האם הקורונה תהפוך את הרפואה הדיגיטלית למיינסטרים ברפואה?

האם הקורונה תהפוך את הרפואה הדיגיטלית למיינסטרים ברפואה?

הרבה נכתב בימים אלה על משבר הקורונה (Covid19), על המחדלים, ההיסטריה וכן על התפיסות הריאליסטיות באשר למה שעומד בפני מערכת הבריאות העולמית. הקורונה, נגיף מדבק זורע תחלואה בקצב מהיר במיוחד, וחוסף לעולם את רשת הקשרים העולמית והגלובלית, וכן את היתרונות והחסרונות של מערכות הבריאות והתרבויות השונות. כל מספר שאכתוב פה לא יהיה נכון עוד 24 שעות, כי הכל זז ומתקדם במהירות עצומה. בתוך כך עולים כמה נושאים, כגון הרפואה הדיגיטלית, שנושקים לנושא העיקרי שלי בבלוג ואני אנסה להתעמק דווקא בהם. כאשר בית החולים שיבא הציג לראווה את איזורי הבידוד והטיפול המיוחדים לקורונה נושא השימוש בטכנולוגיה, ובעיקר כזו של טיפול ואבחון מרחוק בלטה לעין. אבל בתוך בית החולים זה שימוש ראשוני ובסיסי. למשבר הקורונה, כך נראה, יש פוטנציאל נרחב להשפיע בקידום השימוש והמקובלות של טיפול ומעקב אחר חולים מרחוק – טלהרפואה.

משברים הם זרז לשינויי שוק משמעותיים

ב-2012 פרסם ד"ר אריק טופול את הספר הראשון בסדרה על ההשפעה מרחיקת הלכת של הטכנולוגיה והמחשוב על הרפואה. הוא בחר לקרוא לספר שלו The Creative Destruction of Medicine (הרס יצירתי של הרפואה) וטען שהטכנולוגיה מתקדמת לנקודה בה החדשנות שבה תהרוס את המודל של שירותי הרפואה שאנחנו מכירים ותייצר מודל חדש של הרפואה הדיגיטליתואחר לחלוטין ממה שמקובל כיום. למרות שעברו 7 שנים, עדיין מדובר בספר חשוב שראוי מאוד לקרוא.

מאחורי השם עמדה התפיסה של הכלכלן יוסף שומפטר שהאמין, בדומה למרקס במחזוריות של הכלכלה, ובכך שיהיו תמיד נקודות שיא ושפל. בעוד מרקס חשב שהשפל יוביל למהפכה בהובלת הפרולטריון, שומפטר ראה את השפל ככלי מרכזי בניקוי השוק והבאתו לבריאות, כדי להוריד השקעות לא חכמות. שומפטר שם במרכז המנוע הכלכלי את היזם כמי שבאמצעות החדרת חדשנות גורם לשבר במודל הכלכלי ולהחלפתו. מרקס לא ראה דווקא בחדשנות סיבה למשבר, אלא יותר בהצלחת יתר של הכלכלה.

בפועל לאחר שנים המחזוריות בכלכלה היא ללא ספק כנכונה, ואכן לאחר כל מחזור כלכלי בעטיו של משבר נערכו תיקונים במבנה הכלכלה והשירותים, גם אם לא מרקסיסטיים באופיים. כך למשל מציין האקונומיסט שמשבר ה-SARS שפקד את סין הביא עימו את בשורת הרכישות אונליין והפך אותה מתעשיה נידחת יחסית, לכזו השווה כיום 64 מיליארד דולר בסין בלבד, מכיוון שבשל הפחד לצאת מהבית הצורך בהזמנת מוצרים אונליין הרגיל אנשים לשימוש בשירות. גם הרס יצירתי הוכח כפעיל בשווקים, כאשר טכנולוגיות מערערות הופכות שווקים על ראשיהם ומשנות משמעותית את השוק בו הן פועלות (אמזון, אפל, נטפליקס ועוד).

גרף המתאר את גלי החדשנות של שומפטר מהמאה ה-18 ועד 2020.
גרף נקודות השינוי בשווקים בשל חדשנות – הרס יצירתי

הרפואה וצורת המתן של שירותי הרפואה, משתנה, ללא ספק, והטכנולוגיה משפיעה עליה באופן דרמטי, אך קצב האימוץ של שינויים, כגון הרפואה הדיגיטלית, הוא איטי הרבה יותר מאשר בשווקים אחרים. זה לא מפתיע כאמור, שכן כאשר מדובר בכלים שחיי אדם תלויים בהם, שמרנות והססנות הם לאו דווקאה תכונות שליליות.

ולכן מעניין יהיה לראות את מערכת הבריאות בזמן משבר הקורונה וכיצד היא תשתנה ואילו מודלים יקומו כמנצחים, ואילו ימוגו. ללא ספק מחלה מדבקת חדשה ברמה כזו היא משבר ולכן באופן טבעי בשל הצורך להרחיק בין בני אדם, לטכנולוגיה של פעולה מרחוק יש יתרון מובנה. אנו רואים שמגוון שווקים מתחילים להתגלות כיותר מצליחים בעידן של בידוד. תחום העבודה מהבית, רכישה ברשת (e-commerce) וכן תחום הרפואה של טיפול ואבחון מרחוק מקבלים יותר תשומת לב. מטבע הדברים ארצה לעסוק בעיקר בטלה רפואה.

טלה רפואה – המצאה לא חדשה שנשארה תמיד תקווה

בעברית המושג טלהרפואה הוא שם הומוגני, אך מתחת לשם הכולל הזה יש לבצע מגוון של אבחנות, והדיון אודות היקף המושג ומה הוא כולל בתוכו אינם כה ברורים. טלהרפואה במובנה הרחב הוא כל פעולה או התייעצות או פעולה רפואית הנעשית מרחוק, זה מתחיל במה שהוא אולי מובן מאליו – מפגש בין מטפל למטופל באמצעים טכנולוגיים (טלפון או וידאו).

בנוסף, זה כולל גם ניתוחים רובוטיים כאשר המנתח לא נמצא בחדר עם המנותח, טלהרדיולוגיה כאשר מפענח הצילום לא נמצא ליד המטופל שעבר את הצילום, טלה-התייעצות כאשר כבר היום אחיות ורופאים בקהילה מתייעצים מרחוק עם מומחים לגבי מתן טיפול למטופל שהרופא המומחה לא ראה באופן אישי ועוד ועוד. בארצות הברית קוראים למפגש הבסיסי Tele-Medicine ולכלל השימושים מרחוק Tele-Health.

הטלה-רפואה, הגם שב-2020 זוכה לעדנה אינה כה חדשה. כבר לפני כמאה שנה ב-1925 ד"ר הוגו גרנסבק, מהנדס, ממציא וסופר מדע בדיוני חשב על מכשיר שמאפשר דיאגנוזה ומגע מרחוק באמצעות רדיו במכשיר לו קרא teledactyl. בשנות החמישים כבר היו בתי חולים שהצליחו לייצר מערכות ראשוניות להעברת דיאגנוזות באמצעות גלי רדיו וכו ולטפל מרחוק. בשנות ה-60 וה-70 המירוץ לחלל האיץ רבות את הניסוי והחשיבה סביב הנושא שכן היה צריך לפתור כיצד ניתן לטפל באסטרונאוטים הנמצאים אלפי קילומטרים. כאשר מחקרים ופעילויות אלו הראו תוצאות נאות, הממשל האמריקאי החל לפזר פתרונות שכאלה במקומות מרוחקים שנזקקו לסיוע.

טלרפואה נוסח 1925 מכשיר ה- teledactyl

בישראל החלוצים המסחריים ובכלל בתחום היו חברות הניתור מרחוק של הלב, בראשם חברת שח"ל שפיתחה ושיכללה את היכולת לנתר מטופלים מרחוק. במקביל בשנות התשעים עם התפתחות האינטרנט המסחרי ולאחריו כלים דיגיטליים שבראשם הסמארטפון העלו באופן משמעותי את היכולת לבצע טיפולים ופגישות מרחוק. כיום שירותי טלהרפואה נפוצים ביותר, ומתחילים בחדירה למרכז הטיפול הרפואי. אם כי עדיין ברמה עולמית מספר המפגשים הוירטואלים הגם שעולה נשאר יחסית נמוך, ואינו ממצא את היכולת של הכלים החדשים לתת תפוקה במערכת הבריאות.

בשנים האחרונות קופות החולים בישראל נכנסו חזק מאוד לתחום ופתחו מוקדים במגוון תחומים על מנת לספק שירותי רפואה מרחוק, לילדים, עור, שיקום ומעקב אחר חולי סוכרת ומבוגרים כמו גם רפואת משפחה. בחודשים האחרונים חדרו השירותים גם לתוך המרפאות עצמן עם תפיסת הרפואה ההיברידית של מאוחדת. זאת במקביל לשירותי טלהרפואה והתייעצות בין רופאים אחיות ומומחים ברחבי הקופות על מנת לגשר על החוסר ברופאים מומחים בפריפריה. כללית במקביל השיקה את טייטו ששדירג את יכולות הבדיקה מרחוק עם כלים וחיישנים של לב, ריאות, חום, צילום גרון ואוזן לצורך מתן מידע לרופא שאינו יכול למשש את החולה.

מכשיר הטייטו לשימוש ביתי למהעברת נתוני בריאות לרופא מרחוק
הכללית השיקה, וכעת יואץ האימוץ במערכת

עם זאת, עדיין שירותי הטלרפואה אינם לחם חוקה של המערכת ויש הרבה דיונים ושאלות, וכן כלים ויכולות, שיטות וקווים מנחים קליניים שאינם נפוצים מספיק.

נתוני השימוש בטלהרפואה עדיין נמצאים יחסית בחיתולים, יש הרבה מאוד פעילויות אך סך ההיקף עדיין קטן ביחס לסך שירותי הבריאות. נתונים של מחקר של J.D Powers שנערך עבור איגוד הטלרפואה האמריקאי ופורסם ביולי 2019 מדברים על פחות מ-10% אחוזים מהמטופלים שהתנסו ואימצו שימוש ברפואה מרחוק, וכ-74% טוענים שביטוח הבריאות שלהם לא מכסה שירותים כאלה, וגם אם הנתון נובע מחוסר מודעות הוא מעיד עד כמה רפואה מרחוק עדיין אינה הסטנדרט.

תהליכי האצה נראים בשטח

בימים האחרונים ישנו שטף גדול של ידיעות ויוזמות המראות כי הרפואה מרחוק היא המפלט אליו פונה מערכת הבריאות בעולם במצב שמצריך ריחוק חברתי. למרות שזהו מצב ייחודי ואינו המצב הנוהג לרוב במערכת, ברור שהניסיון הרב שייצבר מאילוץ בזמן המשבר ישרת את ההתקבלות של שיטת הרפואה הזו והפיכתה ליותר ויותר בסיסית במודל השירות והיחסים בין מטופלים לרופאים. אסקור כמה וכמה מהיוזמות שקראתי עליהן בימים האחרונים וכן נתונים שונים.

נתחיל מהבורסה, כי סמן מעניין לציפיות הינם המשקיעים. מנייתה של חברת Teledoc שמספקת שירותי טלה רפואה באמצעות אפליקציה ושיחות וידאו באופן קל ופשוט עלתה בכ-49% מתחילה השנה וזאת על רקע שוק נפיץ הנוטה לירידות בתקופה האחרונה…

בארה"ב הועבר השבוע חוק ההקצבה להתמודדות עם משבר הקורונה בקונגרס, במסגרתו הוענק אישור מיוחד לשר הבריאות לתת היתרים והקלות לשירותי טלרפואה במסגרת הביטוח ההבריאות מדיקייד, מה שיקל על מימון והספקת שירותי רפואה מרחוק, כעת בזמן משבר הקורונה, אך ברור כי חקיקה כזו והתקדים שהיא יוצרת יספקו בסיס להתרחבות משמעותית של כיסוי בעתיד. זוהי נקודה קריטית מבחינה תקדימית, כי על פי פרסום במגזין טיים, המומחים טוענים כי רגולציות מסובכות ומיני הגבלות היו אחד המעקבים הגדולים לאימוץ הרפואה מרחוק.

בשל היותה של ארצות הברית בעיקר שוק בריאות פרטי, עלות בדיקות הקורונה עולות סכומים משמעותיים ומונעים בדיקות רבות ואבחנות נכונות של נדבקים וחולים הנמנעים מהבדיקה, ועל כן מעריכים מומחים שרמת ההדבקה והמספרים שם גדולים בהרבה מהמדווח. לאור זאת ההכרזה של CVS על חבילת הטבות קורונה היא משמעותית. היא כוללת בדיקת אבחון ללא תשלום, אפשרות לקבלת סל מוצרים לבית המבודד בשל המחלה, וכן שירות חינם של טלרפואה למעקב וטיפול בחולים המבודדים בביתם. מדובר באחת מרשתות בתי המרקחת הגדולות בארצות הברית שהיא גם ספק בריאות ריטייל משמעותי ביותר, וכן מנהל הטבות בריאות, כך שלהצהרה משמעות רבה.

בסין חברת עליבאבא החליטה לתרום את שירותי הטלהרפואה שלה למחוזות שסבלו ממהתפרצות, וכבר בימים הראשונים של הפעילות נכנסו מעל 400,000 איש לדף הנחיתה רובם ממחוז הוואי מקור ההתפרצות. על פי האקונומיסט, חברת JD הסינית העוסקת בתחום הרפואה מרחוק חוותה גידול של פי 10 בשימושים בשירותי ייעוץ הפואי מרחוק בפלטפורמה שלהם מאז ההתפרצות ומגיעה ל-2 מיליון התייעצויות בחודש. הרצאה של קרדיולוג באתר זכתה ל-1.6 מיליון צפיות (אפשר לחשוב שמדובר בלהיט חדש של זמר). על פי אנליסטים השוק של בריאות דיגיטלית בסין יגדל בקרוב ל- 30% יותר מאשר התחזיות הקודמות ויגיע ל-29 מיליארד דולר השנה.

גרף המתאר את הגידול בשוק הבריאות הדיגיטלית בסין, יגיע לכ-200 מיליאד יואן בשנת 2020, שלושים אחוז מעל התחזיות המקוריות
מתוך האקונומיסט

בישראל גם כן נראית הגברה משמעותית בתחום. כפי שציינו בשיבא איזור הבידוד והאחריות על חולי קורונה הפכו לנקודת מבחן למיני טכנולוגיות של טיפול ואבחון מרחוק. שימוש נרחב בטייטו, במציאות מעורבת של חברת XR Health הישראלית לצורך מפגשים עם המטופלים דרך מציאות מדומה. כמו גם שימוש ברובוטים עם מסכים ליצירת שיחת וידאו עם מומחים ועוד. כל אלה הופכים את איזור הבידוד בשיבא לסוג של מעבדת טלה רפואה. בנוסף ישמשו הטכנולוגיות למעקב אחר חולים הנמצאים בבידוד ביתי.

בשני ראיונות של מנכ"לי כללית (בגלובס) ומכבי (דה-מרקר) סיפרו השניים על הרחבה משמעותית של פלטפורמות הטיפול מרחוק שכבר פועלות בקופות. בכללית משתמשים בשירותי הטייטו עבור מבודדים גם בשעות פעילות המרפאות, שעות שהיו מחוץ לתחום עד לאחרונה. במכבי מספקים פלטפורמות וידאו עבור מטופלים מהבית, מה שנקרא על ידם מכבי היברידי (בדומה למאוחדת) שיורחב משמעותית. בראיון של מנכ"ל כללית נאמר שלמרות שהשירות מיועד לנדבקי קורונה, הרי שלא יסגרו את הטלפון גם לאחרים… מה שמראה על הזליגה הצפויה.

הנקודות שאספתי פה הן רק הקצה לטעמי, אני מניח שגם במדינות אירופה השימוש בטלרפואה יגדל משמעותית, ובטח בעוד מדינות מזרח אסיה שם גם כך האימוץ הטכנולוגי גבוה, ולכן בפועל לדעתי מדובר כאן בנקודת מפנה גלובלית.

שכן כל המסה הזו תגיע לנקודת רתיחה אם אכן נגיע לכמויות החולים שעליהם מדברים המומחים, ובתוך כך ייווצר ניסיון רב בזמן אמת, ונקווה שיהי חיובי, של שיטת הטיפול מרחוק. בדומה לכלי מלחמה, הניסיון הקרבי הוא מקדם האימוץ הגדול ביותר. והניסיון הקרבי הזה לטעמי יעשה שינוי דרמטי ברגע שלאחר המגיפה. הרגולציה תתיישר לצרכים ולביטחון גובר בכלי הטיפול הללו, ויפרוץ את הדרך לטיפולים רבים הרבה יותר מרחוק, ואני מניח גם ברמות מורכבות גדולים יותר.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.