נשים לגופן, מטופלים מועצמים ומהומת ספר רפואת הנשים בישראל

נשים לגופן, מטופלים מועצמים ומהומת ספר רפואת הנשים בישראל

בשבוע האחרון מהומה רבה ברשת – ספר חדש על תולדות רפואת הנשים בישראל התפרסם שעל כריכתו תמונות של רופאים גברים. השער הזה עורר זעם ברשת על כך שספר על רפואת נשים מעוטר בגברים ורואה את הפריזמה של רפואת נשים בצורה גברית – לפחות ברמה הסימבולית. השיח סביב זה הביא מגוון רחב של מחאות. השיח התפשט מאוד בקרב הפיד של אלו העוסקים ברפואה. לצד זה התפתח שיח על מאמר על נשים כרופאות, שעורר אף הוא שיח קשה ובעייתי, וזכה גם לתגובה משמעותית מצד כותביו. כל אלה הזכירו לי את הסיפור מאחורי הספר "נשים לגופן" ואת הקשר בין פמיניזם ומטופלים מועצמים.

שער הספר מעורר השערוריה

מעל 50 שנות מהפיכה

"נשים לגופן" הינו אחד הספרים המשפיעים ביותר ברפואת נשים, הוא שינה את השיח סביב עולם הבריאות והמיניות של נשים. לאורך שנותיו הוא תורגם לעשרות שפות, נמכר במיליוני עותקים והוגדר אחד הספרים המשפיעים בהיסטוריה על ידי מגזין טיים.

הסיפור מתחיל בכנס על בריאות נשים שהתכנס בשנת 1969. במסגרת כנס שנקרא "כנס לשחרור האישה" של קולג' עמנואל, התקיימה סדנא בשם "נשים וגופן". במסגרת הסדנא שיתפו האחת את השניה בתסכול שלהם מיחס הרופאים אליהן ומכמה מעט הן באמת יודעות על הגוף שלהן.

השיח היה כה פרואקטיבי ומשחרר עבורן שהן החליטו לייסד קבוצה שהן קראו לה "The Doctors Group" אך לא בגלל שהיו בו רופאות, אלא כדי לבטא את התסכול והכעס כלפי רופאים והממסד הרפואי. מטרת הקבוצה היתה ללמוד מה שאפשר על גופן של נשים, חייהן, המיניות שלהן ואז ללמד האחת את השניה מה שהן מגלות. מכאן הן התקדמו לכך שהן יכתבו את הידע והמידע שלמדו עליו בצורה ברורה ופשוטה. את המידע הכתוב יוכלו להפיץ בין נשים כדי שאלה יוכלו להשתמש במידע על מנת לאתגר את הממסד הרפואי על מנת שישנה ושיפר את הטיפול הרפואי בהן.

מכאן יש שרשרת התפתחויות שגרמו לנושא להתפוצץ בויראליות של שנות ה-70. במחיר "מצחיק" של 75 שנט יצא לאור ספר שנקרא "נשים וגופן" שנמכר מפה לאוזן ב-225,000 עותקים. בהמשך שינו את הנשים את שם הספר ל "גופינו ואנחנו" שכאשר עוברת נקרא "נשים לגופן". את הספר בשמו החדש הן מכרו במחיר נמוך עוד יותר – 30 סנט. זאת באופן מכוון כדי שיוכל להגיע לכל אשה שרוצה בכך.

תמונה של הגרסה הראשונה – חוברת מהודקת ידנית

לאחר הרבה התלבטויות והתחבטויות הן החליטו להפוך את הספר למסחרי באמצעות הסכם עם הוצאת סיימון שוסטר, אך דאגו שבמרפאות הוא יימכר ב-70% הנהחה. בהקדמה לגרסה המסחרית הראשונה הן כותבות:

"בתחילה רצינו לעשות משהו עם הרופאים הללו, המתנשאים, פטרנליסטים, שיפוטיים ולא נותנים מידע. אז החלטנו על פרויקט קיץ ללמוד על גופינו לחלוק את המידע ולכתוב אותו בצורה ברורה לצורך קורס שייערך בסתיו… ככל שלמדנו יותר הבנו זאנו יודעות לאסוף לחקור ולפרש מידע רפואי. קראנו את המאמרים ויכולנו לאתגר, ולהתווכח עליהם עם אנשי רפואה ואנשים נוספים".

פסקה זו היא התמצית של רעיון המטופלים המועצמים. זה לאתגר את הממסד אבל בצורה שקולה ומעגנת בידע ומידע ראוי. אל תבלבלו את זה עם התנגדות לחיסונים. הן מדגישות שהשיחות היו חשובות לא פחות מהמידע והן עוררו הרבה רגשות שהשפיעו עליהן עמוקות.

יש לזכור שבאותן שנים (ובאופן פרדוקסלי גם היום) הפלות עדיין לא חוקיות בארצות הברית, המשטור של מיניות ובריאות האישה היו בשיאן. והשיח שהן פתחו באמצעות הספרים והקורסים שהעבירו החלו לחלחל לממסד ולשנות אותו.

התנועה מונה כמה וכמה הישיגים: שנשים הן מרבית עובדות הבריאות וצרכניות הבריאות אך אינן מיוצגות מספיק בקבלת ההחלטות של הממסד הרפואי. שנשים יכולות להבין ולנהל את בריאותן באופן אקטיבי (ולא רק נשים, מטופלים בכלל). התייחסות רפואית לאירוע חיים כגון הריון, לידה גיל מעבר ואף מוות לא תמיד מועיל להתמודדות עמן. בנוסף הן דורשות שנשים ידעו היכן יש חילוקי דעות בדרכי בריאות והיכן ישנו קונצנזוס הרפואי. שהמידע שהן מספקות מבוסס ראיות ומדויק ועוד. כל אלה הם יסודות משמעותיים וחשובים שאפשרו את השינוי הזה.

בשנת 2005 בשורת נשים לגופן התמסדה בישראל באמצעות עמותה של נשים שפועלות על פי אותו חזון בהתאמה לנשים ונערות בישראל. בעוד בריאות נתפסת כעניין מדעי גלובלי, בפועל יש לכך המון היבטים מאוד מקומיים ויש לבצע התאמה של המידע ולאסוף את החוויות של הנשים במקום על מנת באמת לסייע.

בין נשים מועצמות למטופלים מועצמים

התנועה הפמינסטית שעומדת ביסוד הפעילות שכתבתי עליה היא תנועה לשחרור, ולא מפתיע שרפואה היא אחד התחומים שבהם היא עוסקת, כי זהו מבנה כוח משמעותי. וזה החיבור העמוק בין הפמיניזם והצבת מטופלים בתפקיד מרכזי – קול שצריך שיישמע.

אני חושב שאין צורך בהרבה הקשר להבין איך הסיפור הזה קשור בשערוריה שנלוותה להיסטוריה של רפואת הנשים בישראל והתמונות הגבריות בה. זה בדיוק המאבק שנמצא ביסוד של נשים לגופן.

מטופלים לגופם

הקשר בין התנועות הללו של פמיניזם והתמודדות עם ממסד רפואת הנשים, לבין מטופלים שרוצים לקחת אחריות על בריאותם הוא דיי אינטואיטיבי. יש רבים ששמים את האצבע ההיסטורית על הספר הזה כהולדת המטופלים המעוצמים – e-Patient.

לכן לא מפתיע שכאשר הושק הירחון לרפואה השתתפותית (Journal of Participatory Medicine) בשנת 2009 נשים לגופן כתבו על כך פוסט וראו בירחון הזה הזה המשך ישיר לפעילותן. בהרצאות שלי אני גם מחבר בין שני האירועים.

בפוסט שכתבו לכבוד השקת הירחון הן מסבירות כיצד תמיד ראו בנשים צרכניות נבונות של בריאותן כאשר הן יודעות מידע מבוסס המעצים את יכולתן לבסס את רצונן.

כאשר לא שמים את המטופל, במקרה הזה אישה על שער ספר המדבר על רפואת נשים וההיסטוריה שלה, מפספסים את הנקודה. בדיוק כמו שכאשר עושים שיח על מטופל במרכז ואין מטופלים בפאנל בכנס, או כאשר עושים כנס על מחלה ולא מערבים את צד המטופל.

נקודה חשובה אחרת המחברת בין התנועות הללו, היא הרצון למידע מהימן, בדוק ומבוסס עובדות, ולא קונספירציות ואני ממסדיות לשם אנטי ממסדיות. הנשים בספרן והמטופלים בג'ורנל המבוקר עמיתים שהקימו שואפים לקחת מידע רפואי וחוויות של מטופלים ולהנגיש אותו ברמה מובנת אך מבוססת. כאן מתפצלת דרכם מכל מיני משמיצי עולם הרפואה לשם ההשפמה והמרד.

נקווה שהרעש הברשתות החברתיות בעניין הייצוג הנשי יחדד את הצורך בייצוג של מטופלות ומטופלים בסיפור של הרפואה הישראלית.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.