מרי מיקר מפרסמת דוח טרנדים ייעודי למשבר הקורונה

קרן ההשקעות בונד, המתמחה בהשקעה בחברות טכנולוגיה, שחררה דוח מיוחד בנוגע למגיפת הקורונה למשקיעים וללקוחות שלה, כך נחשף על ידי האתר Axios. הדוח מכיל 28 עמודים ומהווה סקירה מרתקת של המצב הנוכחי כולל לא מעט תובנות מרתקות באשר למשמעות של מגיפת הקורונה (COVID19) לכלכלה, למערכת הבריאות, השוואות היסטוריות של חבילות חילוץ וכמובן גם התייחסות ייעודית לשאלה כיצד הטכנולוגיה הושפעה ומשפיעה על המשבר הזה ועל הצפוי לנו לאחריו. מה שמעניין זו העובדה שהצוות שכתב את הדוח המיוחד הוא הצוות של מרי מיקר, הידועה בדוח השנתי המקיף שלה על הטרנדים הבולטים ברשת. הדוח הובא לידיעתי על ידי אלית מן ביטון.

הדוח עוסק במגוון דברים ואלו ראשי הפרקים שלו:

• משבר הקורונה – שוק ואפטר שוק
• וירוסים ומיקרובים – גורמי משבר תקופתיים
• אנשי חדשנות קריאייטיבים (גלובלית + בשיתוף) ינצחו את המשבר הזה
• שינויים מהירים מייצרים צמיחה בשני הכיוונים: 1. מדענים, אנשי חדשנות, מומחי תוכן מקבלים מקום יותר משמעותי בשולחן ההחלטות. 2. איזון בית עבודה חדש. 3. האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית. 4. עליה בשירותים לפי דרישה גם לעובדים וגם לצרכנים (כמו אובר אבל בתעשיות אחרות). 5. הסיוע של הממשלות למשק חייב להיות מונע עלי ידי טכנולוגיות עדכניות וטובות יותר. 6. שנת 2020 תהיה מדרגה משמעותית בפונקציית ההתפתחות של הטכנולוגיה ברפואה. 7. ניצנים ראשונים של צפייה בספורט דיגיטלי כמסמן דרך אינטראקציה חברתית.
• העולם לא מסתיים כל כך מהר. נעבור את זה אך העולם לא יהיה אותו דבר

לא אתרגם ואעבור על הכל. אנסה להתייחס לנקודות הנוגעות יותר לבריאות, רפואה וטכנולוגיה. למטה ניתן לראות את הדוח המלא שהעלאתי עבורכם ל-Slide share.

ניתוח המשבר הכלכלי

כפי שניתן לראות מראשי הפרקים של הדוח יש בו סקירה נרחבת יחסית. כמה נקודות בהקשר הכלכלי ששווה בכל זאת להזכיר. ראשית, מיקר וכותבי הדוח משווים את העוצמה של המשבר ואת מהירות התגובה העולמית לקצב של רעידות אדמה שיוצרות שבר קרקע ומתקדמות בקצב מסחרר של 138 מייל בדקה. בתוך כך מציינים כותבי הדוח ש-93% מ-193 מדינות העולם דיווחו על מקרי קורונה מאושרים. כמו כן מציינים כותבי הדוח שהתגובה המרכזית היא נקיטת צעדים של ריחוק חברתי ושליטה בתנועה של האזרחים ככלי ליישור העקומה. נכון לזמן כתיבת הדוח, נראה כי כל 20 הכלכלות הגדולות בעולם יישמו צעדים אלו, מה שמשפיע על 80% מהתוצר הלאומי הגולמי.

הגרף הנ"ל, המראה את רגע ההצטרפות של מדינות עם חולה מאושר, מעניין כי גם הוא נראה אקספוננציאלי, הגם שהוא בעל מספר סופי של מדינות בקצהו. המשמעות של זה היא כמובן העצירה המשמעותית ביותר של הכלכלה העולמית מאז המשבר של 1929.

למרות הנזק המשמעותי שהריחוק החברתי מביא עמו, כותבי הדוח מסכימים כי זהו צעד הכרחי, ואף נמצא כיעיל ביותר, שכן בכל המדינות שהפעילו את הכלים הללו ירד קצב ההכפלה במספר החולים בוירוס הקורונה מ-3 ימים לכ-10 ימים לאחר 21 יום מרגע שסגר כזה או אחר מופעל. כותבי הדוח לא מתעלמים מדילמת אסטרטגיית היציאה ושמירה על קצב הדבקה סביר לאחר שחרור הכלכלה.

הניסוי הכלכלי הגדול בתולדות הכלכלה האמריקאית (וכנראה הגלובלית)

בדוח משווים את הטרנדים של התעסוקה ושוק המניות האמריקאי לעומת המשבר הכלכלי של 1929, ויש דמיון רב מבחינת הזינוק במובטלים. מה שעוד מעניין הוא ההשוואה של חבילת החילוץ שאושרה בבתי הנבחרים של 2 טריליון דולר, לחבילות החילוץ הענקיות הקשורות בשני המשברים האחרונים (1929, 2008) הגם שברמה נומינלית זוהי חבילת החילוץ הגדולה ביותר וללא ספק המהירה ביותר, הרי שכאחוז מהתוצר היא קטנה יותר מחבילת החילוץ של אובמה, ושתיהן לא מתקרבות ל-New deal שהייתה קרובה ל-40 אחוז מהתוצר של ארצות הברית באותו הזמן. ההשוואה מתייחסת לחוקי החילוץ, כיום הבנק המרכזי בארה"ב מוסיף לחבילת החילוץ עוד 2.3 טריליון דולר של קרן הלוואות לעסקים כולל רכישת אגרות חוב עירוניות. יחד מדובר בכ-20% מהתוצר הלאומי הגולמי של ארצות הברית ו-124% מהכנסות הממשל ממיסים. החוב של ארצות הברית יעלה ל-127% אחוז תוצר. כותבי הדוח טוענים שמדובר בניסוי הכלכלי והפיסקלי הגדול בתולדות ארצות הברית.

למרות המספרים האסטרונומיים שבהם מדובר, כותבי הדוח טוענים שהתגובה המהירה והמסיבית הזו אולי לא תספיק, שכן אנחנו מדברים על מגיפה של איבוד הכנסה בשרשרת שאיננו יודעים עדיין את כל עומקה. על פי הדוח החלק הכספי הוא רק צד אחד של משבר הקורונה, ויש להתייחס גם לאמון ולביטחון של הציבור במצבו ובכלכלה. וזה לדבריהם עדיין לא ברור. הם מציבים כמה שאלות מהותיות שהמענה עליהן יבהיר את המצב: מתי אנשים יוכלו לצאת מהבית באופן בטוח תוך איזון של פרטיות וזכויות אזרח? כיצד תקציבי הממשל מגיעים בצורה יעילה לידיים הנכונות כדי להניע את הכלכלה? מה היכולת לתת לעסקים לחזור לחיים ולהניע את הכלכלה תוך הבנה שעוד צפויות סגירות תקופתיות במקרה של זינוק בהדבקה? באיזה אופן יתבצע ניהול החוב הפדרלי, שעלה גם בזמנים הטובים, וכעת מגיע לשיאים?.

ממגיפה למגיפה – הוירוסים והמיקרובים שהיכו בעולם

בדוח עושים סקירה של מצב המגיפות לאורך ההיסטוריה. זו סקירה חלקית כמובן, ויש עוד התפרצויות יותר "מקומיות" בעולם. אך נראה כי ההבדל המהותי כיום הוא שישנם כמה טרנדים משמעותיים מהשנים האחרונות שמחברים את העולם באופן משמעותי. חיבור העולם לאינטרנט וגידול משמעותי בכמות המשתמשים, עליית המסחר הגלובלי, עלייה בתנועת אנשים בין גאוגרפיות שונות, וכן עליה משמעותית באורבניזציה (עיור) של העולם שגורמת למגורים הרבה יותר צפופים. כל אלה סיפקו בסיס לכך שהקורונה יכל להתקדם בין מדינות העולם ותושביהם במהירות חסרת תקדים.

ההתגייסות הגלובלית בכל החזיתות

תופעה מדהימה שמביאים כותבי הדוח, והם מתפעלים ממנה, זו עוצמת התגובה הטכנולוגית, מדעית, רפואית לוירוס הקורונה. זוהי תגובה גלובלית חסרת תקדים, וההשוואה היא לא לפרה-היסטוריה, אלא למגיפת שפעת החזירים שהייתה פה רק לפני כמה שנים. היכולת הגלובלית לשקיפות ושיתוף תוצאות, מידע ו-best practice היא חסרת תקדים.

והנה כמה נתונים שמראים זאת: כ-3,000 מחקרים כבר פורסמו אודות נגיף הקורונה, שזה פי 20 ממה שפורסם על התפרצויות של מחלות זיהומיות ביחס לשלב שאנחנו נמצאים מרגע ההתפרצות. כ-500 מחקרים קליניים שונים כבר נמצאים בדרך לחיפוש אחר תרופות, טיפולים וחיסונים כנגד הקורונה. בניסויים אלו ישתתפו כ-5 מיליון אנשים, חסר תקדים במהירות וסדר הגודל. חשוב לציין שהמקום בו מתקיים מרבים המחקר הוא סין.

כותבי הדוח מציינים כי מדובר בשיתופי פעולה המתאפשרים בשל הטכנולוגיה והחיבור הגלובלי באופן שמעולם לא נעשה בעולם הרפואה. לטענתם בקרוב נבין האם התגובה העוצמתית הזו למשבר הזה תישא פירות משמעותיים.

הטרנדים המשמעותיים שצמחו עד כה

חברות הטכנולוגיה מבנות את הפרדיגמה: הנושא הראשון שכותבי הדוח מתייחסים אליו הוא כמובן העובדה שכיום החברות הגדולות ביותר במשק האמריקאי הן חברות העוסקות בטכנולוגיות מידע מבוססות ענן, שהוקמו על ידי מנהלים שהם מהנדסים ופותרי בעיות. לדבריהם כיום אנו רואים את החשיבות של כזו חשיבה בהתמודדות עם המשבר מבחינת השימוש בטכנולוגיה ומידע על מנת לבסס תכניות פעולה ולאפשר פעילות ממשלתית ראויה.

איזון חדש בין בית ועבודה: השינוי הדרסטי שהוביל את כל העובדים לעבודה מהבית, יוצר דפוס חדש וחסר תקדים שבו אין משרד, ואין שום אינטראקציה שאיננה מבוססת טכנולוגיה. כותבי הדוח מציינים כל מיני נקודות ונראה שגם ערכו סקר לא מחייב בקרב חברות שהם בקשר איתן. אני הייתי רוצה להתרכז בשתי נקודות שהועלו. הראשונה היא העליה המטורפת בשימוש בזום מ-10 מיליון ל-200 מיליון משתמשים בפחות מחודש. כאשר הכלי הופך לשחקן משמעותי ביכולת לייצר אינטראקציה יותר אנושית ואישית בין אנשים. יש לציין כי מהסקר נראה כי אנשים רואים את התועלת של פגישות הוידאו כיותר יעילות, מתחילות ומסתיימות בזמן וחוסכות הרבה משאבים מסביב. הנקודה השנייה והחשובה שעולה היא שחברות שעושות שימוש בתקשורת כתובה משותפת ומפורטת המאפשרת שיתוף ודיון, מתאימות יותר למשבר ויכולות לשמור על יעילות ביצועית – הדוגמה המרכזית שלהם היא אמזון. אבל זה כמובן מתייחס לכלים כמו סלאק, ג'ירה ועוד המאפשרים שיתוף ושקיפות. אם לומר משהו על הסקר, הוא מראה שברור שמשהו ישתנה, אבל עוד לא ברור עד כמה ואיך.

האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית : כאן מציינים הכותבים שמדובר בטרנדים קיימים שעוברים האצה משמעותית. הטרנדים המרכזיים שכותבי הדוח מציינים הם האצה משמעותית בהשקעות בטכנולוגיות מידע על ידי חברות. בנוסף הם רואים שינויים במגוון תעשיות: מסעדות עוברות מישיבה סביב השולחן, לגישת דוכן הפלאפל; חנויות קטנות מתחילות למכור אונליין; עליה בחיבור הדיגיטלי בתוך קהילות באמצעות שימוש באפליקציות מתאימות; מעבר של מותגים גדולים למכירה אונליין; לימוד מרחוק; בידור דיגיטלי; עליה ברכישות מצרכים בסיסים באונליין; אנשים אוכלים יותר בבית; עליה בשימוש במפגשי אונליין עם רופאים (ארחיב בהמשך). אין פה טרנדים יוצאי דופן, אבל הגידול הכה גדול בשימוש ישאיר משהו מהם לעתיד, אין ספק.

שינויים בצורת התעסוקה ובשימוש בשירותים של "לפי דרישה" : השימוש בשירותים לפי דרישה (On-demand), עלה בשנים האחרונות עם שירותים כמו אובר, Via, שירותי משלוחים שונים (בדומה לוולט בישראל). שירותים אלו מאפשרים לנו להזמין עכשיו מוצר, לקבל די מיד, או לזמן מאוד מדויק שאנחנו צריכים בלי לרכוש, ללא בעלות (כמו AirBnB).

השימוש בשירותים אלו רק מתעצם כעת, וגם בעולם העבודה גדל התחום של תעסוקה מותאמת לפי דרישה (work on demand). בשירותים אלו אנשים יכולים להציע את עצמם לעבודה על בסיס מה שהם רוצים מתי שהם רוצים. מצד שני המעסיקים לא צריכים עכשיו להיכנס למחויבות אדירה. שירותים אלה, בתעשיות שעוד פעילות גדלים בקצב מטורף. ונראה שהגמישות הזו תאפשר לאנשים שכעת הם מובטלים למצוא עבודה שתותאם יותר לצורכיהם.

כמו כן, יש שינוי בסוג התעשיות שכרגע מגייסות בטירוף. השינוי ניכר בחברות המזון ובתי המרקחת כמו גם חברות העוסקות במכירות שירותי אונליין, ושרשרת אספקה לשירותים אלו, כמו גם תעשיית הבריאות. בעוד שתעשיות אחרות גמורות לחלוטין. גם בארץ שופרסל מגייסת בקצב מוגבר, בעוד תעשיות אחרות בעצירה.

מהפיכה דיגיטלית דרושה במערכות הממשלתיות: לטענת כותבי הדוח, וראינו את זה גם בארץ, המערכות הממשלתיות המפגרות והתשתיות הישנות והשבריריות הנמצאות שם, מקשות באופן משמעותי על ההתמודדות של הממשלות עם המגיפה ועם התגובה הנדרשת. כך ביכולת לשחרר מידע בפלטפורמות בהן הצרכן נמצא, ועד היכולת להחליט אילו עסקים נדרשים לעזרה ומתי. הכותבים רואים שיפור למשל בנטישת הצ'ק בממשל באמריקאי ושילוב חברות כמו פייפל ואחרות לצורך העברת תשלומים לאזרחים. הכותבים מקווים שהחברות הטכנולוגיות המתקדמות ייכנסו וישתפו פעולה עם הממשלה במשימה המטורפת של להניע את המשק ולהחזיר לאזרחים את האמון בכלכלה, ובתוך כך לייעל את הפעולה של הממשלה באופן משמעותי.

אירועים וירטואלים – מה ניתן ללמוד מהספורט והגיימינג אונליין: הדוח סוקר פעילות ספורט אונליין שגוררת גידול מטורף בפלטפורמות של גיימינג חברתי ומשחקים שמוקרנים לאנשים. תחרויות נסקאר אונליין גררו מיליוני צופים במירוץ דיגיטלי. משחקי הכדורסל של המכללות שהחשבות לאירוע הספורט המרכזי של חודש מרץ התלבשו על משחק כדורסל אונליין יחסית ותיק כדי לייצר את הטורניר באופן וירטואלי ואנשים צופים בזה במספרים חסרי תקדים. לדברי הכותבים בשל העובדה כי משחקי ספורט הם עתירי מגע לא נראה שיחזרו מהר והטרנד הזה מהווה הצצה לדרך בה נצרוך ונשחק ונספק את היצר הבסיסי הזה בעתיד הנראה לעין. כמו כן, יש בכך כדי לרמוז לצורות תקשורת במקומות אחרים בחיינו באמצעות פלטפורמות שיתוף המוניות.

ומה עם הבריאות? האצה טכנולוגיות חסרת תקדים

ובכן, מערכת הבריאות נמצאת במרכז המהומה הגלובלית הזו, עובדיה נאלצים מדי יום לסכן את עצמם ואת משפחתם על מנת להעניק טיפול לחולי הקורונה, ולחולים אחרים. זו ללא ספק אחת הפונקציות החברתיות המורכבות ביותר כיום בתוך מכלול הפעולות. יש לומר להם תודה מדי יום ולהעריך את עבודתם גם כשכל זה יסתיים.

כפי שרבים כותבים בחודשים האחרונים הוירוס הזה חודר וחושף חולשות רבות בעולם שלנו, ואולי החולשה הברורה ביותר היא חולשת מערכת הבריאות האמריקאית המפוזרת והבעייתית, וזאת למרות שההשקעה בה היא 8% מהתוצר הגולמי, ו-28% מההוצאה הפדרלית בכלל. לא רק בארצות הברית החולשות מתגלות, זה קורה בכל העולם, למעט אולי בגרמניה שם חוזקה של המערכת מתגלה כעת.

אחד הדברים המעניינים שכותבים בדוח, הוא שהבסיס של מסע המטופל והמפגש הרפואי בקהילה, לא השתנה הרבה מאז מגיפת השפעת של 1918. זה אמנם פשטני, אך אם מסתכלים על זה, יש צדק דיי רב באבחנה הזו. האינטראקציה עדיין מבוססת על אדם שחש בסימפטומים, הולך למרפאה שם הוא עלו להדביק, נפגש עם הרופא, הרופא מבצע דיאגנוזה קלינית המבוססת ברובה על אנמנזה ללא בדיקות הקיימות במקום, ולבסוף שולח את המטופל לביתו להמשך טיפול והשגחה. שוב כאשר מדובר בשפעת ומחלות ויראליות זה בהחלט המצג הנפוץ.

הטכנולוגיה לא השפיעה באופן מהותי על יסודות המפגש הרפואי בקהילה. שוב, הרופא משתמש בתיק רפואי אלקטרוני, והמטופל היום מבקש חלק מהשירותים דרך אפליקציה, אך היסודות אותן יסודות, ויש שטוענים שההשפעה הטכנולוגית מרעה את המצב לא משפרת אותו בינתיים. אני מעריך שזו תהיה נקודת מחלוקת עם רבים. אני יכול לראות את שני הצדדים של הויכוח הזה ולהסכים במידה מסוימת עם שניהם (קרי שיש שינוי וגם שעדיין יש דמיון רב ל-1918 במפגש הרופא חולה) .

התובנה השנייה היא שיש מלא מידע ונתונים אבל מעט מאוד חיבוריות שמאפשרת הסתכלות במידע בכל נקודת זמן ולבצע הפקת תובנות. במובן הזה המצב בארצות הברית יותר גרוע. החוקרים מציינים שעל מנת להבין מה המצב וכמה משאבים יש למערכת נדרשו העברות של מאוד קבצי אקסל ונתונים שנאספים באותו רגע באופן ידני ומגושם, כך שקשה מאוד לתכלל אותם.

אז בישראל הקופות מאוד ממוחשבות. והרבה מאוד הן יודעות, אבל אם אתם עוקבים אחרי הדיווחים של משרד הבריאות, וחלק מהתשובות לשאלות, ניתן לראות שתשתית המידע הלאומי חסרה מאוד, ולהרבה שאלות אין תשובה ברורה ( כמה מכונות הנשמה יש?) ועוד. כמו כן עלו טענות רבות על תשתיות רעועות לעיבוד מידע ובדיקות.

כותבי הדוח מציינים שהמשבר יאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית של המערכת, בכמה אספקטים. האספקט הכי משמעותי, ואותו מגבים הכותבים בגרפים מדהימים זו הטלרפואה. רופאים נדרשים לראות מטופלים והמעבר לכלים דיגיטליים הוא הכרחי משני הצדדים. כתבתי על זה לפני כמה שבועות. והנה הגרפים שמראים שאכן זה מקבל ביסוס אדיר במציאות עצמה. בישראל הקופות גם עלו עם זה כמה מדרגות בשבועות האחרונים והרחיבו והעמיקו את החיבור של רפואה מרחוק כחלק משגרת הטיפול במרפאה. מה שללא ספק לא יחזור אחורה באופן מלא לאחר המשבר, ולו בגלל רמת ההשקעה הניכרת כדי לאפשר זאת.

מעבר לטלרפואה, רואים כותבי הדוח כמה טכנולוגיות נוספות שצפויות לגידול משמעותי.

מכשירי מעקב מחוברים אחר פעילות ומטופלים מרחוק, אלו הם השעונים וממכשירי מדידה ובדיקה אחרים שכמובן מאפשרים השלמת הנתונים לרופאים בעת פגישות מרחוק.

דיאגנוסטיקה מהירה בנקודת הטיפול, זהו נושא שנמצא יחסית בפיגור. הגם שהטכנולוגיה מהירה ואפשרית כבר זמן מה עדיין אין בדיקות מהירות ופשוטות בהישג ידו של הרופא. כיום יש בדיקות מהירות לסטרפ, בדיקת שתן ועוד קצת. אבל אין ספק שנזדקק לבדיקות יותר מתוחכמות ומהירות בנקודת הטיפול על מנת לשלול או לאשר אבחנה, למשל של קורונה, אבל לא רק.

חיבור המידע במערכת באופן יעיל, שיפור ביכולת לשפר ולחבר את כל המערכת למידע הנדרש, באופן מיידי בכל נקודה, תאפשר מתן מענים מהירים יותר, בטח בתקופה הנראית לעין. כותבי הדוח מציינים את זה בארצות הברית שם כאמור המצב מורכב יותר, אך גם בישראל ראוי שתהיה תעבורת מידע בין הנקודות במערכת באופן יותר חלק ושקוף.

אוטומציה ואינטליגנציה, ככול שיוטמעו יותר תהליכים של אוטומציה בפעולות שונות במערכת כך יתפנה הזמן של המטפלים לתת למטופלים את הטיפול שרק הם יכולים, ואת המגע האנושי. שילוב אינטליגנציה מלאכותית יוכל אף הוא לשפר ולנתב עומסים בצורה יעילה יותר במערכת. זה לא יבוא במקום שיפור התשתיות והחייאת המערכת בישראל, אך זה בהחלט יוכל למתן חלק מהעומס הקשה שהמערכת חוה ביום יום וכעת.

אם הגעתם עד לכאן, כל הכבוד. זה סיכום ארוך לדוח מלא מידע. ויש בו עוד. הסיום של כותבי הדוח הוא אופטימי ומקווה למאמץ גלובלי משותף, ולא לפיצול והסתגרות לאומית וניתוק הכבלים המחברים את כולנו יחד. אני מקווה גם שהעתיד יהיה של שיתוף פעולה והבנה של הבסיס האנושי המשותף, אם כי העבר מלמד שמשברים כה גדולים עלולים גם להביא למלחמה.

טרנד אחד שלא דובר בדוח אך אני מזהה אותו, וקשור לכל ההעצמה הטכנולוגית ורפואה מרחוק, והיא החולה שמקבל תפקיד חשוב עוד יותר במערכת, רבות מההחלטות עוברות כעת אליו, ויש לתת לו את הכלים נכונים לקבל החלטה מושכלת מה לעשות בצעד הבא, החל מהמידע שלו – התיק הרפואי השלו שיונגש לו – וכלה בכלים ומידע ברגע האמת על מנת שלא ימנע מטיפול שצריך, וימנע מסיכון כשלא צריך. בתחום זה המערכת צריכה עוד להשתפר.

Our new-world – Mary Meeker and BOND report on COVID19 from Uri Goren

להורדת הדוח המלא בפורמט PDF לחצו כאן