשל כמו במקרים של HIV או הפטיטיס B). באמצעות הניתוחים והמודלים הללו ניתן יהיה לחזות התפשטות מחלות ויראליות. המפתחים מבטיחים שמירת אנונימיות למשתתפים באפליקציה. המתחברים לאפליקציה מאפשרים לפיגידמיה לייצר מגיפות מדומות באמצעות "הדבקה" דרך החיבור לאפליקציה. על פי מה שהם כותבים האפליקציה מוגבלת ל-5000 משתמשים. הם גם מבטיחים לפרסם אחת לזמן מה את המחקרים והלקחים שהם למדו במצעות האפליציקה. מודל ניבוי מגיפה (piggydemia) מדובר ברעיון מרתק, היכולת להשתמש באקו-סיסטם של הרשתות החברתיות כמעבדה מדעית לחיזוי מגיפות, הוא מרתק ויכול לתרום לטעמי רבות לתחום הזה. מעניין יהיה לדעת האם באמצעות אותם מודלים המבוססים על חיזוי אפידמיולוגי נוכל ללמוד דברים נוספים על הרשתות החברתיות ועל הדרך שמידע עובר דרכן. **רשתות חברתיות – המפתח לניתוח מצב הבריאות** הניתוח של רשתות חברתיות כמשפיעות על הבריאות, אינו ייחודי או חדש. ניקולאס כריסטיאקיס חוקר את ההשפעה של מצבים בריאותיים בתוך רשתות חברתיות לא וירטואליות. כריטיאקיס כתב על הנושא ספרים, והוא כיום מכהן בהרווארד ויש לו אף חברה שמצעת מידול של רשתות חברתיות ומשפיענים. בשל עבודתו יוצאת הדופן, הרצה חפני כשנה בטד. והנה הרצאתו. מרתק. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=2U-tOghblfE\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** CDC, אינטרנט, גוגל, חוכמת ההמון, חיסונים, טוויטר, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, פייסבוק, רשתות חברתיות, שפעת חזירים --- ### [תחרויות לפיתוח אפליקציות בתחום הבריאות והמדע](https://e-pochonder.com/תחרויות-לפיתוח-אפליקציות-בתחום-הבריא/2011/06/21/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 21, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** מדינת ישראל הקטנה, ידוע ברוח היזמות והפיתוח שלה, מתחת כל עץ רענן גדל לו סטארט אפ עם מחשבות בריאות על EXIT של שש עד שבע ספרות עדיף ביורו. אז אלו אמנם לא המספרים הללו, אך בימים אלה מתנהלות שתי תחרויות למפתחי אפלקציות, הכסף לא רע והאתגרים הם בתחום הבריאות והמדע בהקשר של הנגדת מידע וידע. **תחרות המפתחים של Health 2.0** Health 2.0 הנו ארגון שפועל לקדם את התחום שך הקשר בין טכנולוגיה בריאות ואינטרנט, עיקר הפעילות היא באמצעות כנסים, הרצאות, אתר אינטרנט ופעילות סושאיל מגוונת שמוביל בעיקר מת'יו הולט, שנחשב לאחד המובילים בכלל של תנועת הבריאות שמועצמת באמצעות טכנולוגיה, מחשבים, אינטרנט ועוד… במסגרת פעילותו מקיים הארגון תחרויות מפתחים, או אתגרים למפתחים – Developer's Challange. התחרויות מוצעות על ידי ארגונים ובכלל, ובחלקם גם ממומנים על ידי הארגון הללו. בימים האחרונים הוכרזו 6 אתגרים חדשים ומגוונים, שהזוכים בהם יזכו גם בפרסים וגם בכניסה לכנס המרכזי של Health 2.0 בסן פרנסיסקו. [![תחרות פיתוח](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/06/devchal1.gif "devchal1 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/06/devchal1.gif)from httpwwwhealth2concomdevchallenge- האתגר הראשון הוא פיתוח כלי אינטרנטי שיאפשר בקרה ווהשוואה של מידע על מדיניות בריאות והשוואת אפקטיביות וכן יאפשר לחוקרים, עיתונאים, סטודנטים ועוד שירצו גישה למידע אודות התביעות של ארגוני מדיקייר. הכלי החדש נועד להנגיש את המידע הקיים אצל ארגוני הבריאות הציבוריים. תאריך ההגשה הוא ה-15 לאוגוסט והפרס עומד על 7,500$ - האתגר השני הוא פיתוח אפליקציה שתפעל באמצעות הדפדפן ותאפשר כניסה למידע הפדראלי אודות השמנה, כולל היכולת לייצר מודלים של ניבוי, והנגשת המידע לחוקרים שונים. כמו כן האפליקציה האידיאלית תאפשר חיתוכים בכמה מימדים של המידע. הגשות עד ה-15 לאוג' הפרס הוא 25,000$ - האתגר השלישי שמוצע על ידי וולגרין (רשת חנויות פארם, סטייל סופר פארם), מבקש לייצר אפליקציה שתאפשר לצרכני הרשת וכן למדירכי בריאות הקיימים ברשת לגשת למידע פדראלי אודות מחלות, תרופות, מחקרים ומידע קליני באופן נוח וברור על מנת להעשיר את הידע שלהם ולקבל מענה לשאלות. האפליקציה צריכה לאפשר כחלק מהחנות. ההגשות עד ה-15 לאוג, פרס כספי שכולל 25,000$ ושעה פגישה עם מנהל החדשנות של וולגרין. - האתגר הרביעי מוצע על ידי המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית שמזמים יזמים, מתכנתים ומדענים להציג אפליקציות שעושים שימוש במידע שהמכון יצר לשימוש חגשני לקידום הבריאות. פרס של 20,000 דולר יינתן לזוכה והאפשרות להציג בכנס השנתי של המכון ב-4 לינואר. - האתגר החמישי הוא של ההאדמיה לבריאות, המבקשת אפליקציות חדשניות העושות שימוש במידע הרפואי הנוצר תוך כדי טיפול. הפרס המוצע פה עומד על 5,000 דולר. ופגישה עם מנהלי המכון, ואפשרות להצגת האפליקציה בכנס של המכון. - הרשות הפדראלית להגנת הסביבה מציעה את האתגר האחרון, ובו היא קוראת למתכנתים ויזמים לקבל רעיונות לאפליקציות חדשניות שיכולות לסייע לקהילות להגן על בריאותן מתוך הבנת הסיכונים הסביבתיים שסובבים אותן. ובכך לאפשר לקהילות לבצע החלטות מושכלות לגבי עתידן. **תחרות האפליקציות של Elsevier** המו"ל המדעי המוביל בעולם, שמוציע לאור כמות נכבדת של ג'ורנלים מדעיים ורפואיים החליט ליצור תחרות למפתחים. במסגרת התחרות מחפש המו"ל את הפיתרון להציג ולהנגיש באופן ברור ונוח את המידע שלו, לייצר בתוכו חיתוכים והדמיות. לצורך התחרות בנו ב-Elsevier קטלוג נרחב של החומר ופיתחו API אליו יוכלו המפתחים להתממשק על מנת לייצר אפליקציות לשיפור הפרודוקטיביות ותהליכי המידע של החוקרים. לחברה יש תוכן ומטה תוכן שכולל יותר מ-10 מיליון מאמרים מ-2,500 ג'ורנלים שונים, 11,000 ספרים , כמו גם למעלה מ-42 מיליון אבסטרקטים, ואיזכורים ורפרנסים למקומות אחרים ברשת המכסים ל-18,000 כותרים מ-5,000 מו"לים שונים. מטרת האפליקציות היא לשפר את הממשק ללקוח, ו-Elsevier מעודדת שיתוף פעולה בין המפתחים למדענים וחוקרים. המפתחים ישמרו את מלוא הסכויות על הקניין הרוחני והם יוכלו לשווק את האפליקצות שלהם בשוק האפליקציות של Elsevier הנקרא SciVerse. וליהנות מקהל של 15 מיליון לקוחות הנמצאים בלמעלה מ-10,000 מוסדות מחקר ואקדמיה. ישנו עוד חודש להגשת האפליקציות לתחרות. השיפוט ייערך עד ספטמבר ובמקביל יעמוד גם לשיפוט הקהל כאשר באוקטובר יוכרזו הזוכים כאשר הפרס הראשון הוא 15,000 דולר. אה כן, ורצוי שתהיה לכם אזרחות אוסטרלית, אנגלית, הודית, יפנית, גרמנית, הולנדית או אמריקאית. רק לתושבי מדינות אלה התחרות פתוחה….. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** elsevier, אונליין, אינטרנט, אפליקציה, בריאות, מדע 2.0, מחקר, מחשב, מידע רפואי, רפואה 2.0 --- ### [פוסט אורחת: למה יזמים לא מתייחסים לכלכלה השביעית בגודלה בעולם? ](https://e-pochonder.com/פוסט-אורחת-למה-יזמים-לא-מתייחסים-לכלכל/2014/11/23/כללי/) **Published:** נובמבר 23, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** עולם היזמות הרפואית בישראל, בייחוד זה העוסק ביזמות של רפואה דיגיטלית ממוקד מאות בארצות הברית. יש הגיון רב במיקוד הזה בשל גודל השוק וכמות הסף המשמעותית המסתובבת בו, אך מצד שני לשוק האמריקאי גם חסרונות ושווה להסתכל גם על שווקים אחרים. גלי ואביה מסיעים ליזמים למצוא את דרכם בשוק הברזילאי, שזו כיום כלכלה מרתקת, השביעית בגודלה בעולם. אז הנה פוסט אורח של גלי. קריאה מהנה. [![גלי הלפרין ויינרמן](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/gali-300x300.jpg "גלי הלפרין ויינרמן - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/11/gali.jpg)גלי הלפרין ויינרמן**מאת גלי הלפרין ויינרמן**\*\* לפני שנתיים, כשחזרתי מנסיעה די מתישה לסאו-פאולו, שאלתי את אבא שלי (שהקים את אטשה מדיקל): "איפה מיקמת את ברזיל בתכנית השיווק האסטרטגית של גיוון אימיג'ינג שכתבת בשנת 2000?" הוא צחק וענה – "לפני אחרונה אם בכלל". לא האמנתי לו. לא הבנתי איך מדינה שהיא הכלכלה השביעית בעולם יכולה להיות נמוכה כל כך בסדר העדיפויות של תכנית שיווק בינלאומית. הסיבה נעוצה במה שסיפר לי קולגה ברזילאי (באנגלית מצוינת של חינוך אוניברסיטאי צפון אמריקאי) שהוא זוכר שכשהיה ילד, היו הולכים כל בני הבית לקניות בסופר מיד כשאביו קיבל את המשכורת שלו. הם היו ממלאים 12 עגלות ועושים כמה נאגלות במכונית כי המחירים יכלו לשלש את עצמם בין לילה. והמשפחה שלו הייתה מעמד סוציואקונומי גבוה. זו הסיבה העיקרית שברזיל לא הייתה על הכוונת של השיווק הבינלאומי במשך שנים רבות. ההיפר-אינפלציה שלטה עד לסוף שנות ה 90 ורק במהלך שלטונו של הנשיא לולה (2002-2010) הצליחה להתייצב הכלכלה מספיק כדי למשוך עסקים בינלאומיים. בעשור האחרון הקימו מרבית החברות הגדולות בתחום המדיקל והפארמה משרדים בברזיל ועכשיו הגיע זמנן של החברות החדשניות הקטנות יותר למצוא את דרכן לשוק הזה. בברזיל אוכלוסיה של -200 מיליון איש בקירוב ו-26 מחוזות עם אינספור הזדמנויות עסקיות. מרבית העסקים הם חברות משפחתיות והמסרים השולטים כרגע מהממשלה כלפי מטה הם: "העתיד נמצא בחדשנות". לצורך זה הקימו בממשלת ברזיל קרנות ותכניות מימון שמיועדות לקדם במיוחד את הסקטור הרפואי. **אך השוק הברזילאי אינו מתאים לכולם.** הנה דוגמא: אחד הלקוחות שלנו רצה לבדוק את התאמת המוצר שלהם לשוק הברזילאי. מדובר במוצר חדשני שאינו פולשני לאבחון חיידק שהשכיחות שלו באוכלוסייה גבוה. להפתעתנו גילינו שגם הרופאים וגם החולים מעדיפים לעבור תהליך כירורגי זעיר פולשני על פני האלטרנטיבה שאינה פולשנית. בנוסף לכך, גילינו שלמרות שהבדיקה החדשה זולה בהרבה מזו הקיימת בשוק, באופן פראדוקסאלי, ההחזר על התהליך הכירורגי הופך אותו למשתלם יותר לרופא ולחולה. שני המאפיינים הללו היו שונים לחלוטין ממה שראתה החברה בשווקים המסורתיים והפתיעו גם אותנו. [![דגל ברזיל](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/0/05/Flag_of_Brazil.svg "דגל ברזיל")](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/0/05/Flag_of_Brazil.svg)דגל ברזילדוגמא זו באה להדגים שהשוק הברזילאי הוא ייחודי. מודל המפיץ האירופאי הקלאסי לא תמיד יעבוד וגם לא הקמת מערך הפצה ומכירות במודל הצפון אמריקאי. למרות שברזילאים רבים מדברים אנגלית טובה, עדיין יש מחסום שפה, ומחסום התרבות הארגונית בין ישראל/ארה"ב וברזיל הוא משמעותי. בנוסף, השוק הברזילאי גדול מאוד ולא קל לנווט בו החל מסקרי שוק וכלה במערכות הפצה ולוגיסטיקה. מצד שני זהו שוק בתולי יחסית (בעיקר במה שנוגע לטכנולוגיות חדשניות) ובעל פוטנציאל אדיר. אנחנו מתמקדים בשוק הרפואי שבו אנו משמשים זרוע פיתוח עסקי ושיווק עבור לקוחותינו מתכנון דרך ביצוע. בעזרת שותפים מקומיים אנו מלווים תהליכים רגולטוריים, החזרים ציבוריים ופרטיים, תהליכים אסטרטגיים, שיווק ומכירות. אם אתם מתעניינים בשוק הברזילאי – אנא [צרו עמנו](http://atchemed.com/contact/) קשר ונשמח לענות לשאלותיכם. \*\*הכותבת מנהלת את פעילות ברזיל בחברת [אטשה מדיקל בע"מ (Atche Medical)](http://atchemed.com/) שמשרדיה ממוקמים ברעננה, סאו פאולו וברלין. היא בוגרת החוג לניהול באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני מאוניברסיטת בוסטון. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי, שונות **תגיות:** אביזרים רפואיים, אטשה מדיקל, ברזיך, גלי הלפרין ויינרמן, יזמות --- ### [70 אחוז ממשתמשי הסמארטפון לא מקבלים שום תזכורת על לקיחת תרופות ](https://e-pochonder.com/70-אחוז-ממשתמשי-הסמארטפון-לא-מקבלים-שום/2014/07/30/כללי/) **Published:** יולי 30, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** [סקר חדש](http://www.fico.com/mobileiq/) שבוצע על ידי חברת [FICO](http://www.fico.com/en/) העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לניתוח נתונים ואנליטיקס מצאה כי 80% ממשתמשי הטלפונים החכמים מבקשים להפוך את המכשיר לערוץ לקשר עם ספקי הבריאות שלהם. על פי פיקו ספקי בריאות כוללים – מבטחים, ארגוני בריאות, בתי מרקחת, חברות תרופות וקליניקות פרטיות. על פי הסקר משתמשים בטלפונים חכמים היו מעדיפים להשתמש יותר באינטרנט ובטלפון הסלולרי ככלי לקבלת מידע ועצה רפואית מאשר הליכה פיזית לאיש צוות רפואי . 42% טענו כי הם עושים זאת באמצעות אינטרנט במחשב הביתי, 9% עושים זאת באמצעות אינטרנט סלולרי, 5% באמצעות אפליקציות ייעודיות, 4% באמצעות הטלפון ו-35% אחוז היו מעדיפים להיפגש עם איש רפואה. [![80 אחוז מעדיפים תקשורת דרך טלפון - גרף סר פיקו](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/07/Fico-300x297.png "Fico - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/07/Fico.png)מתוך הסקר 80 מבקשים יותר אינטראקציה בריאותית דרך הטלפוןמהסקר העולמי עולה כי 76% מהמשתמשים בטלפונים חכמים היו רוצים לקבל תזכורות ב-SMS על תורים שקבעו במערכת הבריאות. 69% היו רוצים תזכורות על מנת שידעו לקבוע את הפגישות הרצויות וכן על מנת לזכור ולקחת את התרופות שלהם, אך 70% מהם אינם מקבלים תזכורת ללקיחת תרופות משום ערוץ כלשהו. 43% היון שמחים לקבל חדשות ומידע בריאותי באמצעות מסרים בטלפון החכם. **תוכן מותאם אישית – המפתח ללב הקהל** עם זאת נתונים נוספים שהחברה מעלה הוא הצורך במידע להיות רלוונטי ומותאם. 71% מהצרכנים אינם אוהבים כאשר ארגונים שולחים להם הודעות שהם לא רלוונטיות עבורו. 51% מהצרכנים אוהבים תקשורת יזומה מצד הארגון בתנאי שהיא רלוונטית עבורם. עוד עולה כי למרות שצרכני טלפונים חכמים מייחסים חשיבות לפרטיותם הם מונים לחלוק מידע עם ארגונים מסחריים רגע שהם מרגישים שזה נותן להם ערך חזרה. המחקר מחזק מגמות מוכרות, ומראה כי הפוטנציאל בקשר עם לקוחות וצרכנים באמצעות הטלפון הסלולרי הוא משמעותי. החשיבה הדיגיטלית חייבת להתמקד ולנוע לכיוון של הטלפון הסלולרי ולא להסתפק בפעילות של אינטרנט נייח. לדברי אנשי FICO השינוי ביחס של המשתמשים לערוצי התקשורת מהווה הזדמנות לארגוני בריאות להיות בקשר עם הלקוחות בצורות חדשות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** FICO, SMS, בריאות 2.0, חברות תרופות, מובייל, סקר, תזכורות --- ### [מגזין Digital Pharmarketing לחודש יוני](https://e-pochonder.com/מגזין-digital-pharmarketing-לחודש-יוני/2014/07/01/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 1, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** המגזין החדש שהחלטתי להפיץ לאנשים העוסקים בתחום השיווק בחברות תרופות וחברות העוסקות בתחום הבריאות, יוצא כעת במהדורה שנייה. כאמור המגזין יוצא על פלטפורמת התוכן של רוג'ום ואני מטמיע אותו גם כאן לאחר שנשלח לפני כמה ימים למכותבים שלו. אחד העמודים במגזין מאפשר הרשמה ואתם מוזמנים. הפעם במגזין: - פסטיבל קאן פתח מסלול ייעודי לבריאות – מה אפשר לראות שם? [![לוגו קאן בריאות](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/lionshealth-300x131.png "lionshealth - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/lionshealth.png) - איך משפרים את הפניה השיווקית באי מייל? - הנחיות חדשות של ה-FDA לשיווק במדיה דיגיטלית - רופאים שמשחקים כדי ללמוד - חברת תרופות שיצרה תוכנה לימודית באיי פד למפגשי רופאים… [![](//roojoommedia.s3.amazonaws.com/widget/roojoomLogo.png)](http://www.roojoom.com) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0, שונות **תגיות:** Digital Pharmarketing, בריאות, חברות תרופות, מגזין, שיווק דיגיטלי --- ### [שיווק באי מייל יכול להיות אישי להרבה אנשים](https://e-pochonder.com/שיווק-באי-מייל-יכל-להיות-אישי-להרבה-אנש/2014/06/24/כללי/) **Published:** יוני 24, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** שליחת ניוזלטר הפכה בשנים האחרונות לשיטה המובילה את הקשר הדיגיטלי עם רופאים ובכלל עבור הרבה חברות תרופות. דיוורים אלקטרונים, בין אם הם יוצאים ישירות מהחברה או דרך אתרים שלהם רשימות הפצה משלהם, מהווים כלי המאפשר להגיע אל שולחן הרופא, כאשר הוא מזוהה, ולכן ניתן להעביר מסר רפואי, או שיווקי המותאם לרופאים. ככלל שיווק באמצעות אי מייל נחשב לכלי אפקטיבי, אך פעמים רבות שליחת אי מייל גנרי, לאנשים רבים יכול שלא להועיל, ולפעמים אפילו להזיק. תחושת המקבל כאילו הוא חלק מעדר, ואין התייחסות אישית אליו, גורמת לאי מייל להיתפס כמנוכר, ולמאמץ השיווקי ליצור קשר ולהשיג "קשב" מהמקבל להיכשל. על כן פעמים רבות ניתן לשלוח מסר המוני אבל כזה שייתן תחושה אישית למקבל, ובכך לשפר את התוצאות, ולהשיג את אותו טיפוח של קשר. ככלל, אסור לשיווק באי מייל להיות מנותק מכלל מאמצי השיווק, ועליו להיות מחובר למסרים הכלליים ולהדגיש אותם. [![כרוכית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/general-icons-37-150x150.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/general-icons-37.png) 1\. **לא לשלוח מחברה, לשלוח מבן אדם** אחת הטעויות הבסיסיות בשליחת אי מיילים, היא שליחת האי מייל ממיילים כללים כמו Marketing@blabla.om, כאלה שמי שמקבל ישר מבין שהוא חלק מרשימה וזה לא משהו שנשלח – **אליו**. שלחו את האי מייל מאדם אמתי, עדיף מישהו שהרופא מכיר או יוכל לחזור אליו ולקבל תשובה אנושית. הרצון של אנשים ליצור קשר עם אנשים אחרים הוא מוטיבציה מרכזית עבור אנשים ונגיעה ברצון הזה יכולה לסייע ביותר. במקרים מסוימים חשוב לשלוח גם מהאדם הרלוונטי, לא רק על בסיס היכרות. מייל עם תוכן מסוים עשוי להתאים יותר לפונקציה אחרת בארגון ולא רק לנציג הרפואי. גם בחתימה, לא לשכוח לשים את שמו של האדם ולא להגיד "תודה מצוות השיווק". בתוכנות המסייעות כיום בשליחת אי מיילים, ניתן ליצור רשימות מפולחות ולהתאים את השולח לפלח הנכון. כמו כן מומלץ לפעמים לנסות כמה אפשרויות בשלב ראשון ואז לשלוח מהאפשרות היעילה ביותר לשאר הקבוצה. 2\. **גם באי מייל כדאי לעשות סגמנטציה** אחת הפעולות הבסיסיות שנעשות בשיווק, היא פילוח קהל היעד, ופעילות כזאת נעשית פעמים רבות בחברות תרופות. אז אם זה חשוב בשטח, ברור שיש לזה חשיבות גם בשליחת המייל. מסר אחד אף פעם לא מתאים לכולם, ומסר לא רלוונטי הוא הדרך הבטוחה להתעלמות ומיאוס. מסרים על תרופה מסוימת בקרב לקוחות המכירים אותה, לעומת אלו שלא מכירים אותה לעומק לא יכול או צריך להיות אותו מסר. כך גם מסר על תרופה שלא נמצאת זמינה לרופאים מסוימים, עלולה להכעיס, אלא אם המטרה היא אכן להכעיס. על כן כמו בבחירת השולח, גם בהתאמת המסר יש לבחור את הפילוח הנכון ולבצע התאמה של השפה, המסר, הכותרת והתוכן על מנת לשלוח מידע רלוונטי לאנשים הרלוונטיים. 3\. **כריית המידע שכבר יש לכם** כאשר מבצעים פניה אישית חשוב לדייק, יהיה מביך לפנות לגבר בלשון נקבה או לאישה בלשון גבר… לקרוא לפרופ' רק ד"ר ועוד.. אבל לפעמים אנחנו לא מכירים באופן אישי את כל אלו שאנחנו שולחים אליהם אי מייל, ולכן רצוי לעשות בדיקה מראש. חשוב לזכור שהרבה מהמידע נמצא לפעמים בכתובת המייל, למשל מקום העבודה לפעמים, שם המרמז על היות מקבל המייל גבר או אישה ואפילו ועוד. חשוב לבדוק ולעדכן את בסיס הנתונים בכל מידע שכן ניתן להוציא מכתובת המייל עצמה. 4\. **לימוד והפקת לקחים** אם שלחתם מייל ולא עצרתם לשאול מה למדנו ממנו, מי התעניין וכיצד ממשיכים מכאן, הרי שאתם סתם מפציצים לקוחות, וגם לקוחות מתעניינים יהפכו ללקוחות עוינים. למדו מכל אי מייל, תבנו סיפור מהדיוורים שלכם, וכך תוכלו ליצור סיפור בהמשכים. בייחוד אם המידע שאתם רוצים להעביר הוא כזה שיכול להתפתח והלקוחות עמם אתם בקשר משמעותיים לכם. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** דיוור אלקטרוני, התאמה, חברות תרופות, טיפים, פרסונליזציה, רופאים --- ### [הרופאים משחקים, החולים מרוויחים](https://e-pochonder.com/הרופאים-משחקים-החולים-מרוויחים/2014/06/24/כללי/) **Published:** יוני 24, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** משחקים אינם נתפסים לרוב עניין רציני שניתן להשתמש בו עבור חינוך של רופאים או מטופלים. אך מי שחושב כך, טועה ובגדול. תונעה שלמה הנקראת "Serious Games" מפתחת משחקים להם יש משמעות בבריאות, בחינוך ובתחומים נוספים. לתחום המשחקיות השפעה הולכת וגשלה על הדרך בה אנחנו מטמיעים ומעבירים מסרים, וגם מסייעים לרופאים ולמטופלים בדרכים מגוונות. מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה מצא כי רופאים שטיפלו בחולי יתר לחץ ם ושיחקו במשחק חינוכי ייחודי [בשיטת Spaced Education ](http://app.qstream.com/pricekerfoot/courses/4425-VA-Hypertension-Spaced-Education-Game)הצליחו לאזן את חולי יתר לחץ הדם שלהם מהר יותר מאשר רופאים שנחשפו למידע באמצעות כלי אונליין רגילים של מידע המועלה לאתר והרופאים מקבלים תזכורת לקרוא אותו. [המחקר פורסם בירחון הרפואי Curculation.](http://circoutcomes.ahajournals.org/content/7/3/468.abstract?sid=313f79fc-6797-480d-8692-1f539a53e5d7) במסגרת המחקר חולקו רופאים משלושה מרכזים רפואיים לשתי קבוצות – באחת 48 רפאים שנחשפו למשחק, ובשניה 47 רופאים שלא נחשפו. אלו שנחשפו הצליחו לאזן את מטופלי יתר לחץ דם ב-6 ימים מהר יותר מאשר אלו שלא השתתו במשחק. במסגרת המשחק פותחו 32 שאלות אמריקאיות בנושא יתר לחץ דם, הרופאים קיבלו שאלה כל שלושה ימים באי מייל ומייד לאחר שבחרו את התשובה קיבלו הסבר על התשובה בין אם היא היתה נכונה או לא. שאלה שענו עליה לא נכון חזרה אליהם תוך 12 יום שוב. שאלה שענו עליה נכון חזרה אליהם למענה אחרי 24 יום. שאלה מפסיקה לחזור לרופא לאחר שענה עליה נכון פעמיים ברציפות. המטרה במשחק לענות נכון על כל השאלות. הרופאים במשחק יכלו לראות את מצבם אל מול חבריהם באילו שלבים הם נמצאים והאם הם מובילים. הרופאים בקבוצה שלא במשחק קיבלו התראות למייל על כתבות בנושא והיו צריכים להיכנס ולקרוא אותן. [![פרופ' קרפוט](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/kerfoot_prof_photo_-_oct_21_2008_-_cropped_medium-271x300.jpg "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/06/kerfoot_prof_photo_-_oct_21_2008_-_cropped_medium.jpg)פרופ קרפוטכאמור הרופאים שהשתתפו במשחק איזנו את החולים 6 ימים מהר יותר מאשר אלו שלא. לדברי מפתח השיטה ועורך המחקר פרופ' ב. פרייס קרפוט, מומחה בכירורגיה מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, רופאים מכירים את ההנחיות ואת הדרכים בהם עליהם לפעול, אך לא תמיד זה ההיכרות והידע מתרגמים למעשה. שיטת החינוך המרווח מצליחה לגרום להם לעניין ומעורבות במידע, וכך לשפר את יכולותיהם הקליניות. לדברי החוקרים השיטה גם נוחה ביותר לשימוש בצורה רחבה, כי לאחר עיצוב השאלות והמיילים היכולת להגדיל את הנפח היא כמעט חסרת עלות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** Circulation, Gamification, לחץ דם, מחקר, מטופלים, משחקים לימודיים, רופאים --- ### [כנסים מעניינים בבריאות ודיגיטל - בשבועיים הקרובים](https://e-pochonder.com/כנסים-מעניינים-בבריאות-ודיגיטל-בשבוע/2014/05/27/בריאות-2-0/) **Published:** מאי 27, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** עונת הכנסים מאיימת להוציא אותי לחלוטין מאיפוס… שבוע שעבר הייתי בביומד, מחר יש לי שלושה אירועים ביום אחד…. ובשבועיים הקרובים עוד כמה כנסים. אבל, זו התקופה של הכנסים ויש הרבה הזדמנויות מעניינות. כן זה גם קצת קידום שלי, מותר לי, אני מרצה בשניים משלושת הכנסים. אגרתי את המידע ברוג'ום, כך תקבלו את המידע מהמקורות עצמם ותוכלו להירשם. **ואילו הכנסים:** מחר : eHealth CEO Summit, שהוא יותר מפגש מכנס. ב-9 ליוני: הכנס השנתי של האיגוד הישראלי למערכות מידע ברפואה המתמקד השנה ב- Connected Health ב-10: הכנס הראשון בנושא היענות ודבקות בטיפול [![](//roojoommedia.s3.amazonaws.com/widget/roojoomLogo.png)](http://www.roojoom.com) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** ehealth, אורי גורן, האיגוד הישראלי למערכות מידע ברפואה, היענות לטיפול, חולים, כנס --- ### [1 מכל 4 חברים ברשת החברתית כמוני טוען כי האתר שיפר את ההתמדה בלקיחת תרופות](https://e-pochonder.com/1-מכל-4-חברים-ברשת-החברתית-כמוני-טוען-כי-ה/2014/05/19/כללי/) **Published:** מאי 19, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** סקר חדש שנערך בחודשים האחרונים בקרב החברים ברשת החברתית בריאותית כמוני גילה כי החברות ברשת משפרת את מצבם: 23% טענו כי זה גרם להתמיד בלקיחת תרופות, 27% העידו כי החברות ברשת שינתה את הדרך בה הם משוחחים עם הרופא. מו כן, 46% ממשתתפי הסקר העידו כי החברות באתר שיפרה משמעותית את ההבנה שלהם על מצבם הבריאותי, 37% העידו כי "כמוני" עזר להם למצוא מסגרת תומכת של אנשים שמבינים את מצבם, ו-32% העידו כי החברות באתר שיפרה את האופן שבו הם מתמודדים נפשית עם מצבם הבריאותי. הסקר נערך בקרב החברים הרשומים באתר, על הסקר הגיבו כ-627 משיבים, המהווים מדגם מייצג של כ-20 אלף החברים הרשומים באתר. חלק מן המשיבים חולים בעצמם באחת מהמחלות הכרוניות המטופלות באתר, וחלק קרובי משפחה או מטפלים של חולים. **[החברים של כמוני – מחקר על כוחו של שיתוף וכוחה של קהילה בקרב חולים . ](https://www.slideshare.net/mazis/ss-32616269 "החברים של כמוני - מחקר על כוחו של שיתוף וכוחה של קהילה בקרב חולים . ")** from **[rami yulzari ](http://www.slideshare.net/mazis)** עוד נמצא בסקר כי כ-80% מחברי כמוני שהם בעלי חשבון פייסבוק אינם מתייעצים ומספרים על מצבם הבריאותי בפייסבוק, יחד עם זאת, על אף שפייסבוק כמעט ואינו משמש אותם להתייעצויות בנושאים בריאותיים, האינטרנט עדיין מהווה מקור מידע מרכזי בכל הנוגע למחלות: מהסקר עולה כי מקורות המידע העיקריים שמהם למדו המשתתפים על מחלתם הם אתרי אינטרנט של עמותות העוסקות במחלה (44%), אתר "כמוני" (42%) ואתרי אינטרנט של קופות חולים או רופאים (35%). רק 23% רכשו את מרבית הידע על מחלתם באמצעות חברים או קרובי משפחה ורק 22% רכשו מידע זה באמצעות ספרים או מאמרים בנושא. עוד נמצא כי רבים מהאנשים המחפשים מידע רפואי באינטרנט טוענים כי הוא השפיע על החלטותיהם בנושא בריאות: 38% מהמשיבים העידו כי למידע מהרשת הייתה השפעה רבה על קבלת ההחלטות. לפי הסקר, מידע רפואי וירטואלי משפיע על גברים (42%) יותר מאשר על נשים (33%). לדברי תמי שיפטר, מנכ"ל אתר כמוני: "הסקר הנו יריית פתיחה של הרשת בפיתוח ותחזוקה של מערך סקרים בקרב המתמודדים עם מחלות כרוניות בכמוני. אנו רואים בקיום הקהילות המפולחות באתר הזדמנות ייחודית למוסדות חוקרים ולגופים נוספים להפיק מידע חדש ובעל ערך ולהגיע בקלות וביעילות למטופלים במחלות שחלקן נדירות יחסית ויש קושי להגיע אליהם באמצעים אחרים. חברנו למכון הסקרים זטה טולס על מנת לספק מענה שלם הכולל ליווי החל משלב בניית השאלון ועד לקבלת התוצאות המנותחות. אנו צופים כי מהלך זה יספק ערך רב גם לגופים השונים וגם לחברים ברשת." ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** התמדה בתרופות, חולים, כמוני, סקר, רשת חברתית בריאותית --- ### [ה"סלפי" מגויס לטובת תרומות לסרטן באנגליה](https://e-pochonder.com/הסלפי-מגויס-לטובת-תרומות-לסרטן-באנגל/2014/05/19/כללי/) **Published:** מאי 19, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** טקס האוסקר האחרון [ותמונת הסלפי הקבוצתית של כוכבי הוליווד](http://www.hollywoodreporter.com/news/miptv-ellen-degeneres-oscar-selfie-694562) שהפכה מהר מאוד לתמונה שהופצה הכי הרבה בטוויטר, הפכה את הסלפי לשיגעון. האגודה למחקר סרטן בבריטניה ושתי עמותות המתמקדות בתמיכה סרטן הדש ניצלו את הטירוף על מנת לקדם את המודעות לגורמי הסיכון לסרטן וכן על מנת לקדם את התרומה לעמותות בתחום הסרטן. הקמפיין שאותו ליווה ההשטג #nomakeupselfie גייס כבר למעלה מ-8 מיליון פאונד וההאשטג אוזכר ברשת הטוויטר כבר למעלה מ-50,000 פעמים. הקמפיין גם קיבל כיוונים עצמאיים בהם שורדות סרטן שד שהעלו תמונות שלהן לאחר כריתת שד וכן גברים שהעלו תמונות סלפי שלהם עם איפור, כניגוד לאלו שהעלו ללא. גם ביקורת הושמעה באנגליה, היו שטענו שמדובר באקט של יוהרה ושאנשים צריכים לתרום גם מבלי הצורך להעלות תמונה של עצמם לרשת. אחת התמונות היו גם של צוותים רפואיים המודים על התרומה המסייעת בין היתר לקידום המחקר בתחום סרטן השד. [![תמונה לתרומה](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/05/selfiecancer.jpg "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/05/selfiecancer.jpg)מתוך הקמפיין ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי **תגיות:** חולים, מדיה חברתית, סלפי, סרטן, פייסבוק, קמפיין, שיווק דיגיטלי --- ### [חברת התרופות באייר מציעה ליזמים: 50 אלף אירו ו-5 חודשים באקסלרטור בברלין](https://e-pochonder.com/חברת-התרופות-באייר-מציעה-ליזמים-50-אלף-א/2014/04/23/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 23, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** חברת התרופות הרב לאומית באייר עומדת לחלק 5 מלגות על סך 50 אלף יורו ליזמים שיבואו לעבוד 5 חודשים בברלין. מטרת המיזם הוא לקדם חדשנות והיזמים שיזכו יקבלו מגוון הטבות והדרכה. את ההצעות יש להגיש עד 31 במאי. [![לוגו Grants4apps](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/grants4appsLogo.png "grants4appsLogo - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/grants4appsLogo.png) התוכנית הנקראת Grants4Apps והיא מבקשת לעוד חדשנות בתחום הבריאות הדיגיטלית. על פי האתר החברה מבקשת לקדם חדשנות על ידי טיפוח פרויקטים בתחום של תוכנה, חומרה, חדשנות טכנולוגית או אף שיפור תהליכים הפועלים בתחומים מסוימים ומבקשים לשפר תוצאות בריאותיות או תהליכים הכוללים גם תרופות. החברה מנסה להדגים אילו פרויקטים באמצעות גרפים: [![באייר ליזמים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/bayer1-300x261.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/bayer1.png)מה רצוי שתכלול ההצעהכמו כן מבקשים בבאייר כי תהיה להצעה פן טכנולוגי: [![טכנולוגיה של באייר ליזמים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/bayer2-300x182.png "bayer2 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/bayer2.png)בפן הטכנולוגימבחינת באייר אין צורך באב טיפוס, או בגיוס קודם, מספיק רעיון טוב. באייר כן מבקשת למקד את היזמים בתחומים שונים שאפרט בהמשך, אך לפי הרצאה שניתנה במפגש האחרון של Health 2.0 החברה לא מבקשת זכויות יוצרים בתמורה למלגה, אך גם אינה מתחייבת להשקיע בחברה, אם זאת ישנה אפשרות שבאייר תשקיע. המלגות המוצעות כעת פתוחות להצעות מחברות באירופה, דרום אפריקה, קנדה וישראל. **אז מה התחומים שמעניינים את באייר כעת?** **קרדיולוגיה:** שם מבקשת החברה רעיונות בתחום של מניעה, איתור מוקדם, טיפול וניהול של שבץ מוחי, פרפור פרוזדורים, קריש דם בריאה, ופקקת ורידים. **אונקולוגיה:** מניעה, זיהוי וטיפול בסרטן הערמונית עם גרורות בעצמות וכן ניהול וטיפול בתרופות רדיואקטיביות. **בריאות נשים:** ניהול של טיפול הורמונלי ארוך טווח למניעת הריון שהוא הפיך. החברה מחפשת טכנולוגיות שיכולו להיות חומרה או תוכנה או טכנולוגיה אחרת או תהליך שיסייע לנשים עם התקן תוך רחבי בתהליך שלהן ומביאים ערך מוסף לנשים או לאחיות או לרופאים העוסקים בהתקנים תוך רחמיים. [![תחומי מיקוד באייר ליזמים](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/g4adl_1_indications-1024x792.jpg "g4adl_1_indications - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/g4adl_1_indications.jpg)תחומי המיקוד מתוך האתר של באיירהמקום בו ייערך האקסלרטור הוא אופן ספייס בו יתקבלו עמדות עבודה ועמדת קפה וכן הדרכות ומנטורינג לסטארטאפים. לפרטים והגשת הרעיון [לחצו כאן](https://www.grants4apps.com) חשוב לציין שוועדת השיפוט היא של באייר, ולהם שמורה הזכות להחליט מי מצטרף. אם הגשתם הצעה, ונכנסתם בגלל הבלוג, אז חזרו וספרו לי 🙂 ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** grants4apps, health 2.0 israel, אונקולוגיה, אקסלרטור, באייר, בריאות האישה, ברלין, מענק, קרדיולוגיה, תחרות --- ### [בראיון ברדיו 103 FM: "מערכת הבריאות צריכה לממן שירותים דיגיטליים"](https://e-pochonder.com/בראיון-ברדיו-103-fm-מערכת-הבריאות-צריכה-למ/2014/04/06/כללי/) **Published:** אפריל 6, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** הבוקר שוחחתי אצל גיא זוהר על הצורך של המערכת להכיר בעבודה הדיגיטלית וגם בכלים דיגיטליים כמשהו שהמשרד צריך לתקצב. למה הכוונה, כיום כאשר רופא מתקשר אתכם בצורה אלקטרונית בצורה כזו שהוא חוסך ביקור, הוא לא מתוגמל על כך כפי שהוא מתוגמל בביקור – וזה כמובן לא ממש מתמרץ אותו להעביר בצורה מסודרת חלק מהעבודה שלו לצורה דיגיטלית. אם ועדת גרמן היתה מתחילה לדבר על שינוי תצורת התגמול היינו יכולים לראות מהפיכה. בנוסף, הגיע הזמן לחשוב האם ובאיזו צורה אפליקציות רפואיות בסלולר יקבלו גם הכאה מימונית – בדומה לטכנולוגיות אחרות. נכון, עקרונית אם אפליקציה תוכר כאביזר רפואי אין מניעה שהפעולה שנעשית תוכר בסל הבריאות ותקבל מימון, ועדיין אני חושב שיש מקום להתייחסות ספציפית יותר על מנת לתמרץ אפליקציות יותר מורכבות שמימון יכול לסייע להן לקרום עור וגידים. ואולי גם אפליקציות שאינן בדיוק אמ"ר אבל יש להן תועלת משמעותית. בעולם זה קורה, בקרוב תקראו על זה כאן. והנה הראיון – האזנה נעימה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [מחכים לגודו והנה הוא פה: ה-FDA מנפק הנחיות לפעילות של חברות תרופות במדיה חברתית ](https://e-pochonder.com/מחכים-לגודו-והנה-הוא-פה-ה-fda-מנפק-הנחיות-ל/2014/01/20/כללי/) **Published:** ינואר 20, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** העובדה הדיי מצערת וידועה היא שהרגולטור, המשפט והדין אינם יכולים לעמוד בקצב של ההתפתחות הטכנולוגית. אפשר לומר דיי בבטחה [שחוק מור ](http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%9E%D7%95%D7%A8)עובד כמעט ביחס הפוך על התקדמות טכנולוגית לעומת התקדמות רגולטורית. אז אם פייסבוק וטוויטר ורשתות חברתיות קיימים כבר מ-2005 לערך ותפסו תאוצה מאז 2007 הרי שאין כמו 2014 להוצאת הנחיות. יצוין כי ה-FDA בניגוד למשרד הבריאות הישראלי (נגיד) [לפחות קיים שימוע ציבורי כבר ב-2009](https://www.youtube.com/results?search_query=FDA%20social%20media%20hearing&sm=3) אבל לקח את הזמן שלו עד עכשיו להוציא טיוטת הנחיות. [ההנחיות שהוצאו כעת ](http://www.fda.gov/downloads/Drugs/GuidanceComplianceRegulatoryInformation/Guidances/UCM381352.pdf)כטיוטה הן חלק מפרץ רגולציה ששוטף את התחום בחודשים האחרונים שכללו [גם את ההנחיות בדבר אפליקציות רפואיות](http://e-pochonder.com/?p=1830) לניידים, וכן פעילות [מלפני כשנה לערך שעסקה בתשובות לשאלות הקשורות לטיול שאינו בהתוויה הרשומה של התרופה (Off Label)](http://e-pochonder.com/?p=721). קשה לתאר ליושב מן החוץ את הציפייה שהייתה בתעשייה לרגולציה הזו בשנים האחרונות והטענה החוזרת ונשנית שחוסר במדיניות זו הוא שעצר את החברות מלפעול. [![לוגו FDA](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/ucm349569.png "לוגו FDA - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/ucm349569.png)מתוך אתר ה FDAכאמור, מדובר בטיוטת הנחיות ולא במסמך סופי, אך לרוב ניתן ללמוד ממנו על הכוונה והכיוון של הרגולציה. ובכן להלן עיקרי הדברים והדוגמאות למיטב הבנתי: 1\. **מדיה פרסומית אינטראקטיבית** – זו ההגדרה של המדיה באופן הרחב מבחינת ה-FDA וכך הם כותבים: [![הגדרות מתוך הנחיות ה-FDA למדיה חברתית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example-interctive-1024x249.png "example interctive - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example-interctive.png) כלומר ההתייחסות לכל הפלטפורמות היא כהתייחסות גג ואין אבחנה ביניהן, מה שמאפיין אותן זו האפשרות לתקשורת דו צדדית בזמן אמת. 2\. **קו האחריות** – ה-FDA מגדיר את התקשורת הנדרשת לאישור לפי צורת המעורבות ורמת המעורבות של החברה או באי כוחה. וכך הם כותבים: [![על מה חברות אחראיות במדיה חברתית על פי FDA](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example-responsabillty-1024x163.png "example responsabillty - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example-responsabillty.png) כלומר האחריות של החברה נובעת בעצם מיכולת ההשפעה – אם החברה השפיעה, ערכה, נגעה או יכלה לשנות את החומרים טרם פרסומם, גם אם הם על אתר צד ג' יש צורך לאשר את החומרים עם ה-FDA. והרשות נותנת גם דוגמאות למשל ערוץ טוויטר או פייסבוק של החברה, אתרים אחרים ובלוגים של החברה גם כאשר רמת ההשפעה היא מוגבלת יש לה אחריות. כלומר, אם חברה בנתה פורום בתוך האתר, האישור הוא על כל האתר לפי כללי הגשה לאישור של החברה, הכולל את מפת האתר וכל התוכן. לגבי תוכן גולשים כאן מתבקשת החברה לאשר רק מה שנעשה מטעמה או של סוכן מטעמה. כלומר, אם עובד או נציג החברה מדבר בפייסבוק על מוצר של החברה זהו תוכן שנדרש עבורו אישור, יתרה מכך גם כאשר רופא המקבל תשלום מן החברה עונה על שאלות הנוגעות למוצר זה נחשב תוכן מטעם החברה ונדרש אישור. כלומר למשל אירוח של רופא מומחה במסגרתו הרופא קיבל תמורה על הזמן שלו לענות הרי התוכן שלו באחריות החברה. [![דוגמה ממדיניות FDA על מדיה חברתית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example-1-1024x421.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example-1.png) על תוכן גולשים שאינם קשורים בכלל לחברה, גם אם הם נמצאים בתוך אתר החברה אין ה-FDA מתיל אחריות על החברה, וזה שינוי ממה שהיה נהוג לחשוב, ומה שנהוג באנגליה. כלומר, אם חברה פתחה עמוד פייסבוק ואדם שאין לה שום קשר אליו כתב שם מסר אוף לייבל, או משהו שאינו נכון, היא יכולה לתקן אותו בתגובה אך אינה אחראית לתוכן ולא חייבת להוריד את התוכן. זוהי בשורה משמעותית המאפשרת שיח וכניסה לעולמות הללו מבלי להיות "סגורים" מדי. לגבי פעילות של החברה על אתרים שאינם בבעלותה (קרי בבעלות צד ג) כאן גם יש אחריות וה-FDA מבקש לתת דוגמאות מתי האחריות בתוקף: [![דוגמה שניה ממדיניות FDA למדיה חברתית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example2-1024x378.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example2.png) ניתן להבין מדוגמה זו כי לחברה יש השפעה ויכולת להחליט היכן המידע יופיע והיא היוזמת שלו, ולכן יש לה אחריות. ה-FDA מסביר שאם החברה נתנה חומר (למשל הודעת יחסי ציבור) אבל אין לה יכולת להשפיע על צורת הופעתו ומיקומו באופן אמתי אין היא צריכה לאשר את התוצר (למשל בלוגר שכותב אודות פעילות של החברה). אבל שימו לב לדוגמה שלוש, כאן כבר יש כניסה לתחום שהוא יחסית אפור – האם הצעה, שאינה קשורה בהשפעה או יכולת כספית היא גם השפעה, הרי שיש כאן עניין מורכב. [![דוגמה מס 3 מהנחיות ה-FDA על מדיה חברתית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example3-1024x378.png "- e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/01/example3.png) פה יש שאלות מורכבות כי בעצם יש כאן צורך לאשר דפים מסביב לפעילות הקשורה לחברה על אתרים של צד ג' (שימו לב שאין פה הבדל בין פרסום לצרכן או לרופא או האחות) ולכן יש פה מורכבות לא פשוטה. ושאלה אמתית האם ניתן יהיה לעמוד בדרישה הזו מבחינת רמת ההשפעה על האתר שאינו בשליטת החברה. ה-FDA מציין באופן ברור שהשעה אינה נמדדת רק בתמיכה כספית אלא בהשפעה במובן הרחב ביותר. 4\. **מי הוא נציג של החברה** – כפי שציינתי קודם ה-FDA מגדיר שאם נציג של החברה מדבר בשמה הרי זה באחריותה. ראשית זה מבורך כי זה גומר את כל עניין הטוקבקיסטים בתשלום, לא ניתן יהיה לעשות את זה. אבל על הכתוב בהנחיות גם בלוגר שקיבל תשלום עבור הכתיבה שלו הוא נציג ולכן התוכן שהוא מעלה כפוף לצורך באישור של ה-FDA. הסוכנות ממליצה על שקיפות בכל הנושא של פעילות של החברה באמצעות צירוף לוגו שלה לדברים מטעמה ועוד. עוד יצוין כי יש להגיש באופן סדיר את החומרים לאישור (למיטב הבנתי לאחר הפרסום בפועל ולא לפני…אנא תקנו אותי אם אני טועה) כלומר הדפסים של הנעשה בפורומים ובקהילות הכוללים גם תוכן שאינו באחריות וה-FDA כבר יבצע בדיקות. איני בטוח אם מנגנוני ההגשה לאישור הם עדיין מספיק אפקטיביים, ויש בעיה כמובן מבחינת לוחות הזמנים. יש מנגנונים שונים שמפורטים בטיוטה, אך הם פחות רלוונטיים לישראלים, יותר מעניינים עקרונות החשיבה. עם זאת יצוין שהשטן כרגיל הוא בפרטים הקטנים, ולכן מנגנוני ההגשה והאישור עלולים להפוך את הפעולה ללא סבירה. אם אני מבין שהפרום אינו מותנה באישור מראש אלא פעולה במקביל, הרי שזה סביר. כמו כן יש מעיין הגשת ארכיון תקופתית. יהיה מעניין לראות מה יקרה בסופו של דבר, אבל אני חייב להגיד שלמרות האיחור חסר הפרופוציה העקרונות נראים לי סבירים והגיוניים. מה שכן אין התייחסות לפורטים מסוימים כמו מודעות קצרות וקידומים ממומנים שעדיין נדרשים רגולטורית להתניות שלא אפשריות בפורמט…עבודתו של הרגולטור אינה נגמרת אף פעם. [להורדת טיוטת ההנחיות לחצו כאן](http://www.fda.gov/downloads/Drugs/GuidanceComplianceRegulatoryInformation/Guidances/UCM381352.pdf) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** כללי --- ### [פתאום נמצא: פאנל על ד"ר גוגל וסייברכונדריה מכנס איגוד האינטרנט](https://e-pochonder.com/פתאום-נמצא-פאנל-על-דר-גוגל-וסייברכונד/2014/01/13/בריאות-2-0/) **Published:** ינואר 13, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** לפעמים אתה מחפש משהו אחד ומוצא משהו אחר… אתמול השתתפתי בפאנל באוניברסיטת תל אביב במסגרת קורס של סטודנטים לתקשורת על בריאות בעידן המקוון. באופן מפתיע או שלא עלה שם הדיון על סייברכונדריה – אחת ההפרעות הפסיכיאטריות שמעצבנות אותי במיוחד. לטעמי הם חלק מעניין פוליטי נגד האינטרנט של פסיכיאטרים… אבל אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה פה… אבל תו"כ הדיון חיפשתי מידע בנייד על ההפרעה כדי לבדוק משהו..והופס פתאום אני רואה את הפאנל המצולם הזה שהשתתפתי בו במרץ השנה. פאנל מעניין עם משתתפים מאוד מעניינים – ליאור וולף מנהל הרפואה המקוונת בכללית, ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה ואיש אינטרנט רציני, חיה קרן-וינטר מנהלת פורום פיברומיאלגיה ו-CFS, אתר תפוז והנחה את הפאנל פרופ' רפאל קרסו, אוניברסיטת בר אילן, המרכז הרפואי הלל יפה. 40 דקות ודיון מעניין. צפייה מהנה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** e-pochonder, אורי גורן, איגוד האינטרנט, בריאות, ד"ר גוגל, ד"ר ירדן לוינסקי, חולים, חיה קרן-וינטר, ליאור וולף, מדיה חברתית, סייברכונדריה, פייסבוק, פרופ' רפי קרסו, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [הדפסה תלת ממדית הצילה חיי תינוק](https://e-pochonder.com/הדפסה-תלת-ממדית-הצילה-חיי-תינוק/2013/09/10/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 10, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** הסיפור הזה שמופיע כאן בסרט, היה פעם נחשב לסוג של מדע בדיוני, אך מראה עד כמה הנושא של הדפסה תת ממדית משנה את כל האופן שבו אנחנו חושבים על רפואה, השתלות, פעולות רפואיות ועוד… בגדול הדפסה תלת ממדית לרוב מוצגת בהקשר של מוצרי צריכה, שגם שם כמובן הסיפור הולך להיות מרתק, אך ברפואה, כרגיל זה ממש נוגע לחיים ומוות. הסיפור הנוכחי הוא על קייבה, פעוט שבגיל שישה שבועות החל לסבול מחנק, לאחר שהייה בבתי חולים לתקופות ארוכות ולאחר שלהורים נמר שקייבה זדקק לשהות בבית חולים, בערך לתמיד בגלל שהוא סובל מבעיה יחסית נדירה הנקראת **Tracheomalacia זו בעיה בה קנה הנשימה מתמוטט וגורם לבעיה נשימתית. על פי הסרט כ-1 ל-2,200 תינוקות עלול לסבול מהבעיה.** מבדיקה לא הכי מעמיקה ברשת נראה כי הטיפול היותר נפוץ הוא ניתוח שבו מקבעים את קנה הנשימה לעצמות בית החזה (לסטרנום). לפי הסרט זו כנראה לא הייתה האופציה כאן. [![השתל מורכב על דגם פלסטי של קנה הנשימה של קייבה](http://uofmhealthblogs.org/wp-content/uploads/2013/05/3dsplint.jpg)](http://uofmhealthblogs.org/wp-content/uploads/2013/05/3dsplint.jpg)השתל מורכב על דגם פלסטי של קנה הנשימה של קייבהבכל מקרה, הרופאים בבית החולים של אוניברסיטת מישיגן בארה"ב החליטו לבנות שתל ייעודי שיתפוס וימנע את ההתמוטטות של קנה הנשימה. השתל נבנה עבור קייבה באופן אישי על בסיס צילומי הדמיה והדפסה תלת ממדית בשימוש של ביו פולימר שנכנס לגוף. יש שיאמרו שזה קצת ביוני. אבל על פי הרופאים מיד עם הכנסת השתל הריאות חזרות להתנפח. כעת קייבה בבית, נושם. מדובר בתהליך יחסית מהיר שנעשה בתנאי חירום. מדובר בהתפתחות מדהימה, המאפשרת למצוא תיקונים לעיוותים מולדים, ולא רק הדבקות או קיבועים לאזורים אחרים. היכולת בתנאי חירום לבנות סוג של משתל מותאם אישית ולהכניסו אל גוף האדם על מנת להציל, היא מדהימה, והמודל הכלכלי גורם לכל בית חולים להיות סוג של מפעל קטן לייצור חלקי חילוף. מעניין מאוד מה יהיו המשמעויות הרגולטוריות, כי מוצרי המושתלים בגוף זקוקים לאישור FDA…וזה ברור שלא ניתן לעשות על כזה דבר ניסוי קליני וכו', כי זה מותאם. אם ננסה לחשוב כנראה שתוכנת ההדמיה והחומרים מהם מודפסים החלקים יעברו תהליך של אישור וולידציה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** FDA, הדפסה תלת ממדית, רפואה מותאמת אישית, שתלים, תינוק --- ### [The Canyon](https://e-pochonder.com/the-canyon/2013/07/16/blog/) **Published:** יולי 16, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** Pellentesque ipsum nisi, rhoncus dictum magna at, adipiscing commodo magna. Aenean accumsan erat a lacus semper, nec vulputate magna euismod. Maecenas a lacus rhoncus, ullamcorper sem consectetur, mollis lacus. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog --- ### [Vegetable Fun](https://e-pochonder.com/vegetable-fun/2013/07/16/blog/) **Published:** יולי 16, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** Donec id lectus sed risus fermentum auctor. In fringilla nulla tincidunt congue vulputate. Donec auctor risus ut elit pretium, ultrices iaculis velit interdum. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog --- ### [Needed Vacation](https://e-pochonder.com/needed-vacation/2013/07/16/blog/) **Published:** יולי 16, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** Donec tincidunt et massa sit amet sodales. In cursus augue ac sem ornare, eu interdum odio volutpat. Donec odio quam, lacinia quis nibh at, bibendum fringilla ante. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog --- ### [Tandem](https://e-pochonder.com/tandem/2013/07/16/blog/) **Published:** יולי 16, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** Maecenas cursus urna vitae tellus egestas venenatis. Quisque hendrerit massa sit amet erat bibendum fringilla. Aenean quis arcu porta, consectetur mauris ut, mollis dui. Donec pharetra a quam vitae adipiscing. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog --- ### [Meet My Best Friend](https://e-pochonder.com/meet-my-best-friend/2013/07/12/blog/) **Published:** יולי 12, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** Maecenas tincidunt congue purus. Donec fringilla felis vel dolor consectetur, vel gravida quam molestie. Curabitur ut orci a sapien feugiat auctor in sit amet nisl. Morbi justo metus, dapibus a dignissim a, accumsan sit amet odio. Duis venenatis at diam sed aliquet. Nunc interdum odio et nibh euismod laoreet. Sed non ultrices dui, sit amet adipiscing libero. Maecenas accumsan quam eleifend quam facilisis, sit amet aliquet neque mollis. Cras sit amet sollicitudin sem. Sed tincidunt rhoncus urna a pretium. Interdum et malesuada fames ac ante ipsum primis in faucibus. Pellentesque malesuada accumsan ante ac imperdiet. Quisque eu elementum urna. Maecenas venenatis imperdiet enim at bibendum. Duis eget convallis felis, id sollicitudin mauris. Nam sem metus, sagittis non feugiat vel, porttitor eu arcu. Sed dictum, nulla ac laoreet accumsan, dui sapien vestibulum nibh, in pharetra dolor dui eu erat. Ut feugiat dictum egestas. Nam eget arcu quis mauris imperdiet pulvinar. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog --- ### [Miniature City](https://e-pochonder.com/miniature-city/2013/07/12/blog/) **Published:** יולי 12, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos himenaeos. Fusce tristique placerat nisi et ultricies. Aliquam orci nisl, cursus vitae venenatis sit amet, laoreet in lacus. Integer ac ullamcorper sem, vel auctor ante. Interdum et malesuada fames ac ante ipsum primis in faucibus. Nulla mattis, erat sit amet pellentesque blandit, libero augue sollicitudin leo, a convallis diam purus sit amet nibh. Sed condimentum blandit nibh in semper. Vestibulum dignissim rutrum porttitor. Curabitur lacinia, arcu sed sollicitudin semper, sem enim faucibus velit, non scelerisque enim justo et tortor. Phasellus accumsan iaculis augue, sit amet sodales mi egestas nec. Phasellus in sagittis ipsum. Morbi elementum magna et ligula tincidunt, sit amet vestibulum nibh posuere. Ut facilisis felis in tortor feugiat, ac pretium enim tempus. Praesent volutpat, lacus sed congue hendrerit, justo risus venenatis massa, non fringilla velit metus ut lacus. Maecenas tincidunt congue purus. Donec fringilla felis vel dolor consectetur, vel gravida quam molestie. Curabitur ut orci a sapien feugiat auctor in sit amet nisl. Morbi justo metus, dapibus a dignissim a, accumsan sit amet odio. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog --- ### [Classic Car on the Beach](https://e-pochonder.com/car/2013/07/12/blog/) **Published:** יולי 12, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** Maecenas tincidunt congue purus. Donec fringilla felis vel dolor consectetur, vel gravida quam molestie. Curabitur ut orci a sapien feugiat auctor in sit amet nisl. Morbi justo metus, dapibus a dignissim a, accumsan sit amet odio. Duis venenatis at diam sed aliquet. Nunc interdum odio et nibh euismod laoreet. Sed non ultrices dui, sit amet adipiscing libero. Maecenas accumsan quam eleifend quam facilisis, sit amet aliquet neque mollis. Cras sit amet sollicitudin sem. Sed tincidunt rhoncus urna a pretium. Interdum et malesuada fames ac ante ipsum primis in faucibus. Pellentesque malesuada accumsan ante ac imperdiet. Quisque eu elementum urna. Maecenas venenatis imperdiet enim at bibendum. Duis eget convallis felis, id sollicitudin mauris. Nam sem metus, sagittis non feugiat vel, porttitor eu arcu. Sed dictum, nulla ac laoreet accumsan, dui sapien vestibulum nibh, in pharetra dolor dui eu erat. Ut feugiat dictum egestas. Nam eget arcu quis mauris imperdiet pulvinar. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** Blog --- ### [Cancer survivor urges Facebook to stop taking down post-mastectomy photos](https://e-pochonder.com/cancer-survivor-urges-facebook-to-stop-taking-down-post-mastectomy-photos/2013/06/05/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 5, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** בעבר נכתב בבלוג על הפרויקט ועל כך שפייסבוק מורידה את התמונות. כעת מתחדש המאבק של הנשים נגד פעולת הצנזורה של פייסבוק ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [פרויקטים דיגיטליים של חברות תרופות [מצגת שניה]](https://e-pochonder.com/פרויקטים-דיגיטליים-של-חברות-תרופות-מצ/2013/03/29/רפואה-2-0/) **Published:** מרץ 29, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** מדי כמה זמן אני נתקל בפרויקט מעניין של חברת תרופות. אז חזרתי קצת אחורה ואספתי כ-10 פרויקטים. הכל במצגת כדי שיהיה נוח ולא צריך לחפור לכם. יש כאן אפליקציות בעיקר, אבל גם דברים אחרים. בקיצור, פוסט קצר לחג, על חברות תרופות, אפליקציות ושיווק דיגיטלי. (אם מסתכלים בפוסט הזה אנשים מחברות תרופות ישראליות שרוצים לחלוק פרויקטים דיגיטליים שלהם, אשמח שתצרו איתי קשר) תיהנו! \[slideshare id=17756812&w=427&h=356&sc=no\] **[פרויקטים דיגיטליים של חברות תרופות – 2](http://www.slideshare.net/urigoren/2-17756812 "פרויקטים דיגיטליים של חברות תרופות - 2")** from **[Uri Goren](http://www.slideshare.net/urigoren)** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** e-pochonder, iPad, אבוט, אייפד, אייפון, אינטרנט, אפליקציה, ברינגר אינגלהיים, ויווס, חברות תרופות, חולים, מדיה חברתית, סלולרי, רופאים, שיווק דיגיטלי --- ### [10,000 חולים כרוניים בישראל יתקשרו עם אחות באמצעות טאבלט](https://e-pochonder.com/10000-חולים-כרוניים-בישראל-יתקשרו-עם-אחות-ב/2013/01/14/בריאות-2-0/) **Published:** ינואר 14, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** [מכבי שירותי בריאות](http://www.maccabi4u.co.il/14-he/Maccabi.aspx) בשיתוף עם [מכון גרטנר ](http://www.gertnerinst.org.il/)השיקו בימים אלה שירות חדש לחולים כרוניים – מוקד אחיות איתו יתקשרו החולים מהבית באמצעות טאבלט ייעודי שיאפשר שיחת וידאו עם אחיות במוקד. המוקד מתעתד לתת מענה ל-10,000 חולים כרוניים במגוון מחלות: COPD (מחלת ריאות חסימתית), סוכרת, אי ספיקת לב, פצעים קשיי ריפוי ומטופלי סטומה. על פי ההודעה של מכבי, לחולים ינתנו מכשירים לניטור מצבם הבריאותי כגון משקל, מדי סוכר ומד לחץ דם שיאפשרו שידור מדדים למוקד וקבלת ייעות רפואי מבוסס. עוד עולה כי לכל חולה תוצמד אחות, למעט בזמנים בהם אינה עובדת ואז יקבל טיפול מאחות אחרת המתמחה במצבו הבריאותי. בנוסף האחיות יבצעו גם שיחות יז ומות אל החולים. **שיפור באמצעות טיפול מרחוק** מדובר בכמות מאוד נכבדה של חולים שעומדת לקבל טיפול, ולחסוך לעצמה צורך להגיע למרפאות ואף לבתי חולים, ומכאן יש להעריך את החיסכון בעלויות, ובטרטור לחולים. עוד לטענת מכבי המוקד אמור לסייע לחולים להתמודד טוב יותר עם מחלתם ועם ריבוי התרופות, שעל פי נתוני הקופה עלה מ-5 תרופות לחולה ב-1998, לכדי 11 תרופות לחולה כיום, מה שמקשה על היצמדות ויהענות לטיפול. בנוסף לאחיות שיהוו את בסיס הכוח של המוקד, יהיו במוקד גם רופא, דיאטנית ועובדת סוציאלית לתמיכה נוספת. יתרונו המרכזי של המוקד החדש היא בהיותו שירות ללא עלות נוספת לחולים, מה שיקשה על מתחרים מהשוק הפרטי כגון נ.ט.ל.י ושח"ל שגם להם מודלים מבוססי אחיות לטיפול מרחוק. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=uEES8glc4IQ&feature=youtu.be\] במכבי מדגישים את היכולת של החולים להזעיק פחות את ילדיהם הנדרשים לטפל בהם באופן תדיר, אך ללא ספק הירידה בהגעה לרופא המטפל והאשפוזים הם מניע חשוב ומשמעותי. מדובר ללא ספק בפרויקט גדול ורחב היקף, ואם יצלח ויוכיח את עצמו כלכלית, הרי שאני מעריך שנהיה צפויים להרחבה של שירותים מסוג זה, היכולים להקל באופן משמעותי על מערכת הבריאות הנמצאת באי ספיקה משמעותית. ההבטחה של טלרפואה מלווה את מערכת הבריאות כבר שנים רבות, אך טרם הפכה למסה קריטית במערכת הבריאות העולמית. כעת משהשתכללו הסנסורים שניתן להעביר בהם מידע וקווי התקשורת הרי שה"שטח" מוכן לשינוי. עוד רמז לכך שהנושא הבשיל קיבלנו לפני מספר חודשים עת פרסם משרד הבריאות [נוהל מסודר ](http://www.health.gov.il/hozer/mr15_2012.pdf)בנושא מתן טיפול מרחוק. החולה המבוגר והכרוני צורך נתח גדול משירותי הרפואה והיכולת לתת לו טיפול מרחוק באמצעות טכנולוגיה ומענה רפואי הינו כלי חשוב בארזנל ובשינוי של מערכת הבריאות. יהיה מעניין לראות אילו עוד מחלות יקבלו מענה ובאיזה היקף. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** copd, אחיות, חולים, טלרפואה, מידע רפואי, מכבי שירותי בריאות, מכון גרטנר, סלולרי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [מדריך לתקשורת אפקטיבית בטוויטר](https://e-pochonder.com/881/2012/04/12/שונות/) **Published:** אפריל 12, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** צפריר בשן בפוסט מעולה על טוויטר וכיצד להתשמש בו. שווה ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** אינטרנט, בלוג, טוויטר, מדיה חברתית --- ### [כיצד תום סוייר הפך לשגריר החולים](https://e-pochonder.com/כיצד-תום-סוייר-הפך-לשגריר-החולים/2012/03/25/בריאות-2-0/) **Published:** מרץ 25, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** [אינספייר](http://corp.inspire.com/) הוא אתר קהילות ורשת חברתית של חולים המבוסס על שיתוף פעולה עם איגודי חולים, ומעבר לשמו מעורר ההשראה יש לו סיסמה "ביחד אנחנו טובים יותר" ובאנגלית זו כפל לשון גם על "בריאים יותר". תום סויר, הוא איש מבוגר ששרד לאחר שאובחן כחולה בסרטן שלפוחית השתן, ובשל חוויה לא נעימה שעבר בשדה התעופה, ואותה שיתף עם חבריו בקהילת התמיכה, כל ארצות הברית דיברה על הנושא… צפו בסרט, המראה כמה כוח יש לקהילות ולתמיכה הדדית. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Zp0UNLvqoyc&feature=autoplay&list=PLF6FA678F8AE30857&lf=plcp&playnext=1\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** בריאות 2.0 **תגיות:** אינטרנט, אינספייר, בריאות, חוכמת ההמון, חולים, מדיה חברתית, תום סוייר --- ### [אפליקציות רפואיות לסלולר (מצגת)](https://e-pochonder.com/אפליקציות-רפואיות-לסלולר-מצגת/2012/02/15/רפואה-2-0/) **Published:** פברואר 15, 2012 **Author:** אורי גורן **Content:** והפעם, הכנתי מצגת, איזו השקעה:). במצגת מגוון של אפליקציות שאגרתי בזמן האחרון והן כמובן עוסקות בתחום הרפואה. זוהי רק טיפה בים, כמות המידע והפיתוחים הקיימים כיום לרפואה בסלולר כמעט ואינה ניתנת לסיכום. כמעט אין גוף שעוסק ברפואה בצורה כזו או אחרת שלא מתחבר לעולם התוכן הזה, ולפלטפורמה הניידת שלה יתרונות רבים כאשר אנו עוסקים בבריאות, בעיקר בגלל שאנחנו סוחבים את המכשיר הזה עמנו 18 שעות ביממה. ![אפליקציות רפואיות לסלולר](http://medpromgmt.files.wordpress.com/2011/06/iphonemedapps.png?w=450 "אפליקציות רפואיות לסלולר") צפיה מהנה: **[אפליקציות סלולר רפואיות](http://www.slideshare.net/urigoren/ss-11530672 "אפליקציות סלולר רפואיות")**[slideshare id=11530672&w=425&h=355&sc=no] View more [PowerPoint](http://www.slideshare.net/thecroaker/death-by-powerpoint) from [Uri Goren](http://www.slideshare.net/urigoren) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, sermo, אייפד, אייפון, אפליקציה, בריאות, חולים, מחקר, סלולרי, רופאים --- ### [Happy New Year!](https://e-pochonder.com/happy-new-year/2011/12/31/שונות/) **Published:** דצמבר 31, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=5v7lBSn9IQg&feature=relmfu\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** Greeting, New Year --- ### [מחאת הרופאים המתמחים - גרסת היוטיוב](https://e-pochonder.com/מחאת-הרופאים-המתמחים-גרסת-היוטיוב/2011/09/11/רפואה-2-0/) **Published:** ספטמבר 11, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** מעבר לכל הדברים שמחאת המתמחים גרמה להם, ישנם גם דברים שוליים. אני אתרכז בנקודה הדיגיטלית – הרופאים המתמחים משתמשים במדיה החברתית והדיגיטלית באופן נרחב על מנת להפיץ את מחאתם ואת דעתם. מעבר לכל, מראה העניין שהדור הבא של הרופאים המומחים מבין את כוחה של המדיה החברתית, ולטעמי ברור הוא שזה ישפיע בהמשך על הדרך שבה הם עוסקים ברפואה, והדרך שבה הם יעשו שימוש כרופאים באותה המדיה. זו דעתי, ויכול להיות שאתבדה. בכל מקרה בחרתי לאסוף מגוון קטעי וידאו מיוטוב שהועלו על ידי או אודות מחאת המתמחים. אני בטוח שיש עוד. בנוסף המתמחים פעילים מאוד גם בפייסבוק וניתן לקרוא על כך במאמר שפורסם על ידי [כתבת הבריאות רוני לינדר גנץ בדה מרקר](http://www.themarker.com/consumer/health/1.1467108). הסרטונים עצמם מגוונים ונעשה בהם שימוש בהומור, בכאב, וכן בדיווח כמו חדשותי. צפיה מהנה! \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=S1ZodeGSTKI\] \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=lhFzhV5HqAs\] \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=R7hcGUunr9o\] \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=h0gXl1kTLGQ\] \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=yjsuvndC-VM\] \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Sk-WY\_-3WPs\] \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=5du3YYboL4g\] \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=qw38QyTHSuM\] \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=3BObTd3Ptb0&feature=related\] \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=v5cA3YH0pYg&feature=player\_embedded\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, יוטיוב, מדיה חברתית, מחאת המתמחים, פייסבוק, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [חוויית הרופאה במדיה החברתית](https://e-pochonder.com/חוויית-הרופאה-במדיה-החברתית/2011/08/31/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 31, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** נתקלתי בפוסט הזה לפני כמה ימים, בטויטר, ואמרתי – אי אפשר לכתוב את זה טוב יותר. אז חיפשתי ברשת ומצאתי את האי מייל, ושלחתי לה, לד"ר נטאשה ברגרט מייל קצר ובו בקשה – האם אוכל לתרגם את הפוסט שלך על החוויה של במדיה החברתית לבלוג שלי בעברית. יום וחצי עבר וקיבלתי תשובה לבבית המאשרת לי לתרגם. זה חזק יותר מכל התפלספות שלי בנושא, כי זה ממקור ראשון, מרופאה. ![ד"ר נטאשה ברגרט](http://blog.wcgworld.com/wp-content/uploads/2012/03/NBurgert.jpg "ד"ר נטאשה ברגרט")ד"ר נטאשה ברגרטונעבור לעיקר: בקיץ שעבר, הצטרפתי למיליונים המשתמשים במדיה החברתית. החלטתי להקדיש שנה אחת של מאמץ על מנת לראות האם המדיה החברתית תשפר או תפריע לי בעבודתי כרופאת ילדים. זו הייתה המטרה שלי – רק שנה אחת. בזמנו, ביקשתי רק לטבול את הרגליים בבריכה הזו, ולראות האם זה מייצר גלים כלשהם. התוצאה הבלתי צפויה הייתה עד כמה המדיה החברתית שינתה את העיסוק שלי ברפואה, ואותי. הגלים הקטנים שניסיתי לעשות הפכו לנחשולים. הקליניקה שלי הרוויחה באופן מהותי מהפעילות. אותגרתי אינטלקטואלית, ואף השתפרתי מבחינה מקצועית בשל הפעילות במדיה החברתית. **מה קרה לקליניקה:** - עליה בכמות המטופלים החדשים שהגיעו למרפאה, ויצירת רווחים עבור המרפאה (מרפאה קבוצתית). בממוצע יש לי חולה חדש אחת כל שבוע המגיע בשל הנוכחות של המרפאה שלנו במדיה החברתית. אני יודעת את זה כי אומרים לי: "אני כאן לראות אותך בגלל שמצאתי אותך בפייסבוק" או "מצאתי את הבלוג שלך" - 52 חולים כפול 2700 דולר (עלות טיפול ממוצאת בילד בגיל 0-24 חודשים) = 140,000 דולר של הכנסות למשך שנתיים. - יצירת מידע חדש הוסיפה להיותי "ברת חיפוש" במנועי חיפוש. כל עבודתי נגישה באופן ציבורי, כל זאת עם גילוי מלא של מי הכותבים, כך שחולים יכולים למצוא אותי בקלות. - השקעת זמן בכתיבת פוסטים מלאים ומעמיקים, חוסכת לי, לבסוף, זמן עבודה בטווח הארוך. שאלות נפוצות כגון – [מתי ניתן להתחיל במזון מוצק?](http://kckidsdoc.com/?p=644), יכולות לקבל תשובה מלאה וזריזה באמצעות הפניית החולה לאתר שלי. זה חוסך בזמן פגישה במרפאה, על מנת שאוכל לטפל בבעיות מהותיות יותר ולענות על דאגות משמעותיות שעלולות להיות להורים. - יצרתי להורים ולמשפחות שבהם אני מטפלת הזדמנות לחיות בצורה קלה ופשוטה יותר על ידי [שימוש באצבעות שלהם על האייפד](http://www.kevinmd.com/blog/2011/03/5-ways-ipad-pediatric-point-care.html) - על ידי מעקב ברשתות החברתיות אחרי רופאים מובילים בתחום רפואת הילדים, אפשרה לי לעדכן את הידע שלי באופן יומיומי. מאמרים מובילים בירחונים חשובים, קריאות הריקול (החזרה מהשוק) האחרונות של ה-FDA, הדוחות הכי מעודכנים נמצאים בזרם המידע המגיע אלי. אני חולקת את המידע שהכי יסייע לחולים שלי באמצעות המדיה החברתית והוא מגיע אליהם בזמן אמת. - אני יכולה לקבל עזרה עבור החולים שלי ממומחים בכל המדינה, על ידי קשרים מקצועיים ברשת, ויש מומחים אליהם אני יכולה להגיע עם קצות האצבעות, והם יכולים לענות על שאלותיי. **מה קרה לי:** - היותי חלק מקהילת הבריאות במדיה החברתית והבלוגספירה מאפשרת לי להיות בקשר ולהוות מוצא למחשבותיי. אני יכולה [לבטא את עצמי](http://kckidsdoc.com/?p=562) כרופאה וכאימא, ולייצר "יומן מקצועי" של החיים שלי. - פגשתי אנשים מדהימים עם רעיונות גדולים, ולבבות גדולים עוד יותר, המעוררים בי השראה ומאתגרים אותי על בסיס יומי. - קיבלתי הצצה לגודל האפקט שיכול להיות לקבוצת כותבים קולנית בתחום הבריאות. כיצד אנשים יכולים לפעול באופן אקטיבי על מנת לתקן שקרים ודיווחים מוטעים. אני חלק מתנועה, חלק משינוי שעוברת הרפואה. - באופן בלתי צפוי גיליתי כיצד ניתן למצוא ייעוד לחיים בזמן כל כך קצר. **מה קרה למשפחות המטופלות אצלי** - אני יכולה לתקשר, להכיר ולהשפיע באופן חיובי על הבחירות שעושות משפחות המטופלים שלי עבור ילדיהם בין הפגישות במרפאה שלי. אני יכולה לחזור על הנחיות ועצות נתתי, לחזק אותן ולחזור עליהן עוד פעם ועוד פעם. - אתרים חדשים, בלוגים ואפליקציות יוצאים לאור באופן מתמיד – לאחר שאני עוברת עליהם, אני יכולה להפנות את המטופלים שלי לכלים טכנולוגיים מגניבים ורלוונטיים על מנת לשפר את הטיפול בילדיהם. לעולם לא הייתי נחשפת לכל זה לולא הייתי פעילה במדיה החברתית. - אני יכולה לשמש כפילטר עבור המטופלים – לקדם את הטוב, [ולהזים את הדברים הרעים.](http://kckidsdoc.com/?p=440) - אני יכולה להוות מקור למידע אמיתי ומהימן. **אבל באמת בשביל מה כל זה?** - בשביל האמא שמגיעה אלי עם ילד בן 18 חודש לבדיקה ואומרת לי שכסא הבטיחות עדיין פונה נגד כיוון הנסיעה. - זה עבור האבא שאומר לי שהוא הלך לקבל חיסון למחלות ילדות לפני שבנו החדש עמד להיוולד. - זה עבור האיש הזר הרואה אותי ליד המרפאה ואומר "האם את ד"ר נטאשה?, תודה שכתבת על חום אצל ילדים. היו לי כמה שאלות וזה הגיע בדיוק בזמן". היופי של המדיה החברתית היא בכך שאני מעולם לא דיברתי עם ההורים על בעיות הבריאות והבטיחות הללו. ההורים קיבלו החלטות חכמות עבור משפחתם אחרי שקיבלו את המידע באינטרנט, נקודה. זה כל מה שהם היו צריכים. וואו. האפשרות להציע משהו אוטנטי ברשת, דאגה אמיתית, ניסיון (מתובל בידע רפואי ראוי) יצר פלטפורמה חזקה ביותר, וכלי סיוע יעיל לטיפול בחולים. למרות שלשימוש במדיה חברתית, יש עדיין אזורים אפורים ובלתי מוגדרים בהם אנו מנווטים. עבורי דבר אחד ברור, ההחלטה שלי להשקיע רק שנה אחת, הוערכה עד הודעה חדשה. ד"ר נטאשה ברגרט עובדת במרפאה [KC Kids Doc](http://kckidsdoc.com/) הפוסט פורסם לראשונה ב- [KevinMD ](http://www.kevinmd.com/blog/2011/08/social-media-changed-medical-practice.html) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [משפחת ספחת](https://e-pochonder.com/משפחת-ספחת/2011/08/30/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 30, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** זה קרה לא מזמן, לא משהו נדיר בעולם הפייסבוק, צורפתי לקבוצה, זה קורה פעם בכמה ימים, לפעמים אפילו מדי יום. מרבית הקבוצות, מיותרות, או שהצירוף חצוף – פעולה מעט כוחנית מבחינתי, הדומה לתיוג. אך הפעם זה היה שונה – הקבוצה – משפחת ספחת – מורכבת מאנשים הסובלים מפסוריאזיס. הדיון רובו ככולו, עם זאת, לא עוסק דווקא בפסוריאזיס (פסורי בפי חברי הקבוצה) אלה בכל דבר עלי אדמות. מדי פעם עולה פוסט או שאלה ספציפית ורבים מתנדבים לענות. כחובב מושבע של מדיה חברתית ובריאות זה כמובן מרתק אותי, ומדי יום אני נכנס לראות מה קורה שם, איך פועלת האינטראקציה. וכעת לאחר זמן מה, ביקשתי מסיגל ליאון, שהקימה את הקבוצה – לספר קצת מדוע זה קרה ומה זה מייצר עבורה. את הפוסט כתבנו בצורת ראיון אי מייל. **היי סיגל, אשמח אם ספרי קצת על עצמך?** שמי סיגל לאון ואני בת 29, נשואה ואמא ל-2 ילדים. לאחר חופשת הלידה עם בני הקטן התפטרתי ממקום עבודתי משתי סיבות: הראשונה, היא המחלה שהפריעה לי מאוד לתיפקוד בעקבות התפשטותה על כל הגוף, והשניה היא הרצון להישאר אם ילדי בבית במהלך החופש הגדול. **כמה זמן את מתמודדת עם פסוריאזיס?** יש לי פסוריאזיס מאז היותי בת 3. אמי הבחינה בנקודה בברך שאינה נראית כפצע רגיל והיא החלה לקרוא מאמרים. באותה תקופה בכלל לא הכירו את המחלה כמו שצריך, וכאשר הגענו לרופא היא כבר קבעה כי יש לי פסוריאזיס, והרופא אכן אישר זאת. פסוריאזיס זאת מחלת עור אוטואימונית שמתבטאת כנגעים אדומים או ורודים עם קשקשת לבנה עליה. המחלה נוצרת למעשה מריבוי תאים על העור. לאדם בריא העור מתחלף כל 21 יום ולנו (לחולי הפסוריאזיס) התאים נוצרים כל 3 ימים מחדש. **כמה זמן את פעילה בפייסבוק?** אני פעילה בפיסבוק כבר כ-5 שנים, אבל בצורה יומיומית רק כ-3 שנים. הפעילות גברה כאשר התחלתי להבין, שברשת החברתית מספר 1 בעולם, אני יכולה למצוא הרבה אנשים מהעבר שלי, שהקשר עמם נותק, ורציתי לחדש אותו. **מה זה "משפחת ספחת"? כמה זמן הקבוצה פעילה?** "משפחת ספחת" זו קבוצה שהקמתי לפני כחודשיים בערך, אחרי שחיפשתי צורות טיפול שאני פחות מכירה. במהלך החיפוש אחר המידע ראיתי שאין קבוצה בפייסבוק שבאמת עונה על כך ומאפשרת לחלוק מידע בין חולים, ושהיא פעילה. במקביל גיליתי שהפורום הכי חזק למחלה שהיה בתפוז סגור, אז פתחתי את הקבוצה ובהתחלה צירפתי כ-8 אנשים מחברי שהם בעצמם חולים, והם צירפו עוד וכך הלאה. כיום מונה הקבוצה כ-114 אנשים שמשתפים הכל – אבל הכל – לא רק על המחלה אלה גם דברים יומיומים. זה המקום שלנו, שרק אנחנו מבינים את מה שעובר עלינו, בין אם זה חברתית ואיך שהסביבה מגיבה למחלה ובין אם זה הגירודים הבלתי פוסקים. **מה היא מספקת לך? כיצד היא מסייעת?** אני מרגישה עם הקבוצה כאילו זה התינוק הנוסף שלי, שצריך לטפח ולגדל. אני מנסה כל פעם להוסיף חולים חדשים אבל מסיבה מסוימת חלקם עוזבים. יש כאלה שמתכחשים למחלה, כל אחד וסיבתו. הייתי מאוד שמחה אם עוד חולים ואפילו רופאים שמתעסקים ברפואת עור יצטרפו לקבוצה ויתנו לנו גב, אני מאמינה שבסוף אנחנו ניהיה אחת הקבוצות היותר חזקות בפיסבוק 🙂 **למה דווקא בפייסבוק, הרי יש פורומים דיי פעילים מחוץ לפייסבוק?** לה דווקא פייסבוק?, אם תסתכל על הקבוצה ותשווה לכל פורום אחר, תבין שבמשפחת ספחת יש אוירה יותר צעירה, דינמית וכיפית משאר הפורומים האחרים, כאן זה לא רק שאלות ותשובות כאן זו באמת משפחה שנותנת המון חיבוקים, חום ואהבה. אני חושבת שהקבוצה מאוד יכולה לעזור לחולים חדשים בכל הגילאים לדעת איך להתמודד עם הפסוריאזיס, איך לטפל, ואפילו אולי ליצור מחזור גדול של חברים מהקבוצה שיורדים יחד לים המלח, שזה אגב אחת החלומות שלי כשפתחתי את הקבוצה. הקבוצה היא אוזן קשבת ענקית לכל החולים שצריכים מעט עידוד, מעט עזרה ומקום לברוח עליו. [לחצו כאן למשפחת ספחת](https://www.facebook.com/groups/244492458909584/) \*\*\* ולי לא נותר אלא להודות לסיגל שהסכימה לשתף, והסבירה באופן פשוט וממקור ראשון, מה יכול לקרות מקהילה ומרשת חברתית. בהצלחה! ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** e-patients, אינטרנט, בריאות, מדיה חברתית, משפחת ספחת, סיגל ליאון, פייסבוק, פסוריאזיס, רפואה 2.0 --- ### [החולה המדומה](https://e-pochonder.com/החולה-המדומה/2011/08/15/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 15, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** הרעיון המרתק בדבר האפשרות שלנו כבני אדם להתמזג עם מכונות טכנולוגיות מפעפע בהיסטוריה האנושית כבר שנים רבות. ספרי מדע בדיוני, תיאוריות פילוסופיות, סדרות טלוויזיה ועוד, עסקו השאלה האם צפוי האדם להתמזג עם תבנית נוף מחשבו. השאלה הזו קשה, ומטרידה עד מאוד, כי היא נוגעת כאמור גם בחלקים הפחות מכניים של האנושי, אותם חלקים, שלדידו של כותב מילים אלו, אינם ניתנים לשכפול מכני. אבל הנה, פרויקט שאפתני של מכון מקס פלנק רוצה לסייע לרפואה באמצעים טכנולוגיים ומיזוגם עם האובייקט האנושי. **רפואה מותאמת אישית – תוצר של הגנום** לפני שנצלול לפרויקט החדש ברצוני לגעת בכמה מילות באזז וזרמים משמעותיים ברפואה בשנים הללו – פיצוח הגנום האנושי והמידע אותו הוא אוצר בתוכו, והתולדה שלו שהיא הרפואה המותאמת אישית (Personalized medicine) שהיא הניצול של הידע הגנטי לצורך בחינת הטיפול הרפואי. החלק המוכר ביותר של הרפואה המותאמת אישית הם הבדיקות הנעשות לחולות סרטן השד על מנת לבדוק האם הפרופיל הגנטי של הגידול יגיב טוב לטיפול כימותרפי או לא. בעצם הצלחת הטיפול מנובאת באופן יחסית מדויק על בסיס הבדיקה וכך ניתן לדעת אם לטפל או שסתם זה יוסיף סבל ולא ריפוי. כיום ישנם מספר רב של בדיקות שיודעות לנבא מגוון רב של התפתחויות ומחלות, ומסייעות בעצם להתאים את הטיפול באופן מדויק לחולה. זאת בניגוד לרפואה הסטטיסטית שביקשה על בסיס נתוני מחקרים לומר כי הטיפול יעיל ועל כן משתמשת בו לכל מי שעומד באבחנה מבלי להתייחס לפקטורים מאוד ספצפיים. ששיכים לו. הרפואה המותאממת אישית, בעצם משתמשת בידע הגנטי הנצבר על מנת לייצר מודלים של ניבוי. **רשת חברתית-גנטית למחקר** לפיצוח הגנום ולקלות של מיפוי הגנום האנושי כיום, יש תולדות נוספות, הנה כי כן חברת 23andME מייצרת מציאות חדשה במסגרתה אנשים ממפים את הגנום שלהם וחולקים אותו עם אחרים לקידום מחקר, לקידום הידע האנושי וגם מייצרים קהילות סביב מחלות ומאפשרים למידע לזרום באמצעות האינטרנט. ישנם אנשים המגלים קשרים גנטיים עם אחרים באמצעות האתר, שהוא גם סוג של רשת חברתית. אנשים מגלים קשרים מעניינים, ונוצא מאגר גנטי רחב על מנת לייצר מחקרים רפואיים שיכולים לגלות עוד, על סיכון לחלות וטיפול. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=d2hlr-6LEos&feature=relmfu\] **חולה מדומה** ועכשיו, מכון מקס פלנק העומד בראש קונסורציום מחקר הנקרא formation Technology Future of Medicine קיבל מענק 1.5 מיליון יורו, מהאיחוד האירופאי על מנת לפתח יכולת לייצר מודל ממוחשב של חולה על בסיס המידע הגנטי, הפיסיולוגי והרפואי שלו – קרי סימולציה של חולה על מנת לבדוק כיצד יגיב לטיפול ולבדוק את התגובות באופן של סימולציה. האיחוד האירופאי טען בהודעה לעיתוונת כי מודל ממוחשב שכזה יכול לתת לרופאים מידע מעמיק ומיידי על החולה על ההיסטוריה הרפואית שלו ועל צרכיו הרפואיים, ובכך להימנע מתופעות לוואי של טיפולים רפואיים ותרופות בין היתר. הקונסורציום שואף לבנות מודל מלא של בן האדם הכולל את כל המערכות, החיבורים רקמות והמוליכים בגוף. לדברי החוקרים בניית המודל תערב מערכות מידול, שמירת מידע, מערכות חישוביות, וזאת על מנת לאפשר לרופא לשאוב מתוך המידע הגנטי את כל הדרוש לשם איבחון, טיפול וניהול המחלה של החולה לאורך כל שלביה. מעבר להיותה של המערכת של החולה המדומה כלי בידי הרופאים, היא תהיה נגישה גם עבור החולים עצמם ותאפשר להם להבין טוב יותר את הטיפולים אותם הם מקבלים. בנוסף המודלים יוכלו לשמש גם ככלי לקיודם רפואה מונעת מותאמת אישית עבור החולים ולהתאמה של תזונה ועוד. [![הדמייה לב](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/f5/Wiki_Heart_Antomy_Ties_van_Brussel.jpg)](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/f5/Wiki_Heart_Antomy_Ties_van_Brussel.jpg)מתוך ויקיפדיה – Tvanbr – Own workזו תהיה הפעם הראשונה שכזה כוח מחשוב חהדמיה ישולב עם המידע הגנטי לצורך מתן מענה לאדם הבודד. אתגר מעניין וחשוב, אליו אין התייחסות בהודעות על הפרויקט, הוא הפרטיות, והשליטה של החולה על המידע שלו – האם למשל כל המידע הזה יהיה נגיש לגוגל, מי יוכל לבצע פה פעולות, האם יהיה לו שימושים פליליים, שימושים של מסחר, ואולי של שכפול. מודלים שכאלה, מעניינים ביותר, אך כמו כל טכנולוגיה יכולים להיות לה צדדים אפלים. מערך המחקר שמתעתד לקחת על עצמו את המערכת הזו – כולל 25 מכוני מחקר ממדינות אירופאיות רבות. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [האם האינטרנט עוזר להרזות](https://e-pochonder.com/האם-האינטרנט-עוזר-להרזות/2011/07/19/רפואה-2-0/) **Published:** יולי 19, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** האם האינטרנט מסייע באמת להרזות, או לפחות כאשר מערבים אותו בתוכניות הרזיה, אתצ השאלה הזו מנסה מטה אנליזה חדשב שנערכה ביפן לפענח. מן הניתוח עולה בין היתר גם שאנשים שהשתתפו בתוכניות הרזיה עם רכיב אינטרנטי רזו יותר מאנשים בתוכניות הרזיה ללא רכיב אינטרנט. אך לגישה של החוקרים אל האינטרנט יש בעיה משמעותית, אינטרנט זה לא משהו אחוד – בכל מקר שנותח השתמשו במנגנון וממשק אחר, פלא שהתוצאות מבלבלות? **מרזה או לא?** החוקרים ביצעו חיפוש מחקרים, וכללו בניתוח מחקרים רנדומליים שבדקו תוכניות הרזיה שהשתמשו באניטרנט לעומת אלה שלא השתמשו באניטרנט. את החיפוש הם ביצעו במנוע החיפוש Medline ו-embase סך הכל נמצאו 23 מחקרים בהם השתתפו 8697 מחקרים. הנתונים שנמצאו אינם ברורים – שימוש במרכיב אינטרנטי כתוספת בתוכניות הרזיה הביא לירידה של קילו נוסף אצל המשתתפים לעומת תוכניות הרזיה שלא שילבו מרכיב אינטרנטי. עם זאת מהניתוח נמצא כי האינטרנט לא יכול להחליך לגמרי את הפגישות פנים אל פנים, שכן במקרים אלה התוצאות אינם טובות, והנחקרים הורידו פחות במשקל מאשר חברים שהשתתפו בתוכניות פנים אל פנים. בניתוח לפי מטרה, נמצא שכאשר המטרה היתה הורדת משקל האינטרנט אכן סייע להוריד קילו נוסף, בעוד שבמקרים של ניהול משקל ושימורו האינטרנט לא ממש הועיל. החוקרים מסבירים כי התוצאות שלהן אינן מראות יתרון משמעותי להרזיה בסיוע האינטרנט אבל מציינים שהתוצאות לא היו עקביות כאמור, והיו תלויות במטרות המחקר וסוג הממשק שהשתמשו בו. **טעות בחשיבה** זה הגיוני, כי אינטרנט הוא מדיום, הוא לא כלי אחוד, אני מניח שאם היו משווים בין דיאטנים גם היו מקבלים תוצאות מעורבות, כי לכל דיאטן יש צורה שונה של עבודה ולכן השפעה שונה על אנשים שונים. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אונליין, אינטרנט, דיאטה, מחקר, רפואה 2.0, תזונה בריאה --- ### [איי בי אם מציגה: אי של בריאות וירטואלית](https://e-pochonder.com/איי-בי-אם-מציגה-אי-של-בריאות-וירטואלית/2011/06/23/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 23, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** איי בי אם שמה את עולם הבריאות הדיגיטלי על הכוונת, במקביל לפיתוח של מספר כלים מאוד מתוחכמים לניהול המידע הרפואי האישי בתיק רפואי אישי ואלקטרוני בעל יכולות חברתיות, היא פתחה בתקופה האחרונה אי וירטואלי על פלטפורמת Second Life על מנת להדגים כיצד מערכות המידע המתקדמות יאפשרו להתמודד עם מגוון אתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות. האי הוירטואלי, שהוקם כולו על ידי צוות מהנדסים של איי בי אם מהודו, מאפשר למבקר לחוות כיצד יתנהל העולם כאשר כל הרשומות הרפואיות בכל נקודת מגע רפואית שלו ידברו האחת עם השניה ויהיו בשליטתו. התהליך מתחיל בפתיחת תיק רפואי אישי בבית, על רשת מידע מאובטחת, ולאחר מכן מאפשר התממשקות מלאה לתיקים הרפואיים האלקטרוניים במרפאות השונות ובמכונים השונים על האיש. כל אלה מדגימים יכולות מתקדמות ומדמים את התחושה שתהיה לחולה בעתיד, כמו גם את רמת השליטה שלו במידע ובמי יכול להשתמש בו. הכלי החדש, ויש לומר הדיי מרהיב, ישמש את חטיבת הבריאות והמדע של איי בי אם לצורך הדגמת היכולות שלה על ידי צוותי המכירה והשיווק שלה, והוא תמיד פעיל. בקרוב צפויה גם גרסת וידאו של האי. **וגם פייסבוק לחולים** איי בי אם מוכיחה כי תחום הבריאות מעניין יותה, לא רק באי וירטואלי אלא גם בשדרוג מערכת העצמת החולים שלה – IBM Patient Empowerment System. המערכת מאפשרת לחולה לפתוח תיק רפואי ובו להזין את כל התרופות שהוא לוקח, להזין את תוצאות הבדיקות שלו ועל בסיס זה למצוא חולים נוספים שסובלים ממחלות דומות. בנוסף לרשת החדשה יש אפשרות גם לתת מענה לשאלות כגון אם חולה קיבל תרופה חדשה והוא אינו בטוח המערכת תוכל להקפיץ לו אזהרה אם יד התווית נגד או התנגשות עם תרופה אחרת שלו. לבסוף הרשת מעדכנת גם במידע ואזהרות של ה-FDA ועוד.. רשתות חברתיות של חולים זה עניין שכבר קיים בתצורות שונות, בעיקר מוכרת הרשת Patientslikeme, אך השוני של איי.בי.אם היא הרצון והיכולת גם לצד המטפל להתחבר,כאשר בתי חולים אמריקאים יוכלים להיות חלק מרשת ולהטמיע אותה במערכת ההתיקים והנהלים שלהם. לטענת איי בי אם, הרשת נותנת מענה ל"חורים" במידע והטיפול של הרופא והחולה כאחד – כאשר הרופא מרוויח עדכונים שהחולה מכניס ומידע שהוא מזין בין הביקורים, והחולה מרוויח עדכוני מידע שונים שלרופא לא תמיד יש זמן לתת לו, או שזה לא נמצא בדר העדיפויות שלו. בצורה זו מקווים באיי.בי.אם לשפר את האינטראקציה של הרופא והחולה לצורך שיפור הטיפול הרפואי ובריאותו של החולה. **חוגגת 100 שנה** במקביל, חוגגת אי בי אם מאה שנה להיווסדה. אתה החגיגות מלווה סרטון מעניין ומרגש על מאה השנים הקודמות…. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=39jtNUGgmd4&feature=player\_embedded#at=640\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [הילד משחק ב-Wii? לא בטוח שישמין](https://e-pochonder.com/הילד-משחק-ב-wii-לא-בטוח-שישמין/2011/06/01/רפואה-2-0/) **Published:** יוני 1, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** לפני יומיים במשרד, אחת הבנות שעובדות עמי, ביכתה את העובדה שילדים כבר לא משחקים בחוץ, כמו שאנחנו היינו משחקים. יכול להיות שהיא צודקת, ויכול להיות שאכן הדור הזה שהבן שלי נמנה עליו מפספס משהו. אבל את האמת, יכול להיות שיש כל כך הרבה דברים שהוא מרוויח, שכנראה רק הזמן יגלה. אבל הנה כמעט במקביל מתפרסם מחקר חדש שמצא כי ישנה השפעה חיובית על משקל הילדים כאשר הם משחקים במשחקי וידאו המייצרים פעילות – ריקוד, ספורט ועד… משחקי מחשב הנם עולם מגוון, החל ממשחקים קטנים הפועלים על סלולרי, משחקים הקיימים ברשת החברתית, קונסולות המשתמשות בג'ויסטיקים שונים, במחשב הביתי, וקונסולות המשתמשות בכלים המאפשרים תנועה אל מול המחשב והם מזהים אותה (למייקרוספוט יש אחד כזה מדהים בשם קינקט – והם הודיעו אתמול שהוא ישנה את כל עולם המחשבים…). המחקר הנוכחי בדק מה קרה לילדים ששיחקו בסוג הפעיל של משחקי הוידאו. משחקים אלה נחקרים ונחקרו גם לפעילויות שיקום שונות ועוד.. **שיפור קטן והחלטי** המחקר שערך שנתיים, ומומן על ידי המועצה למחקר בריאות ובשיתוף עם חברת סוני אירופה, בדק את ההשפעה של משחקי מחשב פעילים על 323 ילדים בגילאי 10-14 הסובלים מעודף משקל. תוצאות המחקר הראו השפעה קטנה, אך חיובי באופן ברור, על ה- BMI (Body Mass Index) נמצאה השפעה גם של צריכת חטיפים וכושר גו\]ני. החוקר הראשי, ד"ר ראלף מדיסון מסביר שמחקרים הראו כי משחקי וידאו סטטיים נמצאו כגורם עצמאי להשמנה. הוא וצוות חוקרים ניסו לבדוק הא משחקי וידאו פעילים עלולים לסייע בעלייה בפעילות גופנית, ולשפר את הרכב הגוף (מסת שריר, אחוזי שומן) אצל ילדים בעלי משקל יתר שכבר מכירים משחקי מחשב. ילדים משחקים במשחק וידאותוצאות המחקר מראות כי הטכנולוגיה הזו הנה בעלת פוטנציאל חיובי כתוספת לכלל ההתערבויות הבריאותיות שנעשות לילדים שמנים. יש לכך אפשרות להשפיע באופן משמעותי על הצורה בה רופאים ומומחים בבריאות מתכננים תכניות למלחמה בהשמנה ותכניות הרזיה. **עזרה להורים** למרות ההשפעה הקטנה יחסית על הרכב הגוף, מדיסון עדיין רואה בממצאים כמעודדים עבור הורים, שילדיהם משחקים רק במשחקים סטטיים, ורואה סיכוי רב יותר בהעברתם למשחקי וידאו פעילים מאשר הניסיון להפסיק את המשחקים באופן גורף. בנוסף רואים החוקרים במחקר מתן מענה לילדים במדינות שבהם המשחק בחוץ הוא קשה עד בלתי אפשרי, כגון מדינות צפוניות, או מדינות צפופות ביותר. לבסוף, ולטענה זו אני מצטרף, המחקר מראה כי יש מקום לשותפות בין רופאים וחוקרים לבין מפתחי משחקים, על מנת לשלב אפשרויות לישפור בריאות באמצעות משחקים שכאלה. היכולת הזו, והצורך להיפתח לכלים דיגיטליים שונים וחשיבה מגוונת לקידום בריאות היא חשובה ומהווה אתגר לעולם הרפואה והטכנולוגיה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [המרכז לבקרת מחלות בארה"ב מתכונן למתקפת זומבים](https://e-pochonder.com/המרכז-לבקרת-מחלות-בארהב-מתכונן-למתקפת/2011/05/24/רפואה/) **Published:** מאי 24, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) מזהיר מאפשרות לאפוקליפסה ולפלישה של זומבים לארה"ב. המרכז, העלה ב-16.5 עמוד ייעודי על מנת להכין את הציבור האמריקאי לנושא, ואף צייץ את הלינק בטוויטר הרשמי. בעמוד כותב עלי קאהן, הרופא הראשי של ארה"ב: "ישנם מקרים שונים של חירום,שאנו יכולים להתכונן אליהם, כמו למשל מתקפת זומבים. כן באמת, אמרתי מ-ת-ק-פ-ת ז-ו-מ-ב-י-ם. אתם יכולים לצחוק כרגע, אבל כשזה יקרה אתם תשמחו שקראתם את הפוסט הזה, והיי, אולי אפילו תלמדו דבר או שניים על כיצד ניתן להתכונן למצב חירום אמיתי". בהמשך הפוסט מוסברים ההיסטוריה של הזומבים ומה צריך אדם להיכן בערכה לקראת מקרה חירום שכזה. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=C4q68kD7TGE\] הפוסט הזה הוא בעצם קמפיין שהביא לקריסת האתר ובו ביקש המרכז לבקרת מחלות בארה"ב להזכיר לאמריקאים לרענן ולשמור את ערכת ההתמודדות שלהם עם מצבי חירום, לקראת עונת ההוריקנים המגיעה לארה"ב. השימוש בזומבים גרם לאמריקאים רבים להתעסק עם ערכות החירום שלהם, ולדבר על כך, וה-CDC נחל הצלחה מרשימה. **השרתים קרסו** הדרך המקורית הזו לעסוק בנושא יחסית משמים, מראה כי גם בנושאי בריאות לא פשוטים, ניתן באמצעות יצירתיות, קצת הומור עצמי, והרבה מחשבה לייצר שיחה. על מנת להבין את ההצלחה, ה-CDC נתן קצת מספרים. בעוד שפוסט רגיל באתר זוכה ל-1,000 עד 3,000 כניסות, הפוסט הזה שהופץ ברשתות החברתיות זכה ל-30,000 כניסות בתוך פחות משלושה ימים ועד קריסתם של השרתים. כמו גם כיסוי תקשורתי של מעל 1,000 קטעים וזה רק בגוגל ניוז. על פי האייטם המצורף למעלה ממיליון כניסות כבר נרשמו לעמוד. הבאנר של הזומבים מאתר המרכז לבקרת מחלותקשה שלא לחשוב על הקמפיין היצירתי הזה לעומת הקמפיין, הסטנדרטי, בקושי, לרעידות האדמה בישראל. במקום לייצר עניין ושיחה, יצא המשרד בקמפיין טלוויזיה יקר, ולא יצירתי במיוחד. מישהו באמת זוכר את הקמפיין הזה, או את מה שמבקשים להעביר בו, וחבל כי מדובר בנושא חשוב. תארו לכם שהיו הולכים באופן אחר ומייצרים סיפור, מעניין, מסקרן, כזה שמסעיר את מיצי הקיבה.. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=V14YbMyL0Rg&feature=player\_embedded\] ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה **תגיות:** CDC, אונליין, אינטרנט, זומבים, מדיה חברתית, מרכז לבקרת מחלות, קמפיין --- ### [האם ניתן לפענח צילום סי טי על מכשיר האייפון](https://e-pochonder.com/האם-ניתן-לפענח-צילום-סי-טי-על-מכשיר-האיי/2011/05/17/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 17, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** אחד היתרונות המעניינים שמספק ת לנו המסורת המחקרית בתחום הבריאות היא העובדה שדברים רבים נחקרים ליעילותם באופן השוואתי, הסיבה היא על מנת לבדוק האם החידוש באמת מדויק, יעיל וכמובן המחקר מאפשר לטעון טענות מבוססות על החידוש הרפואי. מחקר חדש שמתפרסם ב- [J](http://www.jmir.org/2011/2/e31/)[ournal of Medical Internet Research](http://www.jmir.org/2011/2/e31/) השווה בין דיוק הפענוח של נוירו-רדיולוגים המשתמשים במחשבים הרגילים של בית החולים, לבין כאלה שהשתמשו לצורך הפענוח במסך האייפון באמצעות אפליקציה חדשה המאפשרת לקבל תצלומי CT ישירות לאייפון. התוצאות מראות כי רמת הדיוק הייתה זה עם דיוק בפענוח של האייפון של 94-100%. הרופאים נדבקשו לבדוק צילומים ולהכריע האם יש סמנים של שבץ מוחי. במסגרת המחקר נתבקשו הרופאים לפענח 120 צילומי CT ללא ניגוד וכן 70 צילומי CTA (computed tomography angiogram) שנלקחו ממאגר השבץ של אונ' קלגרי שם נערך המחקר.רמת הדיוק בין הפענוח של שבץ מוחי חמור היתה כאמור כמעט זהה למרות שהמסך של תחנת העבודה לפענוח צילומים גדולה בהרבה. **אפליקציה חכמה משחררת את הרופא מהכיסא** האפליקציה שנבדקה נקראת ResolutionMD Mobile פועלת על טלפונים חכמים (איי פון ואנדרואיד), עושה שימוש במערכת ייחודית של הצגה תלת ממדית ודו ממדית של צילומים רפואיים. האפליקציה פותחה על ידי רוס מיטשל, ממכון הוטצ'קיס לחקר המוח, והפכה מסחרים באמצעות חברת קלגרי סיינטיפיק. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=GVWi6WA-uuA\] בראיון שנתן לאתר Informationweek טען מיטשל שכאשר החל בפתוח אמרו לו רדיולוגים שהם לעולם לא יוכלו לפענח צילומים מורכבים על מסך קטן כמו של האייפון. ולמרות זאת המחקר הוכיח כי מרווחק הטעות היה קטן מאוד לעומת תחנות עבודה רגילות. נקודה נוספת חשובה היא שהרופאים טענו כי ההבדלים בפיענוח היו כאלה שלא היו משנים את הטיפול הרפואי באותם חולים. אחד הרופאים שהשתתף במחקר ציין כי האפשרות לפענח צילומים באמצעות האייפון תשפר באופן דרמטי את המהירות של הפיענוח שכן המכשיר נייד והצילום לא מחכה עד שהרופא יגיע לתחנת העבודה. במקרים כמו שבץ מוחי לזמן הזה ישנה חשיבות אדירה. בנוסף מציינים הרופאים כי האפשרות של המערכת לטפל בעד 700 צילומים על האייפון מאפשרת להם לסמוך שיוכל לעמוד בעומס. בחברת קלגרי מציינים שהשוני המרכזי של האפליקציה הזו היא העובדה ששרת מבצע את כל הפעילות הגרפית הנרשת ואז מזרים בזמן אמת את הצילום לאיי פון. במקרים אחרים שמבקשים לבצע פיענוח של צילום מרחוק, הרי שהצילום מועבר למאגר כללי ואז רק כאשר הרופא מגיע לתחנה הוא מושך את הצילום מהמאגר והתחנה מבצעת את העיבוד הנדרש. מכאן מגיע יתרון המהירות הנוסף והיכולת לפעני בפועל את הצילום מכל מקום. האפליקציה כבר אושרה על ידי הרשויות בקנדה ככלי לגיטמי של אבחון ראשוני של צילומי CT. והחברה כבר הגישה את האפליקציה לאישור ה-FDA. אין ספק שהאפליקציות המתקדמות והיכולות הגרפיות המתקדמות של האייפון וטלפונים חכמים אחרים הופכים פעילויות רפואיות רבות לכאלה שניתן לבצע מכל מקום ומשפרות את היעילות של המערכת הרפואית שעומדת בפני עומסים קשים ומחסור תמידי גם בעולם. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [בריאות אינטראקטיבית - ההזדמנות של החולים והרופאים באינטרנט](https://e-pochonder.com/בריאות-אינטראקטיבית-ההזדמנות-של-החול/2011/05/15/רפואה-2-0/) **Published:** מאי 15, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** כואב לי הראש, הנה סימפטום רפואי יחסית נפוץ שיכול להעיד על מגוון כה רחב של מצבים רפואיים החל מהעובדה שהיה יום קשה בעבודה ועד לכך שגידול סרטני החל לפעפע במוחכם וחייכם בסכנה. ואת זה תלמדו כאשר תכתבו כאב ראש בגוגל. מנוע החיפוש הטוב בעולם אינו מכיר אתכם מספיק טוב, ולכן התוצאות שיתן הן אחידות יחסית, קרי הוא יכול ללמוד קצת עליכם, אבל אינו מכיר את ההיסטוריה הרפואית, כך שזו תוכל להשפיע על התוצאה – אם מדובר באדם מעשן כבד, עם היסטוריה של קרישי דם לעומת אשה בהריון, או סתם בחור צעיר ובריא. הרופא שלכם אם זאת כאשר הוא יושב אל מולכם, עם התיק הרפואי שלכם, אמור להצליח לעזור יותר. כיום הנתונים מראים שיותר ויותר מאיתנו לא מוכנים לכות לתור לרופא, הם רוצים פתרון מיידי והאינטרנט מספק אותו. שלא תבינו, אני בעד, אין ספק שהרופא הוא מקור מידע יעיל, וחבל שלא נשתמש באינטרנט על מנת לקרב בין הצדדים באופן פשוט וזמין ולהפוך את המידע הרפואי למותאם אישית. [אתר חדש](https://www.healthtap.com/) ויוזמה חדשה הנקראת Health Tap מנסה לעשות בדיוק את זה. **מידע גנרי לא מסייע** ב-Health Tap מנסים לפתור את הבעיה של המחסור במידע רפואי מותאם אישית. המידע הרפואי באינטרנט סובב סביב, "מצבים רפואיים", מחלות, סימפטומים, אבל לא מותאם לאדם הקורא. כך למשל סוכרת היא מחלה כה נרחבת ומורכבת שלא כל אחד שחולה בסוכרת צריך בדיוק את אותו מידע, ובעיה אחת לא תמיד דומה לאחרת (זו בעיה שרודפת גם מחקרים רפואיים, אבל זו כבר אופרה אחרת). כך למשל ניתן לראות שבינתיים למרות שרבים מחפשים מידע רפואי באינטרנט, הוא לא באמת עוזר להם: **רשת חברתית, רופאים ומידע אישי** הרעיון של Health Tap הוא שילוב של רשת חברתית המורכבת מרופאים ומקהל שאינו מקצועי, פציינטים. הרעיון הוא שהחולים פותחים דף אישי ובו הם בעצם מקימים תיק רפואי אישי המאפשר לרופא לדעת את כל המידע הרלוונטי. הם יכולים גם לעקוב אחרי חולים במצב דומה וללמוד מהם. החולים יכולים לייצר אינטראקציה אישית עם הרופא ולשאול שאלות ולקבל תשובות, ללמוד מניסיונים של החולים ולקבל מידע רפואי מותאם אישית שכבר נסקר ועבר אישור של רופאים. כל הכלים הללו מאפשרים ליהנות גם מהטיפים של חולים באותו מצב, שהוא מידע חשוב, אך גם לקבל עצות רפואיות ומידע רפואי מותאם. הפלטפורמה זמינה גם בסלולר וכו'. כיצד מתאימים את המידע? ובכן החולה מציג בעיה או שאלה למערכת, או מחפש מידע, המערכת מעלה מספר שאלות שמדייקות את מצבו ובעייתו מה שהופך את המידע למדויק יותר והמידע מותאם למצבו. בכל מקרה עומדת למשתמש האפשרות לפנות ישירות לרופא. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=X3j\_o3npKD0\] **ההזדמנות של הרופאים** בשלב ראשון נפתחה הקהילה לנשים בהריון, וכיום יש כבר כמה מאות רופאים מתחומי גיניקולוגיה ורפואת ילדים שמוכנים לסייע ולתרום לאתר. ויש גם כמה ניסיונות מוצלחים של נשים שחשו ברע באמצע הלילה, עלו לרשת קיבלו עצה ולמחרת וידאו אצל הרופא ומצאו עצה דומה. לרופאים זו גם הזדמנות, זו בדיוק הדרך שלהם לאינטראקציה עם חולים באינטרנט באופן שהוא נכון, לא "מסוכן" ומובנה נכון. הרי רבים מהרופאים המסתייגים מהרשת, מסתייגים בדיוק מהמידע המבהיל והלא רלוונטי, מעצות אחיטופל וכו'. הרעיון הזה מאפשר בדיוק את המעורבות שלהם ושיתוף הידע. מנגד לא נעלמת פה האינטראקציה החברתית,, האפשרות לתת ולקבל עצות מחולים. האתר נמצא בתחילתו, ויהיה מעניים לראות לאן יתפתח, כמו גם להבין מה יהיה המודל הכלכלי. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** healthtap, אינטרנט, בריאות, לידה, מדיה חברתית, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [ ](https://e-pochonder.com/93/2011/04/29/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 29, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** patientslikeme, אינטרנט, חוכמת ההמון, מחקר, מידע רפואי, רפואה 2.0 --- ### [מחקר שנערך באמצעות רשת חברתית מפריך תוצאות מחקר שיזמו מדענים](https://e-pochonder.com/מחקר-שנערך-באמצעות-רשת-חברתית-מפריך-תו/2011/04/27/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 27, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** אין ספק שאנחנו נמצאים בנקודה בזמן שמתרחש בה שינוי : הרשת החברתית [Patientslikeme](http://www.patientslikeme.com/) הודיעה כי מחקר תצפיתי שיזמו חולי מחלת הניוון ALS מפריך תוצאות מחקר שפורסם בשנת 2008 שטען כי נטילת ליתיום יכולה לעקב את התקדמות המחלה. [המחקר של הרשת החברתית](http://www.nature.com/nbt/journal/vaop/ncurrent/full/nbt.1837.html) התפרסם הג'ורנל המקצועי נייצ'ר ביוטכנולוגיה. **רשת חברתית עם 100,000 חולים** הרשת החברתית Patientslikeme נחשבת לרשת החולים הגדולה בארצות הברית והיא בנויה על כך שחולים חולקים בה את הטיפול שהם מקבלים וכן את החוויות מהטיפול, תופעות הלוואי ועוד. ברשת יש למעלה מ-100,000 חולים רשומים עם למעלה מ-500 מחלות שונות. הרשת הוקמה במקורה עבור חולי ALS מכיוון שאחיו של הוגה הרעיון, סטיבן הייווד, חלה במחלה ובחיפושים שערכו באינטרנט לחפש מידע וידע עבור הטיפול במחלה הם לא מצאו מספיק מידע. מכאן עלה הרעיון להקמת מערכת לשיתוף מידע וידע של חולים. **אלוגריתם המשווה בין דיווחים ברשת החברתית** בשנת 2008 פורסם מחקר ראשוני על שימוש בליתיום בחולי ALS. מדובר בשימוש בתרופה עבור התוויה לא רשומה. הפרסום החיובי אודות האפשרות שהחומר ליתיום מעקב את התקדמות המחלה, שכיום אין לא מרפה, גרם לרבים לבקשו מהרופאים ולהתנסות בו. יחסית מהר הצטברו עדויות של 348 חולים על הטיפול בליתיום בתוך הרשת. העדויות היו שליליות, וניתוח ראשוני שלהם הוצג כ-9 חודשים מאוחר יותר בקונגרס בינלאומי על המחלה. על מנת לייצר אמינות גבוה יותר לדיווחים, פיתחו אנשי הרשת החברתית אלגוריתם מיוחד שלקח את החולים שדיווחו על שימוש בתרופה והשווה את מהלך המחלה שלהם לחולים שלא ניסו את התרופה. וכך עקב אחרי התפתחות המחלה והדיווחים באופן שמקזז את ההטיה השלילית ואת הנטייה להגזמה. בעצם באמצעות האלוגריתם נוצרה מעין קבוצת ביקורת עם טיפולים שונים וקבוצה של חולים שקיבלו ליתיום. לאחר המעקב המסודר נמצא שאכן מבחינה תצפיתית השימוש בליתיום לא סייע לחולי ALS. בעצם, חוכמת ההמון של החולים הוכיחה כי ניתן לרתום אותה לבדיקת תרופות על היקפי חולים גדולים. **לחכמת המוני החולים תפקיד במערכת** סטיבן הייווד, מייסד הרשת הסביר בהודעה לעיתונות: "העלויות הגוברות, והמורכבות הגדלה של הטיפול הרפואי במחלות מחייבים אימוץ גישות חדשות למחקרי יעילות השוואתיים וניהול בזמן אמת של הטיפול במחלה. למרות שעוד יש עבודה רבה לפנינו, הצלחנו להוכיח כי גישתנו המתמקדת בחולה ודיווחיו מאפשרת יתרונות רבים מבחינת מחיר וזמן בעשיית המחקר" ואני אוסיף, הידע הרב הנצבר ברשת האינטרנט, הנו כר אדיר להבנה עמוקה יותר של מהלך המחלה, הרגשות, ההתמודדויות והשיח של החולים אודות מחלתם, בין אם ברשת ייעודית ובין אם ברשת בכלל. פעמים רבות מדי השיח המקצועי המתקיים בין הרופאים, המדענים ואנשי עולם הרפואה ככלל מפספס זרמים משמעותיים מבלי אפילו לדעת מהי השפה המדוברת והחוויה של החולה. זהו כלי שיכול ועוד יביא תועלת אדירה לרפואה ויפה לנצל אותה שעה אחת קודם. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** ALS, patientslikeme, אינטרנט, בריאות, חוכמת ההמון, ליתיום, מדיה חברתית, מחקר, מידע רפואי, רופאים, רפואה 2.0 --- ### [אנחנו לא מכונת טיורינג](https://e-pochonder.com/אנחנו-לא-מכונת-טיורינג/2011/04/16/שונות/) **Published:** אפריל 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** זוכרים את Eliza, אותה תוכנת מחשב חמודה שידעה לשוחח עם אדם באופן טיפולי. היא ידעה לעשות זאת באופן דיי פשוט על ידי תשובות שלא הוסיפו תוכן למה שכתב בן השיח. התוכנה הפשוטה הזו, הצליחה לעבור את מבחן טיורינג. אותו מבחן שהמציא אלאן טיורינג על מנת להכריע האם יש מכונות חכמות. מבחן טיורינג שכבר מלאו לו כ-60 שנה גרס כי ניתן על מנת לבחון האם המחשב הוא אינטליגנטי, הרי שניתן לדמיין מבחן שבו אדם אחד ידבר עם שני מחשבים – מאחורי האחד ישב אדם שיענה לו, ומאחורי השני תיעשה העבודה באמצעות מכונה. אם האדם לא יצליח להבחין בין בני השיח שלו הרי שהמחשב ייחשב כאינטליגנטי. המבחן הזה חולל ומחולל עדיין שיח אדיר על אודות האפשרות למכונות חכמות, כאלה שאולי יוכלו סוף סוף להחליף את האדם. אני בצדו של ממציא ה- Eliza – ג'וזף וויזנבאום, שאגב המציא אותה על מנת להראות עד כמה המבחן של טיורינג לא רלוונטי ויצא כמי שיש הטוענים שחיזק אותו. בכל מקרה הוא טען, ואני כמותו, שאנו רחוקים מאוד מהיכולת של מכונה להחליף את האדם בפעולות המהותיות – בחשיבה. אני טוען שכוח מחשובי יכול לנצח במקומות בהם נדרש מחשוב, אך זוהי רק פעולה אחת מני רבות שבן האדם מבצע במוחו. הגם שמחשבים יודעים כיום לחשוב באופן סמנטי, הרי שהם נופלים לחלוטין במבחן הפרגמטי. בעוד שהסמנטיקה של השפה מבקשת להבין את פירושן הישיר המילים – הקשר מסמן-מסומן, הרי שהפרגמטיקה עוסקת בהקשר, ובכוונה של המבע. המשמעות למחשב היא אדירה – מכיוון שלרוב אין יכול להבחין בהקשר התרבותי, בקשר בין הדוברים, ובכל ההקשרים של השפה הטבעית. זוכרים אולי מערכון ישן של דודו טופז, במסגרת התוכנית פליטת פה. הוא מספר של על המשפט הכה ישראלי: "בוא הנה לך מכאן". משפט שאן מישהו אומר לכם אותו אתם ישר מבינים מה הוא רוצה. ואז הוא עושה את הפעולה הפשוטה של תרגום לאנגלית: "Come here go" והנה המשפט נעלם, כל משמעותו נגרסה ונעלמה. זוהי בדיוק היכולת של האדם ושל השפה הטבעית שמחשבים אינם יכולים לשחזר. אם כך, החלום לחשוב על היום בו הטכנולוגיה תחליף אותנו, סלחו לי, אינני שותף לו, אינני רואה בו משימה ראויה, ובכל מקרה זו אפשרות המגלמת רדוקציה של האדם וסכנה מוסרית, כמעט כמו הרצון של חלק מבני האדם לשים עצמם באותה רמה כמו הטבע – המשמעות היא שאנחנו כמו חלפים של מכונית, ואני, אני רוצה לחשוב שאנחנו יותר מזה. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** שונות **תגיות:** בן אדם, טיורינג, מחשב, פרגמטיקה --- ### [קץ הילדות 2.0](https://e-pochonder.com/קץ-הילדות-2-0/2011/04/16/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** באוגוסט האחרון קניתי אייפד. זה לא סיפור כזה גדול, אבל סיפור האהבה שנולד בין המכשיר הזה לבני הקטן בן השנתיים (אז) הוא מופלא. בשבועיים האחרונים זה עלה מדרגה וגורר עימותים לעתים. היכולת הטבעית שלו להבין שמסכים זזים כאשר מזיזים עם האצבע או לוחצים, ההנאה שלו מלראות סרטוני יו טיוב או לשחק באפליקציות שהן פאזל, מרתקת אותי. הילד אמר אייפד הרבה לפני שהוא אומר מילים אחרות, בסיסיות יותר להבנתנו. יש שיראו בזה דבר רע. אני חושב שדווקא המכשיר הזה הוא הפחות רע מכל המסכים האחרים. דוח חדש שפורסם בארה"ב מצא שהבן שלי לא חריג – 25% מהילדים מתחת לגיל 6 גולשים באינטרנט באופן קבוע. המספר הזה מזנק ל-59% בגילאי 6-9 המבקרים באינטרנט על בסיס כמעט יומי. הדוח הנקרא – ["תמיד מחוברים" (Always Connected)](http://www.scribd.com/doc/50739070/Always-Connected-The-new-digitial-media-habits-of-young-children) – נכתב על בסיס שבעה סקרים שנערכו ידי גופים רציניים ביותר – סדנת סומסום (מכון המחקר ליד התוכנית רחוב סומסום האמריקאית) עמותת המשפחה של קייזר (ארגון בריאות הגדול בעולם), נילסן, ומרכז קוני. **רבע מהזמן בטלוויזיה** המספרים הנוגעים לילדים מול מסך המחשב הם כלום לעומת המספרים הנוגעים לצפייה בטלוויזיה – 9 מכל 10 ילדים מעל גיל 5 צופים בטלוויזיה לפחות 3 שעות ביום! ילדים מתחת לגיל חמש גם הם צופים לא מעט, עם ממוצע שהוא קצת פחות משלוש שעות. אלו מספרים אסטרונומיים בהנחה שהקטנטנים הללו ערים כ-12 שעות בלבד ביום. הדוח מציין כי בגיל 8 חלה הסטה של הזמן לכיוון משחקי וידאו, בעיקר באמצעות מכשירי גיימינג ניידים ומכשירים סלולריים. ועכשיו לנתונים התרבותיים, הילדים עדיין קוראים ספרים, ובכמות סבירה בהחלט. 70% מההורים לילדים מתחת לגיל 6 ציינו כי ילדיהם נוהגים לקרוא בספרים במשך שעה במהלך ימות השבוע, ו-75 דקות במהלך סוף השבוע. אחיהם הגדולים, הם אפילו עושים זאת יותר כאשר 91% מההורים לילדים בגילאי 6-9 ציינו שילדיהם משקיעים 72 דקות בקריאה במהלך ימי השבוע, ו84% ציינו כי הם ילדיהם משקיעים 75 דקות בקריאה בסוף השבוע. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=43CD4pMlBkQ&feature=player\_embedded\] השינוי הזה בהרגלים של ילדינו הצעירים מדאיג רבים, אפשר לומר שבצדק ואפשר לומר שזה אך טבעי. בספרו של אלווין טופלר כבר ניתחו את קץ הילדות בגלל הטלוויזיה, ואני די בטוח שכעת הוא חושב שזה הפך עוד נורא יותר. אבל הילדות היא מושג ומעמד צעיר יחסית על פי הניתוח שלו, אז קצה והחלפתה במעמד אחר יכול להיות גם דבר טוב. מה שברור הוא שכמו כל הרגל ייקח לאנושות זמן לעכל אותו, להתמודד עמו ולהבין עד הסוף את השלכותיו – החיוביות והשליליות. בינתיים, הבן שלי משחק עם מחשבון כאילו זה טלפון, ועל כל מסך הוא מנסה ללחוץ ולהזיז, זה טבעי ביותר עבורו גם אם זה לא כך עבורנו. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** iPad, אייפד, אינטרנט, ילדים, מדיה חברתית --- ### [הריון לידה ומוות בפייסבוק](https://e-pochonder.com/הריון-לידה-ומוות-בפייסבוק/2011/04/16/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** זו כבר עובדה קיימת – הפרטיות של הגולשים ברשתות חברתיות איננה, השיתוף באירועים אישיים בפייסבוק, טוויטר ודומיהם הופך את המרחק מאישי לציבורי ללא קיים. כחלק מהחשיפה הזו מסתבר, הפכו הריונות שלמים למתועדים ברשת החברתית, אך הריונות כידוע לא תמיד מסתיימים באופן שמח. **מרסי וודסון – מעדכנת מהאמבולנס** סיפורה של מרסי וודסון, הוא החלק היפה והמרגש של השיתוף הזה. בספטמבר האחרון מרסי, המתארת את עצמה כמשוגעת לטכנולוגיה, מדדה את צירי הלידה שלה ואת המרווחים ביניהם באמצעות מכשיר האיי פד שלה. היא לא ממש מיהרה, ולבסוף נאלץ בעלה לשאת בעול של יילוד אשתו והבאתו לעולם של בנם גראהם. [![מרסי וודסון](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/04/ipad_baby3-300x200.jpg "מרסי וודסון - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2011/04/ipad_baby3.jpg) לבסוף הגיעו הפרמדיקים עם יציאתו לעולם של התינוק. הפרמדיקים לקחו את האם והתינוק לבית החולים. למרות המעמד, מרסי לא ויתרה על האיי פד שלה, שהיא מנצלת את זמן הנסיעה על מנת לעדכן את חבריה בפייסבוק בסיפור הלידה שעברה עליה זה עתה. מרסי רואה בפרסום הזה באמבולנס שימוש ראוי ביותר בטכנולוגיה, כפי שהתוודתה בסי אן אן. **שאנה גרייטמן – מעדכנת מטיפול נמרץ** סיפורה של מרסי משקף את הצד היותר משמח, הגם אם קיצוני, של שיתוף. עם זאת סיפורה של שאנה גרייטמן סוורס, שהיתה מכורה לפייסבוק הוא עצוב וטרגי. כפי שסופר בוושינגטון פוסט, היא נהגה לעדכן את חבריה בכל דבר, אפילו יהא שולי. היה זה אך טבעי שהיא שיתפה את חבריה גם בכל הפרטים הקשורים בהריון שלה. גם בנה של שאנה נולד בספטמבר, אם כי באופן מקובל יותר בבית חולים. מיד לאחר הלידה פיתחה שאנה סיבוך נדיר לאחר לידה והוא בעיית לב קשה, שלבסוף הביא למותה כחודש לאחר מכן, משאירה מאחוריה את בעלה ובנה. משפחתה, הלכה בדרכה ואפשרה לוושינגטון פוסט לפרסם את סיפור הריונה ומותה באמצעות מתן רשות לצטט את הפוסטים שלה בפייסבוק. מיד לאחר הלידה פרסמה שאנה סטטוס המתאר את לידת בנה, את משקלו ואת אהבתה אליו. לאחר כמה ימים מפרסמת שאנה סטטוס בו היא מתנצלת שהתנתקה לכמה ימים, אך עבר עליה סוף שבוע מפחיד, ולמרות שהיא עדיין ביחידה לטיפול נמרץ היא תהיה בסדר. לבסוף סטטוס מטריד שהועלה על ידי בני משפחתה ובו באופן פייסבוקי היא בעצם מכריזה על מותה של עצמה. יש שיאמרו שהדיווח הזה של מרסי ושאנה הוא מוגזם, ומספק את יצר המציצנות של אחרים, אבל הן בחייהן ובמותן בטוחות שהן עושות דברים טובים, ויש ללמוד מזה על רמת האינטימיות הציבורית שניתן להגיע אליה. בסרטון תוכלו לראות זוג שהחל בלוג מצולם ביו טיוב שנקרא – ראו את התינוק שלנו גדל ומצלמים כלשבוע את הבטן. הם לא היחידים. **מדגמנות שליה** הסיפור האחרון שלנו, פחות מרגש, מדובר בתמונות שהגיעו לרשת במסגרתן תלמידות בבית ספר לאחיות במכללה Johnson County Community צילמו יחד שליה של אשה שילדה זמן קצר לפני כן. התמונות המביכות גרמו למכללה להרחיק את ארבע הנשים שצולמו את השליה. אחת הנשים לא קיבלה את החלטת המכללה והחליטה לערער. האם זה מראה כי הגבול נחצה? ומה בכלל עשו הבנות הללו ליד שליה? ובכן הן הגיעו לבית החולים כחלק מקורס, ולאחת מהן זה נראה מאוד טבעי לתעד את הפעם הראשונה שהן ליד שליה ולהעלות לפייסבוק שלה…אני מניח שהיא לא תעשה זאת שוב. האם זה אומר שהרפואה שלנו עומדת להשתנות, האם נראה תמונות מביכות מניתוחים? האם חולים ידווחו ברשתות החברתיות תוך כדי פעולה כירורגית? בדיקה רקטאלית. הגבולות מתארגנים בימים אלה, הפרטיות מוגדרת מחדש והתפיסות הישנות מתפוררות ככל הנראה.. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, הריון, לידה, מוות, פייסבוק, רפואה 2.0 --- ### [להלחם בסרטן באמצעות חוכמת ההמון](https://e-pochonder.com/37/2011/04/16/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** סיפורו של מרטי טננבאום (67) מתחיל בשנות ה-90 עת היה מומחה בסחר אלקטרוני הרוכב על גל הדוט קום. באותו הזמן, בשיא הצלחתו הוא מרגיש גוש באחד המקומות בגופו. בתחילה אמר לו הרופא – זה שום דבר – אבל לאחר שהגוש הוסר התברר כי מדובר במלנומה, סרטן עור מסוכן ואכזרי. מרטי ניצח את הסרטן שלו לבסוף, אך לא היה מסוגל להתגבר על תחושת התסכול שחש כאשר נאלץ להתמודד עם שלל המידע והבלבול לגבי הטיפולים האפשריים, הניסויים הקליניים הזמינים לטיפול במחלתו והמחקר הרב שעליו היה לבצע על מנת למצוא את הדרך הטובה ביותר לשרוד ולנצח את הסרטן. גם היום הוא טוען כי הסיבה היחידה ששרד את המחלה, היא חבר שעבד במכון הלאומי לסרטן בארה"ב שהוביל אותו לטיפולים החדשניים ביותר שהיו, ובדיעבד הם אלו שהצילו את חייו. הניסיון הזה, הביא אותו למסקנה חשובה. רק האפשרות לייצור שיתוף פעולה וקשר, רחב היקף ככל שאפשר, תאפשר לקדם את המחקר והטיפול בסרטן. לאחרונה השיק מרטי אפליקציה באינטרנט שתביא לשיתוף פעולה בין חולים, רופאים ומדענים ללא קשר להיכן הם עובדים, חיים או היכן הלכו ללמוד, וביחד חוכמת ההמון שלהם תסייע להביא את הטיפול הטוב ביותר לחולים. לטענת מרטי, חוכמת ההמון שתיווצר משיתוף הפעולה הרחב הזה הם הדרך היחידה והרציונאלית להילחם בסרטן. לפני עידן האינטרנט לא הייתה אפשרות לייצר אינטגרציה של כמות כה גדולה של מידע לכדי מאגר שמסוגל לספק פתרונות. **מי צריך לרפא את הסרטן?** האפליקציה החדשה הנקראת "cancer commons" שניתן לתרגם את זה :לחלקים המשותפים לכל, על סרטן, קרי כמו גינה השייכת לציבור, שעד כה הייתה גינה פרטית של כמה גופים. בתוך השם הזה מסתתרת שאיפה אדירה לקבץ את כל המידע הידוע על סוגים שונים של מלנומה, מידע מניסויים קליניים, ומידע על הטיפולים הניסיוניים המבטיחים ביותר. חולים, או רופאיהם, יוכלו להכניס למערכת את מצבם הרפואי ועד כמה המחלה התקדמה, היכן היא החלה, וכן האם בדיקות גילו מוטציות גנטיות ספציפיות אשר ניתן לומר עליהם שהן מסייעות להתפשטות המחלה. בעצם יש הטוענים שסרטן זה אוסף אדיר של מחלות נדירות שמטופלות באופן כוללני בגלל חוסר היכולת עד היום להבחין בדיוק המוטציה הגנטית של כל מחלה. הכרה במוטציה הספציפית תאפשר טיפול מדויק ופרטני. מתוך המידע הזה האפליקציה מספקת לחולה או לרופא הגדרה על תת הסוג הספציפי של מחלתו כפי שניתן להסיק מהמידע וכפי שסווג על ידי פאנל של מומחים. החולה יוכל גם ללמוד על הטיפולים הכי טובים לתת הסוג שלו והיכן מתקיימים ניסויים קליניים שיטות טיפול שמתאימות לתת הסוג הזה. האפליקציה ופרויקט ה-cancer commons יהיו ללא תשלום לקהל הרופאים והחולים, למרות שהיא הוקמה על ידי החברה של מרטי CollabRX שהיא סטארט אפ המתכוון לשאת רווחים. המודל של מרטי בונה על כך שחברות התרופות ישלמו חסויות לאפליקציה הגם שהוא מבטיח כי זה לא ישפיע על התוצאות וההמלצות. **להעצים רופאים** ד"ר קית' פלרהטי, מבית החולים הכללי של הרווארד מסצ'וסטס הנחשב מומחה במלנומה, מתנדב בפרויקט, ולטענתו החליט לעשות כן על מנת לסייע לרופאים וחולים להפוך ים של מידע מורכב להצעה טיפולית פשוטה ומדויקת. לטענתו לרופאים אונקולוגים המטפלים במגוון רחב של מחלות אין זמן להגיע וקרוא כל מאמר בכל מגזין רפואי, והאפליקציה הזו מבצעת את חיבור המידע ומאפשרת לרופא להתחבר למידע הכי מעודכן. מדובר בהעצמה משמעותית של הרופאים, אך גם של החולים שיכולו כעת להבין טוב יותר מה רצוי להם. הכוונה של מרטי היא שבהמשך החולים והרופאים גם ידווחו חזרה למערכת על מה עבד או לא עבד עבורם. אמנם מידע מכל אחד הוא אנקדוטלי, אך הצטברות המידע הזה יאפשר לחוקרים לקבל כיווני חשיבה ולמידה נוספים. תפיסת העולם של מרטי, היא חלק מתנועה הולכת וגדלה המבקשת להוריד את החסמים הקיימים כיום למידע מחקרי, לידע שנצבר במעבדות ואוניברסיטאות וששיתופו יכול לקדם את המדע והרפואה. פרויקטים נוספים בתפיסה הזו קיימים בעוד מקומות אך האתגר הוא גדול ועליו להתמודד עם התרבות המדעית שלא פועלת כך והתרבות האנושית והמשפטית הקיימת כיום. פירות ראשונים ניתן לראות גם החלטה של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית לאפשר פרסום חינם של מידע מחקרי שנה לאחר פרסומו הראשוני. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=FVnKFYLgqN0\] [www.cancercommons.org](http://www.cancercommons.org/) ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, אפליקציה, חוכמת ההמון, מרטי טננבאום, סרטן, רפואה 2.0 --- ### [סקר: מרבית החולים רוצים יותר מידע על מחלתם](https://e-pochonder.com/34/2011/04/16/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** האם העומס העולה על מערכות הבריאות בעולם, מתחיל לתת את אותותיו ? סקר רחב היקף שנערך לאחרונה בארה"ב חושף את הפער האדיר שקיים בין כמות המידע אותו מספקים הרופאים למטופלים שלהם, ובין הרצון של החולים במידע. בסקר, שנערך על ידי חברת מדטרה (Medtera) נסקרו למעלה מ-7,000 פציינטים, כאשר לא פחות מ-95 אחוז מהם טוענים כי הם מחפשים מידע מקיף יותר על מחלתם ועל דרכי ההתמודדות עמה. **77% לא קיבלו מידע כתוב מהרופא על מחלתם** המחקר, שמטרתו היתה לבדוק כיצד חולים מנהלים את ההתמודדות עם מחלתם מצא כי הם מרגישים שאינם מקבלים את הכלים המתאימים על לנהל את הטיפול במחלתם. כאשר נשאלו החולים האם קיבלו מהרופא מידע כתוב על התרופה או על מחלתם, השיבו 77 אחוז "לא". המחקר נערך בספטמבר האחרון, בארה"ב כך שלא ניתן לעשות השלכה חד-חד ערכית לישראל, אך בישראל הנתונים אודות תחום זה הן קטנות ביותר. סקרים שנעשו פה ושם מצעו אי הבנה וטעויות בלקיחת תרופות אצל מבוגרים. עם זאת החלק היותר מעניין של תוצאות הסקר הוא הכלים אותם מבקשים החולים על מנת להתמודד עם מחלתם: - 84% מהמשיבים טענות כי מקורות מידע אונליין לסיוע בהתמודדות עם מצבם יהיו מאוד בעלי ערך עבורם – באנגלית Extremely ו-Very much. - 78% טענו כי מידע אודות תרופות ותופעות לוואי אפשריות גם הם יהיו מאוד בעלי ערך עבורם. - מידע אודות שינויים באורך החיים שאולי יש בהם צורך נראו חשובים ביותר ל-82% מהמשיבים. - מידע מסודר אודות הצורך במעקב רפואי ובדיקות נוספות יהוו בעלי ערך גבוה ביותר ל-94% מהמשיבים. \[youtube=http://www.youtube.com/watch?feature=player\_embedded&v=YTQDVg\_e26k\] **תקשורת רב ערוצית** הסקר הזה מדגיש שוב את הצורך בתקשורת רב ערוצית בין החולים לבין הרופאים שלהם. אמנם הזמן העומד בידי הרופא לתת טיפול לכל חולה יורד מדי שנה, אך כמות הכלים הנוספים העומדים לרשותו לספק מידע מהימן או כלים נוספים רק עולה עם השנים. הצורך להבין זאת ולעשות בכך שימוש יעיל הנו חשוב ביותר. הנתונים אודות הרצות במקורות מוסמכים באינטרנט מחזקים עוד יותר את הצורך באתרי בריאות מהימנים/ וכלים שונים אחרים. יש לשים לב, שגם השימוש באלה מצריך הרבה פעמים משאבים והתייחסות, אבל זו יכולה להיות בעלת ערך משמעותי לשיפור הבריאות וההתמודדות של החולים עם מצבם הרפואי. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אונליין, אינטרנט, בריאות, מדטרה, מידע רפואי, סקר --- ### [מדיה חברתית, זה טוב לבריאות?](https://e-pochonder.com/מדיה-חברתית-זה-טוב-לבריאות/2011/04/16/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 16, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** כבר זמן רב שאני קורא חומרים על הממשק הזה של אינטרנט ובריאות, המחקרים נוטים בעד ונגד כרגיל. יש מי שהם תומכים נלהבים, הטוענים שאינטרנט ומדיה חברתית עומדים לשנות לבלי הכר את עולם הבריאות, את היחס בין רופא לחולה, את היחס של החולה לעצמו, את העלות של הבריאות למבטח ולמדינה ועוד… ויש מי שטוענים שזוהי סכנה ממשית ליכולת לטפל, למצב הפסיכולוגי שלנו, שהאינטרנט נותן במה לדיסאינפורמציה, גורם לנזק למערכת היחסים של הרופא והחולה וגו'. מה שברור הוא שהאינטרנט, והמדיה החברתית כטכנולוגיה "מפריעה"/"מתערבת" במערכות המסורתיות, מטלטלת גם את עולם הבריאות. **קהילה משפרת התמדה** בתוך הדיון הזה הפעם אני רוצה להציג מחקר מעניין הבודק האם מאפיין של קהילה מסייע לתכנית און ליין לעידוד הליכה והאם הוא מייצר הבדל. האינטרנט מלא בתוכנית שונות לשיפור אורך החיים, תוכניות תזונה און ליין, תוכניות לביצוע פעילות גופנית וכו'. לדבוק בתוכניות פעילות שאתה מאמץ מהאון ליין זה קשה. שינויים באורח חיים ושיפורם הן החלטות שלא פשוט לשמור על קיומן לאורך זמן גם במצבים בהם יש תמיכה אישית של איש מקצוע, לא כל שכן כאשר מדובר בתוכנית שמתקיימת מול מחשב. המחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' קרוליין ריצ'רדסון, מומחית לרפואת משפחה מאוניברסיטת מישיגן, מצא שהוספת רובד אינטראקטיבי וקהילתי לתוכנית און ליין לעידוד הליכה הפחית את שיעור העזיבה של התוכנית. בעוד ש-79% מהנחקרים להם הייתה אפשרות לשתף ולהשתתף בפורום אודות התוכנית והחוויה שלהם הצליחו לסיים את התוכנית, רק 66% מהנחקרים ללא האלמנט הקהילתי הצליחו להחזיק מעמד. התוכנית, הייתה תוכנית לעידוד הליכה שנמשכת 16 שבועות במסגרתה הנחקרים השתמשו בכלי און לייני לעקוב אחר השיפור שלהם וכמה הם הלכו. מבחינת הנחקרים שהחזיקו מעמד השיפור ביכולת ההליכה ושיפור במצבם היה זהה. פרופ' ריצ'רדסון טוענת כי לתוצאות מחקר שתי השלכות משמעותיות – הראשונה היא שמימד של קהילה הינו בעל עוצמה גדולה במניעת נטישה של תוכניות שיפור בריאות שהן און ליין. ההשלכה השנייה היא שהכלים הללו עשויים להפחית מהצורך במעקב באמצעות פגישות פנים אל פנים עם אנשי צוות רפואי שהן כמובן יקרות יותר למערכת. העלויות הקטנות יחסית של מודדי צעדים המדווחים למחשב, ואתר בעל אפשרויות לפורום הן קטנות יחסית להוצאה על תוספות כוח אדם רפואי שגם כך הופך נדיר יותר. זוהי דוגמה קטנה אבל מעניינת מאוד לאפקטים השונים של הרובד החברתי באינטרנט עלינו ועל הבריאות שלנו. אין ספק שכיצור חברתי, המימד הזה מאפשר לנו לייצר תמיכה ולשאוב עידוד מאנשים שנמצאים במצב דומה לנו. החוקרים הללו מציינים שככל שרשתות חברתיות הופכות לחלק ממרקם החיים המודרני הרי שתוספים שניתן יהיה להרכיב לרשתות חברתיות או פורומים קיימים יהפכו את האפשרויות למגוונות ובעלות עוצמה ונגישות גבוהה יותר. כמובן שגם העלות שלהם תרד באופן יחסי. המחקר יתפרסם בגיליון הקרוב של הג'ורנל למחקר רפואה באינטרנט Reference:Journal of Medical Internet Research, 10.2196/jmir.1338 and 10.2196/jmir.1339 **הערה: הדעות המובעות במאמר זה הן דעותיו האישיות של המחבר ואינן מייצגות בהכרח את עמדת מקום עבודתו.** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [רופאים "חברתיים". למה הם עושים זאת?](https://e-pochonder.com/רופאים-חברתיים-למה-הם-עושים-זאת/2011/04/13/רפואה-2-0/) **Published:** אפריל 13, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** אחד הנושאים שמרתקים אותי מזה זמן, זו העובדה שבישראל לא צמחה בלוגספירה אמיתית סביב נושא הבריאות ומערכת הבריאות. ובכן, ישנם בלוגרים שכותבים פה ושם פוסטים בתחום הבריאות והלייף סטייל, כמו כן יש אפילו מספר (אם כי זניח למיטב ידיעתי) רופאים שכותבים בלוגים, אבל אף אחד מאלו לא צמח לקבל הכרה אמיתית. אציין כי ישם רופאים ומומחים שכותבים באתרי מאמרים, אך מדובר במאמרים שנועדו ברובם לפרסם את עצמם. וגם כאן הכתיבה היא לא מתמידה. למה הנושא מרתק אותי, ובכן מידת העניין שהציבור מפגין לעולם הבריאות ולמידע הבריאותי הוא גבוה יחסית וזה מהווה נושא י מרכזי בחיינו. כיום המידע אודות עולם הבריאות הוא בעיקרו מידע מאתרי בריאות שונים בעלי אופי עיתונאי ופחות אישי, כמו כן אין כמעט פרשנים שאינם חלק מהמערכת העיתונאית. באופן ספציפי חסרה כתיבה סדורה של רופאים, מובילי דעה בעולם הרפואי, שנותנים את דעתם על נושאים שונים. אמנם יש מספר אתרים ייעודיים עם תוכן חלקי, אך ביחס למורכבות ולעושר הקיימים בעולם, ישראל נמצאת מאחור בסיפור הזה. במקביל למחסור הזה, גם השיחה ברשתות החברתיות אודות עולם הבריאות ברשת חסרה, עדיין אין שיח רפואי מעניין ברשתות הרפואיות בקנה מידה רחב. ישנה פעילות של גופי בריאות, אך היא בעיקרה שיווקית, חסר השיח אודות נושאים שונים שמטרידים את המערכת ואת האזרחים, כזה שדווקא כן מתקיים בתחומים אחרים מבחינת עושר ומגוון הקולות בו. **הנה כמה השערות שאני רוצה לחלוק עמכם (יכול להיות שהן לא מבוססות )** **מערכת הבריאות בישראל קטנה –** בישראל מספר המעסיקים בתחום הבריאות הוא מצומצם, אם רופא יתחיל בכתיבה שנוגעת למערכת זה לא פשוט, באופן בסיסי קשה לאדם לצאת נגד מעסיק קיים או פוטנציאלי. **מחסור בזמן –** המחסור ברופאים בישראל משפיע על עומס העבודה שלהם, העומס עליהם קשה ביותר ואינו משאיר הרבה מקום לטיפוח וכתיבה מסודרת של בלוג. **מעט פרקטיקה פרטית יחסית –** לרופאים שבתחום התמחותם ישנה פרקטיקה פרטית נרחבת יש שימוש בכלים אינטרנטיים, בעיקר אתרי תדמית. אבל במקצועות רבים המערכת הציבורית דואגת לפרנסה ולכן אין תחושת צורך "לשווק" את עצמך יתר על המידה. **שמירה על הדרת המקצוע –** חלק בסיסי מעולם הרפואה מבוסס על הכבוד שאנו נותנים לרפא והדיסטנס שיש בין רופא ופציינט, כניסה לעולם של כתיבה אישית, פתיחות ושיח ברמה שהיא אישית מלחיץ ומרתיע חלק מן הרופאים. **שמרנות –** מערכת הבריאות היא מערכת שמרנית, וטוב שכך, ולכן חלק מן החידושים הללו עדין לא עוכלו על ידי המערכת הן מבחינת רגולציה והן מבחינת ההשפעה על הפרקטיקה הרפואית, ולכן רבים עדיין נמנעים מלטבול את האצבעות במים האינטרנטיים. לעומתם הרופאים האמריקאים קפצו קצת לבריכה [ודוח](http://ellerinhealthmedia.files.wordpress.com/2010/11/the_social_physician_bunny_ellerin1.pdf) שנכתב על ידי באני אלרין ופורסם בימים האחרונים בארה"ב, כלל ראיונות עומק עם 10 רופאים בלוגרים מרכזיים, חושף טפח אודות הסיבות שבגינן הם פעילים בבלוגים ובמדיה חברתית. קריאת הדוח, מרתקת ומאפשרת הצצה לכמה מרכיבים בסיסיים שהניעו אותם לכתוב: **סיוע לחולים –** הרופאים טענו כי במסגרת שעות המרפאה אין להם היכולת להרחיב על נושאים מספיק והבלוג מאפשר להם לתת אספקטים נוספים והרחבת מידע לחולים. כמו גם מענה לשאלות נפוצות שעולות במרפאה. **פרשנות רפואית –** מגוון של נושאים כגון מחקרים מרכזיים, רפורמות ועוד גרמו לרופאים אלו לתת את העמדה והפרשנות שלהם, שלאו דווקא מקבלת מקום במדיה המסורתיים. אחד הרופאים ציין שמחקרים פעמים רבות מוצגים באופן מעוות והוא רוצה לתקן. **טוויטר –** רופאים רבים משתמשים בכלי זה על מנת להשתתף בשיח החברתי. נראה כי הוא מאפשר לדווח גם תוך כדי תנועה – יש אף כאלה דיווחו ישירות מתוך חדר הניתוח…. **להיות היכן שהחולים נמצאים –** הרופאים גילו שהחולים פעילים ביותר ברשתות החברתיות והם מחלקים את המידע אודותם ואת החוויות שלהם ברשת, ולכן גם הרופאים צריכים לייצר שם נוכחות. **האדם מאחורי החלוק –** רופאים ורופאות פעילים במדיה החברתית גם כדי לשתף בקשיים ובאתגרים. אחת הנקודות המעניינות במחקר זו העובדה שאף אחד מהרופאים לא עשה זאת מסיבות של שיווק המרפאה שלו, ואלו שניסו לעשות זאת זכו להצלחה מועטה יחסית. עוד נקודה מעניינת שאמנם יש עניין דורי, קרי צעירים מאמצים זאת יותר, אך לאו דווקא. לטעמי, העדר בלוגספירה פעילה בישראל של רופאים, פעילים מרכזיים בעולם הבריאות, ובלוגים הכותבים על המערכת גורמים לכולנו לפספס משהו. אני מעריך ומקווה שבלוגים שכאלה, ופעילות נרחבת יותר של מטפלים רפואיים ברשת באמצעות כתיבה שהיא בחלקה אישית, בחלקה פובליציסטית ובחלקה מקצועית ומלמדת תתפתח יותר ותצבור תאוצה. **הערה: הדעות המובעות במאמר זה הן דעותיו האישיות של המחבר** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 --- ### [מתנגדי חיסונים מעצבנים אותי](https://e-pochonder.com/מתנגדי-חיסונים-מעצבנים-אותי/2011/04/12/רפואה/) **Published:** אפריל 12, 2011 **Author:** אורי גורן **Content:** אני מאמין שצריך לחסן את הילדים שלנו, אני מאמין בזה לא בגלל שאני עובד בחברת תרופות שמוכרת חיסונים, האמנתי בזה גם קודם. האמונה הזו גורמת לי פעם בכמה זמן לפתוח ויכוח עם מתנגד חיסונים כזה או אחר. מתנגדי החיסונים הם תנועה רצינית של אנשים הטוענים בתוקף שחיסונים הם המצאה לא בריאה, שיש להימנע ממנה ככל האפשר ושהעובדה שטרם הורידו את החיסונים מהמדפים היא בשל קונספירציה אדירת ממדים הכוללת רשויות בריאות, חברות תרופות ורופאים המקבלים שכר כזה או אחר מאותן חברות. בכל מפעם מחדש שאני נקלע לוויכוח הזה אני מתקשה מאוד לשמור על לשוני, אני באמת ובתמים כועס עליהם – מבחינתי לא לחסן את הילדים שלך זה חלק מטרנד גובר של רצון לחזור לטבעי, לתת לגוף לעשות את שלו ולשכוח שכאשר זה היה המצב רובנו חיינו עד גיל 35 בממוצע. הרפואה והחיסונים כחלק ממנה, השיפור בהיגיינה ושיפורים נוספים באורח החיים שלנו מאפשרים לנו לחיות כיום עד גיל מאוחר. העובדה שמרבית האנשים מתחסנים מאפשרת לחלק לשגות באשליה שניתן לא לחסן ולצאת מזה. בקיצור, לפני מספר ימים, לקראת אייטם ששודר בחדשות ערוץ 2 על יוזמה לפגוע בקצבאות הילדים של אנשים שאינם מחסנים את ילדיהם, נקלעתי לויכוח כזה במסגרת פייסבוק ובעקבותיו אביא מספר עקרונות למה אני בעד חיסונים ותשובות לטיעונים שעולים כנגדם. אך לפני כן המלצה קטנה, ישנו אתר חשוב, של בית החולים וולפסון שנותן מידע מעולה ומענה למרבית הטענות כנגד החיסונים.אל האתר ניתן להגיע בכתובת – www.chisunim.co.il וגם אני, מכיוון שאינני רופא, נעזר בו על מנת לתת תשובות לטענות, כמו במאמר זה. **מרבית המחלות, שהחיסונים מתיימרים להיות אלה שהפחיתו את היארעותן, הירידה חלה בשל השיפור בהגיינה ובמנותק מהחיסונים.** ראשית יצוין כי זה ברור שלשיפור בתנאים הסוציואקונומיים הייתה השפעה חיובית על הירידה בתחלואה במחלות המדוברות באמצעות הורדה בסיכון להידבק ועוד. במקביל, בשל שיפור ביכולות הרפואה נצפתה גם ירידה בתמותה, אבל המחלה בפועל נעלמת ואת זה רואים היטב במגוון רחב של גרפים – לאחר שמתחיל חיסון של האוכלוסייה. למשל חצבת, אפשר לראות בבירור: את הירידה הדרסטית בתחלואה (מעבר לירידות ועליות לאורך השנים) מזהים לאחר 1963 אז החל החיסון של האוכלוסייה נגד המחלה. דוגמה מובהקת יותר היא הופעתו של החיסון כנגד ההמופילוס אינפולאנזה B הגורם לדלקת קרום המוח. החיסון הופיע בשנות ה-90 כך שברור שתנאי החיים כבר היו מיטביים ועדיין הייתה תחלואה. לאחר כניסת החיסון, ירידה דרמטית בתחלואה. **"חיסונים גרמו לעלייה בשיעור האוטיזם בעולם".** ובכן, ישנה עליה בשיער הילדים האוטיסטים בעולם, אבל בין זה ובין קשר סיבתי לחיסונים יש מרחק אדיר. מחקר אחד שהתגלה בדיעבד כמפוברק ושקרי, שגם כך בדק רק 11 ילדים, טען כי החיסון כנגד חצבת אדמת וכו' גורם לאוטיזם ומאז 1000 חכמים לא מצליחים להוציא את האבן הזו, למרות שנערכו מחקרים אדירי ממדים שמצאו כי לא ניתן למצוא שום קשר סיבתי בין חיסונים להיעראות של אוטיזם. **"לחיסונים מגוון רחב של תופעות לוואי מסוכנות והשפעות ארוכות טווח שאנחנו עוד לא יודעים עליהן".** כמו לכל תרופה , יש לחיסונים תופעות לוואי, רובן קלות וזמניות כמו כאב במקום ההזרקה, חם נמוך, וניתן להתגבר עליהן בקלות על ידי מתן תרופות להורדת חם ולהקלה על כאב. תופעות הלוואי החמורות יותר הן נדירות וקורות בשכיחות כה נמוכה עד שקשה לאמוד אותן בכלל. לגבי הסיכון למוות – הסיכון הוא אפסי. המספרים שזורקים מתנגדי החיסונים הם פעמים רבות מורכבים ביותר, נגועים בטעויות סטטיסטיות מכוונות או שלא מכוונות, ומקשות את הניתוח והתשובה. **"אם חיסונים בטוחים, מדוע יש יחידה שעוקבת אחרי תופעות הלוואי שלהן?"** אני,לעומת מתנגדי החיסונים, שמח שיש כזו פעילות, זה מראה על כך שהרגולטור אינו שאנן. יש כזו יחידה לתרופות, ישנן יחידות השומרות על בטיחות המים, הבשר, הירקות ועוד מגוון של תחומים. הצרה היא שדווקא למשל על רפואה טבעית אין כמעט מעקב מסודר של יעילות ותופעות לוואי… אבל זה לסיפור אחר…. **"המערכת החיסונית של התינוק לא מסוגלת להתמודד עם כל כך הרבה חומרים מסוכנים, ולכן רצוי להרחיב ולהגדיל את מרחק הזמן בין החיסונים"**. מערכת החיסון של תינוק ממוצע מסוגלת להתמודד עם כמאה אלף אורגניזמים שונים (חיידקים וירוסים וכדומה). כשהגוף שלנו או של התינוק נחשף לחומר זר, הוא מגיב למרכיבים מסוימים בו, אותם הרפואה מכנה "אנטיגנים" לכן, מתן חיסון ל 10 אורגניזמים יעשה שימוש ב 0.01% מהחיסוניות הפעילה של התינוק. וזה כמובן אינו איום משמעותי. הרבה יותר מסוכן לחשוף אותו לעולם ללא החיסונים. כל הסיפור התחיל בגלל הסנקציות, אז חשוב להבהיר שאני מתנגד לסנקציות חוקיות נגד מתנגדי החיסונים, הפתרון לא יהיה בקנסות או פגיעה אחרת, אלא רק הסברה יעילה. בסך הכל, שיעור ההתחסנות בישראל הוא גבוה אך יש לשמור ולשמר אותו. **הערה: הדעות המובעות במאמר זה הן דעותיו האישיות של המחבר ואינן מייצגות בהכרח את עמדת מקום עבודתו.** ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה **תגיות:** חיסון, חיסונים, ילדים, מעצבנים, מתנגדי --- ### [כשד"ר גוגל פוגש את ד"ר כהן](https://e-pochonder.com/כשדר-גוגל-פוגש-את-דר-כהן/2008/08/16/רפואה-2-0/) **Published:** אוגוסט 16, 2008 **Author:** אורי גורן **Content:** **מאמר שפרסמתי בשנת 2008 בעיתון דה מרקר** נעים להכיר, שמי ד"ר גוגל ואני אספר לך כל מה שאתה צריך לדעת על מצבך הרפואי ועל הטיפול המתאים לך. אציין שאיני נוטל אחריות על המידע. מה אמרת? שהרופא שלך, עם שבע שנות לימודי רפואה מאחוריו ושנים של ניסיון מעשי, חושב אחרת? מעניין מי צודק. עד לא מזמן התשובה לכך היתה ברורה מאוד – הרופא היה הסמכות העליונה, ואין בלתה. ואולם סקר חדש שנערך בארה"ב על ידי חברת הייעוץ אנוויז'ן מצא כי יותר משליש מהאמריקאים (38%) מפקפקים בהמלצת הרופא שלהם אם היא סותרת מידע ששאבו מהאינטרנט. כמו בכל התקדמות טכנולוגית, נשאלת השאלה אם זה טוב או רע? על דבר אחד אין ויכוח: האינטרנט נהפך כבר מזמן למרכיב משמעותי ביותר במערכת היחסים בין הרופאים למטופלים, הנחשפים למידע רפואי בהיקף עצום ברשת. מחקרים רבים מוכיחים כי בריאות היא תחום פופולרי ביותר בקרב הגולשים. סקר אמריקאי מצא כי שלושה מכל ארבעה גולשים בארה"ב פונים לאינטרנט כדי לחפש מידע על עניין בריאותי, לפני שניגשו לרופא; 40% מהנסקרים טענו כי האינטרנט הוא מקור מידע מרכזי בעבורם בתחום הרפואי. בישראל המצב אינו שונה בהרבה. לפי סקר שפורסם ב-TheMarker, אחד מכל שלושה ישראלים מחפש מידע רפואי באינטרנט. כיצד, אם כך, יש להגיב לנוכחות המתעצמת של האינטרנט במגע שבין הרופא למטופל? לא מעט רופאים עלולים להגיב בביטול, או אף בכעס, לפציינט שיגיע למרפאה עם הצעות לטיפול שאינן מתיישבות עם דעתם. נימוקי הרופאים כבדי משקל, שכן רבים מהנתונים המתפרסמים ברשת פשוט אינם נכונים. פעמים רבות הנתונים נכונים, אך לא למקרה הספציפי של המטופל. ואולם התנגדות כזאת מצד הרופאים סופה להיכשל כישלון חרוץ. האינטרנט כאן כדי להישאר, ולכן יש ליישם את האמרה "If you can't beat them join them" (אם אינך יכול לנצח אותם – הצטרף אליהם). נכון יעשו הרופאים אם ירתמו את האינטרנט לטובתם, וייעזרו ביתרונותיו הרבים. כיצד? ראשית, ואת זה כבר עושים במערכת הבריאות, יש להזין את הרשת במידע מוסמך ובדוק בתחום הרפואי, לטובת הצרכנים. בנוסף, הרופא עצמו יכול לשלוח את המטופל לאתר אינטרנט שעליו הוא סומך, כדי שירחיב את ידיעותיו. כבר כיום יש רופאים, למשל כירורגים פלסטיים, המפנים את הפציינט לקרוא מידע באינטרנט לפני הפגישה עמם, ויש כאלה שעושים זאת כחלק מהליך ההסכמה לפרוצדורה רפואית. נתון הקובע שכ-40% מהמטופלים חולקים על דעת הרופא אינו עניין שצריך להקל בחשיבותו. אי הסכמה לעצות הרופא עלולה להוביל בהמשך לאי ביצוע של המלצות רפואיות ולפגיעה של ממש בחולה. את זה כולם רוצים למנוע. ![author avatar](https://secure.gravatar.com/avatar/52e170d810c50b002bfb918ac6784644422d8e7c931d75d961cf0dd16e801f3c?s=300&d=mm&r=g) אורי גורן אורי גורן, בעל ניסיון רב במערכת הבריאות כיועץ תקשורת לגופים מובילים כגון שירותי בריאות כללית, טבע, סאנופי, MSD, איגוד המרדימים, איגוד הפלסטיקאים,בהמשך כיהן כדובר ומנהל הדיגיטל בקבוצת ניאופרם. מזה שנתיים אורי גורן מנהל את אי-פוכונדר, סוכנות דיגיטל לתחום הבריאות, בנוסף מרצה גורן בכנסים בינלאומיים וישראליים על תחום הדיגיטל והבריאות. לאורי גורן ניסיון והיכרות נרחבים הן עם עולם הבריאות ומערכת הבריאות ואילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח תוכן, סלולר ועוד. גורן כותב בלוג הנושא שם החברה ועוסק בחיבור שבין עולם הרפואה ומדעי החיים והטכנולוגיה, המדיה החברתית והדיגיטל בכלל. לאורי גורן תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למינהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. [See Full Bio](https://e-pochonder.com/author/admin/) [ ](https://e-pochonder.com/author/admin/) **קטגוריות:** רפואה 2.0 **תגיות:** אינטרנט, בריאות, גוגל, מידע רפואי --- ## עמודים ### [אורי גורן – אי-פוכונדר](https://e-pochonder.com/אורי-גורן-אי-פוכונדר/) **Published:** יולי 2, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** קוראים לי אורי גורן, נשוי למיכל ואבא של ינון ועודד. את המסע שלי בעולם הבריאות התחלתי בנסיבות לגמרי אישיות אי שם בסוף שנות ה-90 כאשר אבא שלי ז"ל חלה בסרטן, שם לראשונה התחלתי להשתמש ברשת האינטרנט על מנת להבין יותר ולתת מידע ותמיכה לאבא שלי. עוד לא היו לי שמות למה שעשיתי אבל שם הכל התחיל והבנתי את הערך המשמעותי של ללמוד, לדעת ולהיות מעורב בטיפול הרפואי בסיוע רשת האינטרנט. על בסיס הניסיון הזה, ונסיונות נוספים שהחיים העמידו בפני, אני מנסה הרבה שנים לבסס ולהסביר את הקשר בין רפואה, טכנולוגיה [והעצמת מטופלים](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%a0%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%aa-%d7%94/2014/04/10/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) בין אם באמצעים חדשניים או שיווקיים תקשורתיים. את [הבלוג הזה](https://e-pochonder.com/) ייסדתי אי שם לפני קצת למעלה מעשור, ובו אני כותב על החיבור שבין [עולם הרפואה, מדעי החיים והטכנולוגיה, למדיה החברתית והדיגיטל](http://e-pochonder.com/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/) . זה אחד מבין המאמצים השונים שלי לתאר, לממש ולקדם את הרעיונות הללו. כבר קרוב לשני עשורים שאני עוסק בתחום השיווק, החדשנות והדיגיטל בעולם הבריאות, במסגרת תפקידי השונים נגעתי בהרבה זוויות שונות של המערכת -חברות תרופות, ארגוני חולים, קופות חולים, חברות ציוד רפואי ואף ארגוני רופאים. במסע הארוך הזה צברתי ידע נרחב אודות עולם הבריאות, מערכת הבריאות, אילוציה וצרכיה המיוחדים והן היכרות מעמיקה עם עולם הדיגיטל על ממדיו השונים: אתרים, אפליקציות, רשתות חברתיות, פרסום, פיתוח ושיווק תוכן, סלולר ועוד. בהשכלתי אני בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול מהמכללה למנהל ותואר שני בפילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב. ![אורי גורן Uri Goren](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/06/uri_ptofile.jpg "UriGoren - e-פוכונדר")אורי גורן Uri Goren #### קצת רקע מקצועי בין השנים 2008-2013 ניהלתי את הדוברות והדיגיטל של [קבוצת ](http://neopharmgroup.com/)[ניאופרם](http://neopharmgroup.com/), במסגרת תהליך זה הייתי חלק מן הצוות שבנה זהות תאגידית חדשה והובלתי את הצוות שדאג לבניית אתרי החברה לזהות החדשה, בחירה וניהול ספקים, פיתוח התוכן, ניהול תהליכי האישור הרגולטורי והעלאתו וניהולו באתרי החברה. בנוסף לכך פעלתי רבות בקידום פעילויות שיווקיות דיגיטליות ברחבי החברה, ראוי לציון שותפות[ בניהול "קמפיין הבולבולים" ](https://www.youtube.com/watch?v=PI1R8tsRwdo)למותג דורקס שנבחר בקמפיין השנה באינטרנט לשנת 2012. בשנת 2013 פניתי לדרך עצמאית והתחלתי במתן ייעוץ והספקת שירותים לגופים וחברות בתחום הבריאות, מגוון השירותים כולל ייעוץ שיווקי, ייעוץ לחדשנות דיגיטלית בתחום הבריאות, פיתוח שירותים וכן מחקר בתחום האינטרנט. בין הלקוחות שלי בעבר ובהווה: חברת סאנופי, שירותי בריאות כללית, בית החולים בילינסון, הרשת החברתית כמוני, חברת מרק סרונו, חברת ניאופרם, חברת לונדבק, מכון גרטנר, ארגון פארמה ישראל, חברת ביראד של אוניברסיטת בר אילן, חברת טבע. בשנת 2016 הצטרפתי לשורותיה של [חברת טבע](http://teva.co.il) כמנהל החוויה הדיגיטלית של תרופות המרשם המשווקות בישראל. מאז 2018 אני חלק מצוות הדיגיטל המסחרי הגלובלי של החברה, והחל משנת 2021 אני ראש תחום מעורבות דיגיטלית ויכולות מסחריות גלובלי של טבע. בנוסף מאז שנת 2017 אני מרצה בקורס [ "רפואה בענן" בתואר השני ברוקחות של אוניברסיטת בן גוריון](https://in.bgu.ac.il/fohs/pharmacy_School/Pages/elective_courses.aspx). החל משנת 2021 אני חבר במועצה הלאומית לבריאות דיגיטלית של משרד הבריאות. [בשנת 2022 עזבתי את טבע והפכתי למנהל השיווק וחווית הלקוח של חברת נובמד ](https://shivuk.me/news/marketingnews/26019 "בשנת 2022 עזבתי את טבע והפכתי למנהל השיווק וחווית הלקוח של חברת נובמד ")שעוסקת בתחום הדיאגנוסטיקה המעבדתית והביתי בתחומי המיקרוביולוגיה. בהמשך מאז 2023 אני מנהל את מרכז החדשנות [במרכז הרפואי מאיר](https://hospitals.clalit.co.il/meir/he/Pages/default.aspx "במרכז הרפואי מאיר"), מקבוצת שירותי בריאות כללית. בנוסף, אני מרצה אורח בבית הספר לרפואה בטכניון ובאוניבסיסטת חיפה ועורך תוכן בכנסים מקומיים ובינלאומיים בתחומי הרפואה הדיגיטלית ושיווק. כמו כן אני חבר בצוות השיפוט של [פרסי ה- Booster](https://www.ishivuk.co.il/booster/) למהלכים דיגיטליים פורצי דרך של איגוד השיווק. אחד הדברים הכי חשובים שאני עושה, הוא שאני חבר בחברה לרפואה משתתפת בארה"ב [Society for Participatory medicine ](http://participatorymedicine.org/)הפועלת לקידום הרעיון שרפואה היא תהליך משותף של חולים ורופאים ומקדמת את נושא התיקים הרפואיים האישיים החשופים למטופלים. כמו כן חבר בקבוצת היזמים Health 2.0 ו-mHealth Israel. --- ### [About Uri Goren](https://e-pochonder.com/about-me/) **Published:** מרץ 29, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** Hi, my name is Uri Goren, I am editor of e-Pochondriac a digital health and digital marketing blog in Israel. I have extensive experience in the health & pharmaceutical marketing communication. My Quest in the healthcare industry started from a very personal experience accompanying my father through his illness. Through that experience, I learned the power of online tools and information to support and empower patients and caregivers. This knowledge was vital throughout my professional life and why I am part of the society of participatory medicine and the e-patient movement. I am a digital marketing and innovation professional within the healthcare industry. I have a strong track record in driving digital transformation, change management, and customer-centric marketing to deliver results. ![אורי גורן Uri Goren](https://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2024/06/uri_ptofile.jpg "UriGoren - e-פוכונדר")Uri Goren In the last few years I also gave multiple lectures in Israeli and international conferences on digital health and digital marketing in the pharmaceutical business. I hold a B.A in Communication and Management from the College of Management and an M.A in Philosophy and Digital Culture from the Tel Aviv University. [![badge_member_175x70](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/03/badge_member_175x70.gif "badge_member_175x70 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2013/03/badge_member_175x70.gif) [](http://participatorymedicine.org/) Disclaimer: Any views or opinions represented in this blog are personal and belong solely to the blog owner and do not represent those of people, institutions or organizations that the owner may or may not be associated with in professional or personal capacity, unless explicitly stated. Any views or opinions are not intended to malign any religion, ethnic group, club, organization, company, or individual. --- ### [פודקאסט: Participatient](https://e-pochonder.com/פודקאסט-participatient/) **Published:** פברואר 12, 2023 **Author:** אורי גורן **Content:** אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן לשינוי במערכת הבריאות באמצעות שיתוף מטופלים. אם אתם מתוך המערכת או מחוצה לה Participatient – הוא הפודקאסט בשבילכם. מדי שבועיים נביא לכם את מה שצריך לדעת על שיתוף מטופלים לשינוי מערכת הבריאות. עקבו אחרינו: [אורי גורן](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9f-%d7%90%d7%99-%d7%a4%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%a8/) | [ליאת רותם מלמד](https://www.facebook.com/liat.melamed) --- ### [צרו קשר](https://e-pochonder.com/הבלוג/צרו-קשר/) **Published:** נובמבר 11, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** השם שלך (חובה) האימייל שלך (חובה) נושא ההודעה שלך Δ --- ### [הבלוג](https://e-pochonder.com/הבלוג/) **Published:** יוני 3, 2017 **Author:** אורי גורן **Content:** - [הנתונים מספרים: מטופלים משתמשים ב-AI וחושפים את אתגרי המערכת](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a0%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91-ai-%d7%95%d7%97%d7%95/2026/04/08/blog/) - [המרוץ של ענקיות הטק אל החלבון](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a5-%d7%a9%d7%9c-%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%98%d7%a7-%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%9f/2025/10/04/blog/) - [פרדוקס AI ובני אדם – שני מחקרים חדשים](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%a1-ai-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d/2025/06/28/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [סקר: 1 מכל 6 מבוגרים משתמשים ב-AI לצורכי בריאות אך מרביתם עוד לא בטוחים בו](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%a7%d7%a8-1-%d7%9e%d7%9b%d7%9c-6-%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91-ai-%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90/2024/10/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [איך EMDR עזרה לי להתגבר על טראומת ילדות: סיפור אישי](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%99%d7%9a-emdr-%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%92%d7%91%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%a4/2024/08/10/blog/) - [מרדני הבריאות: מסגרת חשיבה לחדשנות בבריאות](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%93%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%92%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%a8/2024/04/30/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [תפקיד המטופל או המטופלת בעיצוב מהפיכת ה-AI](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9b%d7%aa/2024/04/15/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [A Rabbit is out of the hat: מהי הבשורה של הסטארט אפ המדובר](https://e-pochonder.com/a-rabbit-is-out-of-the-hat-%d7%9e%d7%94%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%90%d7%a8%d7%98-%d7%90%d7%a4-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8/2024/01/28/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [Chat GPT ברפואה – הטוב הרע וההזיה](https://e-pochonder.com/chat-gpt-%d7%91%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%94%d7%a8%d7%a2-%d7%95%d7%94%d7%94%d7%96%d7%99%d7%94/2023/09/17/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) - [קאן 2023: מצעד הזוכים בבריאות ופארמה – כלים, שיחה והורדת סטיגמה](https://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%90%d7%9f-2023-%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d/2023/06/25/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [חברות התרופות זקוקות להערכה מחדש כדי להצליח בבריאות דיגיטלית – דוח](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a7%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9b%d7%93%d7%99-%d7%9c/2023/04/26/blog/) - [תפריט הפודקאסטים שלי לרגל השקת הפודקאסט חדש: Participatient](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%98-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a8%d7%92%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%90/2023/02/19/blog/) - [אינטליגנציה מלאכותית מתרחבת בעולם הרפואה והרגולציה מגדירה עקרונות – AI AI AI](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94/2023/01/17/featured/) - [המלצת צפיה: Diagnosis – על כוחה של חכמת ההמונים](https://e-pochonder.com/diagnosis-%d7%91%d7%a0%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a1-%d7%a2%d7%9c-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/2022/11/05/blog/) - [נשים לגופן, העצמה ומהומת ספר רפואת נשים בישראל](https://e-pochonder.com/%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%a4%d7%9f-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%94/2022/09/27/blog/) - [שבועת היפוקרטס זקוקה לעדכון דיגיטלי](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%98%d7%a1-%d7%96%d7%a7%d7%95%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99/2022/09/27/featured/) - [צילום חזה: אינטליגנציה מלאכותית תנפק תשובה עצמאית](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%92%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%a0%d7%a4%d7%a7-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90/2022/07/06/featured/) - [אלימות בבתי החולים ובמרפאות – האם יש מקום גם לשיתוף מטופלים?](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%9e%d7%a7/2022/05/29/featured/) - ["מודל נטפליקס": מנוי שנתי לאנטיביוטיקה והשלכותיו](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%a0%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a1-%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/2022/04/30/featured/) - [התבגרי או הצטמקי: מה קורה לתעשיית הבריאות הדיגיטלית ?](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a6%d7%98%d7%9e%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90/2022/04/18/featured/) - [רובוטים מככבים בחדר הניתוח : האם אנו מתקרבים לניתוח ללא מגע יד אדם?](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%95%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9b%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97/2022/02/27/featured/) - [למה אני מחסן את בני בן ה-8 נגד קורונה ובכלל](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%a1%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%9f-%d7%94-8-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%9b%d7%9c/2021/11/28/featured/) - [אשפוז ביתי מחזיר את הרפואה אחורה אל העתיד](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a9%d7%a4%d7%95%d7%96-%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%aa/2021/11/22/featured/) - [נגישות לכלים דיגיטליים: האם הגיע העת לדבר על סימן חיוני חדש](https://e-pochonder.com/%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%93/2021/08/29/featured/) - [טרנספורמציה דיגיטלית – לעצב שינוי בארגונים גדולים וזקנים](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%91-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa/2021/07/18/blog/) - [שבב מעקב שניתן להזריק – ולא, זה לא מאשר אף תיאוריות הקונספירציה](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%91%d7%91-%d7%9e%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a7-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%90%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%a3/2021/06/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [חיסונים לקורונה: האם טינדר תשכנע אתכם להתחסן?](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%a8-%d7%aa%d7%a9%d7%9b%d7%a0%d7%a2-%d7%90%d7%aa%d7%9b%d7%9d-%d7%9c/2021/05/25/featured/) - [הדיאטה הדיגיטלית שלי – כך הורדתי 14 ק"ג מבלי לפגוש אף אחד פיזית](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%93%d7%99%d7%90%d7%98%d7%94-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%aa%d7%99-14-%d7%a7%d7%92-%d7%9e%d7%91%d7%9c/2021/05/09/featured/) - [גוגל, אבחנה רפואית וחרדה – מסתבר שלא כצעקתה](https://e-pochonder.com/%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%aa%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%9b%d7%a6%d7%a2/2021/04/25/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [פייסבוק פיתחה מודל AI לניבוי תגובה טיפולית לשילובי תרופות](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%97%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c-ai-%d7%9c%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/2021/04/18/featured/) - [זה קורה: מטופלים מקבלים גישה מלאה לתיק הרפואי על פי חוק בארה"ב](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%aa%d7%99%d7%a7-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9e/2021/04/05/featured/) - [נינה גמזו לטובה: כיצד הפך השיקום מהשבץ לייעוד לעזור לאנשים](https://e-pochonder.com/%d7%a0%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%92%d7%9e%d7%96%d7%95-%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9c/2021/03/23/featured/) - [קמפיין לקידום רפואה השתתפותית – העקרונות שעליהם חתמתי](https://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0/2021/03/14/featured/) - [כיצד חווים חולים כרוניים טלרפואה בזמן קורונה – מחקר](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f/2021/02/21/featured/) - [כך תמנעו ממלכודת "החפץ המנצנץ" בטרנספורמציה דיגיטלית](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9a-%d7%aa%d7%9e%d7%a0%d7%a2%d7%95-%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a4%d7%a5-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%a0%d7%a5-%d7%91%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%95/2021/02/07/blog/) - [רגולציה : תוכנית הפעולה של ה-FDA לפיקוח על מכונות לומדות וחכמות](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94-fda-%d7%9c%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/2021/01/31/featured/) - [מסיכות בקורונה: האם הן דרושות לציבור הרחב? כן, אומרים המחקרים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%95/2020/04/29/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [הפנדמיה המודרנית הראשונה – ביל גייטס](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%92%d7%99%d7%99%d7%98%d7%a1/2020/04/25/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מרי מיקר מפרסמת דוח טרנדים ייעודי למשבר הקורונה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9e%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%a8/2020/04/19/blog/) - [ארגון הבריאות העולמי מבהיר: מה משותף ומה שונה בין קורונה לשפעת](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%91%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%95%d7%9e/2020/03/11/featured/) - [האם הקורונה תהפוך את הרפואה הדיגיטלית למיינסטרים ברפואה?](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/2020/03/09/featured/) - [צוותים רפואיים והרשת החברתית TikTok זה טוב או לא?](https://e-pochonder.com/%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-tiktok-%d7%96%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%90%d7%95/2020/01/26/featured/) - [CES 2020: בריאות מונחית AI, הכל נהיה "חכם" ולפעמים קצת משוגע](https://e-pochonder.com/ces-2020-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%aa-ai-%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%9b%d7%9d-%d7%95%d7%9c%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%9d/2020/01/13/featured/) - [שוק מתבגר: אקספרס סקריפס השיקה תוכנית החזר לרפואה דיגיטלית](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%9e%d7%aa%d7%91%d7%92%d7%a8-%d7%90%d7%a7%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%a1%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%a1-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94/2020/01/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [חווית המטופל ושיתוף המטופל זה לא אותו דבר – לקח מהכנס השנתי לאיכות ברפואה](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%93/2020/01/03/featured/) - [מה המשמעות: החברה שמבטיחה תרופה דיגיטלית נמצאת בקשיים משמעותיים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c/2019/12/28/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [המסע אחר הגביע הקדוש: אמזון משיקה שירות הכתבה לתיקים רפואיים](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/2019/12/08/blog/) - [כשנייקי מחליטה לסייע במניעת שחיקה בקרב אחיות וצוותים רפואיים](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a8/2019/12/01/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [הרשתות החברתיות משנות כיוון – בעד חיסונים](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%93-%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0/2019/10/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [התרופות הדיגיטליות מגיעות לוול-סטריט](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%9c-%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%98/2019/07/14/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [Haven – מפלט הבריאות של באפט, בזוס ודיימון חושף טפח ומייצר שאלות](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%98-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%90%d7%a4%d7%98-%d7%91%d7%96%d7%95%d7%a1-%d7%95%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f/2019/03/23/featured/) - [האם השעון של אפל מייצר התראות שווא להפרעת קצב? מחקר בדק](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a4%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%90-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a8/2019/03/17/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [באיזו מידה גוגל יכול לשמש כמתורגמן בחדר מיון?](https://e-pochonder.com/%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%9e%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9f/2019/03/02/featured/) - [האדם והמכונה יחד מנצחים אינטליגנציה מלאכותית באבחון דלקת ריאות](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%92%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e/2019/02/16/featured/) - [צ'טבוטים בעולם הבריאות: קרוב אבל עדיין לא שם](https://e-pochonder.com/%d7%a6%d7%98%d7%91%d7%95%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9f/2019/01/20/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [מעל 100,000 גנומים פוענחו באנגליה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a2%d7%9c-100000-%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%a0%d7%97%d7%95-%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%94/2018/12/08/featured/) - [לזכרו של שי ראשוני, האיש שבלי לזוז הזיז הרים](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%99-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%91%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%96%d7%95%d7%96-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%96/2018/05/26/blog/) - [אלקסה, התרפאי אותי? האם זה הצעד המשמעותי של אמזון בתחום הבריאות](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%9c%d7%a7%d7%a1%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%99/2018/05/11/featured/) - [דוח קומסקור: גולשי המובייל מבלים פי 2 יותר זמן בצריכת תוכן מגולשי המחשב הנייח](https://e-pochonder.com/%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%a1%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%91%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%9e%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99-2-%d7%99%d7%95/2018/03/10/featured/) - [עכשיו בית החולים יזמין לכם UBER](https://e-pochonder.com/%d7%a2%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%95-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%96%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%9b%d7%9d-uber/2018/03/04/featured/) - [מי סקסי יותר: סירי או העוזר של גוגל?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%99-%d7%a1%d7%a7%d7%a1%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%a1%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%96%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c/2017/12/26/featured/) - [היענות לטיפול – האם יש גרסה שעובדת?](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%99%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/2017/10/14/featured/) - [מקיין, הסנטור חולה הסרטן והסוכן הכתום | פוסט אורח](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%97-%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%9d/2017/08/26/featured/) - [היענות לטיפול לא השתפרה למרות בקבוק תרופות חכם והתערבויות התנהגותיות – מחקר](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%9b%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94/2017/06/28/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [סיכום פסטיבל קאן בריאות: מצמיד ועד מציאות מדומה לעידוד חיסונים](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%a7%d7%90%d7%9f-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%93-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90/2017/06/21/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מרי מיקר: הבריאות הדיגיטלית בנקודת מפנה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa/2017/06/04/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [23 מחקרים חושפים מה הכוח האמיתי בשיווק בפייסבוק](https://e-pochonder.com/23-%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7/2017/05/19/uncategorized/) - [סיכום 2016: תובנות אישיות על בריאות, המטופל במרכז וטכנולוגיה](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-2016-%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96/2016/12/31/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [משרד הבריאות מבין שאין לו את כל הפתרונות – וזה הדבר הכי טוב שקרה לו ](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95/2016/09/15/uncategorized/) - [מה בריא ומה לא בפוקימון גו?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90-%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%92%d7%95/2016/07/30/uncategorized/) - [מהפיכה ממיטת החולה – סיפורו של רועי שטרנין](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%99-%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%a0/2016/04/17/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [ד"ר מגליק: "התשלום במערכת הבריאות חייב להיות מבוסס על ערך ולא על כמות או פעולה"](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%a1/2016/02/16/uncategorized/) - [האם גוגל מתכננת להיות קופת חולים?](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a0%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/2016/02/02/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [1 מכל 3 בני נוער שינה את הרגליו הבריאותיים בעקבות מידע שמצא ברשת](https://e-pochonder.com/1-%d7%9e%d7%9b%d7%9c-3-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%95-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%99/2015/11/29/featured/) - [מי חסר בכנס על אחריות אזרחית במערכת הבריאות של מכון טאוב?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%a1%d7%a8-%d7%91%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8/2015/10/25/featured/) - [מה אם החולים הם החור השחור שישנה את מערכת הבריאות?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b/2015/10/08/featured/) - [ד"ר אריק טופול מתראיין ל-CNBC על עתיד הרפואה](https://e-pochonder.com/%d7%93%d7%a8-%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%a7-%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%9e%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c-cnn-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%a4/2015/10/01/uncategorized/) - [האם למוצר הרפואי שלכם יש את הסמבה?](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%9e%d7%91%d7%94/2015/09/18/featured/) - [חנות אפליקציות לגנים שלנו](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%92%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%a0%d7%95/2015/09/06/uncategorized/) - [פסק דין דרמטי משנה את חוקי שיווק התרופות בארה"ב](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%93%d7%a8%d7%9e%d7%98%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95/2015/08/08/featured/) - [מטה אנליזה: סקס לא מוכר](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%98%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%a1%d7%a7%d7%a1-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%95%d7%9b%d7%a8/2015/07/23/featured/) - [מה עשו מטופלים אקטיביסטים ב-4 ליולי?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%a9%d7%95-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91-4-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%99/2015/07/06/uncategorized/) - [אירועי Mhealth Israel – ההזדמנות לפגוש את בכירי התעשייה בארץ ובעולם](https://e-pochonder.com/mhealth-israel/2015/06/25/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [מתה מסרטן נדיר. הרופאים שלה: תפסיקי לגלוש בגוגל](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%aa%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%94-%d7%aa%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%99-%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%95/2015/06/19/uncategorized/) - [תגובה להר"י: למשרד הבריאות דרוש חולה כמנכ"ל](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%a9-%d7%9e%d7%a0%d7%9b%d7%9c/2015/05/18/uncategorized/) - [חדר בית החולים של העתיד (2020)](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-2020/2015/04/26/uncategorized/) - [התערוכה הגדולה לבריאות דיגיטלית שאתם כמעט לא שומעים עליה](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%aa%d7%9d-%d7%9b%d7%9e%d7%a2%d7%98-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c%d7%99/2015/04/19/uncategorized/) - [מגזין לפסח: מה החשיבות של חדר ההמתנה לרופא?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a8%d7%95/2015/04/06/uncategorized/) - [עמותת הבית לחולי טרשת בקמפיין וידאו להעלאת מודעות](https://e-pochonder.com/%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%98%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%94/2015/03/09/blog/) - [ד"ר גוגל עולה כיתה…](https://e-pochonder.com/%d7%93%d7%a8-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94/2015/02/11/featured/) - [משבר בתי החולים מזווית לא אנושית](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%aa/2015/02/05/uncategorized/) - [פרויקטים לשינוי עולם הבריאות ליזמים בישראל](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91/2015/01/28/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [רפואה אוטומטית תחזיר את האנושיות (תשובה לד"ר ירדן לוינסקי)](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%98%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%97%d7%96%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91/2015/01/21/uncategorized/) - [ה-FDA מבהיר אילו טכנולוגיות לבישות יזדקקו לאישור](https://e-pochonder.com/%d7%94-fda-%d7%9e%d7%91%d7%94%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%96%d7%93%d7%a7%d7%a7/2015/01/18/uncategorized/) - [מחובר, חכם, לביש, גמיש ומלא בדאטה – כך נראתה הבריאות בתערוכת CES](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%97%d7%9b%d7%9d-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%a9-%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%a9-%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%93%d7%90%d7%98%d7%94-%d7%9b%d7%9a-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%aa/2015/01/15/uncategorized/) - [מחקר חדש: כמה אמינות ההמלצות של תכניות בריאות בטלוויזיה?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91/2014/12/24/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [פוסט אורחת: למה יזמים לא מתייחסים לכלכלה השביעית בגודלה בעולם?](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%99%d7%96%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c/2014/11/23/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מי מנבא את עונת השפעת טוב יותר? ויקיפדיה או גוגל](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%a0%d7%91%d7%90-%d7%90%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%94/2014/11/17/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [כלים חדשניים לגיוס מטופלים למחקרים קליניים \[מצגת\]](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a1-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%9c/2014/10/26/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מקבץ: האקת'ון נגד אבולה| גוגל תהיה קופת חולים?| תוכנית מענקים חדשה ל-Mhealth של ה-NIH](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%a5-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%97/2014/10/17/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [פייסבוק נכנסת לעולם הבריאות – אמון ופרטיות על הפרק](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%a0%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%98/2014/10/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [סקר חדש: חולים מנוגה, רופאים ממאדים – פערים בתפיסה הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%a7%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9e%d7%90%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%a2%d7%a8/2014/09/28/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [תשע"ה לקחים לשיווק דיגיטלי בבריאות](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%95%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/2014/09/23/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [כשרופאים ירשמו משחקים](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%95-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d/2014/07/30/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [נוברטיס וגוגל חתמו על הסכם לפיתוח עדשת מגע הבודקת רמות סוכר](https://e-pochonder.com/%d7%a0%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%a1-%d7%95%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%97%d7%aa%d7%9e%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%93%d7%a9%d7%aa/2014/07/30/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [70 אחוז ממשתמשי הסמארטפון לא מקבלים שום תזכורת על לקיחת תרופות](https://e-pochonder.com/70-%d7%90%d7%97%d7%95%d7%96-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%9d/2014/07/30/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [פוסט אורח: כוח הקניה האמתי – אמהות דיגיטליות](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%90%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98/2014/07/17/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מכון הבריאות הלאומי בארה"ב עלה עם קורס דיגיטלי על בריאות במובייל](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%94%d7%91-%d7%a2%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99/2014/07/14/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [פרסומות בריאותיות מתחרות הפרסום בקאן](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%a7%d7%90%d7%9f/2014/07/03/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מגזין Digital Pharmarketing לחודש יוני](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%99%d7%9f-digital-pharmarketing-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99/2014/07/01/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [בית החיסונים \[פארודיה\]](https://e-pochonder.com/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%99%d7%94/2014/06/29/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מסקנות ועדת גרמן – האם השר"פ הוא באמת העיקר?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a1%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a8%d7%a4-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%99/2014/06/26/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [האקסלרטור של מיקרוסופט בישראל פותח מחזור עם פוקוס על בריאות](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%98-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%97-%d7%9e%d7%97/2014/06/25/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [שיווק באי מייל יכול להיות אישי להרבה אנשים](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%99%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%a9/2014/06/24/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [נובו נורדיסק מציגה מערכת דיון אינטראקטיבית ללמידה של רופאים](https://e-pochonder.com/%d7%a0%d7%95%d7%91%d7%95-%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%a1%d7%a7-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%a7/2014/06/24/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [הרופאים משחקים, החולים מרוויחים](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99%d7%9d/2014/06/24/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [הנחיות נוספות מה-FDA לגבי פעילות חברות תרופות במדיה חברתית](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94-fda-%d7%9c%d7%92%d7%91%d7%99-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a8/2014/06/24/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [אולי די כבר עם ה-PDF כתחליף לעמוד אינטרנט עבור רופאים](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%99-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%a2%d7%9d-%d7%94-pdf-%d7%9b%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98-%d7%a2/2014/06/08/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [כנסים מעניינים בבריאות ודיגיטל – בשבועיים הקרובים](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2/2014/05/27/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [הרשמה ל-Digital Pharmarketing Magazine](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%94-%d7%9c-digital-pharmarketing-magazine/2014/05/20/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [1 מכל 4 חברים ברשת החברתית כמוני טוען כי האתר שיפר את ההתמדה בלקיחת תרופות](https://e-pochonder.com/1-%d7%9e%d7%9b%d7%9c-4-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%98%d7%95%d7%a2%d7%9f-%d7%9b%d7%99-%d7%94/2014/05/19/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מהו IQ דיגיטלי, וכמה יש לתחום הבריאות?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94%d7%95-iq-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/2014/05/19/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [ה"סלפי" מגויס לטובת תרומות לסרטן באנגליה](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%92%d7%95%d7%99%d7%a1-%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9c/2014/05/19/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [פירמת רואי החשבון KPMG: חברות התרופות צריכות להתמקד בצרכי המטופל](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%9f-kpmg-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9b/2014/05/15/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [משאף לאסתמה ואופניים שהפכו ליותר חכמים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a9%d7%90%d7%a3-%d7%9c%d7%90%d7%a1%d7%aa%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%95-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%97%d7%9b%d7%9e%d7%99/2014/05/13/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [המטופלים אינם העגלה הריקה](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%92%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94/2014/05/07/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [3 הצעות לכנסים – אחד בחינם, אחד בהנחה ועוד אחד](https://e-pochonder.com/3-%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%91%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%93/2014/04/30/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [פייסבוק רוכשת את Moves אפליקציה למעקב אחר פעילות גופנית ותנועה](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%a9%d7%aa-%d7%90%d7%aa-moves-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a4/2014/04/26/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [חברת התרופות באייר מציעה ליזמים: 50 אלף אירו ו-5 חודשים באקסלרטור בברלין](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%9e%d7%99%d7%9d-50-%d7%90%d7%9c%d7%a3-%d7%90/2014/04/23/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [לכבוד הפסח – על מערכת העיכול, דיאטות אפליקציות ועוד…](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%93%d7%99%d7%90%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%9c/2014/04/13/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [כיצד נתונים הופכים לידע ולכלי להעצמת החולה](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%a0%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%a4%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%aa-%d7%94/2014/04/10/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [בראיון ברדיו 103 FM: "מערכת הבריאות צריכה לממן שירותים דיגיטליים"](https://e-pochonder.com/%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%95-103-fm-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%9c%d7%9e/2014/04/06/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [רגע מפתח בחיי הבריאות הדיגיטלית: גוגל, סמסונג, פייסבוק ואפל מרחיבות הפעילות](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%9e%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%a1/2014/03/29/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מה קורה שחולים וצוות רפואי משתפים פעולה לשיפור איכות בבית חולים?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c/2014/03/23/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [חברות התרופות מתכוונות להגדיל את נתח התקציב של השיווק הדיגיטלי ב-15% ב-2014](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%a0%d7%aa%d7%97-%d7%94/2014/03/22/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [סוף להתברברות: אפליקציית ניווט לבית חולים](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%95%d7%a3-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%95%d7%98-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95/2014/03/10/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [האם החלפת רופא במחשב זה הפתרון לבעיות מערכת הבריאות?](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%a4%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90-%d7%91%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91-%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e/2014/03/03/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [בכירים בפיליפס מגיעים לישראל לבחון סטארטאפים בתחום הבריאות הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a4%d7%a1-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9f-%d7%a1%d7%98/2014/03/02/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [ראיון שלי אצל גיא זוהר ב-103FM על ועדת גרמן](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%92%d7%99%d7%90-%d7%96%d7%95%d7%94%d7%a8-%d7%91-103fm-%d7%a2%d7%9c-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%9f/2014/02/24/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [תהיות בעקבות מעבר המידע בין קופות החולים לבתי החולים וחזרה](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c/2014/02/16/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [דוח חברת המחקר IMS: חברת התרופות חייבות להעמיק פעילותן ברשתות החברתיות](https://e-pochonder.com/%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-ims-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c/2014/01/22/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מחכים לגודו והנה הוא פה: ה-FDA מנפק הנחיות לפעילות של חברות תרופות במדיה חברתית](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%a4%d7%94-%d7%94-fda-%d7%9e%d7%a0%d7%a4%d7%a7-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c/2014/01/20/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [פתאום נמצא: פאנל על ד"ר גוגל וסייברכונדריה מכנס איגוד האינטרנט](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%a4%d7%90%d7%a0%d7%9c-%d7%a2%d7%9c-%d7%93%d7%a8-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%93/2014/01/13/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [תעשיית התרופות גילתה את הפרסום הסלולרי – דו"ח חדש](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%aa%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%a8/2014/01/12/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [תרופות, מחלות, טכנולוגיות ושיווק דיגיטלי, מה נגיד על 2014](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%95%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98/2014/01/05/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [כנס הרפואה הדיגיטלית בטכניון – הרצאות מצולמות](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e/2013/12/29/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [לא רק טקסט: הירחון BMJ מציג אבסטרקטים למחקרים בוידאו](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%a7-%d7%98%d7%a7%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%9f-bmj-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92-%d7%90%d7%91%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%97%d7%a7/2013/12/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מותו של סוכן? הרופא הדיגיטלי והנציג הרפואי](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%92-%d7%94%d7%a8%d7%a4/2013/12/19/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [T2MED – כנס על תחום הבריאות הדיגיטלית בטכניון (חבל"ז)](https://e-pochonder.com/t2med-%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%a2%d7%9c-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%9f/2013/12/12/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [חוכמת ההמונים נגד זיהומים – ניסוי ישראלי](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%96%d7%99%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/2013/11/19/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [הסיפור של הרפואה הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%aa/2013/11/13/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [אתר חדש….](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9/2013/11/12/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/) - [מעדכנים את ויקיפדיה ומקבלים נקודות זכות בבית ספר לרפואה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%9b/2013/10/01/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [פריצת דרך: האם ניתן יהיה לייצר את האיש השווה מיליונים](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%94/2013/09/30/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [איזה באזז מייצרות חברות התרופות ברשתות החברתיות](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%96%d7%96-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95/2013/09/24/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [הרגולציה מתייצבת: ה-FDA הוציא הנחיות סופיות לפיקוח על אפליקציות לנייד](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%aa-%d7%94-fda-%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%99/2013/09/24/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [לידיעת ועדת גרמן: הענקת ערך לחולים זו הדרך לחיזוק המערכת](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95-%d7%94%d7%93/2013/09/22/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [הדפסה תלת ממדית הצילה חיי תינוק](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%93%d7%a4%d7%a1%d7%94-%d7%aa%d7%9c%d7%aa-%d7%9e%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a7/2013/09/10/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [לקראת שנת תשע"ד: נתונים על צרכן הבריאות הישראלי ברשת](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%93-%d7%a0%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/2013/09/02/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [14 סיבות של אתר "פרויקט אמת ברשת" – ניתוח ביקורתי](https://e-pochonder.com/14-%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%aa%d7%a8-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%91%d7%99/2013/08/22/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [תשובת ארגון הבריאות לשאלות בנושא הפוליו. וגם תוספות](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9c/2013/08/18/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [שני הסנטים שלי בעניין משרד הבריאות, פוליו ומדיה חברתית](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%95%d7%9c/2013/08/13/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [Tracking Twitter May Enhance Monitoring of Food Safety at Restaurants](https://e-pochonder.com/tracking-twitter-may-enhance-monitoring-of-food-safety-at-restaurants/2013/08/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [הפוסט הכי חשוב שתקראו על חיסוני הפוליו](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%a9%d7%aa%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95/2013/08/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [יום בחיי אורי גורן, עצמאי](https://e-pochonder.com/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9f-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%99/2013/08/11/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [ההרס היצירתי של שומרי משקל](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%94%d7%a8%d7%a1-%d7%94%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c/2013/08/06/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [האם ועדת גרמן תפספס הזדמנות מהותית](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%9f-%d7%aa%d7%a4%d7%a1%d7%a4%d7%a1-%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa/2013/08/04/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) - [הרפואה, חמושה במשקפי גוגל](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%a4%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c/2013/07/29/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [פייסבוק, בעלי חיים והתראות על אסונות טבע](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%91/2013/07/17/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [The Canyon](https://e-pochonder.com/the-canyon/2013/07/16/blog/) - [Vegetable Fun](https://e-pochonder.com/vegetable-fun/2013/07/16/blog/) - [Needed Vacation](https://e-pochonder.com/needed-vacation/2013/07/16/blog/) - [Tandem](https://e-pochonder.com/tandem/2013/07/16/blog/) - [חוכמת הסוכרתיים](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d/2013/07/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [רוצים שירותי רפואי מהנייד](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93/2013/07/14/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [Meet My Best Friend](https://e-pochonder.com/meet-my-best-friend/2013/07/12/blog/) - [Miniature City](https://e-pochonder.com/miniature-city/2013/07/12/blog/) - [Classic Car on the Beach](https://e-pochonder.com/car/2013/07/12/blog/) - [האם ניתן להפוך את ווטסון לעד מומחה בתביעת המתמחים?](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%95%d7%95%d7%98%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%a2%d7%93-%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%91%d7%99/2013/07/07/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) - [לקחים דיגיטליים מלידה אנלוגית](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%aa/2013/07/02/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [בלוקבאסטר מגזין לחברות הפארמה – דוח חדש: תקציבי השיווק הדיגיטלי למול רופאים מזנקים](https://e-pochonder.com/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%91%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8-%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%9e%d7%94-%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%97%d7%93%d7%a9/2013/06/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [חולים לא נענים לטיפול – מי אשם?](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%a0%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%9e%d7%99-%d7%90%d7%a9%d7%9d/2013/06/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) - [דוח חדש: הסלולר יוכל לחסוך לרפואה באירופה 100 מיליארד יורו עד 2017](https://e-pochonder.com/%d7%93%d7%95%d7%97-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%94%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%97%d7%a1%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95/2013/06/07/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [Cancer survivor urges Facebook to stop taking down post-mastectomy photos](https://e-pochonder.com/cancer-survivor-urges-facebook-to-stop-taking-down-post-mastectomy-photos/2013/06/05/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [ספיישל ASCO (כנס הגדול בעולם לתחום האונקולוגיה)](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9c-asco-%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%9c%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%9c/2013/06/03/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [שני סטארטאפים רפואיים מישראל התקבלו ל-Masschallange](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%a1%d7%98%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%95-%d7%9c-ma/2013/05/26/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [כלי אינטרנטי ישראלי חדש מבקש לסייע לרופאים לאבחן מחלות](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9e%d7%91%d7%a7%d7%a9-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%a8%d7%95/2013/05/21/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [החיים סוכר](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8/2013/05/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [האם לעשות לך פייסבוק?](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9a-%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7/2013/05/07/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [מפתיע? 50% מהמנתחים הפלסטיים בארה"ב משתמשים ברשתות חברתיות](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%a2-50-%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%94%d7%91-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%9e%d7%a9/2013/05/05/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [הבעיה של אתרי התוכן לרופאים בישראל](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%aa%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9c%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/2013/04/30/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [ההמון יהמר על האבחנה הנכונה](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%94%d7%9e%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/2013/04/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [לכבוד TEDMED פוסט אוצרות של הרצאות](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93-tedmed-%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%90%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa/2013/04/18/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [אבל, פוסט טראומה ודיגיטל](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c/2013/04/14/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [יום עיון: חוכמת ההמון והרפואה – הילכו שניהם יחדיו?](https://e-pochonder.com/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%9b%d7%95-%d7%a9%d7%a0/2013/04/07/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [מדע בדיוני: רופאים שחזרו פנים באמצעות מדפסת תלת ממדית](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%93%d7%a2-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%95-%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9e/2013/04/04/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [פרויקטים דיגיטליים של חברות תרופות \[מצגת שניה\]](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a6/2013/03/29/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [שתל ישדר לסמארטפון מתי יש לנו התקף לב](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%aa%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%93%d7%a8-%d7%9c%d7%a1%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a3-%d7%9c%d7%91/2013/03/24/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [Slideshow: 8 pillboxes that connect to your phone | mobihealthnews](https://e-pochonder.com/slideshow-8-pillboxes-that-connect-to-your-phone-mobihealthnews/2013/03/17/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [לידיעת משרד הבריאות: ניתן למצוא תופעות לוואי חדשות באמצעות מנוע חיפוש](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%aa/2013/03/17/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [כנס מידע 2013](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-2013/2013/03/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [חובת הרופא להסביר לחולה: המקרה שמסעיר את וירג'יניה](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90-%d7%9c%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%a1%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%90/2013/03/10/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) - [גוף האדם והטכנולוגיה מעורבבים יחדיו](https://e-pochonder.com/%d7%92%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%93%d7%99%d7%95/2013/03/05/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [חדשנות פתוחה: רשת חברתית לחולים תפתח אמות מידה לתוצאות מחקרים](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%90%d7%9e/2013/03/03/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מחשב העל ווטסון סיים ללמוד רפואה (לפחות חלקים)](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91-%d7%94%d7%a2%d7%9c-%d7%95%d7%95%d7%98%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa/2013/02/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [טוויטר מנבא: עוד 8 ימים תחלו בשפעת](https://e-pochonder.com/%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a8-%d7%9e%d7%a0%d7%91%d7%90-%d7%a2%d7%95%d7%93-8-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa/2013/02/10/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [סאנופי בישראל: הדרכה על שימוש במזרק לתרופה ב-QR קוד](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%a7-%d7%9c%d7%aa%d7%a8/2013/01/24/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [10,000 חולים כרוניים בישראל יתקשרו עם אחות באמצעות טאבלט](https://e-pochonder.com/10000-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%99%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%a8%d7%95-%d7%a2%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91/2013/01/14/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [לזכרו של מאיר נבון ז"ל- איש והשראה](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%9c%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%94/2013/01/10/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [עתיד הרפואה (כפי שמספרים עליו באינטרנט)](https://e-pochonder.com/%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%9b%d7%a4%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%95-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98/2013/01/06/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [2012 במבט לאחור](https://e-pochonder.com/2012-%d7%91%d7%9e%d7%91%d7%98-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8/2012/12/31/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מפגש 2 של Health 2.0 : בין captology להיענות](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-2-%d7%a9%d7%9c-health-2-0-%d7%91%d7%99%d7%9f-captology-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%aa/2012/12/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [רפואה בעידן המהפכה המתמדת](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%93%d7%aa/2012/12/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מפגש מס 2 של Health 2.0 Israel (בואו בהמוניכם)](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%9e%d7%a1-2-%d7%a9%d7%9c-health-2-0-israel-%d7%91%d7%95%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9b%d7%9d/2012/12/15/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [5 אפליקציות לרופאים](https://e-pochonder.com/5-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d/2012/12/06/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [Digital Pharma East 2012: Uri Goren Shares Learnings from the Israeli Pharma Model](https://e-pochonder.com/digital-pharma-east-2012-uri-goren-shares-learnings-from-the-israeli-pharma-model/2012/11/28/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מ"אוף רקורד" ל-"און ליין"](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%a3-%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%93-%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f/2012/11/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מה זו השפעה ברשתות חברתיות](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%95-%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa/2012/10/28/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [סימפוניה גנטית](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa/2012/10/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מטופלים רוצים קשר עם חברות תרופות, אבל לא רוצים שימכרו להם](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a2%d7%9d-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%9c/2012/10/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [דיגיטל פארמה (הכנס)](https://e-pochonder.com/%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c-%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1/2012/10/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [שו ESMO](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%95-esmo/2012/10/08/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [קמפיין מודעות לסרטן השד. נו באמת!](https://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%9e%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%94%d7%a9%d7%93-%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa/2012/10/07/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [קח אפליקציה אחת, פעמיים ביום](https://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%97-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%aa-%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d/2012/10/03/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [Health 2.0 – בישראל](https://e-pochonder.com/health-2-0-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/2012/09/23/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [רשת רפואה – פייסבוק ככלי דיאגנוסטי](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%90%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%99/2012/09/14/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [כשההמון מממן שדיים](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%9e%d7%9e%d7%9f-%d7%a9%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9d/2012/09/02/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [פעילות דיגיטל של חברות תרופות \[מצגת\]](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%92%d7%aa/2012/08/26/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [הגיע זמן המדיניות!](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa/2012/08/21/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [החיפוש באינטרנט הוא הסטטוסקופ החדש](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%98%d7%95%d7%a1%d7%a7%d7%95%d7%a4-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9/2012/08/05/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [איך מלמדים חולים בעידן הדיגיטלי](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99/2012/08/02/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [100 פוסטים + 1 \[אינפוגרפיקה\]](https://e-pochonder.com/100-%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%9d-1-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%94/2012/07/17/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [טוויטר בימי כולירה](https://e-pochonder.com/%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%a8%d7%94/2012/07/17/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [כמה סיבות טובות](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa/2012/07/15/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מה עדיף? Lifewatch V או Samsung health S](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a3-lifewatch-v-%d7%90%d7%95-samsung-health-s/2012/07/08/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [רופאים ומדיה חברתית – בדרך לנקודת מפנה](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9c%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%94/2012/07/01/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [הגיע הזמן שעולם הבריאות יעשה לייק](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a2%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a7/2012/06/17/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [עולם הבריאות משתחרר מהכבלים](https://e-pochonder.com/%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%9b%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d/2012/06/10/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [ככה נראה ניתוח לב פתוח בטוויטר](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9b%d7%94-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%91-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a8/2012/05/28/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [Y Psychiatry is Changing](https://e-pochonder.com/y-psychiatry-is-changing/2012/05/21/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [הסיכון הוא בהתעלמות ועוד 12 מילים](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%91%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%93-12-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d/2012/05/15/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [המסרון – לא מה שחשבתם](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%aa%d7%9d/2012/05/06/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [i היא אות בריאה](https://e-pochonder.com/i-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%94/2012/04/15/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מדריך לתקשורת אפקטיבית בטוויטר](https://e-pochonder.com/881/2012/04/12/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [על הקשר בין לגו לעצמות](https://e-pochonder.com/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%92%d7%95-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%95%d7%aa/2012/04/11/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [זמן שאול? – חברות תרופות והטיימליין של פייסבוק](https://e-pochonder.com/%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a9%d7%90%d7%95%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4/2012/04/09/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [בית חולים למדיה חברתית](https://e-pochonder.com/%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/2012/04/07/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [חג אביב שמח!](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%92-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%a9%d7%9e%d7%97/2012/04/05/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [גוגל נכנסת לתחום הסיבים](https://e-pochonder.com/%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%a0%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%9c%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d/2012/04/01/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מה יש לצוקרברג נגד שדיים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%91%d7%a8%d7%92-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a9%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9d/2012/03/28/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [כיצד תום סוייר הפך לשגריר החולים](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%9c%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d/2012/03/25/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [פינטרסט, זה בריא להיות שם](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a1%d7%98-%d7%96%d7%94-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9d/2012/03/18/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [7 עקרונות להתמודדות עם משברים במדיה חברתית](https://e-pochonder.com/7-%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8/2012/03/04/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - ["שיט" שאומרים במערכת הבריאות](https://e-pochonder.com/%d7%a9%d7%99%d7%98-%d7%a9%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/2012/02/19/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [גוגל מוסיפה מימד חדש לחיפוש סימפטומים רפואיים](https://e-pochonder.com/%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9e%d7%93-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a9-%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%a4%d7%98%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d/2012/02/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [אפליקציות רפואיות לסלולר (מצגת)](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%a8-%d7%9e%d7%a6%d7%92%d7%aa/2012/02/15/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [פיתוח תרופות באמצעות חוכמת ההמונים](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/2012/02/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [בריאות מזכוכית](https://e-pochonder.com/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa/2012/02/05/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [והזוכה היא – Superhero Me](https://e-pochonder.com/%d7%95%d7%94%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%90-superhero-me/2012/01/30/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [אינפוגרפיקה – טוויטר ועולם הפארמה](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a8-%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%9e%d7%94/2012/01/22/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [במהלך ההחלמה קרה משהו שגרם לי לרצות לשתף – פוסט אורח של קשת מויאל](https://e-pochonder.com/%d7%91%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%9a-%d7%94%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%94%d7%95-%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%9d-%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a9%d7%aa/2012/01/15/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [לראשונה: הנחיות של ה-FDA כיצד לענות לשאלות ברשת הנוגעות לשימושים לא מאושרים של תרופה](https://e-pochonder.com/fda-offlabel/2012/01/10/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [2011 במבט לאחור](https://e-pochonder.com/2011-%d7%91%d7%9e%d7%91%d7%98-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8/2012/01/01/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [Happy New Year!](https://e-pochonder.com/happy-new-year/2011/12/31/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [2012, סיכום כל התחזיות. מה צפוי לקרות לרפואה ולטכנולוגיה?](https://e-pochonder.com/2012-%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%96%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90/2011/12/29/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [איזה טיפול לתת לחולה סרטן? ווטסון:זה אלמנטרי](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%aa%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%95%d7%95%d7%98%d7%a1%d7%95%d7%9f%d7%96%d7%94-%d7%90%d7%9c%d7%9e/2011/12/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [טכנולוגיה בשירות הטיפול הנפשי](https://e-pochonder.com/693/2011/12/18/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [תחרות פיתוח: אפליקציה שתסייע לבני נוער חולי סרטן](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%aa%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%a8/2011/12/06/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [לקחים דיגיטליים מהמילואים](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%99%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d/2011/11/27/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [מחקר: אפשר לנבא שיעור התחסנות באמצעות טוויטר](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a0%d7%91%d7%90-%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%a1%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a8/2011/11/20/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [סרט: מדיה חברתית וחברות תרופות](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%a8%d7%98-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa/2011/10/24/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [חברים רבים בפייסבוק? המוח שלכם גדול יותר](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%97-%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%9d-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%99%d7%95%d7%aa/2011/10/20/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [פייסבוק החדש: הסוף של הסודיות הרפואית?](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%a3-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%aa/2011/10/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מפת עמידות אינטראקטיבית לאנטיביוטיקה באינטרנט](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a4%d7%aa-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a7/2011/10/10/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) - [גיימרים פיצחו חידה עבור מדענים](https://e-pochonder.com/%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%95-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%93%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9d/2011/10/02/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [אינטליגנציה מלאכותית תמליץ לרופא כיצד לטפל](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%92%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%a5-%d7%9c%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90-%d7%9b%d7%99%d7%a6/2011/09/20/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [אפליקציה ישראלית : מודל של מגיפה באמצעות פייסבוק](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95/2011/09/15/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מחאת הרופאים המתמחים – גרסת היוטיוב](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%a8%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%98%d7%99%d7%95%d7%91/2011/09/11/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מהפכות כן עושים בטוויטר](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9f-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a8/2011/09/10/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [חוויית הרופאה במדיה החברתית](https://e-pochonder.com/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa/2011/08/31/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [משפחת ספחת](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%97%d7%aa/2011/08/30/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [בריאות זה לא משחק! כבר לא בטוח](https://e-pochonder.com/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7-%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%97/2011/08/28/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [חברות תרופות במדיה החברתית – להישאר או ללכת?](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%9c%d7%9b%d7%aa/2011/08/24/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [התיק הרפואי מגיע לאייפד](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%a7-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%93/2011/08/21/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [החולה המדומה](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%94/2011/08/15/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מחקר: רפואה סלולרית משפרת איזון סוכרת](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%a1%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%aa/2011/08/10/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [אפליקציה אינטרנטית מסייעת לאלרגים למזון](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%9c%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e/2011/08/07/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [ירחון Surgery מקדיש ספיישל מערכתי למדיה חברתית](https://e-pochonder.com/%d7%99%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%9f-surgery-%d7%9e%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%a9-%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa/2011/07/31/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [ערה?, כחמישים אחוז מהסטודנטים קיבלו תמונה מינית בסלולר](https://e-pochonder.com/%d7%a2%d7%a8%d7%94-%d7%9b%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%95%d7%96-%d7%9e%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%93%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%95-%d7%aa%d7%9e%d7%95/2011/07/25/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [האם האינטרנט עוזר להרזות](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98-%d7%a2%d7%95%d7%96%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%96%d7%95%d7%aa/2011/07/19/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [למה הורים חיסנו או לא חיסנו נגד שפעת חזירים?](https://e-pochonder.com/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%a0%d7%95-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa-%d7%97%d7%96%d7%99/2011/07/17/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [כיצד מתמודד חולה סרטן בעזרת מדיה חברתית ?](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99/2011/07/03/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מה? שו? שטו? אפליקציה מתרגמת תקשורת רופא-חולה](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%95-%d7%a9%d7%98%d7%95-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%a8%d7%92%d7%9e%d7%aa-%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90/2011/06/29/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [\#ניתוח #משודר חי בטוויטר](https://e-pochonder.com/%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%93%d7%a8-%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a8/2011/06/27/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [איי בי אם מציגה: אי של בריאות וירטואלית](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%99%d7%99-%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%92%d7%94-%d7%90%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%aa/2011/06/23/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [תחרויות לפיתוח אפליקציות בתחום הבריאות והמדע](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90/2011/06/21/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מחקר: רופאים אוהבים להיות בתנועה (ועדיף עם מכשיר שמתחיל ב-i)](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a3/2011/06/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מינכהאוזן 2.0](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%9b%d7%94%d7%90%d7%95%d7%96%d7%9f-2-0/2011/06/05/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [הילד משחק ב-Wii? לא בטוח שישמין](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7-%d7%91-wii-%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%a9%d7%99%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%9f/2011/06/01/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [פוסט מורטם](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%98%d7%9d/2011/05/29/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [כמה אפליקציות בריאות](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/2011/05/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [המרכז לבקרת מחלות בארה"ב מתכונן למתקפת זומבים](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%9c%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%a8%d7%94%d7%91-%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%aa/2011/05/24/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) - [האם ניתן לפענח צילום סי טי על מכשיר האייפון](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%9f-%d7%9c%d7%a4%d7%a2%d7%a0%d7%97-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%a1%d7%99-%d7%98%d7%99-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%99/2011/05/17/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [בריאות אינטראקטיבית – ההזדמנות של החולים והרופאים באינטרנט](https://e-pochonder.com/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c/2011/05/15/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [החולים ברשתות החברתיות מוכנים לתרום מידע רפואי לצורכי מחקר](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9e/2011/05/11/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [פייסבוק: מהומה רבה על הנקה](https://e-pochonder.com/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%a8%d7%91%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a0%d7%a7%d7%94/2011/05/08/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [מחקר: טיפול וירטואלי אינו נחות מטיפול פנים אל פנים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a4/2011/05/01/%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-2-0/) - [](https://e-pochonder.com/93/2011/04/29/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מחקר שנערך באמצעות רשת חברתית מפריך תוצאות מחקר שיזמו מדענים](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%aa%d7%95/2011/04/27/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [1 מכל 4](https://e-pochonder.com/72/2011/04/25/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [אנחנו לא מכונת טיורינג](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%98%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92/2011/04/16/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/) - [תוכנה תזהה לפני הרופאים האם לפגים יש זיהום](https://e-pochonder.com/%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%94%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%96%d7%99/2011/04/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) - [קץ הילדות 2.0](https://e-pochonder.com/%d7%a7%d7%a5-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-2-0/2011/04/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [סיפורה של גב' Q](https://e-pochonder.com/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%92%d7%91-q/2011/04/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [הריון לידה ומוות בפייסבוק](https://e-pochonder.com/%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7/2011/04/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [להלחם בסרטן באמצעות חוכמת ההמון](https://e-pochonder.com/37/2011/04/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [סקר: מרבית החולים רוצים יותר מידע על מחלתם](https://e-pochonder.com/34/2011/04/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [אפליקציה שתחשב את הסיכוי להצלחה בטיפולי הפריה](https://e-pochonder.com/%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%aa%d7%97%d7%a9%d7%91-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95/2011/04/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מדיה חברתית, זה טוב לבריאות?](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%96%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa/2011/04/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [רופאים "חברתיים". למה הם עושים זאת?](https://e-pochonder.com/%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9d-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%90%d7%aa/2011/04/13/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [אינטרנט, זה טוב לבריאות?](https://e-pochonder.com/17/2011/04/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) - [מתנגדי חיסונים מעצבנים אותי](https://e-pochonder.com/%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%92%d7%93%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99/2011/04/12/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94/) - [כשד"ר גוגל פוגש את ד"ר כהן](https://e-pochonder.com/%d7%9b%d7%a9%d7%93%d7%a8-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%93%d7%a8-%d7%9b%d7%94%d7%9f/2008/08/16/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94-2-0/) --- ### [תנאי שימוש ופרטיות](https://e-pochonder.com/תנאי-שימוש-ופרטיות/) **Published:** מאי 31, 2013 **Author:** אורי גורן **Content:** הבלוג (להלן – "האתר") אי-פוכונדר (להלן – "אי-פוכונדר") פותח ומתוחזק למטרות ידע, השכלה, בידור ותקשורת אישיים שלך. באתר עשויים להופיע, מפעם לפעם, תכנים ומידע הנוגעים למחלות שונות ו/או למצבים רפואיים שונים ולטיפול בהם. מובהר כי אין בתכנים ו/או במידע המופיעים באתר משום המלצה רפואית ו/או טיפולית. במידה והנך סובל ממחלה ו/או בעיה רפואית כלשהי, מומלץ לפנות, ללא דיחוי, אל הרופא המטפל שלך או אל איש מקצוע אחר בתחום הרפואה. אנא קרא את התנאים וההוראות שלהלן (להלן – "תנאים והוראות") בעיון לפני גישה ושימוש באתר זה. בעצם הגישה שלך לאתר, או השימוש בו, אתה מאשר שקראת, הבנת את התנאים וההוראות וכי אתה מסכים, ללא כל תנאי ו/או הסתייגות, שהתנאים וההוראות שלהלן יחייבו אותך, ממש כאילו היית חותם עליהם. אם אינך מעוניין שתנאים והוראות אלה יחייבו אותך, אזי אינך רשאי לגשת לאתר. אי-פוכונדרר רשאית לשנות ו/או לעדכן תנאים והוראות אלה מפעם לפעם, וזאת ללא צורך במתן הודעה מראש על ביצוע שינויים ו/או עדכונים כאמור. שינויים אלה יכנסו לתוקפם מיד עם פרסומם באתר. המשך השימוש שלך באתר ייחשב כראיה בלתי ניתנת לערעור להסכמתך לתנאים ולהוראות לאחר ששונו. האמור בתנאי שימוש אלו מתייחס לנשים וגברים כאחד והשימוש בלשון זכר הינו מטעמי נוחות בלבד. **שימוש באתר** הנך רשאי לגלוש באתר באופן חופשי ולהוריד ממנו חומר. בכל חומר שתוריד מן האתר אתה רשאי לעשות שימוש אישי ובלתי מסחרי בלבד. אינך רשאי להפיץ, לשנות, לשדר, לעשות שימוש חוזר, לחזור ולפרסם או להשתמש בחומרים אלה למטרות ציבוריות או מסחריות, ללא רשות מפורשת בכתב מאת אי-פוכונדר. יש לשמור ולקיים את כל זכויות היוצרים והודעות הקניין האחרות שימשיכו להופיע בחומר שתוריד. כל התכנים באתר הנם יצירות שזכויות היוצרים בהן הן של אי-פוכונדר ו/או של הספקים של אי-פוכונדר ו/או של צדדים הקשורים אליה, אלא אם צוין אחרת, ואין להשתמש בהם ללא הרשאה מפורשת בכתב של אי-פוכונדר או כפי שנקבע בתנאים והוראות אלה. **הגבלות על גישה** מלבד במקרה שבו ניתנה רשות מפורשת על ידי אי-פוכונדר, כל גישה או ניסיון גישה לאזורים אחרים במערכת המחשבים של אי-פוכונדר או למידע אחר אשר נכלל במערכת זו, לכל מטרה, אסורים לחלוטין. הנך מתחייב לא להשתמש בכל רובוט, עכביש או תהליכים או אמצעים אוטומטיים או ידניים אחרים על מנת "לגרד מסכים", לנטר, "לכרות" או להעתיק עמודי אינטרנט באתר, או תכנים אשר נכללים בו ללא רשות מפורשת בכתב מאת אי-פוכונדר . הנך מתחייב שלא להפיץ דואר זבל לכל משתמש אחר באתר, מכל סיבה שהיא. הנך מתחייב לא להשתמש בשום התקן, תוכנה או שגרה על מנת להפריע או לנסות להפריע לעבודה התקינה של האתר. הנך מתחייב לא לעשות כל פעולה אשר תטיל עומס רב באופן לא סביר או לא מידתי על התשתיות של אי-פוכונדר או ספקיה. כמו-כן, אתה מתחייב לא להשתמש במסגור או בטכניקות אחרות על מנת לצרף כלסימן מסחר, סמליל, שם עסקי או מידע קנייני אחר של אי-פוכונדר, לרבות תמונות, מסגרות, תוכן או פריסה/עיצוב אשר נמצאים בכל עמוד באתר ללא הסכמה מפורשת בכתב מאת אי-פוכונדר. **עדכניות המידע** אי-פוכונדר עושה מאמצים סבירים על מנת לכלול מידע מדויק ועדכני באתר, אולם מאחר והמידע משתנה במהירות רבה כל כך, אי-פוכונדר אינה יכולה להבטיח את מידת הדיוק של המידע. זאת ועוד, אי-פוכונדר אינה נוטלת על עצמה כל אחריות או חבות לאמינות, דיוק, תוקף, עדכניות, תועלת או שלמות של כל מידע באתר. **מדיניות בנושא פרטיות** אי-פוכונדר מכבדת את הפרטיות של משתמשיה ויצרה מדיניות בנושא פרטיות אשר מסבירה את הזכויות והחובות של המשתמשים בנוגע למידע אישי שהמשתמשים מגלים לאתר. הואיל והשימוש באתר מתבצע בסביבה מקוונת, הנכם מצהירים בזאת כי הובא לידיעתכם כי אין באפשרותה של אי-פוכונדר להבטיח חסינות מוחלטת מפני חדירה למחשבים ו/או חשיפת המידע שנאגר ברשותם, ולפיכך לא תהא לך כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה כלפי אי-פוכונדרב עניין זה בגין כל נזק, בין ישיר ובין עקיף, שיגרם לך בעקבות חשיפת המידע האמור. במסגרת השימוש בתכנים שונים באתר, יתכן ותתבקשו לספק פרטים אישיים כגון שם, כתובת ודואר אלקטרוני. משתמשים שיקלידו את פרטיהם כאמור, נותנים בזאת את הסכמתם להיכלל ברשימות ההפצה, וכן כי אי-פוכונדר תשלח אליהם חומר מקצועי, עדכונים, הודעות והצעות שונות. מובהר כי תהיו רשאים, בכל עת, לבקש את מחיקת פרטיכם מרשימת התפוצה של אי-פוכונדר וכן תהיו זכאים לעיין במידע אודותיכם ולבקש תיקון המידע ו/או מחיקתו. אי-פוכונדר שומרת לעצמה את הזכות לעשות שימוש בפרטים על מנת לאפשר שימוש בשירותים השונים באתר ו/או לשפר ולהעשיר את התכנים המוצגים באתר ו/או לצורכי משלוח דוגמיות של המוצרים להתנסות. כמו-כן, אי-פוכונדר תהיה רשאית לעשות שימוש בפרטים אלו, בין בעצמה ובין ע"י מי מטעמה, לצרכים מסחריים, פרסומיים, סטטיסטיים ושיווקיים שונים, ואולם שימוש כזה יתבסס על המידע כמקשה אחת וללא התייחסות פרטנית למידע הקשור למשתמש/ת מסוימ/ת. השימוש בפרטים אלו ייעשה רק על פי מדיניות פרטיות זו או על פי הוראות כל דין. אי-פוכונדר לא תעביר את פרטיהם של משתמשים באתר לצדדים שלישיים כלשהם, למעט במקרים המפורטים להלן: א. במידה ואי-פוכונדר תמכור או תעביר את פעילות האתר לתאגיד אחר ו/או תתמזג עם גוף אחר ו/או תמזג את פעילות האתר לתאגיד אחר, יהיה ניתן להעביר לאותו תאגיד פרטי משתמש ומידע שנאגר אודותיו באתר, ובלבד שאותו תאגיד יקבל על עצמו את הוראות סעיפי פרטיות המשתמשים שבתנאי השימוש; ב. אם נעשה שימוש באתר לביצוע מעשה בלתי חוקי או כדי לאפשר, להקל, לסייע או לעודד ביצועו של מעשה כזה; ג. אם התקבל בידי אי-פוכונדר צו שיפוטי או הוראת רשות מוסמכת המורה לה למסור את פרטי המשתמש לצד שלישי; ד. בכל מחלוקת או הליכים משפטיים, במידה ויתנהלו, בין משתמש לבין אי-פוכונדר; ה. במקרה של רכישת מוצרים ו/או שירותים מצדדים שלישיים המציעים למכירה באתר, יועבר לצדדים שלישיים אלה המידע הדרוש לשם השלמת תהליך הרכישה. עוגיות (Cookies) הינן קבצי טקסט קטנים אשר מאוחסנים על ידי שרתי האתר באמצעות הדפדפן על הכונן הקשיח של המחשב בו הנך משתמש. העוגיות אינן מכילות מידע שמזהה אותך באופן אישי והנך רשאי לבחור, באמצעות שינוי הגדרות הדפדפן בו הנך משתמש, לסרב לקבל ולשמור עוגיות אלה. השימוש בעוגיות מאפשר לאתר לספק לך שירות מהיר ויעיל וכן מאפשר איסוף נתונים סטטיסטיים אודות השימוש באתר, ויחסוך ממך את הצורך להזין את פרטיך האישיים בכל פעם בעתיד. **העדר אחריות** השימוש שלך באתר הוא על אחריותך בלבד. בשום מקרה אי-פוכונדר או צד אחר המעורב ביצירת האתר, הפקתו או הספקתו לא יהיה אחראי לכל נזק, מכל סוג שהוא, לרבות אך מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, נזקים ישירים, אגביים, תוצאתיים, עקיפים או עונשיים, או נזקים הנובעים מאובדן רווחים, אובדן נתונים או הפרעה למהלך העסקים ואשר נובעים מהגישה שלך, שימוש באתר או חוסר יכולת לגשת לאתר או להשתמש בו. הגבלת אחריות זו חלה גם על כל נזק או וירוס אשר עלולים לפגוע בציוד המחשבים שלך. אי-פוכונדר אינה ערבה ואינה מתחייבת שהקבצים הזמינים להורדה מאתר זה יהיו חופשיים מזיהום בוירוסים, תולעים, סוסים טרויאניים או קוד אחר שיש לו תכונות פוגעניות או הרסניות. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, אי-פוכונדר ו/או צד אחר המעורב ביצירת האתר, הפקתו או הספקתו, אינם נושאים בכל אחריות ביחס לתכנים המופיעים באתר, לרבות אך מבלי לגרוע מכלליות האמור, כתבות, תמונות, מאמרים, סקירות, נתונים, ידיעות, עצות, הערכות, הנחיות ו/או כל מידע אחר בכל פורמט שהוא אשר יועמד לרשותך בכל אמצעי שהוא, הקיים כיום או יהיה קיים בעתיד (להלן – "תכני האתר"), בין אם תכנים אלה בבעלות האתר ו/או מפעיליו ובין אם הם בבעלות צד שלישי כלשהו, מהימנותם, תוכנם, דיוקם, אמינותם, זמינותם והשפעתם על המשתמשים באתר ו/או כל צד שלישי הנחשף לתכני האתר בכל דרך אחרת. מובהר כי כל התכנים ו/או השירותים המופיעים באתר זה מובאים "כמות שהם" (as-is) ובכפוף להסתייגויות של הוראות כל דין המורות אחרת, אין אי-פוכונדר ו/או האתר ו/או מפעיליו אחראיים, בכל צורה שהיא, במפורש או מכללא, לגבי תכני האתר והפעולות אשר הגישה אליהם מתאפשרת באמצעות הגישה לאתר, מוצרים או שירותים שהגישה אליהם מתאפשרת באמצעות גישה לאתר, לרבות בין השאר, אחריות לאיכות מסחרית, להתאמה למטרה מסוימת או לאי הפרה ו/או לנזק אשר נגרם או עלול להיגרם בשל פגם ו/או תקלה בתוכנה המפעילה את האתר או את הגישה לאתר. אין במידע ו/או בתכנים המופיעים באתר משום עצה רפואית, חוות דעת מקצועית ובשום אופן אין לראות באלו כתחליף להתייעצות עם מומחה. תכני האתר נועדו לספק מידע כללי בלבד הבא לסייע לך להעמיק ולהרחיב את הידע המצוי ברשותך בתחומים בהם עוסק האתר בלבד, ואין להסתמך על תכני האתר מבלי להיוועץ קודם לכן באיש מקצוע מתאים. מבלי לגרוע מכלליות האמור, כל הסתמכות על התכנים המופיעים באתר ופעולה על פיהם נעשים על אחריותך הבלעדית והמלאה ולא תהיה לך כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה, מכל סוג שהוא, כלפי האתר ו/או מפעיליו ו/או יוצרי התכנים. המשתמשים מתחייבים שלא לעשות שימוש באתר למטרה האסורה על פי דין ו/או על פי תנאי השימוש. כמו כן, המשתמשים מתחייבים להקפיד במסגרת שימושם באתר שלא להעלות, להפיץ, לשלוף, או לפרסם מידע או חומר אחר: (א) אשר עלול לפגוע בפרטיותו של צד שלישי או בזכויות אחרות שלו, לרבות זכויות יוצרים וזכויות קניין רוחני אחרות.(ב) הכולל וירוסים או תוכניות/יישומי מחשב מזיקים אחרים. (ג) הכולל פרסומת מכל סוג שהוא. (ד)המשדל, מעודד, מסייע או ממריץ ביצוע מעשה האסור על פי חיקוק או עלול לעורר אחריות משפטית. (ה) המהווה לשון הרע ו/או הוצאת דיבה ו/או פגיעה בפרטיות.(ו) הנוגע לקטינים ומזהה אותם, את פרטיהם האישיים או את מענם ודרכי ההתקשרות עימם. (ז( המזהה צדדים שלישיים מבלי שניתנה הסכמתם של צדדים אלה לפרסום. )ח( שהינו בעל אופי או תוכן טורדני, מעליב, עוין, מאיים, גס רוח, פוגעני, משמיץ, לא חוקי וכיו"ב או שיש בו משום תועבה, פורנוגרפיה, לשון גסה או ניבול פה. (ט) שיש בו, או הוא מעודד לגזענות, או אפליה פסולה על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, עדה, לאומיות, דת, מין, עיסוק, נטייה מינית, מחלה, נכות גופנית או נפשית, אמונה, השקפה פוליטית, או מעמד חברתי-כלכלי. (י) העלול להטעות צרכן. ו/או (יא) שהגישה אליו חסומה באמצעות סיסמה וכיו"ב, ואינה מתאפשרת באופן חופשי לכל משתמשי האינטרנט. המשתמשים מתחייבים למלא אחר כל התנאים והחובות המפורטים בתנאי השימוש ולשפות את ד"ר ו/או מי מטעמה, מיד עם דרישתה הראשונה של אי-פוכונדר, בגין כל נזק ו/או הפסד ו/או תשלום ו/או הוצאה ו/או אובדן רווח שיגרמו לה, לרבות שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, עקב הפרת תנאי מתנאי השימוש. מבלי לפגוע בכל זכות אחרת של אי-פוכונדר, מסכימים המשתמשים כי במקרים בהם אי-פוכונדר תחשוש כי השימוש של המשתמשים באתר נוגד את תנאי השימוש ו/או את הוראות הדין, תהיה אי-פוכונדר רשאית להתחקות אחר שימושם באתר, למנוע גישה לאתר, ו/או להעביר את דפוסי התנהגותם לצדדים שלישיים, שפעילותם של המשתמשים עלולה לפגוע בהם ו/או שניתן צו שיפוטי המורה לעשות כן, וכן לנקוט בכל פעולה אחרת אשר אי-פוכונדר תמצא לנכון כדי להגן על קניינה ו/או על זכויותיה. **שיפוי** הנך מתחייב לשפות, להגן ולמנוע כל נזק מאי-פוכונדר, נושאי המשרה, הדירקטורים, העובדים, השליחים, הספקים והשותפים שהם צדדים שלישיים מפני ונגד כל הפסד, הוצאה, נזק ועלות, לרבות שכר טרחת עורכי דין בשיעור סביר, אשר ינבעו מכל הפרה של תנאים והוראות אלה על ידך, או מכל פעילות הקשורה לחשבון שלך (לרבות רשלנות או התנהגות בעוולה), או של כל אדם אשר יתחבר לאתר באמצעות החשבון שלך. **סודיות** בכפוף לתנאים ולהוראות המפורטים במדיניות שלנו בנושא פרטיות, כל תקשורת או חומר שתעביר אלינו, או תפרסם באתר, בדואר אלקטרוני או בדרך אחרת, לרבות, בין השאר, נתונים, שאלות, הערות, הצעות וכדומה, הם בבחינת מידע לא קנייני ולא סודי וכך ננהג בהם. אי-פוכונדרו/או מי מהצדדים הקשורים אליה רשאים להשתמש במידע או חומרים אלה, לכל מטרה, לרבות, בין השאר, לצורך העתקתו, גילויו, העברתו, פרסומו, שידורו ופרסום נוסף שלו. זאת ועוד, אי-פוכונדר והצדדים הקשורים אליה, חופשיים להשתמש בכל הרעיונות, המושגים, הידע או הטכניקות אשר יהוו חלק מכל מידע או חומר שתשלח לאתר מכל סיבה, לרבות, בין השאר, על מנת לפתח, לייצר ולשווק מוצרים. **סימני מסחר** סימני המסחר, הסמלילים וסימני השירות (להלן, ביחד – "סימני מסחר") אשר מוצגים באתר הם סימני,מסחר רשומים ובלתי רשומים של אי-פוכונדר ושל אחרים. בנוסף לכך, כל כותרות העמודים, הגרפיקה המותאמת, האייקונים של הכפתורים והתסריטים עשויים להיות סימני שירות, סימני מסחר או לבוש עסקי של אי-פוכונדר, ואין להעתיק אותם, בשלמותם או בחלקם, ללא רשות מוקדמת בכתב מאת אי-פוכונדר. הנך מאשר כי סימני המסחר המשמשים והמוצגים באתר זה הם רכושה הבלעדי של אי-פוכונדר או של בעל סימני המסחר, וכי הם יישארו רכושם הבלעדי. אין לפרש שום דבר מהאמור באתר זה כאילו הוא מהווה מתן רישיון או זכות, מכללא, או מכח השתק, או בדרך אחרת, בסימני המסחר או בקשר אליהם, ללא רשות מפורשת בכתב מאת אי-פוכונדר ובעל סימני המסחר. חל איסור מוחלט על שימוש לרעה שלך בסימני המסחר שבאתר או בתכנים המוצגים בו, מלבד כפי שנקבע בתנאים והוראות אלה. אנו מודיעים לך בזאת כי אי-פוכונדר תפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה על פי הדין על מנת לאכוף את זכויות הקניין הרוחני שלה באתר ובתכניו, במידה המרבית המותרת על פי דין, לרבות על ידי נקיטת צעדים לקבלת עיצומים פליליים. **זכויות יוצרים** אי-פוכונדר מעניקה לך את טובת ההנאה של גישה וצפייה בטקסט, גרפיקה, קול, עיצובים, תמונות, טבלאות ותכנים אחרים )להלן – ה"תוכן של אי-פוכונדר"( באתר, אך ורק לשימוש אישי ולא מסחרי שלך. אי-פוכונדר רשאית לבטל טובת הנאה זו בכל זמן, לאחר או ללא מתן הודעה, על יסוד סיבה, או ללא כל סיבה. כל התכנים, התוכנה והיצירות האחרות באתר, והעתקה של כל אחד מאלה )להלן, ביחד- "יצירות"( הן יצירות של אי-פוכונדר אשר כפופות לזכויות יוצרים של אי-פוכונדר ו/או של ספקיה, והן מוגנות על פי חוקי זכויות יוצרים בארצות הברית וברחבי העולם, ועל פי אמנות שונות. מלבד הענקת אפשרות הגישה והצפייה המוגבלת בתכנים של אי-פוכונדר כמפורט לעיל, אי-פוכונדר אינה מעניקה לך הטבות או זכויות אחרות בכל יצירה שלה. הנך מאשר כי כל שימוש אחר ביצירות, לרבות בין השאר, העתקה, שינוי, הפצה, שידור, פרסום חוזר, הצגה או ביצוע, ללא רשות מוקדמת בכתב מאת אי-פוכונדר, אסור לחלוטין. הודעה על הפרה של זכויות יוצרים: אי-פוכונדר מכבדת את הקניין הרוחני של אחרים, ואנו מבקשים ממך, כשם שאנו מבקשים מכל המשתמשים באתר שלנו, לכבד את הקניין הרוחני של אחרים. אם אתה סבור כי יצירה שיש בה זכויות יוצרים הועתקה, וכי היא נגישה באמצעות האתר באופן אשר מהווה הפרה של זכויות יוצרים, באפשרותך להודיע לנו על כך בהתאם לחוק זכויות היוצרים של המילניום הדיגיטלי ("DMCA") על ידי שתעביר לנציג מטעמה של אי-פוכונדר את כל המידע שלהלן: 1\. החתימה הפיזית או האלקטרונית של בעל זכויות היוצרים, או של האדם או הגוף אשר מורשים לפעול בשמו של בעל זכויות היוצרים. 2\. תיאור פרטני של היצירה הכפופה לזכויות יוצרים אשר הופרה על פי הנטען. אם בעמוד מקוון אחד מופיעות מספר יצירות אשר כפופות לזכויות יוצרים, תוכל להעביר רשימה מייצגת של יצירות אלה באותו אתר. 3\. תיאור פרטני של המקום בו קיימת היצירה הכפופה לזכויות יוצרים אשר הופרה על פי הנטען (לרבות כתובת פרטנית של דף האינטרנט באתר). 4\. תיאור פרטני היכן קיימים היצירה המקורית אשר כפופה לזכויות יוצרים או עותק מורשה שלה (לרבות, לדוגמא, כתובת פרטנית של דף האינטרנט שאינו נכלל באתר זה). 5\. שמך, כתובתך, מספר הטלפון שלך, ובמידה שקיימת, גם כתובת הדואר האלקטרוני שלך. 6\. הצהרה בכתב על ידך שאתה מאמין בתום לב שהשימוש השנוי במחלוקת אינו מורשה על ידי בעל זכות היוצרים, אדם או גוף המורשים לפעול בשם בעל זכויות היוצרים, או על פי חוק. 7\. הצהרה בכתב על ידך, בכפוף לאזהרה על העונשים הצפויים לך בשל עדות שקר, שכל המידע שלעיל הינו מידע מדויק, וכי אתה בעל זכות היוצרים או האדם או הגוף המורשים לפעול בשם בעל זכויות היוצרים. ניתן לפנות אל הנציג של אי-פוכונדר לעניין הודעות על תביעות בנושא הפרת זכויות יוצרים באתר זה, לפי הכתובת הבאה: אי-פוכונדר לכתובת הדואר: אורי גורן , ת.ד 857, צור משה, 4281000. [או בתופס צור קשר שבאתר](http://e-pochonder.com/?page_id=10) הננו מפנים את תשומת לבך לכך כי לפי ה – DMCA, תובעים העושים מצגי שווא בקשר להפרות זכויות יוצרים עלולים לשאת באחריות לנזקים שנגרמו כתוצאה מהסרה או חסימה של חומר שנטען כי הוא חומר מפר, הוצאות משפט, ושכר טרחת עורכי דין. **תקשורת מקוונת** למרות שאי-פוכונדר עשויה מפעם לפעם לנטר או לבדוק דיונים, שיחות, חומרים מתפרסמים, שידורים, לוחות מודעות וכדומה, אשר נכללים באתר, לא חלה על אי-פוכונדר כל חובה לעשות זאת, ואי-פוכונדר אינה נוטלת על עצמה כל אחריות או חבות הנובעות מכל תוכן באתר, או בשל כל שגיאה, לשון הרע, השמצות, לזות שפתיים, מחדלים, שקריות, חומר שהוא בגדר תועבה, פורנוגרפיה, גסויות, סכנה או אי דיוק בכל חומר הנכלל או מופיע באתר. אי-פוכונדר אינה נוטלת על עצמה כל אחריות לבדוק כי המידע המתפרסם במסגרת קבוצות דיון, חדרי שיחה, שידורים, לוחות מודעות וכדומה, באתר, הוא אכן מדויק. אי-פוכונדר שומרת על זכותה, אך אינה חייבת, לבדוק תקשורות וחומרים מתפרסמים או מועלים לאתר, ולחסום ולמחוק תקשורות או חומרים שאי-פוכונדר תקבע כי הם, אחד מהבאים: (א) פוגעים לרעה, מהווים לשון הרע או תועבה; (ב) מהווים תרמית, הטעייה או הולכת שולל; (ג) מפרים זכויות יוצרים, סימני מסחר או זכויות קניין רוחני אחרות של אחרים; או (ד) פוגעים, מעוררי התנגדות או אינם מקובלים מבחינה אחרת על אי-פוכונדר, מכל סיבה שהיא ועל פי שיקול הדעת הבלעדי שלה. **מדיניות תפעול** חל איסור על פרסום או שידור כל חומר לא חוקי, מאיים, משמיץ, המהווה לשון הרע או לזות שפתיים, חומר תועבה, חומר הסתה, חומר פורנוגרפי או כל חומר אשר עשוי להוות, או לעודד, התנהגות שניתן לראותה כעבירה פלילית, ו/או אשר מצמיחה אחריות אזרחית, או מהווה הפרת חוק בכל דרך אחרת. אי-פוכונדר תשתף פעולה באופן מלא עם רשויות אכיפת החוק, או עם כל צו של בית משפט אשר יבקש או יורה לאי-פוכונדר לגלות את זהותו של מי שפרסם חומרים או מידע כאלה באתר שלה. **מדיניות עריכה** אי-פוכונדר שומרת על זכותה לשנות או למחוק חומרים מהאתר בכל זמן, וזאת ללא מתן הודעה מראש. קישורים מסוימים שניתן למצוא באתר מוליכים למשאבים המצויים על שרתים שאינם מתוחזקים על ידי אי- פוכונדר ואינם כפופים לשליטתה. אנו מעמידים קישורים אלה רק לנוחותם של המשתמשים שלנו. אי-פוכונדר אינה אחראית, בכל דרך שהיא, לתכנים בכל אתר אינטרנט מקושר כזה, לזמינות הגישה לאתר זה ו/או לשלמות המידע באתר זה. עצם הכללת קישור כלשהו לאתר אינטרנט אחר באתר, או כל אזכור של מוצר או שירות בשמו המסחרי, בשם המסחרי של היצרן שלו, או בדרך אחרת, אינו מהווה אימוץ או המלצה עליו על ידי אי-פוכונדר ואין להבין אזכור כזה כהמלצה על מוצר כלשהו. הגישה לאתרים אחרים אשר מקושרים לאתר זה היא על סיכונך ועל אחריותך הבלעדית, ואנו מתנערים מכל אחריות בקשר לגישה שלך לאתרים מקושרים כאלה. בטל היכן שאסור למרות שהמידע באתר זה נגיש בכל רחבי העולם, לא כל המוצרים והשירותים אשר נדונים באתר זה זמינים לכל אדם בכל אתר ואתר או בכל רשות ריבונית. אי-פוכונדר שומרת על זכותה להגביל את אספקת המוצרים או השירותים שלנו לכל אדם, אזור גיאוגרפי או רשות ריבונית ו/או להגביל את הכמויות של כל מוצר או שירות שאנו מספקים, וזאת ללא מתן הודעה מראש. כל הצעה של מוצר או שירות אשר נעשו בחומרים המתפרסמים באתר זה הם בטלים במקום שהם אסורים. שונות תנאים והוראות אלה ביחד עם המדיניות בנושא פרטיות שלנו וכל הסכם אחר שנכרת בינך לבין אי-פוכונדר בקשר למוצר או לשירות מסוים של אי-פוכונדר, ממצים את מלוא ההסכמה בינך לבין אי-פוכונדר וגוברים על כל ההסכמים, המצגים וההבנות האחרים, בכתב או בעל פה. אינך רשאי לשנות או לתקן תנאים והוראות אלה ללא הסכמה מוקדמת בכתב מאת אי-פוכונדר. אי-פוכונדר רשאית לשנות או לתקן תנאים והוראות אלה ואת מדיניות הפרטיות בכל זמן ומבלי לתת לך הודעה על כך. עליך לבדוק תנאים והוראות אלה באופן סדיר על מנת לבדוק האם נעשו בהם שינויים או תיקונים, שכן המשך השימוש שלך באתר לאחר שינוי או תיקון מהווה אות להסכמתך ולנכונותך לקבל תנאים והוראות אלה כפי ששונו. אם יקבע כי הוראה כלשהי אשר נכללת בתנאים והוראות אלה אינה חוקית, אינה תקפה או אינה ניתנת לאכיפה על פי הדין הקיים או על פי כל דין עתידי, אזי, אתה מבין ומסכים כי הסעיף או ההוראה שיקבע כי אינם חוקיים, אינם תקפים או אינם ניתנים לאכיפה יופרדו משאר התנאים וההוראות מבלי להשפיע על האפשרות לאכוף את כל ההוראות והסעיפים הנותרים. הפעילות באתר זה וכל הקשור והכרוך בה, לרבות תנאי השימוש, יוכפפו לדין הישראלי לבד (ללא הפנייה לדין זר), וסמכות השיפוט הבלעדית בכל סכסוך הנוגע לאתר ולשימוש בו ו/או לפרשנות תנאי השימוש תהיה נתונה לבתי המשפט המוסמכים בתל-אביב. כל כותרות הסעיפים המשמשות בהסכם זה נועדו לשם נוחות ההתייחסות בלבד ואין להתחשב בהן בפרשנות תנאים והוראות אלה או בקביעת משמעותם. --- ### [הטור בוואלה! בריאות](https://e-pochonder.com/הטורים-בוואלה-בריאות/) **Published:** אפריל 30, 2014 **Author:** אורי גורן **Content:** התחלתי לכתוב טור דו חודשי במדור הבריאות של אתר וואלה! שנקרא "בריאות דיגיטלית" [![בריאות דיגיטלית](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/1656638-35.jpg "1656638-35 - e-פוכונדר")](http://e-pochonder.com/wp-content/uploads/2014/04/1656638-35.jpg) ככל שהם יתפרסמו אני אעלה כאן לינק אליהם, והם יסודרו בסדר כרונולוגי כך שהחדש ביותר יהיה העליון ביותר. ### [תרופות במקום טילים](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2778829) 25.8.2014 מטוסים ללא טייס לא חייבים לשמש רק למלחמה: חברה אמריקאית מפתחת טכנולוגיה שתאפשר לשנע תרופות וציוד מציל חיים לאזורים מוכי אסון ולמיליארד אנשים בעולם שלא ניתן להגיע אליהם בכלי רכב ### [המיטה שתעזור לחולים לעמוד על הרגליים](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2769664) 3.8.2014 בית חולים בארה"ב ייצר מיטה חדשנית שמסייעת לחולים בתהליך השיקום על ידי שינוי זווית המיטה עד למצב של עמידה ### [הצמיד שיחשמל אתכם אם תיקחו עוד ביס מהעוגה](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2765029) 15.7.2014 יזם חדשני מציע להעניש אותנו אם לא נבחר את הבחירות הבריאות ביותר בעבורנו. הכל על הצמיד Pavlok ### [התחליף המהפכני למוניטור לתינוקות](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2760955) 6.7.2014 חוקרים מאוניברסיטת MIT הצליחו לעקוב באמצעות WI-FI אחר הנשימות וקצב הלב של תינוקות ששהו בחדר אחר, בדיוק של 99%. האם זה הסוף של המוניטורים המוכרים? ### [המעבדה הרפואית מגיעה אליכם הביתה](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2756541) 19.6.2014 מוצר חדש מאפשר לבצע בדיקות מעבדה בלי לצאת מהבית, ולקבל את התוצאות הישר לנייד – יחד עם מסקנות בריאותיות והמלצות לפעולה ### [ביטקוין של מידע רפואי](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2754083) 10.6.2014 חברה ישראלית מציעה להשתמש בטכנולוגית ביטקוין, כדי להפוך את המידע הרפואי והגנטי שלנו לחבילת אינפורמציה מוצפנת בשליטה אישית ### [הגופייה הישראלית שתעקוב אחרי הלב שלכם](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2749562) 26.5.2014 הטור עוסק בחולצה חדשה שתאפשר בדיקת א.ק.ג בדומה לבדיקה שנעשית במרפאות ובבתי חולים ### [האדם וירטואלי שישנה את עולם הרפואה הופך למציאות](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2746706) 19.5.2014 הטור עוסק בהשלמת השלב הראשון לבניית מודל ממוחשב מלא של הפיזיולוגיה האנושית ### [גוגל ארת' שומר על הבריאות של שבטים מבודדים באמזונס](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2744355) 11.5.2014 הטור עוסק באפשרות של חוקרים להגיע לשבטים על ידי שימוש בגוגל ארת' על מנת לסייע בשימורם. ### [הגודל לא קובע: הבשורה של רפואת הננו](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2739870) 24.4.2014 טור העוסק בבשורה הגדולה והאפשרויות שונות של ננוטכנולוגיה וננו-רובוטים בעולם הרפואה. ### [רצפה שמודדת דופק, חזייה שמאבחנת סרטן](http://healthy.walla.co.il/?w=/1878/2735048) 8.4.2014 הטור עוסק בתחום החיישנים והסנסורים שעוקבים אחר בריאותינו ומוטמעים בחפצים ואביזרים הקיימים ממילא. ### [דוקטור, תדפיס לי גולגולת](http://healthy.walla.co.il/?w=/1872/2730458) 19.3.2014 טור שעוסק בתחום ההדפסה התלת מימדית של איברים, וחלפים לגוף האדם, ומספר את סיפורו של אדם שהודפסו לו חלקים בגולגולת --- ## קטגוריות ### [Uncategorized](https://e-pochonder.com/category/uncategorized/) --- ### [Blog](https://e-pochonder.com/category/blog/) --- ### [Featured](https://e-pochonder.com/category/featured/) --- ### [בריאות 2.0](https://e-pochonder.com/category/בריאות-2-0/) --- ### [כללי](https://e-pochonder.com/category/כללי/) --- ### [רפואה](https://e-pochonder.com/category/רפואה/) **Description:** פוסטים העוסקים בתחום הבריאות באופן כללי --- ### [רפואה 2.0](https://e-pochonder.com/category/רפואה-2-0/) **Description:** פוסטים שעוסקים ברפואה הנעזרת בטכנולוגיות אינטרנט שונות. --- ### [שונות](https://e-pochonder.com/category/שונות/) --- ## תגיות ### [1 באפריל](https://e-pochonder.com/tag/1-באפריל/) --- ### [2013](https://e-pochonder.com/tag/2013/) --- ### [ACO](https://e-pochonder.com/tag/aco/) --- ### [ALS](https://e-pochonder.com/tag/als/) --- ### [american journal of tropical medicine and hygiene](https://e-pochonder.com/tag/american-journal-of-tropical-medicine-and-hygiene/) --- ### [annual report](https://e-pochonder.com/tag/annual-report/) --- ### [ASCO](https://e-pochonder.com/tag/asco/) --- ### [ASSA](https://e-pochonder.com/tag/assa/) --- ### [Becton Dikinson](https://e-pochonder.com/tag/becton-dikinson/) --- ### [blog](https://e-pochonder.com/tag/blog-2/) --- ### [BMJ](https://e-pochonder.com/tag/bmj/) --- ### [boehringer ingelheim](https://e-pochonder.com/tag/boehringer-ingelheim/) --- ### [Cannes lions](https://e-pochonder.com/tag/cannes-lions/) --- ### [Capgemini](https://e-pochonder.com/tag/capgemini/) --- ### [CDC](https://e-pochonder.com/tag/cdc/) --- ### [Ceredigm](https://e-pochonder.com/tag/ceredigm/) --- ### [Circulation](https://e-pochonder.com/tag/circulation/) --- ### [copd](https://e-pochonder.com/tag/copd/) --- ### [crowdfunding](https://e-pochonder.com/tag/crowdfunding/) --- ### [crowdmed](https://e-pochonder.com/tag/crowdmed/) --- ### [crowdsourcing](https://e-pochonder.com/tag/crowdsourcing/) --- ### [cutting edge](https://e-pochonder.com/tag/cutting-edge/) --- ### [digital pharma](https://e-pochonder.com/tag/digital-pharma/) --- ### [Digital Pharmarketing](https://e-pochonder.com/tag/digital-pharmarketing/) --- ### [digpharm](https://e-pochonder.com/tag/digpharm/) --- ### [e-Med DDx](https://e-pochonder.com/tag/e-med-ddx/) --- ### [e-patient dave](https://e-pochonder.com/tag/e-patient-dave/) --- ### [e-patients](https://e-pochonder.com/tag/e-patients/) --- ### [e-pochonder](https://e-pochonder.com/tag/e-pochonder/) --- ### [e-פוכונדר](https://e-pochonder.com/tag/e-פוכונדר/) --- ### [EBCD](https://e-pochonder.com/tag/ebcd/) --- ### [ehealth](https://e-pochonder.com/tag/ehealth/) --- ### [EHR](https://e-pochonder.com/tag/ehr/) --- ### [elsevier](https://e-pochonder.com/tag/elsevier/) --- ### [EMR](https://e-pochonder.com/tag/emr/) --- ### [epatientdave](https://e-pochonder.com/tag/epatientdave/) --- ### [ESMO](https://e-pochonder.com/tag/esmo/) --- ### [FDA](https://e-pochonder.com/tag/fda/) --- ### [FICO](https://e-pochonder.com/tag/fico/) --- ### [fold it](https://e-pochonder.com/tag/fold-it/) --- ### [Gamification](https://e-pochonder.com/tag/gamification/) --- ### [GE](https://e-pochonder.com/tag/ge/) --- ### [grants4apps](https://e-pochonder.com/tag/grants4apps/) --- ### [Greeting](https://e-pochonder.com/tag/greeting/) --- ### [GSMA](https://e-pochonder.com/tag/gsma/) --- ### [HbA1C](https://e-pochonder.com/tag/hba1c/) --- ### [HCA](https://e-pochonder.com/tag/hca/) --- ### [HCSM#](https://e-pochonder.com/tag/hcsm/) --- ### [health](https://e-pochonder.com/tag/health/) --- ### [health 2.0 israel](https://e-pochonder.com/tag/health-2-0-israel/) --- ### [healthmap](https://e-pochonder.com/tag/healthmap/) --- ### [healthtap](https://e-pochonder.com/tag/healthtap/) --- ### [HIV](https://e-pochonder.com/tag/hiv/) --- ### [IATI](https://e-pochonder.com/tag/iati/) --- ### [IBM](https://e-pochonder.com/tag/ibm/) --- ### [IMS](https://e-pochonder.com/tag/ims/) --- ### [iPad](https://e-pochonder.com/tag/ipad/) --- ### [IPV](https://e-pochonder.com/tag/ipv/) --- ### [jams musick](https://e-pochonder.com/tag/jams-musick/) --- ### [KPMG](https://e-pochonder.com/tag/kpmg/) --- ### [life sciences](https://e-pochonder.com/tag/life-sciences/) --- ### [Lifewatch V](https://e-pochonder.com/tag/lifewatch-v/) --- ### [Medalert](https://e-pochonder.com/tag/medalert/) --- ### [medibabble](https://e-pochonder.com/tag/medibabble/) --- ### [medisafe](https://e-pochonder.com/tag/medisafe/) --- ### [mHealth](https://e-pochonder.com/tag/mhealth/) --- ### [Minimally Disruptive Medicine](https://e-pochonder.com/tag/minimally-disruptive-medicine/) --- ### [Moves App](https://e-pochonder.com/tag/moves-app/) --- ### [N1H1](https://e-pochonder.com/tag/n1h1/) --- ### [New Year](https://e-pochonder.com/tag/new-year/) --- ### [NHS](https://e-pochonder.com/tag/nhs/) --- ### [NIH](https://e-pochonder.com/tag/nih/) --- ### [OPV](https://e-pochonder.com/tag/opv/) --- ### [Paroxatine](https://e-pochonder.com/tag/paroxatine/) --- ### [patientslikeme](https://e-pochonder.com/tag/patientslikeme/) --- ### [PDF](https://e-pochonder.com/tag/pdf/) --- ### [pharma](https://e-pochonder.com/tag/pharma/) --- ### [Pharmaforum](https://e-pochonder.com/tag/pharmaforum/) --- ### [Pravastatin](https://e-pochonder.com/tag/pravastatin/) --- ### [ProtoGeo](https://e-pochonder.com/tag/protogeo/) --- ### [PTSD](https://e-pochonder.com/tag/ptsd/) --- ### [PWC](https://e-pochonder.com/tag/pwc/) --- ### [Quantia](https://e-pochonder.com/tag/quantia/) --- ### [QuantiaMD](https://e-pochonder.com/tag/quantiamd/) --- ### [recon 2](https://e-pochonder.com/tag/recon-2/) --- ### [Redskyvision](https://e-pochonder.com/tag/redskyvision/) --- ### [repin](https://e-pochonder.com/tag/repin/) --- ### [Report of the Digital Innovation in Healthcare Working Group 2012](https://e-pochonder.com/tag/report-of-the-digital-innovation-in-healthcare-working-group-2012/) --- ### [RIC](https://e-pochonder.com/tag/ric/) --- ### [Samsung health S](https://e-pochonder.com/tag/samsung-health-s/) --- ### [scar project](https://e-pochonder.com/tag/scar-project/) --- ### [sermo](https://e-pochonder.com/tag/sermo/) --- ### [sickwheather](https://e-pochonder.com/tag/sickwheather/) --- ### [smpharma#](https://e-pochonder.com/tag/smpharma/) --- ### [SMS](https://e-pochonder.com/tag/sms/) --- ### [Surgery](https://e-pochonder.com/tag/surgery/) --- ### [T2MED](https://e-pochonder.com/tag/t2med/) --- ### [TED](https://e-pochonder.com/tag/ted/) --- ### [TEDMED](https://e-pochonder.com/tag/tedmed/) --- ### [The Amazing Digestive Journey](https://e-pochonder.com/tag/the-amazing-digestive-journey/) --- ### [The Heartburn Tracker](https://e-pochonder.com/tag/the-heartburn-tracker/) --- ### [transparency](https://e-pochonder.com/tag/transparency/) --- ### [Valour](https://e-pochonder.com/tag/valour/) --- ### [Vecoy Nanomedicines](https://e-pochonder.com/tag/vecoy-nanomedicines/) --- ### [verizon](https://e-pochonder.com/tag/verizon/) --- ### [waze](https://e-pochonder.com/tag/waze/) --- ### [webmd](https://e-pochonder.com/tag/webmd/) --- ### [welldoc](https://e-pochonder.com/tag/welldoc/) --- ### [yazam IP](https://e-pochonder.com/tag/yazam-ip/) --- ### [zeta tools](https://e-pochonder.com/tag/zeta-tools/) --- ### [ZOGGMD](https://e-pochonder.com/tag/zoggmd/) --- ### [אבוט](https://e-pochonder.com/tag/אבוט/) --- ### [אבולה](https://e-pochonder.com/tag/אבולה/) --- ### [אבחון רפואי](https://e-pochonder.com/tag/אבחון-רפואי/) --- ### [אבחנה רפואית](https://e-pochonder.com/tag/אבחנה-רפואית/) --- ### [אביזרים רפואיים](https://e-pochonder.com/tag/אביזרים-רפואיים/) --- ### [אבל](https://e-pochonder.com/tag/אבל/) --- ### [אדם גרזלי](https://e-pochonder.com/tag/אדם-גרזלי/) --- ### [אדם סיידק](https://e-pochonder.com/tag/אדם-סיידק/) --- ### [אודי פרישמן](https://e-pochonder.com/tag/אודי-פרישמן/) --- ### [אוניברסיטת דרקסל](https://e-pochonder.com/tag/אוניברסיטת-דרקסל/) --- ### [אוניברסיטת קליפורניה](https://e-pochonder.com/tag/אוניברסיטת-קליפורניה/) --- ### [אונליין](https://e-pochonder.com/tag/אונליין/) --- ### [אונקולוגיה](https://e-pochonder.com/tag/אונקולוגיה/) --- ### [אוף לייבל](https://e-pochonder.com/tag/אוף-לייבל/) --- ### [אופניים](https://e-pochonder.com/tag/אופניים/) --- ### [אוקולוס](https://e-pochonder.com/tag/אוקולוס/) --- ### [אחיות](https://e-pochonder.com/tag/אחיות/) --- ### [אטשה מדיקל](https://e-pochonder.com/tag/אטשה-מדיקל/) --- ### [אי פוכונדר](https://e-pochonder.com/tag/אי-פוכונדר/) --- ### [איגוד האינטרנט](https://e-pochonder.com/tag/איגוד-האינטרנט/) --- ### [איי בי אם](https://e-pochonder.com/tag/איי-בי-אם/) --- ### [איי פד](https://e-pochonder.com/tag/איי-פד/) --- ### [איידס](https://e-pochonder.com/tag/איידס/) --- ### [אייפד](https://e-pochonder.com/tag/אייפד/) --- ### [אייפון](https://e-pochonder.com/tag/אייפון/) --- ### [איכילוב](https://e-pochonder.com/tag/איכילוב/) --- ### [אינטליגנציה מלאכותית](https://e-pochonder.com/tag/אינטליגנציה-מלאכותית/) --- ### [אינסולין](https://e-pochonder.com/tag/אינסולין/) --- ### [אינספייר](https://e-pochonder.com/tag/אינספייר/) --- ### [אירוע](https://e-pochonder.com/tag/אירוע/) --- ### [אירופה](https://e-pochonder.com/tag/אירופה/) --- ### [אלרגיה](https://e-pochonder.com/tag/אלרגיה/) --- ### [אלרגיה למזון](https://e-pochonder.com/tag/אלרגיה-למזון/) --- ### [אמהות](https://e-pochonder.com/tag/אמהות/) --- ### [אנדרואיד](https://e-pochonder.com/tag/אנדרואיד/) --- ### [אנזים](https://e-pochonder.com/tag/אנזים/) --- ### [אנטיביוטיקה](https://e-pochonder.com/tag/אנטיביוטיקה/) --- ### [אסתמה](https://e-pochonder.com/tag/אסתמה/) --- ### [אפידמיולוגיה](https://e-pochonder.com/tag/אפידמיולוגיה/) --- ### [אפל](https://e-pochonder.com/tag/אפל/) --- ### [אקסלרטור](https://e-pochonder.com/tag/אקסלרטור/) --- ### [ארגון הבריאות העולמי](https://e-pochonder.com/tag/ארגון-הבריאות-העולמי/) --- ### [ארגוני בריאות](https://e-pochonder.com/tag/ארגוני-בריאות/) --- ### [ארוחת בית הספר](https://e-pochonder.com/tag/ארוחת-בית-הספר/) --- ### [ארטמיס](https://e-pochonder.com/tag/ארטמיס/) --- ### [אריאל עוזרי](https://e-pochonder.com/tag/אריאל-עוזרי/) --- ### [אריאל שפירא](https://e-pochonder.com/tag/אריאל-שפירא/) --- ### [אריק דישמן](https://e-pochonder.com/tag/אריק-דישמן/) --- ### [אריק טופול](https://e-pochonder.com/tag/אריק-טופול/) --- ### [אריק מוגר](https://e-pochonder.com/tag/אריק-מוגר/) --- ### [ארנס יונאס](https://e-pochonder.com/tag/ארנס-יונאס/) --- ### [ארצות הברית](https://e-pochonder.com/tag/ארצות-הברית/) --- ### [אשר עידן](https://e-pochonder.com/tag/אשר-עידן/) --- ### [אתר חדש](https://e-pochonder.com/tag/אתר-חדש/) --- ### [אתרים לרופאים](https://e-pochonder.com/tag/אתרים-לרופאים/) --- ### [באייר](https://e-pochonder.com/tag/באייר/) --- ### [בדיקות דם](https://e-pochonder.com/tag/בדיקות-דם/) --- ### [ביג דאטה](https://e-pochonder.com/tag/ביג-דאטה/) --- ### [בידול](https://e-pochonder.com/tag/בידול/) --- ### [בית הקלפים](https://e-pochonder.com/tag/בית-הקלפים/) --- ### [בית חולים](https://e-pochonder.com/tag/בית-חולים/) --- ### [בית חולים כרמל](https://e-pochonder.com/tag/בית-חולים-כרמל/) --- ### [בלקברי](https://e-pochonder.com/tag/בלקברי/) --- ### [בן אדם](https://e-pochonder.com/tag/בן-אדם/) --- ### [בעלי חיים](https://e-pochonder.com/tag/בעלי-חיים/) --- ### [ברזיך](https://e-pochonder.com/tag/ברזיך/) --- ### [בריאות](https://e-pochonder.com/tag/בריאות/) --- ### [בריאות במובייל](https://e-pochonder.com/tag/בריאות-במובייל/) --- ### [בריאות האישה](https://e-pochonder.com/tag/בריאות-האישה/) --- ### [ברינגר אינגלהיים](https://e-pochonder.com/tag/ברינגר-אינגלהיים/) --- ### [ברלין](https://e-pochonder.com/tag/ברלין/) --- ### [בתי החולים](https://e-pochonder.com/tag/בתי-החולים/) --- ### [בתי חולים](https://e-pochonder.com/tag/בתי-חולים/) --- ### [ג'ננטק](https://e-pochonder.com/tag/גננטק/) --- ### [גב Q](https://e-pochonder.com/tag/גב-q/) --- ### [גבי ברבש](https://e-pochonder.com/tag/גבי-ברבש/) --- ### [גוגל](https://e-pochonder.com/tag/גוגל/) --- ### [גיוס](https://e-pochonder.com/tag/גיוס/) --- ### [גיוס מטופלים](https://e-pochonder.com/tag/גיוס-מטופלים/) --- ### [גיימינג](https://e-pochonder.com/tag/גיימינג/) --- ### [גיימיפיקציה](https://e-pochonder.com/tag/גיימיפיקציה/) --- ### [גלי הלפרין ויינרמן](https://e-pochonder.com/tag/גלי-הלפרין-ויינרמן/) --- ### [גנטיקה](https://e-pochonder.com/tag/גנטיקה/) --- ### [גנים](https://e-pochonder.com/tag/גנים/) --- ### [ד"ר אבני](https://e-pochonder.com/tag/דר-אבני/) --- ### [ד"ר אמין עזאם](https://e-pochonder.com/tag/דר-אמין-עזאם/) --- ### [ד"ר אסי סיקורל](https://e-pochonder.com/tag/דר-אסי-סיקורל/) --- ### [ד"ר גוגל](https://e-pochonder.com/tag/דר-גוגל/) --- ### [ד"ר יוסי בהגון](https://e-pochonder.com/tag/דר-יוסי-בהגון/) --- ### [ד"ר ירדן לוינסקי](https://e-pochonder.com/tag/דר-ירדן-לוינסקי/) --- ### [דוקטורס](https://e-pochonder.com/tag/דוקטורס/) --- ### [דור ה-Y](https://e-pochonder.com/tag/דור-ה-y/) --- ### [דיאטה](https://e-pochonder.com/tag/דיאטה/) --- ### [דיגיטל IQ](https://e-pochonder.com/tag/דיגיטל-iq/) --- ### [דיגיטל פארמה](https://e-pochonder.com/tag/דיגיטל-פארמה/) --- ### [דיוור אלקטרוני](https://e-pochonder.com/tag/דיוור-אלקטרוני/) --- ### [דרק מילר](https://e-pochonder.com/tag/דרק-מילר/) --- ### [האב תל אביב](https://e-pochonder.com/tag/האב-תל-אביב/) --- ### [האוס](https://e-pochonder.com/tag/האוס/) --- ### [האיגוד הישראלי למערכות מידע ברפואה](https://e-pochonder.com/tag/האיגוד-הישראלי-למערכות-מידע-ברפואה/) --- ### [האיטי](https://e-pochonder.com/tag/האיטי/) --- ### [הדמייה ממוחשבת](https://e-pochonder.com/tag/הדמייה-ממוחשבת/) --- ### [הדפסה תלת ממדית](https://e-pochonder.com/tag/הדפסה-תלת-ממדית/) --- ### [החיים סוכר](https://e-pochonder.com/tag/החיים-סוכר/) --- ### [היענות לטיפול](https://e-pochonder.com/tag/היענות-לטיפול/) --- ### [המכון למבקרת מחלות](https://e-pochonder.com/tag/המכון-למבקרת-מחלות/) --- ### [המלצות](https://e-pochonder.com/tag/המלצות/) --- ### [המנוסים](https://e-pochonder.com/tag/המנוסים/) --- ### [הנקה](https://e-pochonder.com/tag/הנקה/) --- ### [העצמת החולה](https://e-pochonder.com/tag/העצמת-החולה/) --- ### [הרווארד ביזנס ריוויו](https://e-pochonder.com/tag/הרווארד-ביזנס-ריוויו/) --- ### [הריון](https://e-pochonder.com/tag/הריון/) --- ### [הרס יצירתי](https://e-pochonder.com/tag/הרס-יצירתי/) --- ### [הרצאה](https://e-pochonder.com/tag/הרצאה/) --- ### [הרצאות מצולמות](https://e-pochonder.com/tag/הרצאות-מצולמות/) --- ### [התאמה](https://e-pochonder.com/tag/התאמה/) --- ### [התמדה בתרופות](https://e-pochonder.com/tag/התמדה-בתרופות/) --- ### [התקף לב](https://e-pochonder.com/tag/התקף-לב/) --- ### [ווטסון](https://e-pochonder.com/tag/ווטסון/) --- ### [וולפוינט](https://e-pochonder.com/tag/וולפוינט/) --- ### [וידאו](https://e-pochonder.com/tag/וידאו/) --- ### [ויווס](https://e-pochonder.com/tag/ויווס/) --- ### [ויקטור מונטורי](https://e-pochonder.com/tag/ויקטור-מונטורי/) --- ### [ויקיפדיה](https://e-pochonder.com/tag/ויקיפדיה/) --- ### [ויקירפואה](https://e-pochonder.com/tag/ויקירפואה/) --- ### [וירג'יניה](https://e-pochonder.com/tag/וירגיניה/) --- ### [וירוס](https://e-pochonder.com/tag/וירוס/) --- ### [ועדת גרמן](https://e-pochonder.com/tag/ועדת-גרמן/) --- ### [זומבים](https://e-pochonder.com/tag/זומבים/) --- ### [זיהום](https://e-pochonder.com/tag/זיהום/) --- ### [זיהומים](https://e-pochonder.com/tag/זיהומים/) --- ### [זכוכית](https://e-pochonder.com/tag/זכוכית/) --- ### [חברות התרופות](https://e-pochonder.com/tag/חברות-התרופות/) --- ### [חברות תרופות](https://e-pochonder.com/tag/חברות-תרופות/) --- ### [חדשנות](https://e-pochonder.com/tag/חדשנות/) --- ### [חווית המטופל](https://e-pochonder.com/tag/חווית-המטופל/) --- ### [חווית משתמש](https://e-pochonder.com/tag/חווית-משתמש/) --- ### [חוכמת ההמון](https://e-pochonder.com/tag/חוכמת-ההמון/) --- ### [חולי קומה](https://e-pochonder.com/tag/חולי-קומה/) --- ### [חולים](https://e-pochonder.com/tag/חולים/) --- ### [חוק](https://e-pochonder.com/tag/חוק/) --- ### [חיה קרן-וינטר](https://e-pochonder.com/tag/חיה-קרן-וינטר/) --- ### [חיישנים](https://e-pochonder.com/tag/חיישנים/) --- ### [חיסון](https://e-pochonder.com/tag/חיסון/) --- ### [חיסונים](https://e-pochonder.com/tag/חיסונים/) --- ### [חיפוש](https://e-pochonder.com/tag/חיפוש/) --- ### [חכמת ההמון](https://e-pochonder.com/tag/חכמת-ההמון/) --- ### [חכמת הממון](https://e-pochonder.com/tag/חכמת-הממון/) --- ### [חן אפרת](https://e-pochonder.com/tag/חן-אפרת/) --- ### [חנן לוי](https://e-pochonder.com/tag/חנן-לוי/) --- ### [טוויטר](https://e-pochonder.com/tag/טוויטר/) --- ### [טיורינג](https://e-pochonder.com/tag/טיורינג/) --- ### [טיימליין](https://e-pochonder.com/tag/טיימליין/) --- ### [טיפול נפשי](https://e-pochonder.com/tag/טיפול-נפשי/) --- ### [טיפים](https://e-pochonder.com/tag/טיפים/) --- ### [טכנולוגיה](https://e-pochonder.com/tag/טכנולוגיה/) --- ### [טכניון](https://e-pochonder.com/tag/טכניון/) --- ### [טלדן](https://e-pochonder.com/tag/טלדן/) --- ### [טלרפואה](https://e-pochonder.com/tag/טלרפואה/) --- ### [יאהו](https://e-pochonder.com/tag/יאהו/) --- ### [יזמות](https://e-pochonder.com/tag/יזמות/) --- ### [יזמים](https://e-pochonder.com/tag/יזמים/) --- ### [ילדים](https://e-pochonder.com/tag/ילדים/) --- ### [יעל גרמן](https://e-pochonder.com/tag/יעל-גרמן/) --- ### [כולירה](https://e-pochonder.com/tag/כולירה/) --- ### [כירופרקטים](https://e-pochonder.com/tag/כירופרקטים/) --- ### [כמוני](https://e-pochonder.com/tag/כמוני/) --- ### [כנס](https://e-pochonder.com/tag/כנס/) --- ### [לחץ דם](https://e-pochonder.com/tag/לחץ-דם/) --- ### [ליאור וולף](https://e-pochonder.com/tag/ליאור-וולף/) --- ### [ליאור צורף](https://e-pochonder.com/tag/ליאור-צורף/) --- ### [לידה](https://e-pochonder.com/tag/לידה/) --- ### [ליתיום](https://e-pochonder.com/tag/ליתיום/) --- ### [למידה](https://e-pochonder.com/tag/למידה/) --- ### [לנטוס](https://e-pochonder.com/tag/לנטוס/) --- ### [מאיו קליניק](https://e-pochonder.com/tag/מאיו-קליניק/) --- ### [מאיר נבון](https://e-pochonder.com/tag/מאיר-נבון/) --- ### [מאיר נבון ז"ל](https://e-pochonder.com/tag/מאיר-נבון-זל/) --- ### [מגזין](https://e-pochonder.com/tag/מגזין/) --- ### [מגפות](https://e-pochonder.com/tag/מגפות/) --- ### [מדטרה](https://e-pochonder.com/tag/מדטרה/) --- ### [מדיה חברתית](https://e-pochonder.com/tag/מדיה-חברתית/) --- ### [מדיניות](https://e-pochonder.com/tag/מדיניות/) --- ### [מדיניות מדיה חברתית](https://e-pochonder.com/tag/מדיניות-מדיה-חברתית/) --- ### [מדע 2.0](https://e-pochonder.com/tag/מדע-2-0/) --- ### [מדע בדיוני](https://e-pochonder.com/tag/מדע-בדיוני/) --- ### [מדפסת תלת מימד](https://e-pochonder.com/tag/מדפסת-תלת-מימד/) --- ### [מובייל](https://e-pochonder.com/tag/מובייל/) --- ### [מודל ממוחשב](https://e-pochonder.com/tag/מודל-ממוחשב/) --- ### [מודל עסקי](https://e-pochonder.com/tag/מודל-עסקי/) --- ### [מוות](https://e-pochonder.com/tag/מוות/) --- ### [מוזיקה](https://e-pochonder.com/tag/מוזיקה/) --- ### [מוח](https://e-pochonder.com/tag/מוח/) --- ### [מזון](https://e-pochonder.com/tag/מזון/) --- ### [מחאת המתמחים](https://e-pochonder.com/tag/מחאת-המתמחים/) --- ### [מחלות](https://e-pochonder.com/tag/מחלות/) --- ### [מחלת ליים](https://e-pochonder.com/tag/מחלת-ליים/) --- ### [מחקר](https://e-pochonder.com/tag/מחקר/) --- ### [מחשב](https://e-pochonder.com/tag/מחשב/) --- ### [מחשב על](https://e-pochonder.com/tag/מחשב-על/) --- ### [מחשבון רפואי](https://e-pochonder.com/tag/מחשבון-רפואי/) --- ### [מטבוליזם](https://e-pochonder.com/tag/מטבוליזם/) --- ### [מטופלים](https://e-pochonder.com/tag/מטופלים/) --- ### [מידע רפואי](https://e-pochonder.com/tag/מידע-רפואי/) --- ### [מילואים](https://e-pochonder.com/tag/מילואים/) --- ### [מימון באמצעות ההמון](https://e-pochonder.com/tag/מימון-באמצעות-ההמון/) --- ### [מינכהאוזן](https://e-pochonder.com/tag/מינכהאוזן/) --- ### [מינכהאוזן באמצעות אינטרנט](https://e-pochonder.com/tag/מינכהאוזן-באמצעות-אינטרנט/) --- ### [מיקרוסופט](https://e-pochonder.com/tag/מיקרוסופט/) --- ### [מכבי שירותי בריאות](https://e-pochonder.com/tag/מכבי-שירותי-בריאות/) --- ### [מכון גרטנר](https://e-pochonder.com/tag/מכון-גרטנר/) --- ### [מכון לאומי לבריאות](https://e-pochonder.com/tag/מכון-לאומי-לבריאות/) --- ### [מנהנטן ריסרצ'](https://e-pochonder.com/tag/מנהנטן-ריסרצ/) --- ### [מנתחים פלסטיים](https://e-pochonder.com/tag/מנתחים-פלסטיים/) --- ### [מענק](https://e-pochonder.com/tag/מענק/) --- ### [מעצבנים](https://e-pochonder.com/tag/מעצבנים/) --- ### [מעקב תנועה](https://e-pochonder.com/tag/מעקב-תנועה/) --- ### [מערכות תומכות החלטה](https://e-pochonder.com/tag/מערכות-תומכות-החלטה/) --- ### [מערכת הבריאות](https://e-pochonder.com/tag/מערכת-הבריאות/) --- ### [מרטי טננבאום](https://e-pochonder.com/tag/מרטי-טננבאום/) --- ### [מרכז לבקרת מחלות](https://e-pochonder.com/tag/מרכז-לבקרת-מחלות/) --- ### [משאף](https://e-pochonder.com/tag/משאף/) --- ### [משבר](https://e-pochonder.com/tag/משבר/) --- ### [משחקים](https://e-pochonder.com/tag/משחקים/) --- ### [משחקים לימודיים](https://e-pochonder.com/tag/משחקים-לימודיים/) --- ### [משפחת ספחת](https://e-pochonder.com/tag/משפחת-ספחת/) --- ### [משקפי גוגל](https://e-pochonder.com/tag/משקפי-גוגל/) --- ### [משרד הבריאות](https://e-pochonder.com/tag/משרד-הבריאות/) --- ### [מתאמות מחקר](https://e-pochonder.com/tag/מתאמות-מחקר/) --- ### [מתנגדי](https://e-pochonder.com/tag/מתנגדי/) --- ### [נובו נורדיסק](https://e-pochonder.com/tag/נובו-נורדיסק/) --- ### [נוברטיס](https://e-pochonder.com/tag/נוברטיס/) --- ### [נוחות](https://e-pochonder.com/tag/נוחות/) --- ### [נט"ל](https://e-pochonder.com/tag/נטל/) --- ### [ניבוי](https://e-pochonder.com/tag/ניבוי/) --- ### [ניהול משברים](https://e-pochonder.com/tag/ניהול-משברים/) --- ### [ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין](https://e-pochonder.com/tag/ניו-אינגלנד-גורנל-אוף-מדיסין/) --- ### [ניווט](https://e-pochonder.com/tag/ניווט/) --- ### [ניימכן](https://e-pochonder.com/tag/ניימכן/) --- ### [ניסויים קליניים](https://e-pochonder.com/tag/ניסויים-קליניים/) --- ### [ניתוח](https://e-pochonder.com/tag/ניתוח/) --- ### [ניתוחים](https://e-pochonder.com/tag/ניתוחים/) --- ### [ניתוחים פלסטיים](https://e-pochonder.com/tag/ניתוחים-פלסטיים/) --- ### [ננו רפואה](https://e-pochonder.com/tag/ננו-רפואה/) --- ### [נציג רפואי](https://e-pochonder.com/tag/נציג-רפואי/) --- ### [נתוני זיהומים](https://e-pochonder.com/tag/נתוני-זיהומים/) --- ### [סודיות רפואית](https://e-pochonder.com/tag/סודיות-רפואית/) --- ### [סטארטאפ](https://e-pochonder.com/tag/סטארטאפ/) --- ### [סטודנטים](https://e-pochonder.com/tag/סטודנטים/) --- ### [סטנפורד](https://e-pochonder.com/tag/סטנפורד/) --- ### [סיבים תזונתייים](https://e-pochonder.com/tag/סיבים-תזונתייים/) --- ### [סיגל ליאון](https://e-pochonder.com/tag/סיגל-ליאון/) --- ### [סידר סיני](https://e-pochonder.com/tag/סידר-סיני/) --- ### [סייברכונדריה](https://e-pochonder.com/tag/סייברכונדריה/) --- ### [סימפוניה](https://e-pochonder.com/tag/סימפוניה/) --- ### [סימפטומייזר](https://e-pochonder.com/tag/סימפטומייזר/) --- ### [סימפטומים](https://e-pochonder.com/tag/סימפטומים/) --- ### [סינאן אראל](https://e-pochonder.com/tag/סינאן-אראל/) --- ### [סיפור](https://e-pochonder.com/tag/סיפור/) --- ### [סלואן קטרינג](https://e-pochonder.com/tag/סלואן-קטרינג/) --- ### [סלולר](https://e-pochonder.com/tag/סלולר/) --- ### [סלולרי](https://e-pochonder.com/tag/סלולרי/) --- ### [סלפי](https://e-pochonder.com/tag/סלפי/) --- ### [סמארטפון](https://e-pochonder.com/tag/סמארטפון/) --- ### [סמסונג](https://e-pochonder.com/tag/סמסונג/) --- ### [סמסונג גלקסי S3](https://e-pochonder.com/tag/סמסונג-גלקסי-s3/) --- ### [סקסטינג](https://e-pochonder.com/tag/סקסטינג/) --- ### [סקר](https://e-pochonder.com/tag/סקר/) --- ### [סרטים](https://e-pochonder.com/tag/סרטים/) --- ### [סרטן](https://e-pochonder.com/tag/סרטן/) --- ### [סרטן השד](https://e-pochonder.com/tag/סרטן-השד/) --- ### [סרטן שד](https://e-pochonder.com/tag/סרטן-שד/) --- ### [עדשות](https://e-pochonder.com/tag/עדשות/) --- ### [עיכול](https://e-pochonder.com/tag/עיכול/) --- ### [עמידות](https://e-pochonder.com/tag/עמידות/) --- ### [ענן](https://e-pochonder.com/tag/ענן/) --- ### [עתיד](https://e-pochonder.com/tag/עתיד/) --- ### [פארודיה](https://e-pochonder.com/tag/פארודיה/) --- ### [פול סונייר](https://e-pochonder.com/tag/פול-סונייר/) --- ### [פוליו](https://e-pochonder.com/tag/פוליו/) --- ### [פומבי](https://e-pochonder.com/tag/פומבי/) --- ### [פוסט מורטם](https://e-pochonder.com/tag/פוסט-מורטם/) --- ### [פורד](https://e-pochonder.com/tag/פורד/) --- ### [פייזר](https://e-pochonder.com/tag/פייזר/) --- ### [פייסבוק](https://e-pochonder.com/tag/פייסבוק/) --- ### [פיליפס](https://e-pochonder.com/tag/פיליפס/) --- ### [פינטרסט](https://e-pochonder.com/tag/פינטרסט/) --- ### [פסוריאזיס](https://e-pochonder.com/tag/פסוריאזיס/) --- ### [פסח](https://e-pochonder.com/tag/פסח/) --- ### [פסיכיאטריה](https://e-pochonder.com/tag/פסיכיאטריה/) --- ### [פרגמטיקה](https://e-pochonder.com/tag/פרגמטיקה/) --- ### [פרופ' רפי קרסו](https://e-pochonder.com/tag/פרופ-רפי-קרסו/) --- ### [פרטיות](https://e-pochonder.com/tag/פרטיות/) --- ### [פרסום](https://e-pochonder.com/tag/פרסום/) --- ### [פרסום רפואי](https://e-pochonder.com/tag/פרסום-רפואי/) --- ### [פרסום תרופות](https://e-pochonder.com/tag/פרסום-תרופות/) --- ### [פרסומות](https://e-pochonder.com/tag/פרסומות/) --- ### [פרסונליזציה](https://e-pochonder.com/tag/פרסונליזציה/) --- ### [צהריים](https://e-pochonder.com/tag/צהריים/) --- ### [קאן](https://e-pochonder.com/tag/קאן/) --- ### [קופות חולים](https://e-pochonder.com/tag/קופות-חולים/) --- ### [קורנינג](https://e-pochonder.com/tag/קורנינג/) --- ### [קורנל](https://e-pochonder.com/tag/קורנל/) --- ### [קורס דיגיטלי](https://e-pochonder.com/tag/קורס-דיגיטלי/) --- ### [קמפיין](https://e-pochonder.com/tag/קמפיין/) --- ### [קרדיולוגיה](https://e-pochonder.com/tag/קרדיולוגיה/) --- ### [קשת מויאל](https://e-pochonder.com/tag/קשת-מויאל/) --- ### [רגולציה](https://e-pochonder.com/tag/רגולציה/) --- ### [רגל ביונית](https://e-pochonder.com/tag/רגל-ביונית/) --- ### [רוני לינדר גנץ](https://e-pochonder.com/tag/רוני-לינדר-גנץ/) --- ### [רוש](https://e-pochonder.com/tag/רוש/) --- ### [רכישה](https://e-pochonder.com/tag/רכישה/) --- ### [רמי יולזרי](https://e-pochonder.com/tag/רמי-יולזרי/) --- ### [רפואה דיגיטלית](https://e-pochonder.com/tag/רפואה-דיגיטלית/) --- ### [רפואה מותאמת אישית](https://e-pochonder.com/tag/רפואה-מותאמת-אישית/) --- ### [רפואה משתפת](https://e-pochonder.com/tag/רפואה-משתפת/) --- ### [רצים עם רמי](https://e-pochonder.com/tag/רצים-עם-רמי/) --- ### [רשומה רפואית](https://e-pochonder.com/tag/רשומה-רפואית/) --- ### [רשת חברתית בריאותית](https://e-pochonder.com/tag/רשת-חברתית-בריאותית/) --- ### [שדיים](https://e-pochonder.com/tag/שדיים/) --- ### [שומפטר](https://e-pochonder.com/tag/שומפטר/) --- ### [שומרי משקל](https://e-pochonder.com/tag/שומרי-משקל/) --- ### [שטיפת ידיים](https://e-pochonder.com/tag/שטיפת-ידיים/) --- ### [שיווק](https://e-pochonder.com/tag/שיווק/) --- ### [שיווק תרופות](https://e-pochonder.com/tag/שיווק-תרופות/) --- ### [שיט](https://e-pochonder.com/tag/שיט/) --- ### [שייר](https://e-pochonder.com/tag/שייר/) --- ### [שינה](https://e-pochonder.com/tag/שינה/) --- ### [שיקום](https://e-pochonder.com/tag/שיקום/) --- ### [שיקום פנים](https://e-pochonder.com/tag/שיקום-פנים/) --- ### [שירותי בריאות כללית](https://e-pochonder.com/tag/שירותי-בריאות-כללית/) --- ### [שיתוף מידע](https://e-pochonder.com/tag/שיתוף-מידע/) --- ### [שפעת](https://e-pochonder.com/tag/שפעת/) --- ### [שפעת חזירים](https://e-pochonder.com/tag/שפעת-חזירים/) --- ### [שפעת מקסיקו](https://e-pochonder.com/tag/שפעת-מקסיקו/) --- ### [שר"פ](https://e-pochonder.com/tag/שרפ/) --- ### [שתל](https://e-pochonder.com/tag/שתל/) --- ### [שתלים](https://e-pochonder.com/tag/שתלים/) --- ### [שתלים לחזה](https://e-pochonder.com/tag/שתלים-לחזה/) --- ### [תביעת המתמחים](https://e-pochonder.com/tag/תביעת-המתמחים/) --- ### [תוכן](https://e-pochonder.com/tag/תוכן/) --- ### [תוכנה](https://e-pochonder.com/tag/תוכנה/) --- ### [תום סוייר](https://e-pochonder.com/tag/תום-סוייר/) --- ### [תועמלן](https://e-pochonder.com/tag/תועמלן/) --- ### [תופעות לוואי](https://e-pochonder.com/tag/תופעות-לוואי/) --- ### [תותב](https://e-pochonder.com/tag/תותב/) --- ### [תותבות](https://e-pochonder.com/tag/תותבות/) --- ### [תזונה בריאה](https://e-pochonder.com/tag/תזונה-בריאה/) --- ### [תזכורות](https://e-pochonder.com/tag/תזכורות/) --- ### [תחזיות](https://e-pochonder.com/tag/תחזיות/) --- ### [תחרות](https://e-pochonder.com/tag/תחרות/) --- ### [תינוק](https://e-pochonder.com/tag/תינוק/) --- ### [תינוקות](https://e-pochonder.com/tag/תינוקות/) --- ### [תיק רפואי](https://e-pochonder.com/tag/תיק-רפואי/) --- ### [תיקון טעויות](https://e-pochonder.com/tag/תיקון-טעויות/) --- ### [תסמונת פוסט טראומטית](https://e-pochonder.com/tag/תסמונת-פוסט-טראומטית/) --- ### [תרגום](https://e-pochonder.com/tag/תרגום/) --- ### [תרופות](https://e-pochonder.com/tag/תרופות/) --- ### [mhealth Israel](https://e-pochonder.com/tag/mhealth-israel/) --- ### [לוי שפירו](https://e-pochonder.com/tag/לוי-שפירו/) --- ### [ביסוס מדעי](https://e-pochonder.com/tag/ביסוס-מדעי/) --- ### [תוכניות טלוויזיה](https://e-pochonder.com/tag/תוכניות-טלוויזיה/) --- ### [CES](https://e-pochonder.com/tag/ces/) --- ### [מחשוב לביש](https://e-pochonder.com/tag/מחשוב-לביש/) --- ### [צמידים](https://e-pochonder.com/tag/צמידים/) --- ### [מעקב](https://e-pochonder.com/tag/מעקב/) --- ### [מידע](https://e-pochonder.com/tag/מידע/) --- ### [טכנולוגיה לבישה](https://e-pochonder.com/tag/טכנולוגיה-לבישה/) --- ### [אביזר רפואי](https://e-pochonder.com/tag/אביזר-רפואי/) --- ### [טיוטת הנחיות](https://e-pochonder.com/tag/טיוטת-הנחיות/) --- ### [בריאות כללית](https://e-pochonder.com/tag/בריאות-כללית/) --- ### [ירדן לוינסקי](https://e-pochonder.com/tag/ירדן-לוינסקי/) --- ### [רפואה אוטומטית](https://e-pochonder.com/tag/רפואה-אוטומטית/) --- ### [אנושיות](https://e-pochonder.com/tag/אנושיות/) --- ### [TOM](https://e-pochonder.com/tag/tom/) --- ### [מייקרים](https://e-pochonder.com/tag/מייקרים/) --- ### [האקתון](https://e-pochonder.com/tag/האקתון/) --- ### [Y7](https://e-pochonder.com/tag/y7/) --- ### [רובוטים](https://e-pochonder.com/tag/רובוטים/) --- ### [משבר בתי החולים](https://e-pochonder.com/tag/משבר-בתי-החולים/) --- ### [תקציב](https://e-pochonder.com/tag/תקציב/) --- ### [נפגעי חיפוש](https://e-pochonder.com/tag/נפגעי-חיפוש/) --- ### [הבית של חולי הטרשת](https://e-pochonder.com/tag/הבית-של-חולי-הטרשת/) --- ### [ענת אילון](https://e-pochonder.com/tag/ענת-אילון/) --- ### [הטרשת הכי נפוצה ברשת](https://e-pochonder.com/tag/הטרשת-הכי-נפוצה-ברשת/) --- ### [ויראלי](https://e-pochonder.com/tag/ויראלי/) --- ### [HIMSS](https://e-pochonder.com/tag/himss/) --- ### [הומנה](https://e-pochonder.com/tag/הומנה/) --- ### [מגזין טיים](https://e-pochonder.com/tag/מגזין-טיים/) --- ### [מנכ"ל משרד הבריאות](https://e-pochonder.com/tag/מנכל-משרד-הבריאות/) --- ### [ד"ר ליאוניד אידלמן](https://e-pochonder.com/tag/דר-ליאוניד-אידלמן/) --- ### [חולים מעורבים](https://e-pochonder.com/tag/חולים-מעורבים/) --- ### [פרופ' אבינועם רכס](https://e-pochonder.com/tag/פרופ-אבינועם-רכס/) --- ### [אגודה למלחמה בסרטן](https://e-pochonder.com/tag/אגודה-למלחמה-בסרטן/) --- ### [אנגליה](https://e-pochonder.com/tag/אנגליה/) --- ### [ברונטה דויין](https://e-pochonder.com/tag/ברונטה-דויין/) --- ### [נדיר](https://e-pochonder.com/tag/נדיר/) --- ### [DataIndependenceDay](https://e-pochonder.com/tag/dataindependenceday/) --- ### [רג'ינה הולידיי](https://e-pochonder.com/tag/רגינה-הולידיי/) --- ### [סוזנה פוקס](https://e-pochonder.com/tag/סוזנה-פוקס/) --- ### [תיק רפואי ממוחשב](https://e-pochonder.com/tag/תיק-רפואי-ממוחשב/) --- ### [PHR](https://e-pochonder.com/tag/phr/) --- ### [סקס](https://e-pochonder.com/tag/סקס/) --- ### [מכירה](https://e-pochonder.com/tag/מכירה/) --- ### [מטה אנליזה](https://e-pochonder.com/tag/מטה-אנליזה/) --- ### [שימוש לא מאושר](https://e-pochonder.com/tag/שימוש-לא-מאושר/) --- ### [פסק דין](https://e-pochonder.com/tag/פסק-דין/) --- ### [אילומינה](https://e-pochonder.com/tag/אילומינה/) --- ### [גנום](https://e-pochonder.com/tag/גנום/) --- ### [חנות אפליקציות](https://e-pochonder.com/tag/חנות-אפליקציות/) --- ### [Helix](https://e-pochonder.com/tag/helix/) --- ### [ברזיל](https://e-pochonder.com/tag/ברזיל/) --- ### [לשכת המסחר ישראל ברזיל](https://e-pochonder.com/tag/לשכת-המסחר-ישראל-ברזיל/) --- ### [Atche Medical](https://e-pochonder.com/tag/atche-medical/) --- ### [אניל סתי](https://e-pochonder.com/tag/אניל-סתי/) --- ### [מדיסין X](https://e-pochonder.com/tag/מדיסין-x/) --- ### [גלימפס](https://e-pochonder.com/tag/גלימפס/) --- ### [חור שחור](https://e-pochonder.com/tag/חור-שחור/) --- ### [מרכז טאוב](https://e-pochonder.com/tag/מרכז-טאוב/) --- ### [רויטל גל](https://e-pochonder.com/tag/רויטל-גל/) --- ### [מידע בריאותי](https://e-pochonder.com/tag/מידע-בריאותי/) --- ### [בני נוער](https://e-pochonder.com/tag/בני-נוער/) --- ### [Northwestern](https://e-pochonder.com/tag/northwestern/) --- ### [קופת חולים](https://e-pochonder.com/tag/קופת-חולים/) --- ### [בריאות 2.0](https://e-pochonder.com/tag/בריאות-2-0/) --- ### [רפואה](https://e-pochonder.com/tag/רפואה/) --- ### [רפואה 2.0](https://e-pochonder.com/tag/רפואה-2-0/) --- ### [2014](https://e-pochonder.com/tag/2014/) --- ### [אורי גורן](https://e-pochonder.com/tag/אורי-גורן/) --- ### [אינטרנט](https://e-pochonder.com/tag/אינטרנט/) --- ### [אינפוגרפיקה](https://e-pochonder.com/tag/אינפוגרפיקה/) --- ### [אפליקציה](https://e-pochonder.com/tag/אפליקציה/) --- ### [בלוג](https://e-pochonder.com/tag/בלוג/) --- ### [בריאות דיגיטלית](https://e-pochonder.com/tag/בריאות-דיגיטלית/) --- ### [דיגיטל](https://e-pochonder.com/tag/דיגיטל/) --- ### [טרנדים](https://e-pochonder.com/tag/טרנדים/) --- ### [יוטיוב](https://e-pochonder.com/tag/יוטיוב/) --- ### [מודעות](https://e-pochonder.com/tag/מודעות/) --- ### [סוכרת](https://e-pochonder.com/tag/סוכרת/) --- ### [רופאים](https://e-pochonder.com/tag/רופאים/) --- ### [רשתות חברתיות](https://e-pochonder.com/tag/רשתות-חברתיות/) --- ### [שיווק דיגיטלי](https://e-pochonder.com/tag/שיווק-דיגיטלי/) --- ### [אמינות](https://e-pochonder.com/tag/אמינות/) --- ### [2015](https://e-pochonder.com/tag/2015/) --- ### [ד"ר מטיק מגליק](https://e-pochonder.com/tag/דר-מטיק-מגליק/) --- ### [תשלום](https://e-pochonder.com/tag/תשלום/) --- ### [מבטחים](https://e-pochonder.com/tag/מבטחים/) --- ### [מדטרוניק](https://e-pochonder.com/tag/מדטרוניק/) --- ### [רועי שטרנין](https://e-pochonder.com/tag/רועי-שטרנין/) --- ### [e-Patient](https://e-pochonder.com/tag/e-patient/) --- ### [פוקימון גו](https://e-pochonder.com/tag/פוקימון-גו/) --- ### [ניאנטיק](https://e-pochonder.com/tag/ניאנטיק/) --- ### [התייעצות עם הציבור](https://e-pochonder.com/tag/התייעצות-עם-הציבור/) --- ### [open innovation](https://e-pochonder.com/tag/open-innovation/) --- ### [2016](https://e-pochonder.com/tag/2016/) --- ### [סיכום](https://e-pochonder.com/tag/סיכום/) --- ### [מטופל במרכז](https://e-pochonder.com/tag/מטופל-במרכז/) --- ### [epatiant](https://e-pochonder.com/tag/epatiant/) --- ### [שינוי התנהגות](https://e-pochonder.com/tag/שינוי-התנהגות/) --- ### [מדיה חברתיים](https://e-pochonder.com/tag/מדיה-חברתיים/) --- ### [לייק](https://e-pochonder.com/tag/לייק/) --- ### [בפייסבוק](https://e-pochonder.com/tag/בפייסבוק/) --- ### [מרי מיקר](https://e-pochonder.com/tag/מרי-מיקר/) --- ### [הבריאות הדיגיטלית](https://e-pochonder.com/tag/הבריאות-הדיגיטלית/) --- ### [דוח האינטרט 2017](https://e-pochonder.com/tag/דוח-האינטרט-2017/) --- ### [JAMA](https://e-pochonder.com/tag/jama/) --- ### [מקיין](https://e-pochonder.com/tag/מקיין/) --- ### [סרטן מוח](https://e-pochonder.com/tag/סרטן-מוח/) --- ### [Agent Orange' סרטן מוח](https://e-pochonder.com/tag/agent-orange-סרטן-מוח/) --- ### [ף טראמפ](https://e-pochonder.com/tag/ף-טראמפ/) --- ### [וייטנאם](https://e-pochonder.com/tag/וייטנאם/) --- ### [vaica](https://e-pochonder.com/tag/vaica/) --- ### [אריזות חכמות](https://e-pochonder.com/tag/אריזות-חכמות/) --- ### [UBER](https://e-pochonder.com/tag/uber/) --- ### [אובר](https://e-pochonder.com/tag/אובר/) --- ### [כלכלה שיתופית](https://e-pochonder.com/tag/כלכלה-שיתופית/) --- ### [comscroe](https://e-pochonder.com/tag/comscroe/) --- ### [קומסקור](https://e-pochonder.com/tag/קומסקור/) --- ### [דוח](https://e-pochonder.com/tag/דוח/) --- ### [2018](https://e-pochonder.com/tag/2018/) --- ### [שי ראשוני](https://e-pochonder.com/tag/שי-ראשוני/) --- ### [חולה מועצם](https://e-pochonder.com/tag/חולה-מועצם/) --- ### [מחלות יתומות](https://e-pochonder.com/tag/מחלות-יתומות/) --- ### [Genomics England](https://e-pochonder.com/tag/genomics-england/) --- ### [צ'טבוט](https://e-pochonder.com/tag/צטבוט/) --- ### [digital health](https://e-pochonder.com/tag/digital-health/) --- ### [חוכמת המון](https://e-pochonder.com/tag/חוכמת-המון/) --- ### [דלקת ריאות](https://e-pochonder.com/tag/דלקת-ריאות/) --- ### [AI](https://e-pochonder.com/tag/ai/) --- ### [בזוס](https://e-pochonder.com/tag/בזוס/) --- ### [אמזון](https://e-pochonder.com/tag/אמזון/) --- ### [באפט](https://e-pochonder.com/tag/באפט/) --- ### [Haven](https://e-pochonder.com/tag/haven/) --- ### [אטול גוואנדה](https://e-pochonder.com/tag/אטול-גוואנדה/) --- ### [Aetna](https://e-pochonder.com/tag/aetna/) --- ### [ליבונגו](https://e-pochonder.com/tag/ליבונגו/) --- ### [תרופות דיגיטליות](https://e-pochonder.com/tag/תרופות-דיגיטליות/) --- ### [נייקי](https://e-pochonder.com/tag/נייקי/) --- ### [AWS](https://e-pochonder.com/tag/aws/) --- ### [תיקים רפואיים](https://e-pochonder.com/tag/תיקים-רפואיים/) --- ### [Proteus health](https://e-pochonder.com/tag/proteus-health/) --- ### [שיתוף מטופלים](https://e-pochonder.com/tag/שיתוף-מטופלים/) --- ### [Participatory medicine](https://e-pochonder.com/tag/participatory-medicine/) --- ### [החברה הישראלית לאיכות](https://e-pochonder.com/tag/החברה-הישראלית-לאיכות/) --- ### [TikTok](https://e-pochonder.com/tag/tiktok/) --- ### [Covid19](https://e-pochonder.com/tag/covid19/) --- ### [קורונה](https://e-pochonder.com/tag/קורונה/) --- ### [טרנספורמציה דיגיטלית](https://e-pochonder.com/tag/טרנספורמציה-דיגיטלית/) --- ### [מסיכות](https://e-pochonder.com/tag/מסיכות/) --- ### [ד"ר מוטי חיימי](https://e-pochonder.com/tag/דר-מוטי-חיימי/) --- ### [Digital transformation](https://e-pochonder.com/tag/digital-transformation/) --- ### [Business](https://e-pochonder.com/tag/business/) --- ### [Strategy](https://e-pochonder.com/tag/strategy/) --- ### [רפואה השתתפותית](https://e-pochonder.com/tag/רפואה-השתתפותית/) --- ### [שבץ מוחי](https://e-pochonder.com/tag/שבץ-מוחי/) --- ### [נינה גמזו לטובה](https://e-pochonder.com/tag/נינה-גמזו-לטובה/) --- ### [open notes](https://e-pochonder.com/tag/open-notes/) --- ### [דייטינג](https://e-pochonder.com/tag/דייטינג/) --- ### [טינדר](https://e-pochonder.com/tag/טינדר/) --- ### [אבא חטוב](https://e-pochonder.com/tag/אבא-חטוב/) --- ### [SDOH](https://e-pochonder.com/tag/sdoh/) --- ### [נטפליקס](https://e-pochonder.com/tag/נטפליקס/) --- ### [פודקאסט](https://e-pochonder.com/tag/פודקאסט/) --- ### [Chat GPT](https://e-pochonder.com/tag/chat-gpt/) --- ### [בינה מלאכותית](https://e-pochonder.com/tag/בינה-מלאכותית/) --- ### [מודל שפה גדול](https://e-pochonder.com/tag/מודל-שפה-גדול/) --- ### [ספר](https://e-pochonder.com/tag/ספר/) --- ### [EMDR](https://e-pochonder.com/tag/emdr/) --- ### [טראומה](https://e-pochonder.com/tag/טראומה/) --- ### [LLM](https://e-pochonder.com/tag/llm/) --- ### [חלבון](https://e-pochonder.com/tag/חלבון/) --- ### [אלפא-פולד](https://e-pochonder.com/tag/אלפא-פולד/) --- ### [chatGPT](https://e-pochonder.com/tag/chatgpt/) --- ### [Co-pilot](https://e-pochonder.com/tag/co-pilot/) --- ### [KFF](https://e-pochonder.com/tag/kff/) --- ### [rock health](https://e-pochonder.com/tag/rock-health/) --- ### [CHAI](https://e-pochonder.com/tag/chai/) --- ### [שרה ריגרה](https://e-pochonder.com/tag/שרה-ריגרה/) ---