כיצד חווים חולים כרוניים טלרפואה בזמן קורונה – מחקר
נהרות של מילים נכתבו בשנה האחרונה על הפריצה הגדולה של טלרפואה לחיינו, הבריאותיים. באופן טבעי, בשל הסיכון לחלות בקורוונה, ובשל הרצון לשמור על ההנחיות, וגם בשל העומס בבתי החולים ובמרפאות הוכנסה הטלרפואה ככלי משמעותי לגישור על הפער שנוצר בחוסר היכולת לפגוש את הרופא פנים אל פנים. אחת השאלות המעניינות לאור העליה היא איך זה נתפס בעיני המטופלים? ומה המשמעות של זה לטווח ארוך, אני מניח שנראה עוד הרבה מחקר בתחום, אבל בשבוע האחרון התפרסם מחקר חדש בירחון Journal of Medical Internet Research ובו פירוט של סקר בקרב חולים במחלות כרוניות ושימוש בטלרפואה בזמן הקורונה, וזה מעניין אז הנה נולד לו פוסט.
צריך לציין שבישראל שירותי טלרפואה היו חלק מהיצע השירותים של הקופות גם בשגרה אך גם כאן התרחב השירות והפך למשהו שהוא חלק מיומנו של כמעט כל רופא, ולא רק מוקדים ייעודיים מחוץ לשעות המרפאה. כמו כן שירותים כאלה הוכנסו ממש ללב הטיפול בקורורנה כדי להקל על הצוות הרפואי להבין מרחוק את מצבו של המטופל בתוך איזור הבידוד. נתון נוסף שאפשר לציין הוא שלאחר עליה חדה בשימוש בשירותי טלרפואה בארה"ב בסביבות מרץ אפריל שנה שעברה חלה התמתנות, אך עדיין שיעור המשתמשים עלה באופן משמעותי באופן יחסי ללפני הקורונה. הנתונים מארה"ב אבל לטעמי כמגמה נשמע סביר שזה כך בעוד מקומות. (ראו גרף)
Find more statistics at Statista
נשים מרוצות יותר מגברים מפגישות טלרפואה
הסקר שבבסיס המחקר הנוכחי נערך בחודש מאי 2020, והוא נערך כסקר אונליין בקרב 26 קהילות חולים הסובלים ממחלות כרוניות ונמצאות באתר Health Union. הסקר נשלח במייל ואף הופץ בקהילות עצמן. העונים היו חייבים להיות מארה"ב ומעל כיל 18 וסובלים מאחת מ-26 האבחנות הקשורות לקהילות הרלוונטיות. על הסקר ענו כ-2200 עונים ועונות (81% נשים). ויש לציין כי מדובר בקהילת אונליין כך שיש להניח שהעונים מראש מעט יותר דיגיטליים כאשר מסתכלים על הנתונים.
הסקר בדק כמה נקודות – שימוש בשירותי טלרפואה, צרכי מידע ומקורות מידע על הקורונה וכן שביעות רצון מאלה בחתכים שונים. ככלל מתוך העונים לסקר 49% ענו שביצעו פעילות טלרפואה ב-4 החודשים שקדמו לסקר. עוד עלה מהסקר ש-45% מהנשאלים והנשאלות ענו כי דחו פגישה תקופתית עם הרופא ב-4 החודשים האחרונים. ו-37% ביטלו פגישות או בדיקות תקופתיות או מתכננים לעשות זאת בחודשים הקרובים.
בתוך כך עולה מן הסקר שנשים משתמשות בטלרפואה יותר מגברים ( 50% מהנשים לעומת 43% מהגברים), כמו כן נמצא כי הכנסה והשכלה גבוהה יותר מנבאות שימוש גדול יותר בשירותי טלרפואה, כמו גם גיל נמוך יותר (59% מתחת לגיל 40, 54% בגילאי 40-55, ורק 45% מעל גיל 56). למרות הירידה עם הגיל אנחנו עדיין רואים מספרים נכבדים בגילאים המבוגרים. מבחינת סוגי תחלואה, אז אלו הסובלים מסיסטיק פיברוזיס (70%), אנקלוזינג ספונדליטיס (66%) ולופוס (67%) השתמשו יותר בשירותי טלרפואה באופן יחסי.
כ-68% מאלו שעשו שימוש בטלרפואה הסכימו עם האמירה "היתה לי חוויה חיובית מהשימוש בטלרפואה" ו-39% הסכימו עם האמירה "המפגש אונליין היה טוב באותה מידה כמו מפגש פנים על פנים". 14% הסכימו עם האמירה "הטכנולוגיה היתה מסובכת לשימוש". ככלל שיעור שביעות הרצון הוא גבוה אם מסתכלים על הסך הכל וזה נתון חשוב. עם זאת חשוב לציין כי 43% מהעונים העדיפו לחזור לפגישות פנים מול פנים לאחר שיתאפשר.
המגיפה הקפיצה את השימוש
הקפיצה בשימוש בעת המגיפה גם היא ניכרת מהנתונים כאשר רק 9% מהעונים והעונות טענו שעשו שימוש בשירותי טלרפואה לפני מגיפת הקורונה. 40% מהעונים טענו כי החלו להשתמש או מתכננים להשתמש בשירותי טלרפואה בגלל הקורונה. חשוב לציין גם כי אלו שעשו שימוש בשירותי טלרפואה הרגישו שהם בסיכון גבוה יותר בשל הקורורנה מאשר אלה שלא עשו שימוש בשירותים הללו. בנוסף כ-35% טענו כי הרופא שלהם פנה אליהם כדי להציע ולדבר על טלרפואה.
תקשורת עם הצוות המטפל בתקופת הקורונה
עוד עולה מן המחקר כי 72% מהמטופלים טענו שהיו בקשר עם הצוות הרפואי שלהם בנושא קורונה. ככלל 36% ענו כי הם פנו לרופא באמצעות תקשורת אלקטרונית (טלפון וכו'), 27% דיברו על פרסום מידע ופניה מצד הצוות הרפואי המטפל שלהם. מאלו שתקשרו באופן ישיר הרוב עשו זאת בטלפון, או באמצעות הפורטל של המוסד הרפואי שלהם, ולרוב דובר על נושאים הקשורים בטיפול בהם כמו שינוי או המשך מרשם וכדומה.
אבל אנשי הצוות הרפואי אינם המקור היחיד. כאשר נשאלו לגבי מקורות מידע נוספים, 63% ענו שהם מקבלים מידע מהטלוויזיה, 58% מאתרי חדשות ברשת, 57% מאתרים ממשלתיים, 40% ציינו מנועי חיפוש כמקור מידע. ככלל 60% מהנשאלים ענו שהם בר חיפשו מידע בנושא הקורורנה או מתכננים לעשות זאת.
כאשר נשאלו איזה סוג מידע הם הכי זקוקים לו, 52% ענו כי הם מחפשים מידע על כיצד הקורונה משפיעה על אנשים עם המצב הרפואי שלהם. 48% ציינו שירצו מידע מעודכן ומדויק על הוירוס. 24% ציינו כי ירצו לקבל תמיכה נפשית, ו-22% אמרו כי ישמחו לשיחה עם הרופא המטפל שלהם בנושא. 19% ציינו כי הם זקוקים לסיוע בצרכים בסיסיים כמו מזון ושכר דירה. 16% ציינו שאינם זקוקים למידע נוסף.
אז מה אפשר ללמוד מזה?
החוקרים טוענים כי ניתן לחשוב על כמה לקחים מרכזיים מהססטיסטיקה התיאורית שהם מציגים במחקר. יש לזכור שמדובר במחקר עם מגבלות כגון אחוז מענה נמוך יחסית, וכן רוב מוחלט של נשים במענה על הסקר, אך עדיין.
- יש צורך באסטרטגיות משולבות למתן מענה למטופלים – גם אוף ליין וגם אונליין, כמו כן יש לנצל את היכולת לטיפול משולב בין בעלי מקצוע כדי לתת מענה לצרכים הנפשיים של המטופלים.
- שווה להתייחס לקורונה בשיחות – חולים רבים רוצים להבין את ההשפעה על חולים כמותם והתייחסות כזו על ידי הרופאים בשיחות הטלרפואה יכולות לסייע. צריך לזכור שהמחקר נערך לפני זמן מה ויש אפשרות שזה ירד בהקשר הרחב, אך בטח ניתן להשליך על הצורך במידע על החיסונים וההשפעה שלהם על מטופלים כרוניים.
- יש לנקוט בגישה יותר אקטיביסטית – כלומר לפנות אל המטופלים בערוצים הללו ולא רק לחכות, למרות שרבים לא עשו שימוש בכלים, נראה שגישה אקטיבית תגדיל את אחוז ההשתתפות ותוכל לגוון את ערוצי הטיפול ולהגיע לאוכלוסיות מוחלשות שיכול להיות שנשארות ללא מענה כלל (הימנעות משיחות אונליין בשילוב עם ביטול מפגשים).
מבחינתי אחד בדברים החשובים הוא להמשיך ולחקור, המגיפה הזו עוד כאן וזו הזדמנות לשכלל את ערוצי האונליין לטיפול רפואי שכן בנתח רחב באוכלוסיה זה הופך לפיתרון קביל לגמרי והניסיון הנצבר יוכל לשפר את הנגישות ואת החויה גם למטופלים וגם למטפלים.
תודה על השיתוף