מרי מיקר: הבריאות הדיגיטלית בנקודת מפנה
דוח האינטרנט השנתי של מרי מיקר רואה את הבריאות הדיגיטלית כטרנד משמעותי בעולמות השינוי הדיגיטלי. על פי הדוח אנו נמצאים בנקודת המפנה של התעשייה שתשנה את עולמות הבריאות באופן חסר תקדים. עוד עולה מן הדוח כי הגידול המשמעותי באיסוף המידע ויכולת הניתוח שלו יאיצו את קצב השינוי במחקר רפואי ללא הכר וכן את יכולת היישום שלו. בנוסף, הצרכנים/מטופלים יהוו מנוע משמעותי ביותר בקידום השירות הדיגיטלי לעצמם והן לשינוי המערכת. למיטב ידיעתי לאחר חיפוש אחורה בדוחות, זו השנה הראשונה שהדוח מתייחס לבריאות דיגיטלית.
רגע, מי זו מרי מיקר? ומה זה הדוח הזה?
דוח האינטרנט השנתי, שמפורסם מדי שנה בסוף חודש מאי, על ידי מרי מיקר, ידוע לכל העוסקים בעולמות הדיגיטל והוא נחשב לסוג של תנך של הרגע. מדובר באחד הדוחות המקיפים ביותר על מצב האינטרנט הגלובלי, עם גרפים, טרנדים, ניתוחים ומידע בכמות שכמעט בלתי ניתנת להכלה. השנה הדוח מכיל 355 עמודים מלאי גרפים, שקפים, תמונות, דוגמאות ועוד. מדובר בגידול של 316% במספר העמודים לעומת הדוח של שנת 2012.
מי שחתומה על הדוח היא מרי מיקר, אנליסטית בוגרת מורגן סטנלי, שמכהנת כעת כמי שאחראית על ההשקעות בדיגיטל עבור קרן קליינר פרקינס. מדובר בקרן השקעות שחתומה על השקעות בחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. מיקר כותבת דוחות על רשת האינטרנט כבר משנת 1995. ובשנים האחרונות הדוח השנתי שלה הוא תמונת המצב הטובה ביותר.
ראוי לציין שעל פרק הבריאות חתום נוח קנוף, גם הוא שותף בקליינר פרקינס, וגם הוא עוסק בהשקעות בתחום של כלים דיגיטליים ופלטפורמות צרכניות.
אז למה אנחנו בנקודת מפנה
הדוח מייחס את נקודת המפנה שאנו נמצאים בה לכמה גורמים הפועלים יחד במעגל קסמים חיובי. כל חלק במעגל תורם לגידול בזה שאחריו ויחד נוצר גידול אקספוננציאלי גם בדאטה הנוצר והזמין למחקר, וגם ביכולת ניתוח מהירה הרבה יותר, ולבסוף בקיצור תקופות מחקר ושיפור הטמעת הידע בשטח.
כפי שניתן לראות בתרשים ישנו רואים תהליך של צבירה מואצת של מידע אודות אנשים ממגוון הולך וגדל של מקורות, גידול במספר מאגרי המידע הדיגיטליים הניתונים לניתוח. אלו בתורם מייצרים אפשרויות ניתוח ויצירת תובנות גדלה והולכת, ולאחר מכן האצה ביכולת לתרגם את זה לטיפולים ולכלים בשטח. לאחר מכן המעגל ממשיך כאשר חוקרים את המידע הנוצר מכלים אלו. מעגל זה היה קיים תמיד, רק שהוא היה חסר, אנלוגי, איטי מאוד ולקח לפעמים עשרות שנים. כעת משהוכנסו הכלים הדיגיטליים, אנחנו מדברים על מהירות הולכת וגדלה.
גידול במידע וביכולת האגירה הדיגיטלית
הגידול במידע הנאסף על מטופלים קשור למגוון זרמים המתרחשים כרגע בעולם הבריאות:
- גידול ניכר במספר בדיקות המעבדה והיכולת לנתח יותר יותר גורמים. על פי הדוח ב-14 השנים האחרונות מספר בדיקות המעבדה המאושרות גדל מ-13 ל-59 בדיקות. מה שכמובן מאפשר להרבה יותר מידע להיבדק ולהישמר.
- גידול מתמיד בכמות הלבישים המודדים פעילות בריאות כלשהי. השנה חל גידול של כ-12% בלבישים בארה"ב ובערך 1 מכל 4 אמריקאים מחזיק איזשהו פריט לביש שמודד אותו. במרבית המקרים מדובר באקסלרומטר.
- מעל 1.2 מיליארד הורדות של אפליקציות בתחום הבריאות והכושר. גידול של 5% בארצות הברית וגידול של 15% בשאר העולם לעומת שנה קודמת. מעל 50% מההורדות הן בתחום הכושר והדיאטה. (ראות תמונה מטה)
- תיעוד בתיקים רפואיים אלקטרוניים. בעוד ישראל נמצאת ב-100% תיקים רפואיים אלקטרונים בקהילה כבר שנים רבות, בארצות הברית מדובר על תהליך של העשור האחרון. על פי הדוח 87% מהקליניקות של רופאים בארצות הברית משתמשים בתיקים רפואיים אלקטרוניים. מדובר על מהפכה המתרחשת בעיקר בשל הרפורמה של אובמה. לפני כעשור היו רק 21% מהמרפאות מצוידות בתיק רפואי אלקטרוני.
- השימוש בתיקים מעלה את כמות המידע הנאגר באופן אלקטרוני. בממוצע נאגרים 26.5 פריטי מידע שונים אודות בן אדם מדי שנה בתיקו הרפואי.
- קצב הגידול של המידע הרפואי הוא כמעט לא נורמלי – 48% גידול בשנה. בחישוב שעושים מחברי הדוח בית חולים ממוצע של 500 מיטות מייצר 50 פטהבייט של מידע בשנה.
- גם מידע מניסויים קליני משתחרר באופן מהיר יותר ושקוף יותר. השנה כבר ישנם 25.4 אלף ניסויים קליניים שהמידע הבסיסי שלהם פתוח למחקר. זו תרומה אדירה ליכולת לחקור ולייצר תובנות.
- מספר המחקרים הקלינים עצמו נמצא אף הוא בעלייה, אך קצב ההשלמה של מחקרים קלינים על טיפולים עדיין איטי מדי.
- משנת 2010, כך על פי הדוח, כל 3.5 שנים אנחנו מכפילים את הידע הרפואי בעולם. רק לצורך השוואה בשנת 1950 זה לקח 50 שנה להכפלת הידע.
ומילה על נגישות. כידוע כותב שורות אלו יש לו קיבעון בנושא שחרור המידע הרפואי של החולה לבעלותו של החולה. זה נשמע טריוויאלי אבל זה ממש לא. בארץ יש לנו נגישות ללא מעט מידע, אבל עדיין לא לתיק הרפואי המלא שלנו באופן פשוט וחינמי. על פי הדוח בארצות הברית מספר בתי החולים המאפשרים נגישות למידע הרפואי למטופלים והאפשרות להוריד אותו לשימושם גדל מאוד בשניםה אחרונות (גם כאן אובמהקר מהווה שחקן מרכזי) 95% מבתי החולים שאינם פדרליים מאפשרים נגישות, ו-87% מהם מאפשרים להוריד את הנתונים. יש ברכה בעמלם של המטופלים והדחיפה שלהם לרגולציה המחייבת את השקיפות הזו. גידול של פי 7 רק בארבע השנים האחרונות.
מנתונים לתובנות – מה המשמעות של כל זה?
ובכן הנתונים הרבים שניתנים כיום לאיתור ולשימוש יוצרים מהפכה בזמן שלוקח לבצע מחקרים, ובאחוזי ההצלחה שלהם. אחד הגרפים מעורר ההשתעות של הדוח הוא המשמעות של תוספת ביומרקרים למחקרים על תרופות על מנת לכוון אותם בבחירת חולים מתאימים. שימוש זה מוביל לעליה ניכרת באחוזי ההצלחה של המחקרים, ואחוזי ההצלחה של הגשת הטיפול לאישור. ראו בעצמכם.
ליכולות הניתוח של המידע, וסיממולציה מתקדמת של תהליכים באמצעות כוחות מחשוב ואלגוריתמים הופכים את המדע על ראשו ממש. פעילות זו מתחברת למרכזים הגדולים שקופות החולים בישראל פתחו (מכבי וכללית) על מנת לקדם מחקר בנתונים. הדוח מתעכב על השוואה, במחקר רחב היקף, בין מחקר העושה שימוש במערכת "ארכימדס", שזו מערכת לביצוע סימולציות לתגובות של גוף האדם ולמחלות, לבין אי שימוש. והתוצאות לא נורמליות. מחקר שהיה לוקח ככל הנראה 7 שנים, יוכל להסתיים בחודשיים, תוך לקיחת יותר שנות אדם בניתוח. זה פשוט קיצור זמן מדיהמות!!
כל אלה מאפשרים גם לתרגם באופן מהיר יותר תגליות לכדי פעולות קליניות ולהביא מהר יותר תובנות ושינויים לשטח. יצוין גם כי האמון בחברות הטכנולוגיה להחזקת וקבלת מידע רפואי הוא גבוה יחסית. מובילה את החברות גוגל עם 60% מהנסקרים שהיו מוכנים להעביר לה מידע רפואי. לאחריה מיקרוסופט, סמסונג ואפל עם בין 50-60% ביטחון צרכנים, בעוד שאמזון פייסבוק ו-IBM נמצאות בסוף עם בין 30-40% ביטחון בלבד.
הצרכנים מתקדמים בלי לשאול
אחד הנתונים המרתקים בדוח הוא אימוץ טכנולוגיות רפואיות על פי דורות. בעוד כולם חושבים שאימוץ של טכנולוגיות לטיפול מרחוק הוא עניין השמור לצעירים, הנתונים מראים לגמרי אחרת. בעוד בני ה-65+ נוכחים פחות בפעולות הקשורות ברשת לחיפוש מידע והמלצות, הרי שבחיפוש טיפולי טלהרפואה הם מנצחים את הדורות הצעירים באופן דיי מוחץ. הדורות הצעירים אכן משתמשים יותר ברשת ככלי לחיפוש מידע הן על המחלה, הטיפול והמטפל.
בנוסף ניתן לראות שינוי יפה בעקומת השימוש בכלים ורפואה דיגיטלית, כאשר יש עליה בשימוש באופן כולל ופיזור יותר מאוזן במספר הכלים הדיגיטלים בהם משתמשת האוכלוסיה. זה מעיד על שיפור באימוץ הכלים, וכניסה יותר מעמיקה שלהם לתוך הרפואה.
מקרה מבחן – גנטיקה
אחד התחומים המרתקים שעובר מהפיכה בשנים האחרונות הוא הבדיקות הגנטיות, והרפואה המותאמת אישית על בסיס הממצאים הללו. מחברי הדוח משתמשים בדוגמא זו להבהיר את המהירות ואת חוזקת השימוש בתובנות החדשות של הכלים הללו. ראשית הם מראים כי חוק מור איטי מדי על מנת לתאר את קצב ההתקדמות של המחקר והיכולת לעיבוד מידע גנטי ומיפוי הגנום האנושי.
קצב ההתקדמות והירידה במחיר הם באופן דרסטי יותר מהירים מחוק מור. כך שהחשיבה צריכה להיות אף יותר אקספוננציאלית ממה שאנחנו מדמיינים. לאור ההתקדמות הזו ניתן לראות כמה התפתחויות מרתקות בזמן קצר:
- ב-14 שנים (מאז 1993) מספר הבדיקות הגנטיות למחלות עלה מ-114 ל-5007!.
- ב-9 השנים האחרונות מספר התרופות המותאמות אישית (מבוססות גנים) עלה מ-5 ל-132 תרופות וטיפולים!.
- כמות המחקרים על ריצוף הגנום שהתפרסמו ב-2016 הגיע לכ-8904 מחקרים, זה כמעט פי תשע לעומת 2008!
כל אלה מתבטאים בפריחה של חברות מסחריות המציעות סוגים שונים של מידע גנטי לצורך ידע ומניעה של מחלות, והן בתורן מגדילות את הידע הגנטי המצטבר במאגרי המידע.
לבסוף מראים כותבי הדוח את האפשרות ליצור סביבת מחקר ומידע למטופלים שתתבסס על ריצוף הגנום והעברתו דרך כלים שונים בענן והבאת מידע אליו באופן עשיר ומפרה הרבה יותר. אלו הן התפתחויות כה דרמטיות שמכעט ולא ניתן להכיל אותן.
לסיכום:
התגליות של הדוח, אינן חסרות תקדים. אך יש כמה תקדימים חשובים. ראשית הקדשת פרק שלם בדוח לעולם הרפואה מראה את גודל העניין שמתגלה בתחום על ידי עולמות ההשקעה והטכנולוגיה. וכן את רמת הדיגיטציה הגדלה והולכת בעולמות הרפואה.
בנוסף יש פה ריכוז נתונים מפליא, חלקו פחות מוכר, ובכל מקרה האימפקט של כל הנתונים יחד הוא משמעותי. מה שניתן ללמוד הוא שלדאטה יש חשיבות אדירה בשינוי סדרי העולם ברפואה, האצתו ושיפור היעילות שלו. יהיה מעניין לראות האם השמרנות הרפואיות תמשיך לעקב חלק מהתהליכים או שהסכר נפרץ ויפרץ והרפואה תשתנה כעת באופן היומיומי שלי בקצב מסחרר.