טרנספורמציה דיגיטלית – לעצב שינוי בארגונים גדולים וזקנים

טרנספורמציה דיגיטלית – לעצב שינוי בארגונים גדולים וזקנים

טרנספטרמציה דיגיטלית הוא מושג מעט שחוק בשנים האחרונות. משתמשים בו הרבה. פעמים רבות מדי באופן שלא תואם נכון את משמעותו האמיתית. יתרה מזו יש שוני מהותי בין ביצוע טרנפורמציה דיגיטלית בעסק קטן ומתחיל ועסק גדול ומורכב. לכן לא בכל המקומות זו בדיוק אותה טרנספורמציה. אם כי, כפי שלמדתי יש בסיס משותף. פשוט סדר הדברים והקושי הוא שונה.

בחודשים האחרונים לקחתי קורס אונליין של אוניברסיטת MIT שנקרא Organizational Design for Digital Transformation. המרצה בקורס היא ד"ר ג'יני רוס, חוקרת מערכות מידע שעמדה עד לאחרונה בראש המכון לחקר מערכות מידע ש-MIT. רוס חוקרת את נושא הטרנספורמציה הדיגיטלית כבר שנים. המעניין בזה, שהיא ושותפיה חוקרים בעיקר חברות גדולות וזקנות (Big Old Companies). שזה כידוע מבנה ארגוני שמאוד מתאים להרבה מאוד חברות תרופות, קופות חולים ועוד… הקורס הוא תוצר של העבודה שלהם, שבאה לידי ביטוי בספר שנקרא Designed for Digital. על הספר וגם על הקורס אני רוצה להמליץ.

Designed For Digital עטיפת הספר

תזות מרכזיות

הספר עצמו בא לנסות ולאבחן מה משותף לטרנספורמציה דיגיטלית בארגונים, וברמה הפרקטית כיצד ניתן להתחיל כזו טרנספורמציה ומה המרכיבים שלה. הספר הוא תוצאה של מחקרים שנערכו על התהליכים, שיחות עם בעלי תפקידים בארגונים ועוד.

  1. שלושת הכוחות שמאפשרים את שינויי השוק: טכנולוגיות דיגיטליות יש רבות, וניתן למנות אותן, אבל יש לכל היכולות והטכנולוגיות החדשות הללו שלושה מרכיבי יסוד משותפים –  Ubiquitous data – דאטה בכל מקום והמון ממנו. הכוונה ליכולת לאסוף ולאגור דאטה רב מכל מגוון הסוגים, Unlimited connectivity – למרות שלפעמים אנחנו מתבאסים על הקליטה והוווי פיי – בפועל יש לנו קישוריות בלתי מוגבלת שמאפשרת לחבר כל דבר לרשת ומשם לכל מקום ולכל דבר. Massive processing power – יכולת עיבוד נתונים שלכל דבר ועניין גם היא בלתי מוגבלת.
  2. דיגיטליזציה ודיגיטל אינם זהים: אחת האבחנות המרתקות שניתנות בספר היא הפער בין שני הגורמים הללו, ואני מזהה את הבלבול ביניהן גם אצלי אישית, אבל גם בהרבה מאוד ממה שנכתב על טרנספורמציה דיגיטלית. דיגיטליזציה זה תהליך שיפור היכולות והתהליכים הקיימים של הארגון באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות. למשל, שיווק דיגיטלי, מכירות מרחוק, הטמעת CRM ו-ERP העברת תהליכים ידניים לתהליכים אוטומטיים (RPA) ועוד. כאשר הטכנולוגיות מופנות לשיפור היכולות הקיימות והפיכת הארגון ליעיל יותר וטוב יותר, זו דיגיטליזציה (Digitization). כאשר אנחנו מדברים על דיגיטל (Digital) הכוונה לשימוש בטכנולוגיות הללו לייצר הצעות ערך חדשות ללקוח. לדוגמה: מכונת CT שבמקום לשמור את הצילומים בדיסקים שומרת אותם בענן מרכזי – דיגיטציה. ענן צילומים כזה שמאפשר ללקוחות עכשיו לנתח צילומים ולתת אבחנות חדשות וערך חדש זה דיגיטל. דווקא מגיפת הקורונה בלבלה לדעתי הרבה בתחום הזה – כאשר הרבה מאוד דיגיטציה נחשבה טרנספורמציה דיגיטלית וזה לא בדיוק זה.
  3. חמשת אבני הבנין של טרנספורמציה דיגיטלית: על פי כותבי הספר לכל טרנספורמציה דיגיטלית יש 5 אבני בניין, שהן כמו לגו.
    • תובנות לקוח משותפות (Shared Customer Insights): כלומר כלים ותהליכים במסגרתם כל צדדי הארגון רואים את הלקוח ואת הידע עליו באופן משותף וזהה – גם אם הן מתייחסים לחלק, יש להם תפיסה משותפת. והתהליכים הללו של הכרת הלקוח באופן מלא ומשותף נשמעים הגיוניים, אבל לא, זה לא פשוט כל כך (תחשבו על הצד של מחלקת הגביה לעומת מחלקת השיווק, לעומת מחלקת IT) .
    • עמוד שדרה תפעולי אחיד (Operational Backbone): זהו עמוד השדרה שמגדיר תהליכים מאוחדים מגובים במערכות IT לביצוע פעולות חזרתיות וקריטיות לארגון – חיוב, תשלום, ייצור, גיוס עובדים ועוד… היום המערכות הללו צריכות להיות דיגיטליות. הרבה פעמים שדרוג זה נקרא טרנספורמציה דיגיטלית אבל הוא דיגיטציה. ללא המערכת הזו לא ניתן להתקדם לטרנספורמציה דיגיטלית אבל בבסיס העניין יש שונות משמעותית – כאן סדר, משמעת וחזרתיות הן קריטיות, בעוד שבהצעות ערך דיגיטליות ללקוח מדובר על גמישות, שינוי, מהירות ויוזמה. בעצם דיי הפוך.
    • פלטפורמה דיגיטלית (Digital Platform): מאגר רכיבים (Component) של תהליכים עסקיים, טכנולגיה ודאטה שמאפשרים חדשנות מהירה ויצירה של הצעות ערך חדשות ושיפורים. זו ליבת הנושא. כאשר הצעות הערך הדיגיטליות שלנו אינן בנויות מרכיבים לשימוש חוזר וקל לא ניתן לעבוד ולשפר במהירות. אם בנינו מערכת אתרים שבנויים באופן כזה שאינו פריק ומאפשר שימוש חוזר, לא השגנו מטרתינו. הרבה חברות בונות מה שהמחברים קוראים לו Monolith – שזה קוד לא פריק שכל שדרוג שלו מורכב.
    • מערכת אחריות ברורה (Accountability Framework): לכל מרכיב בפלטפורמה הדיגיטלית יש תפקיד ויש צוות מאחוריו, ומערכת האחריות מגדירה באופן ברור שייכות, אחריות, תפקידים ומשמעויות. זה מתחבר למה שהרבה מכירים כתפיסות עבודה גמישות ועוד. בגדול כל מרכיב הוא כמו מוצר. וכל מוצר מנוהל כמו מיני חברה. כלומר חיבב להיות מאחרויו צוות שמאפשר ניהול מלא וקבלת החלטות כוללת. מבנים מטריציונים,לטענת החוקרים, רק מסרבלים – הם טובים לתחומים של יעילות תפעולית אבל לא לחלק הזה. זה החלק הטריקי ביותר במערכת שהם מציירים.
    • קהילת מפתחים פתוחה (External Developer Platform): זוהי פלטפורמה המאפשרת לגופים חיצוניים לפתח עבור הפלטפורמה המרכזית של הארגון ולייצור עוד הצעות ערך עבורם. זה חלק שדורש גם הוא ניהול, מערכת חוקים וכן פתיחות שבארגונים גדולים היא מאוד קשה.

4. אין דרך אחת – אבני הבנין שציינו אינן מחייבות סדר אחיד בכל ארגון. מה שחשוב כאן הוא מה החזון, ומה הדרך שבוחרים כדי לעמוד בו. יש חברות שיש להן גב תפעולי מדהים ולכן זה לא יצריך מהן הרבה. ויש חברות שהפלטפורמה הדיגיטלית ברורה, או הבנת הלקוח. כל חברה יכולה להתחיל באבן בניין אחרת וחברות שונות ייצרו לגו שונה.

5. זה לוקח זמן, הרבה זמן – בייחוד בחברות שהן מאוד גדולות ומבוססות. טרנספורמציה דיגיטלית זה תהליך ארוך ומשמעותי, ואינו מחליף לחלוטין את מה שהביא את החברה עד הלום. חברות שעושות טרנספורמציה לא הופכות מחברות תרופות.בניה/ביטוח לאמזון. זה לא יקרה. אבל הן כן מוסיפות רובד חשוב, קריטי להישרדות, שילך ויגדל ככל שהכלכלכה נעה למקומות הללו וישמור עליהן תחרותיות. כלומר חברות גנרטורים כמו שניידר אלקטריק, ממשיכה למכור גנרטורים, אבל היא מוסיפה פתרון שמועשר בדאטה. גם בחברות תרופות זה יכול להיות מוצר רגיל אבל עם פתרון מועשר בדאטה מבוסס על שלושת הטרנדים שדיברנו במקור.

זה נראה פשוט שמסכמים את זה ל-5 אבני בניין. אך בסיפור הזה יש מורכבות אין כץ, ניהול סיכונים, ושינוי יסודי בליבת התהליכים בתוך הארגון. כמו כן, טרנספורמציה דיגיטלית לא צריכה להחליף תהליך דיגיטציה משמעותי, יש ביניהן קשר ושני השינויים צריכים לקרות. לא צריך לחכות לאחד בשביל השני, ורצוי שיהיה קשר בין הדברים. וכאן מגיעים לנושא של תכנון/עיצוב הארגון, זה נושא משמעותי ולרוב אין בצד העסק ארכיטקט ארגוני. בארגונים רבים הארכיטקט הארגוני יושב ב-IT והגם שחשוב שיהיה כזה שם, צריך כזה בצד העסק. ארכיטקט כזה עוסק בעיצוב הארגון.

זווית אישית

קריאת הספר ולקיחת הקורס, לטעמי שדרגו לי משמעותית את התפיסה לגבי התהליכים הללו. התובנות שלו ארגנו לי הרבה מהמחשבות והתהליכים שראיתי בצורה אחרת. זו משימה משמעותית ובארגונים מסוימים זו משימה הרקולינית. לא הכל עדיין נהיר עד הסוף, וזו שאלה מתמדת היכן להתחיל. תפיסה זו לטעמי היא החדה והמעניינת ביותר שראיתי לתהליכים הללו ויצרה אצלי נפילת אסימונים רבה.

ממליץ לרכוש את הספר לכל הנהלה באשר היא, בטח אם אתם עובדים בחברה גדולה ו"זקנה".

טרנספורמציה דיגיטלית – לעצב שינוי בארגונים גדולים וזקנים was last modified: יולי 18th, 2021 by אורי גורן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.