רובוטים מככבים בחדר הניתוח : האם אנו מתקרבים לניתוח ללא מגע יד אדם?

רובוטים מככבים בחדר הניתוח : האם אנו מתקרבים לניתוח ללא מגע יד אדם?

האם אנחנו מתקרבים לניתוחים המתבצעים ללא מנתחים אנושיים? פרסום בכתב העת Science Robotics מתאר הצלחה יוצאת דופן בביצוע חיבור של שני חלקי מעיים על ידי רובוט באופן עצמאי וללא התערבות אנושית. מדובר בצעד משמעותי ביותר לאוטומציה של ניתוחים. ככלל ניתוחים מהווים מרכיב קריטי בבריאותנו ומדובר במשאב מוגבל ביותר בשל הצורך בלמידה ארוכה, צוות טיפול, משאבים פיזיים וכספיים. חדרי הניתוח בבית החולים הם כמו "פסי ייצור" במובן זה שיש להם תפוקה מסוימת והביקוש כיום באופן תמידי גבוה מהיצע.

לא רק על יעילות מקווים להשפיע בפיתוחים הללו, אלא גם על תוצאות ומניעת טעויות שעל פי הנתונים עולות ב-200,000 מקרי מוות בשנה בארה"ב.

התור לחדר ניתוח הוא בעיה מתמשכת

בישראל התפרסמו לאורך השנים דוחות ורבים בנושא ההמתנה לניתוחים מתוכננים והקושי להשיג תורים בטווח זמן סביר במערכת הציבורית. בעיה זו גורמת למגוון קשיים עבור מטופלים, צוותים רפואיים, שיוויון בקבלת טיפול ועוד. דוחות מבקר המדינה מצאו מגוון רחב של בעיות בפיקוח של משרד הבריאות בנושא, ובשימוש היעיל במשאב של חדרי הניתוח. בדוח האחרון של המבקר נכתב למשל כי 53% מהממתינים לניתוח בכללית הם בכלל ללא תור ידוע לניתוח, והם ממתינים לו יותר משנה. זה סימן לקושי משמעותי, ויש להניח שהוא לא ירד בקרוב בטח לא כאשר העומס והקושי של בתי החולים רק מועצם על ידי מגיפת הקורונה, והעומס הרב שהמדינה מטילה במודע על המערכת בנושא זה, על מנת לשמור על משק פתוח.

סרטון סיכום דוח ביקורת המדינה בנושא ניהול חדרי הניתוח

נתונים מאנגליה למשל מדברים על כך שהתור לפעולה מתוכננת בבתי החולים באנגליה הגיע ל-6 מיליון איש, הוא היה ארוך גם קודם, אבל התארך משמעותית בשל העומס על בתי החולים בשל המגיפה והמדיניות האנגלית היחסית דומה לישראל.

אוטומציה של ניתוחים

ניתוחים ופעולות ניתוחיות הן פעילות מורכב ביותר הכוללת מגוון של היבטים ויכולות של המנתחים, המרדימים והצוות הסיעודי בחדר ניתוח. הפעולות הניתוחיות עצמן יכולות להיות עדינות ביותר ונדרשת מיומנות ודיוק אדירים על מנת להצליח בפעולה מבלי לגרום לנזק לאיברים שכנים. כמו כן יש מקום נרחב של אי וודאות כאשר נכנסים לשדה הניתוחי, וזאת למרות יכולות ההדמיה המתקדמות כיום, יש דברים שניתן לראות רק שפותחים את גוף האדם ומסתכלים מתחת ל"מכסה".

ROBODOC- הרובוט הניתוחי הראשון משנות ה-80

ולמרות זאת נעשים מאמצים אדירים בתחום המחקר והפיתוח על מנת להשתמש ביכולות המתקדמות של רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית לביצוע ניתוחים ולשיפור הדיוק.

הרובוט המפורסם ביותר בתחום הוא ה"דה וינצ'י" רק שאין לו כמעט יכולות רובוטיות עצמאיות והוא מהווה בעצם מאין הארכה של ידי המנתח השולט בו באופן מלא. יש לו מגוון רחב שלו יתרונות אבל הוא אינו מבצע ולו דבר אחד עצמאי. בנוסף לדה וינצ'י יש מגוון של יכולות וכלים רובוטיים למשל של חברת מזור הישראלית שנמכרה למדטרוניק המשתמשת ביכולות רובוטיות הנשלטות ומתוכננות על ידי אדם על מנת להכניס כלים רובטיים לניתוחים אורטופדיים. כאן התכנון הוא והשליטה היא של בני אדם אבל הזרוע הרובוטית מספקת דיוק ויציבאות ועוד יכולות לשיפור תוצאות הניתוח.

הכוכב בשמי הרובוטיקה

הסיפור שלנו מתמקד במערכת הנקראת STAR – Smart Tissue Autonomous Robot שהוא מערכת רובוטית המתמחה בעיקר בחיבור וחיתוך של רקמות רכות. המערכת פותחה לראשונה על ידי בית החולים Children's National Health System בוושינגטון באמצעות מענה של 1.5 מיליון דולר, ועשתה רעש תקשורתי לראשונה ב-2017 כאשר עלתה לגמר בתחרות של נאסא. כשנה קודם הוכיחו החוקרים כי המערכת מבצעת תפרים באופן מדויק יותר ממנתחים. ככלל המערכת מתמקדת בחיתוך ותפירה של רקמות רכות, שהן אחת הפעולות המסובכות שמבצע המנתח בניתוח לפרוסקופי, בניגוד נגיד לרובוטים של מזור שמתמקדים בעצמות.

כעת חוקרים מבית החולים ג'ונס הופקינס, לקחו את הסיפור צעד קדימה, והדגימו כי ניתוח לבצע ניתוח לפרוסקופי שלם הכולל תפירה של המעיים על ידי הרובוט ללא הנחיה של מנתח אנושי. זו פריצת דרך משמעותית. אמנם זה עדיין נעשה בחזיר, אבל ללא ספק זו קפיצה גדולה, כמו הנסיעה העצמאית הראשונה של מכונית ללא בני אדם.

במסגרת המחקר הרובוט ביצע 4 ניתוחים בהם נדרש לחבר שני חלק מעי של החזיר, והתוצאות שהשיג היו טובות יותר ומדיוקות יותר מאשר של מנתחים אנושיים. זו דרמה!

פרופ' אקסל קריגר | מתוך אתר האוניברסיטה

מאחורי הרובוט הזה עומד פרופ' אקסל קריגר, מהמחלקה להנדסת מכונות בג'ונס הופקינס, ופרופ' ג'ין קאנג מהמחלקה להדמיה אופטית. קריגר פיתח את הרובוט בהיותו בבית החולים לילדים בוושינגטון, ולדעתו הרובוט החדש מהווה שינוי פרדיגמה משמעותי – אחרי שעברו חמישים שנה מאז החלו מדענים לחשוב על ניתוחים באמצעות רובוט. בראיון לאחר ההישג הסביר: "ההבדל הגדול, הוא שינוי הפרדיגמה. עד היום ברובוטים, המנתחים היו צריכים לשבת בקונסולת בקרה ולכוון כל תנועה של הרובוט, כלומר מעין הארכה של ידי המנתח. כעת עם הרובוט סטאר הרובוט יכול לבצע חלקים מורכבים רק עם השגחה של רופאים"

במסגרת ביצוע הניתוח הרופאים מאשרים לרובוט את התוכנית הניתוחית, ולאחר מכן רק משגיחים בעת שהרובוט מבצע את הניתוח עצמו. קריגר מסביר כי החלק המורכב ביותר בפיתוח של המערכת הוא היכולת לעקוב אחר השינויים בזמן אמת לרקמות הרכות של המנותח. לצורך כך הרובוט עושה שימוש במערכות ניתוח תמונת תלת מימד על מנת לאפשר לו להבין שינויים במרחב ובמהירות של תזוזת הרקמות.

יחליף או לא, זו השאלה

למרות האופטימיות הרבה, קריגר טוען שרובוטים לא יחליפו מנתחים, ושעדיין את מרבית העבודה יעשו המנתחים אך חלק מהפעילות תוכל להיות מוחלפת על ידי רובוטים. אני לא מסכים, ההליכה לכיוון אוטומציה והשיפורים הטכנולוגיים יכולים להביא את הרופא למצב שהוא בעיקר משגיח ומנהל את הרובוטים אבל כבר לא צריך לנתח, ללא ספק זו שאלה וייקח זמן עד שנדע היכן מסתיימות יכולות האוטומציה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.