#ניתוח #משודר חי בטוויטר

תארו לכם, אתם נשכבים, פעמים רבות עירומים או בלבוש הכולל חלוק שלא מסתיר הרבה, מרדימים אתכם, אתם מאבדים את ההכרה, אתכם בחדר הצוות הרפואי, אך גם צוות התקשורת של בית החולים – אחד מצלם, אחד מחזיק איי פד והשלישי מפקח על כולם. הם כולם נערכים לשדר את הפרוצדורה שלכם בטוויטר. לניתוח שלכם יש "האשטאג", ותוך כדי הניתוח תיאור התהליך יעבור בטוויטר. נשמע דמיוני, כבר לא, בתי חולים ברחבי העולם כבר עושים את זה – הסיבות כפולות – גם היכולת לשווק יכולות של בתי החולים, וגם היכולת לייצר חוויה לימודית לרופאים אחרים – כן, למנתחים יש את הקטע הזה לנתח מול אחרים ולענות על שאלות תו"כ.

התחום ריתק גם את המדיה המסורתית, כאשר CNN צילם את הניתוח הראשון שבוצע בבית החולים בית ישראל, וערוץ 4 הבריטי צילם סדרה על הניתוחים הללו. וגם מהדורות חדשות מקומיות מסקרות את הסיפורים (בקטע כאן למטה), שלא לדבר על פרק מסקראבס.

<iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/8fZfGLS9yfE" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>

בבית החולים של אונ' אוהיו, למשל, חשבו זמן רב על האפשרות לצייץ ניתוח בשידור חי. אך צוות התקשורת והמדיה החברתית של בית החולים לא לחץ, לבסוף משהו השתנה כאשר הם קיבלו טכנולוגיה חדשנית לניתוחי ברכיים הסובלות משחיקה בשל מחלת הפרקים אוסטיאוארטריטיס. המכשיר החדש היה כזה המאפשר ניתוח שמונע החלפת ברך, ללא ספק בשורה. במקביל למכשיר הסתבר שיש גם שני מנתחים שניתוח בטוויטר נשמע להם רעיון טוב, וגם מנותח שראה את הרעיון בחיוב. והנה, נולד לו פרויקט. בבית החולים החלו מתכוננים לציוץ החי, שהוחלט ללוותו בשיגור חי בטוויטר באמצעות U-stream. לטענת ריאן סקוויאר, מנהל המדיה החברתית של בית החולים (איזה יופי שיש כזה תפקיד בבתי חולים) בראיון לאתר healthcarecommunication ההחלטה לצלם בוידאו היתה בשל העובדה שהוחלט להעביר חוויה משמעותית יותר, אחרת לטענות היה מדובר במילים ששטות באוויר ללא הקשר.

ביום ניתוח כאמור היו שלושה אנשים בנוסף לצוות הניתוח שהיו אחראים לציוץ החי – הרופאים ניתחו כאשר הרופא שאינו פעיל באותו רגע מתאר את הפעילות ומאפשר את יצירת הטוויטים. הפן שהודגש הוא זה של העברת הידע, כי לטענת בית החולים, לא נעשה פה ניסיון שיווקי בלבד, אלא רצון ללמד גם.

בין היתר הוחלט על האשטג לאירוע – #osumcmako פעולה שהוכיחה את עצמה בתוצאות, הטוויטים הגיע ל-35,000 איש בזמן האירוע, כאשר להאשטג נחשפו 610,000 איש, 350 צפו בשידור החי, ועוד כ-300 צפו מאוחר יותר בהקלטה של הניתוח. בית החולים, לא פספס לגמרי את האפשרות השיווקית וצייץ גם כתובת ופרטים כיצד ניתן לקבוע תור לניתוח.

מתכוננים גם לגרוע מכל

כמובן, שגם המקרה הלא אופטימי נלקח בחשבון, והוכנו ציוצים מבעוד מועד למקרה של כניסה למצב חירום בניתוח, כולל ציוצים המסבירים את סגירת השידור החי מתוך כבוד למנותח. למזלינו הכל עבר בטוב.

סקוויאר מציע שלוש עצות לבית החולים הרוצה לשדר –

1. ספר למחלקה המשפטית שלך – היה נציג של המחלקה המשפטית שהיה מעודכן בכל התכנונים.

2. דברו עם החולה ומשפחתו על האפשרות למקרה חירום – דאגו לכך שהם ירגישו בנוח, ושתפו אותם בפעולות שיינקטו מבחינת השידור והציוץ.

3. שימו לב לזום – אף אחד לא מבקש לראות שביבי עצם בעת צפייה בניתוח, ואין צורך לייצר תקריבים מוגזמים.

האם זה לגיטימי

הנוהג הזה של בתי החולים לשדר את הניתוחים שלהם בטוויטר, אינו עובר ללא מחלוקת. ישנם רופאים בלוגרים המתנגדים לנוהג הזה של ציוך חי, בטענה כי מדובר בסיכון גבוה מדי, ועדיף שלא לקחת אותו.  ההתנגדות הנוספת היא בשאלת הפרטיות של החולה, והאם הוא מבין באמת את הצפוי לו מהחשיפה הכה אינטימית הזו. שאלות אתיות נוספות שעולות הן בשאלה האם החשיפה תפגע בהמשך ההחלמה של החולה, האם יש עליו לחץ מצד המנתחים ובית החולים?

אני מסוגל להתחבר לביקורות השונות – אין ספק שיש כאן חדירה משמעותית לפרטיות החולה, וסיכונים ממשיים מבחינת האפשרויות שהניתוח לא יצלח, ובתוך כך ישודר בלייב. עם זאת יש אלמנט ראוי ביותר בפעילות שכזו כאמצעי לימודי אמיתי – עבור רופאים מבתי חולים אחרים שאולי לא מבצעים את הפעולה, ויכולים ללמוד כך, כמו גם מנותחים עתידיים שיכולים ללמוד כך יותר על הפרוצדורה.

ככל הנראה שהויכוח כבר הוכרע בעולם, הרבה מאוד ניתוחים צויצו להם בשנה שנתיים האחרונות, מעניין מתי זה יקרה גם בישראל.