סקר: 1 מכל 6 מבוגרים משתמשים ב-AI לצורכי בריאות אך מרביתם עוד לא בטוחים בו
הנה סיפור פשוט על כיצד AI מסייע למטופלים: סו שרידן, חוותה כאב קשה בשיניים, לחיים, לסתות ועיניים לפני מספר חודשים. זה קרה לה כשבוע לאחר שהיתה בביקור אצל רופא השיניים. בעקבות זאת, היא חזרה אליו לבדיקה נוספת. רופא השיניים בדק ומצא כי השיניים בסדר גמור. הכאב המשיך ליום נוסף, וכן נוספה מעיין נפילה של שרירי הפנים, כמו מן שיתוק. אז בעלה,הרופא בהכשרתו, לקח אותה בדחיפות לחדר מיון. שם שללו גידול מוח, שבץ מוחי, וטענו כי זה לא יכול להיות שיתוק על שם בל ועליה להתעלם מהסימפטומים שלה.
ובכן, היא חזרה הביתה, ובייאוש וללא הרבה הכשרה בכלל, פשוט החליטה להתייעץ עם ChatGPT. העלתה וסיפקה את כל פרטי המקרה. ChatGPT טען שהניקוי אצל רופא השיניים כנראה העיר זיהום בוירוס ההרפס (שלבקת חוגרת) ועל כן יש לה שיתוק וכאב בפנים.
חמושה במידע זה היא חזרה למיון (תוך פחות מ-24 שעות). הפעם קיבלה התייחסות וטיפול שהפחיתו את הכאב תוך כמה שעות, והיא מקווה שגם השיתוק יעבור ופניה יחזרו למצבם הקודם.
סו שרידן, אינה חדשה לבעיות בקבלת טיפול רפואה, היא אחת הפעילות המרכזיות לקידום בטיחות המטופל ומניעת טעויות רפואיות בארה"ב. לאחר שחוותה טעות רפואית קשה עם בנה בעת לידתו, שגרמה לו לנזק מוחי, היא פועלת מזה שנים אל מול מערכות ורשויות להגברת המודעות. והנה היא נתקלה בכך שוב, רק שהפעם ייעוץ ממוחשב סייע לה לחמוק מתוצאות חריפות יותר.
האמון שהיא נתנה, בהיעדר אופציה אחרת, ב-AI מתרחש לא מעט. רק שמחקרים וסקרים שנערכו בארחרונה מראים שלמרות יכולות יעילות למטופלים הרוב עדיין מטילים ספק באמינות המידע המסופק על ידי Chat GPT.
1 מכל 6 משתמש ב-AI למטרות בריאותיות אחת לחודש
סקר שנערך על ידי מכון KFF, במהלך חודש יוני בקרב 2848 אמריקאים, שהוא מכון לסקרים ומחקרי מדיניות בין היתר בבריאות, מצא כי 1 מכל 6 מבוגרים בארצות הברית עושה שימוש בצ'טבוטים של AI לצורך בירור מידע רפואי לפחות פעם בחודש. כאשר בקרב צעירים בגילאי 18-29 השעור עולה ל-25%. על פי המכון, כשני שליש מהמבוגרים מדברים על התנסות בצ'טבוטים לצרכים כלשהם, כאשר כשליש מדברים על שימוש של מספר פעמים בשבוע.
מן הסקר עולה כי רמת האמון בתשובות שמקבלים מהצ'טבוטים משתנה על פי סוג השימוש. בעוד ש-66% יבטחו בתשובות הקשורות למשימות פרקטיות יום יומיות, ו-61% יבטחו בתשובות הקשורות לטכנולוגיה, הרי שבנושא בריאות הביטחון יורד משמעותית לכדי 36% ובפוליטיקה עוד פחות, רק 21% יבטחו בתשובות.
מעבר לביטחון בתשובות עצמם, רבים חוששים וחוששות שלא יוכלו לזהות אינפורמציה מוטעית. כ-56% טענו שאין להם ביטחון ביכולת לזהות אינפורמציה מוטעית שיקבלו מהצ'טבוט. גם בקרב משתמשים יותר כבדים כ-49% לא בטוחים ביכולת להפריד בין עובדה לבדיה.
בשאלה לגבי התועלת של הצ'טבוטים ככלי עזר בתחום הבריאות, הדעות חלוקות, 21% טוענים שזה לרוב עוזר, בעוד ש-23% טוענים שזה בעיקר מזיק, והרוב עדיין לא החליטו – 55%.
הידיעה משנה את התפיסה
נתונים אלה מצטרפים לנתונים של מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר לפני כשבועיים. במסגרת המחקר הוצגו ל-2280 נחקרים (במהלך שני מחקרים שונים) משתתפים מקרים זהים בהם מטופלים מבקשים עצה רפואית ומקבלים תשובה. כל התשובות שחולקו היו זהות, אך החוקרים ביצעו מניפולציה אחת. לחלק את התשובות למי המקור שלהם – רק צ'טבוט AI, רופא שנעזר ב-צ'טבוט AI ורופא אנושי בלבד. הנחקרים נתבקשו לדרג במסגרת של שלוש קטגוריות – אמפתיה, מהימנות, מובנות. בכל המקרים, התשובה האנושים שהיתה ידועה להם זכתה בדירוג הגבוה ביותר. מה שמראה את הפער לעומת שיפוט עיוור, שבמחקרים אחרים הראה ש-AI מקבל ציונים גבוהים יותר מבני אדם במקרים רבים.
על פי החוקרים, התוצאה שמהווה הטיה אנושים נרחבת כנגד תוצאות רפואיות מבוססות AI, אפילו אם הן עוברות ולידציה של בן אדם אינה חדשה, ומאששת מחקרים קודמים. בתוך כך מציינים החוקרים כי נדרשת עבודה על מנת להרחיב את האמון בכלים אלה על ידי כל השחקנים במערכת הבריאות. הם מציינים כי אם מבטיחים לציבור שללא שום ספק בני אדם נשארים אלו המקבלים את ההחלטה והמילה האחרונה זה מעלה את האמון שלהם, נתון שיש לקחת בחשבון כאשר מטמיעים פתרונות שכאלו במערכות הבריאות.
אני אוסיף כאן, כי אלו הן חלק מהשאלות העומדות גם בפני הרגולטורים בתחום, ועל מנת להגביר עוד יותר את השקיפות ואת האמינות, הרי שיש לצרף יותר מטופלים ונציגי ציבור לדיונים על מנת שיוכלו להעלות את השאלות, וההשגות שלהם ולתרום לפתרונות שיאפשרו פעילות טובה יותר של האלגוריתמים. גם החברות שמייצרות את הכלים יכולות להרוויח מחיבור ושיתוף מטופלים בבניית הכלים הללו.
