כלי אינטרנטי ישראלי חדש מבקש לסייע לרופאים לאבחן מחלות

השבוע השיק האתר לקהילה הרפואית E-med כלי חדש בשם e-Med DDx המאפשר לרופאים ולמטפלים לבחור סימפטומים וגורמי סיכון של המטופל ולקבל מגוון אבחנות אפשריות.

כלים המסייעים לאבחנה רפואית אינם עניין חדש דווקא, באופן בסיסי הכלים הללו אמורים לסייע לרופא שלא לפספס אבחנות אפשריות. המבנה של הכלים השונים הוא מגוון ביותר וכניסת הכלים הדיגיטליים העלתה את ההתעניינות והמגוון באופן משמעותי- החל מתוכנות המתממשקות לתיקים הרפואיים של החולים, כלים המשתמשים בחכמת ההמונים כמו הסטארט אפ קראווד מד שכתבתי עליו כאן. בנוסף גם מחשב העל ווטסון הוא בבסיסו כלי ייעוץ לאבחנה לרופא. הכלים אינם מתיימרים להחליף את הרופא אלא לסייע לו.

אבחנה בהסתברות

הכלי של E-med הוא פרי פיתוח עצמי של החברה, כאשר האבחנה ניתנת  ב-80% על בסיס הסימפטומים שהמטפל מכניס ו-20% על בסיס גורמי הסיכון. האלגוריתם מבוסס מבוסס על האינדיקציות והמידע של ePocrates מאגר מידע רפואי ותרופתי אמריקאי נפוץ ומקובל ביותר.

האבחנות מוצגות באופן של אחוזי התאמה והסתברות לפי הסימפטומים והמאפיינים הנוספים שהרופא המטפל הכניס למערכת.

באתר מפרטים את נוסחת החישוב של האבחנה. הגישה למידע הנוסף הנו בתשלום. ישנם חלקים חופשיים. בשלב זה מדבור בגרסת בטא.

אלגוריתם לחולים

השירות של כלים המסייעים לאבחנה קיימים גם לחולים. גם כאן מגוון הכלים הוא אדיר – חלק מהכלים ספציפיים להתוויה או מחלה, חלק כלליים. חלקם סלולריים ומוצגים כאפליקציות, חלקם זמינים באינטרנט, כמו מחשבונים רפואיים שונים ועוד.

אחד המעניינים בתחום, הוא הסימפטומייזר של אתר זאפ דוקטורס, המנסה לסייע באבחנה באמצעות כלי גרפי המבקש מהחולה להכניס סימפטומים. הכלי מבוסס על מידע של אונ' הארוורד, ויש לו גם אפליקציה סלולרית. הכלי מאשר לבחור איברים בגוף ומשם סימפטומים לפי רשימות סגורות, ולאחר מכן בסדרה של שאלות שונות עד הגעה לאבחנה אפשרית. מספר האפשרויות עדיין יחסית קטן לאפשרויות הכוללות של אבחנה רפואית, אך כולל אבחנות הנפוצות.

טוב או רע?

ובכן, השאלות על טיבן של מערכות סיוע בקבלת החלטות רפואיות לרופאים ולחולים נוגעות במחלוקת בין שני חלקי הרפואה ותפקידי הרופא – מדע הרפואה לאמנות הריפוי. שני החלקים מבטאים את החלק הלא "מדעי" של הרופא שכמו בלש טוב, יודע לראות את החולה, או כדברי פרופ' אבינועם רכס בהרצאה ששמעתי לאחרונה "להריח את החולה" לבין שלל המידע הדיאגנוסטי, מדעי וסטטיסטי המאפשר אבחנות מדויקות.

אי אפשר לזלזל באף צד בעבודת הרופא, אך מערכות סיוע בקבלת החלטות שכאלה, הולכות ומשתכללות ביכולת לנתח מידע בכמויות אדירות יוכלו לספק לרופא "סקונד אופיניון" בעלת משקל משמעותי ולהעלות אפשרויות שאולי אינן מידיות אך יכולות לכוון אותו.

בצידם של החולים, השאלה האם אין סכנה, כאשר אנשים עלולים לאבחן את עצמם באופן שגוי ועל בסיס זה לקבל החלטות מהותיות – כגון ללכת עכשיו לרופא שאין צורך, או לא ללכת לרופא בזמן שיש בכך צורך דחוף. אין לכך תשובה אחת, אני מניח שיש סיכונים וסיכויים, כמו שגם ברפואה הרגילה יש מקרים של ניסים ומקרים של רשלנות. העובדה היא שהדברים הללו קיימים, ולכן לטעמי יש להפעיל סטנדרטים מסוימים על אות כלים כך שיקבלו אישור מצד ג' על מנת שלא יעלו כלים חסרי ביסוס. ומנגד יש צורך לחנך את הציבור כיצד לבחור בכלים מבוססים ולא בכלים שעלולים להיות מופרכים.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.