התבגרי או הצטמקי: מה קורה לתעשיית הבריאות הדיגיטלית ?

תעשיית הבריאות הדיגיטלית יוצאת משנתיים וקצת של קורונה במצב מוזר. מצד אחד השנתיים האחרונות שינו באופן יסודי את ההבנה כי לעולם הבריאות הדיגיטלית יש מקום. בנוסף, נצבר ניסיון בניהול רפואה מרחוק, רפואה מהבית, ופתרונות דיגיטליים שונים חדרו ללב העשייה הרפואית. מצד שני, דוחות חדשים שפורסמו מראים כי תעשיית הבריאות הדיגיטלית צריכה להתבגר, או שהיא תמצא את עצמה בבעיה. דוח של CBinsights לרבעון הראשון של 22' מראה על ירידה משמעותית בעסקאות במימון שהתעשייה זוכה לו. כמו כן הדוח מציג ירידה כמעט בכל המדדים לשיעור נמוך המזכיר את המצב הפרה פנדמי. במקביל דוח אחר של R2G מצא כי השחקנים הקיימים בשוק הבריאות לא מצליחים לייצר אינטגרציה אמיתית, והם תקועים בשלב "תיאטרון החדשנות" שבחרו בו בשנים האחרונות.

ירידה בעסקאות ובמימון

חברת CBinsights, מחברות המחקר המרכזיות העוקבת אחרי התעשיות הדיגיטליות בעולם, מספקת שירותי מחקר ומיפוי. דוחות החברה על תעשיית הבריאות הדיגיטלית הן מדד טוב למצבה ובהתאם מקבלים תהודה משמעותית בקהילה המקצועית. אני ממליץ לעקוב אחריהם. הדוח לרבעון 1 בשנת 22' יצא בימים האחרונים והוא יחסית עגום.

על פי הדוח, עסקאות המימון בתעשיית הבריאות הדיגיטלית הגיעו לשווי של 10.4 מיליארד דולר, ירידה של 36% ביחס לרבעון הקודם. סכום זה הוא הנמוך ביותר מזה שנה וחצי (6 רבעונים). כשמפרקים את הנתונים ניתן לראות ירידה בכמות חדי הקרן – רק 6 חדשים ברבעון. ירידה של 96% בהנפקות, כאשר עסקאות ה-SPAC נעלמו לחלוטין לעומת 6 עסקאות ברבעון הקודם.

עוד נמצאה ירידה של 52% במה שמוגדר על ידם כמגה עסקאות. לעומת זאת עסקאות מיזוג המשיכו בקצב משביע רצון יחסית : מעל 100 עסקאות לרבעון, כבר רבעון 7 ברציפות, מה שמראה שוב צורך בהתבגרות.

ראוי לציין ירידה של 60% במימון תעשיית הטלה-פסיכיאטריה והגעה לסכום כולל של 792 מיליון דולר בלבד. טלה רפואה ככלל ראתה עליה של 12% בכמות העסקאות, אך הסכום הכולל ירד ב-32% לעומת הרבעון הקודם.

לא ניתן לנתק את מצב של תעשיית הבריאות הדיגיטלית מהמצב הגלובלי הכללי. זו תקופה של אינפלציה ועליה בריביות, נפיצות גבוהה בשווקים, מלחמה באוקראינה וירידה דרסטית בצעדים הקשורים למגפת הקורונה וכמעט היעלמותה מהשיח של האקטואליה. הגם שהיא לא נעלמה כמובן. כל אלה משנים את תפיסת המשקיעים ואת תפיסת הנחיצות ברפואה מרחוק.

למרות זאת, הטרנדים הבסיסיים המצריכים שינוי משמעותי במערכת הבריאות, שהבריאות הדיגיטלית אמורה להביא, לא נעלמו: האוכלוסייה הבוגרת, מחלות כרוניות, מחסור משווע בכוח אדם רפואי, וכוח אדם שסובל משחיקה מטורפת. בנוסף חשוב לציין את ההרגל של רבים לקבל רפואה מהבית ולהאמין ביכולת העצמית שלהם לטפל בעצמם.

לכן אני חושב שהדוח מראה שתעשיית הבריאות הדיגיטלית נמצאת בנקודת החלטה, התבגרי או הצטמקי. חברות הבריאות הדיגיטלית חייבות להשפיע באופן נרחב יותר על הבריאות, להפוך לחלק יותר מרכזי בשירותים שהמטופלים מקבלים ולהתחיל לממש הבטחות.

השחקניות המסורתיות נכשלות באינטגרציה אמיתית של בריאות דיגיטלית

דוח אחר, שיצא במקביל על ידי חברה אחרת שעוסקת רבות בחקר תעשיית הבריאות הדיגיטלית – Research 2 Guidance, מנסה לנתח את הסיבות מדוע השחקניות המסורתיות – ספקי שירותי בריאות, מבטחים, חברות פארמה וציוד רפואי לא מצליחות לייצר אינטגרציה משמעותית שתאפשר להם להציע ללקוחות הצעות ערך דיגיטליות משמעותיות בשיתוף פעולה משמעותי עם תעשיית הבריאות הדיגיטלית. בנוסף, הדוח המבוסס על מחקר בקרב בכירים בתחום, מבקש לתת עקרונות שלדעתו יאפשרו בניה של פלטפורמה אינטגרטיבית שכזו.

הדוח נוגע בכמה מחלות ידועות של התעשייה. הדוח מדגיש את העובדה שתעשיית הבריאות יצרה אפיקי שיתוף פעולה שהם יותר "תיאטרון חדשנות" מאשר יצירת חדשנות, ערך ואינטגרציה אמיתית. הכוונה היא לכך שמרבית אפיקי שיתוף הפעולה נוגעים במחקר וסקאוטינג – אקסלרטורים, האקתונים, זרועות השקעה וסיוע ראשוני בבניית חברות. שיטות אלה התאימו בחלקן לשלבים ראשונים של תעשיית הבריאות הדיגיטלית אך רבות מהן יצרו תחושה של חדשנות יותר מאשר חדשנות אמיתית שהגיעה למטופלים ולמטפלים במספרים משמעותיים. זה חלק מתסמונת החפץ הנוצץ שהופיעה בפוסט אורח של טימותי וויט בבלוג.

הדוח מסביר שדרך בניית השותפויות כיום אינה נכונה מבחינה תהליכית. מנגד מציג הדוח דוגמה לאפשרות שזה יקרה. המקרה המתואר הוא של תעשיית המבטחים הדיגיטליים. אלו מצליחים למנף את הצעות הערך של הבריאות הדיגיטלית באופן נרחב כדי לספק ולייצר ערך למבוטחים. בעיקר בשוק העסקים המבטחים בעצמם את הבריאות של עובדיהם בארצות הברית.

בנוסף מציג המחקר של R2G עוד כמה נקודות, כגון אי התאמה בין הציפיות והערכים שחברות הסטארט אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית מחפשות בשותפות לעומת הערכים של השחקניות המסורתיות – בעוד אלה מחפשות ללמוד, לייצר חדשנות פנים ארגונית ותדמית חדשנית, חברות הסטארט מחפשות מימון ושיפור מכירות. אי התאמה בציפיות ובמטרות כמובן מייצרת כמעט תמיד פער, אי הבנה ולאחר מכן כישלון. עוד עולה כי מרבית ההשקעה שתיארנו בשלב החיפוש והסקאוטינג לא תואמת למה שהשחקנים עצמם רואים כנקודות הכשל המרכזיות – התאמה, אינטגרציה ויצירת מערכת ערך. מה שמסביר למה הדברים לא קורים בקצב שהיה מצופה.

שמונה צעדים להצלחה

חברת R2G מציעה שמונה צעדים משמעותיים שעל תעשיית הבריאות הקיימת לעשות על מנת לאפשר אינטגרציה משמעותית של תעשיית הבריאות הדיגיטלית כדי לייצר הצעות ערך רציניות ומשמעותיות ללקוחות שלהן. לטעמי הרבה מהצעדים הללו מתקשרים באופן מלא לפיגור מסוים של תעשיית הבריאות בטרנספורמציה הדיגיטלית שלה, כאשר מסתכלים עליה כמו בפוסט שכתבתי על 5 אבני הלגו של טרנספורמציה כזו.

והנה העצות שלהם, שאני חושב שהן ראויות מאוד:

1. הצעת ערך – הגדירו במדויק מה היא הצעת הערך שאתם רוצים לתת לשוק באמצעות האינטגרציה עם חברות בריאות דיגיטלית, והצעת הערך יכולה להיות עבור הלקוחות החיצוניים והפנימיים. אבל הגדרה ברורה תאפשר מיקוד, תאפשר סינון והתאמה של השותפות.
2. מפת דרכים – פרויקט הכולל אינטגרציה של מערכות החברה יחד עם הצעות ערך של חברות בריאות דיגיטליות אינו פרויקט של "זבנג וגמרנו". זוהי השקעה של 3-5 שנים לפחות. בנו מפת דרכים שתגדיר מה הסדר ובאיזה קצב מוסיפים חברות והצעות ערך נוספות.
3. תהליך התאמה ושותפות – לא כל חברה מתאימה לכל חברה. הגדירו תהליך התאמה, וקריטריונים להתאמה של חברות חיצוניות להצעת הערך ולמערכת שלכם. זו לא החלטה סטטית וסביר להניח שתשתנה עם הלמידה. אבל הגדרת תהליך ושמירה על קריטריונים תאפשר סינון ושיפור של סיכויי השותפות. (כאן R2G ממליצים על עצמם כשותף לתהליך כזה…טוב צריך לצאת משהו גם להם)
4. PLAYBOOK– ספר שמסביר את כל התהליכים ואיך עושים אותם בחברה שלכם. זה כולל תהליכים כגון: חיפוש, דרך בדיקות נאותות, אינטגרציות, אבטחת מידע, מודלים עסקיים מקובלים ועוד… סטנדרטיזציה של התהליכים ופרסומם יאפשר הרבה יותר יעילות וודאות גם בתוך הארגון וגם לשותפים. זכרו שמדובר בארגונים גדולים, ותיקים ומרובי ממשקים, וכל ממשק יכול לספק הפתעות.
5. הגדירו דרך ניהול ותפקידים – המילה באנגלית היא Governance – והתרגום שלה בעברית לקוי לכוונה שלה בתוך תהליך ארגוני. בפועל מדובר על דרך הניהול המקובלת, מי אחראי על מה ואיך מקבלים הכרעות בתהליך. הגדרות אלו אמורות לגעת בבעלות, מודל עסקי, כיצד מקבלים החלטות ופותרים חילוקי דעות בשותפות. מדובר באחד התהליכים שלרוב בחברות ישראליות הוא פחות מקובל, אך יש לו ערך רב בארגונים גדולים.
6. תוצאים מצופים ומדידה – בסוף תהליכים אלו לא נעשים לשם שמיים. ולכן חשוב מאוד להגדיר מה הערך העסקי שאנחנו רוצים להשיג ואיך אנחנו מודדים אותו. הרבה פעמים רצים לשותפות, מתחילים ואף מציעים ללקוחות אבל לא יודעים מה היא ההצלחה, ולכן קשה להעריך זאת. שווה לדבר על זה מראש.
7. תוכנית תקשור ואימוץ – אחת המחלות הקשות שאני מכיר בתעשייה היא עבודה קשה עד נקודת ההשקה ואז קריסת מערכות בתהליך שלאחר מכן. למרות שאלו התהליכים הכי חשובים. יש ליצור מודעות בקרב הלקוחות הרלוונטיים (פנימיים וחיצוניים). לאורך זמן תקשור זה הינו קריטי ביצירת סדרי גודל ואימוץ. אם זה לא מתוכנן ומתוקצב זה כמו לכתוב שירים למגירה. אפליקציות יפות שאף אחד לא יודע על קיומן.
8. מערכת טכנולוגית – חשוב מאוד לבנות פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת אינטגרציה. זאת על מנת לנהל את כל השותפים והצעות הערך, ולכן מוכנות טכנולוגית היא קריטית. ארגונים גדולים אוהבים מערכות סגורות ולא גמישות. זה מקשה מאוד על ניהול תהליכים כאלה, ולכן המוכנות של הפלטפורמה היא קריטית. שוב מפנה אתכם לפוסט על טרנספורמציה דיגיטלית, זה לא תהליך פשוט – לא טכנולוגית ובטח לא אנושים בארגונים גדולים.

לסיכום, אני חוזר לכותרת. תעשיית הבריאות הדיגיטלית מוצאת את עצמה שוב בנקודת מפנה ועליה לעשות הצעדים הנכונים על מנת להפוך לכלי אמיתי ומשמעותי. התעשיה חייבת להגדיר נכון את הצעת הערך, להביא את המידע הנכון ואת סדרי הגדול שיהפכו אותו לבעלת משמעות. זה קריטי גם לתחזוקת ההשקעה וגם למימוש ההבטחה. עם זאת, צריך לזכור שיש לתקשר נכון את הערך המצופה מהפלטפורמות הללו למשקיעים, ולכן גם בזה יש מה לתקן. בהקשר הזה ממליץ לקרוא את הטור הבא על חברת הטלרפואה טלדוק שמנייתה קרסה בעשרות אחוזים בשנה וחצי האחרונות. זאת למרות שאם מסכלים נכון היא בדיוק בדרך להפוך לפלטפורמה עם הצעת ערך משמעותית והיא מתחברת נכון עם שותפים ויצירת פלטפורמה לשיתוף פעולה. לאט לאט תתבגר התעשיה ונראה שינויים עוד יותר דרמטיים.