יש אולי שחיקה באמירה "ההמון חכם מהגאון" – אבל הנה פעם בכמה זמן מגיע אלינו סיפור מרתק המאפשר לחשוף שמאחורי קלישאות תמיד מסתתרת אמת. כזה הוא הסיפור על הגיימרים שפיענחו את מבנה האנזים של הרטרו-וירוס – חידה שהעסיקה מדענים במשך 20 שנה, ולא הגיעה לפתרונה באמצעים מקובלים. הגיימרים, הם אלה המכורים למשחקי מחשב, כן אלה
כבר כתבתי כאן על ווטסון, המחשב שניצח בתוכנית ג\'פרדי. אבל נראה שהידע הזה שכבר בדקו איתו את האפשרות לפענח זיהומים, הופך בימים אלה לשחקן משמעותי עוד יותר בעולם הבריאות. חברת הביטוח האמריקאית wellpoint חתמה על הסכם עם IBM על מנת ליצור מווטסון מערכת ידע המאפשרת לו להמליץ לרופא מה הוא הטיפול המיטבי לחולה על בסיס
מתקרב הרגע שבו יחלו קופות החולים לקרוא לנו להתחסן כנגד שפעת. מחלת השפעת, הנגרמת ממגוון של נגיפים (וירוסים) היא מחלה החוזרת אלינו מדי חורף בעוצמות משתנות. לפני מספר שנים מועט הפכה השפעת לפנדמיה – מגיפה עולמית – והרעידה את אמות הסיפים של עולם הבריאות והמחלות הזיהומיות. התקשורת העולמית דיווחה על כל שינוי, חיסונים פותחו במהירות
מעבר לכל הדברים שמחאת המתמחים גרמה להם, ישנם גם דברים שוליים. אני אתרכז בנקודה הדיגיטלית – הרופאים המתמחים משתמשים במדיה החברתית והדיגיטלית באופן נרחב על מנת להפיץ את מחאתם ואת דעתם. מעבר לכל, מראה העניין שהדור הבא של הרופאים המומחים מבין את כוחה של המדיה החברתית, ולטעמי ברור הוא שזה ישפיע בהמשך על הדרך שבה
הרשתות החברתיות מרעישות ומתערבות בכל תחום, בפוליטיקה, במדיה ביחסים בין אנשים. גם בתחום הבריאות האפשרויות והפוטנציאל הגלום ברשתות החברתיות הוא אדיר – לא רק בתחום העצמת החולה, אלא גם בתחומים של מחקר ובריאות הציבור. כך, למשל נשאלת השאלה האם הרשת החברתית טוויטר, המאופיינת בדיווחים קצרים, יכולה להוות כלי יעיל במעקב אחר יעילות ובטיחות התרופה לאחר
