חווית המטופל ושיתוף המטופל זה לא אותו דבר – לקח מהכנס השנתי לאיכות ברפואה
השבוע נערך בתל אביב הכנס השנתי המרשים של החברה הישראלית לאיכות ברפואה המובל מזה שנים על ידי פרופ' רן בליצר מנהל מכון המחקר של שרותי בריאות כללית והגב' מלי קושא, אחות ראשית וראש אגף סיעוד, מאוחדת. הכנס השנה עסק בשותפות במערכת הבריאות ושיתופי פעולה בין הגורמים והפרופסיות השונות.
בשנים האחרונות הפך הכנס לאבן פינה להרבה מאוד תהליכים משמעותיים במערכת הבריאות. אחד הדגלים שהרימה החברה הוא – שיתוף מטופלים – שזה הישג משמעותי לקידום התפיסה במערכת. אני, כמי שחופר בנושא רבות (כאן, כאן, כאן ו-כאן למשל) מיד ניגשתי לאזור הפוסטרים המפואר שהוקדש לנושא. ממש התרגשתי מהמקום הנכבד. מעבר על רבים מהפוסטרים הראה כי יש עבדוה ברוכה במערכת, מרשימה מעמיקה ושיטתית. עם זאת עלתה גם בעיה – נראה כי יש בלבול בין שני מושגים, שקשורים אך שונים – חווית מטופל, ושיתוף מטופלים (או העצמת מטופלים).
וקטור השיפור מרשים
בשנים האחרונות מערכת הבריאות מדברת הרבה ועושה צעדים להשמת המטופל במרכז. כפי שאמרתי הכנס של החברה הישראלית לאיכות ברפואה הרים את הדגל כשאר נתן למטופלים לנהל מושבים, וגם השבוע נתן למטופלים להציג עבודות והרצאות במושבים השונים. משרד הבריאות הכניס בעמודי האש האסטרטגים שלו את "המטופל כאדם במרכז", איגוד רופאי המשפחה ביצע מספר התייעצויות עם מטופלים לגבי מדיניות והנחיות עתידיות בתחום כמו כן נעשה מהלך שיתוף מטופלים בבתי חולים פסיכיאטרים (כפי שסיפר היום, משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות) וכן האפשרות למטופלים להגיש חוו"ד לסל הבריאות על תרופות. בנוסף משרד הבריאות פתח אתר להתייעצויות עם הציבור באמצעות מערכת תובנות ושיתוף מטופלים ברבות מהוועדות המייעצות בתחומים שהמשרד כינס על מנת לעסוק במדיניות.
כל אלה הם מהלכים מבורכים, והם לא קטנים כלל וכלל. אך הדרך עוד ארוכה. בפאנל מנכ"לי הקופות ברור היה שהדרך עודנה ארוכה והמנכ"לים רוצים שזה יקרה אך מבינים שזה דורש שינויים משמעותיים בדרך שבה המערכת מתוכננת, מתנהלת ומנוהלת.
בין חווית מטופל לשיתוף מטופלים
עם זאת, עדיין רואים זאת שהרבה מהפעילות של הגופים הללו מכוונת למטרה חשובה ביותר, והיא חווית המטופל במערכת. שיפור החוויה הוא אחד התוצאים החשובים של שיתוף מטופלים, אך ממש לא כל מהלך שמשפר שביעות רצון של מטופלים הוא מהלך המערב שיתוף שלהם.
והיום בפוסטרים על שיתוף המטופל היו שלל יוזמות מבורכות, חשובות, המשפרות בהחלט את איכות הטיפול וכן את שביעות הרצון של המטופלים בתהליכים שחלקם מורכבים עד מאוד, אבל ברובם כאשר בוחנים את שיטת הפעולה, ואת החתומים על העבודה, המטופלים נעדרים. במקרים מסוימים עשו סקר בקרב מטופלים שזו שיטת שיטוף אך היא מוגבלת באופן יחסי, בחלק עשו פעילות לשיפור חווית המטופל על בסיס סקר צרכים של צוותים רפואיים, ומעטות העבודות שמטופלים היו חלק משמעותי מעיצוב התהליך או העשייה כפי שצויין בשיטת העבודה.
ועדיין כל העבודות שכנו תחת הכותרת : שיתוף מטופלים, וזה לא נכון, אלו פעולות שברובם הם תהליכי שיפור חווית מטופל, אך שיתוף מטופלים אינו שם באופן מלא. לרוב, וזה ברור שיתוף מטופלים יוביל לחווית מטופל עדיפה ולשיפור בשביעות הרצון, אבל לא כל תוצאה של שיפור חווית המטופל היא שיתוף מטופלים.
המושגים באנגלית מדברים על Patient Experience לעומת Patient Engagement ויותר מזה Patient Participation, הבלבול בהמשגה ובתהליכים המעורבים לא קיים אר בישראל, גם בחו"ל התחום מתפתח ויש מלא מושגי משנה הדרים בכפיפה אחת תחת הקטגוריות הללו וקטגוריות אחרות. מתוך אלו ההגדרה הסבירה ביותר לטעמי היא:
חווית המטופל זוהי פעילות בה המטופל בעיקרו הוא פסיבי, הוא נא בתוך החוויה הטיפולית, חווית השירות שסביב הטיפול ובכלל מבלי שהוא קבע אותה, ומערובותו ברוב המשתנים שלה מועטה. שיפורה נעשה לרוב על ידי אחרים המנסים לתכנן "חווית משתמש" עבור כלקוח של המערכת. בעולם זה כלולים כל התהליכים הרבים של שיפור שירות שנעשו מבלי לשתף מטופלים באופן אמיתי בתהליך. אציין כי כל אלו חשובים מעין כמותם, ואין סיבה להפסיק את התהליכים הללו.
שיתוף מטופלים, או העצמת מטופלים, הינם תהליכים בהם המטופל הוא משתתף אקטיבי, תורם בכל שלבי התהליך, זה יכול להיות קשור לתהליכים טיפוליים, תהליכי שירות, שיפור תהליכי איכות במחלקה, מחקרים ועוד. בכל אחד מהפעולות המטופל הוא חלק מגיב, יוזם או חבר צוות הפעולה. פעילות כזו יכולה להיערך בקבוצות, יחידים, או בכל צורה. אלו לרוב תהליכים שמשפרים לאחר מכן את האיכות, התוצאים הטיפוליים וכמובן את חווית המטופל.
בתחום של הטיפול הבדיד שיתוף מטופלים עובר דרך תהליכים של שיתוף בקבלת החלטות, זהו אולי "האטום" של שיתוף מטופלים, החלק היסודי ביותר במערכת, ויש שיאמרו גם המורכב ביותר.
לשיתוף מטופלים יש מגוון רחב של אפשרויות ושיטות לבצע שיתוף מטופלים – מהדרכים היותר פשוטות כגון סקרים וקבוצות מיקוד, דרך סדנאות מאוטפות, מועצות מייעצות, צוותי עבודה משותפים, תרבות ארגונית ועוד. לכל אלו יש מתודולוגיות מובנות וניתן להשתמש בהן, ואף רצוי.
כמו כן, מומלץ להיות קפדן בקיטלוג של הפעילות הזו, מכיוון ששיתוף מטופלים חווה גל חיובי אסור לנו שיקר הלו מה שקרה לטרנדים אחרים שהושחתו לצורכי תדמית (Pink wash, Green wash וכו). בארצות הברית למשל מדברים רבים מהאקטיביסטים בתחום על מושג הנקרא Token Patient – זהו מושג המציין כי משתמשים בחולה "סמי מקצועי" כדי להגיד שהיה "ייצוג" או שיתוף מטופלים.
לסיכום אומר שאני חושב שהתהליך שהתחיל וממשיך בכנס האיכות השנתי, הוא תהליך משמעותי, והביקורת שאולי נשמעת מפוסט זה נשמעת בעיקר מכיוון שאני יודע שניתן וצריך לשאוף ליותר ושהמובילים את הדרך הזו יכולים להרים את הרף עוד יותר. מטוב לטוב מאוד!