השאלה שבכותרת, מי יותר סקסי, סירי או העוזר של גוגל, נבחנה במחקר מעניין. לא סקסי במובן של אהבה לזה או לאחר. אלא מי מהם מספק עצות טובות יותר בהקשר של בריאות מינית וחינוך מיני. לכאורה לבחון את השאלה הזו במחקר המתפרסם בכתב עת משמעותי כמו ה-BMJ, נראית מופרכת. אבל אז סקר בקרב 1,700 אמריקאים מבהיר
קצב פרסום הפוסטים שלי עדיין לא חזר לקצב שאני רוצה. מסתבר שזה רק נהיה מורכב יותר… מזל שלפעמים יש אורחים… אז הנה פוסט של נועה לפידות מחברת Vaica שהיא חברה ישראלית שעוסקת בשיפור היענות לטיפול באמצעות פלטפורמה מעניינת הכוללת אריזות חכמות לתרופות וממשק ניהול מערכת יחסים רחב בין מטפלים למטופלים. בעקבות הפוסט שלי על מחקר
רמי יולזרי, חבר, ומוביל את העמותה "רצים עם רמי" המסייעת להתמודדות עם תסמונת פוסט טראומה של חיילים, מה שקרוי "הלם קרב", כותב פוסט מרתק על ההקשרים הפוליטיים והבריאותים סביב סנטור ג\'ון מקיין בשבועות האחרונים. הנה הפוסט: זו לא כתיבה על תיאורתיית קונספירציה, מדובר בסיפור מפותל של פוליטיקה, רפואה, בירוקרטיה ומלחמה שמתרחשת בשבועות האחרונים בארה"ב. דרמה
איזה יופי לי, הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה, והיום אני שמח להכיר לכם את רויטל גל, מנהלת התוכן החדשה באי-פוכונדר, וזהו לה פוסט הבכורה בבלוג. רויטל מביאה עמה הרבה מאוד ניסיון בכתיבה עיתונאית בכלל ובתחום הבריאות בפרט. אז הנה הוא פוסט הבכורה, ועל נושא מרתק וחשוב – בני נוער, בריאות ואינטרנט. קריאה נעימה! האינטרנט מקדים את
המייל שהגיע ממרכז טאוב היה מרענן בכותרתו: "הכנס השנתי של מרכז טאוב: בריאות ושירותי רפואה – אחריות האזרח, נותני השירות והמדינה". אמרתי לעצמי, איזה יופי, הגיע הזמן שהנושא של אחריות האזרח הרגיל, המטופל, האיש שאינו במערכת יהפוך לנושא שיחה, ומרכז טאוב הוא מרכז שבהחלט משפיע על השיח במערכת הבריאות. פתחתי את המייל בציפייה, וראיתי את
